בקול חנוק ומלא דאגה, קיטי בוחניק, אמו של בן בוחניק מאשקלון – המוכר כפצוע הקשה ביותר במבצע 'עופרת יצוקה', מבקשת שנתפלל למענו. 15 שנים לאחר שהצליח להשתקם מהפציעה הקשה, נלחם היום בן על חייו בביה"ח בארה"ב, שם נותח כדי להקל על התקפי אפילפסיה קשים שפיתח מאז הפציעה.
בראיון ל'כאן דרום', כשהיא צמודה למיטתו ומתפללת לשלומו, מספרת קיטי על התקווה לחיים טובים עבור בן – רק בן 34. "אני רוצה לראות אותו בריא ומאושר, ומחייך", אמרה בקול חנוק. "בן נלחם בשביל עם ישראל, בשביל העם שלנו, ועכשיו הוא לא יכול להילחם לבד במלחמה של עצמו. הוא צריך אתכם. אני מבקשת שכל מי שמתפלל, שיכניס את בן לתפילותיו גם. בהפרשת חלה, בנטילת ידיים, בטבילה במקווה, בברכת לפני האוכל, בשיחה עם ה', בכל הזדמנות שאתם יכולים, תתפללו לרפואה שלו. אל תרפו: תתפללו בשביל הבן שלי".
ב-17.1.2009, השתנו חייו של בן. במהלך מבצע עופרת יצוקה, הוא נפצע קשות במהלך פעולת טיהור בית בעזה. "הוא עלה לקומה העליונה של הבית, הוריד קסדה, ופתאום המבנה הותקף עם טילי RPG, והוא חטף את מירב הפגיעה", שיחזרה אימו. "כשבדקו את השטח לא ראו אותו. אבל חבר שלו ראה נעליים מבצבצות מתחת לארון של הקיר שהתמוטט. הוא דימם, איבד הכרה, הגיעו חובשים, טיפלו בו במקום והטיסו אותו לסורוקה. הוא נכנס לטיפול נמרץ והיה בין חיים למוות".
בן בוחניק. צילום: פרטי
אני זוכרת את הרגע שבו הודיעו לנו שבן נפצע. היה יום שבת, ובעלי מאיר-חי שנפטר שנה וחצי לאחר מכן מהמחלה, היה באמצע תפילת שמונה עשרה. הבן שלנו נהוראי רץ אליו לתפילה ואמר לו שבן פצוע. מאיר חי לא זז מהתפילה. ברגע שהוא סיים להתפלל הוא קם מיד ונסענו לסורוקה. אני בדרך הוצאתי את כל הקדושים מהקבר שלהם והתפללתי אליהם. ירצו או לא ירצו – הם יהיו איתי. ומאיר חי לא הפסיק לבכות. לא אמר מילה, רק שתק ובכה. אני מאמינה שהוא קיבל את המחלה מרוב צער".
מה הייתה הפגיעה של בן?
"הוא נפגע בראש. כתוצאה מהפגיעה הוא לא דיבר. הוא התקשה לעמוד וללכת. הוא היה בשיקום נוירולוגי בשיבא, שם הוא למד לדבר, לקרוא, ללכת, לעשות הכל מחדש. חצי שנה אחרי הפגיעה הוא פיתח אפילפסיה מאוד קשה. אנשים שראו את בן אחרי השיקום ולא מכירים אותו לפני – לא יכלו להבין למה הוא נכה 100%, הוא היה נראה רגיל לחלוטין. רק כשהוא היה מדבר היו מבינים קצת את הקושי, וכמובן התקפי האפילפסיה שלא נתנו לו מנוח. הוא עבר שיקום אינטנסיבי. היה נלחם ונוסע יום יום למכון בירושלים כדי לתרגל את החיים מחדש. איך לקום, איך להתלבש, הכל מאפס. הוא פייטר רציני והוא נלחם".
ואז הגיעה המחלה של האב?
"כן, והבית עבר טלטלה גדולה. אני אימא לשישה ילדים. בן נפצע, ואני הייתי איתו בשיקום. היו לי שני ילדים קטנים בבית שהקטן מביניהם היה בן 9. אני הייתי המון מחוץ לבית בבתי חולים עם בן, ואז הגיעה המחלה של אבא שלהם, שהיה יקר להם מאוד. עברנו מלא משברים, אבל הבית תמיד שידר שמחה. זה היה חשוב לי שמה שפגע בבית שלנו לא יפגע בנשמה שלהם".
קיטי, אימא לביאה, הצליחה להרים את המשפחה, ליוותה את בן ביומיום, סייעה לו להשתקם ולא עזבה אותו לרגע.
אבל השיקום של בן לא נעצר רק בשיקום הפיזי, גם החיים שלו חזרו למסלולם. ברי, חברה של בן לספסל הלימודים וחברת משפחה התקרבה למשפחה לאחר הפטירה של אב המשפחה וכך החלה הזוגיות עם בן.
הזוגיות הזאת הפכה לחתונה מאושרת הם הקימו משפחה עם שלושה ילדים בגילאי שבע, שש, ושנתיים וחצי. אשתו של בן, נאלצה לעזוב לאחרונה את תפקידה כמורה כדי לפנות את זמנה למען טיפול בבן, שמצבו הלך ונחלש.
קיטי בוחניק, בן, ואחיו הקטן
"בן אמנם עבר שיקום משמעותי לאחר הפציעה, אבל כאמור, האפילפסיה שתקפה אותו כתוצאה מהפציעה הקשתה על אורח החיים שלו. בהתחלה התקפי האפילפסיה היו כל יום. אחרי תקופה הרופאים הצליחו לאזן את זה עם כדורים וייצבו אותו. אבל בהמשך תקפה אותו אפילפסיה מוקדית, שבכל פעם איבר אחד בגוף מתחיל לקפוץ ולרעוד לו, פעם ביד, ברגל, בבטן, בעין, זה היה נמשך הרבה זמן בכל פעם וזה היה קשה, וזה החמיר לאחרונה מאוד".
בן בוחניק. צילום: פרטי
"הוא אמר לי, 'אמא כואב לי'"
לפני כשנה החלה התדרדרות במצב של בן. "גם בגלל ההתקפים וגם בגלל השתלת קוצב וגאלי שלא עזר לו, וחלה רגרסיה במצב שלו", מספרת קיטי, "הוא התקשה ללכת, לעמוד, לדבר. יד ימין שלו רעדה ללא הפסקה. כשבן אדם חווה התקף אפילפסיה כל השרירים שלו עובדים בבת אחת והוא מתעייף מזה. תתארי לך מה זה שהיד שלו רועדת ללא הפסקה. זה כמו בן אדם שרץ מסביב לכיכר ולא יכול לעצור. היד כאבה לו מאוד, וניסו כל מיני אפשרויות טיפול כדי להקל עליו ואפילו ניסו לשתק לו את היד בהזרקות בוטוקס, אבל גם זה לא הצליח. הוא סובל מזה במשך 14 שנה ואפילו פעם אחת לא שמעתי אותו אומר שכואב לו, עד שהוא כבר לא יכול היה לשאת את הכאב, ואמר לי 'אמא כואב לי".
איך הילדים מרגישים כשהם רואים את אבא שלהם במצב כזה?
"הילדים נולדו למצב הזה. הם כמובן מאוד דואגים, אבל בן תמיד מוקף באנשים. הוא לא לבד. הילדים מודאגים כשמגיע אמבולנס לטפל בו כל הזמן, וגם היום הם מודאגים כשאבא בביה"ח. הם מציירים לו ציורים ומודעים למצב שלו, אבל הם רגילים. זה מה שהם מכירים".
בן בוחניק ובתו בביה"ח. צילום: פרטי
"מאז ה-7.10 המצב שלו הידרדר"
"המלחמה יצרה אצלו עוד יותר רגרסיה", מספרת קיטי, "אז ב-2009, אחרי הפציעה שלו, הוא שמע שיצאנו מעזה, ולא הצליח להבין למה. הוא כל כך רצה להמשיך את השירות הצבאי. במשך שנים הוא ביקש להתנדב בכל תפקיד שיתנו, ואז כשכבר השתכנעו, המצב שלו החל להשתנות.
"למרות המצב שלו, הוא יודע ומודע לכל מה שקורה בלחימה. ב-7.10 בשמחת תורה הוא עשה אצלי שבת. הוא ישן בממ"ד ובדיוק התחיל הבלאגן והאזעקות. אנחנו שומרים שבת אבל עם כל האזעקות הבנו שמשהו שונה קרה, הדלקנו טלוויזיה והבנו. שני הילדים שלי שבצבא ישר עלו על מדים ונסעו לבסיס עוד לפני שקראו להם. ולבן יש פוסט טראומה והכל החזיר אותו שוב אחורה. בייחוד בחודשים האחרונים מאז החלה המלחמה".
מה השתנה אצלו?
"צה"ל הוציא את נכי צה"ל ובני משפחותיהם להתרעננות באילת. נסענו כולנו תחת טילים, וכולנו ליווינו את בן שכבר לא יכול לעשות שום דבר בכוחות עצמו. כשהגענו לאילת המצב שלו הידרדר עוד, הוא התקשה לנשום ולבלוע, הוא דיבר מאוד חלש. הזמנו אמבולנס לאילת והטיסו אותו משם לשיבא. במשך חודשיים הוא היה מאושפז במחלקה הנוירולוגית.
"היו ימים שהיו שם אזעקות וכולם היו בפחד והחלו לרוץ למרחב מוגן, ואני מן הסתם לא יכולה להריץ את בן ששוכב במיטה, אז פשוט החזקנו ידיים התחבקנו והתפללנו שלא יקרה כלום. שם הוחלט שאין מה לעשות יותר והדבר היחיד שיכול לעזור זה ניתוח שמתבצע רק בארה"ב".
בן בוחניק
"מתפללת שבן יקבל את חייו בחזרה"
הניתוח שתואם לבן בארה"ב תואם באופן מקרי בדיוק לתאריך בו הוא נפצע – ה-17.1. "זה היה סימבולי בעיניי", אמרה קיטי. "זה התאריך בו בן נפצע, וקיבלתי את חייו בחזרה, ועכשיו התאריך הזה שוב מופיע, ואני חושבת שזה לא מקרי. אני מתפללת שבזכות הניתוח הזה בן יקבל את חייו בחזרה".
"את הניתוח מימן משרד הביטחון, כולל הנסיעה יחד עם מלווה נוסף לבן", סיפרה קיטי. "אבל מלווה אחד לא הספיק. צריך להיות צמוד לבן 24 שעות 7 ימים בשבוע. והחלטנו על קמפיין הד-סטארט, לגיוס 500,000 ש"ח לטובת ליווי נוסף וכל מה שכרוך בזה, וההיענות וההתגייסות של כולם לזה הייתה מדהימה. בורא עולם נתן לי מכה ולקח את בעלי, אבל הוא נתן לי מלא חברים תומכים ומשפחה שלא עזבה אותי לרגע. אני תמיד מוקפת בחברים ואנשים טובים. לא הרגשתי לבד, גם היום. אני חייבת לומר שההתגייסות למען בן מכל המדינה, מכל מי שתרם להד-סטארט, מכל מי ששמע את הסיפור שלו ושואל לשלומו כל הזמן, היא מדהימה ומחממת את הלב. וכשהגענו לארה"ב, הופתענו עוד יותר מכמות התמיכה".
"עושים עבורינו הפרשות חלה בלוס אנג'לס"
"הגענו לכאן ב-9.1.24 ומצאנו כאן קהילה יהודית שפשוט חיכתה לנו", מספרת קיטי, "לפני שנים, בישראל, הכרתי ישראלי בשם אייל דהן שחי בלוס אנג'לס שתרם אפודים וקסדות בשביל החיילים ושימח אותם בשיקום בשיבא. שמרנו על קשר מאז, וכשהגענו לכאן לניתוח, פגשנו אותו. אנחנו כאמור סביב בן 24 שעות 7 ימים בשבוע, אין לנו באמת זמן לקנות לעצמינו משהו לאכול או לעצור לרגע, כי אי אפשר להשאיר אותו לבד, אבל האנשים פה דואגים לנו פה בצורה בלתי ניתנת לתיאור. עושים עבורינו הפרשות חלה ותפילות, דואגים לנו לאוכל. אנחנו בצד השני של העולם, לכאורה לבד, אבל אנחנו לא לבד. וזו העוצמה של עם ישראל, של היהודים, שעשו בבתים שלהם הפרשות חלה למען בן".
ומה מצבו של בן היום?
"הניתוח של בן עבר בהצלחה. אבל אחרי הניתוח בן חטף התקף כל שעה עגולה. הרופאים ציפו שתהיה החמרה, אבל הם לא ציפו לרמה כזאת. אז כרגע הוא מורדם, נותנים למוח שלו לנוח אחרי ההתקפים שהוא עבר, והוא מחובר לחמצן.
"את הניתוח ביצע אחד מהרופאים הגדולים. פרופסור ישראלי בשם יצחק פריד. ה' שלח לנו אותו משמים. וגם את ד"ר דון אלישיב, מלאך גם היא שנשלח אלינו במיוחד. מה שקורה בראש של בן עכשיו זה שהכניסו לו בניתוח מכשיר בגודל קופסת גפרורים, שקולט את כל גלי המוח. כשהוא קולט שמתקרב התקף הוא אמור לשלוח פולסים חשמליים כדי לעצור את ההתקף. הרופאים מקווים שזה יקל עליו ועל תדירות התקפי האפילפסיה. כל שלושה חודשים הרופאה צריכה לעשות מעקב אחרי המכשיר ולכייל אותו מחדש. היא מכוונת אותו לאזורים אליהם הוא צריך לשלוח את הפולסים".
"מבקשת שתילחמו בשביל בן"
"עם ישראל הוא עם מיוחד", אומרת קיטי," אני יודעת ורואה את זה.. אני מבקשת, מתחננת, תתפללו גם בשביל בן. אני מאמינה בשיחה של אדם עם בורא עולם. מאמינה בכוח התפילה. קיבלתי את בן בחזרה ב-17.1.2009 ואני מבקשת מבורא עולם שביום הניתוח שהיה, ה-17.1.2024 אקבל אותו שוב בחזרה. אני משוכנעת שככל שיתפללו יותר ויבקשו את הרפואה של בן – משהו בשמיים יזוז".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
