קבוצת מקורות אשקלון
קבוצת מקורות אשקלון

"זה בית מדרש מוזיקלי": הפרויקט החילוני שחוזר למקורות

פרויקט מיוחד, בשם “מקורוק”, שמחבר בין מוזיקה לטקסטים מהמקורות הגיע לאשקלון. המשתתפים היו דווקא מי שאינם עוסקים במוזיקה, תושבי העיר. הפרויקט היה אמור להסתיים במופע גדול אלא שהקורונה ששיבשה את התוכניו לא מנעה את פרץ היצירה והמקוריות של המשתתפים

פורסם בתאריך: 2.10.20 12:37

 

בחודשים האחרונים נולד משהו חדש, מסקרן ומרגש מאוד במועדון הנוער ‘הפידבק’ בשכונת שיכונים בעיר. במשך חודשים ארוכים התקבצה שם, אחת לשבוע, קבוצה של 17 יוצרים מקומיים, שהגיעו כל אחד מהם מרקע שונה וביחד הם היוו את קבוצת “מקורוק” האשקלונית. “זה היה המחזור הראשון של העיר אשקלון ואני מקווה שמיד אחרי החגים נפתח את המחזור השני” אומר דויד אביב, מנהל ומקים הפרויקט הארצי.

“מקורוק” שהוא הלחם בין המילים “מקורות” ו”רוקנרול” יצא לדרך לראשונה אי שם בשנת 2010 בעמק חפר. במהלך השנים הצטרפו לפרויקט עוד ועוד רשויות והשנה הוא הופעל ב-30 רשויות מרמת הגולן ועד אילת. “זה פרויקט של יצירה מוזיקאלית טקסטואלית, שבו המשתתפים כותבים, מלחינים ומבצעים את השירים שלהם” מסביר אביב. “אנחנו בנים ובנות לעם שיש לו תרבות טקסטואלית עשירה ומפוארת, מימי התנ”ך ועד ימינו. אנחנו שייכים לעם שאין דומה לו, שמסוגל לקרוא טקסט בן 2,500 שנה בשפת המקור ולהבין אותו. אז אנחנו מזכירים את זה לעצמנו”.

“זה לא פרויקט דתי”, הוא מסביר, “הוא פועל בישובים חילוניים ודתיים ומעורבים. אנחנו לא עסוקים באמונה, כל אחד מגיע עם מי שהוא, אנחנו מתעסקים ביצירה מקורית ואישית. הם מביאים את העולם שלהם לתוך היצירה שלהם. יש לנו עולם טקסטואלי שלם, יהודי-ישראלי, שבדרך כלל לא מתעסקים בו. כי המציאות הישראלית היא כזאת שהדתיים-חרדים אומרים ‘כל זה שלי’ והחילונים שואלים ‘מה לי ולזה?’. אז אנחנו באים ואומרים עזבו את החלוקה הזאת, כי התרבות היהודית- ישראלית שייכת לכולם, אז בואו נלמד ביחד, בואו נתעסק עם זה. אז החלטתי שאני רוצה לייצר קבוצות לומדות כאלה”.

ואיך זה התחבר למוזיקה?
“אז זהו, שיש כל מיני קבוצות כאלה של לימוד מהמקורות בכל רחבי הארץ, אבל מבדיקה שעשיתי גיליתי שאנשים לא מגיעים. אז החלטנו לעשות את זה מגניב ולשלב בזה מוזיקה. אם נפתח את הרדיו היום נגלה הרי, שיש הרבה מאוד שילוב של מקורות בשירים שכולנו שומעים היום. עושים לזה כל מיני ‘רפרנסים’ ורואים את זה בכל מקום, מ’כוורת’ ועד ישי ריבו. אז החלטנו שיהיה מעניין לשלב את שני הדברים – לימוד מהמקורות ויצירת מוזיקה. אנחנו עושים מוזיקה ולומדים, זה בית מדרש מוזיקאלי”.

