כוכב הסיפור הזה הוא ירין מאשקלון, ילד בן 10, שבזכות אחריותו ונחישותו, ניצלו חייו של אביו. זה היה ביום שבת 5.10, כשגלעד מרשה (44) החל לחוש ברע. הוא היה בבית עם שלושת ילדיו – ירין (10), שילת (9) ונאור (7), והיה כאוב וחלש מאוד. ירין, שהבין שמצבו של אביו מדרדר במהירות, לא היסס, והתקשר מיד למוקד 101 של מד"א.
במהלך השיחה נתן ירין לחובשת במוקד מד"א את כל הפרטים הרלוונטיים, באחריות ומבלי לאבד עשתונות. בזכותו, ובזכות התנהלותו, הגיע למקום אמבולנס מד"א במהירות, רגע אחרי שאביו התמוטט ולקה בדום לב.
ניידת טיפול נמרץ של מד"א. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
"הגענו לדירה בתוך דקות בודדות מהרגע בו ירין התקשר למוקד 101", סיפר חובש רפואת חירום במד"א הלל יונתן חולודנקו, "ירין בן ה-10 סימן לנו מחלון הבית לאן בדיוק להגיע, חיכה לנו בכניסה לדירה והוביל אותנו לחדר השינה בו שכב אביו, כשהוא כבר מחוסר הכרה. ביצענו בדיקות רפואיות, במהלכן הוא התמוטט ולקה בדום לב. מיד התחלנו בביצוע פעולות החייאה, שכללו מתן מכת חשמל ממכשיר הדפיברילטור".
"ביצענו פעולות החייאה ממושכות במהלך כעשר דקות, עד שליבו של גלעד שב לפעום והוא חזר לחיים", סיפר פראמדיק מד"א חיים לוין, "הרדמנו את גלעד והנשמנו אותו, ופינינו אותו במהירות לבית החולים ברזילי באשקלון, כשמצבו קשה אך יציב".
התינוקת פונתה במצב קשה מאוד למרכז הרפואי ברזילי ומשם הועברה לטיפול במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. לקראת סוף השבוע האחרון היא נפטרה מפצעיה והפרשה הפכה מחשד לרצח.
המשטרה הביאה כאמור את החשוד המרכזי בפרשה לבית המשפט השלום באשקלון, לדיון בהארכת מעצרו.
עו"ד ערן צמיר, נציג המשטרה אמר בדיון כי לאעביד היו התנאים לבצע את המיוחס לו. "עולה מהתיק, כי הקשר של המשיב עם אמה של המנוחה היה קשר מורכב. גם עובר לאירוע עצמו בו על פי החשד, נפגעה, המנוחה הקטינה היה דין ודברים בין המשיב למתלוננת. היה ניתן להבין כי הלך הרוח שבו מצוי המשיב לאחר אותו דין ודברים יכלו להוביל להתנהגות אלימה מצידו".
כמה דברים שכדאי לדעת על הסלט: סלט הוא סוג של מזון המוגש הן כמנה ראשונה, הן כתוספת למנה עיקרית או כמנה עיקרית ואף כקינוח. הסלט הוא תערובת של מזונות קרים, ובעיקר ירקות או פירות, עם רוטב. לעתים נוספים לסלט אגוזים, קרוטונים ופיסות דגים, בשר וגבינה.
סלטים רבים נהוג לתבל בעזרת רטבים או שמנים כדי להעשיר ולעדן את טעמם. בין רוטבי הסלטים הבולטים ניתן למנות את הרטבים על בסיס המיונז: רוטב החווה, רוטב רוסי ורוטב אלף האיים; ואת הרטבים על בסיס שמן זית: רוטב צרפתי, רוטב איטלקי, ויניגרט ועוד. בנוסף, יש המוסיפים לסלטים מרכיבים נוספים כגון: פטריות, בשר עוף, בשר בקר, דגים, פירות ים, דגנים, מאפים כגון קרוטונים או פסטה, אורז וגבינות.
סלט קיסר. צילום: עדי תשובה
סלט ירקות, המכונה בהתאם לאופן הכנתו "סלט ישראלי", "סלט ערבי" או "סלט יווני", כולל ירקות קצוצים. מגוון ירקות משמשים להכנתו, בהם: עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, גזר וצנון או צנונית. סלט יווני מכיל בדרך כלל גם חסה וגבינת פטה. בתיאבון!
סלט קיסר
חומרים:
1 חבילה חסה טרייה, אפשר גם אנדיב
1 יחידה סלק טרי חתוך לרצועות דקות
גרידה מלימון אחד
לרוטב:
1 חבילה אנשובי עם השמן
1 כף חרדל דיז’ון
4 יחידות צלפים
1 שן שום טרייה
4 חלמונים
חופן עלי בזיליקום
1 כוס שמן זית
להגשה:
50 גרם גבינת פרמזן מגורדת
אופן הכנה: לרוטב: את כל חומרי הרוטב, מלבד שמן הזית, מכניסים למעבד מזון וטוחנים למחית חלקה. תוך כדי פעולת המעבד יוצקים את שמן הזית פנימה בזילוף איטי עד לקבלת מרקם של רוטב סמיך. להגשה: את עלי החסה קורעים לחתיכות גסות. מוסיפים סלק וגרידת לימון ומערבבים עם הרוטב בקערה. מעבירים לכלי הגשה ומפזרים מעל פרמזן מגורד.
נהיגה במהירות מופרזת הינה אחד הגורמים המשפיעים על חומרת הפגיעה חלילה בזמן תאונת דרכים. השילוב בין נהיגה בהשפעת אלכוהול ומהירות מופרזת עלול להיות קטלני, ומסכן את הנהג וכלל משתמשי הדרך.
במהלך הלילה האחרון ביצעו שוטרי אגף התנועה פעילות אכיפה על כביש הערבה, כביש 90, במטרה לאתר נהגים הנוסעים במהירות מופרזת ולהרחיקם מהכביש.
אחת הניידות התמקמה שמוך לקיבוץ אליפז בואכה אילת. השוטר הפעיל את מכשיר הממל"ז וקלט רכב הנע במהירות חריגה מאוד של 196 קמ"ש.
המהירות שהקפיצה את השוטר לעצור את הרכב הדוהר לעברו. צילום: דוברות משטרת התנועה
הרכב התבקש לעצור וכשנפתח החלון נידף ריח חריף של אלכוהול מפיו של הנהג, תושב אשקלון בן 22, ששהה לבד ברכבו.
