הדיווח שהקפיץ את המשטרה: דיווח שהתקבל מוקד 100 של המשטרה סיפר על גבר שנוסע עם ילדה קטנה על אופניים חשמליים והיה חשד שהוא חטף אותה או פגע בה.
במשטרה בדקו את העניין ועד כה לא התקבלה תלונה או דיווח על היעדרות של ילדה קטנה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
יחד עם זאת, במשטרה לא לקחו סיכון והקפיצו מסוק שסרק את האזור של הדיווח בצפון העיר. המסוק הזה שהפעיל פנס תאורה גדול סרק במשך דקות ארוכות את שכונת ברנע אך לא מצא דבר.
חשוב לציין: ישנו ספק באמינות הדיווח ואין כל תמיכה לכך כי אכן התרחש אירוע חטיפה. מדובר בדיווח בלבד.
בתחילת החודש הזה פרש גד סובול, באופן רשמי, מפעילות אקטיבית וייצוגית במסגרת תפקידו כנאמן שימור אתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרים. “נאמן שימור הוא הנציג של המועצה לשימור אתרי מורשת מול הרשות המקומית, להגנה על המורשת המקומית בעיקר בתחום המבנים והנופים”, מסביר סובול, “בתפקיד הזה אני פרשתי מפעילות ייצוגית. כלומר, אני לא אופיע יותר בישיבות ולא אפעל באופן אקטיבי. העברתי את השרביט לצוות שהקמתי לפני כשלוש שנים, שכולל ארבעה אנשים נפלאים, והם ממשיכים בדרך. אני, כמובן, עדיין נשאר ברקע, לא התנתקתי, להפך. אבל מול הרשות אני כבר לא אפעל יותר. שנים הבאתי את זה איתי הביתה ולחיי, עד שאשתי התחילה להגיד לי שאני עוד אקבל התקף לב. אז הגעתי למסקנה, שאני רוצה לשמור על בריאותי. הייתי מוכן להמשיך לסחוב את העגלה הלאה, אבל אני לא יכול לסחוב אותה כשאין לי פרטנר. אין היום פרטנר בעיריית אשקלון בנושא שימור אתרי מורשת. נקודה”.
וזה מה גרם לך לנטוש את "החזית"? “מיציתי את עצמי. מיציתי את עצמי כי נמאס לי להיות ‘דון קישוט’, ברגע שאין ‘רוח מפקד’ ואף ראש עיר לא לוקח את הנושא לקדמת הבמה, אני לא יכול להמשיך. היו המון תוכניות שהוגשו במהלך כל שנות פעילותי, ואף אחת מהן לא מומשה עד היום. שמעתי סיפורי אלף לילה ולילה וכל פעם יש תירוץ אחר. משחקים איתי ולי נמאס לרדוף אחרי תקציבים, מדובר הרבה פעמים אפילו בגרושים, אך גם את זה לא מקבלים. בעירייה צריך להתחנן על כל חמשת-אלפים שקלים וזה לא עובד ככה. מה עוד, שישנן גם הרבה מאוד קרנות שהעירייה בכלל לא מנצלת. מאות קרנות שלא מנוצלות. לכן אני בשלב מסוים החלטתי להמשיך לפעול כהיסטוריון ולהעביר את השרביט הלאה ולפעול רק מאחורי הקלעים לא בחזית”.
"אין פרטנר בעיריית אשקלון". בניין העירייה
למה אתה חושב שאין שיתוף פעולה מצד עירייה? “סדרי עדיפויות, זה פשוט. אנחנו היינו עיר תיירות פר-אקסלנס, היום יש כאן אפס תיירות. זה עניין של סדרי עדיפויות. היום בעירייה יש עדיפות לבניית דירות ובתי מלון ובזה זה נגמר. אני לא מזלזל בזה, אבל אין בכלל מודעות לעובדה שחלק מבנייה של עיר תיירות הוא פיתוח התשתית התיירותית שלה. וזה לא אומר בניית בתי מלון, זה אפילו לא המרינה, זה אתגר של לבנות מערכת כזאת שכדאי למורי דרך להביא לכאן קבוצות. זה לא נעשה, ולכן היום מורי דרך לא מביאים קבוצות לאשקלון כי אין מה לראות כאן”.
אתה לא חושש שהמעבר הזה שלך אל מאחורי הקלעים יקבור סופית את הנושא הזה? “אני מאוד מקווה שלא. אבל אני מצטער מאוד. אני לחמתי עם הלשון בחוץ, כי אני אופטימיסט מטבעי. אבל אני בן 81, מיציתי את הכוחות שלי ואני מסתפק במחקר. לא נטשתי, אני מוביל את הצוות שלי מבחינת הרוח הגבית ומתן הנחיות לייזום של פרויקטים. אבל את הפעילות האקטיבית, הם ממשיכים עכשיו”.
"מחכים לשיקום". אתר הקברים הרומיים באשקלון
“אין פרטנר בעירייה”
את הפעילות שלו החל סובול בשנת 2007, עבר מספר לא מבוטל של ראשי ערים, נלחם, דרש וניהל מאבקים, אבל הפירות שקצר היו מעטים מידי. “אנחנו מדברים על כמעט 13 שנים, שבהם הגעתי למספר הישגים חשובים מאוד, בדרך שהייתי מגדיר אותה ‘דון קישוטית’. אתה לא יכול לשמור על המורשת ולשמר אותה, כשאין לך פרטנר לעבוד איתו ולי כמעט שלא היו פרטנרים”.
"אין רצפה". סובול מצביע על רצפת הפסיפס המוזנחת סמוך להרלינגטון
בתחילת הדרך עבד מול ראש העיר דאז בני וקנין. “היה שיתוף פעולה, אבל עד גבול מסוים”, אומר סובול, “היינו העיר הראשונה והיחידה בארץ ששמה 27 שלטים היסטוריים תוך שנתיים, היה בסוף הקדנציה של וקנין. מאז לא נוסף אפילו שלט אחד. לפני שנה הגשנו תוכנית להרחבת שילוט אתרי מורשת וכביכול היה לזה גם תקציב, אבל עד היום זה לא מומש. בתקופת מהצרי הצלחנו, אני וד”ר אבי ששון, לעשות סקר אתרי מורשת ללמעלה מ-150 אתרים, שצריך להשלים אותם. וביקשנו פעם ועוד פעם, תנו לנו תקציב כדי שנוכל להשלים את זה, שום דבר. אחר כך הגיע איתמר שמעוני לתפקיד, אז שמעוני שהראה בהתחלה סימנים של ‘הולך לקראת’, ובסוף זה היה הרבה מאוד ‘פקה-פקה’ ולא נעשה כלום. מאז ועד היום, כולל שנה זאת, לא הייתה שנה אחת שבה העירייה הקצתה תקציב עבור שימור אתרי מורשת”.
