גד סובול
גד סובול

"נמאס לי להיות דון קישוט": לגד סובול נמאס מהזלזול של העירייה בהיסטוריה של אשקלון

גד סובול חי ונושם את ההיסטוריה של אשקלון, הוא מבין את החשיבות של פיתוח האתרים ההיסטוריים של העיר ושימורם. מה שהוא לא מבין, זה מדוע העירייה אינה נוקפת אצבע ולא מוכנה לתקצב את הפעילות הזאת? אז אחרי שנים שהוא מכהן כנאמן שימור ורואה כיצד האתרים הללו מתפוררים, הוא מחליט לפרוש בטריקת דלת ומפנה אצבע מאשימה לעירייה

פורסם בתאריך: 17.10.20 19:18

בתחילת החודש הזה פרש גד סובול, באופן רשמי, מפעילות אקטיבית וייצוגית במסגרת תפקידו כנאמן שימור אתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרים. “נאמן שימור הוא הנציג של המועצה לשימור אתרי מורשת מול הרשות המקומית, להגנה על המורשת המקומית בעיקר בתחום המבנים והנופים”, מסביר סובול, “בתפקיד הזה אני פרשתי מפעילות ייצוגית. כלומר, אני לא אופיע יותר בישיבות ולא אפעל באופן אקטיבי. העברתי את השרביט לצוות שהקמתי לפני כשלוש שנים, שכולל ארבעה אנשים נפלאים, והם ממשיכים בדרך. אני, כמובן, עדיין נשאר ברקע, לא התנתקתי, להפך. אבל מול הרשות אני כבר לא אפעל יותר. שנים הבאתי את זה איתי הביתה ולחיי, עד שאשתי התחילה להגיד לי שאני עוד אקבל התקף לב. אז הגעתי למסקנה, שאני רוצה לשמור על בריאותי. הייתי מוכן להמשיך לסחוב את העגלה הלאה, אבל אני לא יכול לסחוב אותה כשאין לי פרטנר. אין היום פרטנר בעיריית אשקלון בנושא שימור אתרי מורשת. נקודה”.

וזה מה גרם לך לנטוש את "החזית"?
“מיציתי את עצמי. מיציתי את עצמי כי נמאס לי להיות ‘דון קישוט’, ברגע שאין ‘רוח מפקד’ ואף ראש עיר לא לוקח את הנושא לקדמת הבמה, אני לא יכול להמשיך. היו המון תוכניות שהוגשו במהלך כל שנות פעילותי, ואף אחת מהן לא מומשה עד היום. שמעתי סיפורי אלף לילה ולילה וכל פעם יש תירוץ אחר. משחקים איתי ולי נמאס לרדוף אחרי תקציבים, מדובר הרבה פעמים אפילו בגרושים, אך גם את זה לא מקבלים. בעירייה צריך להתחנן על כל חמשת-אלפים שקלים וזה לא עובד ככה. מה עוד, שישנן גם הרבה מאוד קרנות שהעירייה בכלל לא מנצלת. מאות קרנות שלא מנוצלות. לכן אני בשלב מסוים החלטתי להמשיך לפעול כהיסטוריון ולהעביר את השרביט הלאה ולפעול רק מאחורי הקלעים לא בחזית”.

"אין פרטנר בעיריית אשקלון". בניין העירייה

למה אתה חושב שאין שיתוף פעולה מצד עירייה?
“סדרי עדיפויות, זה פשוט. אנחנו היינו עיר תיירות פר-אקסלנס, היום יש כאן אפס תיירות. זה עניין של סדרי עדיפויות. היום בעירייה יש עדיפות לבניית דירות ובתי מלון ובזה זה נגמר. אני לא מזלזל בזה, אבל אין בכלל מודעות לעובדה שחלק מבנייה של עיר תיירות הוא פיתוח התשתית התיירותית שלה. וזה לא אומר בניית בתי מלון, זה אפילו לא המרינה, זה אתגר של לבנות מערכת כזאת שכדאי למורי דרך להביא לכאן קבוצות. זה לא נעשה, ולכן היום מורי דרך לא מביאים קבוצות לאשקלון כי אין מה לראות כאן”.

