ביום שני האחרון צוין ברחבי העולם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בישראל התקיים הטקס המרכזי והמרשים בשבוע שעבר, כאשר עשרות מנהיגים מהעולם כולו הגיעו ארצה כדי להשתתף בו ולתת כבוד. דווקא בימים האלה, שבהם העולם כולו מתייחד עם זיכרון הימים ההם, ישעיהו פויר מאשקלון מרוחק מעט. הוא אינו צופה בטקסים הללו ומתכנס בתוך עצמו. "אני חי את הסיפור שלי", הוא אומר השבוע, "אין לי ימי ציון, וההתעסקות בדבר הזה יום אחרי יום לא עושה לי נעים, אבל אלה החיים שלי".
למרות ההתעסקות שלו במה שהיה, פויר מעולם לא חי את העבר ותמיד הסתכל קדימה בתקווה. "אף פעם לא הייתי מדוכא, תמיד חשבתי על העתיד שלי, כי אם הייתי חושב על העבר, לא הייתי מגיע לכלום. השתדלתי לזכור את זה כמה שיותר, וזה מה שהוביל אותי בחיי ועזר לי ללכת קדימה. קשה לחיות עם העבר, זה נכון, אבל לעולם אסור להיות מדוכאים".
"התחילו לענות אותי"
פויר בן ה-87 חי באשקלון ומרוצה מהחיים. עד לאחרונה בכל בוקר היה יוצא לשחות בחוף הים הסמוך לביתו ומשם ממשיך לעבודתו בתור מדביר, גם הרבה אחרי גיל פנסיה. אבל לאיש הרהוט ומלא החיים והאנרגיה הזה יש גם עבר טעון ביותר. עבר שחוזר אליו בחלומות הלילה.
כאשר התחילה המלחמה היה פויר ילד בן 7 בגליציה. אימו שלחה אותו לאחת החוות להסתתר, את אחותו שלחו למקום אחר. מאז שנפרדו דרכיהם של בני המשפחה פויר לא פגש אף אחד מהן, והוא אינו יודע מה עלה בגורלן. הוא הסתתר ביער לגמרי לבדו. בכל פעם שהגרמנים התקרבו, הוא עבר ממקום מסתור אחד לאחר. פעם אחת, אחרי שלא אכל כמה ימים, הוא הגיע לבית של פולני שמשפחתו הכירה. הפולני נתן לו כיכר לחם שלמה ושלח אותו לדרכו. עד היום תמיד הוא דואג שתהיה לו כיכר לחם שלמה בבית. "כיכר הלחם הזו הצילה את חיי", הוא אומר.
לאחר תקופת מה הצטרף פויר לקבוצת פרטיזנים ביער. משום שהיה ילד וללא משפחה, הוא נשלח למשימות בעורף האויב. "מה כבר היה לי להפסיד?" הוא אומר. באחת מהמשימות נצפה פויר על ידי הנאצים. הוא החל לברוח וטיפס על עץ גבוה, אך הם איימו עליו שירד, והוא נכנע לבסוף. הגרמנים תפסו אותו וביקשו ממנו מידע על יהודים שמסתתרים ביער. הוא שיקר ואמר שאינו יודע דבר. לאחר כמה ימים החלו לענות אותו במחסן באחת החוות.
"בהתחלה התייחסו אליי דווקא יפה", הוא נזכר, "אבל אחר כך התחילו לענות אותי". ברגע של תושייה הוא הצליח להיחלץ וגם מצא מכונת ירייה קטנה. הוא לקח אותה והחל לירות במנוסתו ליער. הגרמנים רדפו אחריו, אך לא הצליחו לתפוס אותו, והוא הצליח לחזור למעבה היער אל חבריו.
"קרה לי נס"
זה לא סיפור גבורה ולא סיפור על לוחם עשוי ללא חת, זה סיפור על ילד קטן שלמרות גילו הצעיר מאוד הבין שזה מה שעליו לעשות כדי לשרוד. "היו לי פחדים, אבל לא הראיתי אותם כלפי חוץ, כי אם תראה פחד, יהרגו אותך. אני זוכר שבוקר אחד יצאתי לאסוף ענפים יבשים והלכתי והלכתי. כשרציתי לחזור חזרה לבונקר, הבנתי שאיבדתי את דרכי, וכל העצים נראו אותו דבר. עליתי על אחד העצים וחשבתי שאראה לאן אני צריך לחזור, אבל לא ראיתי. התחיל להחשיך וירד גשם. אז לא פחדתי? בטח פחדתי. הייתי בסך הכול בן 8".
ביום ראשון הקרוב ייפתח תפקיד חדש בעירייה: מנהלת מחלקת מידע תכנוני. את התפקיד הזה תאייש אחת מעובדות המינהל הוותיקות ביותר עדנה בוסקילה. מאחורי יצירת התפקיד הזה עמדה מתיחות רבה שנוצרה בין מהנדסת העיר ויקטוריה ברנגל לבין בוסקילה, שכיהנה בתפקיד מנהלת מחלקת תב"ע (תכנית בניין עיר).
בוסקילה עובדת כבר 30 שנה בעיריית אשקלון, כולן במינהל הנדסה. היא החלה את דרכה כבודקת תכניות, לאחר מכן הייתה מנהלת מדור מידע ומעקב תכניות ועד סוף השבוע הנוכחי כמנהלת מחלקת תב"ע. לפני שבועות מספר היא נדרשה לזוז לתפקיד אחר, ולטענתה הוצע לה תפקיד של בודקת תכניות, התפקיד שביצעה לפני 30 שנה. היא סירבה ואז נשלחה הודעה לזמן אותה לשימוע לפני פיטורים.
"לחצים". ויקטוריה ברנגל. מהנדסת העיר
"לעגל פינות"
בעקבות זאת הגישה בוסקילה בקשה לבית הדין האזורי לעבודה, כדי למנוע את פיטוריה ושם היא גוללה את שעבר עליה. על פי הבקשה, שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד גדי גור, הופעלו עליה "שלל לחצים", הן על ידי המנכ"לית אירית נתן והן על ידי מהנדסת העיר ויקטוריה ברנגל, כדי שתעזוב את תפקידה וכדי שהיא ואדריכל העיר אריק ברששת יאשרו תכניות המוגשות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה "ובתוך כך לפסוח על נהלי עבודה ועל תנאי סף והכול בשל גירעון הקיים בעירייה – ממש כך. יאמר מיד, בעקבות אותם לחצים ודרישות לאשר תכניות בניגוד לנהלים ולתנאי הסף ובשל העובדה שאדריכל העיר לא הסכים לעבוד בניגוד לנהלים הקיימים הוא פוטר ויסיים את תפקידו", נכתב.