אתר קבר השייח' עוואד והשלטים ביוזמת סובול
חשוב לציין שאשקלון היא העיר עם היסטוריה של אלפי שנים, הרבה יותר מקיסריה למשל, שדווקא כן ידעה למתג את עצמה בתחום. “אנחנו העיר ההיסטורית-ארכיאולוגית, שמיושבת ברציפות למעלה מארבעת-אלפים שנה”, הוא מסביר, “אך לא נעשה שימור היסטורי או אפילו ‘תיק תיעוד’ לאף אתר היסטורי באשקלון, וככה זה מאז שאני בתפקיד. יש אתר אחד ש’זכה’ ל’תיק תיעוד’ וגם זה נעשה במקרה, על ידי סטודנט במכללה שעשה עבודת גמר נהדרת וזהו. תיקי תיעוד הם הא’-ב’ של שימור אתרים. לפי חוק תכנון ובנייה חייבת רשות לכנס ועדת שימור לפחות פעמיים בשנה. אצלנו זה לא מתקיים. ואם כבר התכנסה הוועדה, זה היה בשביל לסמן וי. חברי העירייה עשו טובה שבאו ולא היה לזה שום ערך. יש בעיריית אשקלון מספר מאוד מצומצם של אנשים שמגלים רצון ומשתדלים, הזכרתי את דפנה ביטון ואזכיר אותה שוב כי מגיע לה וגם מיריי אלטיט מגלה נכונות. אבל כל עוד לא תהיה ‘רוח מפקד’ זה לא יעבוד לצערי”.
סובול באתר הכנסייה הביזנטית ברחוב צבי סגל
“זה לא מעניין את מינהל החינוך”
לדברי סובול הפרויקט שהוא הכי הצליח בו, מבחינתו, הוא מיזם ‘אימוץ אתר היסטורי’ על ידי בני נוער, שהחל באשקלון והתרחב בעקבותיה לערים נוספות ברחבי הארץ. “וזה גם כן נעשה בזכות בן אדם אחד בעירייה, וזו דפנה ביטון, שהשיגה מכל מיני מקומות תקציבים עבור המיזם הזה. התחלתי עם מקיף ה’ דרכא, של דליה רחמים, שהיא לדעתי המנהלת הטובה ביותר באשקלון. ששמה לה מול העיניים את נושא שימור אתרי המורשת והתוצאה היא בהתאם. הצטרפו עוד בתי ספר והיינו ארבעה מקיפים. היום נשארו בקושי שניים. למה? כי זה לא מעניין את מינהל החינוך בעירייה. בנוסף, יש לנו חוברת, שד”ר אבי ששון ואני ניסינו להפיץ ‘אשקלון כשדה למידה’, וכבר שלוש שנים שאנחנו לא מצליחים להחדיר את זה למערכת החינוך. התוכנית היא להוציא את תלמידי אשקלון מחוץ לכותלי בית-הספר. הכל מוכן למפקחים, מנהלים ומורים, רק תיקחו ותקבלו מאיתנו הדרכה וליווי. אבל אף אחד לא עושה את זה”.
"לא מעניין את מינהל החינוך". שחזור באר אשקלונית שבוצע על ידי תלמידי אורט אדיבי ועובדי הגן הלאומי בשנת 2015
מעבר לזה מספר סובול על מספר לא מבוטל של פרויקטים לשימור, שהיו אמורים לצאת לדרך, אולם שום דבר לא קרה. “יש פרויקט נהדר שנקרא שיפוץ באר ‘אנטיליה’ בגן לאומי אשקלון. קיבלנו תרומה של 10 אלף דולר מהקהילה האנגלית, איתה עשינו את כל עבודות ההכנה והתכנון. העירייה התחייבה לממן את זה, עוד בתקופת איתמר שמעוני כראש עיר. היה אפילו סעיף תקציבי שיורם שפר הצליח להשיג אותו. מדובר בסדר גודל של 200 אלף שקל וגם זה נעלם. לאן? אף אחד לא יודע ולא נותן דין וחשבון. העסק הזה עומד ומחכה כבר שלו שנים”, הוא אומר, “יש לנו פנינה כמו שכונת מגדל. חמש שנים ‘מסתובב’ הפרויקט של חידוש פני מגדל ולא נעשה כלום. יש את פרויקט המעברה, שלתומר אמור להיות אכפת ממנו בתור איש שהגיע מהמעברות. בנינו פרויקט להקמת דגם של מעברה, שיספר את סיפור המעברה, ראשית אשקלון, ראשית התעשייה וראשית שכונת ‘אפרידר’. הפרויקט הזה כבר קיבל את הברכה של ראש העיר והמועצה לשימור אתרים, שרוצים לסייע. אז הייתה אמורה להיות פגישה של צמרת ההנהלה של המועצה לשימור אתרי מורשת, שעיריית אשקלון החליטה לדחות, מסיבה שאיני יודע עד היום. וזה חבל, מפני שאת המומנטום הזה היה צריך לנצל. היום אני לא יודע בכלל איפה זה עומד. זה רק מראה על המשך הכיוון של העירייה בכל הנוגע לנושא הזה”.
בהתאם לירידה בנתוני התחלואה בעיר והמעבר לעיר צהובה, ובהמשך להודעת קבינט הקורונה, הלימודים בגני הילדים באשקלון יחזרו ביום ראשון הקרוב, 18.10.20 כולל מערך הצהרונים שיפעל בשבוע הראשון עד השעה 16:00. החל מהתאריך 25.10.20 יפעלו הצהרונים עד השעה 17:00. הצהרונים יכללו הזנה וכמובן, פעילות פדגוגית.
גננת. צילום: דוברות עיריית אשקלון
במינהל חינוך מוסרים כי החזרה של הילדים תיעשה על פי המתווה שקבע משרד החינוך ולפיו הלמידה תימשך 6 ימים בשבוע בקבוצות של עד 35 ילדים במסגרת החינוך הפורמאלי ובמסגרת החינוך הבלתי פורמאלי, בצהרונים, בביצוע החברה העירונית אשקלון, עד 28 ילדים, כולל אפשרות לאיחוד של עד שלושה גנים.
כמו כן, החל מאתמול ובמהלך היום, כל גני הילדים עוברים ניקיון וחיטוי כדי להכין אותם לשובם של הילדים והצוותים החינוכיים.
גן ילדים. צילום: דוברות אשקלון
בתוך כך, אתמול בוצעו, ביוזמת העירייה, בדיקות לעשרות גננות וסייעות במתחם שהוקם בהיכל התרבות בעיר, כפעולת מנע של מקרי הדבקה במוסדות החינוך.
בשירות הפסיכולוגי החינוכי פרסמו מספר עקרונות מנחים לצוותים החינוכיים בגנים כהכנה לחידוש הלימודים והם מעניקים תמיכה מלאה בצוותי ההוראה ובילדים, ככל שיידרש.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"נעשה את כל הנדרש כדי להבטיח פעילות תקינה של המסגרות וכמובן את שלומם ובריאותם של הילדים", מסר ראש העירייה, תומר גלאם, "מאחל לילדים המתוקים ולהורים היקרים חזרה בטוחה, בריאה ונעימה לשגרת הלימודים". ראש מינהל החינוך יובל זוזט הוסיף: "אני מברך את ילדי הגנים וצוותי ההוראה עם שובם למסגרות ומאחל לכולנו בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה מלאה"?
למעלה משנה חלפה מאז שפנה חבר המועצה רמי סופר על מנת לקבל מסמכים מהעירייה. למרות סירוב העירייה, הוא עמד על שלו ואף הגיש עתירה לבית המשפט ובה נקבע כי על העירייה להעביר לו את רוב המסמכים אותם ביקש.
תחילה פנה סופר לעירייה וביקש לקבל מידע ומסמכים, אשר בעיקרם נוגעים לתשלומים ששילמו העירייה והחברה הכלכלית לספקים, ליועצים או לעורכי דין, משנת 2017 וכן למסמכים הנוגעים למינוי היועצת המשפטית של העירייה לשעבר, עו”ד הילה רווח שאף היא צורפה לעתירה.
המחלקה המשפטית בעיריית אשקלון. צילום: אלירם משה
בפנייתו לעירייה הסתמך סופר על החוק שקובע כי “פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה”. אלא שלטענתו למרות הוראות החוק, “גם ראש העיר וגם מנכ”ל החכ”ל עומדים על הרגליים האחוריות, פועלים בניגוד להוראות החוק וחוששים למסור לעיוני חשבוניות והוצאות של מיליוני שקלים שהוציאו העירייה והחכ”ל ושיש לי חשד שחלקם שולמו בניגוד לחוק”, אמר סופר.
לאחר שהעירייה סירבה הוא פנה לממונה על מחוז דרום במשרד הפנים, לילי פיינטוך ובהמשך הגיש עתירה לבית המשפט. בעתירה הוחלט כי פיינטוך תגבש עמדה ותורה לעירייה למסור את החומרים. היא עשתה זאת, אך לדברי סופר החומר לא הועבר לו.
ראש העירייה, תומר גלאם
לכן הוא הגיש את העתירה הנוכחית, “לטענת העותר, הגיעו אליו שמועות שמהן עולה חשש כי העירייה שילמה לספקים וליועצים שונים סכומי עתק שלא כדין, ללא קבלת תמורה או ללא קבלת תמורה הולמת”, נכתב.
העירייה, החברה הכלכלית וראש העירייה סירבו לחשוף את המסמכים וטענו בתגובה כי העתירה “חסרת שחר, מקוממת, שערורייתית, חלקית ומטעה בכוונת מכוון, עתירה שאינה מציגה את מלוא היריעה המשפטית והעובדתית, מסתירה מבית המשפט הנכבד פרטים ועובדות מהותיות” ולכן יש לדחותה.
כן, אז אחרי החגים כבר כאן, אחרי הסעודות המרובות והמשמינות ועם הסגר הזה שגורם לנו לצאת פחות מהבית, יש לנו לא מעט קילוגרמים עודפים שבא לנו להוריד.
דיאטה, אם לא ידעתם, בתרגום מיוונית זה אורח חיים. אז נכון שצריך לשנות אורח חיים כדי להשיל את הקילוגרמים המיותרים, אבל אנחנו כאן כדי לעזור לכם בצעד הראשון שהוא הכי קשה – התזונה.
במגבלות המדור נציע לכם שלושה מתכונים קלילים שלא יכבידו עליכם ובטח לא על המצפון.
אופן הכנה: לרוטב: את כל החומרים טוחנים היטב במעבד מזון. את אטריות הסובה מבשלים במים רותחים כ3-5 דקות מוציאים ומקררים. להגשה: את כל הירקות מערבבים יחד עם האטריות סובה והרוטב ומקשטים בבוטנים גרוסים.
המשטרה עצרה אמש גבר תושב אשקלון בן 40 בחשד לעבירות של פדופיליה ברשת האינטרנט.
מדובר בחקירה סמויה שהתנהלה אחרי האיש ואתמול הפכה לגלויה. ע"פ חומר החקירה הגבר ניהל במספר הזדמנויות התכתבויות בעלות תוכן מיני עם מי שחשב שהינה קטינה בת 12.
אלא שלא היה מדובר בקטינה אמיתית בת 12 אלא לשוטר שהתחזה לקטינה וקיבל מהאשקלוני הצעות מיניות בוטות.
אמש, פשטו שוטרים על ביתו של החשוד ובביתו נתפסו מכשירי מדיה שונים שע"פ החשד שימשו לביצוע העבירות.
מעצר. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
בתום חקירתו שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם מעצר בית.
"משטרת ישראל מבקשת מההורים לגלות ערנות בכל הנוגע לגלישת ילדיהם ברשת ולהזהירם מפני הסכנות האורבות להם ברשת", נמסר מהמשטרה.
כבר למעלה מחמישים שנה ששלמה גליקשטיין חי ונושם טניס. מי שעלה למגרש בגיל 9 והפך לאחד הטניסאים הגדולים בישראל ולגדול ביותר שצמח באשקלון, עדיין עוסק בתחום ובימים אלה הוא אף מנסה לקדם אותו בקרב בעלי מוגבלויות, “אני מתעסק בטניס, יש לי כמה דברים עצמאיים שאני עושה. אני עובד באקדמיה לטניס במועדון הפועל ת”א, אני המנהל המקצועי של כל התוכנית במועדון, יחד עם אסף אינגבר שהוא מאמן ותיק. אנחנו מנסים להקים אקדמיה גם בפלורידה, ולקדם את תחום טניס כיסאות הגלגלים בארה”ב ובארץ”, מספר גליקשטיין.
שלמה גליקשטיין (באמצע) עם עמוס מנסדורף וגלעד בלום בכפר המכביה, 91'. צילום: צביקה ישראלי/לע"מ
כמו רבים מחובבי הספורט, גם הוא צפה השבוע במשחק ההיסטורי של נדאל נגד דג’וקוביץ’, אך לא נשמע נלהב כל כך, “צפיתי במשחק אבל לא התלהבתי יותר מדי כי לדעתי שניהם שיחקו כבר משחקים טובים יותר”, הוא אומר, “נדאל הוכיח שעל החימר, בייחוד בפריז שהמשחקים הם הטוב מ-5 מערכות, קשה מאוד קשה לנצח אותו. זה כבר 17 שנים שהוא שם והוא הפסיד רק פעמיים וניצח קרוב ל-100 משחקים. זה המשטח האהוב עליו בו הוא מרגיש כמו מלך. על משטח החימר אף אחד לא מסוגל להחזיק איתו מבחינה פיזית ומנטלית במשחק של 5 מערכות, הוא פשוט הטוב מכולם”.
“היה קשה מאוד”
למרות שהוא עזב את אשקלון לפני זמן רב, הוא עדיין מזוהה איתה ואם תחפשו בערך שלו בוויקיפדיה, תגלו שהוא עדיין גר באשקלון. אמא שלו, בת ה-90 מתגוררת באפרידר בבית בו גדל שלמה הקטן הגדול, “בעוד חודש היא תהיה בת 90 ואני עדיין מגיע לבקר אותה”, הוא מספר.
בילדותו הוא למד בבית ספר “אילנות” ואחר כך בתיכון תגר, “התחלתי לשחק בגיל 9 וחצי טניס אצל המאמן מיכה לאון שהיה אלוף ישראל לנוער בטניס, אבא שלו היה אומן או צייר, אני לא זוכר בדיוק, בשם פאול לאון. את כל תקופת הילדות העברתי באשקלון, הייתי שחקן טוב כבר מגיל 10 והייתי בנבחרות הצעירות של ישראל. כבר בגיל קטן הייתי מתאמן בתל אביב במסגרת הנבחרות הצעירות. אבא שלי היה לוקח אותי כמעט כל יום לתל אביב לאימונים, הוא תמך בי תמיד והשקיע בי ובעצם היה הכח והמניע שלי לטניס. הוא נפטר כשהייתי בצבא וזה היה קשה מאוד, הוא היה קרוב אליי מאוד”.
כתבה על גליקשטיין בעיתוני העבר
הדמות של אביו הייתה מאוד משמעותית עבורו, בעיקר לנוכח מסירותו הרבה למען קריירת הספורט של בנו, “אני זוכר שכשהייתי בן 15 בערך, אני ואבא שלי חזרנו מאימון שלי בתל אביב ב-10 בלילה אבא שלי היה אחרי יום עבודה קשה ואני אחרי יום לימודים ארוך”, הוא נזכר, “אבא שלי דאג לי למנורה קטנה ששמתי במושב האחורי ועשיתי שיעורים בדרך חזרה מתל אביב, ובערך ליד אשדוד היה ערפל כבד, מכונית שממול סנוורה אותנו והיינו שנייה מתאונה, ברגע האחרון אבא שלי סטה מהכביש ונתקע בתעלה, היה לנו נס שהאוטו התיישר וניצלנו ממוות. זה חקוק לי עד היום בזיכרון ואני מרגיש שהסיפור הזה גם סימל את התקופה הזו בה השגרה הייתה עבור אבא שלי לנסוע לעבוד בבוקר ועבורי ללמוד, ואז לנסוע לתל אביב לאימון ולחזור חזרה מאוחר כשאנחנו גמורים מעייפות. אבא שלי לא הבין בטניס אבל היה בן אדם כל כך מסור, טוב ונאמן והוא עשה תמיד את הכי טוב שהוא יכול כדי שיהיה לי טוב בטניס, הוא דאג לי להכל”.
“גם כדורגל וכדורסל”
הקריירה הארוכה של גליקשטיין רצופה הישגים שבשיאם הוא דורג במקום ה-22 בעולם.
כבר בגיל 18 הוא צורף לנבחרת גביע הדייוויס של ישראל וניצח בשני משחקים, שנה לאחר מכן, בשנת 1977 זכה באליפות ישראל ושמר על התואר עד 1985.
גליקשטיין במשחק ידידות מול יריב צרפתי, 82'. צילום: יעקב סער/לע"מ
בשנת 1981 זכה בטורניר היחידים בטניס במשחקי המכביה ה-11 והיה בכך לישראלי הראשון שזכה במדליית זהב בטורניר זה. בנוסף הגיע לרבע גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה. הישגו הגדול בקריירה נרשם במסגרת משחקי הזוגות, שם העפיל יחד עם סימונסון השוודי לגמר אליפות צרפת, הרולאן גארוס אך הפסיד בגמר.
הניצחון הגדול ביותר שלו בקריירה היה בשנת 1983 שם הדהים את המדורג מספר 1 בעולם באותם ימים, הצ’כי איוון לנדל בטורניר מונטה קרלו. בשנת 2005, לאחר שפרש, זכה גליקשטיין במכביה ה-17 במדליית זהב בזוגות מעורבים לוותיקים עם אלופת ישראל בעבר אילנה ברגר.
אז למה דווקא טניס? “האמת ששיחקתי גם כדורגל וכדורסל עד גיל יחסית מאוחר, אבל היו כמה גורמים שהכריעו לטובת הטניס: זה שהיה לי מגרש טניס במרחק עשרה מטרים מהבית, המאמן מיכה לאון וזה שבאמת הייתי טוב בזה. אני זוכר שבחג הפסח כשהייתי בן 9 ההורים שלי קנו לי מחבט. אחרי חצי שנה, מיכה לאון לקח אותי לאליפות ישראל עד גיל 10 ומשם הכל היסטוריה”.
איך אתה מגדיר את עצמך? ספורטאי שנולד עם כישרון טהור או אחד שהשיג הכל בעבודה קשה? באיזה שלב הבנת שאתה הולך להיות שחקן גדול? “אני חושב שהייתי שילוב של כישרון, אופי, מחויבות ומשמעת. לא הייתי הכי חרוץ בעולם אבל אני כן יכול להגיד שעבדתי מאוד קשה כדי להצליח. רק בתקופת הצבא הבנתי שאני אהיה שחקן גדול, הצלחתי ב-US Open והגעתי לרבע הגמר בנוער אבל רק בסוף הצבא התחילה הפריצה האמיתית שלי בקריירת הבוגרים. אחרי שהשתחררתי התחלתי לנסוע בעולם ותוך עשרה חודשים הייתי מדורג ב-100 הטניסאים הראשונים בעולם”.
מה הרגע הכי גדול שלך בקריירה? “היו לי הרבה הישגים ורגעים גדולים אבל הרגע הגדול בקריירה מבחינתי היא שניצחתי את איוון לנדר שהיה הטניסאי הטוב בעולם”.
גליקשטיין מדליק משואה במכביה בשנת 81'. צילום: משה מילנר/לע"מ
התרומה של צה”ל
הוא שירת שירות צבאי מלא כמדריך בגדנ”ע ורק לאחר השחרור שלו הוא החל את קריירת הבוגרים שלו באופן מקצועני. למרות שהוא לא קיבל הנחות כמו שמקבלים היום ספורטאים מצטיינים, הוא סבור כי התרומה של הצבא לחיים שלו היא גדולה, “אני חושב שהצבא מאוד תרם לי, המסגרת והאנשים שהיו איתי עזרו לי בחיים. אני זוכר שבזמן שהייתי בקורס הייתה אליפות ישראל לבוגרים ומפקד הקורס לא הסכים לשחרר אותי לאליפות כי הייתה לנו פעילות מיוחדת של הקורס עם סיירת 300, סיירת של דרוזים ברמת הגולן, כל הקורס נסע לשם לארבעה ימים. אני זוכר שהתעצבנתי והייתי מאוכזב כי האליפות באמת הייתה חשובה לי והמפקד שלי אמר לי: ‘עם הסיירת הזאת תהיה רק פעם בחיים, באליפויות ישראל תהיה עוד הרבה’. כיום אני יכול להגיד שהיה שווה להפסיד אליפות ישראל אחת בשביל זה. אתה רואה שם דברים שלא רואים, את ההתמסרות של הדרוזים לישראל, רק שם אפשר לקבל את זה”.
היום הרבה ספורטאים לא משרתים שירות משמעותי. מה דעתך על כך? “קודם כל לדעתי כולם צריכים לשרת בצבא, גם הספורטאים הכי טובים, אבל צריך לבוא לקראתם באימונים, תחרויות ונסיעות. היום זה שונה מפעם, הצבא הרבה יותר מתחשב ולפי מה שאני נתקלתי גם בתור מנכ”ל איגוד הטניס בעבר הצבא בסך הכל מתנהל בסדר גמור עם הספורטאים. הצבא לא עוצר ספורטאי שבאמת טוב ומוכח לפי קריטריונים”.
גליקשטיין עסק בטניס ולא רק כשחקן, בין השנים 2012-2018 הוא שימש כמנכ”ל איגוד הטניס.
למה עזבת את המשרה כמנכ"ל איגוד הטניס? “הייתי שם במשך שש שנים תחת יו”ר בשם אסי טוכמאייר שהוא איש עסקים בעל חברת בנייה גדולה. הייתה לנו תקופה נהדרת של עשייה ותוכניות יפות, תקופה טובה מבחינה מקצועית ובנוסף גייסנו המון כסף לאיגוד הטניס, תקופה בה באמת נהניתי. סיימתי את התפקיד שלי כשהגיע יו”ר חדש והחליט להביא מנכ”ל שלו. מנכ”ל זה בדרך כלל משרת אמון של היו”ר, סיימנו את ההתקשרות בצורה יפה”.