הוא התבקש לעבור בדיקת אלכוהול במכשיר הינשוף וזו הראתה כי האשקלוני לא רק נוהג במהירות מטורפת אלא גם בהשפעת אלכוהול. מכשיר הינשוף הראה על כמות של 889 מ"ג (פי 4!! מהרמה המקסימלית המותרת)
הגננת הוותיקה שולי צרפתי הואשמה לפני כחצי שנה בתקיפתו של קטין. על פי כתב האישום, בשעת בוקר אחת ישבו הפעוטות בגן לאכול ארוחת בוקר. ד’, פעוט בן שנתיים ושלושה חודשים, סירב לשבת ונעמד ליד הסייעת. צרפתי, כך על פי כתב האישום, הרימה את הפעוט והושיבה אותו בחוזקה בכיסא סמוך אליה. הפעוט בתגובה לכך החל לבכות וזרק את צלחת האוכל שלו לרצפה. צרפתי צעקה עליו, והוא נתן לה מכה בידה.
בשלב הזה, כך על פי כתב האישום, אחזה צרפתי ביד אחת בשיערו של הפעוט ומשכה את ראשו לאחור, וביד השנייה הכתה אותו כמה פעמים על פיו. זמן קצר לאחר אותו האירוע נעצרה צרפתי, וכאמור, הוגש נגדה כתב אישום בחודש מאי השנה.
שולי צרפתי בהארכת מעצרה. צילום: יוסי פרטוק
מי שנקבע שידון בתיק שלה הוא השופט הבכיר חיים נחמיאס, מהשופטים הוותיקים בבית משפט השלום באשקלון. סנגורה של צרפתי עו"ד איתן להמן, שגילה כי נחמיאס היה השופט שהרשיע את צרפתי במקרה דומה לפני שנים ספורות, דרש ממנו לפסול את עצמו.
"למדתי שיש לשופט היכרות עם הנאשמת, היכרות לא טובה. בית המשפט דן בעניינה לפני כשלוש שנים… אני מבקש שבית המשפט יפסול את עצמו. הנושא כאן דומה עד מאוד לנושא מלפני שלוש שנים", אמר להמן והוסיף: "אני לא מפקפק ביושרו של בית המשפט. אבל מראית פני הצדק מחייבת להעביר את התיק הזה לשופט שאין לו היכרות מוקדמת עם הנאשמת… מדובר באותו סוג של תיק, לא כל כך מזמן באותו אולם. יש מספיק אולמות בבית משפט זה. איני מזלזל ביושרו של בית המשפט, לא ראוי שבית המשפט הזה ידון בתיק זה. לכן נבקש להעביר את התיק למותב אחר".
הפועל אשקלון התמודדה היום מול מכבי פתח תקווה, היורדת הטרייה לליגה הלאומית והפייבוריטית לעלות בסיום העונה. מוטי איווניר נאלץ להסתדר בלי ליאור חדריאן הפצוע ובמקומו פתח אופק עברי הצעיר. באשקלון קיוו שיתרון הביתיות ישחק לטובתם אך כבר בדקה ה-19 דור חוגי הפתיע את עברי מחוץ לרחבה וכבש שער נאה לרשת האשקלונית.
למרות פערי האיכות הפועל אשקלון הצליחה בעור שיניה לשמור על הפער מינימלי אך הרחקתו של החלוץ הברזילאי ז'וליו סזאר בדקה ה-75 טרפה את הקלפים. סזאר גלש בפראות לרגליו של בלם המוליכה, עומר דנינו, והשופט לא התבלבל והוציא לו את הכרטיס הצהוב השני ומיד לאחר את הכרטיס האדום. מכאן ואילך פתח תקווה השתלטה על המשחק. הפועל אשקלון ניסתה להשיג את השיוויון ותאי בריבו הוביל מתפרצת מהירה מנגד שהסתיימה עם שער של האחרון בדקה ה-79 שפרץ מאגף ימין. שתי דקות לאחר מכן הזר אוונדרו ברנדאו הפך את התוצאה לתבוסה כואבת עבור האשקלונים, כאשר כבר את השער השלישי. 3:0 בסיום.
בשלישי בהיכל כוכבי הילדים קופיקו וקוגמלו בהצגה "מלך הג’ונגל" בבימוי אודי גולדשלק.
קופיקו. צילום: יח"צ
קופיקו, הקוף שכולם אוהבים, יוצא למסע בג’ונגל עם חברים חדשים. הצגה חדשה לילדים ולכל המשפחה. הצגה רבת משתתפים צבעונית, מוזיקלית ומצחיקה. בואו הצטרפו למסע עם קופיקו וחברים.
סיפור החיים הבלתי ייאמן של ישראל עמרם מאשקלון נראה כמו תסריט בנוי היטב של דרמת מתח עטורת שבחים. אבל לא מדובר כאן בעלילה דמיונית אשר נרקחה במוחו הקודח של תסריטאי מדופלם, אלא במציאות חיים כמעט בלתי נתפסת. או כמו שנהוג לומר במקרים כאלה – המציאות בהחלט עולה לפעמים על כל דמיון. הוא נולד כילד נוצרי בשם איוון, חי בירדן עם אימו, שהה בבית יתומים ברמאללה בזמן שהאם ריצתה עונש מאסר בגין ריגול לטובת ישראל. רק בגיל 10 גילה עמרם שהוא יהודי וחזר ארצה עם אימו.
אבל נתחיל מהסוף. עמרם בן ה-72 מתגורר כיום באשקלון. לפני כחודשיים הגשים סוף-סוף חלום והוציא לאור את ספרו "אמי המרגלת" המספר על חייו הלא שגרתיים. "אימא תמיד סיפרה את הסיפור מהצד שלה, אבל רציתי לספר אותו מהצד שלי, של הילד שחווה את כל הדברים הללו על בשרו", הוא מסביר.
