כיתה ריקה. צילום: אילן אסייג
כיתה ריקה. צילום: אילן אסייג

"עובדי ההוראה עומדים מול הורים אלימים ומזלזלים": פורשי מערכת החינוך מדברים

הם עבדו במערכת החינוך ונתנו את הנשמה לילדים, אבל אחרי עשרות שנים הגיעו לרוויה ופרשו. חלקם עשו זאת בשל הצורך לעשות שינוי בחיים וחלקם לאחר שחשו שחיקה. עכשיו הם מדברים, ויש להם הרבה מה לומר. דבר הפורשים - פרויקט מיוחד לחודש החינוך

פורסם בתאריך: 15.8.19 09:54

"בשנים האחרונות עבודת המורה עוסקת בטופסולוגיה רבה, שגורמת ללחץ מיותר ושחיקה"

יפה כהן, פרשה לאחר 34 שנות הוראה

יפה כהן

יפה כהן

מדוע בחרת לעסוק בחינוך?
"בחינוך בחרתי לעסוק מתוך שליחות חינוכית, יצירתית, מאתגרת ורבת משמעות המטמיעה את חותמה לדור העתיד".

מה עשית בתפקידך האחרון? ואילו תפקידים מילאת קודם?
"בתפקידי האחרון הייתי מורה למדעים בבית הספר הראל. בעבר, בשנותיי הראשונות, הייתי מורה למלאכה וטכנולוגיה. במהלך השנים מקצועות העשרה אלה נכחדו ממערכת החינוך, ובשל צורכי המערכת התבקשתי לעשות הסבה ללימודי המדעים והטכנולוגיה".

מדוע פרשת? האם חשת שחיקה?
"החלטתי לפרוש פרישה מוקדמת ממערכת החינוך בשל שחיקה גבוהה לאחר 34 שנות עבודה של שליחות ,מסירות ואחריות עם המון הקשבה, אהבה ונתינה לתלמידים בראשונה ולאחר מכן לצורכי המערכת. בשנים האחרונות עבודת המורה עוסקת בטופסולוגיה רבה, שגורמת ללחץ מיותר ושחיקה בקרב עובדי ההוראה. בשנים האחרונות לפני פרישתי חשתי שאנו עוסקים בטפל ולא בעיקר, שהיא עבודת ההוראה ולא עבודה משרדית".

מה דעתך על מערכת החינוך באשקלון?
"מערכת החינוך באשקלון עושה כמיטב יכולתה בהעשרת תחומי הדעת ובשיפור הישגי הלומדים. יחד עם זאת, מצב האלימות וחוסר האונים של אנשי החינוך וההורים מונעים קידום משמעותי בהישגי הלומדים וביצירת חברה ערכית המקבלת בכבוד ובשוויון נפש את כולם, כי כל אחד הוא יחיד ומיוחד".

מה דעתך על מעמדם של עובדי ההוראה בארץ?
"מעמדם של עובדי ההוראה השתפר בשנים האחרונות. אציין שהחינוך הוא המפתח לעתיד, ומערכת החינוך בגאווה וראש מורם מצליחה בכל שנה להצמיח מדענים, טייסים, רופאים מהשורה הראשונה. על מנת שגאווה זאת תימשך לדורות הבאים מוטלת על המדינה לראות בסקטור זה את הפנס שיאיר את החברה כולה ויסלול את הדרך למצוינות ולחברה טובה יותר. לצורך זה יש לשאוף לשפר את תנאי העבודה ושכרם של עובדי ההוראה".

תמליצי לילדייך ונכדייך להיכנס לתחום החינוך?
"אני מאמינה בכל לבי במקצוע זה, שהוא המפתח לחברה ערכית ואיכותית, ואמליץ לנכדיי לבחור בהוראה כמקצוע טוב ואיכותי".


"ועידת החינוך של ערי ישראל" מגיעה לאשקלון
מהרו להירשם>> https://bit.ly/2YZmmbB


"עובדי ההוראה עומדים מול הורים אלימים, אגרסיביים, מתנשאים ומזלזלים"

רינה וענונו, פרשה לאחר 30 שנות הוראה

רינה וענונו

רינה וענונו

מדוע בחרת לעסוק בחינוך?
"בחרתי לעסוק בחינוך מתוך שליחות ואכפתיות. תמיד אמרתי שאנחנו, אנשי החינוך, עוסקים במשאב הכי חשוב של המדינה שלנו, והוא דור העתיד. היה לי חשוב להקנות לתלמידים שלי בעיקר ערכים ואהבת הארץ וללמד את ההיסטוריה תוך חיבור להווה בראייה לעתיד בתקווה שהצלחתי לגעת וליצור אזרחי עתיד שיובילו וידאגו להמשך קיומה של ארצנו הנהדרת".