אתה לא חושש שהמעבר הזה שלך אל מאחורי הקלעים יקבור סופית את הנושא הזה?
“אני מאוד מקווה שלא. אבל אני מצטער מאוד. אני לחמתי עם הלשון בחוץ, כי אני אופטימיסט מטבעי. אבל אני בן 81, מיציתי את הכוחות שלי ואני מסתפק במחקר. לא נטשתי, אני מוביל את הצוות שלי מבחינת הרוח הגבית ומתן הנחיות לייזום של פרויקטים. אבל את הפעילות האקטיבית, הם ממשיכים עכשיו”.

כך נראה אתר הקברים הרומיים באשקלון בינואר 2017

"מחכים לשיקום". אתר הקברים הרומיים באשקלון

“אין פרטנר בעירייה”

את הפעילות שלו החל סובול בשנת 2007, עבר מספר לא מבוטל של ראשי ערים, נלחם, דרש וניהל מאבקים, אבל הפירות שקצר היו מעטים מידי. “אנחנו מדברים על כמעט 13 שנים, שבהם הגעתי למספר הישגים חשובים מאוד, בדרך שהייתי מגדיר אותה ‘דון קישוטית’. אתה לא יכול לשמור על המורשת ולשמר אותה, כשאין לך פרטנר לעבוד איתו ולי כמעט שלא היו פרטנרים”.

גד סובול מביט ברצפת הפסיפס המוזנחת סמוך להרלינגטון

"אין רצפה". סובול מצביע על רצפת הפסיפס המוזנחת סמוך להרלינגטון

בתחילת הדרך עבד מול ראש העיר דאז בני וקנין. “היה שיתוף פעולה, אבל עד גבול מסוים”, אומר סובול, “היינו העיר הראשונה והיחידה בארץ ששמה 27 שלטים היסטוריים תוך שנתיים, היה בסוף הקדנציה של וקנין. מאז לא נוסף אפילו שלט אחד. לפני שנה הגשנו תוכנית להרחבת שילוט אתרי מורשת וכביכול היה לזה גם תקציב, אבל עד היום זה לא מומש. בתקופת מהצרי הצלחנו, אני וד”ר אבי ששון, לעשות סקר אתרי מורשת ללמעלה מ-150 אתרים, שצריך להשלים אותם. וביקשנו פעם ועוד פעם, תנו לנו תקציב כדי שנוכל להשלים את זה, שום דבר. אחר כך הגיע איתמר שמעוני לתפקיד, אז שמעוני שהראה בהתחלה סימנים של ‘הולך לקראת’, ובסוף זה היה הרבה מאוד ‘פקה-פקה’ ולא נעשה כלום. מאז ועד היום, כולל שנה זאת, לא הייתה שנה אחת שבה העירייה הקצתה תקציב עבור שימור אתרי מורשת”.

שייח עוואד חדש

אתר קבר השייח' עוואד והשלטים ביוזמת סובול

חשוב לציין שאשקלון היא העיר עם היסטוריה של אלפי שנים, הרבה יותר מקיסריה למשל, שדווקא כן ידעה למתג את עצמה בתחום. “אנחנו העיר ההיסטורית-ארכיאולוגית, שמיושבת ברציפות למעלה מארבעת-אלפים שנה”, הוא מסביר, “אך לא נעשה שימור היסטורי או אפילו ‘תיק תיעוד’ לאף אתר היסטורי באשקלון, וככה זה מאז שאני בתפקיד. יש אתר אחד ש’זכה’ ל’תיק תיעוד’ וגם זה נעשה במקרה, על ידי סטודנט במכללה שעשה עבודת גמר נהדרת וזהו. תיקי תיעוד הם הא’-ב’ של שימור אתרים. לפי חוק תכנון ובנייה חייבת רשות לכנס ועדת שימור לפחות פעמיים בשנה. אצלנו זה לא מתקיים. ואם כבר התכנסה הוועדה, זה היה בשביל לסמן וי. חברי העירייה עשו טובה שבאו ולא היה לזה שום ערך. יש בעיריית אשקלון מספר מאוד מצומצם של אנשים שמגלים רצון ומשתדלים, הזכרתי את דפנה ביטון ואזכיר אותה שוב כי מגיע לה וגם מיריי אלטיט מגלה נכונות. אבל כל עוד לא תהיה ‘רוח מפקד’ זה לא יעבוד לצערי”.

