אילוסטרציה: דודו בכר

שמונה ילדים זקוקים לבית חם

אושר נולד לאימא מכורה לסמים, ותמר ננטשה בידי אימא שלה - אלו הסיפורים של הילדים שזקוקים לבית חם שיקבל אותם. נכון להיום יש שמונה ילדים שזקוקים למשפחת אומנה מהאזור. שמונה ילדים שהסיכוי שלהם לחיים מעט יותר נורמליים הוא משפחה חמה עם לב רחב. "נתנו לילדים הללו המון חום ואהבה, אבל הם לימדו אותנו הרבה יותר”, אומר רפי, שקיבל לביתו שני ילדים אח ואחות

פורסם בתאריך: 2.3.18 14:21

שמונה ילדים במצבי חירום וסיכון מאזור אשקלון ואשדוד מחכים כבר תקופה ארוכה למשפחות אומנה מהאזור שיוכלו לקלוט אותם ולהעניק להם בית חם, שבו יוכלו לקבל את הדרוש להתפתחותם עד שתתאפשר חזרתם להוריהם הביולוגיים. כעת יש מחסור חמור במשפחות אומנה, בעיקר עבור אחים וילדים עם צרכים מיוחדים. “הם נשארים בביתם או מחכים במרכזי חירום בעקבות המצוקה והמחסור”, אומרת מירה ורקר, מגייסת משפחות אומנה במכון סאמיט, המסייע לילדי אומנה ולמשפחות אומנה.

משפחת אומנה מהווה, למעשה, פתרון זמני לתינוקות וילדים בסיכון שהוצאו מחיק משפחתם בעקבות החלטת גורמי הרווחה ובאישור בית משפט. תוך כדי השהות באומנה משקמים גורמי הרווחה השונים את ההורים הביולוגיים, כי השאיפה היא להחזיר את הילד בסופו של יום אל ביתו.

בית משפחת אומנה. אילוסטרציה: דודו בכר

אצל אחת ממשפחות הקלט ממתין גם אושר (כל השמות בכתבה בדויים), בן השנה, שנולד לאימא מכורה לסמים קשים. בחייו הקצרים הוא חווה הרבה. הוא ילד מקסים, סקרן ומלא אנרגיות, שעושה עכשיו את צעדיו הראשונים הרחק מאימו, שנכנסה למוסד לגמילה מסמים.

“מגיעים אלינו ילדים במצבי משבר שחוו טראומה בעצם ההוצאה שלהם מהבית והפרידה מההורים, שיושבת על טראומות נוספות כמו אלימות, הזנחה ומצוקה כלכלית”, אומרת ורקר. “אנחנו מחפשים משפחות חזקות ויציבות שיכולות להתמודד עם המורכבות הזו, שגם יכולות להכיל את הילד וגם לתת מקום למשפחה הביולוגית של הילד”.

באזור אשקלון והסביבה מחפשים אחר משפחות חילוניות ודתיות בעלות יציבות כלכלית ומצב בריאותי תקין, היעדר רישום פלילי ובגילי 55-30. “משפחה אומנת מקבלת סל תקציב חודשי למימון הוצאות של ילד, ויש החזרים על הוצאות בסיס כמו חינוך, טיפולים ועוד. המשפחות מקבלות ליווי מקצועי על ידי עובדת סוציאלית, שמלווה אותם מרגע ההשמה ונותנת הדרכות וייעוץ להורים מתוך תפיסה שהורות באומנה היא לא הורות רגילה”, מסבירה ורקר. “חסרות לנו משפחות לאחים שאנחנו לא רוצים להפריד. בנוסף, יש מחסור בבתים לילדים הגדולים. ילד קטן לוקחים מיד כי קל להכיל אותו ולעצב אותו, אנחנו בהצפה של ילדים גדולים”.

ילדים בסיכון. אילוסטרציה: מוטי מילרוד

מכון סאמיט הוקם ב-1973, ומאז ועד היום עוסק בקידום ושיקום צעירים נפגעי נפש באמצעות מסגרות טיפול ייחודיות ופורצות דרך. בנוסף, המכון מפעיל מרכז טיפול והדרכה עבור הורים למתבגרים. זה כעשור שירות האומנה של מכון סאמיט מסייע למאות ילדים ונוער בסיכון מאזור ירושלים והדרום, אשר הוצאו מחזקת הוריהם לאחר שעברו התעללויות קשות והזנחה. שירות האומנה מפעיל קלטי חירום ומאתר ומכשיר משפחות אומנה שיעניקו בית חם לילדים.

