יום העצמאות לציון 72 שנים להקמתה של מדינת ישראל נחגג בצורה שעד לפני חודשיים היתה בלתי נתפסת ובלתי הגיונית. אבל נגיף הקורונה שמשתולל בעולם הפך את היוצרות.
אמש עם חתימתו של יום הזיכרון נערך בירושלים טקס הדלקת המשואות בו הדליקה יעל וילוז'ני-אזולאי, אחות מהמרכז הרפואי ברזילי משואה, באותה שעה יצאו 14 משאיות עם מערכות הגברה ותאורה צבעונית לרחובות העיר והוציאו רבים מהתושבים את המרפסות. הכוונה של העירייה לקיים מופעי זיקוקים בשבעה מוקדים בעיר בוטלה לאחר שספגה ביקורת קשה על בזבוז וחוסר נחיצות.
חוגגים עצמאות עם משאיות מוזיקה ברחובות. צילום: אדי ישראל/סיוון מטודי
הבוקר קמה העיר ליום העצמאות בלתי נתפס כאשר במקום פארקים הומי אדם ופקקים בכניסה לגן הלאומי ולחופים נותרו הרחובות ריקים ואפילו חנויות המכולת והמאפיות סגורות.
חניון קניון גירון שומם. צילום: אלירם משה
ביציאות מהן העיר הוקמו מחסומים שבהם שוטרים וחיילים מונעים את היציאה מהעיר למי שאינו עושה זאת כחלק מתפקיד ומצורך חיוני.
חלק מהתושבים המתגוררים בבתי קרקע יכלו לשמר את מסורת המנגלים והמוזיקה.
קצת לפני השעה 15:00 צפוי לחלוף מעל המרכז הרפואי ברזילי המטס החגיגי של חיל האוויר, השריד האחרון מהיחיד מאירועי יום העצמאות המסורתיים. חלק מעובדי המרכז ימתינו בחזית בית החולים כדי להריע לטייסים.
המטס יגיע גם לאשקלון. כך זה נראה מתא הטייס. צילום: דו"צ
"לא ניתן לקורונה לעצור את חגיגות יום העצמאות", מסר ראש העירייה, "אני מזמין את התושבים לצאת למרפסות וליהנות ממסיבת העצמאות שהכנו עבורם כמפגן של אחדות, עוצמה ותקווה. אני שב ומבקש מהתושבים להיצמד להנחיות משרד הבריאות גם בערב זה ולא לצאת מהבתים, אנחנו נגיע עד אליכם".
עיריית אשקלון מדגישה כי "תיאסר הירידה לרחוב במהלך החגיגות ומבקשת מהתושבים להישמע להנחיות משרד הבריאות בנושא".
לרגל יום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל יצרו בבית הספר מצפה "ברנע" תמונה מיוחדת שעל פניו נראית כתמונה רגילה של דגלי ישראל ולייקים, אבל התמונה הזאת מורכבת מפסיפס של מאות תמונות קטנות של תלמידי בית הספר "מצפה ברנע" המחזיקים בידיהם דגל ישראל.
מדובר ביוזמה משותפת של בית הספר עם ועד ההורים בהובלת מוניק בוזחיש ורועי קינן, שנועדה להדגיש את תחושת החיבור ו"ביחד כל הדרך" בין תלמידי בית הספר, צוות ההוראה והקהילה.
מורכבת ממאות תמונות קטנות של תלמידים
מנהלת בית הספר אלכסנדרה יאמין: "אנו מפיצים לכבוד יום העצמאות את תמונת דגל המדינה, משולבת בסימני לייקים המסמלות את רוח ימי הלמידה הדיגיטלית כשהיא מורכבת מפסיפס תמונות התלמידים, פסיפס אנושי, בית ספרי וקהילתי, תמונות המייצגות את הפעילויות היומיות להן שותפים התלמידים, ההורים והקהילה בגאווה גדולה. חג עצמאות שמח, עם ישראל חי!".
יום העצמאות כמעט פה, לצאת לנפנף בגנים ובפארקים זה נראה כמו חלום ישן ורחוק, אבל עדיין יש מי שיש להם מרפסות וגינות פרטיות שבהן אפשר לשמור על המנהג הקדום.
אין סוד אחד לצליית בשר טובה וכל אחד אוהב את הבשר שלו צלוי ברמה אחרת. רבים מתבלבלים בין רמות הצלייה ולכן אנחנו כאן לעשות סדר:
רייר – פנים הנתח הוא אדום ומדמם ורק המעטפת היא אפרפרה-חומה.
מדיום רייר – פנים הנתח הוא ורדרד והמעטפת אפורה.
מדיום – הנתח ברובו חום וצלוי היטב אך ליבו ורוד.
מדיום וול – הנתב ברובו צלוי היטב ובמרכזו גוון ורוד אפור, כמעט ללא עסיס.
וול דאן – הנתח כולו צלוי ומוכן בצבע חום וללא עסיס בכלל.
שיהיה חג שמח וטעים!
נקניקיות אנטריקוט ופורטובלו
חומרים:
1 ק”ג אנטריקוט חתוך לקוביות גדולות
2 יחידות בצל קצוץ
10 יחידות פטריות פורטובלו חתוכות לרצועות
3 גבעולי טימין קצוצים
1 כף חרדל דיז’ון
מלח
פלפל שחור גרוס
150 מ”ל מי סודה
רבע כוס שמן זית
אופן הכנה: מחממים מחבת עם שמן זית ומטגנים את הבצל עד להזהבה ומוסיפים את הפטריות. מאדים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב כ3 דקות נוספות. מעבירים למסננת להורדת נוזלים. מערבבים יחד עם האנטריקוט החרדל והטימין ומתבלים במלח ופלפל שחור גרוס. מעבירים למטחנת בשר יחד עם השום וטוחנים לתערובת אחידה. יוצקים מעל את מי הסודה ומקפלים את התערובת. מלבישים קונוס על מטחנת הבשר ומלבישים את המעיים כמו גרב (רצוי לחתוך את המעיים לאורך מטר). ממלאים בקצב אחיד ולאחר המילוי מקפלים באורך של 10-12 ס”מ. צורבים את הנקניקיות על מחבת או על גריל.
