אדריכל העיר: "ניסו לפטר אותי בגלל התנגדות לתוכנית של דוידי"

עוד יום דיונים במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני נפתח הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

היום מי שמעיד הוא אדריכל העיר אריק ברששת.

העדות מתחילה בחקירה ראשית על ידי התובעת, עו"ד הילה גבאי.

התובעת עו"ד הילה גבאי

תחילה שוחחו עם ברששת על ישיבה שהתקיימה בנושא פרויקטים של אלי אלעזרא. נושא שאינו בכתב האישום.

ואז הוא נשאל מול איזה יזמים היו ישיבות גדולות?
ברששת: דוידי בנושא הפרויקט של שוויצריה הקטנה. היה מול החברה של אפרים הניג, ישיבות בנושאים של דוד עשוש על שדרות קדש. זה מה שאני זוכר.

התובעת: נדבר על פרויקט הסילו, על מיקום הפריקה?
ברששת: זה מגרש גדול עם זכויות רבות, יושב בפינת רחובות ראשיים בעיר, שדרות התעשייה ורחוב צה"ל ובצד הדרומי של הפרויקט מתוכנן כביש שבו הוא יוצא עם המשאיות שלו ומתוכנן בעתיד כביש ראשי. הצד היחיד שפונה לכיוון שאינו נצפה זה הכיוון המערבי שבעתיד יהיה שם פרויקט שיסתיר אותו. במסגרת התכנון ביקשתי שחצר המשק של סופר מרקט יפנו מערבה ולא כמו שהם תכננו לכיוון בן גוריון. הנושא הוא תכנוני. הוא ביקש קומה נוספת וקיבל. ישבנו עם אנשי היזם והם לא מפנים את "האחוריים" של הפרויקט. חצר משק זה לא רק משאיות, זה קרטוני אשפה עם מיץ של זבל שמאכלסים קרטונים, סחורה שעומדת לפני שמאחסנים. הם שמעו והקשיבו ולא הגיבו ולא שמעתי מהם ועד שבוקר אחד אני שומע שזה בסדר היום של הוועדה.

לאן תופנה נקודת הפריקה והטעינה במרכז אביאל. צילום: אלירם משה

התובעת: מי החליט?
ברששת: אני מניח מזכיר הוועדה. זו בקשה להיתר בניה, זה מוכנס לסדר היום ואני רושם את הערותיי עם המהנדס. והתפתח שם דיון הזוי בנושא הזה. אני מנסה לשמור עם חזות העיר. יורם שפר שלא היה עדיין יו"ר הוועדה. והוא כנראה היה המצליף. פתח מבער והתחיל לשטוף אותנו וכל מיני טענות שלא מחזיקות מים. הסברתי שהעניין הוא חזותי ובסופו של יום הוועדה אישרה וכך הבניין נבנה.

התובעת: אמרת שישבת בישיבות עם נציגים של היזם, דוידי היה שם?
ברששת: אני לא זוכר אם דוידי או מהצרי. מהצרי זה הנציג שלו.

הנציג של דוידי. ראש העיר לשעבר, רוני מהצרי. צילום: בן עזיזי

מרעננת: יואל דודי הגיע לפגישה עם מהצרי בנוגע לחניה על גג המתחם.

ברששת: הפרויקט הזה עמד בשוק במשך שלוש שנים ואף אחד לא קנה אותו. פנו אליי יזמים ולא השתלם. והקילר של הפרויקט היה בחניון התת קרקעי כי זה מחיר של מאה אלף שקל לחניה. זה קשה וזה הופך חניה ללא כלכלי. וכל מי שפנה אליי ידע שיש חניה תת קרקעית ו'שלום שלום'. דוידי ומהצרי בהתראה קצרה מאוד באו להתייעץ. באו ואמרו אנחנו בדין ודברים לרכוש את המקום והציעו לחנות על גג המתחם וזה כלכלי ואני קונה. פתחתי את התב"ע וראיתי שאין בעיה, הוטרדתי מעניין החזות וביקשתי שיהיו רכבים ככה ורמפות לכיוון הזה והוא הסכים והלך ורכש. תכפילי 40 חניות במאה אלף ותביני כמה כסף זה.

מקום אסטרטגי. מרכז אביאל על המפה בכניסה לאזור התעשייה הצפוני

שופטת: הייתה לכם מחלוקת תכנונית עמוקה.
ברששת: הם הציעו לשתול ברושים ועד היום לא שתלו.

התובעת: תספר על בקשה להיתר שאושרה חרף התנגדות מהנדס העיר ואדריכל העיר.
ברששת: לא זכור לי מקרה ששנינו מתנגדים מקיר לקיר וזה עובר. לא זוכר מקרה כזה בעשרים שנים האחרונות.

התובעת: תספר על שוויצריה הקטנה, על הרקע התכנוני
ברששת: מדובר במגרש אחד גדול, במקום די מרכזי בעיר. צומת שדרות ירושלים וקדש. מגרש גדול. הסיפור התחיל עם שותפות של שני גורמים: אחד רוברט הרוש מצרפת ובן דהן משפחה משוויץ שהתחילו לגלגל את הפרויקט. עם הזמן היו אי הבנות וסכסוכים. נבנו שני בניינים בני 10 קומות והחליטו לפרק את השותפות. בן דהן קיבל את החלק הדרומי הקטן של שני דונם ובד בבד עם החלוקה הוא קיבל שם 52 יחידות דיור ו-5,000 מ"ר מסחר. התוכנית החלה במקום משנת 98' קבעה מפורשות שבחלק הצפוני, בהנחיות עיצוב, יתוכנן מתחם מרכז אזרחי ומסחרי המופנה לחוף הים על ידי קבוצת בניינים ומבנה מסחרי נמוך בקצה הדרומי של המגרש. מי שמכיר, לפי התב“ע המקום הזה היה שצ"פ (שטח ציבורי פתוח). ולמה נרשם כך? כדי לשמור על הנוף לים של מדורגי הים שיושבים לכיוון הים ומולם היה השצ"פ וכדי להבטיח את המשך התצפית לים נקבע שיהיה מבנה מסחרי נמוך כגובה הווילות שנמצאים ממול. בן דהן לא ידע את זה והם ניסו את כוחם דרך שמוליק לוי וזה לא צלח. זה הגיע לוועדת ערר והמליצו להם למשוך את הערר. השוויצרים כאב לי הלב עליהם, זוג מבוגרים שהגיעו אליי מז'נבה, ניסו לשכנע אותי ראו שזה לא הולך, חזרו לשוויץ ואז יעקב שמואלביץ' קנה את החלק הצפוני. כשהגיעו הזוג אמרתי להם יש לכם זכויות ל-52 דירות, שאין לכם איך לבנות אותם, ונוכל להעביר את הזכויות לחלק הצפוני ואני אסכים להוספת חמש קומות. בנסיבות האלה דוידי נכנס באמצע ורכש את המשולש הזה.

השטח של שוויצריה הקטנה. צילום: סיון סבג אסולין

התובעת: כמה שמואלביץ' היה מוכן לשלם?
ברששת: בין 7-8 מיליון.

התובעת: מי ליווה את הזוג?
ברששת: חיים כהן, עורך דין שהיה בעבר של חברת אפרידר לפני שהופרטה.

התובעת מציגה פרוטוקול של פגישת עבודה בנושא שוויצריה הקטנה.

התובעת: תספר על הישיבה.
ברששת: ב-17/11 אנחנו מזומנים לישיבה בחדר ישיבות, אני ומהנדס העיר. שם אנחנו פוגשים את דוידי עם הצוות המשפטי, שני עורכי דין אבנר הקר ואליהם התלווה עו"ד אלי וילצ'יק, עורך דין מאוד מוכר בעשירייה הפותחת של העוסקים בתכנון בארץ. וצוות התכנון עידו דאובר. הם מציגים פרויקט ואני מזהה את המשולש של שוייצריה הקטנה ודוידי מודיע שהוא רכז את המגרש ולא שאלו אותי בכלל. אני הרמתי גבה כי ידעתי שמתנהל מו"מ חדש. ביקשתי לראות ניירות שרכשו, אבל שום דבר. הוצג מסחר ושני מגדלים של 9 קומות והתפתח דיון וויכוח ואמרנו להם שזה לא תואם את התב"ע וסטיה ניכרת מהתב"ע.

השטח העזוב של שוויצריה הקטנה. צילום: אלירם משה

שופטת: כשיש תב"ע וקובעת משהו והיזם רוצה סטייה ניכרת, מה עושים?
ברששת: צריך להכין תוכנית, ולאשר, וועדה מחוזית, ולקדם, ולעשות פרסום.

התובעת: במקרה הזה?
ברששת: התב"ע קובעת שבחלק הדרומי יהיה מבנה מסחרי נמוך וחזית מסחרית שזה חובה.

התובעת: נחזור לישיבה.
ברששת: אז אמרתי שיש סעיף בתב"ע שאוסרת את זה. דוד ירון הגיב ווילצ'יק אמר שאנחנו לא מבינים… בסוף יש החלטה שצריך לקבוע ישיבה עם דוידי והגשת חומר.

התובעת: כיצד הגיב ראש העיר?
ברששת: אני לדעתי הוא לא ידע, הוא היה די מופתע. הוא לא ידע שיש מגבלה כזו בתב"ע. ראיתי את זה בפליאה שלו.

התובעת: באילו עוד מקרים נכנסת לישיבות עם ראש העיר ללא שיחות מקדימות וגילית את הנושא בפעם הראשונה?
ברששת: יש כאלה מקרים. לא קרה כלום.

התובעת: איזה נוהל היה עם איתמר שמעוני לך ולדוד ירון.
ברששת: באיזה שלב הוחלט שנשב עם ראש העיר ונציג בפניו את כל התוכנות שמגיעות לעירייה ומונחות לפנינו כדי שיהיה מעורב.

התובעת: תספר על האווירה בישיבה עם דוידי
ברששת: הם נכנסו עם חיוכים ומבסוטים בהתלהבות, והיינו משביתי השמחה אני ודוד ירון. זה לא נעים.

דוד ירון, מהנדס העיר לשעבר

התובעת: מה אמר איתמר באותה הישיבה?
ברששת: אני הסברתי

התובעת מקריאה מחקירתו. "הוא (איתמר) שאל איך יכול להיות שווילציק אומר ככה ואתם אומרים שלא. הוא היה נראה מופתע".

התובעת: איך?
ברששת: הוא היה נראה מאוכזב. כי ניסו פרויקט ובסוף לא היה פרויקט.

שבועיים אחרי הישיבה קראו לי לפיטורים, יוסי לוי סמנכ"ל משאבי אנוש. זה היה בהפסקת צהריים הוא מדבר ומדבר והולך סחור סחור ואמרתי לו 'מה קרה? אתם רוצים לפטר אותי?'

עופר שמעוני

התובעת: מה שמעת?
ברששת: אני שמעתי שעופר שמעוני מסתובב בעיר ואומר שאוטוטו מפטרים את האדריכל כי הוא לא מתיישר עם הקו של שמעוני. שמעתי ממזכירתי, מאנשים, מפוסט באשקלון 10. אז הוא אומר לי: 'לא דיברו איתך?' שאלתי אם הוא יודע למה רוצים לפטר והוא אמר שהוא לא יודע. ביקשתי שיקיים ישיבה עם ראש העיר והמנכ"ל כדי לשמוע למה רוצים לפטר. הוא הסכים אבל זה לא התקיים. למחרת נקראתי למנכ"ל העירייה שהודיע שאני מפוטר בגלל כישורי ניהול ואמר: אפשר לגמור את זה בטוב ואפשר לגמור את זה ברע ואני מבקש שתיתן לי תשובה עד יום ראשון וזה היה ביום רביעי. דיברנו והוא אמר שאחזיר תשובה ביום שני. יצאתי ולמחרת פוסטים בכל הרשתות: 'מנכ"ל העירייה פיטר את אדריכל העיר', גם באשקלון 10 וגם בעיתונות. ואז ביום שני יש ישיבה אצל המנכ"ל בנושא קניון גירון בראשות ראש העיר. לפני הישיבה אני מקבל הודעה שהפגישה עם סופר נדחתה למועד אחר. אחרי הישיבה על גירון, אני בא לצאת ואיתמר אומר: 'כנס אליי לחדר!'. הוא מודיע לי שאין פיטורים ואני הבהרתי שכל המטרה שלי היא להגן עליו שלא לעשות טעויות של תכנון ובנייה.

שופטת: בשיחה הזו אתה מברר מה הסיבה לפיטורים?
ברששת: לא. זה מאחוריי אז למה שאחפור. ואז פורסמו פוסטים שהיו אי הבנות.

שופטת: אני אזכה לראות באולם את חיים סופר?
התובעת עו"ד הילה גבאי: לא. הוא לא ברשימת עדי התביעה, אנחנו מעדיפים לחקור אותו חקירה נגדית.

התובעת עו"ד קרן צבירן: אני מבקשת לציין שחיים סופר נחקר כחשוד בתיק הזה והתיק נסגר מחוסר ראיות וזה חלק מהשיקולים שהוא לא נכלל בעדי התביעה.

חיים סופר בפתח בניין העירייה אותה ניהל בעבר. צילום ארכיון

שופטת: ואם ההגנה תחליט לא לזמן אותו?
התובעת גבאי: יש טענות הגנה שמחייבות את הזימון שלו. הוא הביא 200 אלף שקל, לא?

הסנגור של שמעוני לא אהב את ההתבטאות הזו של גבאי.

התובעת: תחזור לשוויצריה הקטנה. בהמשך לאותה ישיבה היזם המשיך לקדם.

התובעת הציגה חוות דעת של עו"ד וילציק…

ברששת: חוות הדעת לא העלתה ולא הורידה. כשיזם חושב שהוא צודק לשיטתו והתב"ע קובע תנאי מסוים כדאי להגיש בקשה להיתר. היזם בחר ללכת בתנאי הזה. אני מחוייב ללוות אותו למרות שאנחנו מתנגדים. היזם אמר לי שמי שמחליט זו הוועדה ולא אנחנו. אז קראתי לאדריכל דאובר ואמרתי לו מה צריך, הם הכינו את החומר. ליווינו את הליך הכנת החומר וכשהכל היה בשל מבחינת המסמכים, הכנו סדר יום ושיבצנו את זה בוועדה ל-29.12.15. יש תהליך של ישיבה שבוע לפני הישיבה. לפני הישיבה מגיע רוני מהצרי ומבקש להוריד את זה מסדר היום כי העורך דין לא יכול להגיע. אמרתי שאני לא רוצה להתעסק עם הורדה ואמרתי שמזכיר הוועדה משה פוקס יטפל בזה והוא החליט להסיר.

התובעת: מה קרה עם זה עד היום?
ברששת: זה ירד מסדר היום ואז הייתה הסאגה של המעצרים ועברו שלוש שנים.

השופטת: ככל שהדברים היו עולים לוועדה מה הייתה עמדתך?
ברששת: נגד.

התובעת: אתה זוכר שלפני החקירה במשטרה ביקשו ממך להביא את המסמך הזה של סדר היום יחד עם מסמכים נוספים?
ברששת: המלל של הסדר היום נעלם ונמחק מהמערכת. היה לנו רק עותק פיזי.

התובעת: איך יכול להיות שממערכת נמחק?
ברששת: לא יודע.

התובעת: מדוע להבנתך חיים סופר הודיע לך על פיטורין?
ברששת: כי עמדתי בדרך של הפרויקט הזה, שוויצריה הקטנה. חד משמעית.

התובעת: תספר לי על פרויקט פאר, על הבקשות לתוספת זכויות בניה
ברששת: זה פרויקט שדוידי רכש עם זכויות להיתר בניה. כך שהוא רכש היתר בניה מוכן עם תמ"א ועם קומות והכל. אחרי כן הוא רצה להוסיף זכויות לקומות וזה הצריך שינוי תב"ע. ההיתר שיצא לבניין על שם חברת 'ארלט' מיצה את כל זכויות הבניה במגרש לרבות הפעלת תמ"א 38. הוא ביקש להוסיף זכויות. אחת הדרכים היא הסבת תוכנית והתברר שזה לא חוקי והיא בוטלה. היינו אז ועדה עם סמכות עצמאית, ובתור ועדה עצמאית לא יכולנו לעשות כלום. אז היה את הסיפור של רכישת זכויות מהעירייה, דוידי זכה במכרז והחוק מאפשר העברת זכויות ממגרש למגרש באותה התוכנית. אבל הוועדה המחוזית התנגדה להפקדת התוכנית ואנחנו עדיין בסיפור הזה.

פאר סנטר

התובעת: תתייחס ללחצים בעניין פאר.
ברששת: חיים סופר. טלפונים על בסיס כמעט יומי "מה הסטטוס?", וזה כבר הפך להיות ממזכירה למזכירה.

בחקירתו במשטרה אמר ברששת שהלחצים היו בשמונת החודשים שלפני החקירה.

שופטת: למה לחצים?
ברששת: פעם אחת זה התעניינות, כל יום זה כבר לחצים. 'נו מתי זה מגיע לוועדה?'. היות והוא שואב זכויות מבניין העירייה והוא מבקש להעביר את זה לבניין שלו זה עניין מסובך. לא היה ברור מי מגיש את התוכנית ואחרי התייעצויות הגענו למסקנות שרק העירייה יכולה להיות מגישת התוכנית. זה לקח זמן ובסופו של יום לקחנו את זה על שם העירייה.

התובעת: תיארת קודם לחצים של חיים סופר ומזכירתו תתאר את זה ביחס לאחרים.
ברששת: היו לחצים על הפרויקט של עשוש.

התובעת: היו עוד יזמים שלגביהם היו לחצים?
ברששת: כן. הניג ואלעזרא.

שופטת: הופנו אליך פניות או לחצים מצד שמעוני?
ברששת: לא.

התובעת: כשדיברנו על לחצים מצד פאר, אמרת שיחות טלפונים. היו עוד דרכים?
ברששת: היו ישיבות אצל המנכ"ל למה התב"ע לא מתקדמת ואני מסביר את המורכבות. אלה עניינים משפטיים.

יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי

התובעת: באיזו מידה הרגשת גם בישיבות עם סופר ודוידי שהופעלו לחצים?
ברששת: הופעל לחץ להביא את הדיון בתב"ע בהקדם האפשרי.

התובעת: תתייחס להתעסקות של מנכ"ל בתב"עות.
ברששת: לא קיים. המנכ"ל הקודם אברהם בן דוד מעולם לא התעניין בתב"עות, בהליך של תב"ע. מה שעניין אותו זה היקפי בנייה, הכנסות, אבל הוא לא ירד לרזולוציות של תב"ע כמה ואיך. מעולם.

התובעת: תתייחס לקידום של תוכניות באופן לא ענייני.
ברששת: לא היה.

התובעת: מה אתה יודע על הקשר בין פוקס ודוידי.
ברששת: היו פעמים שדוידי היה יושב אצל פוקס כמעט כל יום. מה יש ליזם לחפש את מזכיר ועדה באופן יום יומי.

משה פוקס

התובעת: הבעת את זה?
ברששת: יכול להיות שאמרתי לדוד ירון. אבל זה תמוה. מילא פעם פעמיים אבל יום יום זה חריג.

התובעת: אתה מכיר יזם אחר שהתנהג ככה?
ברששת: בתדירות כזו אף אחד.

התובעת: מי זה שחר בן עמי?
ברששת: הוא היועץ חיצוני של העירייה לתכנון ובנייה. הוא משלים את היועצת הילה רווח כי היא לא בקיאה בחוקי התכנון והבנייה כי הם מורכבים אז היא מסתייעת בו.

בחלק השני של יום הדיונים בוצעה חקירה נגדית של ברששת על ידי עו"ד גבריאל רפפורט סנגורו של איתמר שמעוני.

"אתה מתאר ישיבה של שולחן עגול והייתה שם נוכחות של הרבה אנשים. ישיבה כזו בוצעה עם המון היזמים"
"לא עם המון" השיב לו ברששת. אלא שאז הציג לו רפפורט רשימה של ישיבות דומות בנוגע ליזמים אחרים וברששת הקריא את השמות: רפאלי, אפרידר, עשוש, דוידי, רוברט הרוש, דידי ימין, קבוצת גבאי, צביקה בן שבת, יורם בניסטי.

הסנגורים: גבריאל רפפורט, אשר אוחיון ונוית נגב

סניגור: בחקירתך אמרת שהישיבות הללו הפכו לנוהג אצל ראש העיר והבאת לדוגמה את חברת אפגד.
ברששת: נכון.

סניגור: אתה ישבת בישיבות הללו, הישיבות לא היו על היתר בנייה. אלא על פרויקטים גדולים ומערכתיים שעסקו גם בחזון ראש העיר.
ברששת: לא בדיוק.

סניגור: חלקם היו בעלי משמעות רחבה ומערכתית?
ברששת: חלקם כן.

סניגור: יש דיון של תמ"א 38.
ברששת: זה לא משמעותי.

סניגור: אם אני אומר שבתפיסת העולם של שמעוני יש עניין לקדם תמא 38.
ברששת: זה לא מערכתי, זה עניין לנושא כמה בניינים.

סניגור: אשקלון יש בה חלקים מאוד ישנים, מבנים מאוד ישנים והסיבה שהוא היה להוט לקדם כי הוא רצה לחדש את המבנים הללו. שמעת את זה מראש העיר?
ברששת: לא זוכר, אבל זה לא יפתיע אותי.

אריק ברששת, אדריכל העיר

סניגור: אתה יודע על הקמת חטיבה?
ברששת: כן. ריימן פולאט אבל אין תוצאות.

סניגור: באותן ישיבות הוצגו פרויקטים וראש העיר רצה לראות שזה תואם לחזון שלו, אתה מסכים עם זה?

סניגור: בהודעתך במשטרה אמרת: צריך להכניס אותו לקנה המידה של העיר. אני מוביל תוכנית מתאר כוללנית ופתאום הוא מחליט להגדיל. ואמרת שזה לגיטימי.
ברששת: לגיטימי כן, ריאלי? לא.

סניגור: במשטרה נשאלת האם איתמר שמעוני לחץ למצוא פתרון ואמרת שלא.

ברששת אישר את הדבר ואישר גם ציטוט: "לא הרגשתי לחצים מצד שמעוני בפרויקטים של דוידי".

סניגור: קיבלת הנחיות אופרטיביות מאיתמר שמעוני בנוגע לתוכניות של יזמים?
ברששת: אני לא זוכר. אני אתן דוגמה: שיש פרויקט של עשוש שמותר לבנות עשר קומות והוא רוצה לבנות שם מגדלים ואני מתנגד. אז עשו סיור בשטח עם המנכ"ל כשיודעים שאני מתנגד ואני רואה בזה לחץ.

סניגור: כשראש העיר אומר שהוא נותן אור ירוק לפרויקט מה המשמעות?
ברששת: שהוא אוהב ואוהד. אני לוקח את זה בחשבון אבל אם אני מתנגד אני נותן את דעתי על זה. יש פרויקטים שראש העיר חושב שהם טובים, וכמו למשל הפרויקט של אפרידר שאני חושב שהיא רעה.

שמעוני בישיבת מועצה. צילום: דוד לוי.

סניגור: האם לאחר כניסתו של שמעוני היה שוני ביחס לפרויקטים של יזמים? האם הייתה הנחיה כללית להסיר חסמים?
ברששת: 'הסרת חסמים' זו סיסמה שאין מאחוריה כל דבר. היא נשמעה כל יום.

סניגור: היא הייתה כוללנית ולא ספציפית?
ברששת: נכון.

סניגור: זו הייתה רוח המפקד של שמעוני?
ברששת: כן.

סניגור: למה לא אהבת?
ברששת: כי כאילו אנחנו מייצרים חסמים וזה משליך על אגפים אחרים. כאילו אנחנו מייצרים חסמים והגיעו מביני העניין שיסירו אותם. מה יש לשים חסמים בשינוי תב"ע. אז מתקשרים כל יום ואם זה הסרת חסמים אז שיהיה. זה נשמע כמו אינסטלציה. ומי התקשר? המנכ"ל שלא מבין כלום בתכנון ובנייה.

סניגור: סיבה נוספת לקיום אותן ישיבות שולחן עגול כדי לקדם פרויקטים.
ברששת: זה לא להסיר חסמים.

סניגור: נודע לך על ידי יוסי לוי שהוחלט לפטר אותך ואמרת במשטרה שקראת על הפיטורים שלך באשקלון 10. דיברת אז עם עיתונאים? אנשי תקשורת?
ברששת: לא.

סניגור: ידעת מי בעלי האתר?
ברששת: ידעתי שדורון נקשרי ומייק אטדגי כותבים שם פוסטים.

דורון נקשרי ומייק אטדגי. צילום: אבי אלפסי, אומנות הצילום

סניגור: הכרת את דורון נקשרי?
ברששת: שלום שלום.

סניגור: נפגשת איתו?
ברששת: לא.

סניגור: את רועי רביב, הבעלים של האתר, אתה מכיר?
ברששת: שמעתי את השם אבל לא מכיר. אני לא אשקלוני במקור, לא מכיר את כולם.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

סניגור: אמרת שאתה בטוח שהפיטורים שלך זה על רקע ההתנגדות שלך לפרויקט שוויצריה הקטנה. אף אחד לא אמר לך את זה.
ברששת: אמר אדון עופר שמעוני שזו הסיבה וגם נכתבו פוסטים בעניין וזה היה גם ממש סמוך לזה.

סניגור: אבל סופר אמר לך שזה בגלל כישורי ניהול הלוקים בחסר.
ברששת: נכון. אז אמר.

סניגור: יש.לי אינדיקציה שבספטמבר 2014 חיפשת עבודה אחרת.
ברששת: הגשתי מועדמות לתפקיד מהנדס העיר הוד השרון.

סניגור: אם אגיד שגילו את זה?
ברששת: נכון. ראש העיר הוד השרון הוא בן דוד של תומר גלאם.

סניגור: מישהו אמר לך משהו?
ברששת: איתמר אמר או שאתה איתי או שאתה לא איתי.

סניגור: אולי בגלל זה ניסו לפטר אותך?
ברששת: הסיפור של שוויצריה הקטנה שיהיה או לא, זה 15 מיליון שקל. אז כשאני מתנגד אז דוידי לא יכול לממש אותן.

שופטת: אתה משער את הקישור בין הדברים.
ברששת: אני מבין את זה.

סניגור: אתה ממונה על אגף התכנון ב-2014. האם זה נכון שהיו תקנים שלא היו מאויישים?
ברששת: היה חסר כוח אדם. אני רציתי ועד היום אני דורש.

סניגור: האם המעקב אחרי הטיפול בתב"עות חדשות היה שיטתי?
ברששת: כן.

סניגור: זה נכון שסופר הנהיג את זה?
ברששת: הוא ביקש שנסדר את זה כטבלת אקסל. לפני כן זה היה כל תוכנית בתיק שלה.

סניגור: היו זמנים מוגדרים לתב"ע?
ברששת: היה לנו אינטרס להגיע מוקדם כמה שיותר.

סניגור: מה המשמעות אם אגף תכנון הוא לא יעיל ואני לא אומר שהוא כזה.
ברששת: אגף התכנון מתעסק בהמון נושאים. תב"ע זה המנוע של העיר. כשמאשרים תב"ע זה משביח קרקעות. וכך היטל השבחה מכניס כסף לעירייה.

אריק ברששת בבית המשפט

סניגור: בשנת 2015 נקבעו מדדים ולוחות זמנים לתב"ע?
ברששת: לפני זמן לא רב מונתה מנהלת מחלקה שבודקת את זה.

סניגור: מה היה תפקידו של שפר?
ברששת: היה ממונה על מינהל הנדסה ואחרי זה היה יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.

דובר על הדרתו של אריק ברששת מהוועדה לתכנון ובנייה וכן נאסר עליו לייצג את העיריה בוועדות השונות.
רפפורט ניסה לטעון שהדרתו נעשתה מסיבות מקצועיות ולא בשל התנגדותו. הוא ציטט את מהנדסת העיר שאמרה כי ברששת התנהל בצורה לא תקינה באחת הוועדות הארציות, בכך שלא נפגש איתה קודם הוועדה אך התבטא בה בעניינים חשובים.

בתגובה לטענה של מהנדסת העיר, הוצגה תכתובת שבה הגיב מנכ"ל העירייה דאז חיים סופר ואמר כי זו אינה הפעם הראשונה.
ברששת סיפר בתגובה כי הוא ענה על כך באותה התכתבות והסביר את עניין ואמר כי מבחינתו לא מדובר באיזה אירוע חריג.

סניגור: באותן ישיבות שולחן עגול איתמר היה מאשר דברים?
ברששת: צריך לקרוא כל תוכנית שהוצגה וצריך לראות מה אמר איתמר בכל פרויקט.

סניגור: בחקירתך לא נקטת במילה "לאשר" אמרת שהגישה של איתמר לתמוך בכל פרויקט שלהם היא חריגה.
ברששת: הוא לא מאשר אבל הוא יכול להכתיב שהפרויקט הזה יקודם.

סניגור: כמה סיורים עשית עם המנכ"ל בנוגע ליזמים פרטיים? אטיאס?
ברששת: כן. ליד בית החולים.

סניגור: התחדשות עירונית של דידי ימין?
ברששת: יכול להיות.

דידי ימין. צילום: דוד לוי

סניגור: איתמר שמעוני הבהיר שצריך לעבוד לפי החוק.
ברששת: יכול להיות, אני לא זוכר בוודאות. אבל אנחנו שומרים עליו.

סניגור: כשרוצים לשנות תב"ע ורוצים להגיע למחוזית, אז צריך לעבור דרך המקומית?
ברששת: הוועדה המקומית ממליצה להפקיד תוכנית או לא ואז זה עובר לוועדה המחוזית.

סניגור: הצביעו בוועדה בניגוד לדעתך ולדעתו של דוד ירון?
ברששת: כשאני הייתי מנהל אגף תכנון, לא זכור לי.

סניגור: פרויקט גלים גלים מה קרה שם?
ברששת: לא זוכר.

סניגור: מסעדת ערמונים אתה זוכר שהצביעו בניגוד לדעתך?
ברששת: לא זוכר. אולי ירון התנגד.

סניגור: ביקשו לאשר שטח ציבורי למסעדה. איתן צוריאל התנגד ודוד ירון התנגד, מה הייתה עמדתך?
ברששת: לא שותפתי. זה לא היה עניין כל כך חשוב.

סניגור: בעניין של גלים גלים ומסעדת ערמונים, שמעוני אפילו פנה למשטרה.
ברששת: היו פלישות לכיוון השצ"פ שגובל, אבל מבחינתי אני לא זוכר שצוריאל התנגד וירון התנגד ואישרו משהו.

סניגור: אישרת קודם שסופר ביקש שישלחו לו סטטוס תב"עות חודשית. זה קרה אצל המנכ"ל הקודם?
ברששת: לא בצורה של טבלת אקסל. אלא פר משימה.