“אפשר להביא אחות בלי היריון”

בני הזוג לוי מאשקלון התוודעו לראשונה לקיומו של מכון סאמיט בעקבות כתבה שפורסמה ב"כאן דרום" לפני כשמונה שנים. היו להם אז שלושה ילדים, בני 11,14 ו-7, והם דיברו על הרחבת המשפחה, אולם ברור היה להם שבשל מצבה הרפואי של האישה, הדבר לא יתאפשר. “הבנו שאין שום סיכוי שהיא תצליח להחזיק היריון והסברנו את זה גם לילדים, שמאוד רצו אחות קטנה”, מספר רפי, אב המשפחה. באחד מימי השישי דפדפה הילדה האמצעית בעיתון ונתקלה בכתבה המדוברת. “היא באה אלינו עם העיתון, שמה אותו על השולחן ואמרה ‘תראו, אפשר להביא אחות קטנה גם בלי להיות בהיריון’”, משחזר רפי.

מה עבר לכם בראש באותו רגע?
“לא היה לנו מושג על מה מדובר, לא הכרנו את הדבר הזה קודם. אשתי ואני הסתכלנו אחת על השני, וכבר במבט בינינו הבנו שאולי הילדה צודקת. לא רק שלא ביטלנו את הרעיון, כבר ביום ראשון התקשרתי למספר הטלפון שהיה מצורף לכתבה והתעניינתי. תוך מספר ימים קיבלנו בדואר ערימה של טפסים”.

מה שאלו?
“הכול, פשוט הכול. זאת חקירה עד לפרטים הקטנים ביותר. אני הייתי אז בן 40 פלוס ושאלו אותי על הגננת שלי. הרגשתי שעושים בדיקה מקיפה ויסודית ושחשוב להם למצוא בתים ראויים לילדים הללו”.

לאחר שמילאו את הטפסים והחזירו, המתינו בני הזוג לשיחת הטלפון, כפי שהובטח להם, אך עברו חודשיים, וזאת לא הגיעה.

ניסית לברר מה קורה עם זה?
“לא, דווקא לא ביררתי. אחרי ששלחתי את הטפסים הם אמרו שייצרו קשר. אנחנו הרגשנו שעשינו את שלנו; אם יחזרו אלינו, זה יהיה הסימן שלנו, ואם לא – אז כנראה שלא נועדנו לזה”.

אחרי חודשיים הגיעה שיחת הטלפון ונקבע ביקור בית. “ציפיתי לביקור רגיל, כוס קפה, עוגה, אבל זה ממש לא היה ככה. הגיעו אלינו הביתה ובדקו את הכול, כולל מה יש בארונות במטבח. זאת לא הייתה התחושה הכי נעימה, אבל הערכתי מאוד את העובדה שעושים עבודה יסודית כל כך והבנתי מאיזה מקום זה מגיע”.

לאחר הביקור התבשרו בני הזוג שהם עוברים לשלב הבא ומוזמנים לקורס של יומיים, שאליו מגיעות משפחות אומנה וילדי אומנה, ובו כולם מספרים את סיפורם. שם הבין רפי לראשונה את המשמעות של המהלך שהם עומדים לעשות. משפט אחד ששמע מפיה של אם אומנה אחרת מלווה אותו עד היום. “היא אמרה, ‘אל תחשבו שזה פיקניק’, וזה איתי עד היום. עד לרגע הזה לא ממש עצרתי לחשוב על המורכבות שיש סביב זה. מבחינתי, מביאים ילד ומגדלים אותו, לא חושבים יותר מדי על הקשיים ועל כל הסיפור שיש מסביב”.

ואז על מה חושבים?
“המון חששות, אבל מצד שני זה אתגר גדול יותר שאנחנו היינו מוכנים לקחת אותו. חששתי שנקבל ילד שלא נצליח להתמודד עם הקשיים שלו, ילד שיגיע אלינו הביתה ויזעזע את כל מה שבנינו, ילד שאולי לא נצליח לעזור לו ולהיות לו המשפחה התומכת שהוא כל כך זקוק לה. אלה ילדים שבאים ממשפחות קשות, זה משפיע עליהם מכל הבחינות, ופתאום הבנתי שזה גם עלול להשפיע עלינו”.

ילדי אומנה. אילוסטרציה: דוד בכר

“תמר ננטשה בכניסה לשירותי הרווחה”

בתום הסדנה הוזמנו בני הזוג למפגש נוסף, הפעם עם הילדים הביולוגיים שלהם, על מנת שיהיו שותפים לכל התהליך. “הילדים ידעו, כמובן, אבל השתדלנו עד השלב הזה לא לעדכן אותם יותר מדי, כי חששנו שהם עלולים להתאכזב. זה כבר היה השלב הסופי, שאחרי שעברנו אותו הודיעו לנו באופן רשמי שסיימנו את התהליך ושכעת נותר לנו רק להמתין לילד. ביקשנו אם אפשר שזאת תהיה ילדה וחיכינו לטלפון”.