גד סובול

סובול באתר הכנסייה הביזנטית ברחוב צבי סגל

“זה לא מעניין את מינהל החינוך”

לדברי סובול הפרויקט שהוא הכי הצליח בו, מבחינתו, הוא מיזם ‘אימוץ אתר היסטורי’ על ידי בני נוער, שהחל באשקלון והתרחב בעקבותיה לערים נוספות ברחבי הארץ. “וזה גם כן נעשה בזכות בן אדם אחד בעירייה, וזו דפנה ביטון, שהשיגה מכל מיני מקומות תקציבים עבור המיזם הזה. התחלתי עם מקיף ה’ דרכא, של דליה רחמים, שהיא לדעתי המנהלת הטובה ביותר באשקלון. ששמה לה מול העיניים את נושא שימור אתרי המורשת והתוצאה היא בהתאם. הצטרפו עוד בתי ספר והיינו ארבעה מקיפים. היום נשארו בקושי שניים. למה? כי זה לא מעניין את מינהל החינוך בעירייה. בנוסף, יש לנו חוברת, שד”ר אבי ששון ואני ניסינו להפיץ ‘אשקלון כשדה למידה’, וכבר שלוש שנים שאנחנו לא מצליחים להחדיר את זה למערכת החינוך. התוכנית היא להוציא את תלמידי אשקלון מחוץ לכותלי בית-הספר. הכל מוכן למפקחים, מנהלים ומורים, רק תיקחו ותקבלו מאיתנו הדרכה וליווי. אבל אף אחד לא עושה את זה”.

באר אשקלונית בוצע על ידי תלמידי אורט אדיבי ועובדי גן לאומי 2015

"לא מעניין את מינהל החינוך". שחזור באר אשקלונית שבוצע על ידי תלמידי אורט אדיבי ועובדי הגן הלאומי בשנת 2015

מעבר לזה מספר סובול על מספר לא מבוטל של פרויקטים לשימור, שהיו אמורים לצאת לדרך, אולם שום דבר לא קרה. “יש פרויקט נהדר שנקרא שיפוץ באר ‘אנטיליה’ בגן לאומי אשקלון. קיבלנו תרומה של 10 אלף דולר מהקהילה האנגלית, איתה עשינו את כל עבודות ההכנה והתכנון. העירייה התחייבה לממן את זה, עוד בתקופת איתמר שמעוני כראש עיר. היה אפילו סעיף תקציבי שיורם שפר הצליח להשיג אותו. מדובר בסדר גודל של 200 אלף שקל וגם זה נעלם. לאן? אף אחד לא יודע ולא נותן דין וחשבון. העסק הזה עומד ומחכה כבר שלו שנים”, הוא אומר, “יש לנו פנינה כמו שכונת מגדל. חמש שנים ‘מסתובב’ הפרויקט של חידוש פני מגדל ולא נעשה כלום. יש את פרויקט המעברה, שלתומר אמור להיות אכפת ממנו בתור איש שהגיע מהמעברות. בנינו פרויקט להקמת דגם של מעברה, שיספר את סיפור המעברה, ראשית אשקלון, ראשית התעשייה וראשית שכונת ‘אפרידר’. הפרויקט הזה כבר קיבל את הברכה של ראש העיר והמועצה לשימור אתרים, שרוצים לסייע. אז הייתה אמורה להיות פגישה של צמרת ההנהלה של המועצה לשימור אתרי מורשת, שעיריית אשקלון החליטה לדחות, מסיבה שאיני יודע עד היום. וזה חבל, מפני שאת המומנטום הזה היה צריך לנצל. היום אני לא יודע בכלל איפה זה עומד. זה רק מראה על המשך הכיוון של העירייה בכל הנוגע לנושא הזה”.

