ערב אחד באוקטובר 2024 שיחקה ילדה בת 13 עם אחיותיה הקטנות במרפסת ביתה באשקלון. בשעה 20:00 או בסמוך לכך הבחין בה משה סנדרוסי, אז בן 60, שכן המתגורר בבניין סמוך, מגג המרפסת שלו. הוא הכיר אותה. הוא קרא לה, ואמר לה לבוא אליו.
הילדה נקשה על דלת דירתו. בתו של סנדרוסי, שהייתה באותה עת בבית, פתחה לה את הדלת, ולשאלתה השיבה כי אביה נמצא על גג הבניין והקטינה עלתה במדרגות לגג.
נגע, חיבק ונישק: מה שקרה על הגג
על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה סנדרוסי במסגרת הסדר טיעון, הוא ניגש אל הילדה, חיבק אותה, נישק את ידה, נגע בידיו בישבנה מעל הבגדים ונישק את שפתיה. כשהזיזה את ראשה, הוא הזיז את שיערה ונישק אותה בצווארה.
בשלב מסוים שמע סנדרוסי רעש, והילדה שמעה את אחיותיה קוראות בשמה. הוא שאל אותה אם היא צריכה ללכת, היא השיבה בחיוב ורצה אל המדרגות בחזרה לביתה. מיד לאחר מכן היא התקשרה לאמה כשהיא בוכה, והאם הזעיקה את המשטרה.
הילדה דרשה: עונש מאסר לסנדרוסי
תסקיר נפגעת העבירה שהוגש לבית המשפט מצייר תמונה קשה. הילדה, בת למשפחה חרדית, נפגעה מינית דווקא על ידי שכן מוכר שבו בטחה והאמינה.
לפי התסקיר היא חוותה "זיכרונות חודרניים מהאירוע הטראומטי" ופחדים, וקרבת מגוריו של סנדרוסי מציפה אצלה את הזיכרונות האלה שוב ושוב. היא חשה שונה מבנות גילה שלא נפגעו, הביעה חשש שייפגע בה שוב ותיארה אירוע שבו ראתה אותו ברכבו וחששה ממנו. אמה חוששת מהשלכות הפגיעה על שידוכיה העתידיים ועל שאר ילדי המשפחה.
בקשתה של הילדה הייתה חד משמעית. היא ביקשה שסנדרוסי יקבל עונש מאסר ו"שיישב בכלא", כדי שתוכל להתקדם בחייה.
התביעה דרשה עד 3 שנות מאסר
המאשימה טענה כי סנדרוסי פגע בערכים מוגנים בסיסיים ביותר, ובכללם כבודו של אדם, שלמות גופו וזכותו לאוטונומיה על גופו. עוד הפנתה לכך שקרא לילדה לביתו, חיבק ונישק אותה ונגע בישבנה, וכי ביצע את מעשיו בקטינה מתחת לגיל 14 כשהוא בן 60, תוך שניצל את היכרותו עמה ואת תמימותה.
עמדת התביעה הייתה מתחם ענישה הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, ובקשה למקם את סנדרוסי בסוף השליש התחתון: מאסר בפועל מרתיע, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע ופיצוי כספי משמעותי לנפגעת העבירה. היא אף הציגה מקרים אחרים שבהם בית המשפט פסק עונש חמור.
הסנגור: מעידה חד פעמית
בא כוחו של סנדרוסי טען מנגד כי יש לתת משקל להליך הטיפולי שעבר מרשו, וכי ההליך לא הסתיים. עוד טען כי סנדרוסי הודה וחסך את עדותה של המתלוננת, וכי מדובר במעידה חד פעמית. הסנגור הוסיף כי עונש המינימום הקבוע בחוק אינו מחייב שכולו ירוצה בפועל, וכי ניתן להסתפק בעבודות שירות, בין היתר לנוכח מצבו וימי המעצר שעבר.
סנדרוסי עצמו ביקש סליחה. לדבריו עשה טעות, והוא משלם עליה עד היום.
השופט עם ביקורת על התביעה
כאן הגיעה נקודת המפנה. השופט צבי פורר בחן את פסקי הדין שהפרקליטות עצמה הביאה כדוגמה למדיניות הענישה הנוהגת, ומצא כי דווקא הם חמורים יותר מהמקרה שלפניו.
"בכל הכבוד הראוי, שני המקרים שהציגה המאשימה, חמורים הרבה יותר מהמקרה שלפנינו ואף לימדו על שימוש מסוים בכח", כתב השופט בגזר הדין שניתן לאחרונה, והוסיף: "כיצד ניתן לטעון כי המקרה שלפנינו חמור יותר?". עם זאת הבהיר השופט כי איננו "מקל ראש במעשיו" של סנדרוסי, וכתב שמדובר במקרה חמור יחסית.
גזר הדין: ללא עונש מאסר
השופט זקף לזכותו של סנדרוסי, היעדר הרשעות קודמות, גילו, החרטה שהביע, לקיחת האחריות והחיסכון בזמן השיפוטי, ובעיקר העובדה שמדובר באירוע חד פעמי וחריג בכלל חייו. מנגד קבע השופט כי לא ניתן לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום, משום שסנדרוסי לא עבר תהליך שיקומי משמעותי.
השופט צבי פורר. צילום: אתר הרשות השופטת
בסיכומו של דבר הוא גזר על סנדרוסי 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בכלא שקמה. בנוסף הוטלו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה שבה הורשע או כל עבירת מין מסוג פשע, וכן 4 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג עוון. עוד נקבע כי יפצה את הילדה בסך 10,000 שקלים, שישולמו בחמישה תשלומים החל מ-1 בספטמבר 2026.
הפרקליטות: נערער על העונש
סנדרוסי היה אמור להתחיל לבצע את עבודות השירות שנגזרו עליו, אלא שבסוף השבוע האחרון הגישה נציגת הפרקליטות עו"ד מזל מנשה קסהון לבית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין. בבקשה נכתב כי הפרקליטות מתכוונת להגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על גזר הדין של סנדרוסי.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ 
