לאחר שנפל בהיתקלות עם מחבל חיזבאללה במרחב דיר סיראן שבדרום לבנון, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון בליווי המונים, נחשפים עכשיו פרטים מרגשים מחייו של סרן דוד חזות ז"ל, בן ה-21 מאשקלון. אמו, גלית חזות, חשפה את דבריו של בנה – דברים שמקבלים עכשיו משמעות נבואית.
"אמא, אם צריך לקרות משהו – יקרה"
גלית תיארה את הקושי שבכך שמדובר בבנה היחיד שבחר מרצונו לשרת בגולני: "זה לא מתעכל, בן יחיד שהיה לי, שבחר בגולני, רצה גולני, הוא אמר 'אמא אם צריך לקרות משהו – יקרה. לא משנה אם זה עזה או איו"ש או בכביש. כשהוא בא לקחת הוא לוקח' והוא לקח אותו שם", סיפה בראיון לכאן ב'.

סרן דוד חזות ז"ל
לדבריה, רק לפני שבועיים ביקש ממנה דוד בקשה נוספת: "הוא ביקש ממני לפני שבועיים שאם יקרה משהו אני אמשיך בחיים. הוא ביקש שאמשיך".
גלית סיפרה: "הוא אמר את זה ביציאה האחרונה. אמרתי לו 'דוידי, אתם שם עם כל הכטב"מים', הוא אמר לי אמא רק מי ששם מבין למה צריך להיות שם. יש סימני שאלה ולא הגיוני ולא נתפס, אבל אין מה לעשות. הבטחתי לו על הקבר שאני אמשיך את הדרך שלו".
"איך יכול להיות שחייל ישן על הרצפה?"
גלית סיפרה בראיון כי אחת הנקודות שהכאיבו לדוד ביותר הייתה לראות חיילים חברים שחסר להם הבסיסי ביותר: "הנקודה שהכי כאבה לו זה לראות את החיילים שאין להם. לפני היציאה האחרונה, הוא יצא אחרי 5 שבועות והלך לביקורי בית, הוא אמר לי 'אמא, אני חייב להגיע לכמה ביקורי בית'. ובכל ביקור כזה הוא יצא מזועזע 'אמא, איך יכול להיות שחייל שחוזר אחרי 5 שבועות ישן על מזרון על הרצפה?, איך יכול להיות שילדים אין להם פינת אוכל ואוכלים ברצפה? חיילים לוחמים'".

האם גלית עם בנה דוד ז"ל
היא הוסיפה: "הוא עשה הכל ונתן כספים מהכיס שלו וניסה לעזור וכסף שאספתי הוא העביר לגדוד לטובת הלוחמים האלה. זאת הזיה".
מהצופים לצבא: "אני רק גולני"
גלית שיתפה גם פרטים על דרכו של דוד אל גולני: "הוא התחיל בצופים כנער, הוא איבד את אבא שלו לפני 5.5 שנים באופן פתאומי. דוד הלך למכינה קדם צבאית 'אשר רוח בו' ומלכתחילה הוא אמר לי 'אמא אני רק גולני'. התחננתי אליו 'דוידי, למה? עם נתונים טובים כמו שלך אתה יכול לתת בכל מקום'. הוא אמר 'אני רק גולני, אני אהיה רק בגולני'".
גלית הודתה: "האמנתי שבעלי ישמור מלמעלה ולא יקרה כלום. הוא המשיך בתפקיד פיקודי לאורך כל הדרך ובסוף ידעתי שזה יקרה, אני חיכיתי לדפיקה הזאת בדלת".
הומור שחור ותוכניות לעתיד שלא התממשו
לצד הכאב, גלית סיפרה גם על הצד ההומוריסטי של בנה: "היה לו הומור שחור, כל פעם שהיה תקרית והייתי מתקשרת אליו הוא עונה 'אמא אני עוד לא מת, שחררי'. והנה זה קרה לי".

הלוויתו של סרן דוד חזות ז"ל. צילום: אלדד עובדיה
גלית גילתה כי לבנה היו תוכניות גדולות לעתיד: "הוא רצה להציע נישואין לחברה שלו אחרי שהוא יסיים את השירות שלו, היו לו תוכניות להכל. אבל לבורא עולם יש תוכניות משלו שאני לא יכולה להבין. הוא חשב על המערכת הביטחונית אולי שב"כ".
"אני אהפוך עולמות": ההבטחה להמשיך את דרכו
בסיום הראיון, גלית הצהירה כי בכוונתה להפוך את כאבה לשליחות: "הוא השאיר לי צוואה להמשיך את הדרך שלו. הדרך שלו זה לדאוג לכל החיילים השקופים האלה שיהיה להם אוכל בבית ומזרון לישון עליו שיהיה להם פינת אוכל. דואגים להם ואת זה אני אעשה. לא יהיה חייל שיחזור אחרי 5 שבועות מלבנון ומקרר ריק. זה לא יקרה. אני אשים את החיים שלי על זה שזה לא יקרה".
גלית סיכמה בזעקה: "איך זה יכול להיות במדינת ישראל בשנת 2026? איך זה יכול להיות? אני אהפוך עולמות ואני אגיע לכל משפחה שאין לה".
יהי זכרו של סרן דוד חזות ז"ל ברוך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ ![]()