“אין יד מכוונת”

באשקלון יש 67 אתרי מורשת מוכרזים, שאושרו בוועדת השימור. אולם לדברי סובול, כל עוד לא משמרים אותם ושומרים עליהם, הם כולם בסכנת הכחדה. כך קרה ששניים מתוך שלושת בתי הבאר באשקלון, נהרסו במהלך עבודות בנייה, למרות שהוכרזו לשימור. “אז יש שילוט היסטורי-שילוט אזהרה על האתרים האלה. אבל אנחנו פוחדים על כל פיסה. זה נכון שבתוכניות זה מופיע כמוגן, אז מה? רק לאחרונה נהרסו שני בתי באר על ידי האדריכל של ‘עיר היין’, זאת למרות שהם הופיעו כאתרים מוגנים במפות ובתוכניות. זה לא עזר להם כי הגיע האדריכל שנתן הוראה להרוס, ומישהו בעירייה גם חתם על זה, כי הרי האדריכל הוא לא זה שמחליט. גם השטח שמתחיל מבית-החולים ויורד מערבה, הולך להפוך לחניון. אז זה אומנם שטח שהוא בבעלות רשות הטבע והגנים, אבל זה שטח נופי שהוכרז כבר ורצינו להפוך אותו לשמורת טבע שאסור לבנות בה. אבל כשיש כל כך הרבה כוחות ואין יד מכוונת אחת, אז אלה הפנים של שימור אתרי מורשת באשקלון וזה עצוב מאוד, זה מרגיז מאוד”.

בתי באר חממה באשקלון

באר חממה – בית הבאר היחיד שלא נהרס באשקלון

יש עוד אתרים שהם בסכנת הכחדה?
“בוודאי. ריצפת הפסיפס מול הולידיי-אין. אין ריצפה. ילדים לוקחים משם אבנים ומשחקים. המצב שלה הוא קטסטרופה. אנחנו המלצנו לכסות אותה כי היא נהרסת, וכלום לא נעשה. הקברים הרומיים ברחוב יפה נוף, מחכים לשיקום כבר שמונה שנים. מצבם גרוע מאוד. רשות העתיקות עשתה שיקום זמני, אבל השטח נרמס על ידי קבלני בניין שבונים מסביבם שני בנייני מגורים ענקיים. קשה להילחם בהם. ברחוב יפה נוף. קבר שייח עוואד, חייב טיפול תחזוקתי, תיירותי ושימורי. שום דבר לא נעשה”.

המעבר אל מאחורי הקלעים של הפעילות הזאת, אולי צורם לו מעט ברמה האישית, אך בוודאי שלא יחסר לו ביום-יום, היות וסובול גם ככה עסוק מאוד במחקר ושלל דברים אחרים. הוא העמיק עוד ועוד במחקר על אשקלון, משתתף קבוע במערכת של ה’גימלאון’ וכותב בביטאון של המועצה לשימור אתרים שנקרא ‘נאמן נגב’. בדף הפייסבוק שלו הוא מעלה פעמיים בשבוע תמונת אתר עם סיפורו, כדי לחשוף את האשקלונים לעושר התרבותי והמורשתי שיש פה. הוא גם שותף למחקרים של ד”ר אבי ששון, בעיקר בנושא של מערכות מים.

גד סובול ליד שלט המגדל בשכונת מגדל

סובול והשפטים ביוזמתו

“עכשיו אני עוסק במחקר בשני תחומים, שאני מקווה לדחוף אותם שיקבלו משקל”, מספר סובול, “אחד מהם זה הבוסתן הדרומי. אזור טבע נופי יוצא מן הכלל, שנמצא בסכנה בגלל טרקטורונים, חבלנים וארחי פרחי. זה בוסתן עתיק והיסטורי יפהפייה בדרום העיר. והשני הוא, משעול מול הים שתכננו את ראשיתו. מדובר על כל השטח מבית החולים מערבה, שהזכרתי כבר קודם, שזה אתר בלתי רגיל. נוף עירוני שהיום כל המדינה מחפשת פינות כמו אלה. אז לנו יש את זה בשפע, אבל זה לא מנוצל”. בנוסף הוא מתעד גם בפרויקט ‘סיפורי עירי’ ויחד עם ד”ר אבי ששון מתכוון להפיק ספר שיכלול את כל הסיפורים הללו על העיר אשקלון.