עוד נכתב כי באחד הימים מנכ"לית העירייה הטיחה בה דברים על עיכוב תכניות ורמזה לה "שאולי היא צריכה ‘לעגל פינות’ – ממש כך", נכתב.
"לעגל פינות". מנכ"לית העירייה, אירית נתן
התכנית הבעייתית
בבקשה אף הובאה דוגמה לאחת הבקשות "תכנית נווה ים", אחת התכניות הידועות במינהל ההנדסה, תכנית להקמת מגדלי דירות בשכונה הסמוכה לבית החולים ברזילי ושכבר נדחתה פעמים מספר בוועדה המחוזית. לדברי בוסקילה, "מהנדסת העיר לחצה לרשום התכנית לוועדה המקומית בישיבתה הקרובה למרות שלא הושלמו תנאי הסף המחויבים על ידי החוק והנהלים. המהנדסת רשמה בעצמה את שיבוץ התכנית לוועדה המקומית בניגוד לנהלים ומבלי ליידע את אדריכל העיר ואת המבקשת (בוסקילה), שהיא הממונה על שיבוץ תכניות תב"ע לוועדה המקומית".
בוסקילה סיפרה כי היא מחקה את התכנית מסדר היום לאחר התייעצות עם ברששת, אך התכנית שובצה שוב על ידי המהנדסת ובישיבת ההכנה לוועדה היא ירדה מסדר היום מאחר שלא עמדה בתנאי הסף.
"אווירה עכורה". עובדי מינהל ההנדסה
בוסקילה סיפרה כי לאחר האירוע דרשה ברנגל לקיים בירור בנושא מול ועדה לעניני עובדים – "בלשון העם להיפטר מהמבקשת (בוסקילה), וכל זאת בשל אי מילוי דרישת המהנדסת לעבוד בניגוד לנהלים", נכתב.
בוסקילה פנתה כאמור לבית המשפט וטענה כי יש כוונה לפטר אותה וביקשה להוציא צו. בית המשפט דחה את הבקשה מהסיבה הפשוטה: שלא התקיים עדיין שימוע.
"עדנה היא מספר 1"
בסופו של דבר הצליחו להזיז את בוסקילה מתפקידה, "פתחו לה תפקיד חדש", אומר גורם בסביבתה. מדובר בתפקיד של מנהלת מחלקת מידע תכנוני.
"לא היו צריכים להזיז אותה, היא נכס למינהל הנדסה", אומר הגורם ומוסיף כי אותה תכנית נווה ים היא כנראה גם הסיבה "לפיטורים של אריק ברששת, בגלל שהוא עומד בדרך של התכנית הזאת. רוצים לתקוע מגדלים באמצע המקום".
"מי שבקי בבדיקת תב"ע זאת עדנה, היא מספר אחת", אומר גורם המקורב למינהל, "כל האחרים הם תלמידים שלה. עכשיו אריק גם יוצא, אז מי נשאר שם? כוח מקצועי לא נשאר שם".
אריק ברששת, אדריכל העיר
כזכור, אדריכל העיר אריק ברששת ומנהל אגף רישוי ופיקוח על הבנייה פרדי אברג’ל מסיימים את תפקידם בעירייה. אברג’ל סיים השבוע, ברששת יסיים בחודש הבא. "יש אווירה של חשש במינהל, את עדנה הזיזו ואת שני אלה (אריק ופרדי) הוציאו ומדברים על עוד מישהי שרוצים להוציא, והמהנדסת לא מקצועית בכלל. תראה, יצא מכרז לתפקיד של פרדי, אבל לתפקיד של אריק עוד לא יצא, מה מתכוונים לעשות שם?" תהה הגורם המקורב למינהל.
למה המהנדסת לא מקצועית?
"למשל בעיר היין היו צריכים להוציא תכניות לתשתיות ולניקוז, כל מגרש עם הגובה המדויק שלו ורק אחרי זה להוציא היתרים. אבל המתכננים מטעם המינהל והחברה הכלכלית התעכבו, אז במקום לזרז וללחוץ עליהם להוציא את התכניות החליטו להוציא היתרים ככה. זה לא עובד ככה. ואף פעם לא עבדו ככה בחוסר מקצועיות במינהל".
איפה המתכננים? עיר היין. צילום רחפן: אור דלקיאן
הוא אומר כי התחושה במינהל היא שכל אחד חושב מתי יגיע תורו לעריפת הראשים, "רואים את עדנה בשר מבשרם, וכולם יודעים שהיא מקצועית. מילא היו יודעים שמדובר שמישהו לא מקצועי ומזיזים אותו, זה לא מפריע. אבל כשאתה רואה מישהו מקצועי שמוציאים, אז מיד כל אחד חושב שם: ‘אם אותה העיפו, אז גם אותי יעיפו’. זאת אווירה של חשש ופחד. כולם יודעים שמבחינה מקצועית אריק תותח".
חשוב לציין שאריק ברששת נושא בשני כובעים, גם אדריכל העיר וגם מנהל אגף התכנון, לצד מנהל אגף רישוי ומנהל מחלקת תב"ע מדובר בארבע פונקציות מרכזיות במינהל. אז מה עושים מהלכים כאלה למינהל ההנדסה? "גם אם אתה רוצה לפטר את האדריכל ואת מנהל אגף רישוי, למה בבת אחת? תפטר את הראשון, תבחר מישהו במקומו ואחרי שנה תפטר את השני", אומר גורם במינהל ההנדסה, "המצב הזה גורם לאווירה עכורה. אגף התכנון, למשל, הוא אגף לא גדול שעשו בו המון עבודה בשנים האחרונות, והיום רואים את ההתחלה של עבודות של עיר היין, עיר ימים ואגמים מזרח. עשו המון עבודה. זאת עבודה של צוות, ומה שעושים עכשיו זאת טעות, אני מקווה שהפיטורים האלה לא יתקעו כלום, כי יש דברים שמונחים על השולחן מבחינה עירונית, כמו רצועת החוף שזאת רצועה של 4 קילומטר שתשנה את העיר. רק מהיטלים היא צפויה להכניס מיליארד שקל. אז מה עושים? ביקשו מאריק להמשיך ולייעץ ולהוביל את התכנית. אז למה פיטרו אותו?".
פרדי אברג'ל
גורם המקורב למינהל מספר על שיחה שקיים עם יזם, והיא משקפת לדבריו, את מה שקורה במינהל, "העסק לא עובד. פגשתי יזם לפני שבועיים-שלושה, אחד שהקשרים שלו עם ראש העיר בסדר גמור. הוא אומר, ‘אנחנו מקיימים ישיבה, לא יוצא פרוטוקול, אין משימות ושום דבר לא מתגשם ממה שקבענו’. אין ניהול, אין כלום".
אז מה פיטורים כאלה גורמים לגוף כמו מינהל ההנדסה?
"גם ככה העבודה לא דופקת, אין ניהול בכל העירייה. חצי מהמשרדים ריקים. יש, למשל, הרבה דברים שהם חוצים אגפים. יש דברים שקשורים לשניהם, גם לאריק וגם לפרדי, ומישהו צריך לסנכרן את הדברים האלה ואין. אתה יודע, בהתחלה אמרו לפרדי שזה בגלל שיש עיכובים בהיתרים. אז הוא אמר להם שיש היום תוכנה שנקראת ‘רישוי זמין’, ושם יש מונה דופק שנכנס לפעולה ברגע שמגישים, אז הוא אמר להם לבוא ולבדוק איפה יש עיכובים. אף אחד לא בא. זה נראה שהם שמו את החץ, ואז ציירו את המטרה. לוחצים עליהם מלמעלה. מי לוחץ? אני מאמין שיזמים כאלה ואחרים שיש להם קשרים ומקורבים".
תגובה: "במינהל התגלו חסמים"
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "עיריית אשקלון פועלת לשיפור מתמיד של תהליכי העבודה בקרב כלל האגפים והעובדים על מנת להגיע לסטנדרטים הגבוהים והראויים ביותר בשירות לתושבים וליזמים כאחד. במינהל ההנדסה, התגלו חסמים, שאינם נובעים ממילוי אחר הוראות הדין, ויצרו עיכובים מיותרים בקידום תוכניות רבות, ללא שום הצדקה חוקית. כל טענה אחרת אין לה בסיס או אחיזה במציאות. העירייה תמשיך לעשות את כל הנדרש, על פי החוק, על מנת לוודא את איכות ויעילות המענים הניתנים על ידה".
אוהד עטיה, בן 21 בלבד, הוא שחקן בית שגדל במחלקת הנוער של הפועל אשקלון. כיום הוא נחשב לאחד משחקניה הבולטים של הקבוצה ושחקן הרכב קבוע בעמדת הבלם. בין ההפסד המאכזב לרמת השרון לבין ההכנות לקרב התחתית הלוהט במשחק החוץ מול אחי נצרת תפסנו את אחד השחקנים המזוהים ביותר עם המועדון האשקלוני לשיחה על מצב הקבוצה, איך נשארים בליגה ועל נושא הקהל שצורם לכולם.
אוהד עטיה באימון. צילום: פבל
כזכור, במסגרת המחזור ה-21 של הליגה הלאומית, אירחה הפועל אשקלון את עירוני רמת השרון מצמרת הטבלה. 13 דקות עברו משריקת הפתיחה, והאורחים מרמת השרון עלו ליתרון 1:0 כשאור אוסטוינד מצא בכדור חופשי את מעוז סמיה שנגח פנימה. היתרון של האורחים נשמר עד לסיום המשחק, שכן אשקלון הציגה משחק אנמי במיוחד שבו לא סיכנה מדי את השער ולא הצליחה ליזום התקפות מסוכנות.
אוהד, איך ההרגשה לאחר ההפסד הביתי המאכזב מול רמת השרון? "בוא נגיד שעד עכשיו כל הפסד לא יוצא לי מהראש. קשה לקבל את זה, במיוחד במצב שלנו. אבל אסור לשקוע בזה, אנחנו מגיעים לאימון ומנסים להרים את עצמנו למשחק הבא. במצב הנוכחי כל משחק הוא על החיים שלנו, ואנחנו ננסה לעשות הכול במשחק הבא".
"סבלנו מחוסר מזל". עטיה. צילום: פבל
ההפסד הזה הוא ההפסד השישי בשמונת משחקי הליגה האחרונים של הפועל אשקלון, שבהם לא ניצחה אפילו פעם אחת. קבוצתו של מוטי איוניר נמצאת מתחת לקו האדום, מרחק 6 נקודות מאחי נצרת המדורגת במקום המוביל למבחנים, ו-8 נקודות מחוף מבטחים. האשקלונים יצטרכו לעבוד קשה מאוד על מנת להישאר בליגה ולא לנשור בסיום העונה לליגה א’.
אתם שמונה משחקי ליגה ללא ניצחון. שכחתם כבר מה טעמו של ניצחון. "אני חושב שסבלנו מהרבה חוסר מזל במשחקים האחרונים. אנחנו מגיעים למצבים ויש משחקים שאפילו שולטים במגרש. אני מקווה שהקבוצה באמת תצליח למצוא בעלים חדשים ולהתחזק, אסור לשכוח שפתחנו את העונה במינוס 9 נקודות, שלא עזר לנו".
הפועל אשקלון מול רמת השרון. צילום: דף האוהדים הרשמי
מה גורם לזה לדעתך? מה הבעיה של הקבוצה לדעתך? "לדעתי, אנחנו סובלים מסוג של חוסר ריכוז בדקות קריטיות. אנחנו קצת נאיביים, אנחנו עומדים עם כל קבוצה ומגיעים למצבים ובסוף מוצאים את עצמנו מפסידים".
אולי חוסר הניסיון משפיע? אתם קבוצה שמורכבת ברובה משחקנים צעירים ללא יותר מדי ניסיון. "אני לא חושב שזה קשור. אם שמת לב, בתחילת העונה הבאנו תוצאות וזה שהחבר’ה צעירים לא הפריע".
עברו שבע מכות, הקב”ה שולח את משה אל פרעה כדי להתרות בו פעם נוספת. הפעם מוזהר פרעה מפני מכת ארבה שכמותה לא נראתה מעולם במצרים וכמוה לא תהיה. הארבה יכסה את שמי מצרים ויחסל את מעט הצמחייה הרכה שלא הושמדה על ידי הברד. הוא אף יטריד את התושבים כולם כאשר יחדור לתוך הבתים. אנשי פרעה, מוכים וחבולים מהמכות הקודמות, מתחננים לפרעה כי ישלח את עם ישראל.
הם מביאים את הקול הפרגמטי – מצרים על סף אבדון “שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-ה’ אֱלֹהֵיהֶם. הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם”.
פרעה מתחיל להישבר. הוא קורא למשה ולאהרן ומנהל עמם משא ומתן: “לכו עבדו את ה’ אלוקיכם”, הוא מציע להם. אבל מיד מבהיר: “מי ומי ההולכים?” פרעה מוכן לתת רק ל”עושי הצרות” ללכת, ל”בעייתיים” המתעקשים לשמר את מורשת אבותם ולזבוח. במילים אחרות – אין עם עברי, חלק מהאנשים ילכו. זה הכול.
פרעה סבור שרק מעטים ינצלו את ההזדמנות לצאת ממצרים לארץ ישראל. הרוב יעדיפו להישאר בארץ מולדתם, ולכן שואל את משה “מי ומי ההולכים?” לשיטתו של פרעה, עבודת ה’ היא עניין לחלק מן הגברים בלבד: “לכו נא הגברים ועבדו את ה’, כי אותה אתם מבקשים!” אבל משה מדגיש : אין חירות חלקית – “בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו”. החירות שייכת לעם כולו, גברים, נשים, זקנים וטף.
אייל חסאן. צילום: פבל
משה הינו מייסד העם היהודי, ויציאת מצרים הפכה להיות הסמל הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית של האמונה בחירות, והמפגש איתה מחזיר אותנו כל פעם מחדש להתבונן באפשרות הזו. מחד גיסא, היא קובעת שהחירות היא הבסיס של הקיום האנושי הראוי, ולכן היציאה לחירות יצרה את העם. מאידך גיסא, היא מלמדת שנקודת המוצא היא דווקא היותנו עבדים. החירות אינה מצב ראשוני נתון, אלא מצב שאליו חותרים. אל החירות צריך להגיע, היא חזון תמידי כל העת. יציאת מצרים היא מחאה תמידית נגד כל מצב של עוול.
ומכאן לתהייה חשובה שממנה נלמד כמה צריך בחיים לצעוד צעד אחר צעד: משה מסביר שבסך הכול ישראל מבקשים שחרור לשלושה ימים, לעבוד את האל במדבר. הבה נשאל: למה להסתיר מפרעה את האמת? הרי אלוקים לצדנו. אלא שבעצם כל הזמן יש כאן תחבולות איך לברוח מהיצר הרע. תגיד לו שלושה ימים, אחר כך נראה… אל תנסה על ההתחלה לנצח את הכול. תנצח את הרגע ואחר כך עוד שעה. ועוד יום. לא בבת אחת.
ומכאן לקשיי המנהיגות ולחוסר ההצלחה שהוא כורח המציאות בכל אתגר – בלימודים, בצבא ובכל מקום כמעט, ואת זה חווה משה. משה יוצא לשליחותו עם הנחיות כה ברורות מהסנה הבוער, עם ארגז כלים מדהים שכלל מטה המחולל ניסים ומכות, ויותר מכול – עם הבטחה אלוקית שהשליחות שלו תסתיים בהצלחה. מה צריך יותר?
ולמרות זאת, נתקל משה במכשולים וחווה תסכולים, וצעקתו המרה “למה זה שלחתני” מצלצלת כמוכרת לכל מנהיג כמעט. משה, המנהיג האדיר, נואש לזמן מה מן השליחות ומוכיח שגם מנהיג הוא בשר ודם. משה לכאורה הוא אנטי טיפוס של המנהיג המודרני: הוא כבד פה, הוא צנוע, המנהיגות נכפית עליו, הוא שקוע בעמל המנהיגות 24/7. ולמרות הכול, משה הוא מנהיג ייחודי, דגם על שאליו צריכים לשאוף. חובה ללמוד ממשה הענק שצריך אורך רוח גם לכישלונות בטרם חווים הצלחה. פרעה מתחרט ולא משחרר את העם, ובהמשך משה מכה את מכת החושך. שתי המכות שהגיעו לפני מכת בכורות ויציאת מצרים – הארבה שהחשיך את עין הארץ, ומכת החושך עצמה – הביאו את תודעת החושך, החידלון והבדידות לשיא חדש: “לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים” . החושך הוא עיוורון וגם היעדר מוחלט של סולידריות. ליקוי מאורות מוסרי. אפלה ערכית מוחלטת: המצרים לא “ראו זה את זה ממטר”, לא לקחו אחריות. לא ראו שבקרבם מתרחשת עבדות מחפירה, ניצול ודיכוי של עם אחר. האם לעם חשוך מוסרית לא מגיע לקבל מכת חושך טוטאלית? מגיע.
ובניגוד למצרים, “וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם”. אורם נבע מאחדותם וממנהיגותו המוסרית של משה שהקרינה את אש החירות בלבבות.
בחודש מרץ 2018, שעת צהריים במושב רווחה, בועז בשארי המתגורר במושב, לקח את כלבו של שכנו, קשר אותו עם רצועה לרכב הטויוטה שלו ונסע כך לאורך 700 מטרים, "כאשר הכלב נגרר מאחור על האספלט החם. כתוצאה מגרירת הכלב מאחורי רכב נוסע, נגרם לכלב שפשוף בארבעת כפות הרגליים וברך ימין, אובדן הכריות המרכזיות בשל חיכוך של כפות הרגליים עם הכביש כאשר הכלב אינו יכול להתנגד", כך נכתב בגזר הדין. בשארי עצר בכניסה לבית שהוא חשב שזה ביתו של בעל הכלב, שחרר אותו והותיר אותו שם כשהוא פצוע. הכלב סבל מכאב פיזי ונפשי ונזקק לטיפול רפואי נגד כאב בשל הפציעות שנגרמו לו לרגליו.
התעללות בכלב שנקשר לרכב ונגרר
המקרה המחריד הזה של ההתעללות בבעל חיים חסר ישע תועד במצלמת אבטחה ואז, לפני כשנתיים עורר הסרטון סערה והמראה של הכלב הנגרר הצליח להוציא משלוותו כל אדם שצפה.
לאחר המקרה נעצר בשארי ונחקר על ידי המשטרה, ולבסוף הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של התעללות והתאכזרות בבעל חיים.
הסרטון הקשה:
בשארי ניסה להסביר את מעשיו בכך שהכלב פגע מספר פעמים במשק שלו, דבר שלא היה נכון, כי לא היה מדובר באותו הכלב. גם השופט משה הולצמן שדן בעניינו התקשה לקבל את ההסבר הזה, "ככל שהייתה לנאשם כוונה להחזיר את הכלבה לחצרי בעליה, כך לפי סברתו, הרי שניתן היה להסיעה ברכב, תחת לגרור אותה כשהיא קשורה לרכב תוך שנגרם לה נזק פיסי ויש להניח שגם נזק נפשי, או להוליכה ברגל, וסבורני שיש לראות בחומרה את גרירתה על יד רכב נוסע", כתב השופט השבוע.
