שוטרי מג"ב פשטו אמש על מבנה בחווה חקלאית מבודדת בשטחים של מושב הודיה שבמועצה האזורית חוף אשקלון. במקום אותר מפעל ענק לייצור ולזיוף קפה של המותג "קפה טורקי" של חברת עלית ובו מאות קרטונים שהכילו אלפי שקיות קפה מזויפות המוכנות לשיווק. במפעל נתפסו שתי מכונות משוכללות לקלייה, זיוף ואריזה של הקפה, מכונות בשווי מאות אלפי שקלים.
בחיפוש במקום נתפסו עשרות אלפי שקלים במזומן ואותרו חמישה חשודים שעסקו במלאכת הזיוף והייצור. כמו כן הוחרמו שלושה כלי רכב השייכים לחשודים. במשטרה מעריכים כי מדובר במפעל גדול לזיוף קפה וכי בפעילות אמש סיכלו השוטרים את שיווקן של כמות שקיות הקפה המזויפות הגדולה ביותר אי פעם בישראל.
מועצה אזורית שפיר אירחה ביום שישי האחרון את אירוע השיא בפסטיבל 'ירוק ולא רחוק' – מסע אופניים שהוקדש לזכרו של ג'ינו ברטלי, רוכב אופניים איטלקי אשר זכה פעמיים בתחרות הטור דה פראנס, לפני מלחמת העולם השנייה ב-1938 ומיד אחריה ב-1948. והוכר בשנת 2013 כחסיד אומות העולם.
פעילות לילדים ולמשפחות. צילום: דוברות מוא"ז שפיר
ראש המועצה, אשר אברג'ל, יחד עם שגריר איטליה, בתו של בארטלי, ביאנקה מריה ונכדו ג'אקומו, הזניקו את מסע האופניים שבו התקיימו שני מסלולי המיועדים למשפחות ולרוכבים מקצועיים: קל ומתקדמים. לאורך המסלול הוצבו שלוש תחנות מידע ומים. בכל תחנה כזו קיבלו הרוכבים מבנות שירות, הדרכה חווייתית על סיפורו של ג'ינו ברטלי, באמצעות משחקים המותאמים למשפחות.
הפעלות לילדים. צילום: דוברות מוא"ז שפיר
בני משפחתו של ברטלי הוטסו במיוחד לארץ והשתתפו יחד עם השגריר בטקס מרגש שנערך לכבודם ב'בית העדות' בניר גלים, שם העניק נכדו ג'אקומו, ל'בית העדות', תמונה נדירה של ברטלי, מהבודדות שנותרו עוד בעולם, חתומה בחתימת ידו ובהקדשה אישית.
הזנקת המירוץ. צילום: דוברות מוא"ז שפיר
בזמן המלחמה, השתמש ברטלי באופניו על מנת להעביר מסמכים מזויפים ליהודים, שבעזרתם הצליחו לחלץ יהודים מאיטליה בזמן השואה. המסמכים הוחבאו בשלדת האופניים שלו. ברטלי ניצל את עובדת היותו מפורסם, מתוך ידיעה שהסיכוי שיבצעו אצלו חיפוש הוא נמוך ביותר והעביר מאות מסמכים בדרך זו. פעולותיו האמיצות הביאו להצלת כ-800 יהודים איטלקים.
ברטלי לא סיפר על מעשיו לאיש ואף לא לבני משפחתו. רק לאחר מותו, בשנת 2000 החלו להתגלות עדויות בדבר גבורתו הרבה – ילדיו ואנשים שהציל, הצליחו לחשוף את הסיפור. בשנת 2013 הוכר ג'ינו ברטלי כחסיד אומות עולם.
תאונת דרכים בשד' קדש בשכונת ברנע באשקלון. קצת אחרי השעה 15.00 נסעה תושבת העיר בת 62 בג'יפ אאודי בשד' קדש בשכונת ברנע באשקלון. מסיבה שאינה ברורה סטה הג'יפ היוקרתי מהנתיב ועלה על אבן השפה. המהירות הגבוהה והעליה הפתאומית גרמו לרב להתהפך.
מעוצמת ההתהפכות כריות האוויר נפתחו והאישה שנלכדה בתוך הרכב חוה על ידי עוברים ושבים תוך שהיא נאנקת מכאבים.
חופשת הפסח החלה ואיתה גם קייטנות הפסח בגני הילדים אותן יזמה העירייה. בשבוע שעבר סייר ראש העיר בפועל, תומר גלאם, בקייטנת 'פסח פורח' שהחלה לפעול בגני הילדים ובבתי הספר, על מנת לעמוד מקרוב אחר הפעילויות המוצעות לילדים שמשתתפים בקייטנות.
העירייה דיווחה היום כי השנה חלה עלייה משמעותית במספר הנרשמים לקייטנות. 7,835 ילדים לוקחים בהן חלק, מתוכם 5,703 היו רשומים מראש ו-2,132 נרשמו במסגרת תהליך ההרשמה. בה אשתקד השתתפו בקייטנות פסח 4,791 ילדים בלבד.
ללא מסיבת עיתונאים וללא כנס רב משתתפים, אלא רק בהודעה כתובה, הודיעה חברת המועצה ד"ר ריקי שי כי החליטה להתמודד לראשות העירייה בבחירות הקרובות.
"אשקלון היא הבית שלנו. בשנים האחרונות העיר עברה טלטלות ונמצאת בצומת דרכים", כתבה שי בהודעה. "הנני סבורה כי ההנהגה העתידית של העיר אשקלון חייבת להיות בעלת ניסיון מוניציפאלי, השכלה רחבה וכישורים מתאימים ולהצטיין בסובלנות וכיבוד הדדי של דתיים-חילוניים, עולים-וותיקים וצעירים-ומבוגרים".
עוד מציינת שי, שהיא גם חברת קואליציה כי העיר אשקלון נמצאת בתקופת קפאון: "בכוחי וביכולתי לעמוד בראש הנהגה האמורה ולהוביל את העיר אשקלון לפיתוח ולשגשוג בכל התחומים. אני מאמינה כי העיר אשקלון בראשותי תצא מהמשבר והקיפאון בה העיר נמצאת כבר תקופה ארוכה ללא הנהגה נבחרת. ברצוני להדגיש כי לאורך השנים רכשתי השכלה רחבה, נסיון מוניציפאלי כחברת מועצה וכפעילת ציבור והיום הנני בשלה למלא את התפקיד כראשת העיר אשקלון בהצלחה".
עיריית אשקלון
זו אינה הפעם הראשונה ששי מודיעה על התמודדות לראשות העירייה. בשנת 2008 היא התמודדה לתפקיד אך זכתה לאחוזים בודדים. בשנת 2013 היא התמודדה אך במהלך מערכת הבחירות היא פרשה מהמרוץ והצטרפה לרשימתו של איתמר שמעוני וכך הצטרפה למועצת העיר אשקלון.
קולות נפץ רבים נשמעו לפני שעה קלה באשקלון, כתוצאה מטילי היירוט של מערכת כיפת ברזל. כעת מתברר כי תקלה גרמה לירי הזה.
דובר צה"ל מוסר בתגובה לכך כי לא בוצע כל מטח טילים לשטח מדינת ישראל וכי האזעקות שנשמעו הן כתוצאה ממיירטים של כיפת ברזל שזיהו ירי מקלעים והופעלו לעברם".
בצה"ל בודקים כעת אם היה ירי תלול מסלול כלשהו ונכון לעכשיו לא זוהתה נפילה בשטח הארץ. עוד אומרים בצה"ל כי הם לומדים ומתחקרים את האירוע כיצד הופעלה מערכת כיפת ברזל בשל ירי מקלעים מעזה.
בני משפחת עצר מייצרים מצות בביתם שבשכונת גבעת ציון כבר קרוב לעשר שנים. הם עלו מתימן לפני 26 שנה. באופן כללי הם לא קונים לחמים ופיתות בחוץ, ואם המשפחה מכינה הכול בטאבון הביתי, וכאשר פסח מגיע, הם גם אופים את המצות בביתם. אלא שעם הזמן התפתחה דרישה למצות הביתיות שלהם, והן החלו להיות מופצות תחת המותג “טעמו וראו”.
אריזת המצות 'טעמו וראו'. צילום: משפחת עצר
איך הכול התחיל? “זה התחיל כי הרגשנו שאין בשוק מצות רכות כמו שאנחנו אוהבים ויודעים שהן צריכות להיות. מצות רכות כמעט ולא ניתן היה למצוא, והקשות לא התאימו לנו כי הן מתפוררות בפה, אז התחלנו לייצר. זה תפס תאוצה לאט לאט, והיום אנחנו משווקים למוסדות ולבודדים”.
כל המשפחה עוסקת במצווה. צילום: משפחת עצר
מה מיוחד במצה שלכם? “קודם כול הן נעשות בעבודת יד. הנשים לשות את הבצק ועושות את הפתיחה שלו בתוך התנור. אין משהו שיכול להחליף את המגע הזה עם הבצק, כי מרגישים אותו ואת התגובה שלו, זה משהו ששום מכונה לא יכולה לעשות. אין אצלנו מעורבות של שום כלי חיצוני במהלך העבודה על המצות. בצק שמעובד בעבודת יד הוא שונה לגמרי, גם אין שימוש במערוך, הכול בידיים. זה מה שנקרא ‘מנהג אבותינו בידינו’. המצה שלנו רכה, היא למעשה ממש כמו הלאפה שאנחנו מכירים. יש בפסח את העניין של לאכול כזית, והמצות שלנו הכי מתאימות לזה, אפשר בקלות לאכול את הכמות הרצויה בלי להיחנק ובלי לשתות הרבה מים. המצה שלנו שמורה ומקמח מלא, ולכן היא הרבה יותר נעימה לעיכול, ואין איתה את כל הבעיות הידועות שיש כשאוכלים מצות קשות רגילות. אלה מצות שמתאימות להקפאה וצריך להוציא אותן קצת לפני ההגשה. אז בשל העובדה הזאת אנחנו אורזים כל מצה בנפרד, כדי שמי שרוצה יוכל להפשיר רק מצה בודדת. אלה מצות למהדרין בהכשר מהודר של הרב רצאבי, ויש לנו השגחה צמודה על ידי משגיח בכל מהלך האפייה”.
כתב אישום חמור הוגש כנגד שלושה תושבי אשקלון בשל שוד אשה כבת 70, אשר משכה 10 אלף ש"ח מהבנק. הם נאשמים כי ביצעו את השוד לאחר תכנון ומעקב אחריה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הילה דרימר-יאיר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה כי הנאשמים קשרו ביניהם קשר לבצע שוד, והחליטו על חלוקת תפקידים לפיה, אלמלח יאתר בבנק לקוח שימשוך מחשבונו סכום כסף גבוה ויהווה קורבן פוטנציאלי, דהן ישמש כנהג בשוד ותשובה ישדוד את הקורבן.
בהמשך לכך, ביום 12/3/18 נסעו הנאשמים ברכבו של דהן אל בנק דיסקונט באשקלון. בסמוך לשעה 11:20, בהתאם לסיכום ביניהם, נכנס אלמלח אל הבנק על מנת לאתר קורבן פוטנציאלי, בעוד הנאשמים האחרים נשארו ברכב סמוך לבנק.
באותה עת, נכחה בבנק א' ילידת 1947 אשר משכה מחשבונה סך של 10,000 ₪, אותם קיבלה מפקיד הבנק במעטפת נייר חומה, אותה הכניסה לתיקה שהיה תלוי על כתפה. אלמלח אשר הבחין בא' ובכסף ששמה בתיק, יצא לעדכן את הנאשמים האחרים כי איתר קורבן פוטנציאלי, ובהמשך לכך, החליטו השלושה לשדוד את א'.
מעצר. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
השלושה עקבו אחר א' אשר יצאה מהבנק ונכנסה לסופר "ויקטורי" הסמוך, והמתינו בחניה לצאתה של א' מהסופר. לאחר צאתה מהסופר הלכה א' לתחנה המרכזית ועלתה לאוטובוס עירוני. אלמלח עלה גם הוא לאוטובוס בעקבות א' והנאשמים האחרים עקבו אחר האוטובוס בנסיעה ברכב.
קטטות סמוך לאזורי בילוי הפכו לאחרונה לדבר שבשגרה. בדרך כלל הקטטות מסתיימות ללא נפגעים וללא עצורים. אבל הקטטה שארעה סמוך למועדון הסטיגמה באשקלון מסתמנת כמקרה לא ממש שגרתי.
על פי כתב האישום שהוגש בבית משפט השלום באשקלון, פרצה לפני שנתיים קטטה בין שני צעירים סמוך למועדון הנחשב באשקלון. חברתו של אחד מהניצים נחלצה לעזרתו והצטרפה להחלפת המהלומות.
שוטרים שהוזעקו למקום ביקשו לעכב את בן הזוג, אלא שהחברה כאמור שהיתה כבר בתוך הסערה חשה לעזרתו של בן זוגה גם כשהיה מדובר בשוטרים שבאו לעשות סדר במקום. על פי כתב האישום תקפה הצעירה לא רק את האדם איתו התעמת אלא גם את השוטרים שניסו להרחיק אותה מהזירה ולטפל בורה שקטה בטענות הצדדים.
"תעזוב אותו יא בן … זה בעלי", כך על פי כתב האישום צעקה לעבר השוטר, לאחר שאמר לה שאם תפריע לו במילוי תפקידו יעצור אותה והמשיכה בקללות נמרצות לעברו. בעקבות כך הורה השוטר לשוטרת שאיתו, אך הצעירה התנגדה תוך שהיא מקללת את השוטרת. על פי כתב האישום, השוטרת "נאלצה למשוך בצווארה של האישה על מנת להשתלט עליה, אך היא המשיכה להשתולל תוך שהיא מקללת… תוך כדי המתואר לעיל נפלה הנאשמת על הכביש וחלקה העליון של שמלתה נקרע".
אחרי שנפלו אשתקד למשחקי הפלייאוף התחתון וניצלו רק במחזורים האחרונה מירידת ליגה, באליצור איתו אשקלון קרובים מתמיד להבטיח העפלה לפלייאוף העליון ואף להתמודד על כרטיס העלייה הנכסף לליגה הלאומית. כדי שהחלום הגדול יהפוך למציאות הם צריכים להמשיך בכושר המדהים שבו הם מצויים ובקצב צבירת הנקודות שהביא אותם עד למקום השלישי בטבלה.
השבוע שחקניו של רועי בן יהושע רשמו את ניצחונם השישי ברציפות, ומדובר ללא ספק בתקופת השיא שלהם העונה. אוהדי הקבוצה יכולים בהחלט להיות שבעי רצון מהיכולת ומהאופי שמפגינה קבוצתם, בטח אחרי התקופה החשוכה בשלהי העונה. עושה רושם כעת שגם במשחקים פחות טובים הקבוצה הדרומית מצליחה להביא נקודות חשובות ולצאת עם ידה על העליונה.
פיסצקי עם דרעי ובוקרה. צילום: אורי קריספין
גם במשחק הבית האחרון מול הפועל נען, אחרי שזו נטלה את ההובלה לאורך שלושת הרבעים הראשונים, אליצור התעשתה ברבע האחרון וידעה להשתלט על המשחק. אחד המצטיינים בשורות הכחולים בשבועות האחרונים הוא תומר פיסצקי, שגם במשחק האחרון סיפק מספרים יפים ועמד על 18 נקודות. “אני חושב שבשבועות האחרונים הקבוצה התחברה”, הוא אומר ל"כאן דרום". “עם כל ניצחון קיבלנו יותר ויותר ביטחון בעצמנו ואחד בשני”. על סיכויי קבוצתו להיכנס לפלייאוף ואף לעלות לליגה הלאומית אומר פיסצקי: “יש לנו סיכוי טוב מאוד להיכנס לפלייאוף, זה תלוי רק בנו. אותו דבר גם לגבי האליפות. אם נמשיך לשחק כמו שאנחנו משחקים בתקופה האחרונה, אז אין סיבה שהעונה הזו לא תסתיים במטרה שהוצבה בספטמבר: לעלות ליגה”.
פיסצקי, שבשלבים מסוימים מיעט לשחק העונה עקב פציעה, חזר לעניינים לאחרונה וכעת כאמור מדובר באחד מהשחקנים המובילים בקבוצה האשקלונית. “אני בהחלט מרגיש טוב בתקופה האחרונה”, הוא מסכים. “אחרי שפתחתי את העונה עם פציעות טורדניות, אני מרגיש שנכנסתי לקצב יחד עם כל הקבוצה ושמח שזה מתחבר לנו. שרק נמשיך כך”.
לא בטוח שאפילו שחקני הקבוצה או אנשי המועדון ידעו להסביר כיצד הפועל אשקלון ביכולת כל כך דלה וביצירת מצבים אשר שואפת לאפס מצליחה בכל זאת לגנוב נקודה בקריית שמונה ולצמצם עוד קצת את הפער מהקו האדום. דבר אחד ברור כמעט לכולם: שכך לא יכולה להיראות קבוצה שהמטרה שלה היא לשרוד עונה נוספת בליגת העל ושבשלב מסוים גם המזל יסתיים. ואם כבר מזל, אז למזלה הגדול של אשקלון היא זוכה מההפקר ונהנית מירידה חדה ביכולת של מ.ס אשדוד, שמאבדת נקודות זה המחזור הרביעי ברציפות.
אוהדי הפועל אשקלון. נהנים מהחולשה של אשדוד ומחוייבים להצלחת המועדון. צילום: אורי קריספין
אף שאשקלון סיימה בתיקו משחק שני ברציפות ועצרה את שרשרת ההפסדים, מספיק רק לחשוב מה היה קורה לו הייתה משכילה לנצח באחד המשחקים, ואיך זה היה משליך על קלחת התחתית. יחד עם כל זה, אשקלון קרובה כעת למ.ס אשדוד בשלוש נקודות בלבד, וחלום ההישארות עדיין חי ובועט עבורה. כבר עכשיו ברור שהפועל רעננה יצאה מהמירוץ ושהקרב הופך להיות ישיר בין שתי השכנות הדרומיות: הפועל אשקלון ומ.ס אשדוד.
במועדון הדרומי יותר שמו קץ לבצורת של כמעט 500 דקות ללא כיבוש שער, וכעת יחכו לקבל חזרה גם את החלוץ דובב גבאי, שצפוי לעמוד לרשותו של המאמן מסאי דגו לאחר פגרת החג. גם במשחק האחרון זעקה לשמים העובדה שלקבוצה חסרה רגל מסיימת וכי היא משוועת לחלוצים. זה אמנם לא מתורגם ליכולת טובה על כר הדשא, אך במועדון יכולים להיות מרוצים גם מחזרתו של טל איילה, ששב לסגל מוקדם מהצפוי ואף נכנס כמחליף בשני המשחקים האחרונים. עד למשחק הליגה הבא, בעוד שלושה שבועות, סביר להניח שאיילה ייכנס לכושר משחק ואף ייכלל ב-11 הראשונים. עם חזרתם של גבאי ואיילה החלק ההתקפי אמור לקבל שדרוג מסוים.
מחכים לשובו. דובב גבאי. צילום: אורי קריספין
“האימונים של מסאי מקצועיים יותר”
בנושא אחר, במועדון הביעו נכונות השבוע לנצל את הפגרה ולצאת למחנה אימונים קצר בארץ, אך נכון לכתיבת שורות אלו לא מצאו מגרשים לשביעות רצונם וצפויים להמשיך בחיפושים. המטרה היא למעשה ליצור גיבוש ולגרום לאחדות לקראת הישורת המכריעה של העונה. יש לציין כי מאמן הקבוצה מסאי דגו משדר בכל עת אופטימיות ומאמין שהקבוצה אכן תישאר בליגה. מעבר לכך, שחקנים בקבוצה אף העידו על שינוי חיובי ומאוד משמעותי בתכנית האימונים. “האימונים הפכו ליותר מקצועיים ורציניים מאז שמסאי הגיע”, אמר ל"כאן דרום" שחקן בקבוצה. “האימונים של יובל נעים כבר הפכו בשלב מסוים לשבלוניים מדי”.
מסאי דגו וייטב לוזון. אימונים מקצועיים יותר. צילום: אורי קריספין
בתוך כך משחקה הבא של הפועל אשקלון יתקיים רק ב-7 באפריל, כאשר במועד זה היא תארח את בני סכנין. כזכור, לפני חודש ימים, כאשר הקבוצה מהמגזר הגיעה לאשקלון, זה נגמר בצורה רעה מאוד עבור המקומיים (2:0). אך כעת מקווים בקבוצה שהתוצאה תהיה הפוכה. נוסף על כך, הרי שכעת בני סכנין כבר סיימה את העונה, והשאלה הנשאלת היא מה יהיה ההרכב שאיתו יבחר לעלות טל בנין מול אשקלון. יש לציין שלמרות חוסר העניין של סכנין בליגה, דווקא בשבת האחרונה היא הפגינה ספורטיביות מול מ.ס אשדוד ועשתה את העבודה עבור אשקלון.
סופת ציקלון אימתנית בשם נארגיס, שהכתה את חופי מיאנמר במאי 2008, הרגה 140 אלף איש וגרמה לנזק קשה למדינה האסייתית. בעקבות האסון התארגנה משלחת ישראלית חד פעמית בתמיכת הג’וינט – ארגון יהודי-אמריקאי – של רופאים שנסעו לסייע ולטפל בנפגעי האזור.
כעבור כמה חודשים התאספו ארבעה רופאים בכירים מכמה בתי חולים בארץ, ובהם נמצא גם ד”ר שמואל לברטובסקי מהמרכז הרפואי ברזילי. המומחים נבחרו בקפידה כדי להמשיך את התהליך ההומניטרי במדינת מיאנמר, שבה התאהב הרופא מהפעם הראשונה שהגיע אליה, “כבר שם התפתחו ביני ובין המקום קשרים יפים”.
ארבעה רופאים מברזילי
הוא זוכר היטב איך הכול התחיל בשיחת טלפון, “הגיע אליי טלפון מנתי מרכוס, המייסד והרוח החיה של ארגון עין מציון, ומשם לא ברור איך, הגעתי למיאנמר. הרופאים עומדים בתור אצל מרכוס בכדי להימצא מתאימים ולצאת יחד איתו למשלחות ולמסעות הסיוע ההומניטרי”, אומר ד”ר לברטובסקי ומתגאה בצדק, “מהמחלקה מברזילי יצאו ארבעה רופאים בכירים. אלה לא משימות למתמחים. המדינות מצפות שנבוא עם אנשים הטובים ביותר שיודעים את העבודה”.
למעשה, מטרות הדגל של ארגון עין מציון כוללות שילוב מקיף בין ביצוע ניתוחים מורכבים על ידי צוות ישראלי ובין לימוד הרופאים המקומיים כדי שתהיה המשכיות לטיפול. “צריך לתת לרופאים חכה וללמד אותם איך לדוג”, הוא מסביר.
לברטובסקי במיאנמר
הארגון הישראלי עין מציון הוקם בשנת 2007 בידי מרכוס במטרה לתת עזרה ברפואת עיניים יעילה ותקינה לחולים מכל רחבי העולם. כיום היזם מארגן משלחות ליותר מ-17 מדינות עולם שלישי. בין הארצות השונות הוא כבר הגיע לקניה, אתיופיה וטוגו שבאפריקה, למדינות לא מפותחות בדרום מזרח אסיה, כמו נפאל, לאוס, קמבודיה, וייטנאם, ולאזור הגוש הסובייטי, ששם ביקר באזרבייג’ן. משם הרחיק לכת באוקיינוס והגיע עד לאיי פיג’י ומיקרונזיה, בקרבת יבשת אוסטרליה.
הפעיות במיאנמר.
מברזילי למיאנמר ובחזרה
כאמור, ד”ר לברטובסקי ביקר שש פעמים במיאנמר והוא מקווה לחזור לשם שוב. “פעם בשנה אני מגיע לשם. ברוב הביקורי, טיפלנו בניתוחים מסובכים מסביב לדרכי העין, במקרי שיקום עפעפיים לאחר טראומה, בהסרה של גידולים מסביב לעפעפיים וניתוחים שקשורים לדרכי הדמעות, כמו דמעת בלתי נסבלת”.
לדבריו, זכור לו סיפור מיוחד של נערה בת 16 שהגיעה אליו עם צניחה של עפעפיים. “בוא נאמר שזה לא הוסיף לה יופי”, מספר ד”ר לברטובסקי. “אבל אחרי ניתוח היא נראתה נפלא, וזה הפך אותה למאושרת. כשבאתי לביקור שנה אחרי, דאגו שהיא תבוא כדי שאוכל לראות כמה היא נראית עכשיו טוב. הבאתי איתי בובות מהארץ בשביל לחלק למטופלים, והיא קיבלה ממני דובי גדול ששימח אותה עוד יותר”.
בהמשך הגיעו שלוש רופאות ממדינת מיאנמר להתלמדות בארץ במרכז הרפואי ברזילי. “אחת מהן התאכסנה אצלנו במשך חצי שנה ורכשה ניסיון רב שמשרת אותה עכשיו שחזרה לשם. ראיתי שהיא רוצה ללמוד, לכן הענקנו לה כלים בניתוחים של ארובת העין, עפעפיים ודרכי הדמעות. ושמחתי שבהמשך דרכה היא הפכה לרופאה בכירה במיאנמר”.
הקשר עם המדינה לא מסתיים בנסיעת המשלחות בלבד, אלא נמשך גם לאחר שהרופאים הזרים סיימו את ההשתלמות שלהם במרפאות ברזילי. “במקביל אנחנו מסייעים להם מרחוק במקרים מורכבים. הם שולחים לנו צילומי רנטגן, ואנחנו מייעצים להם איך נכון לפעול”, הוא מספר.
סיוע מסוכן במלדיביים
בשנת 2010 יצאה משלחת סיוע נוספת לאזור האיים המלדיביים. במהלך שהותם שם הופצה שמועה בקרב האוכלוסייה המקומית, המוסלמית ברובה, ולפיה: בישראל מנצלים קרניות של ילדים מתים שנרצחו בעזה במטרה להשתיל אותן בישראל. באופן מיידי התחילו הפגנות ואירועי זעם ובמהלכם שרפו דגלי ישראל. הגופים הביטחוניים של ישראל פעלו מהר והוציאו את צוות הרופאים הישראלים מהמדינה הזרה. “כמובן שהיו צריכים להבריח אותם משם. אבל לשמחתנו הרופאים שיצאו בשלום הספיקו לעבוד שם שלושה ימים ולעזור בניתוחים”.
חשוב לציין כי לארגון עין מציון קיים קשר הדוק עם משרד החוץ הישראלי. “ללא עזרתם קשה מאוד היה להוציא לפועל ולשנע מערך רפואי מורכב שכזה”, מסביר ד”ר לברטובסקי. “לא מדובר בשני רופאים שנפגשים בטיסה ומגיעים לתת עזרה ראשונית באופן חד פעמי. במשך כמה חודשים מעבירים מסמכים, מגבשים תכניות ובודקים את הנתונים האישיים שלך. בכל משלחת שיוצאת יש צורך בהשגת אישורים, וכמובן שהשגריר הישראלי מעורב בכל התהליך”.
סדר, ארגון, מיון, נתינת ערך והרמוניה. העולם אשר אנו חיים בו מורכב מהרבה מאוד פרטים. כל תחומי חיינו – האישיים, המשפחתיים, הלאומיים, העולמיים, החומריים והרוחניים על כלל צדדיהם וגוניהם – כוללים אינספור פרטים, שעלינו לסדרם ולארגנם על ידי הכרת ונתינת הערך הנכון והמדויק לכל אחד מהם, לדחות ולסלק את הצריך להידחות ולייצר את היחס ההרמוני בין כל הפרטים, בכל זמן ובכל מצב לפי עניינו. סידור הבית על שלל החפצים שבו מחנך אותנו ומאלץ אותנו לתת לכל פרט את ערכו האמיתי, להיפטר ממה שאיננו צריכים, ליצור סדרי עדיפויות, מה נצרך יותר ומה פחות, מה צריך עכשיו ומה מאוחר יותר, עד יצירת הפסיפס ההרמוני המדויק ביניהם. הסידור והמיון החומרי חשוב לא רק מצד עצמו, אלא גם מהווה כלי ואמצעי חינוכי ומעשי בסידור ומיון הממדים הנפשיים, המחשבתיים והרוחניים שבחיינו, מיון וסידור אשר בו תלויים כל חיינו.
ניקיון חומרי ורוחני והיחס ביניהם. מאמר חז”ל המפורסם (עבודה זרה, כ') – “אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות לידי זריזות, זריזות לידי נקיות וכו’” – מהווה כידוע את היסוד והתשתית של ספר "מסילת ישרים". המהרש”א (על הברייתא, במקום) מבאר שהניקיון שעליו מדובר כאן אינו ניקיון הנפש – ניקיון המוסר והמידות בלבד, אלא ניקיון הגוף כפשוטו ממש, ובאה הברייתא ללמדנו שעל העוסק בתורה, הזהיר לא לעבור על איסורי הלאווין, והזריז בקיומם של מצוות העשה (תורה, זהירות, זריזות), לדעת, שזהירות וזריזות רוחנית זו אינה סותרת את נתינת היחס הראוי לממדים החומריים הגשמיים שבחייו, שראש וראשון להם היא ניקיונו של האדם בגופו, חפציו ודירתו.
חריצות והתמדה. אנו חיים בתקופה שבה האווירה החברתית היא להשיג הכול בקלות ובמהירות, ללא השתדלות ומאמץ. בתקופה אשר בה אי-המוכנות לעבודה קשה ורציפה הדורשת חריצות והתמדה מצויה מאוד. אי-מוכנות נפשית ומעשית זו למאמץ ולהשתדלות מופיעה ביחס לכל תחומי החיים: זוגיות, הורות, עבודה ופרנסה, ומשפיעה לא רק על חיי היחיד, אלא גם על חיי החברה כולה, האומה, המחפשת פתרונות קלים ומהירים, חיצוניים ושטחיים, לסוגיות לאומיות והתמודדויות מורכבות ומסובכות, הדורשות אורך נשימה, סבלנות ועבודה מאומצת ורציפה לאורך זמן על מנת להתמודד עמן ולפותרן באופן הנכון והראוי. עבודת הסדר והניקיון לקראת חג הפסח היא עבודה קשה ורציפה הכוללת אינספור פרטים שאותם יש לסדר ולנקות בחריצות ובהתמדה.
סניף הבית היהודי באשקלון מאוד סוער. ביום שלישי השבוע התקיימו בחירות בקרב חברי סניף הבית היהודי באשקלון. עמיחי סיבוני, יועצו הוותיק של שר החינוך נפתלי בנט, נבחר לעמוד בראש הרשימה בבחירות המוניציפליות הקרובות. לתפקיד יו”ר הסניף נבחרה לראשונה אישה: רעות דרייר-שפילמן.
עמיחי סיבוני ונפתלי בנט במערכת הבחירות האחרונה.
כאן המקום לציין כי לפני כמה שבועות סוכם על מרוץ של גוש דתי-חרדי של מפלגות ש”ס, אגודת ישראל והבית היהודי. נכון לעכשיו טרם נקבע מי יאייש את המקום השני והשלישי ברשימה.
הבחירות בסניף מתקיימות כך: תחילה מתפקדים למפלגה ולאחר מכן מתוך כלל המתפקדים נבחרים חברי הסניף. בסניף באשקלון ישנם 47 מקומות, אך רק 36 איש הגישו מועמדות, ולכן כולם נבחרו. חברי הסניף הם אלו שבחרו כאמור בדרייר-שפילמן ליו"ר הסניף ובסיבוני לעמוד בראש המפלגה.
אלא שבשלב זה עולות טענות כנגד הבחירות: “אני לא הייתי משתמש במונח בחירות כי אותם אנשים שבחרו בו הם עצמם לא נבחרו”, אומר משה בוזגלו, חבר מרכז וחבר סניף הבית היהודי. “היות והם פסלו חברים בצורה אוטומטית ובצורה מגמתית, אז לא הייתי קורא לזה בחירות כי אף אחד לא נבחר. זה לא מתאים למפלגה כמו הבית היהודי”.
בוזגלו. אלו לא היו בחירות.
חבר אחר בסניף, רמי איבגי, טוען כי הוא עצמו לא קיבל זימון ולא ידע בכלל על ההצבעה ביום שלישי. “זו שיטה של פוטין, פוסלים חברים ולא שולחים זימונים לחברים ואז בוחרים יושב ראש. זאת לא דמוקרטיה. הם פסלו את עמרם בן דוד ואת כל מי שתומך בו, וזה מעשה שלא ייעשה”.
חשוב לציין כי הטענות הללו נבדקו ונשמעו על ידי בית הדין של המפלגה שדחה אותם, “דין העתירה על החלטת ועדת הבחירות שלא לאפשר את רישום העותרים כמועמדים למועצת הסניף להידחות”, כתב בית הדין העליון של מפלגת הבית היהודי.
לפני כשבוע שלטי החוצות שעליהם התנוססה תמונתה של בר רפאלי ברחבי העיר הושחתו בצבע: בשתי הכניסות לעיר, בשדרות בן-גוריון, במנחם בגין ובשכונת ברנע. ולא כי זה נגד החברה שהיא מפרסמת, אלא כי היא אישה. נשים הן 52 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל, והן כמובן גם תושבות העיר.
ברק חדריאן
בתחילת החודש צוין יום האישה הבינלאומי באירועים ובכינוסים גם בעיר אשקלון. ראיתי פוסט באתר העירייה על נשות העירייה הנמצאות בתפקידים בכירים. כל הכבוד להן על פועלן כעובדות ציבור; אך איפה הנשים הנמצאות בפרונט כשליחות ציבור בפוליטיקה? כיום מ-23 חברי מועצת העיר רק ארבע הן נשים. מבין כל הפוליטיקאים שבירכו ביום האישה בטקסטים מרשימים היו כאלה שגם יצאו לסיבוב חלוקת פרחים לנשים בקניון. בואו נראה אתכם מתחייבים שתשריינו מקום לאישה בשלישייה הפותחת שלכם ברשימה למועצת העיר לקראת הבחירות הקרובות.
אם יורשה לי, יום האישה לא אמור להיות יום לטיפוח אידיאל היופי או לחלוקת פרחים, אלא יום לדיון על הפערים ולפעילות להעצמה של נשים בתפקידי מפתח. רוצים לקדם נשים? זוהי ההזדמנות שלכם מעבר לדיבורים לפעול באופן אקטיבי וממשי ולהגדיל את מספר הנשים המכהנות במועצה. אני בטוח שיש מספיק נשים ראויות אשר יכולות להיות נבחרות ציבור בעיר אשקלון.
לא מרגיש לי מוזר להיות מגן בשער על פמיניזם. להפך, טבעי לגמרי. אני לא מאוים, אני חושב ששוויון יגיע כשגברים יבינו שזה מועיל להם כשאין פערים בשכר בין המינים, כשאישה יכולה להיות עצמאית וחופשייה לבחור לעסוק במה שבא לה, גם בתפקידים של קבלת החלטות ובפוליטיקה.
קצת על קצה המזלג: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהנתונים שפורסמו ביום האישה, ממוצע השכר של נשים בישראל הוא 7,633 ש"ח לעומת 11,664 ש"ח שמרווחים גברים. פער של יותר מ-4,000 ש"ח.
השבוע התקיים דיון מעניין במסגרת משפטו של ראש העירייה המושעה איתמר שמעוני. אל דוכן העדים עלו שתי עדות, עוקבות מהיחידה הסמויה, שעקבו אחרי איתמר שמעוני במהלך החקירה נגדו. הדיון עצמו התקיים בדלתיים סגורות, ולא ניתן לצטט ממה שהתרחש בתוכו, אך בצוות ההגנה אומרים כי הם יצאו מרוצים מהדיון. העוקבות נחקרו שתי וערב על ידי הסנגורים, ובאופן כללי ניתן לומר כי הן עמדו על עדותן כפי שנמסרה מפי אחת מהן כבר בדיון הקודם בחודש אוקטובר.
הנאשמים והסנגורים יוצאים מהאולם לאחר חקירת העוקבות. צילום: עזריאל משה
כפי שפרסמנו, הדיון הראשון שבה השתתפה אחת העוקבות הסמויות התקיים בחודש אוקטובר בשנה שעברה. כמו השבוע, גם אז הגיעה העוקבת כשהיא לבושה במסכת סקי על פניה ובבגדים הגדולים ממידותיה, כך שלא יהיה אפשר לזהות את המראה שלה. בדיון אז היא דיברה על דוח עיקוב שכתבה בתאריך 20 במאי 2015, כחצי שנה לפני חשיפת הפרשה, כאשר איתמר שמעוני עדיין כיהן כראש עירייה פופולארי. הוא הגיע אז לפגישה עם חברו ויד ימינו משה פונטה, הנאשם עמו בכתב האישום. את הפגישה הם קיימו במסעדת שיפודי ציפורה שבגן העיר באשדוד.
כאן התקיימה הפגישה. שיפודי ציפורה באשדוד. צילום: אילן אסייג
העוקבת ישבה בשולחן סמוך, כאשר במסעדה הייתה עוקבת נוספת, וכתבה בדוח העיקוב כי פונטה "נראה כשהוא מניח אל מול הנדון דף נייר. לאחר מכן דף הנייר לא נראה". כאשר היא נשאלה כיצד הגיב שמעוני לפתק, נזעק צוות ההגנה וטען כי היא לא כתבה את זה בדוח לאחר העיקוב. מתברר כי את תגובתו של שמעוני לפתק ציינה העוקבת בפעם הראשונה בשיחת הריענון שהיא קיימה יום קודם במשרדי הפרקליטות.
"מה הייתה תגובתו של איתמר שמעוני, אם בכלל, לדף הנייר שהניח בפניו משה פונטה?" שאלה התובעת עו"ד הילה גבאי את העוקבת.
העוקבת השיבה: "הוא הסתכל לכיוון הדף".
בנוסף, היא התייחסה למזכר נוסף שכתבה, ובו ציינה כי אספה גזירי נייר משולחנם של פונטה ושמעוני, ואותו הדביקה. עליו הופיעו, על פי טענת התביעה, שמות של בני משפחה וקרובים שהביאו כסף לפונטה, ובהם מופיע גם השם גבי מ’, ולידו מספר שנראה כמו הסכום 100 אלף.
האמן אדיר בובליל הפציע בשבוע שעבר שוב על מסכי הפריים טיים, כשניסה את מזלו בתכנית הכישרונות "גוט טאלנט ישראל". בובליל נתן שואו כמו שרק הוא יודע, והשופטים העבירו אותו פה אחד. אך בשלב המכריע הם החליטו שלא להעביר אותו לשלב הבא. “הגעתי על תקן זמר שרוקד והבאתי איתי גם רקדניות כדי לתת שואו מיוחד”, מסביר בובליל את הסיבה להגעתו לתכנית “האמת היא שראיתי בתכנית פוטנציאל עבורי כי זה לא רק תכנית מוזיקה, אלא אפשר להביא בה עוד צדדים ואפילו לשלב. חשבתי שהפורמט הזה מתאים לי כי זה נותן לי הזדמנות לשלב את כל היכולות שלי במופע אחד. עברתי את האודישנים, והשופטים מאוד אהבו אותי ופרגנו לי, אבל החליטו שלא להעביר אותי לשלב חצי הגמר”.
אל התכנית הוא הגיע מלווה באביו בני בובליל, המוכר באשקלון מהמסדרונות הפוליטיים, ובעוד כמה בני משפחה. רגע מרגש במיוחד נרשם כאשר בובליל הצביע על אביו בקהל, ואביו החל לדמוע מהתרגשות.
אחת מהשופטים שבחנו אותו היא השחקנית מיה דגן, שאותה הוא מכיר היטב מהעבודה של השניים ביחד בהצגות "מצחיקונת" ו"שורת המקהלה". “זה היה מוזר שמיה הייתה שם, כי פתאום היא בוחנת אותי ולא עובדת לצדי, אבל שנינו התגברנו על זה. אחר כך גם דיברתי איתה, והיא אמרה לי שהם מאוד רצו להעביר אותי הלאה, אבל חיפשו משהו קצת אחר לשלב חצי הגמר”.
עד כמה התאכזבת? “זה אף פעם לא ממש נעים לקבל לא, אבל לקחתי את כל העניין הזה כחוויה. ברוך השם אני עובד, ויש לי פרנסה, אז החיים שלי לא היו תלויים בתכנית הזאת. כן חשבתי שזו הזדמנות טובה עבורי ובסופו של דבר היא פוספסה, אבל אני בטוח שהכול לטובה. אחרי התכנית כבר התקשרו אליי משתי תכניות אחרות והציעו לי לבוא לאודישנים, ואני שוקל את ההצעות, אז התכנית הזאת פתחה לי עוד דלת”.
דני זוקו הישראלי
בובליל (28) הוא זמר, שחקן ורקדן. זו אינה הפעם הראשונה שבה הוא משתתף בתכנית מסוג זה. את טבילת האש הראשונה שלו הוא עשה כבר לפני עשר שנים בתכנית ששודרה בערוץ 2, ובה חיפשו את השחקנים הראשיים למחזמר "גריז". “חיפשו את דני וסנדי הישראלים, ואני החלטתי לנסות את מזלי. הגעתי לשם ומצאתי משתתפים שהיו כבר הרבה יותר בוגרים ומנוסים ממני, חלקם אחרי בית ספר למשחק. אני הייתי בסך הכול תלמיד כיתה י”ב, בן 18, ללא שום ניסיון מקצועי וידע, אבל עם המון אהבה לבמה”. בובליל הפתיע אפילו את עצמו כשהגיע לשמינית הגמר בתכנית. “לגמרי לא ציפיתי, וזה מאוד שימח אותי. מעבר לזה, זו הייתה עבורי חוויה אחרת, וכשיצאתי ממנה הבנתי שאני נשאר בעולם הזה לתמיד ושככה אני רוצה שהחיים שלי ייראו”.
מה כבש אותך? “זה לאו דווקא הפורמט של התכנית עצמה, אבל זאת הייתה החשיפה הראשונה והמשמעותית שלי לכל העולם הזה. נכון שאומרים שהתכניות הללו זה או נסיקה מטאורית או נפילה מאוד קשה, אבל אני לקחתי את זה כחוויה ובקלות. נהניתי מזה, למדתי המון. וכשעברתי שלב ועוד שלב הרגשתי שיש בי משהו אחר. לקחתי משם המון טיפים שהשתמשתי בהם גם אחר כך והחלטתי לעשות הכול כדי לדחוף את עצמי קדימה”.
התכנית הזאת העמידה בפני בובליל אתגר לא צפוי נוסף: נאמר לו שבשל היעדרות רבה מספסל הלימודים הוא ייאלץ לעזוב את בית הספר. “כשהתקבלתי לתכנית נאלצתי להחסיר המון לימודים וקיבלתי אישור מבית הספר. גם השלמתי את החומר, ומהבחינה הזאת הייתי רגוע. פתאום קיבלתי זימון מהמנהלת, והיא אמרה שאו שאני נשאר כיתה או שאני איאלץ לעזוב את בית הספר. הם לא התריעו לפני ולא הזהירו, וזה בא לי בבום. הייתי בהלם מוחלט. תלמיד כיתה י”ב, רגע לפני סיום הלימודים, ופתאום נוחת עליי הדבר הזה. בסופו של דבר זה נשאר ככה ונסחב עד שנגמרה השנה ויצא שסיימתי 12 שנות לימוד, אבל ללא תעודת בגרות. זה ביאס אותי אז מאוד, אבל היום אני יודע שזה לא משהו שיעצור אותי. הבמה היא החיים שלי והעתיד שלי, ובינתיים אני מסתדר יפה גם בלי בגרויות. בעתיד, אם אצטרך אני אשלים אותן”.
"שואו מיוחד". אדיר בובליל על במת הריאליטי. צילום: מיכה לובטון
היית אז בלב הפריים טיים וזו הייתה תכנית שכמעט כולם צפו בה, איזה תגובות קיבלת? “כן, לא היה אז מבחר של ערוצים ותכניות ריאליטי ו’גריז’ הייתה ממש ההתחלה, אז זה יצר המון עניין ואחוזי צפייה גבוהים וזה היה כיף. אנשים זיהו אותי ברחוב ותמיד פרגנו ואמרו דברים טובים וזה חימם את הלב. יחד עם זאת לא הרגשתי שזה יוצא מפרופורציות או שזה מגיע למימדים שאני לא יכול להתמודד איתם. גם כשהתכנית נגמרה לא הרגשתי את ההתרסקות הזאת שכולם מדברים עליה”.
שלוש הצגות תיאטרון בקאמרי
האהבה של בובליל לבמה התחילה בשנות העשרה והתעצמה לקראת התיכון. “התחלתי לטעום מהעולם הזה בחוג לתיאטרון בבית הספר ופתאום מאוד תחברתי. עד אז הייתי עסוק בעיקר בכדורגל וזה די הפתיע אותי”, הוא אומר. בכיתה י”ב, עוד לפני שהתקבל ל"גריז", הוא הצטרף לצוות בידור של מלונות פתאל באילת וחילק את זמנו בין כותלי בית הספר לבמות של העיר הדרומית. כשהגיע זמן הגיוס לצה”ל היה לו ברור שהיעד הוא להקה צבאית. “לא ראיתי את עצמי עושה משהו אחר בצבא. כמובן שהייתי משרת בכל מצב, זו לא שאלה בכלל, אבל הכי שמחתי בעולם כשהתקבלתי ללהקת חיל הים. זה היה בית הספר שלי, הופענו ללא הפסקה מהחדר אוכל בבסיס הכי קטן ועד לקיסריה. שלוש פעמים היינו בחו”ל והופענו בפני קהילות יהודיות. אלה היו שלוש שנים מדהימות, הכי משמעותיות שעברתי בחיים שלי”.
תמיד על הבמה. בובליל. צילום: אור דנון
כשהשתחרר החל בובליל לעשות אודישנים. הוא ניסה את מזלו ב"פרויקט הלהקה" של ערוץ הילדים, עבר את כל השלבים, אך לא הגיע לשלב הכניסה לבית. “ושוב זאת הייתה חוויה וחשיפה טובה עבורי, ואני לא מצטער לרגע”, הוא מספר.
לאחר מכן החל אט אט לקבל תפקידים בהצגות והופיע שלוש שנים רצוף כרקדן בפסטיגל. “עשיתי המון דברים לצד השחקנים והאמנים הכי גדולים בארץ. שיחקתי ב’מלך והעני’ עם איציק כהן וב’מסביב לעולם ב-80 יום’ עם חנה לסלאו והצלחתי להכניס את עצמי לתוך העולם הזה”.
בובליל: "הכניסה לעולם התיאטרון מאוד מעניינת". צילום: אור דנון
השנתיים האחרונות היו הכי משמעותיות בקריירה של בובליל, וכעת הוא משחק במקביל בשתי הצגות של הקאמרי "מצחיקונת" ו"פשוט לאהוב אותך", הצגה העוסקת בחייו של אריק איינשטיין. “הכניסה לעולם התיאטרון מאוד מעניינת, למרות שאני רוצה לעסוק בעיקר בטלוויזיה. מבחינתי להתקבל להצגה של הקאמרי היה הישג גדול מאוד. במהלך ההופעות עם ‘מצחיקונת’ עשיתי את האודישנים ל’פשוט לאהוב אותך’, וגם לשם התקבלתי. זה מאוד חיזק אותי ונתן לי טפיחה על השכם. זה לא מובן מאליו להתקבל לשתי הצגות של הקאמרי”.
אמש נחנך באשקלון רחוב על שם סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, קצין בסיירת מטכ"ל שנהרג במהלך פעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה והוא בן 36 בנופלו. על פעילותו הוטל איפול כבד והוא החייל היחיד בתולדות צה"ל שתמונתו אסורה בפרסום גם לאחר מותו, בשל תפקיד רגיש שמילא. עמנואל הותיר אחריו הורים, אישה, מאיה ושלושה ילדים: אביה, נריה-שלמה ונעם-ישראל.
הנוכחים בטקס
הטקס נערך במעמד שר החינוך, נפתלי בנט, ראש העיר בפועל, תומר גלאם, הוריו של עמנואל ובני משפחתו. השר בנט, ששירת בצוות עם עמנואל ז"ל, אמר בטקס: "צר לי עליך, אחי עמנואל, נעמת לי מאוד. כבר דיברתי על עמנואל עשרות רבות של פעמים, אבל לא יצא לי לקרוא לרחוב על שמו. עמנואל ואני התגייסנו באותו יום ליחידה, עשינו את המסלול ביחד. אחר כך היינו שותפים לדירה בתל אביב. עשינו את טיול השחרור שלי ביחד. הוא עדיין נשאר בצבא. ודיברנו הרבה. אני מדמיין איך הוא היה מרגיש עכשיו פה. אני חושב שהוא היה אוהב את המקום. יש עצים, מקום פשוט. לא מקום יומרני. בדרום – לא בצפון תל אביב".