סביל אחוזת אלחטיב חשיפה והגנה 2020

אחוזת אלחטיב. חשיפה והגנה 2020

שותף בפיתוח טנק המרכבה

ועם עשייה ענפה כך כל בתחום והעובדה שסובול כבר מזמן זכה לכינוי ‘ההיסטוריון של אשקלון’, יהיה זה אולי מפתיע לגלות, שבמקצועו הוא בכלל הנדסאי חשמל, בוגר הטכניון. הוא נולד ב-1939 בעיר התחתית בחיפה, להורים שעלו ארצה מגרמניה. “היינו אחת המשפחות היחידות שנשארו בעיר התחתית. הייתי חיפאי עד 1945 ואז הוריי עברו למקום שנקרא אז ‘קריית עמל’, היום היא קריית טבעון. התגלגלתי אחרי פרנסה וכך הגעתי לאשקלון, ב-1968 התחלתי את עבודתי ב’עשות’ אשקלון. בהתחלה בתור מנהל מחלקת חשמל, מצאתי חורבה מסוכנת שעיני קפצו מחוריהן בכל מה שקשור לחשמל. תוך שנה הפכתי למנהל האחזקה, ולאט לאט התפתחה הקריירה. הייתי כמעט חבר הנהלה, אחראי על האוטומציה של המפעל”.

גד סובול בשירות הצבאי בשנת 1967 בסיני

גד סובול בשירות הצבאי בשנת 1967 בסיני

לפני הפרישה לגמלאות היה סובול אחראי על הפיתוח. בין היתר היה, שותף מלא בפיתוח הצד החשמלי-אלקטרוני של טנק המרכבה. השתתף בשיפור ותכנון של ההסבה ממרכבה 2 למרכבה 3. בשנת 1996 הוא יצא לשחרור מוקדם כי הגיע למספר השנים הדרושות, למרות שעדיין לא הגיע לגיל הרשמי של פנסיה. במקביל לעבודתו ב’עשות’ עשה גם תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, עשה לילות כימים והוציא תואר בהיסטוריה של עם ישראל.

גד סובול ורעייתו יעל בשנת 85

חששה שיקבל התקף לב. עם רעייתו יעל בשנת 85'

“היסטוריה הייתה תמיד אהבת חיי. מאז שאני מכיר את עצמי, אפילו בתור נער, משכו אותי סיפורים היסטוריים וגיאוגרפיים. אבא שלי עשה לי מנוי לנשיונל-ג’יאוגרפיק עוד כשהייתי בן 14. התגלגלתי להנדסת חשמל מאיזשהו כוח, עד היום אני לא יודע מה הוא. אולי כי אבא שלי היה חשמלאי. אבל רוחי תמיד הייתה במדעי הרוח. וכשיצאתי מ’עשות’ יישמתי את התואר שלי וידיעת השפה הגרמנית על בוריה, והצטרפתי ל’יד ושם’ בכתיבת ערכים לספר קהילות גרמניה”.

במשך כשנתיים וחצי נסע סובול לירושלים, אסף חומרים, וחיבר אנציקלופדיה של הקהילות. הוא השלים גם תואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון, וחקר את תנועת הנוער היהודיות בין שתי מלחמות העולם. משם המשיך לתואר השלישי שלו, במשך חמש שנים חקר את הגרמנים הנוצרים בישראל ידידי ישראל. בשנת 2007 הכיר במקרה את ד”ר אבי ששון, שהדליק אצלו את ניצוץ האהבה להיסטוריה של אשקלון. “כבר קודם הרגיז אותי מאוד, בתור היסטוריון, כשהסתובבתי בעיר וראיתי את ההזנחה הנוראית של השכונות הוותיקות והאתרים ההיסטוריים. חברתי לד”ר ששון ודרכו למועצה לשימור אתרי מורשת. ושאלתי את עצמי, מה אני יכול לעשות כדי לתרום קצת מעצמי לעניין הזה. התייעצתי עם חברים וותיקים, שהקימו קבוצות של נאמני שימור והתחלתי לבנות את עצמי כנאמן שימור באשקלון. בהתחלה לבד, עד שהצלחתי לגבש כאן קבוצה של מספר נאמני שימור. אני די מומחה בהיסטוריה של אשקלון. קוראים לי הרבה פעמים ‘ההיסטוריון של אשקלון’, אבל אני לא רואה את עצמי כהיסטוריון של אשקלון. למדתי את אשקלון ותולדותיה, קשרתי קשרים יוצאים מן הכלל עם המשלחת האמריקאית שחפרה באשקלון והייתי שותף לחפירות. היום אשקלון בדמי ואני לוקל-פטריוט מעל ומעבר. הנושא של שימור אתרי מורשת עדיין בוער בעצמותיי, אני חרד לשימור המורשת. אבל הכלים לשימור המורשת לצערי הרב נשמטו מידיי, אז אני אומר היום ‘עד כאן’”.

