- רגע מכונן
הרגע שהפכתי לאבא ללא ספק היה אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים בחיי. לחוות את הבריאה מקרוב, לראות את אשתך עוברת את הדבר המדהים הזה ובסופו של יום להחזיק יחד, שנינו, את היצירה המשותפת שלנו, אין רגע יותר מכונן מזה. חוץ מתחושת האחריות שיש לך על עוד מישהו בעולם הזה, אתה מרגיש שזכית להביא לעולם עוד ילד וילדה ואתה נשבע שתעשה הכול כדי לשמור עליהם ולהגן עליהם. האבהות היא בהחלט חלק בלתי נפרד ומשמעותי ממני ומחיי. - המשפחה
אין דבר יותר חשוב מהמשפחה. זהו ערך עליון מבחינתי. על זה גדלנו וחונכנו, אם זה בבית אבי ז”ל, ואימי, שתיבדל לחיים ארוכים, ואת זה אני משריש בביתי לילדיי.
משפחת גלאם. צילום: אדי ישראל
יש לי עוד תשעה אחים, שיהיו בריאים, ואני יודע שלא משנה מה, לא משנה מתי ולא משנה למה, הם יהיו שם בשבילי בכל רגע נתון וזה הדדי.
- ידע מוזיקלי
אני לא יודע לנגן, אבל אני יודע לשיר. כמו שאומרים, מנגן על מיתרי הקול. בכלל, אני מאוד אוהב מוזיקה ומתחבר לשירים הישנים, של פעם, כשלמילים הייתה משמעות של ממש והמנגינות היו מיוחדות ונוגות. - עבודה
בנערותי עבדתי בחנות חיות, "ספארי", שנמצאת סמוך לגן האם בעיר וקיימת עד היום. אני לא ממש יכול לקרוא לזה עבודה כי באמת נהניתי להגיע לחנות בכל יום ונהניתי מכל רגע עם בעלי החיים, להאכיל אותם ולשחק איתם. - מורה לחיים
יעקב עמיצור ז”ל, שהיה מנהל אורט אפרידר, הוא היה מורה לחיים למרות שהיה ידוע בקשיחותו. הוא היה המנהל שלי שנה בלבד, אבל הותיר עליי רושם גדול מאוד, עד היום, בצורה שבה הוא העביר את המסר בדאגה האמיתית שלו לתלמידים, באכפתיות וכן, גם ביד הקשה לפעמים. הוא תמיד מצא את דרך המלך להגיע גם ללבנו וגם לשכל הישר שלנו, ואני זוכר לו את זה. - תכונה בולטת
רגישות. אני מאוד מאוד רגיש, וכשאני רואה עוולה או חוסר צדק, אני יכול בקלות לדמוע ולקחת את זה ללב. בגלל זה אולי אני רגיש במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות אצלנו בעיר, לאנשים וילדים עם צרכים מיוחדים, יש לי פינה חמה בלב עבורם ורגישות יתרה לנושאים שקשורים באיכות חייהם. אני תמיד חושב איך אנחנו, כרשות, יכולים לבוא לקראתם ולהקל עליהם. - רגע של נחת
כשאני רואה פרויקט שיזמתי לטובת התושבים הולך ונשלם. זה יכול להיות שיקום שכונות ותיקות או שדרוג רחובות ובניית המרכז הרב תכליתי לאנשים עם צרכים מיוחדים. ברגע שיש לך תכנית עבודה מסודרת ואתה רואה את כל השלביות, עומד מקרוב אחר הדברים וגם זוכה לראות את סיום הפרויקט ואת השמחה בעיני התושבים, זה בהחלט רגע שמסב לי המון נחת. - רגע של משבר
אם אני צריך לבחור רגע אחד, זה יהיה יותר תקופה, בה כשהייתי צעיר יותר, אחי חלה במחלה קשה. שמתי הכול בצד וממש עצרתי את החיים שלי כדי לסעוד אותו ולהיות איתו. היום תודה לאל הוא בריא. - אירוע טראומתי
הרגע שבו איבדתי חבר לעבודה שהיה חבר קרוב ואהוב, דרור מנשה ז”ל. הוא נהרג כשנפל ממנוף תוך כדי עבודה, וזה היה מוות קשה מנשוא. אני מקפיד לכבד את זכרו בכל אזכרה במהלך השנים ותמיד זוכר את החברות האמיצה, האמיתית והמיוחדת שהייתה לנו. - השבת שלך
שבת עבורי זה יום קדוש, יום של תפילה, בית כנסת, מנוחה, משפחה. ביום הזה אני מתפנה לאשתי טלי ולשלושת ילדיי בצורה מוחלטת ומשתדל לצמצם את הפערים שנוצרו לנו במהלך השבוע, משוחח עמם, שומע מהם איך עבר עליהם השבוע, משתף אותם בדברים שאנחנו עושים ואפילו מתייעץ איתם. הם הגב שלי ובזכות התמיכה האדירה והמשמעותית שלהם אני שואב את הכוחות לפתוח כל שבוע בשיא המרץ ועם אנרגיות חדשות וחיוביות. - ניסיון פוליטי ראשון
הניסיון הראשון שלי בפוליטיקה היה במסגרת בית הספר, שם התמודדתי לראשות מועצת התלמידים והיינו צריכים לבחור שם לסיעה.
תומר גלאם בילדותו
עלה לי רעיון לקרוא לסיעה בשם "גלידה", כי זה סוג של קונצנזוס מאחר ואין כמעט ילדים שלא אוהבים גלידה, ואכן הלכנו על השם הזה ועם זה גם ניצחתי וכיהנתי כראש מועצת התלמידים.
- במטבח
אני לא מהגברים שנרתעים מהמטבח, להפך. אני דווקא אוהב לבשל ואוהב להתעסק עם בשר, אם זה על האש או בתנור. המנות הידועות שלי והכי טובות וטעימות זה מוקפצים, עוף בגריל וסלטים ירוקים למיניהם.
אמא רחל גלאם מברכת את הבן תומר. צילום: אורי קריספין
את המאכלים הטריפוליטאיים המסורתיים אני משאיר לאימא שלי, שעושה אותם על הצד הטוב ביותר, במיוחד בחג הפסח. היא לא קונה את התבלינים מוכנים, אלא מכינה אותם בבית, ואז לאוכל יש טעם מיוחד, טרי והכי טעים שיש.
- המוטו שלך
יש שני משפטים שמלווים אותי ומנחים אותי בכל חיי הבוגרים – “תעשה טוב, יהיה טוב” – משפט שאבא שלי ז”ל היה אומר לי תמיד ואני רואה בו סוג של צוואה שהוא השאיר לי. והמשפט שאמא שלי אמרה לי ברגע שנבחרתי על ידי מועצת העיר – “אף פעם אל תיקח מה שלא שייך לך, וממה שיש לך תיתן לאחרים”. אני משתדל לפעול על פי שני המשפטים האלה, לזכור אותם וליישם אותם. במיוחד בתפקידי כיום יש להם ערך מוסף.
"מרגישים שלא שכחו אותנו": הגדה לפסח לזכר הבוגרים שנפלו במלחמת 'חרבות ברזל'
הגדה של פסח לזכרם של ארבעת בוגרי אורט רונסון שנפלו מאז ה-7.10 חולקה למשפחות השכולות ולצוות החינוך בבית הספר. מנהלת בית הספר: "השנה האחרונה מחייבת אותנו להמשיך להנציח את זכרם ולהדק את הקשר עם המשפחות השכולות"
