אב לשלושה מאשקלון, שהביטוח הלאומי דחה תביעתו להכיר במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע שנגרמה מחשיפה לאבק הסיליקה, הוכר לבסוף על ידי הביטוח הלאומי לאחר שערער לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, באמצעות עורכי הדין ניצן וגיל הראל.
התובע בן 47, עבד כ-12 שנים, 16 שעות ביום כמפעיל מכונה במפעל באשקלון, כשהוא חשוף כל הזמן לאבק מזיק ולסיליקה. על פי כתב התביעה כתוצאה מהחשיפה הממושכת והיום-יומית לסיליקה החל התובע לפתח תסמינים של שיעול טורדני וקוצר נשימה. בחודש יולי שנה שעברה הביטוח לאומי דחה תביעתו להכיר במחלת הסיליקוזיס, מחלת ריאות קשה, כמחלת מקצוע, בטענה כי: “בהתייעצות עם רופאי המוסד נקבע כי מדובר במחלת ריאות כרונית על רקע עישון”.
באי כוחו טענו בכתב הערעור לבית הדין לעבודה בבאר שבע, כי מפעיל המכונה עישן בסך הכל משך חודשים מספר סיגריה אחת ליום והפסיק לעשן לפני 30 שנה, כך שטענת הביטוח הלאומי כי מדובר במחלה כרונית הקשורה לעישון היא מגוחכת וחסרת כל תוכן.
לכתב התביעה צרפו תיעוד רפואי המוכיח כי גם רופאי קופת החולים ורופא תעסוקתי קבעו לאחר ביצוע בדיקות ממוקדות כי מפעיל המכונה חולה במחלת הסיליקוזיס. הבדיקות כללה צילומי רנטגן ו-CT, תפקודי ריאות ועוד המוכיחים כי הוא סובל מהסימפטומים של סיליקוזיס המתבטאים בשינויים פיברוטיים קשים באונות העליונות של הריאות.
בשבוע שעבר, ארבעה חודשים לאחר הגשת הערעור לבית הדין, הביטוח הלאומי חזר בו מהדחיה והודיע כי: “לאחר עיון חוזר בתיק ולאור הטענות שהועלו בכתב התביעה, החליט הביטוח הלאומי לחזור זו מקביעתו ולהכיר בפגיעה מסוג סיליקוזיס כפגיעה בעבודה”. בשבוע שעבר בית הדין נתן תוקף של פסק דין לקביעה.
"אני לא אחגוג פסח, כי אין חירות כשהם שם": אשתו של החטוף האשקלוני אלכס לובנוב על חג בלעדיו
כבר 198 ימים שאלכס לובנוב מאשקלון בשבי חמאס, מאז ה-7.10, אז נחטף ממסיבת הנובה. אשתו מיכל, שהספיקה ללדת את ילדם השני מאז, בלעדיו, מספרת בראיון ל'כאן דרום' על החודשים הארוכים בציפייה להודעה שבעלה בדרך הביתה, על אזלת היד של המדינה בעסקת חטופים שלא מתקדמת, על מאבק מטה משפחות החטופים שצריך לטענתה להגביר הילוך, ועל חג הפסח הראשון שהיא תאלץ לעשות ללא אלכס: "אני לא אחגוג את פסח כי זה חג החירות, ואין בו חירות, החטופים עדיין שם"
