במשך השנים נהגה עיריית אשקלון להפקיע שטחים מחברת אפרידר לצורכי הציבור, כעת היא תיאלץ לפצות את החברה בבעלות איש העסקים אלי אלעזרא. נכון לעכשיו מדובר בשלושה מגרשים שאחד מהם הופקע לפני 26 שנים.
חברת אפרידר תבעה את העירייה על שלושת המגרשים בשלושה הליכים שונים ולפני כחצי שנה קבע בית המשפט כי יש צורך לפצות את החברה ולאחרונה נקבע סכום הפיצוי. לצורך כך מונה מומחה על ידי בית המשפט והוא קבע את סכומי הפיצוי.
בניין עיריית אשקלון. צילום: אורי קריספין
המרגש הראשון נמצא ברחוב יקותיאל אדם לא רחוק ממלון הרלינגטון, עם שטח בגודל של למעלה מ-8,000 מ"ר. המגרש הופקע בשנת 93' והפיצוי שנקבע עליו הוא 301 אלף ש"ח פלוס ריבית והצמדה מאז.
המגרש השני נמצא ברחב אורט והוא מגרש שהעירייה הפקיעה והפכה אותו לחניה והוא בגודל של כ-1,300 מ"ר. הפיצוי עליו הוא 149 אלף ש"ח כאשר הוא נושא גם ריביות והצמדות משנת 99'.
המגרש השלישי הוא ברחוב רפאל איתן והא משתרע על גודל של כ-2,300 מ"ר. הפיצוי עבורו הוא 233 אלף ש"ח גם הוא עם ריביות והצמדות משנת 2013.
אמנם מדובר בסכום פיצוי העומד על כ-700 אלף ש"ח, אלא שעם ריביות והצמדות הסכום מאמיר לכ-2.5 מיליון ש"ח.
אלעזרא: "כמנכ"ל החכ"ל ידעתי על ההפקעות"
הפניה של חברת אפרידר לבית המשפט באה לאחר שנים רבות שבהן סירבה העירייה לפצות את החברה על ההפקעות. במהלך המשפט טענה העירייה להגנתה כי בשל התנהגותה של חברת אפרידר שלא פנתה ודרשה פיצוי במשך שנים ארוכות, "מקימה חזקה לכאורה, לוויתורה על זכותה, המוכחשת, לתבוע פיצויי הפקעה, והמלמדת על הסכמתה, במפורש או מכללא, להעברת המקרקעין ללא תמורה לעירייה".
מנגד, חברת אפרידר טענה מנגד כי במהלך השנים דווקא ניהלה משא ומתן עם העירייה כדי לקבל את הפיצוי. בתחילה זכתה לאוזן קשבת מצד פקידי העירייה ויועציה המשפטיים ואף נערכו פגישות לליבון המחלוקות בין הצדדים, אך ככל שחלף הזמן ודרישותיה של אפרידר תורגמו לסכומים כספיים, הם זכו להתנערות ולהתעלמות מצד העירייה ולאחר שלא נותרה להם ברירה הגישו את התביעות.
משרדי חברת אפרידר. צילום: אלירם משה
גם בעל השליטה בחברת אפרידר, אלי אלעזרא, נדרש להעיד על התנהלות החברה במהלך השנים. כשנשאל האם בעת הכנת ההצעה לרכישת החברה, בשנת 2000, נלקחו בחשבון שטחים שהעירייה הפקיעה מאפרידר ונטען כי הם ברי-פיצוי, השיב: "בהחלט. זה עלה בכל שיחה עם היועמ"ש של העירייה, עם ראש העיר ומהנדס העיר, כולם ידעו שיש הפקעות", והוסיף: "אני מכיר את האנשים, אני שימשתי כמנכ"ל החברה הכלכלית של עיריית אשקלון עד 94' והייתי מצוי היטב וידעתי מה שידעו בעירייה הרבה שנים קודם שיש הפקעות יתר, ויש זכויות לאפרידר, שהעירייה לקחה ביתר, כמו חניות, שטחים ציבוריים וכו'. הדבר הזה היה ידוע".
הוא המשיך בתיאור הדברים, כשלדבריו, מיד לאחר הרכישה, החל שיח בינו לבין נציגי העירייה, בנוגע לפיצויים, וכלשונו: "אני אומר שאני לצערי מאז רכישת אפרידר עברתי ארבעה ראשי ערים, כל צוות חדש שנבחר ניסה לבדוק איך הוא יכול למסמס את הדיונים והשיחות האלה… למרות שלפעמים התרשמנו שיש כוונה כנה להגיע להסדר, היו כאלה שטענו שזה בכלל 'תוכיחו שזה זכויות שלכם', כאילו מישהו קנה מכונית ומבקשים ממנו להוכיח שהגלגל הוא חלק מהמכונית שקנית. זה תהליך שלקח כמה שנים והיתה פניה לרשות החברות הממשלתיות שהחזירה תשובה שהנכסים האלה הם חלק מחברת אפרידר".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
בהמשך הוסיף: "ניהלתי שיחות עם האנשים הרלוונטיים שידעו שיש הפקעות יתר של העירייה, עדיין לא דיברתי על תביעה, אמרתי שאני רוצה בדיאלוג, בסופו של דבר ב-2003 או 2005 נחתם הסכם עם העירייה על חלק ממה שהיו הפקעות וחתמנו על הסכם שהעירייה לא קיימה אותו. ההסכם לא נחתם ביום אחד בטח לא בהיקף כזה. זו תוצאה של הרבה שיחות ותהליכים שעשינו כדי לא להגיע לבית המשפט. אנו הגשנו תביעות כי לא היתה לנו ברירה אחרת… מהיום הראשון אני התחלתי בשיחות ובפגישות פורמאליות ולא פורמאליות עם גורמים בעירייה שידעו על הסוגיה והסכימו. גם בעירייה לדורותיה במשך 4 ראשי ערים אמרו שצריך לשבת ונשב. לכן לא הגשנו תביעה. אם היו אומרים שאין מה לדבר ולא מגיע כלום היינו מגישים ב 2001, אבל הם הסכימו והיו מודעים לזה ואמרו שנשב. כל פעם מינו מישהו אחר מטעמו כדי לרכז את הסוגיה".
מלבד סכום הפיצוי חייב בית המשפט את העירייה לשאת בשכר טרחת עורכי הדין של חברת אפרידר בסך 40 אלף ש"ח.