"אני מגלה עכשיו דברים שלא ידעתי". הילד ישראל עמרם עם אמו שרה. מתוך אלבום פרטי
את החומר לספר שלו הוא אסף מיומניה של אימו, שאותם כתבה במשך שנים והסתירה מעיני כול. רק לאחר שנפטרה הגיעה מזוודה עמוסת הכתבים לידיו של ישראל. הוא נבר בכתוב במשך ימים רבים ושעות ארוכות, למד עוד ועוד על חייו וקרא בשקיקה כל פרט חדש שהשלים את החלקים החסרים בפאזל של חייו. "אני מגלה רק עכשיו דברים שלא ידעתי במשך 72 שנים", הוא אומר בעצב. "גיליתי שאימא כתבה את הזיכרונות שלה וסיפרה את הכול. אמא כתבה במשך 80 שנים לפחות. כל עוד יכלה לכתוב היא כתבה, יום-יום, מהבוקר עד הערב את כל מה שעבר עליה. חלק מהדברים זכרתי, כמובן, אבל גם גיליתי הרבה מאוד דברים מעניינים".
חייל רוסי יפה תואר
עמרם נולד בחודש מרץ 1947 לאימו שרה עמרם ואביו פטרו פטרוביץ’. האם הגיעה ארצה יחד עם הוריה וחמשת אחיה מאפגניסטן. בני המשפחה השתקעו בירושלים, ובתור הבת הבכורה עזרה שרה בפרנסת המשפחה. מדי יום הייתה עמרם יוצאת מבית הוריה, עונדת על צווארה שרשרת עם תליון צלב, מציגה את עצמה בשם הנוצרי קטרינה אלכסנדרובה ועוברת את הגבול לירדן. "אימא הייתה עוברת את הגבול כדי לעשות קניות בשוק. באותה תקופה היה בארץ מחסור, והשוק בירדן היה שופע", מספר ישראל, "היא הייתה דוברת שפות, ולכן לא התקשתה לבנות לעצמה זהות נוספת". כך החלה עמרם ליצור את קשריה הראשונים בירדן, כשהייתה בסך הכול בחורה צעירה בתחילת שנות ה-20 שלה.
באותה תקופה היא גם הכירה את פטרו פטרוביץ’, מי שלימים יהפוך לבעלה ואביו של ישראל. הוא היה חייל רוסי שהגיע יחד עם הגדוד שלו לחופשה בארץ בתום המלחמה. "היא ראתה אותו, בלונדי עם עיניים כחולות, יפה תואר. הוא פנה אליה באידיש, והם החלו לשוחח". שרה הציגה את עצמה בפני החייל הזר כקטרינה הנוצרייה. בין השניים ניצתה אהבה גדולה, והם נישאו בקונסוליה הפולנית, כששרה הייתה בהריון עם ישראל.
"הייתה פטריוטית וציונית". שרה עמרם בצעירותה
הוא נולד בבית החולים הנוצרי במגרש הרוסים וקיבל את השם הנוצרי איוון אלכסנדרוב. "אימא כותבת שזו הייתה השנה הכי מאושרת בחיים שלה. אבא היה בא לבקר אותנו בבית החולים ולאחר מכן שכר וילה מדהימה בירושלים וגרנו כולנו יחד. לפי מה שהיא כתבה, הייתה זו השנה הכי יפה בחיים שלה. היא כל פעם הזכירה את זה שיש לה אותי, את איוון הקטן, שהסב לה הרבה אושר וגם, כמובן, אהבה גדולה מאוד. למדתי מהכתבים של אימא שהם היו מאוהבים, שלשניהם היו את אותם תחומי עניין ואותם כישרונות וחלומות. הם היו מנגנים ביחד, שרים יחד, רוקדים ומבלים וגם כתבו אחד לשנייה שירי אהבה".
אולם האידיליה הזאת לא נמשכה זמן רב, וכשישראל היה בן שנה, נקרא פטרו לחזור לארץ מולדתו. "הוא היה חייל בקבע שהגיע לכאן לביקור עם הגדוד שלו וקיבל דרישה לחזור מיד. הוא התחנן בפני אימא שנבוא איתו, אבל היא לא הסכימה. היא כותבת שלמרות האהבה הגדולה שלה אליו, היא לא יכלה לעזוב את הארץ, היות והייתה פטריוטית וציונית".
"רציתי לספר את הסיפור שלי". עמרם והספר. צילום: פבל
באותו שלב ניתקה עמרם כל קשר עם הוריה ואחיה ואימצה לעצמה באופן מלא את זהותה הבדויה – קטרינה אלכסנדרובה הנוצרייה. "היות ואמא חששה שאבא יברח איתי, היא החליטה לקחת אותי ולהיעלם", מספר ישראל. כך ניתק הקשר בין האב לבן, וישראל אינו יודע עד עצם היום הזה מה עלה בגורלו של אביו. "הוא כנראה התייאש בסוף וטס חזרה לאוקראינה. כל הנושא של אבא היה טאבו בבית. יכולתי לשאול מה שרציתי וגם ניסיתי, כל עוד אימא הייתה צלולה, אבל היא תמיד התחמקה. בפעמים שכן סיפרה היא סיפקה גרסאות סותרות. אני מודה ומתוודה שאת הגרסה האמיתית אני לא יודע, כנראה, עד עצם היום הזה".
פתקים מוסתרים במנורה
לאחר שנמלטה פנתה קטרינה לראש הכנסייה האורתודוקסית בירושלים העתיקה, הציגה את עצמה כנוצרייה חסרת כול וביקשה סיוע. "הוא סידר לנו דירה במקום מדהים, ברובע הנוצרי בירושלים העתיקה. מקום מאוד קדוש לנוצרים", אומר ישראל. בינתיים ביססה קטרינה את מעמדה בירדן והגיעה אל הדרגות הגבוהות ביותר. "היא התפתחה והתקדמה, עשתה דברים שלא ייאמנו. היא הייתה סגנית עורך בעיתון הכי גדול בירדן, הייתה המזכירה של ראש ממשלת ירדן, הייתה אחראית מטעם אונר"א על הפליטים בגדה, עבדה בבולשת הירדנית ועוד". ישראל מספר שבמסגרת עבודתה יצרה אימו קטרינה אלכסנדרובה-שרה עמרם היהודייה גם קשרים הדוקים עם מלך עבדאללה והוזמנה להכתרה של המלך חוסיין וגם לחתונה שלו. "אלה דברים שאני זוכר בבירור, הייתי כבר ילד די גדול והבנתי שלאימא שלי יש מעמד מאוד נחשב בירדן", אומר ישראל.