גם הפעם הציפייה ארכה יותר זמן מהמשוער, אך בפעם הזאת רפי לא ויתר והתקשר למשרדים על בסיס יומי. “כבר התחלנו להתאכזב. אבל מי שמכיר אותי, יודע שאני יכול להיות נודניק לא קטן. אז התקשרתי והתקשרתי, וכל הזמן אמרו לנו שמנסים לאתר”. ארבעה חודשים אחר כך ושבעה חודשים מהיום שבו ראו לראשונה את הכתבה בעיתון הם התבשרו שנמצא מי שזקוק להם, אך מדובר לא בילד אחד אלא בשני אחים שבלתי אפשרי להפריד ביניהם.

איך הגבתם?
“היינו קצת בשוק ולא ממש ידענו איך לקבל את זה. זה היה ממש בום כזה שהנחית אותנו לקרקע. זימנו אותנו לפגישה במכון‘סאמיט, שבו יושבים מלאכים שעושים עבודת קודש, ושם נתנו לנו לראות את התיקים האישיים של הילדים”.

מה למדתם עליהם?
“עמית היה אז בן שלוש ותשעה חודשים, ותמר בת שנתיים וארבעה חודשים. אלה היו גם גילים שכבר קצת שכחנו מהם, כי הילד הקטן שלנו היה אז בכיתה א’. קראנו שהם נולדו לאבא מכור לסמים קשים שנכנס ויוצא ממכוני גמילה. ואימא שעבדה לפרנסתה במשק בית, רק שעל הדרך היא גם גנבה מהבתים הללו ונשפטה למאסר. היו להם עוד שני אחים גדולים מהם. אחר כך גם למדנו שתמר ננטשה בכניסה לשירותי הרווחה בעיר שבה היא נולדה יום אחרי הלידה. אחר כך האימא הופיעה וביקשה אותה בחזרה, אבל זה לא החזיק מעמד. הם חיכו במשפחת קלט תשעה חודשים, שזה זמן מאוד ממושך ולא משהו שהוא אופייני, אבל העובדת הסוציאלית לא הייתה מוכנה להתפשר על משפחה עבורם. ואז אמרנו, 'או-קיי, אם זה אנחנו, אז איך אנחנו יכולים לסרב לדבר כזה'”.

אתה זוכר את הפגישה הראשונה ביניכם?
“בטח. זה היה בבית של משפחת הקלט באחד מהיישובים הסמוכים לעיר. אנחנו רואים ילדים מדהימים, באמת שמדובר באוצרות של ממש, שבפרק הזמן הקצר שהם חיו בו יכלו לכתוב כבר ספרים שלמים. מיד נקשרנו אליהם, וגם מצדם החיבור היה מיידי”.

באיזה מצב הם הגיעו אליכם?
“לא גמולים, עם שקית ובה שני טיטולים וכמעט שלא מדברים, שניהם. שעתיים אחרי שהם הגיעו אלינו הביתה, עמית כבר קרא לאשתי ‘אימא’ והתרגשנו. דאגנו לשבץ אותם בהתחלה בגן שפתי, ואחרי שנה של עבודה מאומצת מצד כולם הם עברו לחינוך רגיל. היום הם ילדים מדהימים, חכמים מאוד ולומדים בכיתות ד’ ו-ג’. פשוט פורחים”.

אני בטוחה שזה לא היה קל כמו שזה נשמע?
“לא, זה לא קל, אבל אנחנו מקבלים ליווי צמוד של אנשי מקצוע ופסיכולוגים, הם אלה שנותנים לנו את הכלים ונמצאים איתנו לאורך כל הדרך. גם את הילדים מלווים כל הזמן, כל אחד בהתאם לצרכים שלו. אנחנו מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, אבל לגדל כל ילד זה מאתגר, גם את הילד הביולוגי”.

אילוסטרציה: אלירם משה

איפה הקשיים בעיקר?
“נחשפנו להתמודדות אחרת, שלא הכרנו קודם עם הילדים שלנו. אם זה בעיות של קשב וריכוז, רטלין, התפרצויות של אלימות. הם מתמודדים גם עם מצב רגשי לא פשוט. עמית החליט לחשוף בפני החברים שלו בבית הספר את הסיפור שלו, הוא רק לא ידע שהילדים ישתמשו בזה לרעתו, ועכשיו צוחקים עליו שאין לו בית. כל דבר כזה מערער אותם ואת הקרקע שאנחנו מנסים לבנות להם. ביום המשפחה האחרון הם לא רצו להשתתף, לא ניסינו לשכנע כי ידענו שזה רק יקשה עליהם יותר. ילדי אומנה עושים הרבה כדי לרצות, כי עד שהמקום שלהם לא קבוע, הם לא מרגישים בטוחים. אנחנו לא רוצים לתת להם את ההרגשה הזאת, ולכן אף פעם לא לוחצים עליהם”.

במשך השנים שמרו הילדים גם על קשר עם האם. האב נעלם והופיע שוב רק לאחרונה כשבני הזוג לוי החלו להסדיר את האימוץ של האחים. “היינו מקפידים אחת לשבועיים לבקר את אימא שלהם בכלא, וזה לא פשוט, כי כל הדברים האלה משפיעים עליהם, אבל היה לנו חשוב שישמרו איתה על קשר רציף. האבא לא היה בתמונה, הוא הופיע פתאום לפני שנה וחצי והתנגד לחתום על האימוץ. שבוע שעבר קבע בית המשפט שהם יישארו אצלנו עד גיל 21. ישבנו, דיברנו איתם והרגענו אותם. אמרנו להם שהם יישארו איתנו עד החתונה לפחות. קיבלנו ילדים מדהימים, הם האוצרות שלנו והם הכניסו לנו המון אור הביתה. הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, בדיוק כמו הילדים הביולוגיים שלנו. הם מאוד קשורים לאחים שלהם. עמית ישן עם הבן הגדול, ותמר עם הבת החיילת, הם ביקשו שנקנה עבורן מיטה זוגית וכך עשינו. אנחנו נתנו בית לילדים הללו, המון חום ואהבה, אבל הם לימדו אותנו הרבה יותר. היום הילדים שלי רוצים שנהיה משפחת קלט, שזה אומר שיהיו בבית שלנו בכל רגע נתון כ-12 ילדים. מבחינתי זה אומר הכול”.

משפחות המעוניינות לשמש משפחת אומנה לילדים בסיכון או משפחת קלט חירום מוזמנות ליצור קשר עם מכון סאמיט בטלפון: 08-8504011. פרטים נוספים ניתן לקבל באתר המכון בכתובת: www.summit.org.il

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מה זה שירות אומנה ומי מתאים?

האומנה מהווה מסגרת חוץ ביתית זמנית, חמה ואוהבת לילדים בסיכון שהוצאו מביתם בעקבות החלטת מחלקת הרווחה. אין מדובר באימוץ על בסיס קבוע המחייב קבלת אפוטרופסות על הילד, לכן מעבר לקריטריונים מוגדרים, כגון גיל מתאים, מצב משפחתי, אי-רישום פלילי, מצב בריאותי תקין וכולי, הרי שכל משפחה בעלת לב גדול ורחב יכולה לשמש משפחה אומנת לילדים אלה. משפחת אומנה הינה מסגרת משפחתית חלופית וזמנית המאפשרת לתינוק מיום היוולדו ועד לבגרותו (18) לקבל את הדרוש להתפתחותו הנפשית, הגופנית, החינוכית והחברתית ולספק לו את הצרכים שלהם הוא זקוק עד שתתאפשר חזרתו להוריו הביולוגיים.

חשוב להדגיש כי בכל זמן שהיית הילדים באומנה, המשפחות מלוות על ידי מכון סאמיט ליווי ריגשי ומקצועי ומקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה.

אילוסטרציה: דוד בכר

על פי מחקרים, משפחת אומנה הינה הסביבה הטובה ביותר להתפתחות תקינה ונורמטיבית של ילדים שהוצאו מביתם, משום שתמיכה רגשית, חיזוקים וכלים להתפתחות נפשית, רגשית ושכלית שילד כל כך זקוק להם מגיעים קודם ממעגל האנשים הקרובים ביותר לילד, במקרה זה אלו הם בני המשפחה האומנת.

מכון סאמיט (מלכ”ר) קיבל לראשונה בשנת 2003 ובשלישית בשנת 2015 את המכרז להפעלת שירותי האומנה במחוז ירושלים והדרום על פי תכנית הפרטה של משרד הרווחה.

יש כמה קריטריונים למועמדים לשמש בתפקיד אומנים:

  • גיל האומנים לא יעלה על 55.
  • אישור רפואי על מצב בריאותי תקין.
  • אישור על היעדר רישום פלילי,ש אותו יש להביא מהמשטרה.
  • מקום ראוי בבית, לילד/ים.
  • הכנסה קבועה ויציבות כלכלית.
  • יחסים בינאישיים תקינים בין בני הבית.
  • המלצות, בכתב ובעל פה מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה.

מהות תפקידה של משפחת האומנה: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברוב המקרים (לבד ממקרים יוצאי דופן) ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד.

ההרשמה לערב התרמה השנתי של מכון סאמיט בעיצומה. לפרטים היכנסו לדף הפייסבוק “סאמיט – משפחות אומנה לילדים בסיכון”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר