250 אלף שקלים מפרידים בין מיכל ויעקב דניאלי, לחלום שלהם להפוך להורים. השבוע נפתח עבורם קמפיין גיוס המונים, בזכותו הם מקווים להגשים את החלום. “אנחנו זקוקים לסכום כסף גדול, שאין לנו איך להשיג. אז החלטנו לפנות לעם ישראל, בתקווה שיפתח עבורנו את הלב ואת הכיס. בסוף כל התהליך הזה אנחנו נצא עם ילד, בעזרת ה’”, אומר יעקב.
שניהם באמצע שנות ה-30 לחייהם, נשואים 14 שנה, ללא ילדים. “בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי, ש-14 שנה אחרי הנישואים אנחנו עדיין נהיה בתוך המסע הקשה הזה”. הם התחתנו כשמיכל הייתה בת 21 ויעקב בן 22 ומיד היה ברור להם שהם עוברים לשלב הבא – הקמת משפחה. “רצינו חמישה ילדים. חשבנו שזה יבוא לנו טבעי, כמו לכל האנשים שראינו סביבנו, אבל זה לא היה ככה”.
חולמים לחבוק תינוק. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/ingimage
אולם, החודשים חלפו וההיריון המיוחל לא הגיע. “בעולם החרדי לא מיד הולכים לבדיקות”, מסבירה מיכל, “אומרים שעד שנתיים מהנישואים זה נחשב תקין, אז לא דאגתי. אחרי שנה וקצת אמא שלי אמרה לי ללכת להיבדק ואמרתי לה שאין לחץ, נחכה עוד קצת”. אבל אמה של מיכל לא הרפתה, עד שזאת הסכימה לגשת ולהיבדק. בבדיקות שנעשו למיכל התגלתה כי יש לה בעיה הורמונלית, שככל הנראה היא זאת שמונעת ממנה להיכנס להיריון. “חצי שנה לקחתי תרופות כדי לאזן את ההורמונים. הכל התאזן והיה בסדר, אבל היריון עדיין לא הגיע”, היא מספרת.
בתום כשנתיים וחצי של ניסיונות החליטו בני הזוג לפנות לטיפולי פוריות, במהלכן התברר שלמיכל יש גם בעיה ברחם. “אבל יחד עם זאת אמרו לי שאפשר להיכנס להיריון גם עם הבעיה שיש לי”, היא אומרת.
"החלטנו לפנות לעם ישראל". מיכל ויעקב דניאלי
שמונה שנים של טיפולים
המסע הארוך של בני הזוג דניאלי התחיל עם הרבה מאוד אופטימיות. אולם השנים חלפו ושום דבר לא קרה. עוד ועוד טיפולים, פרוטוקולים רפואיים, אינספור שאיבות והחזרות, אך לשווא. “8 שנים של טיפולים ואין הריון. כבר הפסקנו לספור את החזרות העוברים שנעשו לרחם שלי. שום דבר לא נקלט. 8 שנים של הורמונים וקושי פיזי ונפשי רב וכלום. כולם מסביבי כבר היו עם ילדים, גם כאלה שהתחתנו הרבה מאוד זמן אחרינו. הייתי עצובה מאוד, מותשת ומתוסכלת”, מספרת מיכל.
14 שנים של טיפולי פוריות. צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE
בתום שנים ארוכות ומייסרות החליטה מיכל לקחת הפסקה קצרה, כדי לתת לגוף ולנפש לה זמן להתאושש מהמעמסה של הטיפולים. “הרגשתי שזהו, שזה מתחיל להיות קשה מידי פיזית ונפשית. מעבר לכאבים הפיזיים והתופעות של ההורמונים, גם הלחץ הנפשי הוא עצום”, אומרת מיכל.
אחרי מנוחה קצרה של מספר חודשים בלבד, הם שוב שינסו מותניים ויצאו לדרך. מיכל עברה שוב בדיקות מקיפות ואחריהן הליך רפואי גניקולוגי, שנועד לסייע לה בכניסה להריון. עוד לפני שהספיקה להתאושש מהניתוח שעברה ולחזור לטיפולים, היא נקלטה להריון טבעי. “היינו בעננים. אין לי מילים לתאר את האושר הזה, פשוט לא האמנו שזה סוף סוף קרה לנו ועוד באופן טבעי לגמרי” היא משתפת.
ההיריון התפתח בצורה תקינה לחלוטין ומיכל הייתה במעקב צמוד. אבל בשבוע 15 היא החלה לפתע לדמם והועבר, שהם כל כך חיכו לו, נפל. “לא הייתי מרוסקת ולא לקחתי את זה קשה”, אומרת מיכל, “מבחינתי זה שנקלטתי להריון טבעי היה סימן טוב. ברוך ה’ זה אומר שעכשיו אני יכולה להיקלט ולא היה לי ספק שעוד הריון יגיע”. והיא צדקה, כשנה וחצי אחרי ההפלה ההיא מיכל שוב נקלטה להריון טבעי. האושר היה גדול, אבל גם הוא לא נמשך לאורך זמן וגם ההיריון הזה הסתיים בהפלה.
