אמש, זעם ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם כשהתברר שהתוכנית שנועדה למתן הטבות לעיר אשקלון לא תעלה בישיבת הממשלה. כעת, אנחנו חושפים כאן לראשונה את פרטי ההצעה שאמורה הייתה לעלות ומפרטיה אפשר להבין מדוע נזעק ראש העירייה ומחה על דחיית אישור התוכנית בממשלה.
תחת הכותרת "תוכנית לחיזוק העיר אשקלון" נכתבו שורה ארוכה של החלטות ודברי הסבר. על פי התוכנית, מטרת ההחלטה היא "לחזק את החוסן האזרחי-ביטחוני של תושבי העיר אשקלון, להכריז על העיר אשקלון כאזור עדיפות לאומית לשנים 2022-2021 לטובת הפעלת הכלים שיעוגנו בהחלטה זו".
ממידע שנמסר לממשלה ממשרד הביטחון עולה כי רמת האיום תושבי העיר אשקלון, מאז מבצע "צוק איתן", חמורה יותר ביחס לכל יתר הרשויות המקומיות, בארץ בכלל ובדרום בפרט, ובפער ניכר על פני היישובים שאינם בעוטף עזה.
עוד נכתב כי נתוני מערכת הביטחון מעידים על ההסלמה שחלה בארבע השנים האחרונות בעומס הביטחוני באשקלון, ולטענת גורמים במערכת, "הפכה אשקלון בארבע השנים האחרונות למטרה מועדפת על ארגוני הטרור ברצועת עזה. כמו כן, לדידם, בתקופה האחרונה, אשקלון נתונה תחת מנעד רחב יותר של איומים מצד ארגוני הטרור בעזה ובכללם עלייה בירי רקטות, לרבות בשיטות שנועדו לגבור על מערכת 'כיפת ברזל', חדירה ימית לאורך רצועת החוף וחדירה אווירית של כלי טייס בלתי מאוישים או אמל"ח התקפי אחר. איומים גוברים אלו נועדו ליצור פגיעה משמעותית יותר בעיר ובתושביה".
בניין שנפגע מרקטה בדרום העיר
רק בשלוש השנים האחרונות כולל 2020, היו 138 שיגורים לעבר העיר אשקלון. מדובר במספר גדול מאוד ביחס לערים המאוימות. כך למשל, באותו פרק זמן נורו לעבר העיר נתיבות 69 רקטות, ולעבר אשדוד 49 רקטות ולעבר באר שבע 47 רקטות ולעבר אופקים 17 רקטות בלבד.
מספר השיגורים בשנים 2018-20
"במסגרת זו נמצא, כי למעט עוטף עזה, הפגיעה באשקלון עולה על הפגיעה בכל יתר הרשויות המקומיות בישראל בכלל ובמחוז הדרום בפרט", נכתב. "שגרת החירום המתוארת, המקשה על ניהול אורך חיים תקין בעיר אשקלון, מצריכה הפעלת כלי סיוע שמצד אחד יענו על הצורך לחזק את הביטחון האישי של תושביה, ומצד שני יגבירו את האטרקטיביות של העיר על אף האיומים אליהם היא חשופה, וזאת על מנת לעודד יזמים ובעלי עסקים להעביר את פעילותם לעיר, וכן להעצים את תושביה, באמצעות כלים לפיתוח חברתי-כלכלי".
ההחלטה מחולקת לשלושה פרקים:
פיתוח ושדרוג תשתיות
משרד התחבורה יקצה 3 מיליון ש"ח לצורך תכנון תחנה מרכזית חדשה בעיר אשקלון. כמו כן, המשרד יתקצב את חברת "נתיבי איילון" ב-50 מיליון ש"ח עבור הקמת תחנה מרכזית חדשה בעיר אשקלון. אם הפרויקט יהיה מעל 50 מיליון ש"ח, תדאג העירייה להביא את שאר הכסף. בסעיף זה ישנו תנאי לתקצוב הקמת התחנה והוא שעיריית אשקלון תאתר שטח מתאים לחניון לילה לאוטובוסים בגודל של לפחות 20 דונם ותפעל לאישור תב"ע לצורך כך.
התחנה המרכזית באשקלון. צילום: דני סבח
כמו כן, משרד התחבורה יעביר תקציב של 15 מיליון ש"ח לשנים 2021-2 במסגרת פרויקט "שותפים לדרך" לפרויקטים תחבורתיים בעיר.
המשרד לשירותי דת יקצה אחוז אחד מהתקציב למבני דת ועד גובה של 750 אלף ש"ח עבור הקמה ושיפוץ של מבני דת ובית עלמין בעיר אשקלון.