כעת הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה במעמד ראש העירייה ויו"ר בית יד לבנים. הטקס יכלול הנחת זרים, קטעי שירה על ידי הזמר שמעון בוסקילה ואמנים מקומיים ועוד.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. התפרצות מגיפת הקורונה לא מאפשרת התכנסויות ובכל רחבי הארץ עוברים לאלטרנטיבת שידור הטקסים ברשת האינטרנט.
בדרך כלל בכל שנה, יום לפני יום הזיכרון, מתאספים ילדי הגנים בעיר באצטדיון העירוני ומשתתפים בטקס יום הזיכרון והעצמאות המרכזי. גם הפעם יתקיים הטקס אבל ברשת האינטרנט ויועבר בשידור חי בשעה 10:00, כשעה לפני הצפירה, בעמוד הפייסבוק של העירייה.
בשעה 11:00 תישמע בכל רחבי הארץ צפירה בת שתי דקות במהלכה יתייחדו מיליוני תושבי מדינת ישראל עם זכר הגיבורים חללי צה"ל.
ביוזמת המועצה הדתית מתקיים בחלקה הצבאית בבית העלמין באשקלון טקס זיכרון לחללי צה"ל ולקורבנות פעולות האיבה.
כאמור, בשל המצב הטקס הרגיל בהשתתפות מאות משתתפים לא יתקיים ועובדי בית העלמין התגייסו להעניק למשפחות השכולות ולמעשה לכל הציבור אלטרנטיבה. במהלך הטקס הרב יעקב אביטן יקרא את תפילת 'אל מלא רחמים' ויישא דברים לזכר הנופלים.
יוזמה נוספת ולא פחות מבורכת היא לימוד תורה לעילוי נשמת הנופלים. במסגרת היוזמה נעשה חיבור בין לומדי התורה בעיר לחללי צה"ל, במהלך היום יקדיש כל אברך בעיר את יום לימודו לעילוי נשמת חלל צה"ל תושב העיר.
בני הזוג מאשקלון נישאו בשנות ה 70, הם ניהלו חיי זוגיות תקינים, עד שלאחר שנים של זוגיות החל הבעל לנהוג באלימות כלפי אשתו. על פי כתב התביעה שהוגש נגדו הוא העביר אותה מסכת ייסורים שכללה אלימות והשפלות.
בכתב התביעה טענה האישה כי הוא אף ניצל את מצבה הרע וגנב כספים מחשבונם המשותף, תוך שהיא נאלצת לתמרן לבדה ולדאוג לפרנסת הבית וילדיהם המשותפים.
בשנות ה-90, כ-20 שנה לאחר הנישואים ביקשה האישה להתגרש ממנו אך הוא סרב במשך השנים בעקביות. לפני מספר שנים, ככל הנראה על רקע סכסוך על רקע פלילי ומחשש שיפגעו בו נמלט האיש לחו"ל והותיר אותה בעגינותה.
במשך אותן שנים ניסו לאתר את האיש מעבר לים ללא הצלחה, כאשר האישה כאמור נותרת בבדידותה "ללא אמון, ללא אהבה, ללא קרבה וללא אינטימיות" כפי שנטען בתביעה לקבלת גט שהוגשה לבין הדין הרבני באשקלון.
לאחרונה, בשל מגיפת הקורונה החליט האיש לשוב למולדתו. ברגע שהתברר שהוא בארץ נכנסו לתמונה עו"ד גיל שחף ואנשי צוותו. הם מיהרו להגיש לבית הדין הרבני באשקלון בקשה לעיכוב יציאה מהארץ כנגד הבעל. הבקשה התקבלה על ידי המדינה ומשטרת הגבולות עודכנה בצו החדש.
המשבר בין רשת החינוך אמי"ת לעיריית אשקלון הסתיים בימים האחרונים בטון צורם. חודשים לאחר שהודיעה הנהלת הרשת כי החליטה שלא להמשיך לנהל את מקיף אמי"ת ב' המתחדש, כפי שהוא נקרא בשנים האחרונות, נראה כי כבר אין דרך חזרה.
מקיף ב' בשמו הידוע היה במשך שנים רבות בית ספר נחשל ושימש כברירת מחדל לתלמידים מהמגזר הדתי שלא מצאו את מקומם במסגרות דתיות ברמה תורנית גבוהה יותר. מאז נכנסה רשת אמי"ת, הגם שכמה מנהלים התחלפו בשנים כמה מעטות, בית הספר הצליח לבצע מהפיכה של ממש, העלה את רמת הלימודים ושם במרכז את השאיפה למצויינות ובפועל יוצא גם תדמיתו השתפרה פלאים. בשנה האחרונה אף נפתחה כיתת סנהדרין שתלמידיה לומדים לימודי קודש ברמה גבוהה.
רפאל מימון, מנהל מקיף אמי"ת ב'
אלא שבתחילת חודש מרץ נפל דבר. ימים בודדים לאחר שההרשמה לשנת הלימודים תשפ"א נסגרה, הודיעה הנהלת הרשת בהפתעה גמורה על כוונתה לא להמשיך לנהל את המקיף ולהפקידו בחזרה ברשותה של העירייה. הסיבה, כך נודע, טענות של הנהלת הרשת על כך שהעירייה הבטיחה לתקצב את המוסד כדי להבריא אותו ולא עמדה בהתחייבויותיה.
כמה ימים לאחר התפוצצות הפרשה בכאן דרום יצאו התלמידות להפגנה מול בניין העירייה וקראו לראש העיר להציל את המצב ולתקצב את המוסד כמו שלטענת הרשת הבטיח.
בחודש האחרון נעשו ניסיונות גישור על ידי מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך, רם זהבי, שקרא לצדדים להתכנס לחדר אחד ולפתור בתיווכו את המחלוקות.
רם זהבי. ניסה לגשר
מי שפעל מאחורי הקלעים כדי לנסות ליישב את ההדורים בין הצדדים הוא חבר המועצה, עמיחי סיבוני. אלא שלגבריו, לפני מספר ימים הודיעה הנהלת הרשת כי היא לא מעוניינת להיכנס למהלך של גישור ושמבחינתה אין על מה לדון.