"הבנתי שמשהו לא בסדר". המנורה שבה החביאה שרה עמרם את הפתקים
באותה תקופה החלו הרשויות בירדן לחשוש שהוקמה מחתרת במדינה, שממש מתחת לאפם מעבירה מידע רגיש ומסווג למדינות האויב. בשנת 1953 נעצרה קטרינה אלכסנדרובה בחשד לריגול לטובת ישראל. ישראל הקטן היה אז בן 6, והוא זוכר היטב את הרגעים ההם שבהם פרצו לביתם אנשי הבולשת הירדנית. "בחיים לא אשכח את התמונה הזאת", הוא אומר, "ראש הבולשת עמד בכניסה. הוא הכיר את אימא, כיוון שעבדה איתו, ואמר לה: 'I’m Sorry'’’. הוא נתן הוראה לעובדים שלו להפוך את כל הבית והחצר, ורק עמד בצד והסתכל. כמובן שלא הבנתי מה קורה, אבל הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר".
במהלך החיפוש ניגש אחד מאנשי הבולשת למנורת הנפט שעמדה בסלון וניפץ אותה על ברכו. מתוך המנורה נפלו עשרות פתקים קטנים שהוחבאו בה וגם מעט כסף זר. "אימא כתבה בהם את כל הסודות שלה והמידע הרגיש שאספה על הצבא הירדני והממשלה. בדיעבד התברר ששני השכנים שלנו הלשינו עליה. האחד ארמני, שבמקצועו היה רתך, והוא זה שפתח עבור אימא את מנורת הנפט והלחים אותה אחר כך. והשני חבשי שעבד עם האו"ם, שדרכו ניסתה אימא להעביר מידע. שניהם נתפסו וכדי להציל את עצמם מהעלייה לגרדום סיפרו על אימא".
"מראות לא פשוטים"
קטרינה אלכסנדרובה נעצרה עוד באותו לילה ונחקרה במשך שעות ארוכות. היא נשאלה שוב ושוב אם היא יהודייה שעובדת לטובת מולדתה. שוב ושוב ענתה בשלילה, עד שבאחד מתרגילי החקירה שעשו לה נפלטה מפיה מילה אחת בודדת בעברית – היא אמרה "כן". "אימא לא איבדה את קור הרוח גם ברגעים האלה, היא אמרה שהיא יודעת עברית ומעולם לא טענה אחרת, שהיא קולטת שפות מהר, יודעת הרבה מאוד שפות, ביניהן גם עברית".
החוקרים לא השתכנעו מהתשובה, וביום שלמחרת היא הובאה למשפט צבאי, שבו נכח המלך חוסיין בכבודו ובעצמו. גם על מהלך המשפט למד ישראל מיומנה של אימו: "המלך אמר, ‘מספיק, גברת, תודי ונסגור סיפור. את יהודייה, פטריוטית, עבדת בשביל העם שלך והמדינה שלך וזה בסדר, גם אני הייתי עושה את אותו דבר במקומך. רק תודי וזהו". שרה עמרם לא הודתה, גם כשחשבה שמעל ראש מרחף עונש מוות. "היא מספרת על הרעד שאחז ברגליה כשהבינה שהיא כנראה הולכת למות בתלייה, בגיל 24 בלבד".
הפרסום בהארץ 5.12.56
הפרסום במעריב 5.12.56
קטרינה אלכסנדרובה נשפטה ל-12 שנות מאסר: "בדיעבד התברר שזה העונש המקסימלי שניתן לתת לאירופאים זרים שאינם ערבים, ושהדיבורים על עונש מוות היו סתם שמועות", מסביר ישראל.
למרות תחושת ההקלה היא לא ויתרה וביקשה לערוך לה משפט חוזר, ובמהלכו גילתה תגלית מדהימה, שהפילה לסתות וגם את הממשלה בירדן. "היא גילתה שראש ממשלת ירדן, בכבודו ובעצמו, היה ראש המחתרת הקומוניסטית בירדן. זה מה שמלך חוסיין רצה לדעת, כי היה ברור שמאחורי המחתרת הזאת לא עומדים אנשים פשוטים. זה היה הקלף של אימא, והיא ידעה את המידע הזה כי הייתה המזכירה של ראש הממשלה. הורידו לה את העונש לשלוש שנות מאסר, ויום למחרת זעקו כל כותרות העיתונים בירדן על כך שהממשלה נפלה בגלל המרגלת הציונית".
"ראיתי אותה במצבים קשים". שרה עמרם. מתוך אלבום פרטי
עוד לפני שהחלה לרצות את עונש המאסר ביקשה האם לקחת את בנה איתה. תחילה נכלאו השניים בכלא בעמאן ולאחר מכן הועברו למתקן כליאה בירושלים העתיקה, בחלק הירדני. חצי שנה שהה ישראל הקטן עם אימו בבית הכלא. בבוקר צפה מהחלון במצעדי הלגיון, מדי פעם ראה גם הוצאות להורג ברחבת הכלא. "אלה היו מראות לא פשוטים בכלל עבור ילד בן 6", הוא אומר, "מנהל הכלא היה בעצמו תליין בפנסיה. למרות זאת ובאופן מפתיע, הוא היה אדם מאוד רגיש ואבהי ומאוד התחבר לאימא. הוא שכנע אותה שכלא זה לא מקום לגדל בו ילדים, ואחרי חצי שנה הוציאו אותי משם".
הילד שהפך למר ישראל
ישראל, שהיה אז איוון אלכסנדרוב, הועבר מהכלא לבית יתומים ברמאללה, שאליו הגיעו ילדים של פליטים מהמלחמה. עשרות ילדים נוצרים ומוסלמים חיו יחד בכפיפה אחת. אך המוסד היה קטן מלהכיל את כולם, ובשלב מסוים הוצאו ממנו הילדים המוסלמים למוסדות אחרים. ישראל נשאר עם כל הילדים הנוצרים. היה זה בית יתומים בפיקוח ממשלת ירדן שהוקם מתרומות של אמריקאים, וגם המנהל של המוסד היה אמריקאי דובר אנגלית. ישראל, שדיבר אנגלית חופשי, הפך מהר מאוד למתורגמן של המנהל. את שלוש השנים שבהן העביר בבית היתומים הוא זוכר היטב ולטובה. "היה לי טוב שם, אפילו מצוין. מלבד הגעגועים לאימא, כמובן".