צלוליט הינו הצטברות שומן תת עורי אשר זרימת הדם לריקמה שבה הוא נמצא אינה טובה ואינה מספקת, הצטברות זו תורמת למראה הגבשושי(מראה ״התפוז״ שאנו מכירים). הצלוליט עלול להופיע בגופנו בין אם גופינו אתלטי/רזה/עגלגל, זאת עקב הריונות, משקל, חשיפה לשמש, גנטיקה ועוד.
צלוליט יכול להופיע בכל גיל אך מופיע בעיקר בגיל מבוגר. שאנו מזדקנים, יורדת גמישות העור עם השנים והצלוליט הופך לגלוי יותר. גם גברים יכולים לסבול מצלוליט, אך הבעיה הרבה יותר נפוצה אצל נשים, כאשר הצלוליט מופיע באיזור הירכיים/ישבן/מותניים ואפילו בבטן.
כיצד נפחית ואף נעלים את הצלוליט?
אכילה בריאה: שלילת אכילת מזון מהיר ומעובד עם כמויות גדולות של סוכר, מלח ושמן. להשתדל לאכול מאכלים טבעיים אשר מורכבים מאבות המזון. טיפ קטן בנושא; אכילת זרעי פשתן באופן קבוע מגדילים את כמות הקולוגן בגופנו (החלבון העיקרי ביותר בגוף האדם, מהווה חלק חשוב במבנה השיער, הציפורניים, העצמות הגידים והעור) שכן זה מסייע בגמישות העור ועוזר בהעלמת הצלוליט.
שתיה מרובה של מים: שתית המים גורמת לתיפקוד תקין של גופנו, גורמת למראה עור חלק ובריא ומסייעת בהפחתה והעלמה של הצלוליט.
פעילות גופנית סדירה: הפעילות הגופנית היא מפתח לחיים בריאים באופן כללי, אך כשמדברים על הצלוליט – ניתן יהיה להפחיתו באופן משמעותי בעזרתה, שכן היא עוזרת לקבלת מראה חלק יותר וקשיח. ממליצה להתמיד ולשלב אימוני ריצה/הליכה/ריקוד/כח (מינימום חצי שעה ביום ועד שעה ביום, כ-3/4 פעמים בשבוע).
הפסקת העישון: העישון גורם לעצירת תהליך ייצור חלבון הקולוגן בגופנו, זוהי אחת הסיבות להיווצרות הצלוליט בגופינו .
להמנע מהשיזוף: שיזוף יכול להראות נהדר וכן עור שיש עליו צלוליט נראה טוב כשהוא שזוף, אך פיתרון השיזוף הוא רק זמני. השיזוף יעשה את הצלוליט הרבה יותר גרוע ואף יזרז את הופעתו.
עיסויים: עיסוי אינטנסיבי באיזור שבו מופע הצלוליט יעודד את זרימת הדם לאותו מקום ויעזור בטישטושו. חשוב לחזור על העיסוי בתדירות גבוהה.
שילוב נכון ומתאים של כל הטיפים הללו יכולות להביא לתוצאות מקסימליות והעלמת הצלוליט.
בבית הספר האקולוגי הרמב"ם ציינו בר"ח שבט (יום שני) את מסיבת בנות המצווה עבור 34 תלמידות. האירוע התקיים באולמי "אחוזת המלך שלמה". את התסרוקות של הבנות עיצבו תלמידות מגמת עיצוב שיער מבית הספר "אמי"ת טכנולוגי דתי".
הבנות הגיעו לאולם כשהן לבושות בשמלות לבנות חגיגיות והערב לווה כולו בשירים וריקודים. לאחר מכן הבנות הקדישו שיר לאימהות הנפלאות.
בסיום הערב התקיים טקס חינה לפי העדות השונות המרכיבות את עם ישראל: תימנית, אתיופית, טריפולטאית ומרוקאית.
בנות המצווה בטקס החינה. צילום: תום הכתום
"ערב זה מהווה שיא לאחר למידה והעמקה במהותה של בת ישראל כשרה. לאורך השנה הבנות למדו על הנשים לאורך ההיסטוריה היהודית וקיבלו כלים כיצד להיות בעתיד נשים מובילות ומשפיעות על החברה", נמסר מבית הספר.
את הערב כיבד בנוכחותו אמנון אברג'ל, מנהל מחלקת חינוך יסודי שאמר: "ביה"ס אקולוגי הרמב"ם מוביל בעשייה הפדגוגית אקולוגית, קידום בהישגי התלמידים ובעשייה החינוכית המשגשגת".
כמו כן הגיע סגן ראש העיר, הרב אביטן אשר בירך את התלמידות וציין את העשייה הברוכה בביה"ס תחת ניהולו של יצחק בריגה.
בהנהלת בית הספר ציינו לשבח את המחנכות יונה חסן, נורית פלד ואתי משיח אשר קידמו ופעלו רבות על מנת שערב זה יצא לפועל.
ביום שני השבוע הוזעקו כוחות הכיבוי בשל שריפה בבית הספר מקיף ד' שבשכונת ברנע באשקלון. הצוותים הגיעו למקום וזיהו עשן יוצא מחלונות חדרי השירותים. לוחמי האש נכנסו למבנה, הגיעו למקום האש שאחזה בניאגרה וכיבו אותה.
אחת הניאגרות השרופות. צילום: חדשות אנשי השטח
אלא שתוך כדי טיפול במקום הראשון התקבל מידע על שריפה נוספת בחדר שירותים בבניין אחר במתחם בית הספר. באותו מבנה הצליחו עובדי המקום לכבות את אחד השריפות בעזרת מערכת הצינורות לכיבוי אש בשעת חירום.
נזקי ההצתה. צילום: דוברות המשטרה
תא שירותים לאחר ההצתה. צילום: דוברות המשטרה
לוחמי האש הגיעו למבנה שכבר היה אפוף עשן, איתרו גם שם מוקד אש נוסף בחדרי השירותים כשהאש אוחזת בניאגרה אחרת וכיבוי גם אותה.
באותה עת היתה המולה רבה של תלמידים בשטח בית הספר והתלמידים והצוות פונו ממנו.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
לאחר כיבוי הלהבות הוכנסו לחדרי השירותים משאבות שאווררו את החדרים מהעשן הרב שאפף אותם.
כישלון השיחות בין העירייה לבין משפחת בוזגלו, וחוסר היענות מצד רוכשים פוטנציאלים, פתח מחדש את האופציה כי מי שייקח לבסוף את הקבוצה הוא שחקן ומנכ"ל הקבוצה בעבר, דרור אלמלם.
בניגוד לפרסומים כוזבים, אלמלם ששוהה כעת בחופשה פרטית בתאילנד, אישר ל'כאן דרום' כי הצדדים אכן החלו במו"מ, אך ישנם פרטים רבים אשר טרם נסגרו ועדיין מוקדם לדעת האם העסקה אכן תבשיל לכדי רכישת הקבוצה בסופו של דבר.