"לצערי רשת אמי"ת החליטו לנטוש את תלמידי מקיף ב' באופן חד צדדי ללא שום דיון, ישיבה או שיחה מקדימה" מסר היום סיבוני והוסיף "הרשת וכל מנהליה התחייבו בפנינו בפתיחת השנה שהם יפעלו להוביל את בית הספר להצלחה לאורך שנים. אני אמשיך להוביל את המאבק להצלחת בית הספר ללא פשרות בכל דרך אפשרית יחד עם ראש העיר וראש מנהל החינוך שרואים את הצלחת התלמידים כדבר הראשון במעלה".
מאות זרים הונחו הבוקר על קברי הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה על ידי עיריית אשקלון בשם תושבי העיר והמשפחות השכולות, זאת בשל האיסור לפקוד את בתי העלמין החל מהערב ומחר. הזרים הונחו על ידי בני נוער מתנועות הנוער, פקחי העירייה ועובדי המחלקה לאירועים ופרויקטים עירוניים.
כך נראתה החלקה הצבאית בבית העלמין. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בנוסף, עשרות מכתבים מרגשים שנכתבו על ידי המשפחות וקרובי הנופלים הודפסו על ידי העירייה וצורפו לזרים. לכך, קדמה יוזמה של העירייה במסגרתה התבקשו התושבים לכתוב הקדשה לנופלים באמצעות עמוד ייעודי שהוקם לטובת העניין באתר העירייה ואכן, רבים השתתפו וכאמור, העירייה, עיצבה את המכתבים, הדפיסה וצירפה אותם לזר של אותו חלל אליו מיועד המכתב.
הנחת הזרים בחלקה הצבאית. צילום: דוברות עיריית אשקלון
ראש העיר, תומר גלאם, השתתף גם הוא בהנחת הזרים. "מראה הפרחים על הקברים שובר את הלב וממחיש עד כאב את תחושת ההחמצה על החיים שנגדעו ברגע אחד מר ואכזר, ועל החיים שעוד נכונו לכל אחת ואחד מהם. תהיה נשמתם של הנופלים צרורה בצרור החיים לעד", אמר.
הנחת הזרים בחלקה הצבאית. צילום: דוברות עיריית אשקלון
פארסת הזיקוקים של עיריית אשקלון החלה בקול תרועה גדולה והסתיימה בהתקפלות בשל לחץ ציבורי גדול. אלא שכעת מתברר שלא כל התוכנית בוטלה.
במסגרת התוכנית לאירועי יום העצמאות באשקלון, מלבד שבעה מוקדי זיקוקים, תוכנן גם לקיים מופע תאורה בשמי העיר וכן הפעלת 14 משאיות מוזיקה שיסתובבו ברחבי העיר.
המשאית שסיירה במימונה
העירייה הודיעה כעת כי התוכנית צומצמה וכי המשאיות המוזיקליות יסתובבו ברחבי העיר.
מחר, החל מהשעה 21:00 "העירייה תפעיל משאיות מוארות וצבעוניות שיסתובבו ברחבי העיר ויעשו אווירה שמחה עם מוסיקה ישראלית אהובה ומוכרת מכל הזמנים", נמסר מהעירייה.
עיריית אשקלון מדגישה כי "תיאסר הירידה לרחוב במהלך החגיגות ומבקשת מהתושבים להישמע להנחיות משרד הבריאות בנושא".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"לא ניתן לקורונה לעצור את חגיגות יום העצמאות", מסר ראש העירייה, "אני מזמין את התושבים לצאת למרפסות וליהנות ממסיבת העצמאות שהכנו עבורם כמפגן של אחדות, עוצמה ותקווה. אני שב ומבקש מהתושבים להיצמד להנחיות משרד הבריאות גם בערב זה ולא לצאת מהבתים, אנחנו נגיע עד אליכם".
חלוקת המזון שמבצעת עיריית אשקלון נמשכה גם היום באמצעות מתנדבים משלל ארגונים. אחד הארגונים שמסייעים בתחום זה בכל הזדמנות ובאופן שוטף הם מתנדבי ארגון ידידים, ארגון שהוקם במקור לסיוע לאנשים שנתקעים בדרכים. הארגון מצא את עצמו נחוץ יותר ויותר גם בתקופה זו.
המתנדב שחר כהן מהיישוב ניצן, לקחת על עצמו עשרות כתובות לחלוקה, ויצא יחד עם בנו לחלק את מנות האוכל לנצרכים ולא תאר לעצמו שבמהלך הסיבוב יהיה חלק בהצלת חייה של קשישיה תושבת העיר.
מתנדבי ארגון ידידים עם סלי המזון. צילום: ידידים סיוע בדרכים
זה היה קצת אחרי השעה 10:00 בבוקר, השניים הגיעו לדירה ברחוב ההסתדרות בשכונת שמשון, דפקו על הדלת אך לא זכו למענה. "דפקתי פעם אחת, היא לא ענתה, התקשרתי היא לא ענתה, עברתי לבניין הסמוך חזרתי לדירה ושוב דפקתי והיא לא ענתה, שאלתי את השכן מה קורה ואמרו לי שהיא לא שומעת, התחלתי לדפוק חזק, לצרוח על הדלת ואז אני שומע את כל הצרחות ואת הקריאה לעזרה, ירדתי והתחלתי להזעיק את כוחות הביטחון".
ניידת משטרה ואמבולנס מד"א הגיעו למקום יחד עם צוות של לוחמי אש שבמקרים כאלה תפקידם לפרוץ לדירה. שחר ובנו בינתיים המשיכו לחלק מנות בדירות אחרות של נזקקים ברחבי העיר. בינתיים, לוחמי האש נכנסו לדירה דרך החלון, פתחו את הדלת וגילו כי הקשישה נפלה בדירה ללא יכולת לקום.
הבוקר הותקנה המערכת בבית החולים ברזילי באשקלון וביום חמישי הותקנה בבית החולים איכילוב. המערכות יותקנו גם בבתי החולים תל השומר, בילינסון ואסותא ברמת החייל
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת למדוד חום גוף של מספר אנשים במקביל.
כך היא מוצבת כרגע בתקופת ההרצה. בהמשך תהיה קבועה לתקרה. צילום: יחי"צ
כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה והחזרה המדורגת לשגרה, חברת Hvi פתרונות אבטחה, מקבוצת סי דאטה וצוות 3, מייבאת לישראל את מערכות הצילום התרמיות המיוחדות באמצעותן ניתן לסרוק את חום גופם של מספר רב של בני אדם במקביל.