את אימו ביקר תחילה פעם בחצי שנה, אולם היא דרשה יותר והחלה פותחת בשביתות רעב. "הייתי רואה אותה במצבים קשים מאוד. עור ועצמות. אני זוכר אותה זוחלת על הרצפה ומושכת את עצמה בסורגים רק כדי להגיע לשירותים". בעקבות שביתות הרעב של האסירה הסכימו בהנהלת הכלא שישראל יגיע לביקור כל שלושה חודשים. "ויליאם המדריך היה לוקח אותי לביקורים הללו במונית. אני זוכר אותו גבוה וחסון, ואני הגעתי לו עד החגורה. תמיד היה לוקח אותי על הדרך לאכול גלידה או לקנות לי משהו נחמד. מאוד אהבתי את היציאות האלה".
"הייתי צריך להוכיח את עצמי". עמרם בביתו. צילום: פבל
מהר מאוד הוא גם הפך לחביב המדריכים, כולם דאגו לו באופן אישי וטיפלו בו כמו בן. אולם החברים במוסד דווקא לא קיבלו אותו בסבר פנים יפות. "הייתה לנו שעה פנויה בכל יום בין שמונה לתשע בערב. היינו מתאספים במרפסת הגדולה, ושם הגדולים היו מכסחים את הקטנים. אני חטפתי הכי הרבה".
ישראל לא הסכים להפוך לשק החבטות, לקח את עצמו בידיים והחל להתאמן. הוא פנה לעבדאללה השרת של המוסד וביקש לדעת כיצד הוא פיתח את הזרועות השריריים שלו. העובד סיפר לו שהן התנפחו כתוצאה מעבודה עם משאבת המים. "הצעתי לו לעזור לו והוא הסכים. תוך מספר ימים שחררתי אותו לחופשי, ומשאבת המים הייתה תחת אחריותי הבלעדית, כך התחלתי לפתח שרירים. בניתי לעצמי גם תכנית אימונים ולמדתי הרבה ממדריך בשם ג’ורג’, שעסק בספורט והדריך אותי. יום אחד נכנסתי למקלחת ושמעתי את הילדים האחרים מתלחששים על השרירים שנהיו לי, אז התחלתי להשוויץ בכוח שלי. זמן קצר אחר כך הוחלט לארגן במוסד תחרות הרמת משקולות. הצלחתי להרים משקולת ששקלה כמעט כמו כל משקל גופי וזהו, הפכתי להיות החבר של כולם".
"שמעתי שמתלחששים על השרירים שלי". עמרם כמר ישראל בשנת 79'. מתוך אלבום פרטי
כך, בזכות הספורט, קיבל ישראל לראשונה מעמד של שווה בין שווים. הוא זה שזיכה אותו במעמד חברתי ובמובן מסוים גם הציל אותו. הייתה זו עבורו הפעם הראשונה, אך בהחלט לא הפעם האחרונה. הספורט הפך להיות למרכז חייו, וגם בבגרותו עסק בפיתוח הגוף לפרנסתו ואף היה מספר פעמים מר ישראל. "בכל מקום הייתי משום מה תמיד הכי קטן והייתי צריך להוכיח את עצמי, עשיתי את זה באמצעות הכוח שלי", הוא אומר.
"אני יהודייה"
רגע לפני שחרורה מהכלא ביקשו השלטונות בירדן לדעת לאן לשלוח את האסירה בתום תקופת המאסר שריצתה. על מנת שלא לעורר חשד ביקשה קטרינה לשוב לרוסיה או כפי שנהגה לכנותה: "אימא רוסיה". היא ביקשה שייפנו לקונסוליות הרוסיות במדינות ערב ויבקשו להעביר דרכן אותה ואת בנה. לאחר שכל הקונסוליות סירבו להעביר את המרגלת הציונית, היא הציעה לעבור דרך המדינה השכנה – ישראל. באותו בוקר עשה איוון את דרכו בפעם האחרונה מבית היתומים אל בית הכלא. "פתאום הודיעו לי שאימא משתחררת, ואנחנו הולכים לישראל. הייתי בהלם. ילד בן 9 ותשעה חודשים, מת מפחד. אני יודע שהיהודים עושים מהדם שלנו מצות. אני הרי ערבי-פלסטיני-נוצרי, הם ישחטו אותנו שם בארץ האויב. פגשתי את אימא, והייתה שמחה גדולה. היא לקחה את ידי ואמרה לי לא לשחרר אותה לרגע ולסמוך עליה. לא הבנתי מה קורה, אבל באותם רגעים כבר פחדתי קצת פחות".
על פי התחזיות, סופת גשמים גדולה בדרך אלינו ותתחיל לקראת מחר. הצפי הוא לממטרים רבים וחשש משטפונות.
בעיריית אשקלון, למודת ההצפות אומרים כי כבר באמצע השבוע הם החלו להיערך לקראת מזג האוויר החורפי. ראש העירייה, תומר גלאם כינס את הגורמים המקצועיים בעירייה, בהם מנכ"לית העירייה, אירית נתן ונציגי תאגיד המים 'מי אשקלון' והחברה הכלכלית לאשקלון, במטרה לעמוד מקרוב אחר ההכנות העירוניות לחורף הקרוב.
קולטנים ברחובות העיר. צילום: דוברות עיריית אשקלון
כמהלך מקדים, ככל הניתן, למניעת הצפות, מסרו באגף תפעול (אחזקה לשעבר) בעירייה כי בוצעו ההכנות הבאות: ניקיון כל הקולטנים ברחבי העיר; איטום מוסדות חינוך וניקוי המרזבים בהם; גיזום עצים; ניקיון נחל חממה; הסדרת מוצאי ניקוז המים ומעקב אחר גידור אתרי בנייה על ידי מפקחי אגף רישוי ופיקוח על הבנייה.
מקווים שהתמונות הללו לא יחזרו. צילום: אורי מילר
נזכיר כי, לאחרונה הושלמו העבודות על מעגל התנועה שהוקם בצומת הרחובות 'שדרות ירושלים' ו'רחבעם זאבי' אשר נועד לתת מענה לסוגיית ההצפות במקום. פתרונות ניקוז נוספים, באמצעות הוספת מערכות ניקוז, בוצעו גם ברחובות ביאליק, שפינוזה ויהודה הלוי.
גיזום עצים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
כמו כן, מופו הנקודות החמות ברחבי העיר וצוותים מטעם העירייה נמצאים בכוננות לכל מקרה. בכל מקרה של מפגע יש לפנות למוקד 106 או באמצעות הודעת ווטאסאפ במספר 054-9908011, 24 שעות ביממה.
