מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, ומנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, עמירה חיים, ביקרו השבוע במועצה האזורית שפיר. המנכ"ל ומנהלת המחוז נפגשו עם ראש המועצה, אשר אברג'ל, מנהל אגף החינוך, אליהו כהן ומנהלי בתי הספר והציגו בפניהם את עיקרי תוכנית העבודה של משרד החינוך לשנים הבאות.
אבוהב שיבח את ראש המועצה על פועלו בתחום החינוך, ואמר כי הוא מעריך מאוד את המועצה ואת ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות. כמו-כן ציין אבוהב באופן אישי את פועלו של ראש המועצה בנושא ואת מעורבות האישית בהצבת יעדי החינוך כיעד מרכזי במועצה וההגעה להישגים.
אבוהב פירט בפני הנוכחים את האתגרים הניצבים בפני מערכת החינוך בתקופה זו, שבה שינויים בעולם ובחברה המערבית. אתגרים חדשים, שלא היו קיימים בדורות הקודמים ויש לתת עליהם את הדעת. במסגרת זאת, מנה המנכ"ל חמישה יעדים עיקריים לשנים הבאות: תהליכי למידה ורמת ההישגים; בסיס ערכי, אישי וחברתי; צמצום הפערים הגדולים בין אוכלוסיות; איכות המורים וההוראה ותשתית לימודית המותאמת למאה ה-21. אבוהב פנה גם למנהלי בית הספר וביקש לשמוע מהם כיצד הם מתמודדים עם השינויים ונקודות לשיפור.
שמואל אבוהב: "ראינו מקרוב את ההישגים המאוד מרשימים של מערכת החינוך במועצה האזורית שפיר, שהיא חזקה, איתנה ויציבה, מערכת חינוך המשלבת הן הישגים לימודיים והן הישגים חברתיים. אין ספק כי ניכרת כאן מעורבותה וידו המכוונת של ראש המועצה ואין מדובר בחינוך הרשמי בלבד, אלא בתכנית מקיפה הכוללת גם מעורבות חברתית, העשרה בשעות אחר הצהריים וחינוך לערכים.
המועצה מגדלת כאן את דור העתיד ומרעיפה עליו ביכולותיה ומנהיגותה. זו הדרך לבנות מערכת חינוך עם הישגים מרשימים וטובים כל-כך".
חברת מועצת העיר, שרה זכריה, היא חברת המועצה שהייתה מעורבת בתקרית היום שבגינה העירייה שובתת כעת. התקרית המדוברת התרחשה בינה לבין מנהלת האגף למשאבי אנוש, מלכה גרשון, במהלכה עלו הטונים.
ארמו וקנין. צילום: אילן אסייג
יו"ר ועד העובדים בעירייה, ארמו וקנין, סיפר כי המקרה גרם לחלק מהעובדים לבכות וכי ההתנהלות מצד זכריה "עברה כל גבול", לדבריו. "זה הגיע לרמות שהזדעזעתי איך שחברי מועצה מדברים לעובדים שלי. החזיקו שמה אנשים שלא יהיה בלאגן. זאת הפקרות. אני לא מוכן לזה. יש גבול למה שקורה פה. עד העובדים שלי, לכו תריבו במועצה לא בעירייה זה לא יהיה. אני נבחרתי כדי להגן על העובדים", אמר וקנין בשיחה עם "כאן דרום".
חג הפסח מתקרב בצעדי ענק ולקראתו כינס ראש העיר בפועל, תומר גלאם, כבכל שנה, את כלל הגורמים המקצועיים במנהל התפעול על מנת לעמוד מקרוב אחר ההיערכות העירונית לניקיון העיר.
ההיערכות מתבצעת במגוון תחומים כגון מערך ניקיון וטיאוט רחובות, פינוי אשפה, פינוי גזם, פינוי מתקני מיחזור לסוגיהם וטיפול בתלונות מוקד בימי החג.
בכוחות מתוגברים. צילום: דוברת העירייה
לצורך כך נשלפה תכנית העבודה שמונהגת מידי שנה בחג הפסח ובה נוטלים חלק כלל הגורמים. החל מה-25.03.18 ועד ערב החג, יוארכו שעות העבודה של עובדי הניקיון עד השעה 18:00, וביום שישי עד השעה 15:00. פינוי הפחים המוטמנים, המכולות ועגלות האשפה, לקראת ערב החג יחל כבר ביום חמישי, 29.03.18 מהשעה 22:00.
מנקים גם את הפחים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בתוך כך, באופן חריג, עד לתאריך 28.03.18 תותר הוצאת גזם ורהיטים לנקודות המיועדות לכך גם בימים שאינם ימי ההוצאה המוגדרים. החל מיום חמישי, 29.03.18 (כולל יום ו', ערב החג) חל איסור מוחלט להוציא גזם או רהיטים.
בימים אלו, כך מסרו גורמים בעירייה, ישנה חשיבות יתרה למחזור ושימוש מושכל בפסולת ומיונה למתקני אצירה ייעודיים על מנת להקטין את העומס, תוך חלוקה בין כלי האצירה. לאור מקרים בשנים עברו בהן אירעו שריפות בפחים המוטמנים כתוצאה מרשלנות בביעור חמץ, יש לנקוט במשנה זהירות.
בנוסף, יינתן דגש על אכיפת הסדר הציבורי כדי לאפשר חג בטוח ושקט. העירייה תתגבר את סיורי המניעה של הפיקוח העירוני במקומות מועדים ומרכזיים כמו: מתחם המרינה מול, הסי פארק, רצועת החוף, אתרי בילוי וגנים ציבוריים.
יו"ר ועד העובדים בעיריית הודיע לעובדי העירייה לשבות מעבודתם למשך שעתיים, "לאור התנהלות חברי מועצה וסגני ראש העיר לעובדים. ולמרות שהתרענו בפניהם מספר פעמים. שאין להם סמכות לפנות לעובדים והיום הגיעו מים עד נפש. הנכם מתבקשים לא לענות טלפונים, לנתק מחשבים ולא לקבל קהל היום בין השעות 12:00 -14:00", נכתב בהודעה ששלח וקנין לעובדים.
ארמו וקנין. צילום: אילן אסייג
בשיחה עם "כאן דרום" אומר וקנין כי במהלך היום התרחש אירוע בו התקיימו חילופי דברים קשים בין אחד מנבחרי הציבור לבין המנהלות באגף משאבי האנוש בעירייה, "היום התנפלו על מנהלות במשאבי אנוש על איזה נושא", מספר וקנין. "התחילו לצעוק עליהם. זה הגיע לרמות שהזדעזעתי איך שחברי מועצה מדברים לעובדים שלי. החזיקו שמה אנשים שלא יהיה בלאגן. זאת הפקרות. אני לא מוכן לזה. יש גבול למה שקורה פה. עד העובדים שלי, לכו תריבו במועצה לא בעירייה זה לא יהיה. אני נבחרתי כדי להגן על העובדים".
שני מורים מאשקלון, זוהר נבון מבית הספר 'הראל' ושבתאי יוגב מבית הספר מקיף ב', נבחרו למורים מצטיינים ויקבלו תעודת הוקרה רשמית מהנשיא ומשר החינוך במסגרת הטקסים והאירועים בבית הנשיא ביום העצמאות.
זוהר נבון. צילום: דוברות העירייה
נבון, מורה מזה 25 שנה, יזמה ובנתה במהלך שנותיה הרבות בתפקיד מסלולי לימוד מאתגרים בתחום המדע והמורשת, הקימה סביבות לימוד חוץ כיתתיות, הדריכה מורות בתכנית לימודים למצטיינים במחוז דרום, הדריכה את צוות בית הספר בפדגוגיה, למידה משמעותית וחווייתית וחינכה מורות חדשות במערכת. נבון כיהנה במגוון רחב של תפקידים: רכזת מדעים, רכזת אמירים, רכזת רובוטיקה ורכזת השתלבות ולימדה במרכז למחוננים בעיר.
מנהלת בית הספר, סיגל אביב, מספרת עליה כי היא מגלה יחס מיוחד ואישי לתלמידים מאתגרים ויודעת להעצים כל תלמיד ולהביאו למציינות. "אישה צנועה שרואה בעבודתה שליחות רבה ומתרגשת כל יום מחדש מהתלמידים ומעבודת ההוראה".
יוגב, משמש כמורה במערכת החינוך העירונית מזה 22 שנה, בהן הוביל את מקצוע המתמטיקה והמצוינות הלימודית. "יחסו האישי לתלמידים והנתינה האין סופית שלו, שבאה לידי ביטוי ביכולת לתת מענה לקשיים של התלמידים, הובילו אותו להיות מצטיין נשיא ועל כך ברכתנו", אמר מנהל בית הספר, יניב יעקב.
שוב משחיתים שלטי חוצות באשקלון ושוב זה קורה על רקע דתי. בימים האחרונים נתקלים תושבי העיר בשלטי חוצות בהם מתנוססת דמותה של בר רפאלי, אשר הושחתו באמצעות דליי צבע.
התופעה הזו של השחת שלטים בהן מוצגות נשים, היא תופעה שאינה חדשה והתרחשה לא מעט בשנים האחרונות באשקלון.
עוד שלט שהושחת ברחוב בן גוריון
רק בחודש יוני האחרון, כאשר הושחתו שלטים רבים ברחובות ראשיים, שוחחנו עם ליעוד כהן, סמנכ"ל חברת "זוהר חוצות" בעלת השילוט אשר אמר אז כהן כי לא פעם הם עצמם מקבלים תלונות מגורמים אנונימיים שטוענים ששלטים שבהם נראות בחורות חשופות פוגעים ברגשות הציבור הדתי בעיר. “אנחנו ערים לתלונות האלה, אבל זה לא משהו שיש לנו שליטה עליו, אלה מודעות הפרסום של הלקוחות. מה גם שאני לא חושב שיש שלטים שעוברים את גבול הטעם הטוב. אני מבין שיש כאלה שאולי נפגעים, אבל לבוא ולהרוס זה לא הפתרון. יש כאן פגיעה בפרנסה שלנו וגם הלקוחות לא רוצים לשלם ברגע שהשלט הושחת", אמר כהן.
לקראת חג הפסח הקרוב, וכמו בכל בשנה החלו במוסדות "שובה ישראל" בגיוס תרומות לקראת "קמחא דפסחא" בו יחולקו מנות בשווי מאות שקלים למשפחות נזקקות, כך שלא יישאר אדם רעב במהלך החג.
השנה, הציב ראש המוסדות, הרב יאשיהו פינטו, יעד שלפיו מיליון איש ייהנו מסל המזון שיאספו על ידי המוסדות. "קיבלנו הנחיה מהאדמו"ר פינטו להגיע ליעד של מיליון פיות של משפחות נזקקות שיקבלו סיוע נכבד", אמר פעיל מרכזי במוסדות. "אנחנו דבקים במטרה וביעד לשמח משפחות נזקקות, ברכתו של כבוד האדמו"ר פינטו מצויה איתנו בכל מקום, חסידי הישיבה הקדושה הנאמנים קיבלו לקיים לעשות לבצע את מבצע קמחא דפסחא במסירות נפש מתוך דבקות לשליחות האדמו"ר שכל כולו דאגה לשמח משפחות נזקקות, יתומים ואלמנות לצורכי החג המרובים".
הרב יאשיהו פינטו. צילום: שובה ישראל
"כמד שנה, גם בשנה הזו תחל חלוקה נרחבת לנזקקים", אמר הרב פינטו לפעילי החסד. "כפי שמצווה זו מתקיימת ביום פורים כך גם כאן אנו מהדרים ומבקשים מהציבור לסייע במשלוח מצרכים לנזקקים בכדי שכל הנזקקים יוכלו לשבת בהסבה ולקרוא את ההגדה ברווח ובשמחה מול שולחן הסדר עמוס המטעמים".
רבים מאיתנו זוכרים את הבשורה המרה על נפילתו של רס"ל עדי בריגה ז"ל (23) ממושב בית שקמה היה חייל מילואים כאשר נהרג מפגיעת טיל בשטח כינוס במבצע "צוק איתן". יחד אתו נהרגו עוד שלושה חיילים. הוא הניח אחריו שני אחים (מיכל ורפאל) והורים פנינה ודוד.
לפני שלוש שנים יזמה המועצה האזורית חוף אשקלון, בשיתוף המשפחה, תחרות בישול לזכרו- "עדי שף", בעקבות אהבתו לתחום הקולינריה. במרכז התחרות, שהפכה למסורת, מבשלים המשתתפים מנות ותפריטים שכל כך אהב.
במהלך השנה האחרונה התארגנו בני משפחה, חברים ותושבים מבית שקמה כדי לקדם מיזם נוסף להנצחת עדי: הקמת גן ציבורי הנושא את שמו. למיזם נרתמה המועצה האזורית חוף אשקלון באמצעות האגף לאיכות סביבה, האגף לרווחה חברה וקהילה, מרכז חוסן והמתנ"ס.
גוזרים את הסרט. גן עדי בבית שקמה. צילום: יאיר הרוש
ביום שישי האחרון חל יום הולדתו של עדי. טקס חנוכת הגן לזכרו התקיים בהשתתפות אורחים רבים. על שביל הכניסה ממוקם סלע ועל לוח זכוכית מופיע סמל גדוד 75 של חיל השריון בחטיבה 7, בה שירת. על הלוח נכתב: "כשחיוך עולה אל השמיים" וקטע משיר שנכתב עליו.
מיכל, אחותו הקרובה של עדי נשאה דברים לזכרו. "מאז שאתה לא כאן אנו מציינים יום ההולדת שלך רק לרגע אחד בשקט עם זיכרון, כי זה כואב מידי" אמרה מיכל בעצב והמשיכה "אבל היום, יום ההולדת הרביעי בלעדיך, בחרנו משהו גדול, עם הרבה אנשים, ילדים, משפחה וחברים שבאו לחגוג את מי שהיית, את החיוך שלך ואת האהבה שלך לחיים". בהמשך עלה לברך רב המועצה יעקב אביטן, נציג המושב משה טייאר וילדי ילדי הגנים "כלניות" ו"שקמים" שרו שירים.
"עוד שנה אנו מציינים את יום ההולדת בלעדיך ובגן, בין השבילים, אעלה את שמך באהבה ענקית, שידעת גם אתה להפיץ לכל עבר" אמרה אימו של עדי, פנינה "אוהבת אותך ומתגעגעת, שמחה על הקמת הגן, מילת תודה לא תצליח להביע את רגשותיי והערכתי לכל אלה שעסקו בהקמת הגן".
לא הוזמנו לחתונה של שירלי ומאיר בן גוזי שהתקיימה במלון לאונרדו אשדוד אבל כן קיבלנו ריקושטים חיוביים שהכל היה שם כמו באגדות. אז תגידו מזל טוב לזוג הכי מקסים בביצה ושהדור הצעיר ילמד איך עושים את זה הכי טוב שרק אפשר.
הישגים מרשימים לנבחרת הג'ודו מיטב אשקלון באליפות הרצליה הפתוחה. באליפות השתתפות כ-600 ספורטאים מכל רחבי הארץ. התחרות התקיימה באולם ספורט היובל בהרצליה והקרבות נערכו בשני מחזורים לפי קבוצות הגילאים של הספורטאים: מתלמידי כיתות א' ועד קטגוריית הבוגרים.
את מועדון הג'ודו מיטב אשקלון בהדרכת המאמן אייזיק מיכאלוב ייצגו בתחרות לא פחות מ-25 ספורטאים כאשר לחלקם זו היתה התחרות הראשונה ברמה מקצועית כזאת.
חניכיו של מיכאלוב חזרו הביתה מהאליפות כאשר באמתחתם לא פחות מ-22 מדליות: 10 זהב, 6 כסף ו-6 ארד.
הישג חסר תקדים. צילום: אלכס פרסקובסקי
במועדון הג'ודו מיטב אשקלון סיפרו השבוע כי מדובר במספר שיא של מדליות זהב שזוכים ספורטאי אשקלון בתחרות ארצית בשנים האחרונות. בהחלט ראויים לציון הספורטאים הצעירים של המועדון שהציגו קרבות מרשימים ומספר תרגילים שלא היו מביישים את הספורטאים הותיקים וכל זה על המזרן הגדול רחוק מהבית.
במועדון הג'ודו ביקשו השבוע לציין את ישי דהן, נתנאל אשורוב, ליאב אשגרי ותומר ליטבינוב.
הישגים גם בקטגורית הבוגרים. צילום: אלכס פרסקובסקי
לפניכם רשימת הפאר המלאה של ספורטאי משפחת הג'ודו מיטב אשקלון אשר עלו על הפודיום במהלך טקס חלוקת מדליות בסיום אליפות הרצליה הפתוחה לשנת 2018:
השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון הותיר בשבוע שעבר על כנו את הצו להסרת פגיעה בסביבה החופית שהוציא המשרד להגנת הסביבה, הדורש לפרק מסלעה מבוטנת הצמודה ל"סוכה הלבנה" הנמצאת על מצוק הים באשקלון. מתחם "הסוכה הלבנה" נמצא בבעלות איש העסקים רונן טבקול.
טבקול בסוכה הלבנה. צילום: אורי קריספין
הצו, שהוצא בחודש פברואר 2018 על-ידי יצחק בן-דוד, סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה במשרד לפי חוק שמירת הסביבה החופית, הופנה אל הבעלים רונן טבקול, ואל עיריית אשקלון.
את המשרד ייצגה בהליך המשפטי עו"ד נאוה גוטמן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בשיתוף עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. הפעילות נעשתה במסגרת פורום חופים, המרוכז ביחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
גבר שבסך הכול ביקש לצאת לדוג דגים להנאתו באחד מחופי הים, לא תיאר לעצמו שהתחביב החביב יהפוך לבעיה והבילוי שאמור היה להיות מהנה הפך לכואב במיוחד. במהלך ההכנות לדיג, ביום שישי האחרון, חדרה קרס החכה לצווארו של האיש, פצעה אותו וסיכנה את חייו. האיש, בן 37, הגיע למיון 'טרם' באשקלון, כשהחכה עדיין נעוצה בתוך צווארו והוא כאוב ומדמם.
צילום: דוברות טרם
עם הגיעו למיון 'טרם' ביצעו אנשי הצוות הרפואי אלחוש מקומי תוך טיפול בנוגדי כאב כהכנה להוצאת הגוף הזר, ועל מנת לבדוק בצורה יסודית את האזור הפצוע. לאחר מכן בוצע צילום רנטגן להבנת היקף הפגיעה ולשלול פגיעה באוזרים חיוניים. לאחר מכן הוציאו אנשי הצוות הרפואי את קרס החכה מצווארו של הדייג החובב באמצעות מכשור מתקדם. לאחר חבישה וקבלת טיפול תרופתי נגד זיהום שוחרר המטופל לביתו.
לאחר תוצאת התיקו מול מכבי חיפה בשבוע שעבר, הפועל אשקלון יוצאת למשחק חוץ קשה מול עירוני קריית שמונה, שפותח את הפלייאוף התחתון. במהלך כל השבוע מסאי דגו שוחח עם השחקנים והחדיר בהם אמונה כי ניתן לנצח בקריית שמונה ואכן מפתיחת המשחק ניכר כי הדברים לא נפלו על אוזניים ערלות. בקבוצה מקווים לנצל את העובדה שהראש של שחקניו של חיים סילבס נמצא במשחק חצי גמר גביע המדינה שייערך בעוד כחודש ואת חוסר העניין של הקבוצה הצפונית ממשחקי הפלייאוף התחתון ולהשיג את הנקודות.
בדקה החמישית מילאן סמיליאניץ קטף כדור מישראל זגורי שנפל והיה קרוב לכבוש אך הכדור שלו רק שרק ליד הקורה. שתי דקות לאחר מכן רודי חדד שוב טיווח ממרחק אך מהדי זועבי היה במקום. בדקה ה-24, היה זה שוב חדד שניסה ממרחק אך הכדור פגע בגג השער. עד תום המחצית הפועל אשקלון הוסיפה לשלוט במשחק אך ללא סיומת. 0:0 תוצאת המחצית.
הפער צומצם לארבע נקודות, שרשרת ההפסדים נעצרה, ובהפועל אשקלון בהחלט רשמה שבוע רגוע, בוודאי ביחס לשמונה השבועות הקודמים. מסאי דגו אמנם ראה סממנים של תקווה במשחק התחתית השבוע מול מכבי חיפה, אך אין זה אומר עדיין שהרכבת חזרה למסלול הנכון. לקבוצה האשקלונית יש עדיין לא מעט נקודות תורפה, היא נמצאת בתקופה עקרה מבחינה התקפית וראשית, אמורה לטפל בבעיית הכיבושים ולשים קץ ל-397 דקות ללא שער זכות. את אותו נתון אפשר לשייך גם לחוסר המזל שפוקד את אשקלון ברוב שלבי העונה.
במשחקי הפלייאוף המכריעים, שיחלו בשבוע הקרוב, היא תצטרך לדעת לנצל את המצבים המעטים שאליהם תגיע ולקוות גם לעזרה מלמעלה. מבחינת יכולת, דגו סבור כי אשקלון לא נופלת מאף קבוצה בפלייאוף התחתון, אם כי הטבלה בהחלט מלמדת אחרת, ודבריו של דגו נשמעים מעט מופרכים ביחס למציאות. באשקלון אמורים לעבור כעת לשלב החישובים והחשבונות. מה יקרה אם, איפה יצליחו לגרד נקודות, אם בכלל, ואם יגיעו למחזור הנעילה בבית כשיש עוד סיכוי להינצל. דבר נוסף שצריך להילקח בחשבון הוא חוסר העניין של מרבית הקבוצות בפלייאוף התחתון בליגה, לאחר שאלו כבר סיימו את חלקן העונה ואין להן יותר מדי על מה להילחם. מדובר כמובן בקריית שמונה, בני סכנין, מכבי פתח תקווה ואולי גם מכבי חיפה והפועל עכו. הקבוצות הללו לא אמורות להתאמץ יותר מדי, אך זה נכון גם להתמודדויות שלהן מול הקבוצות האחרות שנלחמות עם אשקלון נגד הירידה – אשדוד ורעננה. ייתכן גם שאחת הקבוצות תרצה דווקא להתגלות כקבוצה ספורטיבית ותחליט לעשות חיים קשים.
צוחקים כל הדרך לאן? הנהלחת הפועל אשקלון. צילום: אורי קריספין
מה שבטוח, על כף המאזניים מונח עתידה המקצועי של הפועל אשקלון, לא רק לטווח הקצר, אלא אפילו לארוך יותר. ירידה עלולה להוציא את הרוח מהמפרשים, ועלייה חזרה לליגה הבכירה תהיה קשה שבעתיים ממה שנדמה. בהפועל אשקלון יצטרכו לקחת את כל זה בחשבון, ובטח שגם ראש העירייה בפועל תומר גלאם, שלא ירצה להיות חתום בקדנציה שלו כמי שמזוהה עם ירידת הקבוצה לליגה הלאומית. הפועל אשקלון – סרט מלחמה, מתחילים.
17.3.18 – מחזור 1 הפועל קריית שמונה – הפועל אשקלון
שתי קבוצות שהמטרות שנותרו להן העונה שונות בתכלית. הקבוצה של איזי שרצקי נמצאת עם הראש עמוק בחצי גמר הגביע במוצאי השבת הבאה, אז היא תתמודד מול הפועל חיפה ותקווה להפוך את העונה למתוקה במיוחד עם עלייה לגמר ואפילו זכייה. בשבת הקרובה מול אשקלון ייתכן שהמאמן חיים סילבס ייבחר לעלות עם הרכב משני ויעניק מנוחה לשחקני המפתח שלו כהכנה לחצי הגמר. מה שבטוח, במשחקי הליגה הם לחלוטין איבדו עניין, ולמעשה רחוקים מסכנת ירידה, כאשר ביניהם לבין הקו האדום מפרידות 17 נקודות.
כזכור לפני חודש ימים, במשחק הראשון שבו עמד מסאי דגו על הקווים, נפגשו הקבוצות במגרש בקריית שמונה במשחק שהוכרע על ידי הקבוצה המקומית. הפעם, לאור חשיבות המשחק עבור כל אחת מהן, לא מן הנמנע שאשקלון תוכל להוציא נקודות מהצפוניים. דגו וחניכיו, שהצליחו לעצור את כדור השלג וגייסו נקודה ראשונה בשבת האחרונה אחרי חודשיים ימים, יכולים להגיע אופטימיים, בייחוד נוכח העובדה שיקבלו חזרה את טל איילה, כוכב הקבוצה, שחזר במחזור האחרון מול מכבי חיפה וזכה לדקות ראשונות.
הפעם הוא צפוי לשחק יותר; ואם יזכיר במעט את אותו איילה שזכור לטובה, זה בוודאי יעניק אדרנלין מחודש לקבוצה, גם לקראת המשחקים הבאים. “זה משחק קשה מאוד”, אומר איתן קסנטיני, יו”ר הקבוצה עד לא מזמן. “בפלייאוף אין כבר מה להשוואות בין הקבוצות. קריית שמונה זו קבוצה שכבר נשארה בליגה, אנחנו באים עם לחץ מאוד קשה. השחקנים צריכים להיות מנותקים מהכול כי בקריית שמונה אף פעם לא קל לשחק. אני חושב שצריכים לעבוד איתם הרבה על הקטע המנטלי, להתעסק רק בזה. זה כבר לא עניין של כושר, זה לא שיעשו להם אימוני כושר עכשיו, והקבוצה תתחיל לשחק יותר טוב. צריך לעבוד להם על הראש. אני חושב הם אמורים לשחק מבוקר ולצאת למתפרצות. אם הם יצליחו לגנוב שלוש נקודות, זה מעולה. תיקו, לא כזה נורא”.
כך או כך, מלבד המשחק החשוב, באשקלון יישאו עיניים במקביל גם למגרש בעכו, ששם תארח בני סכנין את מ.ס אשדוד, ויחזיקו אצבעות ליריבה מהמגזר.
7.4.18 – מחזור 2 הפועל אשקלון – בני סכנין
את השחקנים המהירים של סכנין לא פשוט לנטרל או לעצור. לקבוצה שמתהדרת בשחקנים כמו שלומי אזולאי, יובל אבידור, פיראס מוגרבי וג’ורדן פושה לא מחמיא הפלייאוף התחתון, אך חוסר היציבות שלה הוביל אותה למקום הזה. אשקלון, שתארח את המשחק לאחר פגרה של שלושה שבועות עקב חג הפסח, על הנייר אמורה להתקשות מול אותה סכנין. אף על פי שלאורחים לא נותר על מה להילחם, אי אפשר באמת לדעת כיצד יגיעו למשחק ועד כמה יהיו מוכנים להתעצל ולשמש תפאורה.
מבחינת אשקלון, ברור לכול, שקבוצה ששואפת להישאר בליגה ועתידה מתנקז לכדי שבעה משחקים גורליים, והיא אמורה לפחות במשחקי הבית להשאיר את הנקודות. קל זה בטוח לא יהיה, אבל בהחלט אפשרי. בשני המפגשים העונה בין הקבוצות סכנין ניצחה (1:2 ו-1:0), הפעם יקוו האשקלונים לתקן את הרושם.
יחייך גם בסוף העונה? מאסי דגו. צילום: אורי קריספין
“אסור שיקרה מה שקרה באמצע העונה שהפסדנו להם בבית”, התייחס לכך קסנטיני. “בבית נגד סכנין צריך להתאבד עליהם וללכת בכל הכוח. זה משחק מלחמה. במשחק הזה צריך לשחק הפוך ממה שנשחק בקריית שמונה. לשחק פתוח. השחקנים של סכנין צריכים לעלות לדשא ולהבין שהם הגיעו למלחמה. רק ככה נצליח לקחת נקודות. לא משחק יפה ולא משחק מאורגן. צריך לשחק קדימה, לשחק על רודי ואורמוש, ששניהם סוחבים היום את הקבוצה. אני מקווה מאוד שטל איילה גם יחזור לעצמו ויהיה אפשר לבנות גם עליו. ברגע שהוא נוגע בכדור, המשחק הופך להיות יותר יצירתי”.
14.4.18 – מחזור 3 מכבי חיפה – הפועל אשקלון
שחזור המשחק מהשבוע האחרון, רק שהפעם המפגש ייערך באצטדיון סמי עופר בחיפה. המפגשים העונה מול הירוקים האירו פנים להפועל אשקלון שהצליחה לסיים בתיקו את שני המפגשים בין הקבוצות. למעשה, אותן חלוקות נקודות הן הראשונות בהיסטוריה לאחר שכל המפגשים הסתיימו עד העונה האחרונה בניצחונות של חיפה. באשקלון יכולים רק לפלל שהמאזן העונתי ימשיך גם בפעם השלישית, ואפילו יהיו מוכנים כבר עכשיו לחתום על תוצאת תיקו נוספת.
מאמן אשקלון מסאי דגו סיפר למקורביו לפני המשחק האחרון שהיה מעדיף שהיציע של חיפה יהיה מפוצץ בקהל שילחיץ את שחקני חיפה. גם הפעם יעדיף דגו לראות את אצטדיון סמי עופר ברובו מלא, כאשר משחק לא טוב של הירוקים יכול להוביל לשריקות בוז מהיציעים. כך או כך, משחקים מן הסוג הזה הם לא כוס התה של הפועל אשקלון, וכשמסתכלים על רשימת המשחקים בפלייאוף, זהו לא משחק שבו אשקלון אמורה לבנות על נקודות.
קסנטיני חושב אחרת: “אני חושב שראינו את מכבי חיפה, והיום מה שנשאר ממנה זה רק שם וכסף, וזה דבר שכבר לא מביא נקודות. פה בבית היה להם קשה מאוד, יכולנו לגנוב גם את ה-1:0 אם היינו מנצלים את המצבים הטובים, וחבל מאוד, כי יכולנו לעשות את זה. צריך לעבוד עם ישראל זגורי על הנגיעה האחרונה שלו. במשחק שיהיה בסמי עופר צריך לתת משחק קשוח בדקות הראשונות, ואז כל הקהל שלהם לבד יקלל את הקבוצה שלהם, ופה זו תהיה הזדמנות לגנוב את המשחק. אני רואה את המשחק מול חיפה יותר קל מאשר מול קריית שמונה”.
21.4.18 – מחזור 4 הפועל אשקלון – הפועל עכו
עם כל הרצון הטוב, הפועל עכו כבר יכולה ללכת לים ולהתחיל להתכונן לעונה הבאה בליגה הלאומית. כרגע פער של תשע נקודות מפריד בינה לבין הקו האדום, כאשר בקופה נותרו 21, אך גם אשרי המאמינים בעכו לא חושבים שניתן לעשות את הבלתי ייאמן ולהדהים עם הישארות הרואית.
בשורה התחתונה, אם את המשחק הזה הפועל אשקלון לא תנצח, היא ללא ספק לא ראויה להישאר בליגת העל. כדי לשרוד בליגה צריך לדעת לקחת שלוש נקודות מהאחרונה בטבלה, ורק לאחר מכן לחשוב על נקודות במקומות אחרים. הקבוצה הצפונית אמנם מגלה ניצוצות במשחקה ולא חוששת לצאת קדימה, אך כמובן שקיימות אצלה גם לא מעט נקודות תורפה, ואותן תצטרך אשקלון למצוא במטרה להרוג את המשחק בהקדם. סביר להניח שככל שהעונה תלך ותתקדם לקראת סיומה, גם הרוח מהמפרשים תצא אצל העכואים, ואולי זה גם משהו שעשוי לסלול את הדרך של אשקלון לניצחון.
“עד עכו בבית אנחנו נדע פחות או יותר מה הכיוון”, מנתח היו”ר לשעבר. “אם לא ננצח לפחות שני משחקים מתוך השלושה הקרובים, אז נהיה בבעיה. כל נקודה חשובה, את עכו חייבים לנצח בבית. אין ברירה, אם את זה לא ננצח, אז מה נשאר?”
בונים עליו באשקלון. טל איילה לצד דובר הקבוצה, שלומי לוי. צילום: אורי קריספין
28.4.18 – מחזור 5 מ.ס אשדוד – הפועל אשקלון
למשחק הזה ממתינות הפועל אשקלון ומ.ס אשדוד. ללא ספק, זהו משחק העונה של שתי הקבוצות. מי שתדע לצאת עם ידה על העליונה, סביר להניח תהיה גם הקבוצה שתישאר בליגה בסיום העונה. במצב העניינים הנוכחי, ובהנחה שפער ארבע הנקודות ביניהן יישמר עד המפגש, הרי שניצחון של השכנה הדרומית יצמיח את הפער לשבע נקודות וירסק סופית את חלומות ההישרדות של מסאי דגו והפועל אשקלון. מנגד, ניצחון כחול עשוי להכניס אמביציה בלתי רגילה בקבוצה האשקלונית ויוריד את הפער לנקודה אחת בלבד.
כשאנחנו לבד, מקשיבים לשיר, וברגע מאוד מסוים אנחנו מרגישים כאילו המילים נכתבו ממש עלינו, והלחן גם הוא מתנגן באופן האישי ביותר עבורנו, מכירים?
קחו לדוגמה את השיר “בגלגול הזה” של שלום חנוך. האזינו למילים: “שיהיה לך טוב, שתספיק לאהוב…” מה זה אומר עליי? טוב לי? אני אוהב? זה כנראה יכול לעבוד על כל שיר, וזה אינדיווידואלי לכל אחד מאיתנו. נסו בעצמכם.
אבל מה קורה כשמחדירים את התחושה הזאת לתוך אולם ענקי מלא באנשים? מה אם יש לנו ליווי של הפקה מוזיקלית ומנצחת אישית שמכוונת אותנו לדייק בשיר? יכול להיות שהקולות שלצדנו יהפכו פתאום להרמוניה? ובן—רגע החברים לצדנו ירגישו כמו זמרים, בדיוק כמונו? בקולולם, זה בהחלט קורה.
ברחבה של היכל הספורט העירוני התקבצו ביום שלישי מאות אנשים והמתינו בתור להיכנס פנימה. אנשים שלא נפגשו תקופה ארוכה התחבקו, ואחד אמר לחברו: “אני רואה שאתה בא לשיר”, והחבר ענה לו מיד, “ברור שאני בא, לקולולם!” היו שם מבוגרים, צעירים וגם לא מעט ילדים, חתך הגילים היה מגוון.
אלפי משתתפים. קולולם השבוע בהיכל הספורט באשקלון
גם אנחנו הגענו בהרכב משפחתי מלא, אשתי ושני הילדים (שנתיים וחמש), שמאוד מחוברים למוזיקה. התלבטנו אם האירוע יתאים להם ואם נצליח לשיר כשהם על הכתפיים שלנו רוב הזמן, ובסוף החלטנו לקחת אותם. אכן, הם היו על הכתפיים, כדי שיראו את הכול מהעמדה הגבוה ביותר.
כשהגענו קיבלנו צמידים ודף עם המילים של השיר ונכנסנו. בתוך האולם חילקו את הקהל לשלושה קולות מרכזיים: בס-בריטון (גברים) ושתי קבוצות של סופרן ואלט (נשים). אז התפצלנו.
בשלב הבא כל קבוצה למדה את השיר וערכה עליו חזרה. כדי לשבור מעט את הקרח המנחה שלימד אותנו את מילות השיר ביקש לרגע שנכיר קצת את האדם שלצדנו. לידי עמד בחור דתי שהגיע ממושב שקף ומהצד השני של החדר שמעתי על משפחה שהקדימה והגיעה ממכבים-רעות עד אלינו לאשקלון.
בחזרה התחלנו מהפזמון כי בדרך כלל זה יותר קל. למדנו בית ראשון, בית שני וקטע מעבר. הקול התחמם, כמו שאומרים, ושוב פזמון, ושוב ושוב. שרנו, זייפנו, יחד ולחוד. לשיר בקול זה דבר לא רגיל עבור הרבה אנשים, ויש מקום להתבייש. אבל היתרון היחסי של שירה המונית הוא שגם המקהלה הכי פחות מקצועית בעולם לא יכולה לזייף. ככה זה כשמגוון של קולות משלימים אחד את השני או לפחות נשמעים הרבה יותר טוב מאשר אם כל אחד היה שר לבדו על במה. אני לא זמר, ובאופן אישי, חושב שאני שר בסדר. אבל היתרון בלשיר כקבוצה הוא שיש תחושה שאקבל גיבוי אם אני טועה בצליל, בסולם או אפילו מפספס משפט שלם בשיר, כמו שקרה לי. אז המבוכה שבאה איתי נעלמה מהר מאוד והפכה להתפרצות של שמחה ושירה בקול גדול עד לידי צרידות שהייתי צריך להרגיע בסוף הערב בעזרת כוס תה.
איסורה של התורה להקריב מנחה מן השאור ולהקטיר קטורת מן הדבש, כנאמר בפרשתנו (ויקרא ב', י"א): ”כל המנחה אשר תקריבו לה‘ לא תיעשה חמץ, כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה‘“, צריך בירור.
שהרי אם השאור והדבש אינם ראויים להיות חלק מעבודת הקורבנות, מדוע בחג השבועות, שבו ניתנה התורה לישראל, ציוותה התורה להקריב דווקא מהם קורבן ראשית, כנאמר (שם ב', י"ב): ”קרבן ראשית תקריבו אותם לה‘“, וכדבריו של רש“י (במקום): ”מה יש לך להביא מן השאור ומן הדבש? קרבן ראשית: שתי הלחם של עצרת הבאים מן השאור שנאמר ’חמץ תאפינה‘, וביכורים מן הדבש כמו ביכורי תאנים ותמרים?"
הרב ערן טמיר
מבאר הרב קוק (עולת ראי“ה א‘ קמ"ח–קמ"ט) שהשאור והדבש מסמלים את שני צדדי יצר הרע שבאדם. השאור החמץ, מאכל הבהמה, מסמל את הצדדים הבהמיים–הגופניים והנפשיים הנמוכים שבאדם, את ההכרח החומרי שבו עלול האדם להתמקד כדי לשרוד את חייו, ואילו הדבש מסמל את התענוג והמותרות בחייו של האדם, מותרות שלהם עלול הוא להשתעבד מכוח תאוותיו ודמיונותיו.
אמנם היסוד הרוחני החיובי שבשאור והדבש, דהיינו היכולת לגלות את הקודש גם בחיי החומר ההכרחי (בחינת השאור) ואף בחיי התענוג (בחינת הדבש) יכול וצריך להופיע רק על ידי קדושת התורה המכוונת ומדייקת אותם למטרתם העליונה, תורה האמורה לנהל את חיינו באופן מעשי, וכפי שבא לידי ביטוי בקורבן ראשית, דווקא בחג השבועות – חג מתן תורה – המגלה את הראשית, את היסוד שבו מתגלה הקודש האלוקי הגנוז גם במעמקי החומר, ההכרחי (השאור) והמותרי (הדבש).
יסוד רוחני זה, גילוי הקודש שבחול ההכרחי ואף המותרי, הוא החידוש הגדול של תורת ישראל, היכולה להופיע בפועל רק בארץ ישראל, הנקראת "ארץ זבת חלב ודבש". "חלב ודבש" מסמלים את הצד המעונג שבחיי החומר, לא רק בחיי היחיד אלא גם ובעיקר בחיי הציבור והאומה, כהסברו של הרב קוק (עין אי“ה ברכות ב‘, מעשר שני ה', כ"ו): ”יחס ארץ זבת חלב ודבש להבטחת האבות מכוונת מאוד. כי לעם שפל (ביכולתו הרוחנית – כאומות העולם) אין צריך הרחבת החיים, ועוד תזיק לו ברכת הטבע היתירה והדגושה, שתתנהו לנום בחיק עצלות באשר אין לו מעורר הכרחי או שתוציאהו לתרבות רעה (כהשתעבדות לברכת הטבע – חיי התענוג והמותרות). אבל עם נעלה וגוי קדוש (עם ישראל) ראוי הוא שיחיה חיים של הרחבת הדעת, לא על הלחם לבדו, כי אם על כל ברכת ה‘, חיי התענוג הנלקח לתעודת רוממות הנפש הוא מרומם גוי… ובזאת נתבשרו האבות שיהיו בניהם אנשים
יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקרב, וזהו מבחינתי יום בעל משמעות אדירה למטען הזה שאנו סוחבים איתנו על הגב. פעמים רבות יצא לי לשאול את עצמי את השאלה שבוודאי לרבים אין עליה את התשובה: אם השואה לא הייתה מתרחשת, האם מדינת ישראל הייתה קמה? אז בוודאי שהתשובה שלי תמיד נחתמת בהבנה שללא התנועה הציונית מדינת ישראל לא הייתה קמה. הציונות קידמה את האידיאולוגיה העמוקה שבסיסה הוא חיבור בין העם היהודי למולדתו ההיסטורית, הובילה מהלכים מדיניים חשובים כמו הצהרת בלפור ומאבק לעזיבת המנדט הבריטי את ארץ ישראל, מהלכים שהביאו להכרה עולמית בזכותו של העם היהודי למדינה משלו.
השואה הוכיחה היטב את הצורך בהקמת בית לאומי לעם היהודי ובמימוש הפתרון שמניחה הציונות. עם שהיה מפוזר כאורח במדינות העולם נדרש להתקבץ לאחר השמדה המונית ולגבש לעצמו לאומיות, חזון, ערכים משותפים ולהילחם על קיומו. ואנחנו, הדור השני והשלישי ואלה שעוד יבואו, חייבים לזכור ולהזכיר את מה שאירע בשואה.
החיבור שלי ליום הזה התעצם יותר כשלפני חמש שנים יצאתי כיו”ר אגודת הסטודנטים של האקדמית תל אביב-יפו למשלחת סטודנטים לפולין. שום דבר לא הכין אותי לממדי הזוועה שאליהם נחשפתי שם במקום האפל והאיום הזה. ראיתי בעיניים את הסיפורים, את הנעליים, את תאי הגזים, את המשרפות ואת כל מה שאנחנו רגילים לראות בסרטים. אבל אנחנו רגילים להשאיר את זה שם, בסרט. פתאום המראות האלה הופכים לך את הבטן. את כל זה עשה האדם?
בכל יום שואה עד אז פשוט הכרחתי את עצמי לשבת ולראות את כל הסרטים כדי לחוות את היום הזה לעומק. לא הפסדתי אף סרט אף פעם, מ"הבריחה מסוביבור", "רשימת שינדלר" ועד "הפסנתרן", עד לאותו יום שהתארחתי בערב זיכרון בסלון לפני כשלוש שנים. הבנתי שהביטוי המשותף שלנו ליום המשמעותי הזה צריך לבוא באופן אחר. שמעתי עדות של ניצולת שואה והחלטתי ששנה הבאה אני לוקח על עצמי לארח.
הקהל הרב הגיע לשמוע את סיפורו של חיים הרצל
בתקופת התואר השני, בעת ששכרתי דירה בתל אביב, אירחתי את רינה טרייביץ, ניצולת שואה בת 94 מהעיר קרקוב, ששרדה את אושוויץ וסיפרה את הסיפור האישי והמרגש שלה באופן צלול וברור. פגשתי את רינה להיכרות כשבועיים לפני המפגש אצלי בדירה. כשהגיעה אליי בערב יום השואה היא נדהמה מכמות האנשים שבאו להקשיב לה. היא לרוב התארחה בצה”ל ובבתי ספר, אך זו הייתה הפעם הראשונה שדיברה בקונספט הזה כשהיא מתארחת בסלון של בית. לאחר מכן אמרה לי שהופתעה ולא האמינה שכל כך הרבה אנשים באו כי הם פשוט רצו לשמוע, ולא כי קבעו להם שהם חייבים לשמוע הרצאה. מאז אני מתקשר לרינה בכל יום השואה ושומר איתה על קשר.
בשנה שעברה החלטתי שאשקלון חייבת להיחשף לפרויקט המדהים הזה. יחד עם פאב הנשיא הרמתי ערב זיכרון בסלון עם חיים הרצל, ניצול שואה מבודפשט שריתק את כל מי שהגיע בסיפורו המרגש והמיוחד, והפאב היה מלא עד אפס מקום. יש משהו אחר בעדות ובמגע הבלתי אמצעי כשאתה שומע סיפור על מה שקרה לעם שלנו ממקור ראשון. המשמעות היא אחרת כשיוצאים לרגע מהטקסטים שמקריאים בטקסים או ממה שאתה מצליח לספוג מתכנית טלוויזיה. זה כאן, מולך.
