בימים שאחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, המדינה כולה הייתה שרויה בהלם ובחיפוש נואש אחר תשובות. ברשתות החברתיות התנהל שיח סוער, ובמרכזו עמדה שקמה ברסלר, אחת הדמויות הבולטות במחאה נגד הרפורמה המשפטית.
אסתר יוחאי, תושבת אשקלון, פרסמה באותה תקופה שורת פוסטים חריפים על ברסלר. הם עלו בטוויטר (X) ובפייסבוק, ואחד מהם גם נשלח לקבוצת וואטסאפ.
התמונה במדי האסיר
באחד הפרסומים, מה-4 בנובמבר 2023, הופיעה תמונה של ברסלר באזיקים ובמדי אסיר, תחת הכותרת "אשמה: בגידה במולדת". לצידה נכתב: "שקמה הסכימה שחמאס יבצעו טבח".
מתחת לפוסט צורף צילום מסך של ציוץ שפרסמה ברסלר בספטמבר 2023, ובו נכתב כי ממשלה שלא תציית לבג"ץ "תמצא את עצמה למחרת בבוקר בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד".

אחד הפוסטים שפרסמה נגד שקמה ברסלר
בפרסומים אחרים נטען כי ברסלר ידעה מראש על המתקפה, וכי היא פועלת להסתרת "הטבח הבא". פרסום נוסף כלל טענה לצו איסור פרסום שנועד להסתיר פגישה בינה לבין ראש השב"כ.
הסרטון מהווטסאפ
הפרסום הראשון שנבחן בתיק נשלח לקבוצת ווטסאפ. יוחאי שיתפה סרטון של ברסלר ולצידו טקסט שהציג אותה כמי שאמרה: "טבח יהודים טוב לאירגון הטרור הפרו פלשתיני בג"צ".

אחד הפוסטים שפרסמה נגד שקמה ברסלר
אחת מחברות הקבוצה כתבה ליוחאי שמדובר ב"פייק ענק" ושהיא עלולה להיתבע. יוחאי השיבה: "הסרתי תודה". בהמשך כתבה: "שקמה אמרה את הדברים, ולכן יש סימן ציטוט".
מה טענה ברסלר
ברסלר, הגישה תביעת לשון הרע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לטענתה, יוחאי הפיצה תאוריית קונספירציה חסרת שחר, ייחסה לה עבירות חמורות של בגידה ופרסמה תמונות מזויפות.
ברסלר טענה שאלה אינן ביקורת פוליטית או מטאפורה, אלא קביעות עובדתיות שקריות שנועדו להשפילה. לטענתה, לפי החוק היא זכאית ליותר משלושה מיליון שקלים, אך הסכום הועמד על 400,000 שקלים מטעמי אגרה.
מה טענה יוחאי
יוחאי, טענה שמדובר בהבעת דעה שחוסה תחת חופש הביטוי. לדבריה, היא פעלה בתום לב, מתוך דאגה לביטחון המדינה ולביטחונה האישי כתושבת אשקלון.
היא הוסיפה כי ביטויים כמו "בוגדת" ותמונת מדי האסיר הם מטאפורות שמבטאות זעם, וכי הפרסומים התבססו על דברים שברסלר עצמה פרסמה. כמו כן טענה שמדובר ב"תביעת השתקה" שמומנה על ידי תנועת המחאה נגד אישה קשת יום ומובטלת.
השופט: ארגון טרור זאת מטאפורה
השופט גיא פורר בחן כל פרסום לפי השאלה איך היה מבין אותו אדם סביר. הוא הדגיש שכוונת המפרסם אינה מה שקובע, וכי כשמדובר באיש ציבור וניתן משקל רב לחופש הביטוי.
מסקנתו הייתה שיש הבדל בין פרסומים שהובאו בהקשר לבין פרסומים ללא הקשר. פוסטים שצירפו את דבריה של ברסלר עצמה מספטמבר 2023 נתפסו לדבריו כהבעת דעה, כלומר כטענה שקריאותיה תרמו לאירועי 7 באוקטובר. הבעת דעה כזו, קבע, אינה לשון הרע.

אחד הפוסטים שפרסמה נגד שקמה ברסלר
גם הביטוי "ארגון הטרור של שקמה ברסלר" נתפס לדבריו כמטאפורה לפעילותה הציבורית של ברסלר "ומתארת אותה ככזו שמטרתה לזרוע פחד כדי להשיג מטרות פוליטיות. לא עולה מדברים אלו כוונה לארגון טרור העוסק בפלילים כפשוטו של המונח", כתב השופט. את הטענה שמטרת ההפגנות היא "לכסות על הטבח הבא" הגדיר השופט התרשמות סובייקטיבית לגבי עניין שטרם קרה.
איפה עובר הקו האדום?
לא כך לגבי פרסומים אחרים. כשנכתב, ללא כל הקשר, שברסלר ידעה מראש על הטבח, "הסכימה" לו או סייעה לו במודע, קבע השופט שקורא סביר יכול היה להבין זאת כקביעת עובדה, ולכן מדובר בלשון הרע.
כך גם לגבי הטענה שהוצא צו איסור פרסום כדי להסתיר "טבח עתידי", שלדבריו אינה השערה אלא קביעה עובדתית. השופט קבע גם שהצגת ברסלר במדי אסיר והאשמתה בבגידה מייחסות לה עבירה פלילית, ולכן הן לשון הרע, וכי הן לא היו מידתיות גם על רקע הימים הקשים שאחרי הטבח.
יוחאי ניסתה להסתמך על ההגנות שבחוק, ובהן אמת הפרסום. השופט קבע שהיא לא הוכיחה את הטענות החמורות, ושלמעשה "אפילו לא התקרבה לרף הנדרש". לדבריו, היא לא הציגה ראיה לטענות על הסכם עם חמאס או על צו איסור הפרסום, ולא ידעה לספק הסבר קוהרנטי בחקירתה.
בעניין הציטוט מהווטסאפ קבע השופט שיוחאי למעשה הכירה בכך שהדברים לא נאמרו כשמחקה את ההודעה. הוא הוסיף שמירכאות סביב משפט אינן מהוות ראיה לכך שהדברים נאמרו.
גם טענת "תביעת ההשתקה" נדחתה. השופט קבע אמנם שיש פער משמעותי בין הצדדים, וציין שברסלר אמרה בעדותה כי "כל הכסף חוזר למאבק", אך קבע שהתביעה אינה מבוססת על טענות סרק.
הפסיקה: כמה תשלם יוחאי?
השופט חייב את יוחאי לשלם לברסלר 40,953 שקלים. זו מחצית מהפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק. בנוסף תשלם יוחאי 10,000 שקלים הוצאות משפט.
השופט קבע שלצורך הפיצוי יש לראות בכל הפרסומים פרסום אחד, מאחר שהם דומים בתוכנם, נעשו בטווח של כחודש ופורסמו בעיקר לעוקבים שלה. כמו כן, השופט סירב לפסוק כפל פיצוי, כי לא הוכח שיוחאי התכוונה לפגוע בברסלר.
בקביעת הסכום התחשב השופט בכך שהפרסומים נעשו בימי הלם וסערת רגשות ושיוחאי האמינה בכנות בדבריה, וגם בכך שלא הוכח שהם זכו לתפוצה רחבה. הוא ציטט את דבריה בחקירה: "אני חיה בעוטף, אני מפחדת".
מתוך הפרסומים בתביעה, שלושה נדחו: נקבע שאין בהם לשון הרע או שחלה עליהם הגנת תום הלב של הבעת דעה על איש ציבור. הפרסומים שנקבע שהם לשון הרע יימחקו מעמודי יוחאי ברשתות החברתיות בתוך 14 יום, אם טרם נמחקו.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ ![]()