גד סובול

גד סובול

אתה בכלל אופטימי? משהו ישתנה?
“למרות הכל, אני אופטימי. לפני כשנה וחצי הקמנו פורום של שוחרי המורשת באשקלון. קבוצה של 40 תושבי העיר, שהצטרפו כדי ליצור קבוצת לחץ ציבורית. מי שמנהל ומרכז את הקבוצה הזאת הוא יורם שפר. העסק הזה נעצר קצת, בגלל הקורונה. אבל הסיפור הוא לחץ ציבורי, כי בלעדיו שום דבר לא יזוז. אני תולה בזה הרבה תקווה. זה הכל הרי פוליטיקה. ואם הנהלת העירייה תבין שהציבור דורש שישומרו אתרי המורשת, זה אכן יתקיים. אז יש בי תקווה, שבסופו של דבר מישהו יתעשת שם”.


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הצטרפו לטלגרם של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


העירייה: "יוזמה להקמת מוזיאון"

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "גד סובול מכיר היטב את מדיניות ראש העיר בכל הנוגע לשימור אתרי מורשת והיה עד לחשיבות שראש העיר רואה בכך במסגרת מספר פגישות שקיימו. בחודש יולי האחרון נערך דיון טלפוני, בשל תקופת הקורונה, בנושא פיתוח ושימור אתרים מוכרזים שנמצאים בסיכון. בין האתרים שראש העיר אישר את שיקומם ושימורם – רצפת הפסיפס הביזנטי ברחוב 'יקותיאל אדם' בעלות של כחצי מיליון שקל ואת חצר הסרקופגים. כמו-כן, אושר נושא שילוט האתרים הארכיאולוגיים בשיתוף רשות העתיקות.

"בנוסף, ראש העיר מקדם בימים אלו את היוזמה להקמת מוזיאון פתוח, ראשון מסוגו בעיר, שיעניק מקום של כבוד לראשית ימי אשקלון. נוסיף כי במסגרת תוכנית העבודה 2021 שכבר נידונה בתחום זה, אושר תקציב לפרויקטים הקשורים לנושא שימור האתרים.

"לאשקלון עבר מפואר שראוי ונכון להציג בפני התושבים והבאים בשעריה, גם כעוגן תיירותי וגם כעוגן חינוכי. ראש העיר רואה חשיבות רבה בתיעוד ושימור עברה העשיר של אשקלון ושמח על כל יוזמה שעשויה לקדם את הנושא. עם קבלת אישור היועץ המשפטי, נכנס בהקדם ישיבה באמצעות הזום עם חברי הוועדה לשימור אתרים, לדיון בכל הנושאים העומדים על הפרק".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. שמ

    נצפייה בסרטי דוקו אמריקאיים בערוצי טיוי כמו דיסקברי ודומיהם מראים בגאווה מוזיאונים קטנים וגדולים בערים קטנות במדינות ארה"ב שמטופחים ונשמרים בכספי הישובים עצמם בלי כל רעש וצילצולים.כנ"ל אתרי שימור המורשת.בארץ ישראל זה מעניין את הת-ת של גבירי העיר.העיקר שעל בניני הפאר שהם בונים מופיעים בנפיחות שמם המופלא.חבל"ז לדון בכלל בעניין.עם הספר עאלק.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר