ביום שלישי השבוע התרחשה טרגדיה קשה בבית משפחת איטח באשקלון, הבת סתיו רק בת 19 התמוטטה לפתע.
זה קרה כאשר אחותה הקטנה לוטם, שלחה לה הודעות והיא לא הגיבה. סתיו הייתה באותו הזמן בחדר המקלחת, האחות נקשה בדלת של המקלחת אך לא הייתה תגובה. היא התקשרה מיד לאביה וסיפרה לו והוא אמר לה לפרוץ את הדלת ובמקביל כבר התקשר למגן דוד אדום. בחודש האחרון, היו לה אירועים של התעלפויות שהסתיימו מהר, והמשפחה החלה בבדיקה של העניין הזה, אבל אז הגיע האירוע הזה.
"היא פרצה אתה דלת וראתה אותה מוטלת ברצפה מפרכסת עם קצף מהפה", מספרת האם חני. אנשי מד"א שהגיעו לבית החלו בביצוע פעולות החייאה והצליחו להחזיר לה את הדופק והבהילו אותה לבית החולים ברזילי.
איפה את היית כשזה קרה?
"הייתי בעבודה, אני מורה לשחייה, ואז אחותי אמרה לי שסתיו התעלפה ועוברת החייאה ואני נדהמתי 'איך החייאה?'", משחזרת האם, "הגעתי לפה היא כבר הייתה כחולה וכשהחזירו לה דופק, נסענו לכיוון בית החולים, והרופאים אמרו שמה שמנשים אותה זה רק מכונה".
סתיו איטח ז"ל
השלב הבא היה שהרופא במחלקה הסביר להוריה שהמצב של סתיו כבר סופי והציע להם לתרום את איבריה. "סתיו הייתה אדם שחשבה תמיד איך לתרום לאחרים ואיך לעזור לאחרים וכשהתקשרו מבית החולים שאין כבר מה לעשות ושאלו אם נהיה מוכנים לתרום איברים אז אמרנו שכן. כי זה מה שסתיו הייתה רוצה, כי סתיו תמיד הייתה אדם שתרם וחשב על הזולת, תמיד חיבקה ונשיקה ויתרה על דברים שלה עבור אחרים. אמרנו שאם זה עוזר לאחרים אז זה הרצון שלה. לא היססנו ואמרנו כן".
האם חני ובתה סתיו ז"ל
האם מסבירה כי בתרומת האיברים יש נחמה כלשהי, "אני מרגישה שסתיו ממשיכה לחיות דרך מישהו אחר. אני ידעתי שזה מה שהיא רוצה כי תמיד היא תרמה מעצמה. אם היו שואלים את סתיו כשהיא הייתה בחיים, היא הייתה אומרת כן, אם מישהו היה צריך כליה היא הייתה אומרת כן".
מה היית אומרת להורים או בני משפחה שפונים אליהם ברגע כזה?
"שעם כל הכאב והצער על האובדן יש אחרים שצריכים תקווה ועזרה ואולי דרך האובדן שלך אתה מספק תקווה למישהו אחר. או שזה עוזר לו בחיים עם תפקודי לב או כליות או קרניות של עיניים".
גם היום, האם אומרת כי אינה יודעת מה גרם למותה של בתה, "אני לא יודעת מה קרה, היא פשוט קרסה ואיבדה את ההכרה. היו לה כמה התעלפויות בחודש האחרון, אבל אחר כך היא הייתה קמה. אנחנו לא יודעים מה היה אני ביקשתי שלא יעשו נתיחה שלאחר המוות, לא בגלל הקטע הדתי, פשוט לא רוצה להתעלל בה", היא מסבירה.
מימין: סתיו בילדותה. האם חני וילדיה
ביום רביעי נערכה ההלוויה של סתיו, "אם היית רואה את החברות שבאו ללוות אותה היית מבין שהיא בן אדם מיוחד", אומרת האם חני, "לא מלכות הכיתה, אלא דווקא הבנות הלא מקובלות בכיתה. כמו למשל הייתה לה חברה עם שיתוק מוחין, אז אם הייתה מסיבת יום הולדת אז סתיו הייתה דואגת שהיא תשתתף ביום הולדת, ואומרת לי 'אמא, צריך להביא אותה'. 'אמא צריך להחזיר אותה'. כשיש מישהי שלא מקובלת היא הייתה מחבקת ועוטפת אותה. היא לא יכלה לראות ילד מנודה או מוחרם. כל ההלוויה החברות שלה בכו וגם האמהות של החברות שלה בכו שם".
איזה ילדה הייתה סתיו?
"היא היית ילדה שמחה, כל הזמן מחייכת", אומרת חני ומספרת כי סתיו הייתה בעלת רגישות חברתית גבוהה, "היא הייתה רואה מישהו שמבקש צדקה, אז היא הייתה נותנת כל מה שיש לה בכיס. הייתי נותנת לה 200 שקל והיא חוזרת הביתה בלי כלום, אני שואלת אותה מה עשית עם זה? אז היא אמרה לי 'היה מישהו שביקש צדקה ונתתי לו'. היא הייתה רואה בעלי חיים משוטטים, היא ישר הייתה רוצה להביא אותם הביתה". בבית היא כבר גידלה שני חתולים.
סתיו עם אחותה ואחיה בסדנת שוקולד
סתיו עם אחותה ואחיה
סתיו למדה בבית הספר רותם ביסודי ובתיכון בבית הספר אורט אפרידר, "המורה שלה הייתה פה ואמרה שבשבוע הבא צריך לקבל תעודת בגרות. אני אבוא ואקבל במקומה את זה, כי היא כל כך ציפתה לתעודת הבגרות הזאת. היא עבדה מאוד קשה בשבילה", אומרת האם. "זאת מכה לא פשוטה, אי אפשר לתאר דבר כזה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