איך זה עובד בפועל?
“אנחנו מחברים מוזיקאי יוצר בעל ניסיון רב למומחה תוכן בנושא לימוד מהמקורות לקבוצה של מוזיקאים בקהילה, שמתעסקים במוזיקה כתחביב וזה לא המקצוע העיקרי שלהם, אבל הם מעוניינים ליצור. במפגשים המשותפים הללו מעלים נושא כלשהו ולומדים עליו מהמקורות. מתוך זה יוצאים המשתתפים לתרגילי כתיבה בנושא הזה, כשהכתיבה שלהם חייבת לשלב אזכור מהמקורות. הם לומדים וכותבים כל הזמן, משתכללים ובסופו של תהליך כל אחד בוחר שיר אחד שלו ומקליט אותו”.

“לא הייתה נשירה באשקלון”

השנה סיים הפרויקט את השנה ה-11 שלו. הוא נתמך על ידי מפעל הפיס, עיריית אשקלון, החברה למתנ”סים, עמותת “אלול” וחברת “חלילית”. במהלך כל שנות פעילותו הוא הוציא למעלה מ-3,500 בוגרים. בכל שנה יוצא קול קורא של מפעל הפיס, שמזמין את הרשויות לקחת חלק בפרויקטים שהם תומכים בו. השנה הגישה גם עיריית אשקלון מועמדות לקחת חלק במקורוק ונבחרה מתוך עשרות רשויות. “לפני הכל אני עושה סבב בין הרשויות שמעוניינות, כדי לבחון האם הרשות מוכנה לקחת על עצמה את הפרויקט ומבינה את המשמעויות, התקציביות, הלוגיסטיות והאחרות ואת המחויבות שצריכה להיות לה כלפיי הפרויקט”, מסביר אביב, “מצאתי שאשקלון מוכנה ורוצה לתת את כל המעטפת הזאת. פגשתי את דפנה עמירה, שהיא מנהלת אגף תרבות נוער וספורט ויצאנו לדרך”.

קבוצת מקורוק עם יהלי סובול

הקבוצה עם יהלי סובול

מי שהוביל את הפרויקט בעיר היה היוצר והזמר יהלי סובול, שבמקרה שלו היה גם מומחה התוכן שלימד את הנושאים מהמקורות. “בדרך כלל יש שני אנשים, שכל אחד מהם אחראי על החלק שלו, אבל במקרה של יהלי הוא משלב את שניהם כי מעבר להיותו אומן יוצר הוא גם מומחה תוכן”.

איזו קבוצה נוצרה באשקלון?
“קבוצה מעניינת ויציבה. מדובר בפרויקט תובעני והחבר’ה באשקלון לקחו אותו ברצינות. בדרך כלל יש נשירה במהלך הפרויקט, באשקלון כמעט ולא הייתה. נוצרה שם דינמיקה מאוד יפה. זה לא ‘כוכב נולד’, שאתה בא ו’זוהר’ על חשבון החבר שלידך. כולם כאן צריכים את כולם ויוצרים ביחד. מדובר בקבוצה אינטליגנטית ונוצרה שם אינטימיות שאפשרה יצירה משובחת”.

“מימד של חשיפה אינטימית”

אז לפני כעשרה ימים, בתום למעלה משמונה חודשים, יצא לדרך פרויקט “מקורוק” 2020. השירים עלו לערוץ היוטיוב “מקורוק ישראל” ולרשתות החברתיות ויש סביבם סקרנות רבה. בדרך כלל, בסיומו של כל פרויקט, יוצאים המשתתפים בו גם להופעה, שבה הם מהווים את מופע החימום של זמר מוביל כלשהו. אך השנה הקורונה שיבשה גם כאן את התוכניות.

“בדרך הזאת אנחנו ‘מהדהדים’ את התוצרים החוצה כי בסוף, גם אומן חובב רוצה להופיע. אני מודה שבימים כמו אלה, הפרויקט הזה עלול להיתפס כסוג של מותרות במונחים תרבותיים. אז אני מבין מאוד את המגבלות שיש כרגע. אבל גם לעשות מופע עם 50 בני משפחה נראה לי סוג של פספוס. אז כרגע אנחנו מריצים את הפרויקט ברשתות החברתיות וחושבים מה נעשה הלאה, אחרי שנצא ממנהרת הקורונה הזאת”, מסביר דויד אביב.