חג סוכות זיכה אותי בחופשה נפלאה של כשבוע וחצי עם משפחתי ובפרט עם שני ילדיי. הזמן איתם מזכיר לי שגם בי יש קורט ילדות מתפרצת שמתעורר בי בקלות במחיצתם. למעט העובדה שהדרי חגגה את העשור הראשון שלה, נהנינו בחוויות נהדרות, החל מצפייה בסרטי ילדות קאנוניים (יש לי רשימה מפורטת של רפרטואר מכובד, בין היתר: "הסיפור שלא נגמר", "אי.טי", "הגוניז’", "קספר", "משפחת אדמס", "ביטלג’וס" ועוד) ועד טיול מים בנחל כזיב, עכו העתיקה, ריחוף בכדור פורח, מוזיאון בית התפוצות ושלל הצגות נפלאות.
זה אושר צרוף אפילו כשהם רבים ביניהם קצת, אלו הקולות שאני מאחלת לעצמי לשמוע תמיד – מנגינת הילדים בבית. כבר הבנתם בוודאי שאני לא מההורים המתלוננים על החופשות הארוכות של הילדים (כל עוד יש לי את ההזדמנות לבלות איתם כמובן), ואם אתם נמנים עם ההורים שמנהלים טבלת ייאוש בחופשה, אז מציעה לכם לעצור לרגע ולאפשר לעצמכם ליהנות באמת עם ילדיכם. הזמן טס כל כך מהר, ולרוב אנחנו שבויים בשגרה ובמשימות, אסירי עבודה ולא אסירי תודה על הטוב שיש לנו.
עינב קורן
לרוב אני כותבת כאן על ערכו של החינוך בהובלת והטמעת שינויים גדולים, כי אני באמת ובתמים מאמינה שילדינו טובים מאיתנו. הם יירשו את העולם הזה, ולהם הפוטנציאל להפוך אותו לטוב יותר. רבים יסכימו איתי שלילדים משקל רב בעיצוב העתיד, אבל לצערי בפועל אנחנו נוהגים אחרת. בשיחה עם שמרית חברתי נוכחנו שתינו לגלות שנתקלנו בתופעה דומה ושכיחה של יחס מזלזל כלפי ילדינו. אני כמוה מגדלת את ילדיי להתנסות, להעז, לשאול שאלות, לתרגם את הסקרנות לחוויה ובעיקר להיות עצמאיים. לשמחתי, התברכנו גם בצוותי חינוך בבית הספר ובגן שתומכים בגישה זו. העניין הוא המפגש עם המציאות, עם עולם המבוגרים. במהלך השבוע האחרון ובכלל שמתי לב לזלזול והתעלמות רבתית מילדים, לא רק מילדיי.
איפה זה פוגש אותנו? בתי הולכת למכולת באופן עצמאי עם רשימת קניות ונאלצת להמתין בתור יותר מדי זמן כי המבוגרים עוקפים אותה כלאחר יד ואף פונים אליה בגסות רוח. היא נאלצת להתעמת עם המוכר כי הוא דורש בחוצפה רבה סכום אחר מהמצוין על גבי המוצרים בטענה שהמחיר התעדכן (מעניין שזה תמיד מתעדכן כשהיא מגיעה לבד למכולת). כשהיא ניגשת לקופה העצמאית יכולותיה אוטומטית מוטלות בספק על ידי הקופאית האחראית שניגשת לבתי, גוערת בה ודורשת ממנה לבדוק שוב את המצרכים שהעבירה. אני כמובן עומדת מהצד ומתאכזבת כל פעם מחדש מהמבוגרים – נותני השירות. הנה שוב אני צריכה להתערב אף על פי שבתי הייתה ברורה, כנה ונהגה בבגרות.
כשאני כותב שכתבי החשדות נגד ראש הממשלה מתחילים להחוויר ככל שמתגלים פרטים מתוך השימוע שהתקיים, אני בוודאי לא מחדש לכם כלום. למי שהאמין, כמוני, כבר בתחילת הדרך, כש"החשיפות המרעישות" של גיא פלג מדי ערב נראו מתאימות יותר לטורי הרכילות מהתכנית של גיא פינס מאשר לתכנית חדשות רצינית קשה להיות מופתע ממה שמתחיל להיראות כ"תפירת המאה". המספר 10,000 לא מייצג כלום, הוא בסך הכול תוצאה של חיבור כל התיקים שיוחסו/נתפרו לראש ממשלה מכהן במטרה אחת ברורה: לבצע הפיכה שלטונית. לא פחות, לא יותר.
קוראיי היקרים, אני מניח שעייפתם מגודש הפרטים, העדויות לכאורה, הראיות והרמיזות שליוו וממשיכים ללוות את חיינו מאז החליטו בחלונות הגבוהים להיפטר מביבי. לא אלאה אתכם אם כן בבליל הראיות לכאורה, הראיות החזקות שהולכות ומחווירות ככל שנחשפים פרטים מהשימוע. התקשורת מלאה מזה בכל מקרה, אז למה לי?
כיוון שכך, אתמקד ברשותכם במה שהולך ונחשף לנגד עינינו: תפירת המאה של מערכת המשפט.
פיני ביטון. צילום: פבל
למה זה קורה? למה מישהו שם למעלה במערכת המשפט והתקשורת, שאגב ניזונות זו מזו לצערנו, ירצה לעשות מהלך שאפשר להגדירו רק במילה אחת: חיסול?
אז ככה, מן הידועות היא שכשם שהמרחק בין אהבה לשנאה הוא אפסי, כך המרחק בין שמירה על שלטון החוק לרמיסתו באותן רגליים ממש. בכל מקום שבו יצר האדם, על שלל תאוותיו וגחמותיו, מהווה סכנה לעצמו, כך הוא מהווה סכנה לסביבה כולה.
משפטנים הם בני אדם, לא יותר, לא פחות. הם בוודאי אינם חפים מכל התאוות, ובפרט תאוות הכוח. כשמערכת מורכבת מרכזת בתוכה כוח כמעט אינסופי (כן חברים, למערכת המשפט בישראל יש כוח כמעט אינסופי), הכוח הזה נמצא בידי בני אדם, לא מכונות. על הכוח הזה יכול לאיים רק כוח נגדי, שווה ערך או מתקרב לזה לכל הפחות. מערכת המשפט בישראל נוסדה וקיבלה את כוחה עוד משחר קום המדינה. החיבור הטבעי בין מערכת המשפט לגוף המחוקק היה בעל משקל רב ככל שבהגה השלטון אחזו אלה שהעניקו את הכוח לגוף המשפטי. מן הסתם נוצרת זיקה טבעית בעלת נופך כמעט היסטורי רב שנים כשאלה וגם אלה מזינים זה את זה או ניזונים זה מזה. מה יכול לאיים על זה? שינוי תפיסת עולם או החלפת מערכת אחת לפחות. ברגע שמגיעה מערכת חדשה למרחב העשייה ומביאה איתה תפיסת עולם שונה או בלתי מתיישרת עם הקו המנחה, שהיה עד כה מפא"י וגרורותיה, כאן מתחיל להיות איום קטן, שעם הזמן הולך ומתעצם.
ההלוויה הייתה מצומצמת מאוד, השתתפו בה כעשרים איש, רובם בני משפחה, בהם האמא ששוחררה אתמול ממעצר וכן כמה סקרנים שהתגודדו מסביב. "קשה לעמוד בדבר הזה, ילדה מתה זה דבר כואב מאוד, זה הורג אותך", אמר אחד המשתתפים בהלוויה, "זה מקרה עצוב, כואב מאוד".
היחיד שנשא דברים בהלוויה היה מנהל החברא קדישא, אלי יפרח, "אנו מלווים למנוחת עולמים את הילדה הצעירה", אמר יפרח, "אין מה להגיד, שום מילה לא תרפא את הכאב העצום הזה ולכן נאמר משנה וקדיש".
לאחר קריאת הקדיש יצא מסע ההלוויה לדרך שבסיומו נטמנה הגופה הקטנה באדמה.
הבניין בו התגוררה האם ובתה. צילום: אילן אסייג
אתמול כאמור שוחררה האם ממעצר ללא תנאים מגבילים ועו"ד אורי דייגי שייצג את האם מטעם הסנגוריה הציבורית בערעור אמר: "ברור לכל שהאם היא קורבן, שצריכה כעת להתרכז באבל הכבד ובניסיון לשקם את חייה ולא להיות אזוקה בבית המעצר. אנו מברכים על החלטת בית המשפט המחוזי שקיבל את הערר שהגשנו והורה על שחרורה המיידי".
אחרי חגיגות שמחת תורה, לקראת חודש חשוון נטול החגים וממש כמו בשירו של אפי נצר "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית", אנו מתחילים מחדש את פרשות השבוע שלנו.
פרשת בראשית עוסקת בסיפורי הבריאה וראשית האנושות. ברשותכם נעסוק בבריאת האדם ובמעשיו ונראה לצערנו סיפורים שכולם אכזבות מהתנהגות הנבראים.
הבריאה הנהדרת החלה באור שכולו תקווה ולאחר השלמת הנחת התשתית ובריאת בעלי החיים בורא הקב"ה אדם בצלמו ומפקיד אותו על הבריאה כולה:
הבה נתעכב קמעא על המושג "צלם אלוהים". הרב סולבייצ’יק בספרו "איש האמונה הבודד" מדגיש שצלם האל של האדם הינו בכוח היצירה והחידוש שלו. "דמיונו של האדם לאלוקים מתבטא בשאיפתו וביכולתו של האדם להיות יוצר. האדם הראשון, שנברא בצלם אלוקים, נתברך בתנופה רבתי לפעילות יוצרת ובכוחות כבירים לשם הגשמת מגמה זו, והכוח הבולט היותר הוא השכל האנושי". כוח היצירה כולל לא רק תנופה מעשית אלא גם ערכית, ובלשונו של הרב סולבייצ’יק, "אסתטיקן יוצר, מעצב אידאות".
אייל חסאן. צילום: פבל
ספורנו מסביר כי ייחודיות האדם כנברא בצלם האל הינה ביכולת הבחירה החופשית: "הצלם האלוהי הוא הבחירה החופשית". מעבר לפירושים הנ"ל, ברור שבריאת האדם בצלם אלוהים כמו גם הציווי "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" מטילים עליו שליחות גדולה, המקפלת בתוכה אחריות רבה. כך גם אומר רבן גמליאל לתלמידיו, "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!" כל אדם, כל מנהיג חייב לדעת כי כל מסע, כל שליחות טומנים בחובם אחריות, ואת זה שכחו אדם וחווה אז, וגם היום בני האדם וחלק ממנהיגנו שוכחים זאת.
האל משכן אותם בגן עדן, שבו הכול מותר להם, למעט לאכול מפרי עץ הדעת. אפילו בגן עדן אין חיים ללא הגבלות, אין תוחלת לאדם ללא ריסון, והם מופיעים באמצעות פרי, המסמל מאכל, צמיחה והתפתחות, שחבוי בו גם גרעין של פורענות אם משתמשים בו שלא בתבונה.
והנחש הצליח לפתות את חווה לאכול דווקא מעץ זה למרות האיסור המפורש, וחווה מצדה פיתתה את אדם בעלה. בפרשה זו אני רוצה בעיקר לגעת בלקיחת אחריות, ודומני שעד היום רבים מאיתנו, כולל מנהיגנו הכמהים ל"מחיאות כפיים" ומחמאות, נמנעים מכך.
מלאכת הפיתוי שנקט הנחש מתוחכמת – הוא ממעיט בצו האלוקי ומבטיח לחווה תועלת מאכילת הפרי: "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע". הנחש הוא מפתה חיצוני ומבטיח להם יכולת להידמות לאל ולדעת טוב ורע. אבל בכל פיתוי יש גם את הממד הפנימי – וכאן המשיכה הפנימית השלילית של חווה היא שגורמת לה לראות בפרי דבר נחשק. ועולה מכאן שכל מפתה יצליח לפתות לדבר רע רק אם בבן אדם עצמו יש רצון להתפתות ולחטוא. לכן כל אדם שטועה ומאשים את המטעה והמסית, שייקח אחריות ויאשים קודם את עצמו.
בשורות מטובות מהמרכז הרפואי ברזילי: הפצועה הקשה אפרת חזות שנפצעה קשה מפגיעת הברק בחוף זיקים, עברה החייאה מוצלחת על ידי צוותי מד"א והיתה במשך שלושה ימים מורדמת ומונשמת במחלקה לטיפול נמרץ – שוחררה לביתה במצב טוב.
