ברק חדריאן

ברק חדריאן נעדר מהטור בשבועיים האחרונים ושהשתתף בסמינר מנהיגות בגרמניה, בין היתר, לצד נציגים מלבנון וטוניסיה. "אם כל אחד יעשה משהו קטן וסמלי עבור המדינה, הוא יכול לתרום יותר מכל מהלך דיפלומטי"

אין ספק שבעיות החניה ברחבי אשקלון הן מהרעות החולות של העיר. כבר שנים ארוכות שבקומה הרביעית מציעים פתרונות כאלו ואחרים למצוקה, אך דבר לא יצא לפועל. הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. מה למשל? מיניבוסים קטנים באזורי הקניות

רגע אחד קטן ומרגש שהתרחש בילדותי ביום העצמאות עיצב את מי שאני כיום ואת העובדה שאני נושא עמי דגל ישראל לכל מקום. כי להיות ציוני זה לא רק להקים את המדינה, אלא גם לשמור עליה

אמנם חג המימונה הוא חג מרוקאי, אך הוא מקבץ אליו את כל בני העדות והלאומים. הייתי שמח לראות ערבוב דומה מתרחש בין כל חלקי החברה הישראלית לאורך כל השנה, כי רק כך נקדם את החוסן הלאומי שלנו

הרצף של חג הפסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות צריך להזכיר לנו שהמדינה שלנו היא קיבוץ גלויות של אנשים שפעם יצאו ממצרים, ומאז יצאו מאירופה ומארצות ערב, ויש בהם גם קשישים עניים וניצולי שואה, שהדאגה להם חיונית מאוד לזהות של המדינה

השחתת שלטי הפרסום של בר רפאלי באשקלון התרחשו במקביל לאירועי יום האישה, שבו דיברו נבחרי הציבור על החשיבות של הכוח הנשי. הייתי רוצה לראות את אלו שדרשו נאה גם מקיימים זאת ומציבים אישה בשלישייה הראשונה של רשימתם בבחירות

גם אם השתתפתם במסע לפולין וגם אם לא, אתם מוכרחים לחוות את האירוע של זיכרון בסלון. בואו לשמוע את ניצולי השואה שעדיין חיים בינינו, כי כולנו חייבים לזכור ולהזכיר את השואה

צפיתי השבוע בשידור של ישיבת מועצת העיר וחשתי בושה, אי-נוחות ואפילו רגעים של מבוכה. ההתנהלות של חלק מנבחרי המועצה מבזה לא רק אותם, אלא את כולנו. לא תזיק להם מעט ענווה ציבורית

פוליטיקאים רבים משוחחים עם הקהל שלהם כשהם עוטים מסכה על פניהם. רבים מהם מנסים לרצות את העם, ולכן מתחזים לאחרים ומספרים לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע. אבל הגיע הזמן להסיר את התחפושות והמסכות ולהציג פוליטיקה אמיתית שתאמר את האמת לעם, כי בכך נבחנת מנהיגות מובילה ולא מנהיגות נגררת

עם כל הכבוד להגירה החיובית המחמיאה שאשקלון נהנית ממנה, אם רוצים להביא לפה תושבים – ולא רק בגלל מחירי הדיור – חייבים לפתח את חיי התרבות בעיר וליצור לאשקלון אופי ייחודי. רק כך נוכל לשמור על התושבים הקיימים גם לאחר שייפתר משבר הדיור

נכון שזה לא צודק שבעלי ההון תורמים בעיקר לבתי החולים במרכז, ונכון שבמרכז הארץ יש יותר רופאים; אבל ביום שאנחנו נסתכל על אשקלון כעיר מרכזית ומובילה, עיר שאינה נגררת אלא נושאת דגל ומתקדמת, היא תהפוך לכזו גם במציאות

שני רבנים הגיעו בזמן האחרון לאשקלון: האחד הוא הרב אליעזר ברלנד, והשני הרב שמואל אליהו. תהום פעורה, כמובן, בין מעשיו של עבריין המין ובין דבריו של הרב המפלג, אבל התופעה המדאיגה היא דווקא השתיקה של אנשי הציבור בעיר אל מול הביקורים הללו שזוכים משום מה לכבוד

הממשלה הפולנית סבורה שבאמצעות חוק בזוי היא תצליח למחוק את פשעי העבר שלה. אבל דווקא העבר שלה הוא זה שמסרב לעזוב אותה וממשיך גם היום לרדוף אותה, כאשר הממשלה הקיצונית שם מפיצה שנאת זרים. פעם זה היה נגד יהודים, והיום זה נגד מוסלמים. והשנאה היא אותה שנאה

אם אנחנו רוצים שנבחרי הציבור שלנו לא יתפתו אחר הצעות מושחתות ויפעלו אך ורק לפי האינטרס הציבורי, אנחנו צריכים לדרוש שקיפות. כי כשנבחר ציבור יודע שיומן הפגישות שלו חשוף וכך גם ההצבעות שלו בוועדות השונות, הוא יחשוש מלהשחית את דרכיו וגם יסיר מעצמו כל עננה שעלולה להאפיל על כהונתו

אשקלון גדלה בקצב מהיר. ולצד בניית השכונות החדשות, יש לתת את הדעת על הסביבה לא רק במובן של פארקים ומסלולי אופניים, אלא גם להתייחס לשיקום המצוק ולצמצם את זיהום האוויר. אלה לא מותרות, זו חובה, זה פיקוח נפש

מי לא חולם לעבוד קרוב למקום מגוריו? לפני שאשקלון פותחת את שעריה לאלפי תושבים חדשים, כדאי לשאול את עצמנו אם נעשה מספיק כדי להשאיר את התושבים הקיימים בעיר. היי טק, שיתוף פעולה אקדמי ומוקד משיכה לצעירים יהפכו את העיר לקטר מוביל שישנה את פני האזור ויגרום לתושבי העיר להבין שיש סיבה לחזור

תארו לכם, תושבי העיר, שאתם הייתם מחליטים מה יהיה אופיו של בית הספר שיוקם בשכונתכם או שאתם הייתם בוחרים את סדרי העדיפויות התקציביים של העיר או אפילו שותפים בקביעת סוג גן השעשועים שיוקם בסביבת ביתכם. זה אולי נשמע לכם דמיוני, אבל בערים רבות בארץ כבר שכחו מחזון ראש העירייה ועסוקים בחזון התושבים

הקריאות על קץ הדמוקרטיה קצת מוקדמות, אפילו קצת הרבה. אך אין ספק שחוקים כמו חוק ההמלצות מקדמים אותנו צעד נוסף לעבר הנקודה הקריטית הזאת. ותפסיקו להתייחס לזה כאל עניין של שמאל או ימין, זה עניין של כולנו