יחד עם זאת, לדבריו מה שמעניין בפרויקט הזה הוא לא התוצאה הסופית, אלא התהליך שעשו המשתתפים בו ואחריו ההתייחסות שלהם לתרבות היהודית-ישראלית. “אלה חבר’ה שרוצים ליצור מוזיקה כי זה מה שהם אוהבים לעשות, אבל העיסוק שלהם בחיים הוא שונה לגמרי. אף אחד לא נתן להם הזדמנות לעשות איזשהו תהליך משמעותי של כתיבה ויצירה שמצריך גם התבוננות פנימית, במסגרת קבוצתית עוטפת. הם עוברים תהליך מאוד משמעותי, נוצרים הרכבים וחברויות. חשוב לזכור שכשאתה כותב אז יש כאן גם מימד של חשיפה אינטימית וזה תהליך נוסף שעוברים המשתתפים. הם לא בהכרח יהיו מוזיקאים מקצועיים אחרי הפרויקט הזה, זה לא העניין. העניין הוא שנוצר שם חיבור, משהו נפתח שם, וזה בעיקר הלב. זה תהליך מרתק שיפה לראות אותו”.

“חבר’ה מוכשרים”

מי שהפיק וריכז את הפרויקט באשקלון היה המפיק המוזיקאלי, תאיר סיבוני, תושב ראשון-לציון, אותו מכנה אביב “מוכשר, מסור ומקצועי”. גם הוא הצטרף לפרויקט רק השנה והגיע אליו ממש במקרה. הוא ליווה את המשתתפים באופן צמוד ועבר יחד איתם את התהליכים המרתקים והחוויה הייחודית.

החזרות עם תאיר סיבוני. צילום: סיגל אמסלם

החזרות עם תאיר סיבוני. צילום: סיגל אמסלם

“דויד התקשר אליי, הוא חיפש רכז מוזיקאלי לפרויקט בדימונה. היות ואני במקור מדימונה המליצו לו עליי”, מספר סיבוני, “הוא חשב שאני עדיין גר בעיר ושזה יכול להסתדר. אמרתי שאני כבר לא גר בעיר, אבל שזה מאוד מעניין אותי ובהמשך הציעו לי לרכז את הפרויקט החדש באשקלון. אני בא מבית מסורתי, יש לי חיבור למסורת ומקורות ואני עושה מוזיקה ביום-יום, אז החיבור הזה הוא משהו שסיקרן אותי מאוד. אני גם עובד עם קבוצות בכל מיני מסגרות אחרות, מעביר סדנאות כתיבה, עובד עם נוער בסיכון ועוד. כלומר, יש לי כל מיני קבוצות, אבל עם קבוצה כזאת עוד לא עבדתי וזה מאוד סיקרן אותי”.

את העיר אשקלון הוא לא ממש הכיר עד עכשיו: “כשגרתי בדימונה היינו נוסעים לים באשקלון”, הוא צוחק, “זה הכי קרוב שהכרתי את העיר”. כשהגיע לכאן, במסגרת הפרויקט, הוא אומנם לא מצא את הזמן להכיר את העיר עצמה מקרוב, אבל הוא מעיד שהכיר כאן אנשים מיוחדים ומוכשרים. “הקבוצה היא קבוצה מדהימה. 17 אנשים שהתמידו והגיעו כל שבוע, זאת נחשבת קבוצה גדולה בהשוואה לקבוצות בערים אחרות. פגשתי אנשים שצמאים לעשות מוזיקה. לכל אחד יש את החיים האישיים שלו, אבל כשהתכנסנו הרגשתי שכולם באו בחדווה גדולה ורצון ליצור. הבערה הזאת בלטה בהם מאוד. הם חבר’ה ממש-ממש מוכשרים. הפער הזה כשאתה רואה מישהו מאוד-מאוד מוכשר, אבל שהוא לא עסוק במוזיקה באופן מקצועי, הוא מדהים בעיני. בקבוצות מהסוג הזה המרקם האנושי של הקבוצה הוא חלק משמעותי מהתהליך ומהדרך, אבל גם מהחזון והם מתווים את הכיוון שאליו זה ילך. הרגשתי שזו הייתה קבוצה ממש מיוחדת. הם בגילאים שונים ורקעים שונים וכולם התחברו בצורה יוצאת דופן. הם פרגנו אחד לשני מאוד ונפגשו גם מחוץ למסגרת הקבוצה. נוצרו חברויות ואני רואה שהם ממשיכים להיות בקשר. זה היה מאוד מרגש ויפה לראות את זה. בכללי כל החוויה הזאת הייתה מאוד טובה ומרגשת”.


“הפרויקט הציל לי את הנשמה”

נדב כהן (35) תסריטאי וסופר

בוגר תואר בקולנוע וטלוויזיה במכלל ‘ספיר’ עם התמקצעות בכתיבה תסריטאית. “אני כותב כל מיני. תסריטים, טקסטים וגם הוצאתי ספר לפני מספר שנים. באופן כללי, אני בעיקר כותב כל הזמן,. ל’מקורוק’ הוא הגיע במקרה, בעקבות עבודתו כרכז תרבות ב’בית ווסק’. “עשינו איזשהו מופע בעקבותיו הגעתי לפגישה עם דפנה עמירה והקמנו צוות היגוי, שבמהלכו עלה הרעיון של להביא את ‘מקורוק’ לאשקלון. הגיע דוד אביב, שהוא איש מאוד מיוחד, שהציג לנו את הפרויקט, שהיה חדש למנהלים בעירייה. למרות שזה פרויקט שרץ עשר שנים ברחבי הארץ. היה נשמע שהוא מאוד מקצועי, יודע מה הוא עושה ושלוקחים בו חלק אמנים מובילים מהשורה הראשונה”.

נדב כהן

נדב כהן

הם החלו לחפש יוצרים מקומיים, שיהיו מעוניינים לקחת חלק בפרויקט, ובמהלך החיפושים החליט כהן להשתתף בעצמו. “החלטתי להגיע למפגש הראשון ולראות איך זה, כי אני אוהב לכתוב, ועוד סדנת כתיבה זה תמיד משהו שמעניין אותי”.

איך היה המפגש הראשון?
“הגיע יהלי סובול, שהוא אישיות בפני עצמו. התחלנו לקרוא איזשהו טקסט מקראי ולנתח אותו. לא הכרתי טקסטים מהתנ”ך לפני זה, אני די רחוק מיהדות ומהמקורות. אבל מצאתי בזה עניין רב, כי אני אוהב טקסטים. אני אוהב לקרוא טקסטים, לנתח אותם ולכתוב משהו חדש בהשארתם”.

הפתיע אותך שמצאת עניין בטקסטים הללו?
“אולי קצת כי אני רחוק מהדת. אבל כשזה לא בא בכפייה, ואתה בוחר ללמוד ולקחת חלק כי זה מעניין אותך לחקור אז זה הופך למסקרן מאוד. הטקסטים עצמם מעניינים מאוד. טקסטים היסטוריים שאתה לומד אותם ומוציא מהם משהו חדש, זה תמיד מעניין”.

אז מה הוצאת מהם?
“כל אחד כתב במהלך התהליך מספר שירים. השיר שבסופו של דבר בחרתי להקליט הוא ‘ויהי אור-איזה בוקר’, שהוא התפתחת מתוך מנטרה שאתה אומר לעצמך בכל בוקר. זה די דומה לסיפור הבריאה ‘ויהי ערב ויהי בוקר יום…’ זה שיר העצמה, שהייתי מאוד צריך גם בשביל עצמי והוא התחבר לי עם הסדנה”.

ואתה גם שר?
“נכון. אני לא זמר ולא למדתי מוזיקה, אבל איכשהו פתאום מצאתי את עצמי עובד עם נגנים וזה מגניב. אנשים מאוד-מאוד נתנו מעצמם עבור המשתתפים האחרים בפרויקט הזה. זאת פעם ראשונה שאני שר ומקליט את עצמי. אני לא יודע אם ארצה לפתח את תחום השירה דווקא, אבל אני כן ארצה לכתוב יותר לזמרים אחרים. אני מקווה שזה ייתן לי במה להתפתח בתחום הזה”.