מה עשית בתפקידך האחרון? ואילו תפקידים מילאת קודם?
"בתפקידי האחרון הייתי מחנכת ומורה בכיתות היסוד בבית הספר בית יחזקאל. בתפקיד זה הייתי כמעט תמיד בשילוב כ-20 שנים, בהן הובלתי את בית הספר בתחום התקשוב והמידענות, בו הפקתי פרויקטים משולבי תקשוב. הייתי רכזת חברתית כשנתיים. בתפקיד זה יצרתי והובלתי קבוצת תלמידים כמגשרים בבית הספר. שנה אחת הדרכתי בתכנית מצוינות ‘אמירים’, ושנה אחת הייתי סגנית מנהלת".

מדוע פרשת? האם חשת שחיקה?
"לצערי נאלצתי לעזוב בית ספר לאחר כ24 שנים בשל קושי עם ניהול בית הספר, ועזיבה זו הייתה לי משבר קשה. לאחר העזיבה חזרתי לחנך כיתה, ובעצם איבדתי את מעמדי וכל התפקידים שמילאתי. מצב זה הוביל אותי לחשוב על פרישה, והחלטה זו הלכה והתחזקה עקב שחיקה וקשיים שהלכו וגדלו בתוך מערכת החינוך, קשיים להתמודד עם תלמידים והורים ועומס מטלות שגזל הרבה זמן עבודה ועומס נפשי".

מה דעתך על מערכת החינוך באשקלון?
"עברתי לבית ספר באשקלון לאחר שכל חיי הייתי במערכת חינוך התיישבותית, כתלמידה וכמורה (אני גרה במושב מבקיעים כמעט כל חיי). ההבדל הוא מאוד גדול, ובהתחלה לקח לי זמן להתאקלם. באתי מבית ספר שהמשאבים שלו היו רבים ואפשרו תנאי למידה והוראה נוחים, חדרי ספח מגוונים ועוד. בבית הספר באשקלון נתקלתי בדלות של משאבים, אין כמעט חדרי ספח והציוד בלוי. אולי מה שהכרתי באשקלון מקומי ואינו משקף את אשקלון, ולכן קשה לי לחוות דעה בנושא".

מה דעתך על מעמדם של עובדי ההוראה בארץ?
"עובדי ההוראה בארץ עובדים מאוד קשה. בשנים האחרונות התחושה הייתה שהמשרד מנותק מהשטח ומקשה מאוד בדרישות, שלעיתים היו רבות ולא מציאותיות. הרגשתי שלא נותנים לי כמורה לעשות את עבודתי האמיתית ושופטים אותי על פי ניירת ולא על פי העבודה האמיתית. עובדי ההוראה עומדים מול הורים אלימים, אגרסיביים, מתנשאים ומזלזלים. הם מותקפים מכיוונים שונים, כשבעצם הם לא האשמים, להפך. למרות כל הקשיים הם מתייצבים כל בוקר ומתמודדים, ולא פעם הם האוזן הקשבת והלב הפתוח אל הילדים. אני רואה איך מעמדם יורד ויורד משנה לשנה, ולצערי, זה שובר רבים מעובדי ההוראה הטובים שמחליטים לעזוב".

תמליצי לילדייך ונכדייך להיכנס לתחום החינוך?
"למרות אהבתי הרבה למקצוע ההוראה ולעבודה עם הילדים, בשנים האחרונות כשילדיי בגרו, אמרתי להם לא ללכת להוראה. מצטערת".

"הרגשתי צורך לעשות לעצמי ולאפשר לאחרים ליטול את המושכות"

מוטי סיבוני, פרש לאחר 40 שנות הוראה

מוטי סיבוני

מוטי סיבוני

מדוע בחרת לעסוק בחינוך?
"תמיד הייתי פעיל בחברה ובבני עקיבא, כך שנראה לי טבעי לעבוד בחינוך".

מה עשית בתפקידך האחרון? ואילו תפקידים מילאת קודם?
"הייתי מנהל 30 שנה, לפני כן סגן חמש שנים ומחנך חמש שנים, כולם בבית הספר נוה ציון. כיום אני משמש סגן יו"ר סניף אשקלון בהסתדרות המורים ויו"ר הגמלאים בסניף".

מדוע פרשת? האם חשת שחיקה?
"אחרי 40 שנות עבודה מבורכות ובגיל 63 הרגשתי צורך לעשות לעצמי ולאפשר לאחרים ליטול את המושכות. לא הרגשתי שחיקה, כל יום הגעתי כמו חדש לבית הספר".

מה דעתך על מערכת החינוך באשקלון?
"מערכת החינוך באשקלון תמיד הייתה בין הטובות. היחסים ושיתוף הפעולה בכל הנושאים הקשורים למערכת העירונית בין כל הגורמים: עירייה, מנהלים ופיקוח היו מצוינים ופועלים בשיתוף פעולה מלא. וזאת מתוך ידיעה אישית כי הייתי יו"ר המנהלים 15 שנה".

מה דעתך על מעמדם של עובדי ההוראה בארץ?
"כדי שמעמדם של עובדי ההוראה יהיה טוב יותר יש צורך להעלות את השכר, דבר שימשוך למערכת אנשים טובים יותר, וכך כל המערכת תתקדם ותשתפר".

תמליץ לילדיך ונכדיך להיכנס לתחום החינוך?
"ילדיי כבר בחרו את דרכם, ודווקא הקטן לומד הוראה. לגבי הנכדים, אני מעריך שהם לא יבואו להתייעץ עם הסבא. היום הילדים חכמים ובוגרים יותר ויודעים מה הם רוצים".


"איני ממליצה לילדיי לעסוק בהוראה, ולמרות זאת בתי הבכורה מורה לאמנות"

אביבה סאסי, פרשה לאחר 30 שנות הוראה

אביבה סאסי

אביבה סאסי

מדוע בחרת לעסוק בחינוך?
"בחרתי בהוראה כי רציתי לעבוד עם ילדים, למדתי במגמת מורות גננות".

מה עשית בתפקידך האחרון? ואילו תפקידים מילאת קודם?
"עבדתי במשך 30 שנה בבית הספר בית יחזקאל, שהיה לי כבית שני. לאורך שנים קיבלתי את תלמידי כיתה א’-ב’ והתרגשתי כל שנה מכל התחלה חדשה. במקביל התמחיתי בתחום השפה ושיטות להוראת הקריאה וריכוז נושא השפה בשכבת הגיל הרך".

מדוע פרשת? האם חשת שחיקה?
"פרשתי כי הרגשתי שאין כוחותיי עומדים לי לעסוק יותר בהוראה. צריך לדעת לפרוש בזמן וליהנות מעשייה אחרת".

מה דעתך על מערכת החינוך באשקלון?
"ידוע לי מחברותיי שעדיין פעילות במערכת החינוך באשקלון שאין עבודתן קלה יותר. לא מעט קשיים הקשורים בדור הילדים שהשתנה, בהוריהם ותפיסת מקום המורה במשוואה הנ"ל. בנוסף, לא מעט מטלות ולא מעט פרויקטים שצצים חדשות לבקרים ונעלמים כלעומת שבאו. ובכל זאת, חשוב לי לציין שכל מורה נמצא שם כי הוא בוחר להיות שם, מעין שליחות ואהבה אין קץ לילדים ולתהליכים שעוברים יחד".

מה דעתך על מעמדם של עובדי ההוראה בארץ?
"אין ספק שיש שיפור בשכרם של המורים, אבל עדיין עבודתם קשה ושוחקת. אין שיפור משמעותי במספר התלמידים בכיתה, בעזרה של סייעות, מרחבי למידה קטנים בכיתות. לא הרבה השתנה מזה 50 שנה בכיתות".

תמליצי לילדייך ונכדייך להיכנס לתחום החינוך?
"נושא ההוראה בעייתי בימינו, מאחר וכולם רוצים משכורת שמנות וכמה שיותר. לצערי, לא הרבה בוחרים במקצוע זה אם יש להם אפשרויות אחרות. איני ממליצה לילדיי לעסוק בהוראה, מאחר והם בחרו על פי שיקול דעתם ועניינם. ולמרות זאת, בתי הבכורה מורה לאמנות בבתי ספר תיכוניים, בתי האמצעית רופאה, והבן הצעיר מהנדס".