כזכור, לפני שבוע וחצי יצאה חזות עם בעלה ושלושת גיסיה, תושבי באר שבע לבלות בחוף זיקים. באותה עת התחוללה באזור אשקלון חצי שעה של סופת ברקים חריגה. אחד הברקים פגע בגיסה הצעיר אשר ובה. השניים נפגעו בצורה קשה מעוצמת המתח החשמלי ואיבדו את הכרתם. אלעזר בעלה, אלחנן ופדות שהיו עמם בחוף נפצעו קלות והחלו לנסות לסייע להם. הם הזעיקו עזרה וצוותי מד"א שהגיעו בתוך דקות למקום החלו לטפל בפצועים והתרכזו באשר ובאפרת שעליהם בוצעו פעולות החייאה.
מצבו של אשר היה אנוש והוא הועבר לאחר ניסיונות החייאה לטיפול בחדר הטראומה בברזילי. מצבה של אפרת היה קשה אך יציב ובמהלך פעולות ההחייאה שכללו גם מתן שוקים חשמליים חזרה ליבה לפעום. היא פונתה במצב קשה אך יציב לחדר הטראומה בברזילי ובמשך שלושה ימים היתה כאמור מורדמת ומונשמת.
יום ההליכה הבינלאומי יצויין ברחבי העולם ביום שבת הקרוב ובאשקלון הוא יוקדם בשל קדושת השבת ליום שישי. המיזם 'יום ההליכה העולמי' מופק על ידי איגוד הספורט העממי הבינלאומי ובישראל על ידי איגוד הספורט העממי בישראל.
מי שיטלו חלק נכבד במיזם הם תלמידי העיר אשקלון שבין השעות 08:00-12:00 יצאו להליכה במספר מסלולים.
תלמידי אשקלון הולכים אשתקד. צילום: תומר שונם הלוי
האירוע המרכזי יכלול הליכה לאורך הטיילת, יתחיל ממלון 'הרלינגטון' ויסתיים בחוף 'דלילה' שם תיערך פעילות ספורטיבית חוויתית ומהנה.
ההליכה היא לאורך כ-3 ק"מ ומוזמנים לקחת בה חלק, כל תושבי אשקלון.
מארגני המיזם מזכירים כי ההליכה היא פעילות אירובית מתונה המפעילה את הגוף בתנועה מאוזנת והרמונית המשפיעה לטובה על מערכות הגוף והנפש, מתאימה לכל גיל, מין ומשקל, ליחיד, לקבוצה ולמשפחה.
חודשים ספורים אחרי שהסתיימו העדויות ושבועות ספורים אחרי שהוגשו הסיכומים האחרונים במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני – נקבע מועד להכרעת הדין. מדובר ב-11 בנובמבר בעוד כשבועיים וחצי. "יש לי הרגשה טובה, סומך על בורא עולם שהצדק ייצא לאור", הגיב שמעוני בדף הפייסבוק שלו.
תיק ראיות במשפט שמעוני
הכרעת הדין היא למעשה השלב בו השופטת תקריא את החלטתה בנוגע לפרשיית השחיתות הגדולה שהתפוצצה בקול רעש גדול בחודש ינואר 2016 ומאז מלווה את העיר אשקלון בכותרות כאלה ואחרות.
השופטת לימור מרגולין יחידי תקריא את החלטתה האם שמעוני זכאי וחף מכל פשע או שמא יימצא אשם. להחלטתה תהיה השפעה גם על המערכת הפוליטית באשקלון, בעיקר אם יוחלט לזכות את שמעוני.
השופטת לימור מרגולין-יחידי. צילום: עופר וקנין
כזכור, מלבד איתמר שמעוני ישנם עוד ארבעה נאשמים: אחיו עופר שמעוני, מקורבו משה פונטה, איש העסקים יואל דוידי ועו"ד שרון מילר.
"כולי מתח ודריכות, אני מצפה לטוב ביותר ואני מאמין בזה", מסר עו"ד מנחם רובינשטיין, סנגורו של איתמר שמעוני.
שמעוני כזכור מואשם בלקיחת שוחד הן מאיש העסקים יואל דוידי והן מאיש העסקים גבי מגנזי כמו כן, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ועבירות מס. אין ספק שהכרעת הדין הזאת תסקרן רבים ואף את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שענייני תיק 4000 שלו נושקים לתיק זה של שמעוני. בעיקר בנוגע לסעיף האישום שלפיו נרכש והושבת אתר "אשקלון 10" שהיה ביקורתי כלפי שמעוני. כל החלטה של השופטת בנוגע למעשה זה אם הוא נחשב שוחד או לא, תשפיע מאוד על התיק בו נטען כי נתניהו קיבל שוחד בדמות הטיית סיקור חדשותי.
יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה ואיתמר שמעוני בהארכת מעצרם
שעות ספורות לאחר מות בתה התינוקת, שוחררה האם החשודה בהתעללות ממעצר, וזאת בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בית המשפט קיבל את הערר שהגיש עו"ד אורי דייגי שייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את האם החשודה וקבע כי לא קיים חשד סביר לביצוע עבירה והורה על שחרורה ללא תנאים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עו"ד אורי דייגי שייצג את האם מטעם הסנגוריה הציבורית: "בית המשפט המחוזי קבע שאין יסוד סביר לחשד כנגד האם ושחרר אותה ללא כל תנאי. ברור לכל שהאם היא קורבן, שצריכה כעת להתרכז באבל הכבד ובניסיון לשקם את חייה ולא להיות אזוקה בבית המעצר. אנו מברכים על החלטת בית המשפט המחוזי שקיבל את הערר שהגשנו והורה על שחרורה המיידי".
ברחוב ההסתדרות כמו בכל רחבי העיר, מתבצעות עבודות תשתית. בעקבות העבודות נחפר שם בור גדול שכנדרש סומן וגודר על מנת למנוע נפילה של בני אדם לתוכו.
אלא שקשישה, בת 79, שהלכה אמש ברחוב ההסתדרות נפלה אל תוך הבור, היא נחבלה מהנפילה והתקשתה לצאת ממנו. אזרח ערני שעבר במקום והבחין בה בתוך הבור דיווח על כך למשטרה ולמקום הוזעק צוות של שיטור עירוני.
הבור לאחר חילוץ הקשישה ממנו. צילום: דוברות המשטרה
השוטרים והפקחים החלו מיד בפעולות לחילוצה והעבירו אותה לטיפול רפואי של צוותי הרפואה שהגיעו אף הם וסייעו במקום ופינו אותה להמשך טיפול בבית החולים.