כזכור, בין איש העסקים כיום, דרור אלמלם וראש עיריית אשקלון תומר גלאם שוררת מערכת יחסים סבוכה, לאחר ששני הצדדים עמדו משני צדי המתרס בסכסוך הכספי בין עיריית אשקלון לעמותת וותיקי הפועל אשקלון, שהובילו להתפטרותו של אלמלם ולפירוקה של הקבוצה.
הפרסומים כי כבר רכש את הקבוצה תפסו את אלמלם במהלך החופשה אך הוא מבהיר בשיחה מתאילנד: "אני תמיד ארצה בטובת הפועל אשקלון ואני מאחל לה המון הצלחה גם אם לא אצליח לרכוש אותה. הדברים עדיין רחוקים מלהיסגר זו רק תחילת המו"מ אך אני מקווה שהפועל אשקלון תצא לדרך חדשה במהרה ותישאר בליגה הלאומית". אלמלם יחזור לארץ במהלך סוף השבוע הקרוב והמו"מ אמור להעלות הילוך.
המשטרה ביקשה לבטל כתב אישום שהוגש בבית משפט השלום בראשון לציון נגד נהג מונית תושב אשקלון לאחר שהיה מעורב באירוע אלים בה איים עם סכין על נהג גרר שגרר את רכבו במתחם נמל התעופה בן גוריון.
המקרה אירע לפני שנה וחצי. הנהג הגיע במסגרת עבודתו לנמל התעופה והחנה את המונית במקום אסור לחניה המסומן בצבע צהוב. עוד בטרם הספיק לחזור למונית הגיעה למקום משאית גרר והעמיסה עליה את המונית ומשם החלה בנסיעה לחניון המיועד לרכבים שנגררו. באותם רגעים הגיע נהג המונית האשקלוני והבחין המשאית הגרר המתרחקת ובמוניתו שעליה. הוא רץ במהירות, השיג את המשאית הגרר, נעמד מולה וחסם את המשך נסיעתה, תוך שהוא מצלם את המקרה בטלפון הנייד שלו, צועק ומגדף את נהג הגרר.
נהג הגרר לא יכל להמשיך בנסיעה ונאלץ להתקשר ליחידה למניעת עבירות בנתב"ג. בתוך דקות הגיע למקום אוכף וניסה להסביר לנהג שהוא עבר עבירה וזו סמכותו של נהג הגרר לבצע את עבודתו.
נהג המונית לא השתכנע, ניגש לגרר וניסה להתיר את הרצועות מהמונית, נהג הגרר ביקש ממנו שיפסיק ואף הזיז את ידיו של נהג המונית מהרתמות ומיד החלו השניים לדחוף האחד האת השני. נהג המונית הכה באגרוף בפניו של הגרריסט וזה בתגובה נתן לו סטירה בפנים. האוכף קפץ לחצוץ בין שתי הנצים והרוחות נרגעו לרגע.
"אתה תראה מה זה אני אראה לך" אמר נהג המונית לגגריסט וצעד לעבר המונית, פתח את הדלת והוציא ממנה סכין. ברגע שהגרריסט ראה את נהג המונית מתקדם לעברו עם הסכין שלופה בידו תוך שהוא צועק ומקלל אותו, הוא הרים את ידיו, הלך לאחור ואמר לנהג "אני לא מתערב. תעשה כבר מה שאתה רוצה עם הרכב".
נהג המונית חתך את רצועות עם הסכין, התיר את המונית, עלה עליה ונסע מהמקום.
שלושה בתי ספר באשקלון נפלו קורבן לפני חודשיים לצמד פורצים צעירים, עידן סבח (20) ושי גבאי (19), שבאישון ליל פרצו אליהם וגנבו מהם כסף ורכוש – כך על פי כתב האישום שהוגש נגדם לבית משפט השלום באשקלון.
את הפריצות ערכו השניים כשהם אמורים להיות במעצר בית, לאחר שחודש לפני שנתפסו הוגש נגדם כתב אישום לאחר שנתפסו פורצים למקומות אחרים. לאחר שהוגש נגדם כתב האישום הואיל בטובו בית המשפט לשחרר אותם למעצר בית מלא בהשגחת בני משפחתם הקרובים עם אפשרות לצאת מהבית לשעות מעטות כדי למצוא עבודה, אלא שהשניים חזרו לסורם.
לפני כן הם עזבו את ביתם ועברו לגור באוהל סמוך לכביש 232 בין צומת גבעתי לצומת הודיה. ועוד באותו לילה שהקימו את האוהל הם נסעו לפרוץ באשקלון.
פורץ. צילום ארכיון
את ההתפרצות הראשונה הם ביצעו בבית הספר כוכב הצפון באשקלון. הם חדרו לבית הספר דרך משרדי המזכירות, חיטטו במשרדים השונים עד שהגיעו לחדר המנהלת, שם בתוך הארון איתרו כספת שמחוברת לקיר ועקרו אותה. הם עלו עימה לגג המבנה ופרצו על הגג את הכספת. בכספת היו 6,500 שקלים, קלטות גיבוי ופנקסי צ'קים. הם נמלטו מהמקום כשהכסף בידיהם ומבלי שמישהו יעצור אותם.
שבועיים עברו וייתכן שהכסף אזל. השניים מגיעים שוב לאשקלון, הפעם לבית הספר נוף ים ב' שבשכונת ברנע. הם מנתקים את החשמל בבית הספר, הניחו שולחן תחת חלון חדר המנהל עקרו את הסורג, הסיטו את החלון ונכנסו פנימה.
כך נראה המשרד בנוף ים ב' לאחר ההתפרצות
הם חיטטו בארונות ובמגירות בחדר המנהל ומשם עברו לחדר המורים. אבל לא מצאו דבר ערך לגנוב.
בחלוף יומיים לא אמרו נואש. הם הגיעו באישון לילה לבית הספר בית יחזקאל שבשכונת אפרידר. הם חדרו לשטח בית הספר, עקרו חלק מחלון חדר המזכירות ונכנסו דרכו למזכירות ומשם החלו לחטט בארונות ובמגירות עד שהגיעו לחדר הכספות, עקרו את אחת הכספות ועלו איתה לגג כדי לפרוץ אותה. הם לא הצליחו ומשום כך החליטו לפרוץ לחדר אב הבית ושם למצוא כלי פריצה שיעזרו להם לפרוץ את הכספת. הם פרצו את החדר ומצאו בו מברגה, טלפון סלולרי ולום.
