היא אמנם מורה למתמטיקה, אבל היא ציירת לא פחות ממחוננת. המורה תהילה ששון-ארבל המלמדת באורט רונסון אשקלון, ציירה דיוקן של שתיים מנרצחות מתקפת הטרור ב-7.10, והקדישה את הציורים למשפחותיהן של הנרצחות.
בפרויקט 'ציור לא מחזיר, ציור מנציח', שיזמה תהילה, היא מעלה את ציוריהם של הנופלים והנרצחים במלחמת 'חרבות ברזל', על פי בקשות של חברים וקרובי משפחה שלהם. במסגרת פרויקט זה היא התבקשה לצייר את הנרצחות קשת זוהר ושחף ניסני, על מנת להנציח את זכרן.
קשת זוהר ז"ל הייתה תלמידת בית הספר רונסון שלמדה בתכנית מגמה לעתיד ונרצחה בביתה בנחל עוז יחד עם אחותה ושני הוריה. שחף ניסני היא בוגרת בית הספר שנרצחה בעת מילוי תפקידה כתצפיתנית.
דיוקנה של קשת זוהר ז"ל,. ציירה: תהילה ששון-ארבל
"רציתי להנציח את זכרה של שחף שהוגדרה כנעדרת במשך כמה ימים עד שהגיעה הבשורה המרה, ואת זכרה ושל קשת זוהר מבית הספר רונסון בו אני מלמדת", סיפרה המורה תהילה.
את הציור של שחף ניסני שלחה לילך למשפחתה של ניסני. אחיה התרגש מאוד והודה לה בחום. אמה של ניסני הגדירה את הדיוקן כתמונת הפרופיל בוואטסאפ שלה.
דיוקנה של שחף ניסני ז"ל. ציירה: תהילה ששון-ארבל
לימור משה, שהייתה המחנכת של קשת זוהר, סיפרה על התלמידה שהיא הייתה עבורה, ועל פרויקט הדיוקנים של המורה תהילה. "כששמעתי על הפרויקט של תהילה דרך בית הספר, מיד ביקשתי ממנה לצייר את קשת זוהר, והיא מיד הסכימה", סיפרה. "היא עשתה את זה מכל הלב. היא לקחה את הסיפור שלה לליבה".
"קשת למדה אצלנו בתכנית מגמה לעתיד שהיא תכנית שמקדמת צעירים בעלי מוגבלויות לתעסוקה לאחר הלימודים בתכנית, והכנה לשרות משמעותי בצה"ל או בשרות הלאומי", הוסיפה לימור. "קשת הייתה האנרגיה של הכיתה, האור של הכיתה, תמיד היא חיברה בין כולם. היה לה גם בן זוג מדהים מהכיתה. אמא שלה ז"ל הייתה מיוחדת במינה. למרות הקשיים שהיו לה היא מעולם לא ויתרה לעצמה ותמיד הייתה מיישמת הערות שהיו נותנים לה. זו אבדה גדולה, וכשנחזור לכיתה פיזית אני לא יודעת מה נעשה, זה חלל ענק".
שרון לטי, שהייתה המחנכת של שחף, סיפרה עליה כי היא הייתה תלמידה אחראית שתמיד עוזרת ומארגנת. "הייתי בקשר קבוע איתה מאז שהיא סיימה כיתה יב', תמיד הייתה עם נתינה. כל המשפחה כאלו. הן הראשונות להתנדב ולתרום וגם שחף הייתה אותו דבר. בהודעה האחרונה שלה היא כתבה להם שהיא גאה בהם, ומבקשת מהם להישאר מלוכדים ומאוחדים, וכתבה שהיא זכתה בהם ואוהבת אותם".
המורה תהילה ששון-ארבל
"שחף רצתה לנסוע עם אמא שלה לחו"ל בסיום יב' ובשל מגפת הקורונה זה לא קרה, אז אמא שלה הזמינה כרטיסים לסוף אוקטובר, לצערנו הסוף ידוע. כדי להבין מי זו שחף אפשר לספר שהיא כתבה מכתב לכל החברות שלה לקראת השחרור מהצבא. אחד המכתבים הייתה לאורי מגידיש התצפיתנית שחולצה משבי החמאס. אח של שחף הלך והביא לה את המכתב, שישמר כמזכרת עצובה משחף".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