כך זה נראה בתוכנה שמאבחנת את הנתונים. צילום: יח"צ
היתרון המשמעותי של המערכת הוא היעילות בבדיקת קבוצת אנשים גדולה בכניסה לבתי חולים, בנייני משרדים, חנויות גדולות ורשויות בהן קיימת קבלת קהל כאשר הבדיקה מתבצעת ממרחק של כמטר עד 1.5 מטר ובכך נמנע מגע ישיר עם האדם.
זוגיות היא לא רק שני לבבות שחוברו לאחד, היא גם מפגש בין שני 'תיקים' שאנחנו סוחבים על הגב. כל אחד מאתנו מגיע עם שק מלא בחוויות, מערכת ערכים ואמונות לא מודעות שרכשנו במהלך החיים: דברים שעברנו, חוויות שספגנו, אתגרים שצלחנו, צלקות שהגלידו והיסטוריה שמגדירה אותנו, 'תיקים' אותם אנחנו פורקים בשלבים שונים בחיים ובהתמודדות עם מכשולים. אלא שאז אנחנו מגלים כי מה שחיבר אותנו והביא אותנו לחיות יחד, החברות, המשיכה והמאפיינים המשותפים מתנגשים לא אחת עם הערכים והתפיסות שסיגלנו לעצמנו.
ענבל וליס, יועצת זוגית, משפחתית ומטפלת CBT מזמינה אתכם לצמצם את הפער ולגשר על התהום העמוקה שנפערה ביניכם בעזרת ייעוץ זוגי ממוקד וקצר מועד. "התהליך הייעוצי מאתגר אותנו להתמודד עם הנקודות הכואבות ביותר ועוזר לנו להתגבר על הקשיים והמכשולים", אומרת ענבל. "הוא מוביל אותנו לבניית מערכת יחסים עמוקה, מכילה, מבינה וטובה יותר. אני מאמינה ששווה לעשות הכל כדי להציל ולשפר את היחסים לפני שמפרקים את החבילה וקופצים לפרק ב'. אם לא נדע לעבוד על עצמנו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם אותם מכשולים וכאבים גם בזוגיות הבאה שלנו".
ענבל היא בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני בייעוץ חינוכי. במשך שלוש שנים התמחתה בטיפול זוגי, משפחתי ובין דורי באוניברסיטת תל-אביב, סיימה לימודי CBT בתל השומר, בעלת רישיון ייעוצי וחברה באגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. אבל ענבל מעולם לא הפסיקה ללמוד ולאורך השנים הוסיפה השתלמויות מקצועיות בגישות טיפול שונות שהעשירו את ארגז הכלים שלה. בין היתר היא מתמחה בייעוץ טרום נישואים, הכנה לקראת זוגיות, התערבות בשעת משבר זוגי, שיפור התקשורת הזוגית וניהול קונפליקטים, טיפול פרטני ומשפחתי, ייעוץ וליווי בעת פרידה וגירושין ומנחה סדנאות בנושאי הורות.
מתי נכון לפנות לייעוץ זוגי?
"זוגיות במשבר מאופיינת בתקשורת לקויה, מאבקי שליטה וכוח, ציפיות לא מציאותיות, תחושת ריחוק, תקיעות, העדר אינטימיות, קנאה, משבר אמון ופערים בתפיסות עולם ערכיות. נקודת השבירה מגיעה כאשר אתם מנסים להעביר מסר לבן הזוג, אבל הוא לא עובר נכון או לא עובר בכלל. לפתע אתם מבחינים שמערכת היחסים תקועה, שלא משנה מה עשיתם כדי לגשר על הפער ולטפל בקושי ובכאב, היחסים נעצרו והם מתחילים להשתבש. הזוגיות ביניכם כבר לא מאפשרת, התחושות הן שליליות ומשהו פשוט לא עובד. הבעיות חוזרות על עצמן, כל צד מתבצר בעמדתו, הגעתם למבוי סתום וקיימת פגיעה משמעותית באיכות החיים האישית והמשפחתית. הקשר הזוגי שאמור היה לשמש מקור לתמיכה וכוח, הופך להיות פוגע, כואב ומחליש".
למי מיועד הייעוץ הזוגי?
"לכל מי שחווה קושי במערכת היחסים ונמצא בצומת דרכים ומתלבט לאן לפנות. הייעוץ הזוגי חוצה אוכלוסיות ומגזרים. פונים אליי בני זוג הנמצאים במערכות יחסים על כל גווניהן, החל ממונוגמית, פתוחה, פרק ב', לפני נישואין, בשלבי חברות, מהמגזר הלהט"בי, החרדי, ובגילאים שונים מסטודנטים צעירים ועד בני הגיל השלישי. אין הבדל של צבע, דת או מין. לכולם מגיעה הזכות לחיות באושר ובמערכת יחסים טובה ומאפשרת".
מה המטרה של ייעוץ זוגי?
"מטרתו של הייעוץ הזוגי הוא לסייע בתהליך השינוי התפישתי, החשיבתי, ההתנהגותי והרגשי הרצוי. מצד אחד אני בוחנת יחד עם בני הזוג את נקודות החוזק והתורפה בקשר, ומצד שני נותנת להם כלים להתמודדות יעילה עם הקשיים. מאוד חשוב לי לזהות את המקום שבו נמצא כל אחד מבני הזוג, ומה הוביל לפער ביניהם כדי שאוכל לתת להם הכוונה כיצד להתגבר על כך ולשנות את מערכת היחסים לכזו שתכיל תקשורת נכונה, הבנה והקשבה. אני בוחנת את הצרכים השונים בין בני הזוג, גם אלה שהם לא מודעים אליהם, ומעניקה להם את היכולת לענות על אותם צרכים לא רק בבעיה הנקודתית בגינה הם פונים, אלא גם בהמשך, כך שכשהם יתקלו שוב בקונפליקטים הם יידעו כיצד עליהם לפעול. אני מציידת את בני הזוג בכלים שישנו באורח פלא את חייהם. הם יוכלו בעזרתם להבין את ההבדלים, לזהות את נקודות התורפה ולעבוד על כך שמערכת היחסים תצליח, שהיא תצא מהנקודה בה היא נמצאת לנקודה אחרת וטובה יותר. מדובר בתהליך אישי וזוגי שדורש עבודה, אבל ברגע שעולים על דרך המלך האושר הוא במרחק נגיעה".
כמה זמן נמשך הייעוץ הזוגי?
"אני מאמינה בגישת הטיפול קצר המועד והממוקד. בין 3-5 חודשי טיפול אחת לשבוע, אשר במהלכם אני מאבחנת את האישיות של בני הזוג ואת הצרכים שלהם. אני לומדת את ההיסטוריה שלהם, את המקומות שמהם נבנו, את דרכי ההתגוננות וההתמודדות שלהם ועובדת איתם על זה. אחרי כל מפגש בקליניקה מקבלים בני הזוג גם שיעורי בית במטרה לתרגל את הכלים שקיבלו במהלך הייעוץ.
"היתרון הבולט בגישה קצרת מועד היא שבעידן המודרני של היום בו כולנו מתרוצצים, עובדים קשה ועמוסים עד מעל הראש, אני רואה לנכון להקל הן מבחינת הזמן והן מבחינת הכיס. בל נשכח שעם התקדמות הטכנולוגיה התרגלנו לפתרונות אינסטנט. אנחנו רוצים תשובה כאן ועכשיו. מרתון שיוביל אותנו כמה שיותר מהר לגאולה המיוחלת. הגישה הממוקדת נותנת את האותות שלה כבר בהתחלה. הזוגות מרגישים את השינוי מהפגישה הראשונה, והשינוי הוא גדול, עצום. כמטפלת אני מחויבת לתת ללקוחות שלי את הטוב ביותר בדרך שמתאימה לאורח החיים ולרוח התקופה".
בעזרת אילו כלים וגישות את מטפלת?
"אחרי שאני מאבחנת את בני הזוג שמולי, פורטת את הצרכים של כל אחד מהם ומגדירה את הבעיות איתן נרצה להתמודד בדרך לשינוי, אני מרכיבה את תמהיל הגישות והכלים הנכונים להם. הניסיון הרב שצברתי מאפשר לי לטפל במגוון גישות:
הגישה המערכתית – גישה זו אומרת שיש להסתכל על כל אחד מהמשתתפים כחלק חשוב במערכת, בלי להפנות אצבע מאשימה ובלי שיפוטיות. להבין מה תפקידו של כל אחד במערכת, מה הוא תורם לה ולמה בסוף זה לא עובד. מה הקושי ומה מוביל אליו. המטרה היא להזיז את גלגלי השינוי בחלק אחד של המערכת כדי שבהמשך ינועו בסינרגיה גם שאר החלקים.
גישת CBT – מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיוצא מנקודת הנחה שכל מחשבה/תפיסה שלנו מובילה לרגש שמוביל להתנהגות. זאת בעצם הפרשנות שלנו לסיטואציה שמתרחשת ואליה אנחנו מתנהגים ומגיבים בהתאם. ההתנהגות הזו חזקה מאתנו, לא מודעת ומופעלת על אוטומט. דרך הטיפול ב-CBT אני מזהה את התפיסה של כל אחד מבני הזוג, את הרגש שהוא חווה כלפי בן הזוג וכיצד הוא מתנהג בהתאם לתחושה זו. בקליניקה אנחנו עובדים על אותן תפיסות ומפריכים אותן כך שלהבא אותה התנהגות לא תופעל מהבטן אלא מהראש. אנחנו מלכתחילה לא נפעיל את הפרשנות ההתחלתית שטבועה בנו, אלא נבין מהיכן היא נובעת וכיצד נוכל להגיב לה בהתאם.
תקשורת מקרבת – גישה זו עובדת על זיהוי צרכי בני הזוג ושיפור התקשורת ביניהם. מאוד חשוב שנבין שלכל מסר, תלונה או קושי יש כללים. חשוב שנבין מתי אנחנו אומרים, איך אנחנו אומרים, איפה וכמה. אני רואה בגישה זו כפורצת דרך ביחסים הבין אישיים. היא בונה פרוטוקול מסודר לניהול דיאלוג או קונפליקט וגורמת לחיבור והבנה בין בני הזוג.
שיטת אימאגו (imago) – גם גישה זו מדברת על תקשורת, אבל מחלקת את בני הזוג למיכל ושולח. יש צד שמקשיב וסופג וצד שמדבר, כאשר בכל פעם בני הזוג מתחלפים בתפקיד ומחפשים את הגשר דרכו הם יוכלו לחצות כדי להגיע האחד לשנייה. בקליניקה שלי אני מנחה את בני הזוג כיצד לעשות זאת נכון, כאשר הזוג הוא שבעצם מנהל את הפגישה. גישה זו עוזרת לנו לנהל שיח בשעת משבר או קונפליקט כאשר מטרת העל היא שכשהאחד מדבר השני עוצר ומקשיב. לא אחת, נופלים כל כך הרבה אסימונים בדו-שיח שהם כבר הדרך לפתרון.
גישת הפוקוסין (focusing) – שיטה שמתאימה מאוד לטיפול ממוקד קצר מועד שמדברת על התמקדות. אנחנו ממקדים את הבעיה, מדייקים את הקושי עצמו ומה מוביל אליו ועובדים עליו עד שאנחנו מנקים אותו מכל הרעשים שמסביב. הגישה הזו מאפשרת חיבור בין גוף לנפש ונגישות לתכנים עמוקים בצורה עדינה ועוצמתית.
שיטת אניאגרם – גישה זו מחלקת את בני האנוש ל-9 טיפוסים, כשלכל אחד מהם אסטרטגיה קיומית שמובילה אותו. זו בעצם תורה פסיכולוגית רוחנית המאפשרת לנו להבין את מנגנוני הפעולה הלא מודעים המשפיעים עלינו, מעצבים את אישיותנו וכובלים אותנו לתבניות של חשיבה, רגש ופעולה. בשאלון שאני מחלקת בין בני הזוג אני מזהה את הטיפוסים שהם, במה הם דומים, עד כמה הם שונים ומובילה אותם להבין את האדם מולו הם עומדים ומה מניע אותו. זו עבודה שעוזרת לנו להבין איך להשתחרר מכל אותן תבניות.
כמובן שבארגז הכלים שלי ישנן עוד מספר גישות שצברתי, כשחשוב להתאים אותן כל הזמן לא רק לאופיים של בני הזוג, אלא גם לבעיה איתה הם מתמודדים, לצרכים ולהתקדמות שלהם.
חשוב שנדע שלכל אחד מאתנו יש את הזכות לחיות חיים מלאים ובזוגיות טובה ומאפשרת. לי יש את הזכות לצייד את הזוגות בארסנל שילווה אותם לאורך כל הדרך ויוביל אותם לזוגיות טובה יותר מזו שהייתה להם בתחילת מערכת היחסים. הכלים שאני נותנת בידיהם יעזרו להם לתקן את מה שלא עובד, לרענן את היחסים ולהרחיב את הזוגיות".
לקביעת פגישה עם ענבל וליס יועצת זוגית, משפחתית ומטפלת CBT
לפני כשבועיים נדרשו חבר המועצה לאשר בהצבעה טלפונית את הארכת כהונתה של ממלאת מקום היועצת המשפטית של העירייה. תפקיד היועמ”ש הוא תפקיד שעירייה די מתקשה להתנהל בלעדיו והוא נחשב לחיוני מאוד.
אלא שנוצר מצב די בעייתי, היועצת המשפטית הקודמת עו”ד הילה רווח פרשה מתפקידה ועד שנמצא לה מחליף בחרו בסגניתה, עו”ד יעל ארביב גבאי, למלא את מקומה לשלושה חודשים.
עוה"ד יעל ארביב גבאי והילה רווח
המחליף, עו”ד אייל איזמן, אכן נבחר לפני כמה שבועות, אך מינויו דורש את אישור המועצה אשר אינה יכולה להתכנס בשל המצב במדינה. לאור זאת, פנה מרכז ישיבות המועצה, משה שמואל לחברי המועצה וביקש מהם לאשר טלפונית את הארכת כהונתה של ממלאת המקום בשלושה חודשים נוספים.
בהצבעה שנעשתה באמצעות הוואטסאפ אישרו רוב חברי מועצה את ההחלטה ובהם גם אנשי אופוזיציה כמו איתמר שמעוני שאמר שלאור המצב הוא סבור שצריך לאשר זאת. שמעוני כזכור, התנגד לאשר את המינוי בפעם הקודמת, זאת לאחר שחשף כי ממלאת המקום התנדבה כפעילה במטה של ראש העירייה, תומר גלאם בזמן הבחירות.
עו"ד אייל איזמן
אלא שהיה מי שהתנגד להצעה, כמו חבר המועצה רמי סופר. הוא טוען כי הוא נשאל טלפונית על ידי משה שמואל ואמר לו כי אינו מאשר זאת. “אני לא אישרתי לה, ולא הסכמתי”, אומר סופר ומציין כי החוק קובע שהצבעה שנערכת באופן טלפוני אינה יכולה להיות מאושרת אלא אם כן תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם טלפונית.
ואכן, סעיף 47 בתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כי במקרה שבו נאלצים לבצע הצבעה טלפונית, ההצבעה “תיחשב מאושרת אם תמכו בה כל חברי המועצה שניתן היה להשיגם”, לשון הפקודה.
חבר המועצה רמי סופר
סופר מוסיף: “כולם צריכים להסכים, כל המועצה כולל אופוזיציה… דיבר איתי משה שמואל בטלפון לא אישרתי לו. המינוי של עורכת הדין לא יכול להיות, איתמר שמעוני העלה שהיא עבדה עם תומר גלאם”.
פנינו לעירייה כדי לברר היכן עומד העניין הזה בדיוק ושאלנו אותם מספר שאלות כמו “האם הוארכה כהונתה של מ”מ היועצת המשפטית?”, “האם היו מתנגדים? כמה ומי הם?” וכד’.
נתוני משרד הבריאות מצביעים על מגמה מעודדת שמתרחשת באשקלון או שמא מגמה מדאיגה שמתרחשת בערים אחרות.
ביום שישי דורגה אשקלון במקום השביעי במדד הערים אשר תושביהם נמצאו מאומתים לנגיף הקורונה.
בדיקת קורונה. צילום: מוטי מילרוד
הבוקר כבר אפשר לראות כי בסוף השבוע האחרון לא אומת ולו תושב אחד בנגיף הקורונה, העיר ירדה למקום העשירי כאשר פתח תקווה, אשדוד וביתר עילית מגדילות את שיעור המאומתים בהן ודוחקות מטה את אשקלון.
נכון להבוקר 260 מתושבי העיר נדבקו בנגיף, בסוף השבוע האחרון נבדקו 102 מתושבי העיר, למצבת המחלימים נוספו בימים האחרונים עוד 11 מתושבי העיר וכעת כמות המחלימים עומדת על 165 (למעלה מ-63%).
מאז יום חמישי לא פרסם משרד הבריאות חקירות אפידמיולוגיות שיכולות להצביע על עוד מקומות שבהם שהו אנשים שנמצאו חיוביים בבדיקה.
מאז יום חמישי, אז הכריז ראש העירייה תומר גלאם כי באשקלון יתקיימו מופעי זיקוקים, סערה העיר אשקלון וגעשה. בעיקר ברשתות החברתיות.
ביקורת ציבורית קשה הוטחה בו על ההחלטה הזאת אותה קיבל בניגוד לראשי ערים רבים בארץ. הוא אפילו הגדיר את המהלך הזה כ"ללכת נגד הרוח".
הביקורת נמתחה עליו גם מתוך הקואליציה שלו על ידי הממונה על האירועים, משה אטיאס שאמר כי מדובר בצעד "מיותר". וגם מצד ראש העירייה לשעבר, איתמר שמעוני שאמר כי גלאם "מנותק מהציבור".
גלאם ביום עצמאות אחר. צילום: דוברות עיריית אשקלון
אפשר לומר כי ברשתות החברתיות הייתה כמעט תמימות דעים בכך שמדובר בצעד מיותר ומנותק וכי היה נראה כי רובו המכריע של הציבור מתנגד לכך. הדבר בא לידי ביטוי אפילו בתגובות לפוסט שפרסם גלאם בו הסביר מדוע החליט כן לקיים את מופעי הזיקוקים. הנה כמה מהתגובות:
"בוא תעזור לי למלא את המקרר ולעוד יותר ממחצית תושבי העיר הזאת במקום לשרוף על זיקוקים.. לא יודעת כמה בדיוק סיוע הענקת לתושבים או לא אבל עצם זה שאפשרת לארנונה לעלות בזמן כזה כבר מעידה המון"
"ראש עיר כהרגלך אתה ממשיך לאכזב ומרוב אטימות אתה לא קורא את התמונה ומבין לליבם של התושבים. בפועל 0 מעשים, 0 תוצאות, חושב רק איך להרשים ולא באמת דואג לתושבים ולעסקים שקורסים במשבר. קח את כל העודפים שנצברו בעירייה ,תבטל את הארנונה לעסקים ותממן סיוע למשפחות רבות שנמצאות במצוקה"
"למען התושבים עדיף שלא יהיו זיקוקים כדי שלא יהיה גל הדבקה נוסף. במשך חודש אשקלון כיכבה במקומות הראשונים באחוזי ההדבקה, זה לא מספיק כדי לבטל את הזיקוקים?"
נכון שהיו גם תגובות תומכות, אך הן היו טיפה בים וממש מעטות ביחס לתגובות השליליות.
לכך הצטרפה גם עצומה שקראה לביטול מופעי הזיקוקים, עצומה שבתוך יממה וחצי צברה למעלה מ-600 חתימות.
הידיעה על כך שכ-30 מדיירי הדיור המוגן ‘זהבית’ באשקלון נמצאו חולים בנגיף הקורונה טלטלה והדאיגה רבים מתושבי העיר. בתום ימים רבים של פחד וחרדה הגיעה הבשורה המרגיעה, לפיה נעשתה טעות בבדיקות שנערכו לדיירים ולאחר בירור מעמיק ובדיקות חוזרות התברר שכולם בריאים. כולם נשמו לרווחה ומהדורות החדשות עברו כבר מזמן לאייטם הבא, אך הדיירים במקום עדיין מתקשים לעכל את אשר ארע וגם היום, הם לא לגמרי מרגישים בטוחה. אחד מהם הוא סמי סאם, שוותיקי העיר מכירים וזוכרים אותו היטב מתקופת הזוהר שלו, הרחק בשנות ה-60 וה-70. “אני מתרגל מחדש לחיים, כבר חשבנו שזה הסוף”, הוא אומר השבוע, ספק בבדיחות הדעת.
הוא מספר כי לפני כשלושה שבועות קיבלו הדיירים במקום הודעה לפיה נאסר עליהם היציאה מחדרם לחלוטין.
חיילים חוסמים את הגישה לדיור מוגן זהבית ברחוב הטייסים באשקלון. צילום: אלירם משה
“יש כאן למעלה מ-150 דיירים, הרוב עולים מחבר העמים ואנשים מאוד מבוגרים שגם לא שולטים בשפה”, הוא מסביר, “ויש אותי ועוד מספר קטן של וותיקי העיר השורשיים, שהגיעו לכאן כי המזל בגד בהם, בדיוק כמוני. הודיעו לנו בכריזה של הבניין שאסור לצאת. אחר כך הגיעו לקחת מאיתנו בדיקות לקורונה וכעבור מספר ימים התברר שיש כאן כ-30 חולים. כל הזמן הזה אנחנו היינו סגורים בחדר בפחד גדול מאוד ואי וודאות. ההנהלה של המקום ו’עמיגור’ דאגו שלא ייחסר לנו כלום. גם ראש העיר, שיהיה בריא, נרתם, תמך ושלח לנו אוכל. מהבחינה הזאת היינו מסודרים, לא היה לנו מה לדאוג, אבל זה היה מפחיד”.
אבל הודיעו לכם שנפלה טעות והתוצאות הן שליליות. “אני לא מאמין. אי אפשר להעביר אותנו ימים כל כך קשים ובסוף לבוא ולהגיד ‘הכל בסדר, כלום לא קרה, אתם יכולים המשיך הלאה’. זה לא עובד ככה מבחינתי. זה כמו שיעצרו בן אדם, ייכלאו אותו בבית סוהר למשך שלושה שבועות ואז יבואו וישחררו ויגידו לו שכלום לא קרה והוא יכול לצאת ולהמשיך בחייו. הרי קרה כאן משהו, אז אני רוצה לדעת מה בדיוק קרה ואיפה נפלה הטעות ומה יהיה איתנו הלאה. יש כאן כאלה שאולי הצליחו לקחת את זה בקלילות, לא אני. אני רוצה שידברו איתנו, שירגיעו אותנו”.
בדיקות קורונה במעבדה. אילוסטרציה: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה
אתה עדיין מרגיש לא רגוע? “אני לא רגוע בכלל. אני לא אשקר, אני אפילו פוחד. אף פעם בחיי לא פחדתי, לחמתי במלחמות ולא פחדתי ועכשיו אני פוחד. במלחמה אתה לפחות יודע מול מי אתה נלחם ואיך, כאן אתה לא יודע כלום. אני מרגיש שעברתי סוג של טראומה. אני מקווה שאצליח להתגבר על זה”.
,מה שאני מכיר זה היסטוריה". סאם
“חיתנתי את כל אשקלון”
סמי סאם האגדי כבר לא ילד, בן 82, ליתר דיוק. הוא נולד בשם שלמה אוחיון בקזבלנקה במרוקו. הוא מספר, אגב יום השואה, כי הוא נולד בימים שבהם הותקפה העיר על ידי הגרמנים. הם היו שישה אחים, שניים מהם כבר הלכו לעולמם. סמי הוא הרביעי בסדר האחים. האח הבא אחריו אגב, הוא חנן הראל מי שהיה במשך שנים ארוכות מזכיר בתי משפט השלום באשקלון ובאשדוד, וכיום כשהוא בפנסיה הוא עוסק בכתיבת ספרים, “הספר הרביעי בדרך”, מתגאה סאם.
להקת "כוכבי הדרום". סאם המתופף מאחורה. מאלבום פרטי
הוא עלה ארצה בגיל 12, היישר למעברה אשקלון. סיפור האהבה שלו עם העיר הזאת התחיל אז, נמשך גם היום, ויימשך עד יומו האחרון. בגיל 15 כבר עלה על במות, לדבריו הוא היה התקליטן הראשון בארץ, הקים להקה, ניגן ושר בכל אירוע אפשרי. סמי סאם הוא שם הבמה שלו אבל הוא נאלץ לכתוב אותו גם בתעודת הזהות, “אני הייתי מופיע ובסוף הערב מקבל צ’ק שכתוב עליו ‘סמי סאם’. כשהייתי מגיע לבנק להפקיד אותו, אז לא היו מכבדים אותו, היו אומרים לי ‘אתה שלמה אוחיון’. אז הלכתי ושיניתי את השם גם בתעודת הזהות לסמי סאם”, הוא מספר.
"אהבתי את החיים הטובים". סמי סאם מדגמן
במקביל הוא גם שיחק ודגמן לצד גדולי הידוענים שהיו אז בארץ. הוא היה כוכב גדול, לא היה אדם אחד בעיר שלא הכיר והעריך אותו. “חיתנתי את כל אשקלון. לצערי כל מי שאני פוגש היום מהזוגות הללו, שעוד זוכרים אותי היטב ואני שואל אותם מה שלום בני הזוג, מספרים שלי שהם התגרשו”, הוא צוחק, “אני הייתי בזמנו הראשון בדרום שהייתה לו תזמורת, עם נגנים וכלים על במה. הייתי בכל אירוע אפשרי באשקלון וגם באזור הדרום”.
"היום אתה כוכב, מחר לא". סאם עם מירי אלוני
אז עם הפרסום הגדול הגיע גם כסף רב, נשים ונכסים. “היה לי הכל. דירות, מכוניות ומשרדים. לא חסכתי שקל, אהבתי את החיים הטובים והתפזרתי עם הכסף” הוא מספר. עם השנים ה’כוכבות’ החלה לדעוך, אולם סאם המשיך לעסוק במוזיקה והתפרנס ממנה בכבוד רב גם כשהגיע כבר לגיל 60. במהלך השנים הוא נישא ונולדו לו ארבעה ילדים, שלושה עזבו את אשקלון ורק אחד נשאר לגור בה, הבן דודי הראל, קצין בתחנת הכיבוי בעיר.
"תישאר תמיד אתה". סאם
“עבדתי כמאבטח בארומה”
לפני כעשרים שנה הוא איבד בזה אחר זה את הוריו וגם התגרש מאשתו השנייה. העומס הרגשי של התקופה הזאת גרם לו לחשב מסלול מחדש והוא החליט לעזוב את אשקלון ולעבור להתגורר במרכז הארץ. “עברה עליי אז שנה מאוד קשה, הרגשתי שעולמי חרב עליי. אז החלטתי להתרחק קצת, להתנתק מהעיר. לא ידעתי אז את מה שאני יודע היום, שאשקלון היא הקמע שלי. ברגע שעזבתי את העיר המצב הלך והתדרדר עד שאיבדתי את הכל ונשארתי בלי כלום”.
מה בעצם קרה? “’כסף מעוור עיני חכמים’, זה מה שקרה. לאט לאט הכל הלך. בהמשך גם טסתי לקנדה בעקבות האהבה, חזרתי בלי אהבה ובלי כסף בכלל. אחרי שחזרתי גם גנבו לי את המשאית שלי, שהיה בה ציוד במיליונים, וזהו שם הכל נגמר”.
סאם בימי הזוהר
זה קרה לפני כחמש שנים, סאם שב משהייה של כשנה בקנדה כשהוא חסר כל וזמן קצר אחר כך גם נגנב לו כל הציוד. משם הנפילה אל התהום הייתה מאוד קצרה. “עברתי לגור בחדר שאני מתבייש אפילו לספר עליו, רק אני ואלוהים יודעים. ועבדתי לפרנסתי כמאבטח ב’ארומה’. ככה חייתי בשנים האחרונות, אבל ברוך ה’ גם עם זה למדתי להסתדר עם מה שיש. קיבלתי גם המון המון עזרה ממשפחת אלעזרא, שמלווים אותי עד היום. ואז אמרתי לעצמי ‘סמי, אם אתה רוצה למות אז תחזור לאשקלון וחזרתי’”.
כי אתה מתכנן כבר למות? (צוחק) “יש לי זמן. אבל אי אפשר לדעת, בעיקר עם האי וודאות של החיים האלה ועכשיו גם הקורונה”.
"אני הכי אוהב – מוזיקה". סאם והכלים
“כולם מזהים אותי ברחוב”
הוא חזר לאשקלון לפני כשנה וחצי ועבר להתגורר, כאמור, בדיור המוגן ‘זהבית’. “לא היה לי לאן ללכת, אז באתי לכאן. זה לא כמו בית אבות, כאן אנחנו לא מטופלים, אנחנו חיים חיים עצמאיים לגמרי. זה כמו בניין משותף. אז נחמד לי כאן, זאת פינה נחמדה בשבילי”, הוא אומר.
“קיבלו אותי בעיר בצורה יפה מאוד. תמיד כשאני הולך ברחוב כולם מזהים אותי, מחבקים, לוחצים ידיים ואומרים שלום, מזכירים מאיפה אנחנו מכירים. השבוע מישהו ניסה להסביר למנהלת שלנו מה אני הייתי בזמנו, אז הוא אמר ‘כמו אייל גולן’, האמת שאני קצת התביישתי. אבל זה נעים ונחמד שעדיין זוכרים אותי, אומרים מילים חמות ומעריכים”.
"נחמד שעדיין זוכרים אותי". סאם
בכל השנים בהם לא חי באשקלון כתב סאם שירי ערגה וגעגוע לעיר ילדותו ונעוריו. כששב לעיר מיהר לחוף הים, נשם את האוויר עם הריח המוכר, נזכר בילדותו וכתב את ‘הסיפור האמיתי על הזקן והים’. ובסיפורו פגש הוא בדייג, אשר צפה בו מתבונן בגלים המתנפצים אל הסלע. “אל תסתכל על הגלים שמתנפצים” אמר לו הדייג “תסתכל על הסלע שלא זז ממקומו ולא נשבר”.
“הלילה הראשון שלי באשקלון היה קשה מאוד. לא היה לי לאן ללכת ולא מיטה לישון בה”, מספר סמי, “אחרי לילה ללא ששינה הלכתי לים ופגשתי את הדייג. עם המשפט הזה שלו אני הולך עד היום ואומר לעצמי כל יום ‘אתה חזק כמו סלע סמי, אל תישבר’”.
⇔
⇔
⇔ 
