"השפיע על המערכה מול איראן": נחשפה תרומתו של איש המוסד מאשקלון

לראשונה מאז מותו הטראגי לפני כשנתיים וחצי, חשף ראש המוסד דוד ברנע פרטים מרתקים על תרומתו של איש מוסד בכיר מאשקלון למבצעים שביצעה ישראל נגד איראן. הגילוי הדרמטי הגיע במסגרת נאומו בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

"ביום הזה אני חושב על חללי המוסד ועל בחירתם לתרום לאורך שנים לביטחון ישראל", פתח ברנע את דבריו בטקס. אך במהרה עבר לחשיפה מיוחדת במינה: "בזמן מערכת שאגת-הארי מחשבותיי וליבי התמלאו בגאווה בדמותו ופועלו של מ', שנפל מחוץ לישראל בעת מילוי תפקידו".

הזר שהניחו חבריו לאגף של מ' על קברו באשקלון

מ' איש המוסד המסתורי, שכונה בתקשורת "ארז שמעוני" ושמו האמיתי אסור בפרסום, היה מאשקלון ומילא תפקידים סודיים במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כעת, לראשונה, נחשף היקף פעילותו האמיתי.

"המבצעים שלו שילבו יצירתיות ותחבולה"

ברנע המשיך וגילה: "המבצעים שהוביל מ' שילבו יצירתיות, תחבולה בשילוב טכנולוגיה עילית והשפיעו באופן משמעותי על הצלחת המערכה נגד איראן". המילים הנדירות של ראש המוסד משקפות את חשיבות הפעילות שביצע איש אשקלון בשטח, פעילות שפרטיה המלאים כנראה לא יפורסמו לעולם.

"מאז הקמת המדינה לפני 78 שנים, מלחמות ישראל מוכיחות כי מה שיכול להבטיח את קיומנו בארץ הוא רק כוח מגן ישראלי, נחוש ועוצמתי. בזכות מסירותם, גבורתם והקרבתם של הנופלים עם ישראל חי וקיים", הוסיף ברנע.

האסון באגם מאג'ורה באיטליה

מ' נהרג בשנת 2023 באגם מאג'ורה באיטליה. על פי הדיווחים השונים, הוא ועוד אנשי מוסד נפגשו שם עם אנשי מודיעין מקומיים לחגוג יום הולדת ויצאו לשיט בסירה שהתהפכה בסערה שפקדה את האגם.

באסון נהרגו עוד שלושה בני אדם: שני סוכני ביון איטלקים ואזרחית רוסיה, אשתו של בעל הסירה.

בן 54 היה במותו.

מאות הגיעו להלוויה – פניהם מכוסות

להלווייתו אז בבית העלמין הצבאי באשקלון נהרו מאות אנשים, רבים מהם עטו על פניהם מסכות קורונה יחד עם משקפי שמש וכובעי מצחיה. ההסוואה נועדה להסתיר את זהותם של אנשי הצללים, אנשי המוסד, שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לחברם.

בראשם הגיע ראש המוסד דוד ברנע, שנשא דברי ספד מרגשים: "הוא נהרג בתאונה טראגית במהלך נסיעה מטעם המוסד לאיטליה. אני הכרתי אותו מנסיעה משותפת אחרת ומשירות משותף רב שנים בארגון. במעמד זה אני מבקש לדבר על האדם, החבר, איש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים שהקדיש את חייו הבוגרים לביטחון המדינה".

"הוא היה בעננים" – הרגעים האחרונים

ברנע סיפר עוד: "הוא אהב את הים והקסם של המים משך אותו לכן השקיע באהבתו למים והשלים קורס סקיפרים רק לאחרונה. הלב נשבר כשחושבים שאת מותו מצא דווקא במים סוערים".

קברו של איש המוסד בחלקה הצבאית בבית העלמין באשקלון

ואז הוסיף: "חבריו לשיט תיארו שבמהלך השיט מצב רוחו היה מעולה 'הוא היה בעננים' כפי שהם אמרו. הוא הרגיש הגשמה של ממש בחיבור שבין הספינה למים, לאגם".

"לא נוכל לספר בפומבי על מעשיך"

"עכשיו אתה מביט אלינו מעננים ואני רוצה לומר לך, אנחנו אוהבים אותך, מעריכים אותך מאוד ולא נשכח לעולם את דמותך ואת תרומתך הרבה למוסד", אמר ברנע. "אנחנו נפרדים היום מאדם נדיר, עובד מסור ונאמן, מי שהיה חבר של אנשים רבים שאהבו אותו כל כך והעריכו אותו כל כך".

ברנע סיים בציון המגבלות הביטחוניות: "פעלת בחשאי במשך כל חייך הבוגרים וגם לאחר מותך לא נוכל לספר בפומבי על מעשיך הרבים, המשמעותיים והמועילים לעם ישראל. לכולנו. יהי זכרך ברוך".

"ניסיתי לשכנע אותך לחזור"

ראש האגף שלו במוסד נשא אף הוא דברי ספד מרגשים: "נפרדנו לפני הנסיעה שלך, בראש ובזיכרון שלי זה קרה ממש אתמול. היינו אתה ואני, בקומה שלנו ליד מעקה הזכוכית. אתה באת מצויד בחיוך הנצחי שלך ואני בפעם המי יודע כמה, בניסיון שכנוע שתחזור לשירות מלא".

הוא הוסיף: "עכשיו באתי לומר לך ולא רק בשמי, אלא בשם אגף שלם, כמה אני מצטער. אנחנו חבריך על פני תבל שלא הספקנו לומר לך כמה ראינו בך איש מקצוע, דוגמא ומופת. מהסוג שכל כך מעט מהם יש".

החלום שלא התגשם

אחיו הגדול חשף סיפור מרתק מילדותם באשקלון: "בכיתה ג' או ד', הייתה תחרות של בניית ארמונות בחול בחוף הים של אשקלון. אחי זכה במקום הראשון והפרס היה כרטיס טיסה למקסיקו, כדי להשתתף בתחרות בינלאומית. אבי ז"ל, לא היה מוכן אפילו לשמוע, אם זה היה תלוי בו, הוא לא היה מאפשר לו לצאת מעתיקות ג'".

האח המשיך: "ואולי רק בגלל החוויה המתסכלת הזאת, הוא החליט שלא רק שהוא יבקר במקסיקו, הוא יבקר כמעט בכל נקודה על פני כדור הארץ וכך הוא חי את חייו. הוא ידע שפות, הכיר תרבויות ובילה בהמון מקומות ברחבי העולם. הוא היה באמת איש העולם הגדול במלוא מובן המילה".

תולעת הספרים שצחק בקול

האח שיתף גם סיפור נוסף: "גם בכיתה ג', גרנו בעתיקות ג' והוא היה תולעת ספרים, כל הזמן ישב בחדר וקרא ספרים והלך למתנ"ס וולדנברג להחליף ספרים ואחר כך למתנ"ס מול צ'יריבום, להחליף עוד ספרים. הוא היה יושב בחדר וקורא ופתאום אני שומע צחוק מתגלגל, צחוק בריא ונכנסתי 'מה קרה?' והוא אמר לי 'כדי להבין, אתה צריך לקרוא את הספר, לחוות את החוויה'".

"והוא המשיך לחיות את החיים שלו עם הצחוק המתגלגל ועם החיוך המתמשך ועם גומות החן המדהימות שלו, כך הוא חי את חייו, עם הרבה צחוק וחיוכים וחוס הומור והוא ידע באמת לחוות את החיים בצורה מלאה", סיכם האח.

"התפקיד שלי זה לכופף בננות"

לאחר מכן ספדו לו בני משפחה נוספים. אחייניותיו סיפרו על הדוד שהיה חד להן חידות נושאות פרסים שהיה מביא מרחבי העולם וכך דירבן אותן להרחיב את ידיעותיהן.

אחת האחייניות שיתפה בסיפור משעשע: "תמיד שאלתי אותו במה הוא עובד והוא היה משיב בהומור: 'אני כל בוקר הולך לשוק, מקבל את הבננות ישרות והתפקיד שלי זה לכופף אותן'".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔⇔⇔