“אשקלון השתנתה”
כיום, בגיל 62 הוא אב לשישה ילדים, שלושה מהם מאשתו הראשונה, ילדים גדולים שבזכותם הוא גם סב לשני נכדים. ואילו שלושה נוספים קטנים יותר מאשתו הנוכחית, עו”ד הילה רוזן, אלופת ישראל בטניס בעצמה שלוש פעמים. הם מתגוררים ברמת השרון.
גליקשטיין עם אישתו, עו"ד הילה רוזן וילדיהם. צילום: מהאלבום המשפחתי
מתגעגע לאשקלון? “אשקלון השתנתה לגמרי, היא לא העיר שהייתה פעם. פעם אשקלון הייתה קטנה, כולם הכירו אחד את השני והיינו משחקים בתור ילדים תמיד בחוץ. היום זה שונה, זה כבר עולם אחר. בכל מקרה, תמיד מרגש לחזור לבקר באשקלון כי זו העיר שבה גדלתי, העיר בה אבא שלי קבור ויש בה הרבה היסטוריה וזיכרונות. אבל החיים נמשכים, אסור לשכוח שמגיל 18 אני לא נמצא באשקלון, פחות משליש מהחיים שלי הייתי בה”.
כשכבר כעת מדברים שוב על תכנית הרמזור כתכנית לביצוע בשלב הבא לאחר היציאה מהסגר, אני מניח שמה שנעשה בירוחם ובכפר קאסם למשל, הולך להוות מעין מודל לחיקוי עבור ישובים שהוגדרו אדומים על ידי משרד הבריאות. באשקלון שלנו שהייתה כבר אדומה וכעת צבועה בצהוב נעשים דברים. האכיפה המוגברת מורגשת. אני חייב לציין שעד כה האכיפה פועלת יפה גם כי מופעל הרבה שיקול דעת של האוכפים.
מעטים המקרים בהם נשמעו תלונות על אכיפת יתר או התנהגות לא נאותה האוכפים (פקחים ושוטרים). אני מבקר תדיר ברצועת החוף שמהווה למעשה המדד המרכזי להתנהלות שפויה במהלך הסגר. אנשים שוחים, גולשים ומבצעים פעילות ספורט יחידני ומקצועי, והכל נשלט ברמה טובה תוך הפעלת שיקול דעת מושכל. החוק כפי שאתם יודעים הוא פונקציה יבשה. כאן במהלך הסגר שמופעל מתוקף חוק החירום יש מרחב שיקול דעת לאוכפים. שיקול דעת לא נכון יוליד עימותים יגביר הפרות וייצר עבודה מיותרת למערכת.
אכיפה נגד מפירי ההנחיות. צילום: משטרת אשקלון/שיטור עירוני אשקלון
לדעתי, מדובר בניהול מיטבי של מקבלי ההחלטות ושל ראש העיר. יחד עם זאת, ככל שייפתחו עוד בתי עסק מן הסתם האינטראקציה בין התושב לרשות תגדל. ואז נוכל גם לבחון אם הזרעים שנזרעים עכשיו של אכיפה מתחשבת מסבירה וידידותית תימשך ותקבל גם מענה בדמות שיתוף פעולה של התושבים. ואני בהחלט מסכים עם האמירה של תומר גלאם שאשקלון בכיוון הנכון וכולנו מקוים שיהיה לזה המשך. רוצים ירוק!
גול עצמי
אין לי עניין להציף מחדש את פרשת ההתבטאות המכוערת של ברקוביץ’ נגד הליכוד. אני מדגיש, נגד הנהגת הליכוד. לא, אין בפי ללמד סניגוריה על האיש ובטח לא להמעיט מעוצמת הגועל שאני חש כמו רבים מכם לנוכח הדברים שנאמרו. הדגשתי “נגד הנהגת הליכוד” כי אני יודע שהוא התכוון להנהגת הליכוד ולא לציבור בוחרי הליכוד.
אני לא מתכוון להתווכח עם מה שאמרה השרה מירי רגב שלטעמי, עשתה שירות מצוין לרייטינג של אופירה וברקוביץ בראיון הזה (למה? אסביר בהמשך) אני רק מתעקש לכתוב אמת בבואי לבקר מאן דהוא. ויש לי ביקורת קשה על אייל ברקוביץ. הביקורת שלי על אייל נובעת גם ובעיקר כי מאוד רציתי שהוא יהיה המאמן הבא של הנבחרת. אני חושב באמת ובתמים שהגיע הזמן לנסות מישהו או משהו, שעוד לא ניסינו בדרך לטורניר הנכסף (גביע העולם, אליפות אירופה, אסיה… משהו!) אבל למרבה הצער, אייל בהתנהלותו בזמן האחרון, לא רק שסתם את הגולל על האפשרות שיאמן את הנבחרת אלא מיצב עצמו כאיש תקשורת שייצר הרייטינג גובר אצלו על כל שיקול. כולל הסתה וליבוי היצרים בחברה השסועה ממילא.
האירוע האלים בו התעמתו חוגגים בהקפות השניות ברחבת בית הכנסת שובה ישראל ברחוב הסוכה מגיע כעת לפתחו של בית המשפט. כזכור, במוצאי שבת האחרון, בעיצומן של חגיגת ההקפות השניות שהתקיימה למרות קריאות הרבנים שלא לקיים את האירוע בשל החשש מהפצת נגיף הקורונה הגיעו שוטרים לרחבת בית הכנסת וביקשו מעשרות האנשים שהיו במקום להפסיק את האירוע, לכבות את המוזיקה ולהתפזר מהמקום.
בקשות השוטרים לא עזרו ואחד מהם ניגש למפצל החשמל שהיה מונח במקום וניתק את החשמל, כך שהמוזיקה הופסקה. או אז החלה מהומה רבתי, השוטרים הוקפו על ידי עשרות אנשים ולדברי השוטרים החל להתלהם נגדם.
על פי כתב האישום אחד השוטרים שלף את מיכל גז הפלפל שלו והחל לבקש מהאנשים שיתרחקו ממנו שאם לא כן הוא יאלץ להשתמש בגז הפלפל. גם קריאות אלה לא עזרו והשוטר ריסס גז כלפי מעלה. השוטרים התרחקו מהמקום וביקשו סיוע שיתגברו אותם.
ההתקהלות במקום
לאחר מכן שבו השוטרים למקום וביקשו שוב מהמתקהלים להתפזר ובתגובה צעקו לעברם החוגגים "נאצים, אתם לא יהודים, תקבלו סרטן בראש" ועוד…
בינתיים הגיעו ניידות נוספות למקום. השוטר ניסה לפלס דרכו לכיוון אחד השוטרים שהגיעו למקום כתגבורת. אחד מהחוגגים חצץ בגופו בין שני השוטרים ולא אפשר להם לשוחח. השוטר ביקש ממנו להזדהות אך הוא סרב. השוטר הודיע לו כי הוא מעוכב לתחנה היות ואינו מזדהה. הבחור סרב והשוטר הודיע לו כעת הי הוא 'עצור'. הבחור סרב גם למעצרו וכשהשוטרים ניסה לעצור אותו בכוח הוא ניסה לברוח אחורה כשאנשים אחרים מונעים מהשוטרים לבצע את מעצרו.
לאור ההשלכות הקשות של מגפת הקורונה על כל התחומים במדינה, גיבשה לשכת עורכי הדין חוות דעת משפטית מטעמה אשר הוכנה לבקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), המנתחת את השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות מסחריות בכלל ועל חוזי שכירות בפרט, בהתאם להוראות הדין.
צוות המשפטנים התייחס לשתי הוראות חוק מהותיות בעת ניסוח העמדה: דיני הסיכול – לפי הוראות חוק החוזים (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970), וחוק השכירות והשאילה (סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א- 1971) העוסק בהיעדר האפשרות לעמוד בהתחייבות חוזית (כדוגמת תשלום דמי שכירות), מחמת נסיבות שאינן צפויות .
בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק החוזים, על הטוען לסיכול החוזה, באופן הפוטר אותו מחובת העמידה בהתחייבויותיו, להוכיח את התקיימותם של שלושת התנאים הבאים: היעדר ידיעה או צפייה של מפר החוזה בדבר הנסיבות המסכלות את החוזה, אי יכולתו של מפר החוזה למנוע את הנסיבות המסכלות את החוזה, וכאשר הנסיבות לא מאפשרות את קיומו של החוזה או שהביצוע של החוזה שונה באופן מהותי מכוונות והסכמות הצדדים שעה שהתקשרו בהסכם.
"סעיף 15 לחוק השכירות מתייחס להסכמי שכירות בלבד וקובע פטור ייחודי מתשלום דמי שכירות כאשר השוכר אינו יכול להשתמש בנכס למטרת השכירות בשל נסיבות הקשורות בנכס או בהיעדר יכולת הגישה אליו. בהתאם להוראות הפסיקה, גם מניעה משפטית (דהיינו מניעה שאינה פיזית), יכולה לענות על הוראות החוק בהקשר זה.
על בסיס ניתוח משפטי מעמיק, קובעת חוות הדעת כי הדין באשר לחובת תשלום דמי השכירות משתנה בהתאם למהות השכירות או השימוש במושכר.
הסכמי שכירות למגורים
בכל הנוגע להסכמי שכירות למגורים, הרי שנכון למועד עריכת חוות הדעת, לא הוטלה כל הגבלה הנוגעת לזכות השימוש של אנשים פרטיים במושכר למטרות מגורים, שכן, הרי שההיפך הוא הנכון בהתאם להנחיות המורות על איסור ו/או מגבלות הקשורות ביציאה מבתי המגורים, לא נמנעת מהשוכר של דירת המגורים מטרת השכירות ולא תקום לשוכר האפשרות לבטל את ההסכם או לקבל פטור מתשלום דמי השכירות.
הסכמי שכירות לעסקים שהתקנות השביתו את פעילותם
בשונה מדירת מגורים , בהסכמי שכירות מסחריים במקרה בו מדובר בעסק שבהתאם להוראות הושבת לחלוטין (כדוג' חדרי כושר, קניונים וכיוצ"ב) או עסק הממוקם באזור סגר, נמנעת מן השוכר האפשרות לעשות שימוש במושכר.
על כן, שבהתאם לאמור בחוות הדעת, יהיה השוכר פטור מהחובה לשלם את דמי השכירות בגין המושכר בתקופת המניעה, מבלי לבטל את ההסכם. עוד בהקשר זה ראוי לציין כי בתוך פרק זמן מסוים ('זמן סביר'), יהא רשאי המשכיר לבטל את ההסכם .
הסכמי שכירות לעסקים אשר פעילותם צומצמה באופן משמעותי
ההוראות המגבילות את נוכחות העובדים במקומות העבודה, עשוי לסכל, אם כי באופן חלקי, את האפשרות של בעלי עסקים אלו לעשות שימוש במושכר.
בהקשר זה, הרי שיש לבחון את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, שכן מצד אחד יש לבחון את מהות השימוש במושכר, לדוגמא האם מדובר במשרד או בחנות, ומאידך מהו השימוש שבכל זאת מבצע השוכר במושכר למרות ההגבלות וכיוצ"ב.
חוות הדעת קובעת בהקשר זה כי בכפוף לבחינת הנסיבות הספציפיות, כאמור, במקרים בהם השימוש הוגבל באופן חלקי ומשמעותי, יהא נכון כי יישאו השוכרים בתשלום של 50% מדמי השכירות והניהול, בתקופה הרלוונטית , וזאת מבלי שהדבר יחשב להפרה של ההסכם מצדו של השוכר.
חשוב לציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ועמדתה של לשכת עורכי הדין כאמור אינה מחייבת.
אין לראות באמור לעיל, כחוות דעת או ייעוץ להפסיק את תשלום דמי השכירות בתקופה זו, שעה שהמדובר בנושא מורכב, המצריך בדיקה מעמיקה של הנסיבות העובדתיות והמשפטיות, לרבות הוראות הסכם השכירות, בכל מקרה ומקרה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
מרגישים בחוץ סגר או שנראה כאילו החיים בחוץ נמשכים כסדרם? כשבועיים לאחר הטלת הסגר הכלל, כשהדעות על נחיצותו חלוקות יצאנו למחסום שהקימה המשטרה ביציאה מאשקלון כדי לראות מקרוב ולהבין מה באמת עושים השוטרים במחסום ואיך זה ככמעט כל אחד מאיתנו כבר יצא מעירו ואף אחד לא עצר אותנו.
פגשנו במחסום סמוך לצומת אשקלון את קצין האג"מ במשטרת אשקלון, רפ"ק משה שטרית שהסביר לנו איך זה עובד ולמה באמת רבים מאתנו חולפים על פני השוטרים במחסום מבלי שנעצר.
אוכפים את הסגר. צילום: דוברות המשטרה
"המטרה של המחסום היא לאכוף את הסגר שקיים ברחבי המדינה כאשר הרעיון הוא שכל מי שלא אמור להתרחק מביתו, אמרו להיעצר פה במחסום, אחרי תשאול של השוטרים שנמצאים פה ובודקים את הסיבה שבגינה הוא מבקש לצאת מהעיר. יש מספר החרגות שכן מתירות לצאת מעיר לעיר: עובדים חיוניים, טיפול רפואי וכיוצא בזה. ברגע שהשוטר במחסום מבין שהאדם שמבקש לצאת מהעיר יש לו סיבה שהיא חוקית, שהיא לא חורגת מהתקנות, הוא מאפשר לו את היציאה ובוודאי אדם שאין לו סיבה שמניחה את הדעת ושחורגת, אז נאסר עליו לצאת מהעיר ובמקרים מסוימים גם נאכף כנגדו דו"ח על הפרת הסגר" אומר שטרית ומסביר מה היא למעשה שיטת ה'מחסום נושם' שעל פיה פועלת המשטרה בכל רחבי הארץ: "הרעיון של המחסום הזה, זה מצד אחד לאכוף את הסגר ומצד שני כמה שפחות לפגוע בשגרת החיים, ולכן אנחנו משתדלים בשעות העומס להיות יותר סלקטיביים בבדיקה שלנו ובשעות הפחות עמוסות לעצור את הרכבים ולשאול אדם אדם לסיבתו הוא, למה הוא רוצה לצאת מהעיר".
פעילות המשטרה במהלך סגר הקורונה. צילום: דוברות המשטרה
מי שאין לו אישור? "אנחנו נותנים לשוטרים את השיקול דעת לקבל את ההחלטה, הווי אומר שאם השוטר מתרשם שעל אף שיש פה הפרה של התקנות והאדם בתום לב לא היה מודע למה מותר ומה אסור – יש לשוטר את השיקול דעת להסביר לאותו אזרח שהוא מפר את התקנות, לבקש ממנו להסתובב לחזור לעיר ללא אכיפה. יש מקרים שאנחנו מזהים שאותו אזרח מפר בצורה מובהקת את התקנות ואז כן נאכף כנגדו דו"ח".
מחסום הקורונה סמוך לצומת אשקלון. צילום: אלירם משה
מה יש לך לומר לכל אלה שמספרים שהם נוסעים ורואים שהשוטרים יושבים ולא עוצרים רכבים? "העבודה של השוטרים פה היא עם הרבה שכל ישר, עם הרבה שיקול דעת, הווי אומר ברגע שהשוטר מבין ומזהה שהבדיקה שלו, בעיקר בשעות הבוקר, כשאנשים יוצאים לעבודות ונדרשים להגיע לטיפולים רפואיים, שעצם הבדיקה מייצרת עיכובים גדולים ופקקים גדולים, אז בהתאם לשיקול הדעת המחסום יותר נושם ואנחנו מאפשרים מעבר קצת יותר חופשי לאותם אזרחים שרוצים לצאת. אבל ברגע שהתנועה דיי דלילה השוטרים עוצרים את הרכבים, מתשאלים תשאול מאוד מאוד קצר, שאלה אחת-שתיים, מבינים אם יש אישור לעבור ומעבירים, ואם אין אישור אז מחזירים חזרה אחורה".
עם צאת החג השני, יצאה עדן דמרי תושבת אשקלון מביתה יחד עם שקית האשפה. היא הגיעה לפח המוטמן והשליכה את השקית לתוכו, אלא שיחד עם השקית, גם טבעת הנישואין שלה נפלה לפח העמוק.
עדן דמרי והאבדה. צילום: עדן דניאלס
דמרי פנתה מיד למוקד העירוני וסיפרה על כך והפנייה הועברה למנהל האזור מטעם אגף שפ"ע (שיפור פני העיר), ללו אנקה. למחרת בבוקר, הגיע אנקה למקום יחד עם עובדי הניקיון העירוניים והחלו לברור את האשפה שבפח. החיפושים נמשכו שעות ארוכות, אבל המאמץ השתלם והטבעת נמצאה לבסוף והוחזרה לבעליה הנרגשים.
מנהל האזור, ללו אנקה
"קצת אחרי צאת החג פניתי למוקד העירוני וסיפרתי על המקרה", סיפרה עדן, "עם הרבה יחס והבנה אחת המוקדניות הפנתה אותי למנהל האזור שהבטיח ליצור איתי קשר ולעזור וכך בדיוק עשה. אני רוצה להודות לעיריית אשקלון, למנהל האזור, ללו אנקה, ולעובדי הניקיון על עזרה ענקית. שמחה לגלות שיש על מי לסמוך בעיר".
כמעט מידי יום מגיעים לחדר המיון במרכז הרפואי ברזילי מטופלים אשר לקו באירוע מוחי – שבץ. מדובר בחולים תושבי אשקלון אך גם תושבי שדרות, קרית מלאכי או קריית גת שזהו בית החולים הקרוב לביתם.
שבץ הוא מקרה רפואי דחוף שבו מגיע כריש דם למוח וחוסם את זרימת הדם לאזורים שבעזרתם מתפקד הגוף. שבץ נוסף הוא כשנוצר שטף דם במוח ואז המצב הוא חמור יותר. במקרה של שבץ מהסוג הראשון ישנן ארבע 'שעות זהב' מרגע שהחל האירוע, שבהן החולה יכול לקבל טיפול שעשוי להחזירו לתפקוד מלא. את הטיפול הזה אמנם מבצעים בברזילי אך ישנם מקרים בהם יש צורך בהול לבצע צנתור במוח, הליך כירורגי עדין שצריך להתבצע על ידי מומחים שכן כל טעות יכולה לפגוע במקום אחר במוח ולגרום לנזקים אחרים בלתי הפיכים.
אי סימטריה של הפה. אחד מהסימנים לזיהוי שבץ מוחי. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/ INGIMAGE
כיום, המטופלים שמגיעים לברזילי וצריכים לבצע צנתור מועברים למרכז רפואי אחר, בדרך כלל לסורוקה בבאר שבע או לשיבא בתל השומר היות ובברזילי, למרות שקיים כבר צוות מיומן, למרות שיש מחלקה נוירולוגית חדישה ולמרות שיש מנתח מצרפת שמוכן להגיע ולעבוד בברזילי משרד הבריאות עדיין לא מאשר לבצע את הפעילות הכירורגית הזו.
מי שלפני פחות משנה פנה למשרד הבריאות בבקשה לאשר לברזילי את ביצוע הצנתורים הוא לא אחר מאשר פרופ' חזי לוי, אז מנכ"ל ברזילי וכיום מנכ"ל משרד הבריאות, אותו גוף שאליו הוא פנה בעצמו כדי שיאשר את הצנתורים.
השר יולי אדלשטיין, פרופ חזי לוי ופרופ יניב שרר. צילום: דוד אביעוז, צילום רפואי/דוברות ברזילי
לוי פנה אז במכתב למשרד הבריאות ובו סקר את המצב הלא תקין כיום שפוגע במטופלים ולאחר שהסביר כי מוקמת יחידה נוירולוגית חדשה ומתקדמת כתב: "לא אחת אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, באפשרות של להעביר חולים לצנתור הן בשל זמינות מצנתרים, הן בשל זמינות אמבולנס עם פראמדיק לפחות והן בשל תפוסה בבית חולים אשר מאלצת אותנו לחפש בתי חולים אחרים או בירושלים או בשפלה", כתב לוי בזמנו והוסיף: "אני סבור כי לאור הידע אשר נרכש, והציוד שנרכש, בית החולים ברזילי מסוגל ורוצה לבצע את הצנתורים בבית החולים ולטפל בחולים במסגרת היחידה לטיפול נמרץ בשבץ".
שר הבריאות, פרופ' לוי ופרופ' שרר מסיירים בחדר המיון
התפתחות בחקירת מקרה משנת 2019 בו הופעל מטען חבלה שגרם לשריפה: בלשי ימ"ר לכיש עצרו היום צעיר תושב אשקלון בשנות ה-20 לחייו בחשד שעמד מאחורי הצמדת מטען חבלה מאולתר בבניין מגורים באשקלון.
האירוע התרחש בחודש יוני בשנה שעברה. סמוך לשעה 04.00 לפנות בוקר התקבל דיווח במוקד משטרת ישראל על שריפה שמשתולל מתחת לבניין מגורים באשקלון. במהלך הטיפול בזירה התגלה לשוטרים מטען מאולתר שהופעל והתלקח ובמזל נגרם נזק לרכוש בלבד.
אירועים של אלימות במשפחה, לצערנו הם אירועים די נפוצים. גבר תוקף או מאיים על בת הזוג שלו, היא מגישה תלונה במשטרה, הוא מוזמן לחקירה ושם הוא מורחק ממנה או במקרים חמורים נשלח למעצר. אירוע כזה שהתרחש באשקלון הסתיים כמו סצנה מהסרטים.
מדובר באירוע בו בני זוג נפרדו, ובת הזוג טענה כי הגבר מקנא לה ואובססיבי כלפיה לאחר שלכאורה נפגשה עם אחר. היא טענה כי הוא מאיים עליה, בין היתר שיפיץ עליה הכפשות וגידופים ברשתות החברתיות וכן התבטא שיהרוג גברים שיתקרבו אליה. בנוסף, הוא שלח לה סרטון בו הוא נראה מצית את בגדיה.
תחנת משטרת אשקלון. צילום: אלירם משה
בעקבות תלונה שהגישה במשטרת אשקלון, התקשרה אליו חוקרת וביקשה ממנו לסור לתחנה לצורך חקירה. "תשכחי מזה, תחפשי אותי", הוא אמר לחוקרת. בפעם הבאה שהיא התקשרה אליו הוא טען כי האו ברוסיה ואינו יכול להגיע לחקירה.
במשטרה החליטו לא לקחת סיכון והחלו לחפש אותו בדירה שלו ומשלא מצאו אותו שם, הגיעו לבית העסק שלו, מחסן לוגיסטי. למקום הגיעו מספר שוטרים ובהם סגן מפקד תחנת אשקלון רפ"ק מאיר חכמון.
עם הגעת כוח המשטרה לשערי המחסן, החל החשוד לרוץ עם שני כלבי פיטבול לעבר רפ"ק חכמון כשהוא צועק לעבר הכלבים "הגנה לתקוף, הגנה". בשלב זה החלו כלבי הפיטבול לרוץ לעבר סגן מפקד התחנה ולנבוח עליו. כאשר רק מלגזה מפרידה בין הכלבים לבין הקצין, לא היסס רפ"ק חכמון ומיד שלף נשק לעבר החשוד וצעק לו שאם ימשיך לשסות את הכלבים הוא לא יהסס להשתמש בנשק.
רפ"ק מאיר חכמון. צילום: דוברות המשטרה
החשוד לקח שרשרת לידיו ונעל את הדלת בשרשרת, כך שמנע מהכלבים להגיע לשוטרים. בינתיים, מסוק שהיה באוויר בפעילות מבצעית אחרת הוכוון להגיע למחסן, כאשר הוא מלמעלה מדווח על הנעשה במחסן ובחצרו. למקום הוזעקו גם שוטרי יס"מ שנדרשו להתכונן לפריצה למחסן, בין לבין לבש החשוד שכפ"ץ שחור.
תופעת הטרקטורונים והאופנועים בהם הותקן אגזוז לחץ ומשתוללים ומרעישים ברחובות העיר הפכו כבר לבעיה שכמעט כל תושבי העיר מכירים, ייתכן אפילו שגם בערים אחרות המצב דומה אבל בימים האחרונים בעקבות פוסט שפורסם ברשתות החברתיות החליטו בעירייה לשוב ולטפל בנושא בדרך חדשה.
ההודעה שהופצה בעיר בימים האחרונים. צילומסך
אם בעבר הניסיון היה להגביר את האכיפה ולרשום לרוכבים דו"חות על נהיגה בקלות ראש והקמת רעש הרי שבמבחן התוצאה מסתבר שהדרך הזו לא עוזרת.
בעירייה הוחלט לנסות להתמודד בתופעה בדרך חדשה: התקנת פסי האטה או פסי הרעדה שנסיעה מהירה בהם גורמת לאוטו לרעוד ואמורה לגרום לרוכבים לנסוע בכביש הזה לאט יותר או לא לנסוע בהם בכלל.
בתחילה פסי ההאטה יותקנו בכביש רפאל איתן, הכביש המקביל לחופיה הצפוניים של אשקלון, סמוך למה שמכונה 'חוף חופית'.
במהלך היום ביצעו שוטרי משטרת ישראל מבצע אכיפה נרחב נגד עבירות מסכנות חיים ברחבי העיר אשקלון.
מבצע אכיפה. צילום: דוברות המשטרה
במהלך מבצע האכיפה נבדקו עשרות כלי רכב, מתוכם הורדו מהכביש ארבעה רכבים בשל אי תקינות. כמו כן נרשמו 69 דו"חות תנועה של משטרה בגין עבירות שונות כגון: 11 דו"חות בשל שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, 11 דו"חות בגין מהירות מופרזת, 17 בגין חגורות בטיחות, 10 דו"חות בגין אי תקינות של כלי רכב, 4 אי ציות לתמרורים ואחרים.
מבצע אכיפה. צילום: דוברות המשטרה
"משטרת ישראל פועלת כל העת במטרה לאתר נהגים פורעי חוק, המסכנים בנהיגתם את משתמשי הדרך", נמסר מהמשטרה, "המשטרה תמשיך לפעול בנחישות לתפיסת עברייני התנועה והרחקתם מהכביש".
מחסומי המשטרה הפרוסים ביציאות מכל הערים בישראל נועדו כדי לאכוף את הסגר ולמנוע מאנשים להתרחק מביתם שלא לצורך חיוני. על התפקוד שלהם ישמעו דעות וביקורות מכאן ומכאן אך לפחות אתמול בלילה הצליחו השוטרים המוצבים ביציאה מאשקלון לתפוס נהגת צעירה שנהגה תחת השפעת סמים.
השוטרים אמנם יושבים רוב הזמן במחסום מבלי לבדוק את המכוניות החולפות אבל לרוע מזלה של הנהגת האשקלונית היא הגיעה למחסום דווקא כשהשוטרים עומדים ובוחנים רכב רכב. עם הגיעה למחסום, עורר רכבה את חשדם של השוטרים ואלה הורו לה לעצור ולספר להם לאן פניה מועדות.
במהלך השיחה הקצרה עם הנהגת, תושבת אשקלון בשנות ה-20 לחייה, עלה חשדם של השוטרים שהיא נמצאת תחת השפעת סמים ומלבד הסיכון לה ולמשתמשי הדרך בנהיגה במצב מסוכן זה, יתכן שבנוסף באוטו יגלו כמות מה של סמים.
בחיפוש שערכו השוטרים ברכב נתפס 227 גרם, כמעט רבע קילו, מריחואנה. הנהגת עצמה נשלחה לבדיקת הימצאות סמים בגופה של הנהגת והתקבלה אינדיקציה חיובית לסמים.
כמעט רבע קילו גראס. מריחואנה שלא לצריכה עצמית. צילום: דוברות המשטרה
הצעירה נעצרה והועברה לחקירה במשטרת אשקלון בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית ונהיגה תחת השפעת סמים.
הטיפול בה נמשך.
"אנו פועלים כל העת במטרה לאתר נהגים פורעי חוק, המסכנים בנהיגתם את משתמשי הדרך. נמשיך לפעול בנחישות לתפיסת עברייני התנועה והרחקתם מהכביש" נמסר היום מהמשטרה.
⇔
⇔
⇔ 