"הורות זאת מהות החיים". מיכל ויעקב דניאלי
עוד הפלה ועוד הפלה
בני הזוג לא אמרו נואש ואחרי שמיכל התאוששה הם חזרו לטיפולים, עדיין מעודדים מאוד מההריונות שכבר היו להם. תוך זמן קצר קיבלו שוב את הבשורה הטובה, הפעם השמחה הייתה כפולה – מיכל בהריון עם תאומים. “הייתי בשמירת הריון מלאה והחלטתי שאני עושה הכל כדי לשמור על ההיריון הזה. נכנסתי לניתוח לקשירת צוואר הרחם, עשיתי את כל הבדיקות ואת הכל לפי הספר. ואז, שוב בשבוע 15 כמו בשני ההריונות הקודמים, עברתי הפלה. אחריה כבר הייתי במצב נפשי קשה מאוד. שלושה חודשים לא רציתי לראות אף אחד, לא רציתי לשמוע שום דבר והחלטתי שאין שום סיכוי שאני חוזרת לטיפולים”.
זמן לא רב אחר כך גילו בני הזוג שמיכל שוב בהריון, רביעי במספר. “שוב נכנסתי לשמירה, הפעם גם הפסקתי לעבוד לחלוטין ועברתי לגור אצל אמא שלי. זה היה הריון בסיכון גבוה בגלל ההיסטוריה שלי, אבל הוא היה תקין לחלוטין. שוב עשיתי קשירה של צוואר הרחם והתפללתי בכל יום. כבר ידענו שיש לנו בן ועברתי את השבועות הקריטיים, בהם היו ההפלות של ההריונות הקודמים. אבל אז, בשבוע 22, התחלתי לסבול מכאבים והתברר שאין מספיק מים לעובר ושהוא לא ישרוד. ילדתי אותו מת”.
מיכל ויעקב דניאלי
הלידה השקטה הטראומטית הזאת שחוותה מיכל, הייתה לפני כשנתיים, אולם היא עדיין מתקשה מאוד להתאושש ממנה ופורצת בבכי מר. “חזרתי הביתה שבורה, הרוסה, מפורקת ואובדת עצות. הרגשתי שאני מאכזבת את בעלי ואת אמא שלי שוב ושוב. הם עוברים איתי את המסע הזה וגם להם הוא מאוד-מאוד קשה ואני שוב נכשלתי. התחושות היו מאוד קשות. פעם אחר פעם לא ויתרתי וכל מי שמכיר אותי יודע שאני לא נשברת בקלות, אבל במהלך המסע הזה נשברתי מספר פעמים. אני כל כך רוצה להיות אמא, כל כך רוצה שבעלי יהיה סוף-סוף אבא. אבל שום דבר שאנחנו עושים לא מספיק”.
“הורות זאת מהות החיים”
בתום התאוששות קצרה פנו יעקב ומיכל למומחים נוספים, הפעם המסקנה הייתה כבר חד משמעית – מיכל אינה יכולה לשאת ברחמה הריון. “’כשל רחמי’, ככה הם קוראים לזה”, היא אומרת.
בתום 14 שנים ארוכות ומייסרות של טיפולים, בהם איבדו בני הזוג חמישה עוברים, ניצבת בפניהם כעת רק אופציה אחת להפוך להורים – פונדקאות. “לי כבר לא היה קשה לקבל את ההחלטה הזאת, הבנתי שזהו, שאני לא יכולה יותר. ליעקב היה קצת קשה בהתחלה והיו לו הרבה חששות ותהיות הלכתיות. אבל גם הוא הבין שזה הדבר היחיד שנותר לנו”. “היה לי קשה”, מאשר הבעל, “אבל זאת הדרך היחידה שלנו להפוך להורים ועבורי, הורות זאת מהות הזוגיות ואפילו מהות החיים בכלל”.
מיכל ויעקב דניאלי. צילום: שלומי בנילוז – הצלם הקטן
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
כעת, כאמור, זקוקים בני הזוג לסכום של כ-250 אלף שקלים, כדי לעבור תהליך פונדקאות. “אני יודע שהתקופה עכשיו קשה לכולם, אבל אני ממש מבקש שתפתחו עבורנו את הלב והכיס. כל תרומה תתקבל בברכה. בבקשה תעזרו לנו להגשים את החלום שלנו ולהפוך להורים”, אומר יעקב.
לתרומות ניתן להיכנס לקמפיין של fundme תחת השם ‘מיכל ויעקב רוצים להיות הורים’: https://my.israelgives.org/he/campaign/Wantababy