מה עוד אתה לוקח איתך מהחוויה הזאת?
“את החברויות שנוצרו בה. נוצר חיבור מדהים בין אנשים ואנחנו שומרים על קשר ועובדים ביחד על מוזיקה וזה משהו שימשיך. בגדול, בתקופה כל כך מאתגרת של מרחק, בידוד חברתי וקושי ביצירה – הפרויקט הזה הציל לי את הנשמה”.

ויהי אור – איזה בוקר / נדב כהן


בוֹּקֶר וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר,
בֹּוקֶר. וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר,

מַנְטְרוֹת שֶׁל בֹּקֶר, בַּחֲשַׁאי מִתְנַגְּנוֹת,
בתוך הראי יֵשׁ, פָּנִים יְשָׁנוֹת,
זאת מִין הִשְׁתַּקְּפוּת, שֶׁל פַּחַד אוּלַי
ושוב כָּל הַתִּקְווֹת, מתגלות.

מקווה שהַיּוֹם, יִהְיֶה לִי יוֹם מוּאָר
אֲמִירָה מְמֻחְזֶרֶת, ספק מיותר
רק אצְלִי בַּגָּרוֹן הזמן לא ברור,
ובטַעַם המַּר, קוֹלִי שוב נבחר.
בֹּקֶר. וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר
בֹּקֶר. וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר

הָאוֹר מְהַדְהֵד, אדרנלין מתרוצץ,
פְּעִימָות של הלב, נעלם מִתְכַּווֵּץ
המילים מרחפות, לחוץ היקום,
נאום מדוקלם, והוא לא פּוֹרֵץ.

המנטרה ערה, ומְכַוֶּנֶת דַּרְכִּי
מחר בבוקר, את שוכנת בתוכי
את החִיּוּךְ מְאֻלָּץ, בסרט תדמית
מעריץ אותך, מַּחְשָׁבָה פרטית.
בֹּקֶר. וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר
בֹּקֶר, וִיהִי אוֹר, אֵיזֶה בֹּקֶר.
בֹּקֶר. גַּם כְּשֶׁלַּיְלָה, אָז בֹּקֶר,
בֹּקֶר. גַּם כְּשֶׁלַּיְלָה, אָז בֹּקֶר.

“כתבתי את השיר בתחנת רכבת”

טל קיסרי (36) מהנדסת וסטודנטית לרפואה

אז איך סטודנטית לרפואה מוצאת את עצמה בפרויקט ‘מקורוק’? כשמדובר בטל קיסרי, שום דבר כנראה לא מפתיע. היא מהנדסת, שעבדה הרבה שנים בהיי-טק ולפני כארבע שנים הרגישה שהיא זקוקה לשינוי בחייה וחיפשה לעשות משהו ‘משמעותי יותר’, כהגדרתה, עם החיים שלה. “אני באה ממשפחה של רופאים”, היא מספרת, “אבא שלי ואחותי רופאים, אבל אף פעם לא רציתי ללכת בדרכם. להיות רופאה ממש-ממש לא היה החלום שלי. אבל פתאום, בגיל מבוגר יותר, נכנס לי ג’וק לראש והחלטתי לעשות הסבה”.

טל קיסרי. צילום: סיגל אמסלם

טל קיסרי. צילום: סיגל אמסלם

אז בימים אלה היא מסיימת את הלימודים שלה באוניברסיטת תל אביב ומתחילה סטאז’ בבית החולים ‘אסותא’ באשדוד. “יש ימים שאפילו אני בעצמי לא מאמינה שזה באמת קורה”, היא צוחקת.

מוזיקה תמיד הייתה חלק גדול ומשמעותי בחיים שלה. היא שרה ומנגנת מגיל צעיר, למדה בבית-הספר לאומניות ושירתה בתזמורת צה”ל. זה דווקא כן היה החלום: “אבל האמת, שלא ממש ניסיתי להגשים אותו. אז הוא תמיד נשאר בגדר של חלום בלבד, תאורטי לחלוטין”.

כשהיא נתקלה בפרסום של “מקורוק” היא החליטה שזו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לשלב את המוזיקה, שהיא כל כך אוהבת, בשגרת חייה העמוסה. “הרגשתי שזו הזדמנות לעשות משהו שאני אוהבת לצד היום-יום שלי. כשיש משהו כזה, שהוא חלק ממסגרת ושאת מתחייבת אליו, אז זה גם גורם לך באמת לעשות כי מתחייבים לתהליך”.

ומצאת זמן?
“האמת שבאופן מפתיע דווקא כן. הגעתי לכל המפגשים וביצעתי את כל המשימות. מוצאים זמן, גם אם זה בסיטואציות הכי מוזרות”.

למשל?
“יש לי דווקא דוגמא טובה. את השיר שהקלטתי לבסוף ‘לכל זמן’ כתבתי בהמתנה בתחנת רכבת. חזרתי הביתה אחרי יום ארוך ב’וולפסון’ ובזמן שחיכיתי לרכבת התיישבתי על הפסנתר שמוצב בתחנה והתחלתי את המשימה”.

יש לך איזושהי זיקה למקורות?
“אפס. האמת שהתחלה חששתי מזה כי לא הכרתי את הפרויקט. אז היה לי דיבור ארוך עם תאיר, כדי להבין על מה מדובר. פחדתי שזה יהיה משהו ממש דתי ולא רציתי ללכת למשהו שאני ארגיש לא קשורה. הוא הסביר לי שמדובר במקורות השראה, שמהם אנחנו יוצאים. בסופו של דבר ממש שמחתי להרחיב את הידע שלי, לשמוע סיפורים מקראיים ולקרוא. היה בזה משהו מרענן, לשנות את מה שאני רגילה ולמצוא איזשהו גשר בין השפה ההיא לבין משהו שאני רוצה לכתוב עליו. להפתעתי זה גם הצליח”.

אז ספרי על השיר.
“כתבנו הרבה שירים ובסופו של דבר כל אחד בחר אחד. השיר שלי ‘לכל זמן’, מבוסס על פרק מוכר מאוד מ’קהלת’. כשניגשתי למשימה הזאת הרגשתי שהמילים המקוריות כל כך טובות, שלא ידעתי מה אני כבר יכולה לעשות עם זה. בסוף, החלטתי לקחת את הפסוק הראשון כפזמון, ולקחתי מספר ציטוטים מהפרק עצמו והוספתי להם מילים משלי. סוג של חיבור בין השפה שלנו לשפה המקראית”.

איך את מסכמת את החוויה?
“אני מאוד נהניתי מזה וכתבתי גם מספר שירים שאני אוהבת. מעבר לזה שנוצר חיבור יפה מאוד בין כל החבר’ה שלקחו חלק, היה הרבה פירגון ושיתוף פעולה. מרתק לראות איך כאנשים, שהם מאוד שונים אחד מהשני, מצאנו מכנה משותף וחיבור. היה מאוד-מאוד כיף וחבל שזה נגמר”.

לכל זמן / טל קיסרי


לכל זמן
ועת לכל חפץ
תחת השמיים

כמה דמענו, התפרקנו לרסיסים
ומה עם לאחות את השברים?
עת לפרוץ ועת לבנות
עת לבכות ועת לשחוק

אגרנו פנימה, כעסים מיותרים
מתי נשחרר את עצמנו?
עת לבקש ועת לאבד
עת לשמור ועת להשליך

נאבקנו די, התרחקנו מספיק
כעסנו ושלפנו חרבות
עת לאהוב ועת לשנוא
עת מלחמה ועת שלום


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הצטרפו לטלגרם של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


“זה היה אור בשבילי”

טל אביטן-הירש (36) זמרת ויוצרת

טל אביטן-הירש הגיעה לפרויקט ‘מקורוק’ ממש במקרה בהמלצת חבר ולמרות שהיו לה הרבה סיבות לוותר על החוויה, היא החליטה בסוף ללכת על זה. “חבר בשם צורי, שגם הוא השתתף בפרויקט, אנחנו חברים 20 שנה, סיפר לי על הפרויקט ושלח לי את הפרסום”, היא מספרת, “הכרתי את השם, אבל ידעתי שזה רק לבני נוער, לא ידעתי שזה יכול להתאים גם לגיל שלי. בהתחלה חששתי שלוגיסטית יהיה לי קצת קשה, אבל בסוף החלטתי ללכת על זה. זה קרה ואני שמחה על זה מאוד”.

טל אביטן הירש. צילום איציק פלתיאל

טל אביטן הירש. צילום איציק פלתיאל

היא בת 36, במקור מאשקלון אך מתגוררת בשנים האחרונות בחולון, אמא במשרה מלאה ובשאר הזמן שנותר לה עוסקת במוזיקה. “גיליתי את המוזיקה מגיל צעיר מאוד. תמיד שרתי ובשלב מסוים ביסודי התחלתי גם לנגן על גיטרה, בשלבים מאוחרים יותר של חיי זה התפתח גם ליצירה”.

מאיזה מקום זה בא?
“זאת המהות שלי. אין איזה מקום ספציפי, זה לא משהו שאפשר לשלוט בו, אני פשוט לא יכולה לא לעשות את זה. זה מגיע לגמרי מתוך צורך מסוים, זאת לא יצירה שהיא קבוע. אני מרגישה משהו ואז צריכה להקיא את זה על הדף. בהתחלה היצירה נולדה מתוך מקום של ‘להיות או לחדול’, רגעים קיצוניים בקושי שלהם. אחר כך גם למדתי ליצור ממקומות אחרים, לא מכאב”.

מה עניין אותך ב”מקורוק”?
“קודם כל מצאתי עניין כי זאת יצירה. עבורי זה היה לחזור ליצור, כי זה משהו שלא עשיתי הרבה שנים. הייתי עסוקה בהקמת המשפחה ונשאבתי לזה, אז יצא ככה שלא יצרתי הרבה זמן. ודבר שני, זה לחזור לאשקלון, לפגוש את החברים שלי”.

איך הקשר שלך למקורות?
“אני לא הכרתי כל כך את התנ”ך וגיליתי סיפורים מטורפים, בעיקר בזכות ההגשה של יהלי שהייתה מרתקת. ישבנו בכיתה צמאים לכל מה שהוא סיפר לנו. בבית-ספר לא כל כך הקשבתי בשיעורי תנ”ך, והפעם הקשבתי כי פשוט אי אפשר היה שלא. שתיתי את זה בקשית ורציתי עוד ועוד. לצערי זה נגמר”.

ומה יצא מזה?
“נולדו חמישה שירים יפהפיים, שממשיכים איתי גם היום עם ההרכב שלי. במסגרת הפרויקט בחרתי להקליט את השיר ‘היפה בנשים’, שמדבר על הסיפור של דוד-אוריה-בת שבע. התרגיל היה למצוא מה לא נאמר בסיפור, מה עוד קרה שם שלא מסופר. אז דוד המלך ביקש את בת שבע אליו כשאוריה היה במלחמה, ולא הבנו למה היא הלכה. אז הפרצה הזאת קראה לי וחיפשתי למה שזה יקרה וכך נולד השיר הזה”.

אז איך את מסכמת את כל החוויה?
“מרתקת!!! זה היה אור בשבילי כל יום ראשון לנסוע לאשקלון. באסה לי שזה נגמר”.

טל אביטן הירש. צילום: גיל שמש

טל אביטן הירש. צילום: גיל שמש

היפה בנשים / טל אביטן הירש


אני עוזב
אל תחכי לי עוד
אל תיפלי בין הקירות לתהומות
אני הולך
כשתקיצי משנתך
לא תראי פניי יותר לעולם

לא יכול לשאת
שאיני מצליח למלא את ביטנך
אל תבכי יפה
לך מגיע כתר, ילדים ארבעה
לכי לך אליו
הוא יפתח דלתו בשבילך
יגשים חלומך, את היפה בנשים

תני לי סימן
קשטי חלונך
בצעיף הכחול שאוכל
לנשום נשימה
אחרונה ושקטה ולך טוב..

לא יכול לשאת
שאיני מצליח למלא את ביטנך
לכי לך אליו
הוא יתן לך כתר, ילדים ארבעה
אל תבכי יפה
את היחידה בחיי, יחידה במותי
את האישה שלי

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר