מחדל ההסעות: התחנה בוטלה והילדים בבית
Leave a Comment
מחכים להסעה שלא הגיעה
מאז שנפתחה שנת הלימודים הספיקו שלושת ילדיה של קרן טימסית מאשקלון לבקר בבית הספר פעם אחת בלבד. בני המשפחה מתגוררים ברחוב קדש שבשכונת ברנע, והילדים לומדים בבית הספר מדעים בכיתות א’, ד’ ו-ו’. כשיצאו הילדים אל תחנת האיסוף ביום ראשון האחרון הם חזרו כעבור 40 דקות ואמרו לאמם שההסעה לא הגיעה. “הזעקתי את בעלי מעבודה, הוא חזר ולקח אותם. במקביל התקשרתי לבית הספר, ואמרו לי שאין שום שינוי בתחנות, והנהג היה אמור לעצור שם. הייתי בטוחה שזו כנראה איזושהי אי-הבנה, אלה ימים ראשונים, ותמיד יש בלבול וחוסר סדר עד שדברים נכנסים לשגרה”, מספרת קרן. אלא שגם בצהריים, שעת החזרה של הילדים מבית הספר, הם איחרו להגיע. “לבסוף כשהם חזרו הם סיפרו שהנהג לא עצר להם בתחנה הקבועה אלא רחוק הרבה יותר, והם נאלצו ללכת ברגל ולחצות כביש”.
טימסית התקשרה לחברת הסעות תמר, החברה שמספקת את שירותי ההסעה לבית הספר, ושם כבר קיבלה תשובה קצת אחרת. “אמרו לי שאין לנו שם נקודת איסוף והורדה, והנהג לא יכול לעצור שם, זאת הנחיה חדשה שהתקבלה מהעירייה. כשניסיתי להבין מדוע, הסבירו לי שזה בגלל שאין שם תחנה וגם לא מפרץ, והנהג נאלץ לחסום את הכביש כשהוא עוצר, שזה בניגוד לחוק ומסכן את הילדים, ולכן התקבלה ההחלטה”, היא מספרת.
“לאף אחד לא אכפת”
היא התקשרה שוב לבית הספר, ולדבריה הם טענו כי לא ידוע להם על שום הנחיה כזאת, וכי נקודת האיסוף הספציפית עדיין קיימת מבחינתם. משם התקשרה לעירייה, פתחה תלונה וניסתה להשיג את מחלקת החינוך. משם הפנו אותה לקצין בטיחות בתעבורה אבי חבושה שאחראי לנושא. “התשובה הראשונה שקיבלתי הייתה כמובן ‘נבדוק ונחזור אלייך’ ואף אחד לא חזר. הסברתי שאני לא יכולה לקחת את הילדים בבוקר ולהחזיר אותם ושאני לא אסכים שיורידו אותם רחוק, והם יצטרכו לחצות כביש ראשי, אבל לאף אחד לא אכפת. אם ניתנה הנחיה כזאת, איך זה שלא ידעו את ההורים? למה לא מודיעים מספיק זמן מראש כדי שנוכל להיערך? איך זה יכול להיות שאנחנו מגלים את זה דרך אגב אחרי שכבר התחילה שנת הלימודים? ולמה אפילו בית הספר לא מודע?” היא תוהה.
רחוב קדש באשקלון
ביום שלמחרת החליטה טימסית שלא לשלוח את ילדיה לבית הספר. מחלון דירתה ראתה כמה הסעות של בתי ספר אחרים שעדיין עוצרות בתחנה המדוברת ואוספות את הילדים כרגיל. “אני לא מצליחה להבין: אם זו בעיה של בטיחות ועבירה על החוק, אז למה רק ההסעה שלנו לא עוצרת, וכל שאר ההסעות עוצרות כרגיל?” במהלך כל השבוע התרוצצה קרן במסדרונות העירייה במטרה למצוא פתרון, אך אף אחד לא הצליח לספק לה כזה. “אני פשוט ישבתי שם ובכיתי, זה כל כך מתסכל, ואין עם מי לדבר, כולם עם הראש בקיר. הילדים שלי בבית, לא הולכים לבית הספר, ולאף אחד לא אכפת. בכל רחוב קדש אין תחנת אוטובוס, אז למה לא עושים עם זה משהו? יש שם מספיק מקום לסמן קטע כביש קטן באדום-לבן ולהציב עמוד. זהו, לא ביקשנו יותר מזה. עברנו לכאן לפני שנה. בשנה שעברה הילדים שלי עלו כל השנה בתחנה הזאת וגם ירדו בה, שום דבר לא השתנה, אז למה ניתנה ההנחיה החדשה הזאת? ולמה רק להסעה הספציפית של הילדים שלי?”
תגובות: “שוקדים על מציאת פתרון”
אילן מסיקה, מנהל חברת הסעות תמר, מסר בתגובה: “זאת לא הנחיה שלנו, זאת הנחיה מפורשת שקיבלנו מהעירייה. אין ברחוב הזה איפה לעצור, אין שם מפרץ עצירה, ויוצא שרכב הסעות שעוצר חוסם את התנועה, וזאת עבירה על החוק. אנחנו שומעים חדשות לבקרים על תאונות עם ילדים, ולכן צריך להקפיד על הכללים וחובה להקפיד על החוקים. אנחנו לא יכולים לקחת אחריות אם יקרה אסון. נכון שעצרנו שם שנה שעברה, אבל זאת עבירה על החוק, אז אם עשינו עבירה, נמשיך לעשות אותה ולעבור על החוק שוב ושוב? בוודאי שלא. מה גם שאם נהג שיעצור ככה יקבל דו”ח, הוא יצטרך לשלם אותו מכספו; אם רישיונו ישלל, הוא ישב בבית ולא יקבל משכורת. אני לא מוכן לקחת על זה אחריות ולפגוע בפרנסה. ניסינו להבין וללכת לקראת, והפתרון שהוצע הוא תחנת האוטובוס ברחוב הציונות, שם עוצרים בצורה מסודרת ומורידים את הילדים בבטחה, אבל האם סירבה. להבנתי ההנחיה הזאת היא גורפת לכל ההסעות, והחל מתחילת השנה אסור לאף נהג לעצור בנקודה המדוברת. אם הם בכל זאת עושים את זה, זה כבר עניין שלהם”.
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “סמוך לביתם של משפחת טימסית אין מקום לעצירת אוטובוסים, ולכן מבחינה בטיחותית לא מתאפשרת העלאת תלמידים. הדבר הוסבר לאם על ידי הגורמים המטפלים בנושא בעירייה. מחלקת הנדסה שוקדת בימים אלה למציאת פתרון בטיחותי. במקביל הוצע שבינתיים איסוף התלמידים יתבצע מנקודת איסוף בטוחה יותר, ללא חציית כביש.
