רופאה מאשקלון פגעה בעוצמה בהולך רגל בן 74 שחצה את מעבר החצייה. חרף חומרת המקרה, ובניגוד למדיניות הענישה המקובלת בעבירות תנועה חמורות, הסתיים ההליך בעונש קל למדי – ללא מאסר, ועם קנס של 1,800 שקלים בלבד.
התאונה התרחשה באוגוסט 2024, בשעת ערב, במעגל התנועה ברחוב בר כוכבא באשקלון. הנהגת, רופאה במקצועה, פנתה שמאלה לכיוון רחוב מח"ל, ובאותו רגע חצה את מעבר החצייה הולך רגל מבוגר. הפגיעה הייתה קשה: האיש סבל משברים בצוואר ובזרוע, נותח להחלפת כתף ואושפז כשבוע בבית החולים ברזילי.
על פי הנהלים, באירועים שבהם נהג מעורב בתאונה עם נפגעים – רישיונו נפסל מיידית, ונפתחת חקירה רשמית. כך היה גם במקרה זה: רישיונה של הנהגת נפסל בצו מנהלי, ונפתחה חקירה לבדיקת נסיבות התאונה. אלא שבזמן שהתנהלה החקירה, ובניגוד מוחלט להוראות הפסילה, נתפסה הרופאה נוהגת שוב – הפעם כשהיא אינה נותנת זכות קדימה, על ידי שוטרי סיור באשקלון. בעקבות זאת הוגשו נגדה שני כתבי אישום נפרדים, בגין שני האירועים שבהם הייתה מעורבת.
תאונת דרכים ארכיון. צילום: דוברות איחוד הצלה
הראשון, בגין התאונה, כלל ארבעה אישומים – אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש. כתב האישום השני – בגין נהיגה בזמן פסילה, שעל פי פסיקות בית המשפט המחוזי, כולל לכל הפחות מאסר על תנאי ופסילה של חודשים ארוכים.
למרות העבירות שביצעה הנהגת – היא זכתה כאמור לעונש מקל. אלו הסיבות שהובילו לכך: חקירת התאונה בוצעה באופן רשלני ע"י המשטרה: בוחן התנועה הגיע לזירת התאונה כשלושה ימים לאחר האירוע, ולא בשעה שבה אירעה התאונה, בניגוד לנוהל המחייב שעה דומה וסמיכות רבה לאירוע. הנוהל מחייב זאת על מנת למנוע מצב של שינוי תנאי מהותיים כמו תאורה, מיקום השמש ושינוי פני הכביש.
בנוסף, סרטון מצלמת האבטחה שנמצא בזירה נשא תאריך שגוי משנת 2022, והדבר הקשה על קישורו לתאונה עצמה. יחד עם זאת – תיעוד התאונה חשף פרט מכריע, בו הבחין מומחה לתאונות שנשכר מטעם ההגנה – הולך הרגל לא פסע בהליכה רגילה כפי שטען בפני השוטרים, אלא רץ בפתאומיות אל מעבר החציה והפתיע את הנהגת.
כמו כן, התברר מהתיעוד, שהנהגת ניסתה לבלום את רכבה אינסטינקטיבית, מספר שניות לפני התאונה – ובכל מקרה, היא לא הייתה יכולה למנוע את התאונה, אם כי בלימתה הפחיתה ככל הנראה את עוצמת הפגיעה.
גם חוקר תאונות דרכים מנוסה שהגיע מטעם ההגנה קבע בחוות הדעת – הנהגת הבחינה בהולך הרגל כבר כשהיה על אי התנועה, במרחק של כ-1.90 מטר לפני מעבר החציה, והחלה לבלום. החוקר מצא גם כי הולך הרגל פתח בריצה פתאומית אל הכביש, באופן שסתר באופן מהותי את גרסתו של הנפגע. על בסיס ממצאים אלה קבע המומחה כי הנהגת לא הייתה מסוגלת למנוע את התאונה. בנוסף, מתח המומחה ביקורת חריפה על עבודת הבוחן המשטרתי, שלדבריו התעלם מהראיות הפיזיות והסתמך על אמרות וגרסאות לא מדויקות.
במהלך מגעים אותם ניהלו הצדדים, הבינו בתביעה המשטרתית כי עקב הקושי הראייתי בתיק הדריסה, המשפט עלול להימשך זמן רב ואף להסתיים בזיכוי מוחלט, וכך נפתח הפתח להסדר טיעון מקל.
עורכות הדין דוד ואביהוד המייצגות את הנהגת, הציגו טיעונים להקלה בעונשה של האישה, אשר הודתה באשמתה, וחסכה זמן שיפוטי רב. עורכות הדין גם ביקשו להתחשב בנסיבות חייה של הנהגת, אם חד הורית לשלושה ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים. הנהגת משמשת כרופאה, מקצוע דורשני עם שעות עבודה ארוכות, ובעבר לקתה במחלת הסרטן, ממנו החלימה.
עו"ד חנה גור. צילום: קיו עילית ביוטי
השופטת אושרת חנה בר הביעה בתחילה התנגדות להסדר, והדגישה כי על פי פסיקת ביהמ"ש המחוזי, בעבירות נהיגה בפסילה מקובל להטיל לפחות מאסר על תנאי, אך לאחר ששקלה את מכלול הנסיבות – בהן נסיבותיה חייה של הנהגת, וחוות הדעת המקצועית שהוכיחה שהתאונה לא הייתה ניתנת למניעה, החליטה השופטת לאמץ את הסדר הטיעון במלואו.
במסגרת זו גזרה השופטת על הנהגת שמונה חודשי פסילה בפועל (בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית שכבר ריצתה), חמישה חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים, קנס בסך 1,800 שקלים והתחייבות כספית בסך 2,500 שקלים לשלוש שנים, במקרה שתעבור עבירה דומה. ההסדר, כמוסכם, לא כלל עונש מאסר בפועל או על תנאי.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ 
