מאבק על העצים העתיקים: מה מאיים על אלף עצי השקמה באשקלון?

עצי השקמה בישראל מתמודדים עם אתגרים חדשים בעידן הפיתוח האינטנסיבי. עצים ותיקים רבים, חלקם בני מאות שנים, עומדים בפני איומים גוברים מפעילות הבנייה וההתפתחות העירונית המואצת.

באשקלון לבדה נמצאים כאלף עצי שקמה, בהם השקמה העתיקה המוערכת בגיל 1,000 שנים ונמצאת ברחוב צבי סגל, וכעת נחשפת התמונה המלאה של המאבק על שימורם. לאחרונה התקיים יום עיון ייחודי במרכז הכנסים הבינלאומי באשקלון, בו השתתפו כ-100 אנשי מקצוע, חוקרים ופעילים בתחום שימור הנוף.

יום עיון – עצי שקמה. צילום: דוברות קק"ל

מה מעמד השקמה בנוף הישראלי?

עצי השקמה מאפיינים את הנוף הישראלי כבר אלפי שנים. העצים הוותיקים האלה, הנזכרים במקורות ההיסטוריים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית והסביבתית של הארץ. נופם המפותח והמרשים מעניק להם נוכחות ייחודית בנוף העירוני והכפרי כאחד.

אולם כיום, מול לחצי הפיתוח ההולכים ומתרבות, נדרשת התמודדות חדשה עם האתגרים שעומדים בפני שימור העצים המיוחדים האלה. הבעיה מתחדדת במיוחד בסביבה העירונית המשתנה, שם עבודות תשתית ופיתוח יכולות לסכן עצים שהתקיימו במקום עשרות ומאות שנים.

תוכנית "שדרת השקמים" – מיזם שימור חדש

במהלך יום העיון הוצגה תוכנית חדשנית של קרן קימת לישראל – "שדרת השקמים". המיזם מבוסס על שדרה היסטורית מצפון מערב הנגב, דרך מישור החוף הפנימי ועד לחדרה.

הגזע העצום של השקמה העתיקה באשקלון. צילום: אלי יזרעאלי

"קק"ל משקיעה מאמצים בשימור עצי שקמה עתיקים ובנטיעת שקמים בבתי גידול מתאימים", הסביר ד"ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל. "עצי השקמה ניכרים בנוף הארץ כבר אלפי שנים, הם נזכרים במקורות ומאריכים ימים ונופם המפותח מעניק להם נוכחות במורשת הארץ".

התוכנית החדשה מתמקדת במטרות רבות: מיפוי ותיעוד מקיף של העצים הקיימים, שימורם של עצי השקמה הווותיקים, והנכחת ערכם ההיסטורי והנופי לציבור הרחב.

מהמחקר המדעי ליישום בשטח

יום העיון כלל שמונה הרצאות מקצועיות בשני מושבים, שעסקו במגוון היבטים – מרמת הביולוגיה וההיסטוריה התרבותית ועד אתגרים תכנוניים וטכנולוגיים של ריבוי, נטיעה והעתקה. החוקרים והמומחים בחנו גם את הופעת עצי השקמה במקורות ההיסטוריים והמשמעות התרבותית שלהם.

הסיור החותם נערך באשקלון וביער יד מרדכי, וכלל ביקור באתרי שקמים מרשימים. המשתתפים נחשפו לעץ שקמה ייחודי ולסיפורו של מאבק מקומי לשימורו – דוגמה מוחשית לחשיבות ההגנה על עצים אלה גם בלב סביבה עירונית משתנה.

המאבק המקומי באשקלון

את האירוע יזם אלי יזרעאלי, לשעבר ראש מחלקת גינון ונוף בעיריית אשקלון, מתוך רצון להציף את האתגרים העולים בשימור העצים הוותיקים. באשקלון, כמו במקומות רבים אחרים בארץ, מתמודדים עם לחצי פיתוח ועבודות תשתית הולכות ומתרבות.

"יום העיון לימד על הצורך לחזק את מעמד השמירה וההגנה של עצי השיקמה הן בגלל נוכחותם המרשימה במרחב העירוני (יער עירוני) והן במרחב הבין עירוני והחורש", אמר יזרעאלי. "בעידן של פיתוח ובינוי אינטנסיבי בכל מרחבי הארץ מוצע לקדם את התוכנית הסטטוטורית של קו השיקמים /דרך הים העתיקה".

חזון לעתיד – חגורה ירוקה בעלת מורשת

התוכנית החדשה שואפת ליצירת חגורה ירוקה בעלת מורשת וערך סביבתי-אקלימי. "בכוונתנו לבחון מחדש את הרעיון ליצירת חגורה ירוקה בעלת מורשת וערך סביבתי – אקלימי שלא יסולא מפז", הוסיף אוסטרובסקי.

הכנס, שאורגן על ידי קרן קימת לישראל, חידד את הצורך בגיבוש מדיניות כוללת להגנה על עצי השקמה בישראל. המשתתפים קיבלו כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים השונים – מהיבטים מחקריים וטכנולוגיים ועד תכנון עירוני ושימור סביבתי.

אלי יזרעאלי ביום עיון – עצי שקמה. צילום: דוברות קק"ל

יזרעאלי הביע תקווה להמשך העיסוק בנושא: "בשאיפה להמשך העיסוק במעמד עצי השיקמה במסגרת יום עיון גם בעוד שנה או שנים".

במהלך האירוע השתתפו גם ד"ר שני רוהטין בליץ, רכזת מחקר וקשרי חוץ באגף הייעור של קק"ל, וגיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום בקק"ל, שהציגו את התוכניות המעשיות לשימור ופיתוח.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔⇔⇔