המשרד להגנת הסביבה יקצה 48 מיליון ש"ח לפיתוח ושדרוג תשתיות למחזור וטיפול בפסולת בעיר כמו: תיחום 150 מרכזי מחזור, רכישת ציוד והקמת תשתיות להפחתת הטמנה של פסולת ביתית, פינוי אסבסט ותמריצים להתקנת מתקנים סולאריים על הגגות המוחלפים. אך רוב התקציב הזה מיועד להקמת תחנת מיון חדש לטיפול בפסולת.
מפעל למיון פסולת. אילוסטרציה: אוליבייה פיטוסי
רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יקצו 60 מיליון ש"ח עבור מה שמוגדר בתוכנית "ביצוע תשתיות-על תומכות דיור בעיר אשקלון".
פרויקט "קרקע משלימה" שנועד לעודד קבלנים לבצע תוכניות התחדשות עירונית מקבל חיזוק במסגרת התוכנית, כך עד רבע מיחידות הדיור הכלולות בהסכם הגג יוקצו לצורך הפרויקט. לצורך זה, כ-7,000 יחידות דיור שהוקצו לצורך שכירות לטווח ארוך, יומרו ויוקצו לצורך קידום הפרויקט.
המרכז הרפואי ברזילי. צילום: אורי קריספין
משרד הבריאות יקצה 50 מיליון ש"ח לטובת שדרוגי תשתיות בבית החולים ברזילי באשקלון.
חיזוק החוסן הביטחוני-אזרחי של תושבי העיר אשקלון
בפרק מחליטים להטיל על משרד המודיעין להקצות 3 מיליון ש"ח בשנת 2021 "עבור עיריית אשקלון, לצורך פריסת מצלמות ברחבי העיר, לטובת סיוע באיתור מוקדי נפילות של טילים ופצצות מרגמה, זאת בכפוף להתחייבות העירייה כי הקמת והפעלת המצלמות ייעשו תוך צמצום החשש לפגיעה בפרטיות".
כמו כן, מטילים על משרד הדיגיטל הלאומי להקצות 3 מיליון ש"ח בכדי לקדם את תשתיות ויכולות העירייה והתושבים כמו למשל: שדרוג המוקד העירוני באמצעות חומרה, תוכנה, הדרכה ואבזור. כמו גם, קידום האוריינות הדיגיטלית תוך דגש על האוכלוסייה המבוגרת.
מרכז החוסן. צילום: אלדד עובדיה
גם המשרד לחיזוק וקידום קהילתי יקצה 2.8 מיליון ש"ח לרכישת אמצעים טכנולוגיים לשימוש הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בעיר אשקלון, לחיזוק הביטחון האישי, וכן לחיזוק תחושת הביטחון של התושבים.
גם המשך הפעלת מרכז החוסן המקומי מובאת בהחלטה, תוך הקצאת תקציבים להנגשת הסיוע לעולים ודוברי שפות זרות וכן המשך הפעלתו גם בשנת 2022 תוך הקצאה של 1.5 מיליון ש"ח מכמה משרדי ממשלה.
משרד החינוך יקצה 12.5 מיליון ש"ח לשנות הלימודים תשפ"ב-תשפ"ג "עבור שעות טיפול וייעוץ רגשי בבתי הספר ובגני הילדים, לתלמידים, להורים ולצוותי החינוך באשקלון, עבור חיזוק חוסן התלמידים וצוותי החינוך וכן עבור תמיכה במערך המטפל בשדה החינוך בעיר".
המשרד להגנת הסביבה יקצה 2 מיליון ש"ח להפעלת תוכנית לחינוך מקומי מקיים בעיר אשקלון וכן יוקצה עוד 200 אלף ש"ח על מנת לסייע לעירייה לגבש חוק עזר לאיסור שימשו בכלים חד פעמיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
פיתוח כלכלי-חברתי
תיקון החוק לעידוד השקעות הון "כך שהעיר אשקלון ואזורי התעשייה שלה יוגדרו כאזור פיתוח א'. להגדיר את העיר אשקלון כישוב בעל עדיפות לאומית לעניין כלי סיוע קיימים של משרד הכלכלה והתעשייה".
אזור התעשיה הדרומי באשקלון. צילום: אחי בנאי
משרד המודיעין יקצה 2 מיליון ש"ח בשנים 2021-2 בסיוע ומענקים לחברות סטארטאפ "לעידוד ופיתוח יכולות טכנולוגיות הרלוונטיות לעולם המודיעין".
משרד החינוך יתגבר פעילויות בית ספריות בשנות הלימודים תשפ"ב-תשפ"ג בסכום של 7.5 מיליון ש"ח.
משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה יקצה 9 מיליון ש"ח מתקציבו לפעילויות חינוך בלתי פורמלי בעיר אשקלון בשנים 2022-2021.