אייל חסאן, מנהל בית הספר "בית יחזקאל". צילום: אורי קריספין
"עצוב מאוד היה להגיע בבוקר ולראות את משרדך, משרד המזכירה והסגנית הפוך לגמרי. הפורצים כנראה חיפשו מפתחות לכספת ולא פסחו על שום מגירה או ארון", מסר השבוע מנהל בית הספר, אייל חסאן והוסיף: "לשמחתנו המזכירה דואגת להפקיד כספים והמחאות בתדירות גבוהה כך שלמעט מספר המחאות ומכשיר הפלאפון של בית הספר לא נגנב דבר".
שבוע לאחר מכן הם עברו לאשדוד שם פרצו לבית הספר מקיף י"א בשיטה דומה ומהכספת גנבו כמה מאות שקלים וצ'קים על סך למעלה מ-90,000 שקלים.
שטרות כסף. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
במשטרה התקבלו התלונות על ההתפרצויות וטכנאי המז"פ לקחו ממצאים מהזירות ובעיקר טביעות אצבע שהשאירו השניים על החלונות. החקירה במשטרה הובילה לשניים שלא אותרו בבתיהם ומלבד בחשד לביצוע ההתפרצויות הוברר כי הם מפרים את ההגבלות שהטיל עליהם בית המשפט כששוחררו ממעצר למעצר בית.
עוד באותו בוקר שביצעו את הפריצה באשדוד הם כבר אותרו על ידי המשטרה בנתיבות. השוטרים חסמו את דרכה של המכונית, יצאו מהניידות וביקשו מהשניים לצאת הלל נעלו את הדלתות במשך דקות ארוכות סרבו לפתוח אותן. לבסוף כבר לא היתה להם ברירה. ברכבו של גבאי נתפסו מספר מסוריות לחיתוך מתכות הנחשבות כלי פריצה נפוץ מבלי שהיה להם הסבר לכך.
ועדת המכרזים בעיריית אשקלון התכנסה בשבוע שעבר ובחרה פה אחד במועמדת, זיו יונסי, לתפקיד מנהלת מחלקת חינוך על יסודי באשקלון.
מדובר בתפקיד חדש שלא היה קיים בעבר במערכת החינוך בעיר ובמסגרתו היא תהיה שותפה לפיתוח, לתכנון ולגיבוש מדיניות החינוך העירונית בכל הקשור לחינוך העל-יסודי, בהתאמה ליעדים העירוניים ועל פי תקנות משרד החינוך. כמו כן, תהיה אחראית על ליווי, מעקב ובקרה של מערך החינוך העל-יסודי כולל קידום יוזמות פדגוגיות וחברתיות בתחום ותכנון לטווחים קצר, בינוני וארוך.
יונסי, ילידת אשקלון ותושבת העיר, בוגרת תואר B.A ו-M.A בניהול מערכות חינוך באוניברסיטת 'בן גוריון'. היא החלה את דרכה המקצועית במקיף עירוני א' באשקלון, שם מילאה מגוון רחב של תפקידי ניהול וריכוז משמעותיים.
בשנים האחרונות היא משמשת כממונה במחוז דרום על תכניות לקידום בתי ספר והגברת מצוינות ועל מערך ההדרכה הארגוני-פדגוגי בתוכניות אלו.
בנוסף, שותפה יונסי במטה משרד החינוך לפיתוח תכניות לצמצום פערים לימודיים ופיתוח כלים אסטרטגיים להובלת שינוי, טיוב וקידום האקלים הבית ספרי. עוד משמשת זיו, כממונה מחוזית על התכנית לתקצוב השקלי הפדגוגי בחטיבות הביניים ולהטמעת תכנית הניהול העצמי בכל בתי הספר היסודיים במחוז.
תלמידי מגמת הפקה וקולנוע בבית החינוך אמי"ת ב' באשקלון הם זוכי תחרות התסריטים בפסטיבל רעננה השביעי לסרטי נעורים על שם מתן בד"ט אשר נערכה השבוע.
מדובר בתחרות ארצית לתסריטים של תלמידי מגמות הפקה וקולנוע, אשר עוסקים בעולם הנוער, הקונפליקטים, ההתמודדויות והבחירות המעסיקים אותם. מתוך עשרות בתי ספר ותסריטים אשר הוגשו לתחרות, נבחרו 12 תסריטים לגמר.
גמר התחרות התקיים ברעננה, בחסות משפחת בד"ט ועריית רעננה, לזכרו של מתן בד"ט שנהרג בתאונת צלילה בעת טיול שנתי עם כיתתו.
בקטגוריית "פרס הסרט החברתי הטוב" זכו תלמידי אמי"ת ב' המתחדש אשקלון: משה ליכטיגמן, יניב אלחזוב, ניסים חיון ועמוס בראנץ. את התלמידים ליוו המורים עדיאל לוי, מור זוביב ורכזת המגמה גלית מזוז.
התסריט אותו כתבו התלמידים עוסק במשפחה בת שלוש נפשות: אב, אחות בגיל צבא, ואח בגיל תיכון. המשפחה מתמודדת עם פטירת האם ממחלה, והנער- גיבור הסרט, מתמודד עם הגעגועים לאימו, קונפליקטים בינו לבין אביו שגם הוא חווה קושי תחת עול הפרנסה וקשיי ניהול הבית, וקשיים רגשיים שמתבטאים בהתנהגויות קיצוניות בבית הספר ובכלל חיפוש המקום האישי בתא המשפחתי והחברתי. הנער מוצא מפלט במוזיקה ובכתיבת שירים, וכך מגיע לבסוף האיחוי עם המשפחה, עם עולמו הפנימי והשלמה עם המצב החדש.
שהיא עוד מלקקת את הפצעים מההפסד הדרמטי והכואב להפועל חיפה בשבוע שעבר, אליצור 'איתו' אשקלון קיוותה לחזור למסלול הניצחונות מול הקהל הביתי בהיכל הספורט באשקלון כאשר אירחה את האחרונה בטבלה, א.ס רמת השרון.
טיילר נלסון פתח את המשחק עם שתי החטאות מתוך הקשת וראה את אור קורנליוס עושה זאת נכון מהצד השני ופותח את המשחק עם יתרון 2:0 למארחים. האורחים המשיכו להחטיא וביצעו 3 החטאות רצופות, הפעם מחוץ לקשת וראו את אריזונה ריד ופול דילייני בורחים להם עם 13:0 מהיר. רק שהשעון הראה 04:48 אורי חי הצליח לרשום נק' ראשונות עם שלשה מוצלחת. למרות זאת גיא נצר ענה עם שלשה משלו והרבע נגמר בשליטה מוחלטת של אליצור עם 29:16.
יום חלש שלו אך עדיין בראשות הקלעים. פול דילייני במדי אשקלון (צילום: פבל)
ברבע השני קיבלנו את דודו שמריז נכנס לעניינים אך האורחים הצליחו לרשום אחוזים יותר מחוץ לקשת ונגסו בפער של אשקלון שלא נגררה אחרי רמה"ש לזרוק לחינם מחוץ לקשת אך ראתה את הפער שלה מצטמק עד לכדי 4 נק'. שלשה של דוריאן פינסון הצליחה להחזיר רמה"ש לעניינים, שהלוח הראה 54:52 לאשקלון. עודד שעשוע קבע יתרון ראשון לאורחים במשחק 58:57, ואוהדי אליצור 'איתו' החלו לאבד את הסבלנות והרעידו את האולם. פול דילייני במשחקו החלש ביותר עד כה העונה החטיא זריקה קלה אך דודו שמריז עם שלשה דאג להוריד את מפלס הלחץ והקבוצות ירדו בתום הרבע השלישי בשוויון 64:64.
נגיף הקורונה והחשש מפניו מסעיר כעת את העולם כולו וכמובן, גם את מדינת ישראל. יומיים לאחר הבהלה שעורר פועל סיני שחזר מסין והחל לסבול מחום, כעת גם סערה באחד מבתי הספר היסודיים בעיר. זה החל לאחר ששני תלמידים, אח ואחות בכיתה ו' חזרו מטיול בסין והם אמורים להגיע מחר לבית הספר, הורים ששמעו על כך החליטו שלא לשלוח מחר את ילדיהם. כך פרסם לראשונה, העיתונאי אלמוג בוקר.
"מחר הם חוזרים לכיתה ואני מצדי דואגת לילדה שלי", אומרת אחת האמהות, "אני לא באה לפגוע באף אחד, אני פשוט דואגת לילדה שלי. והלוואי שכולם יהיו בריאים. ההורים הביאו אישור שהילדים בריאים ואם תוך 14 יום מתפתח משהו הם חייבים לעדכן, אל אף אחד לא מוכן לקחת אחריות שאם יתפתח משהו אז כל בית הספר יהיה חשוף לזה. לכן אני לא שולחת את הבת שלי לבית הספר".
בהלת הקורונה: הפועל הסיני מובהל לבית החולים ברזילי. צילום: מד"א
מנהלת בית הספר ניסתה להרגיע את ההורים וכתבה להם "לאחר בירורים ובדיקות ולפי הנחיות של משרד הבריאות והחינוך אין כל מניעה לקבל תלמידים שחזרו מטיול בחו"ל לרבות טיולים בסין. לידיעתכם, הגורם המוסמך להחלטה בסוגיה הזו הוא משרד הבריאות והרופאים המוסמכים לכך".
בשורות לא טובות מבית החולים ברזילי: אריאלה אלעד שנפצעה אמש אנושות מכוויות ומשאיפת עשן בשריפת הדירה ברחוב אהוד בשכונת גבעת ציון נפטרה הערב מפצעיה במחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי ברזילי.
כזכור, אלעד בת ה-57 אותרה על ידי לוחמי האש באחד מחדרי ביתה שעלה באש כשהיא מחוסרת הכרה. הם חילצו אותה מהדירה הבוערת היישר לידי צוותי מד"א שהמתינו בסמוך.
המצב היה כה קשה שהיא הוכנסה היישר לניידת, הורדמה ופונתה במהירות תוך כדי הנשמה לחדר הטראומה בברזילי.
זירת האירוע לפני זמן קצר. צילום: דוברות איחוד הצלה
אלעד מתגוררת באשקלון שנים רבות והיא זכורה לרבים מתושבי העיר כסוכנת מכירות, תחום בו היא עבדה שנים רבות והיתה מאוד מוערכת בחברות בהן עבדה.
לפני חמש שנים שנים היא חלתה במחלת הסרטן ולאחר סדרת טיפולים קשים הצליחה לנצח אותה אך בשלב מאוחר יותר הסרטן חזר.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
לאלעד ארבעה ילדים ובשנים האחרונות חיה עם בעלה מנישואיה השניים.
אתמול בעלה יצא מהבית ומסיבה שטרם הובררה פרצה בדירה השריפה שממנה נפצעה אנושות.
השבוע צוין 75 שנה לשחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי, התכנסו 250 צלמים מ24 מדינות ל"פרויקט לונקה" תערוכת צילומים של אחרוני ניצולי השואה שנותרו בחיים. התערוכה מוצגת במוזיאון השואה ביד-מרדכי בימים אלה ותימשך בחודש הקרוב.
ג'וזף ואידה פל. צילום: לורי אדמס-פיק
במשך שנה 250 צלמים מהמקצועיים והמובילים בעולם מ-24 מדינות, תרמו מזמנם לתיעוד של ניצולי השואה החיים כיום. כל אחד מהצלמים צילם ניצול שואה בהקשר ייחודי המבטא אמירה על חייהם. ב27.1 יום השואה הבינלאומי יוצגו תוצריהם של הצלמים לראשונה בישראל בתערוכה במוזיאון יד-מרדכי.
גבריאלה גרה. צילום: נדב נוי האוס
התערוכה היא מחווה לד"ר אלנורה נס שחיה בין השנים 1926 ל-2018 וכונתה לונקה, שהיא אמה של אוצרת התערוכה רינה קסטלנובו. לונקה ששרדה חמישה מחנות ריכוז נאצים, עלתה לארץ והקימה משפחה מייצגת את כוחם של ניצולי השואה לחיות. הפרויקט הוא מחווה מצולמת לניצולי השואה האחרונים שחיים איתנו כיום.
פרופסור שאול פאול לדני. צילום: צפריר אביוב
מוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ יד מרדכי, נפתח בשנת 1968. הקיבוץ נושא את שמו של מפקד מרד גטו ורשה – מרדכי אנילביץ'. המוזיאון עוסק בשני האירועים המכריעים ביותר בתולדות העם היהודי בזמן החדש: השואה והתקומה. במוזיאון מסופר הסיפור של העולם היהודי בארץ ובגולה מראשית המאה העשרים דרך ימי-השואה ועד הקמת מדינת ישראל בחלק המוקדש לשואה מושם דגש על יהדות ורשה ועל סיפור חייו של מרדכי אנילביץ'. החלק של התקומה עוסק במלחמת העצמאות ביד מרדכי ובאזור הדרום וכן בהתיישבות בנגב.
התערוכה מוצגת כאמור במוזיאון יד מרדכי, בימים א', ג', ו' בין השעות 10:00 עד 14:00