 "מעמדם של עובדי ההוראה בארץ טעון שיפור בלשון המעטה"

רות בן אבו, פרשה לאחר 40 שנות הוראה

רות בן אבו

רות בן אבו

מדוע בחרת לעסוק בחינוך?
"הבחירה בחינוך הייתה בחירה מאוד טבעית ומובנת מאליה. זה בעצם היה חלום ילדות שהתגשם. מאז ומתמיד ראיתי בחינוך שליחות מקודשת, ומי שמשתלב בחינוך ראוי שיתברך בנשמה יתרה כלפי התלמידים. החינוך מבחינתי הוא גולת הכותרת של כל אומה. הראי דרכו משתקפת בבואתה ומהותה".

מה עשית בתפקידך האחרון? ואילו תפקידים מילאת קודם?
"במהלך ארבעה עשורים שימשתי בתפקידים שונים: חינכתי כיתה, ריכזתי חטיבה צעירה, עסקתי בהדרכה בתחום הקניית הקריאה, שפה, ספרות, הייתי חברה בצוות הניהולי וסגנית מנהלת, אך את הסיפוק העצום קיבלתי מתפקידי כמחנכת כיתות א’-ב’, אותו מילאתי ברצף במהלך השנים אשר קדמו לפרישתי. חינכתי על ברכיי רבים מבניה ובנותיה של עירי האהובה שדרות, ולאות הוקרה זכיתי ערב פרישתי להשיא משואה בקטגוריית החינוך בערב יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל על בימת העצמאות בשדרות".

מדוע פרשת? האם חשת שחיקה?
"את ההחלטה לפרוש קיבלתי ברגשות מעורבים מתוך הבנה שהגיעה העת לעזוב את המערכת בשיאי, כל עוד אני ממלאה את תפקידי באופן מיטבי, כפי שעשיתי כל השנים וכל עוד אני בריאה בגופי ובנפשי, ולהשאיר טעם טוב וזיכרון נעים. הלב, שהיה קשור בעבותות של אהבה לשליחות המקודשת, לקשר המיוחד עם התלמידים, לאושרם ולהצלחתם, נכנע לתובנה שזה הזמן וזה המקום לפרוש ולעשות לחיי ולביתי. ולא, לא חשתי שום שחיקה מעצם העשייה הברוכה, השליחות וחדוות היצירה, שהיו טמונות בי מאז ומתמיד".

מה דעתך על מערכת החינוך בשדרות?
"גאה מאוד בעירי ובמערכת החינוך המצוינת שלה. הייתי ועודני עדה לכך שתחום החינוך על כל גווניו עומד בסדר עדיפות גבוה של ראש העיר ונבחרי הציבור העוסקים בו. מושקעים בו משאבים רבים, תקציבים נדיבים ובעיקר ראש גדול ולב פתוח, וההצלחות לא מאחרות לבוא".

מה דעתך על מעמדם של עובדי ההוראה בארץ?
"מעמדם של עובדי ההוראה בארץ טעון שיפור בלשון המעטה, וזה נושא המצריך דיון רחב ומעמיק. מעבר לציפייה ששכר המורים יעלה משמעותית, והם יתוגמלו על כל שעות העבודה וההכנה שהם מבצעים בשעות הפנאי בביתם, יש צורך לתת מענה לזכויותיהם הסוציאליות בנושאים השונים, כגון נושא ימי מחלה, בו עוסקים לאחרונה. הייתי מדגישה שעל מנת להעלות את קרנם של עובדי ההוראה ולשפר מעמדם אני מצפה שמשרד החינוך יתמוך ויגבה את עובדיו בעיתות מצוקה מול גורמים שונים, כי ‘מי שמכבד את עצמו מכבדים אותו’".

תמליצי לילדייך ונכדייך להיכנס לתחום החינוך?
"החינוך הוא תחום יקר ללבי, ואילו ילדיי היו בוחרים להיכנס אליו, לא הייתי עוצרת בעדם, אך הייתי מבהירה להם את חולשותיה וחוזקותיה של המערכת. מי ייתן ותנאי העסקתם ושכרם של המורים ישתפרו כראוי להם, וכבוד המורים יושב להם. יראת כבוד כלפי מורה אינה מילה גסה".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר