שוטרי משטרת אשקלון נתקלים בלא מעט תלונות שתושבי העיר מגישים בנושאים כאלו ואחרים. לפני כחצי שנה הוגשה תלונה לא שגרתית שהפתיעה אפילו אותם. על פי התלונה, תושב העיר בשנות ה-40 לחייו הפך את אשתו לנערת ליווי, ואת הרווחים מ”העסק” שלשל לכיסו.
שוטרי התחנה הופתעו לגלות אישה שהתלוננה כי תמונות עירום שלה מסתובבות ברשת האינטרנט, ובאמצעות אותן תמונות יש מי שמנסה לסרסר בגופה. בעזרת אותן תמונות הוא משיג לקוחות, ואיתם הוא מאלץ אותה לקיים יחסי מין. השוטרים נדהמו לגלות כי לטענתה האיש הוא לא אחר מבעלה.
ניידת משטרה
עוד באותו ערב הוזמן האיש לחקירה בתחנת המשטרה. בניגוד לאשתו, הוא הציג גרסה שונה לחלוטין, ולפיה הדברים אכן נעשו, אך בהסכמה מלאה של אשתו. לדבריו, מדובר בזוג משוחרר מבחינה מינית שהרבה לצלם את עצמו ואף צירף נשים להרפתקאותיו המיניות.
זה לקח עשרה מחזורים ושלושה חודשים, ממש כמו חבלי לידה, אך בסוף זה הגיע: הפועל אשקלון חזרה להרגיש את טעמו המתוק של ניצחון ליגה לאחר שגברה 0:2 על בני סכנין במשחק ביתי חשוב במיוחד. פגרת החג והנבחרת הטיבה עם השחקנים של מסאי דגו וגם עם המאמן עצמו, שהצליח להנחיל במיני מחנה אימונים את שיטת המשחק והטקטיקה שבה הוא דוגל. לדגו היה יותר זמן להיכנס לעובי הקורה, ובמשחק עצמו זה בהחלט ניכר. ניהול המשחק שלו היה מצוין, הוא קרא את היריבה היטב והגיב עם חילופים בזמן.
הצליח לנהל טוב את המשחק. מסאי דגו. צילום: אורי קריספין
שעת המשחק, שלא הייתה אחידה במשחק של אשקלון ושל מ.ס אשדוד, היריבה המרכזית של הכחולים במאבק ההישרדות, הביאה לתרעומת אצל חלק מהקהל. כך למשל, לאחר הניצחון של אשקלון, היו מי שכבר חשבו שהפער בתחתית הטבלה מצטמצם לנקודה אחת, לאחר שבשעה זו עמדה אשדוד בתיקו מול מכבי חיפה בשלהי המחצית השנייה. אלא שכחצי שעה לאחר שהסתיים המשחק באצטדיון סלה הגיע איתות מאצטדיון הי”א, ולפיו אשדוד כבשה שער ניצחון דרמטי בדקה ה-86, דבר שהוריד את הרוח מהמפרשים והביא לאכזבה עמוקה. “כל השנים משחקים קובעים היו מתחילים באותה השעה. זה לא הוגן שקבוצה יריבה תדע את התוצאה של השנייה לפני המשחק”, אמרו באשקלון.
למרות הבשורות הפחות משמחות מאשדוד, באשקלון בהחלט יצאו שבעי רצון מהאופן שבו נראו על כר הדשא. על אף הדקות המתות במפגש, אשקלון עדיין נראתה טובה יותר, יזמה, תקפה ונעזרה בכלל השחקנים אשר השתתפו במשחק ההגנה. גם הדחתו של עוז ראלי מההרכב הראשון לטובת אייל משומר הוכיחה את עצמה כנכונה.
מעבר לכך, לדגו הייתה התלבטות עוד לפני המשחק אם להרכיב את סער בנבנישתי, שמפגין יכולת מרשימה באימונים, או להותירו על הספסל. לבסוף החליט המאמן להיעזר בקשר דרך הספסל כיוון שהשחקן מתגלה ממשחק למשחק כג’וקר שמשנה משחק ונותן ערך מוסף כאשר הוא עולה כמחליף. לראיה, הקשר התכבד בשער השני במשחק. מנגד, כובש השער הראשון מירקו אורמוש הוא ללא ספק השחקן היציב בשורות אשקלון מתחילת העונה.
יצליח דווקא באשקלון? בנבנישתי(צילום: שרון בוקוב)
הקשר הוא מלך שערי הקבוצה עם שבעה כיבושים, ובצוות המקצועי מגלים שביעות רצון גבוהה במיוחד, בעיקר כיוון שמעבר לתפוקה שלו, אורמוש נמצא בכל מקום על המגרש ומפגין מחויבות. הקשר צפוי לקבל הצעה להמשיך את ההתקשרות גם בעונה הבאה, בלי קשר לליגה שבה תשחק הקבוצה. בפן הפחות חיובי, השוער דלה איינוגבה ממשיך לייצר דפיקות לב מואצות אצל אוהדי הקבוצה וגם במשחק האחרון יצא לכמה כדורי גובה בהססנות רבה.
“לאשקלון יש מאמן שוערים ברמה גבוהה שיכול לשפר ולתת את הדעת על הנושא הזה”, אמר במהלך המשחק אחד מאוהדי הקבוצה. בתוך כך במועדון קיבלו באכזבה את כמות הצופים הנמוכה שהגיעה לאצטדיון דווקא במשחק חשוב כל כך על עתיד הקבוצה בליגת העל. רק כ—1,000 מהם הגיעו לתמוך, וככל הנראה גם חגיגות המימונה שחלו באותו הערב גרמו להיעדרם. “20 שקלים לכרטיס זה מחיר שווה לכל כיס, חבל שהקהל בחר שלא להגיע בהמוניו”, אמרו במועדון.
זגורי, צמח, רוצ’ט ובן דוד הודחו מהסגל, דבאלישווילי לא שותף
בהפועל אשקלון החליטו על רוטציה, שלפיה במשחק הניצחון מול בני סכנין נגרעו מרשימת השחקנים המתלבשים ציון צמח, ישראל זגורי, שי בן דוד ואדריאן רוצ’ט. ארבעתם הובאו בחודש ינואר כשחקני חיזוק שאמורים היו לעזור ולהשאיר את הקבוצה בליגת העל, אך בפועל החליט המאמן מסאי דגו שלא להיעזר בשירותם במשחק האחרון. על פי גורמים המקורבים לדגו, המאמן לא אהב את רכבת השחקנים שהגיעה למועדון בינואר ואת שחרורם של שחקנים אחרים. המאמן מאמין בסגל השחקנים שלו, אך סבור שהשינויים שנעשו במצבת השחקנים פעלו לרעת הקבוצה.
נוסף לשחקנים שהוזכרו, גם ולדימיר דבאלישווילי – שהגיע בינואר בקול תרועה רמה, ומתברר כשחקן שלא כתמול שלשום לאחר שלא תרם מאום עד כה – לא שותף במשחק, וזאת אף על פי שישב על ספסל המחליפים. באשקלון ידעו להסביר שבשל הסגל הרחב והעמוק שיש לקבוצה לא ניתן לרשום את כולם בטופס המשחק ושבכל התמודדות כמה שחקנים ייאלצו לשבת ביציע כחלק מרוטציה.
להיות או לחדול: מלחמת העולם של אשקלון בסמי עופר
את המשחק הבא יגדירו לא מעט מאנשי הפועל אשקלון כמשחק הכי קובע של העונה. בסיטואציה מסוימת העונה של אשקלון עלולה להסתיים כבר בשעה 22:30 במוצאי השבת, אם חלילה תשאיר את מלוא את הנקודות באצטדיון סמי עופר ותתבשר במקביל על ניצחון של מ.ס אשדוד. במקרה כזה הפער יצמח לשש נקודות, כאשר בקופה יוותרו 12 נקודות. תיאורטית, אמנם הכול יישאר פתוח, והסיכוי עדיין יהיה קיים; אך מעשית, ספק גדול אם אשקלון תצליח לחולל מהפך ולצאת מברוך שכזה.
הביטוי “אתחלתא דגאולה” מופיע בדברי חז”ל בניסוחים שונים בכמה מקומות, כשאחד מהם מובא ביחס לגאולה הראשונה, גאולת מצרים, אשר ממנה למדו חז”ל גם לגבי סדר הופעתה של גאולתנו האחרונה, כנאמר בספר מיכה (ז’, ט”ו): “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. וזה לשון הגמרא (ברכות ט’) בעניין זה: “אמר רבי אבא, הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב, שנאמר (דברים ט”ז, א’): “הוציאך ה’ אלוקיך ממצרים לילה, וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום, שנאמר (במדבר ל”ג, ג’): ‘ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה’… תניא נמי הכי: ‘הוציאך ה’ אלוקיך ממצרים לילה’ (דברים ט”ז, א’) וכי בלילה יצאו? והלא לא יצאו אלא ביום, שנאמר (במדבר ל”ג, ג’) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה? אלא מלמד שהתחילה להם גאולה (אתחלתא דגאולה) מבערב”.
מדברי חז”ל אלו יש ללמוד כמה עקרונות הצריכים בירור: א. גאולת ישראל מחולקת לשני חלקים, גאולת לילה וגאולת יום; ב. גאולת הלילה נקראת גאולה, כנאמר: “לא נגאלו אלא בערב”, ואילו גאולת היום נקראת יציאה, כנאמר: “לא יצאו אלא ביום”; ג. הביטוי “אתחלתא דגאולה” מיוחס דווקא לגאולת הלילה ולא לגאולת היום, כמו שנאמר “התחילה להם גאולה מבערב”. מה משמעות הדברים?
מבאר הרב קוק (עין איה ברכות א’ א’, קי”ב-קי”ג) שגאולתו של כל עם (וכן של כל אדם) כוללת שני ממדים: הממד האחד – והוא הממד היסודי והעיקרי – החרות הפנימית העצמית של העם, הן מבחינה טבעית חומרית, ביטחונו העצמי ואומץ לבו, והן מבחינה ערכית, רוחנית ואלוקית, תוכן חייו, ערכיו ושאיפותיו. הממד השני – והוא ממד התוצאה – פעולותיו המעשיות הגלויות במציאות בעולם, שאותן יכול הוא לפעול מכוח חרותו ועצמאותו. מובן הדבר שלשני ממדי גאולה אלה, המופיעים בעם ישראל, ישנה חשיבות יתרה מאשר אצל שאר העמים, כי החרות הפנימית העצמית איננה רק ביטוי לאומץ הלב הטבעי כאצל כל העמים, אלא גם התנאי לגילוי הערך הרוחני האלוקי המיוחד לישראל מחד גיסא; ומאידך גיסא הפעולות הגלויות בעולם אינן פעולות אנושיות רגילות כאצל שאר העמים, אלא פעולות אשר בהופעתן במציאות בעולמנו תלויה גאולת האנושות וגאולת העולם כולו.
הרב ערן טמיר
מכאן גם מובנת חלוקתה של גאולת ישראל לשני ממדים: גאולת הלילה וגאולת היום. גאולת הלילה מבטאת את הממד היסודי והעיקרי של הגאולה, הראוי להיקרא “גאולה”, ובאופן יותר מדויק: “אתחלתא דגאולה”. כי היא היסוד הפנימי שממנו מתחילה הגאולה, עצמיות הנפש הישראלית כנפש גאולית-חרותית ועצמאית, הבאה לידי ביטוי הן בממד הטבעי (אומץ הלב) והן בממד האלוקי (קדושה), ממד פנימי עצמי הסמוי מן העין. זו היא גאולת הלילה, הנדמית ללילה חשוך, אשר פנימיות החיים שבו איננה מופיעה במציאות המעשית באופן חיצוני גלוי. לעומתה, גאולת היום, המבטאת את הממד השני של הגאולה – הראויה להיקרא בצורה מדויקת יותר “יציאה”. זאת משום שהיא רק מוציאה אל הפועל באופן חיצוני ומעשי ומוציאה לאור אל הפרהסיה הציבורית הגלויה את התוכן הפנימי העצמי. הוצאה אל הפועל, שאמנם איננה יסודה של הגאולה ועיקרה, אך בלעדיה חסרה הגאולה את מימושה והגשמתה בעולמה. גאולת יום כיום אשר בו הממד העצמי הפנימי הנסתר מתגלה ויוצא מהכוח אל הפועל.
טקסי המימונה ברחבי העיר היו הומי אדם. אנשים רבים עברו וביקרו אצל חבריהם, ומי שלא מצא אחד כזה יכול היה להגיע ולהשתתף בטקס המימונה המרכזי שהתקיים בהיכל התרבות. את הטקס הזה ארגנה עיריית אשקלון, והשתתפו בו מכובדים רבים, בהם שופט העליון לשעבר יורם דנציגר, שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, יו”ר הפדרציה של יהדות מרוקו סם בן שטרית ועוד רבים וטובים.
כשר או לא. ציפי ליבני בתור למופלטה במימונה המרכזית שארגנה העירייה
את הטקס הנעימו האמן אריק משעלי ולהקת אוריינטל, ובמקום חולקו עוגות, מטעמים וכמובן מופלטות. לצד המאכלים המסורתיים הוצבה גם תעודת כשרות המעידה על כשרות המזון. אלא שברבנות הראשית טענו מיד כי לא מדובר באוכל שעבר תחת השגחתם.
ציפי לבני ויו"ר הפדרציה של יהדות מרוקו, סם בן שטרית
בהודעה שהפיצה הרבנות הראשית על ידי רכז הכשרות בדרום נכתב כך: “בביקורת שנערכה על ידי מפקחי ומשגיחי הרבנות המקומית אשקלון נמצא כי במהלך השבת מוצאי הפסח נערכו הכנות לאירוע המימונה בהיכל התרבות אשקלון. כמו כן, הוצגו באירוע אישורי כשרות מצולמים בניגוד לחוק. אי לכך ובהתאם לזאת לא ניתן לסמוך על ציוני הכשרות במקום! הרבנות אשקלון מודיעה כי אין לה אחריות על המזון במקום מבחינה כשרותית! קנסות מנהליים יוטלו על פי חוק. ידע הציבור הרחב וייזהר!” לשון ההודעה.
הטבות למשרתי המילואים. גלאם באימון עם כוחות צה"ל. אילוסטרציה: דו"צ
מההטבה יוכלו ליהנות חיילי מילואים פעילים, כהגדרתם בחוק שירות המילואים 2008, המחזיקים בתעודת משרתי מילואים פעילים תקפה שניתנה על ידי צבא ההגנה לישראל ובעלי נכס באשקלון.
מדובר ביוזמה שנולדה בכלל בממשלת ישראל על ידי סגן שר הביטחון אלי בן דהן, שמאפשרת לרשויות להעניק הנחה כזו לחיילי המילואים. אלא שלאחר שיצאה ההודעה של העירייה, אמר הרב יעקב אביטן כי מדובר בהצעה לסדר שהוא שלח לקראת ישיבת המועצה, ובה הוא דרש להעניק את ההנחה הזו לחיילי המילואים.
ישיבת המועצה
“נודע לי שהעירייה הוציאה קומוניקט בנושא מהיום בבוקר. הרי שהצעתי הוגשה אתמול”, מסר הרב אביטן. “יש לזכור שהעירייה עבדה בעיצומו של חג הפסח בכדי לזמן ישיבת מועצה. אך הודות להתנגדותו של שלמה כהן המחטף לא צלח. נושא זה לא הועלה על ידי הנהלת העיר, והחלטות לא מתקבלות בהודעה לתקשורת אלא טעונות החלטות מועצה.
רק לפני חודשים מספר חזרה אורי קיסרי להתגורר באשקלון, עיר ילדותה, העיר שעזבה בתחילת שנות ה-20 שלה לטובת תל אביב הגדולה, שיש בה יותר הזדמנויות עבור הצעירים ושמחבקת את הקהילה הלהט”בית ואינה מרימה גבה. שם הרגישה קיסרי לראשונה היא יכולה להיות היא עצמה בלי לחשוש מה יגידו או איך יסתכלו עליה. כמעט עשור עבר מאז, והיא שוב כאן, מתגוררת כיום ברחוב ביאליק באותה הדירה בדיוק שבה חייתה כל ילדותה. היא חזרה אל הדירה הזאת שהייתה מלאה בזיכרונות ונוסטלגיה עם האישה שלה, שני קיסרי, רופאה במקצועה, ועם שני ילדיהן: בל בת השנתיים ותום בן החצי שנה.
היא חזרה נחושה לגדל בעיר הזאת את ילדיה ולהפוך אותה לעיר אטרקטיבית עבור הצעירים וסבלנית ומכילה כלפי הקהילה הלהט”בית. “זאת הסיבה שבחרתי לרוץ למועצה”, היא אומרת. “צריך לשנות את זה ולגרום לחבר’ה הצעירים להרגיש כאן בנוח. העיר צריכה לדעת להשקיע באוכלוסייה הצעירה שלה כדי לפתח אותה ברמה האישית והמקצועית ולהשאיר אותה כאן כדי שבסופו של דבר היא תתרום לפיתוחה של העיר”.
אורי קיסרי. צילום: אורי קריספין
“מאמינה בעסקים קטנים”
קיסרי (31), בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ומנהל עסקים, היא מרצה עצמאית בתחום יישומי המחשב, כלכלה וחשבונאות. עד לא מזמן עבדה כשכירה, אך החליטה לצאת לדרך עצמאית על מנת לאפשר לעצמה יותר גמישות. “קודם כול, אני מאוד מאמינה בעסקים עצמאיים קטנים, יש להם כוח עצום, ושנית, זה מאפשר לי להיות יותר עם הילדים וגם להתנדב. אני חושבת שחשוב לקדם בעיר גם את נושא העסקים הקטנים, לתת לאנשים צעירים ומוכשרים את ההזדמנות להתפתח ולא להערים קשיים”.
במקביל היא פעילה בקהילה הגאה, מתנדבת וחברת ועד מנהל בארגון חושן (חינוך ושינוי), זרוע הסברה של הקהילה הגאה בישראל. “הפעילות בחושן הייתה זו שפתחה לי את העיניים לאקטיביזם ועשייה, זה משהו שקרה לי בשנים האחרונות. אשתי היא אדם מאוד ערכי ואמיתי, וכשהייתי מתלוננת על עוולות, היא תמיד הייתה אומרת, ‘מפריע לך? קומי תעשי’. אנחנו אוהבים להתלונן ולהגיד מה לא טוב, אבל העשייה שלנו שואפת לאפס. אז החלטתי שאם יש לי זמן להתלונן, יש לי זמן גם לעשות”.
"מדובר בבן אדם מעצים". איתי סהר
וזה מה שגרם לך לקפוץ ראש לפוליטיקה המקומית? “פוליטיקה זו מילה מאוד גדולה, ואני בכלל לא מסתכלת על זה בצורה הזאת. אני לא באה לעשות קריירה פוליטית, אני באה לעבוד ולשנות. חברי מועצה יכולים לחולל שינויים מאוד גדולים בעיר שלהם, והיה לי חשוב להיות חלק מהשינוי הזה. אני רואה את אשקלון מתפתחת ומתקדמת, ואני רוצה לקחת את העיר הזאת גם למקומות אחרים, שחשובים ולי וצריכים להיות חשובים לכל הצעירים בעיר שלנו. זה תפקיד התנדבותי שיגזול ממני לא מעט זמן, אבל אני מוכנה להשקיע כי חשובה לי העיר שבה אני חיה ושבה בחרתי לגדל את הילדים שלי. מבחינתי ההצהרה על הכניסה לפוליטיקה הייתה כמעט כמו יציאה שנייה מהארון”.
תסבירי. “זאת נשמעת אולי השוואה פרועה, אבל התגובות שקיבלתי אחרי שהודעתי שאני רצה הזכירו לי את התגובות ליציאה מהארון. אנשים הרימו גבה, תהו מה לי ולזה ואמרו שיעבור לי. הצעירים תופסים היום את הפוליטיקה כמשהו מושחת ולא מאמינים בשינוי אמיתי, וזה חבל לי. השינוי הוא אפשרי, פשוט צריך אנשים שמאמינים בו ומאמינים באקטיביזם. אם נאמין ונבחר באנשים שיכולים לחולל שינוי, הוא יגיע. אפשר לעשות כאן דברים מדהימים עבור הצעירים של העיר”.
למה בחרת לחבור דווקא לרשימה של איתי סהר? “הדברים קרו פחות או יותר מקביל. בהתחלה חשבתי לרוץ ברשימה עצמאית, כי לא ראיתי מועמד שאפשר לחבור אליו ושהעיר חשובה לו. אבל אז ראיתי שאיתי הצהיר, ומבחינתי הדרך הייתה ברורה. אני מכירה את איתי כבר שנים, עבדתי בג’ק בתקופה שבה הייתי סטודנטית, וכבר שם ראיתי שמדובר בבן אדם מעצים. כשהוא אומר הוא עושה ולא מדבר באוויר. נפגשנו, היה שיח מאוד פרקטי, ראיתי שאכפת לו, שהוא עושה את זה מסיבות אמיתיות וטובות והתחברנו”.
אורי קיסרי ובת זוגתה. צילום: אורי קריספין
“אימא שלי היא מודל לחיקוי”
קיסרי נולדה באוקראינה ועלתה ארצה בעלייה הגדולה של שנת 90 יחד עם הוריה ואחיה. בני המשפחה השתקעו בצפון הארץ ואחרי שנתיים עברו להתגורר באשקלון. לאחר כמה דירות שכורות וכשאורי הייתה בכיתה ד’ רכשה אימה את הדירה ברחוב ביאליק, שבה מתגוררת אורי היום.
ביסודי היא למדה בבית הספר הראל ולאחר מכן בבן צבי, את ההתאקלמות כעולה היא זוכרת כפשוטה ולא טראומטית. “היינו מגוון רחב של ילדים בבית הספר, ולא היו הקנטות על רקע זה שבאתי מבית של עולים. חוויתי דווקא הצקות על זה שהייתי ילדה שמנמנה, אבל זה לא משהו שהשפיע עליי או פגע בי, ילדים תמיד ימצאו על מה לצחוק”, היא אומרת. בתיכון למדה באורט אפרידר, היא הלכה בעקבות אחיה הגדול ממנה בשנה וביקשה לעשות "איחוד אחים". “זה הוביל לכך שלא הייתי בהגרלה יחד עם החברים שלי מבית הספר היסודי והגעתי לאורט ללא חברים בכלל, אבל זה גם עזר לי למצוא חברים חדשים”.
כשהייתה בכיתה ג’ התגרשו הוריה, ואביה גרגורי חזר לאוקראינה. מאז הם נפגשו פעמיים, אורי טסה לבקר אותו שם. “זה משהו שקרה ללא מעט זוגות שעלו ארצה ונכנסו למשבר של עלייה. כשנכנסים למשבר או שיוצאים מחוזקים או שהכול מתפרק. ההורים שלי לא צלחו את המשבר הזה כזוג, וזה פירק אותם. אמנם נפגשנו רק פעמיים מאז שהוא עזב, אבל אנחנו בקשר טוב ומדברים לא מעט בסקייפ. היום כשאני מסתכלת על כל מיני סוגים של משפחות, אני מבינה שבסוף משפחה מאושרת היא משפחה שיש בה אהבה, תמיכה, כבוד וערכים, וזה לא משנה אם יש שם רק אימא או רק אבא או שתי אימהות. אימא שלי נתנה לנו תחושה של משפחה, לא של משפחה חסרה”.
אימה קטי הייתה באוקראינה מורה לפסנתר, אך כשעלו ארצה למדה קוסמטיקה, והיא מתעסקת בתחום מאז. “אימא שלי עצמאית. לאחר הגירושים היא נאלצה לעזוב את העסק ולהיות שכירה, כי כשאתה מפרנס יחיד ומגדל שני ילדים קצת קשה להסתמך על עסק עצמאי קטן. אחרי כמה שנים, כשהיא נעמדה על הרגליים, היא שוב פתחה עסק משלה. אימא שלי היא דמות מאוד חזקה ומשמעותית עבורי, היא מודל חיקוי”.
“זה הפתיע את אימא שלי”
המילה "לסבית" יצאה מפיה של אורי רק בגיל 23. עד אז ניהלה קשרים רומנטיים ארוכים עם גברים. רק במהלך לימודיה לתואר ראשון העזה להתמודד עם מה שהדחיקה כל השנים. “במבט לאחור הבנתי שהיו לזה לא מעט רמזים מטרימים לאורך כל הדרך, אבל לא רציתי לראות אותם ולא הקשבתי ללב שלי. השיח הזה לא היה קיים אז, לא בבית הספר, לא בבית ולא בטלוויזיה, וגם כשהיה כבר שיח הוא היה שלילי. מבחינתי להיות לסבית היה להסתפר קצר, ללבוש חולצת משבצות ולחיות בבדידות וללא ילדים עד סוף חיי. ככה ראיתי את זה בתור נערה. לא הייתה הסברה, לא היו דמויות להט”ביות חזקות, וזה בעיקר עורר גיחוך וזלזול. עד היום, אגב, המילה ‘הומו’ נחשבת קללה, וזה נורא בעיניי”.
מתי החלטת לא להסתיר יותר? “בשנים הראשונות הכחשתי גם מול עצמי, אבל הסתובבתי עם משהו רע בבטן. האנרגיות שהולכות על להסתיר הן מטורפות. במקום לפתח את עצמך, את עסוקה כל הזמן בלנסות להסתיר ולהכחיש. לאורך כל הדרך אמרתי לעצמי, ‘תשכחי מזה, יש לך חבר והכול טוב’. ניסיתי לשכנע את עצמי שזו סתם סקרנות, שאני אוהבת את בן הזוג שלי, והנה זה תכף יחלוף. באמת אהבתי את בני הזוג שהיו לי, ומעולם לא הייתי עם מישהו רק כי צריך. אבל ברגע שנתתי לעצמי להרגיש כלפי נשים הבנתי שאי אפשר להשוות את זה לרגשות שלי כלפי גברים”.
משפחת קיסרי: אורי, שני, בל ותום. צילום: אורי קריספין
מתי זה קרה? “בגיל 23 פגשתי מישהי והתחלנו לצאת. בהתחלה זה היה סודי, היא הייתה מחוץ לארון, אבל אני מבחינתי לא הייתי לסבית. לאט לאט ראיתי כמה נוח היא מרגישה עם עצמה, וזה היה מדהים בעיניי שהיא קיבלה את עצמה ללא שום הסתייגויות והשגות וחיה את חייה. למדתי ממנה לעשות את זה גם ויצאתי מהארון. מהרגע שבו החלטתי תוך יומיים כבר כולם ידעו, הפסקנו להתחבא, החזקנו ידיים ברחוב וישבנו ביחד על הבר. זה יצא מהר מאוד החוצה כי זה גם היה משהו שהוא לא רגיל בנוף של העיר שלנו”.
איך אימא שלך קיבלה את זה? “תמיד היינו חברות מאוד טובות, והעובדה שהייתי צריכה להסתיר את זה ממנה גרמה לנו להתרחק. אני לא טובה בלשקר, אז פשוט התרחקתי, ויום אחד זה נפלט לי בשיחת טלפון. היא לא אמרה כלום ולא הצליחה לדבר איתי במשך כמה ימים. זה הפתיע אותה מאוד כי היא ממש לא ראתה שמשהו כזה הולך לקרות. אני תמיד מזכירה לעצמי שאם לי לקח 23 שנה לקבל את עצמי, אני לא יכולה לצפות מהסביבה שלי לקבל את זה מיד. אז לקח לה כמה ימים וזהו. היום היא מקבלת ואוהבת את שני מאוד. אני תמיד צוחקת שהיא עושה הסברה להט”בית יותר טוב ממני. זה נראה כל כך טריוויאלי שאפילו המילה ‘לקבל’ היא מיותרת”.
“היה חשוב לנו לעמוד מתחת לחופה”
לקראת סיום התואר עברה קיסרי להתגורר בתל אביב כי לדבריה: “הבנתי שזה המקום עבורי, מבחינת תעסוקה והיחס לקהילה”. היא החלה לעבוד כמנהלת ההדרכה והפיתוח העסקי וכמרצה במכללת אורין שפלטר. באותם ימים גם פגשה את שני קיסרי באחד הברים בתל אביב. “הכרנו בליין נשים. ישבנו אחת ליד השנייה בבר והתחלנו לפטפט, מאז אנחנו מפטפטות ביחד בהנאה רבה. הבנתי שהיא האחת די בהתחלה, היה נורא ברור שזה הולך לכיוון הזה. אחרי שנה וקצת של מגורים משותפים היא הציעה לי נישואים. היה סביב זה סיפור מצחיק כי במקביל גם אני החלטתי להציע וניסיתי לשכנע את החבר הכי טוב שלי לבוא איתי לבחור טבעת, והוא כל הזמן התחמק. בדיעבד הבנתי שהוא כבר הלך עם שני ולא רצה להרוס את ההפתעה”.
הן נישאו בחודש נובמבר 2014 בטקס מרגש שלא הותיר אף עין יבשה בקהל שערכו לכבודן החברים הטובים. “היה לנו חשוב לשמור על איזושהי מסגרת של חתונה קלאסית, לעמוד מתחת לחופה, להיות מוקפות בבני המשפחה, לשבור כוס ולעשות שבע ברכות. זאת הייתה אינטרפרטציה מדהימה לטקס המסורתי. זה היה מרגש מאוד עבור כולם. שתינו בנות מזל מבחינת המשפחות שעוטפות אותנו בקבלה אמיתית ואינסופית. אין שום ספק שאני חלק מהמשפחה שלה ושאחיות שלה הן ממש כמו האחיות שמעולם לא היו לי, וכך גם ההפך”.
במועצה האזורית חוף אשקלון ציינו הבוקר את יום הזיכרון לשואה והגבורה בטקסים רבים במוסדות החינוך. בישיבת "בני יששכר", בישוב באר גנים, אמר בטקס מנהל הישיבה, הרב משה ויצמן: "הנאצים ניסו להשמידנו בגלל היותנו יהודים, אנו מחנכים את תלמידנו להיות יהודים טובים יותר ונאמנים לזהותנו עתיקת היומין."
זוכרים את הנספים. יאיר פרג'ון בטקס יום השואה. צילום: דוברות מוא"ז חוף אשקלון
בביה"ס התיכון "שקמה" בקיבוץ יד מרדכי קיימו הבוקר שני טקסים, אחד לשכבה הבוגרת, האחר לשכבה הצעירה. בטקסים נכחו גם מנהלת ביה"ס, אופירה גל וראש המועצה, יאיר פרג'ון, שסיפר לתלמידים על מה הוא חושב במהלך הצפירה, שמפלחת את האוויר ועוצרת את הזמן מלכת.
פינת הזיכרון. צילום: דוברות מוא"ז חוף אשקלון
כשהיה ילד, כך סיפר, שאל את אביו נתן ז"ל על מה הוא חושב במהלך הצפירה ואביו השיב לו: "על כמה טוב שיש לנו מדינה, כמה טוב שאנו לא בגלות, מה אני יכול לעשות כדי לשמור על המדינה, ערכיה הדמוקרטיים וחוקיה". בהשראת אביו, גם ראש המועצה חושב על כך עד היום במהלך הצפירה.
יאיר פרג'ון עם תלמידים בטקס. צילום: דוברות מוא"ז חוף אשקלון
בכניסה למבנה המועצה האזורית חוף אשקלון, בישוב בת הדר, ליד המוקד המועצתי, הקימו פינת הנצחה לרגל יום השואה עם נרות, פרחים ושני שירים: "החול יזכור", שכתב נתן יונתן ו"לכל איש יש שם", שכתבה זלדה מישקובסקי.
גם נהגי ההסעות של המועצה ערכו מחווה משלהם ותלו דגלי ישראל בחזית האוטובוסים הצהובים של המועצה.
דווקא בתקופה זו, כאשר השיח השולט בנושא השואה הוא ה"חוק הפולני" הזוכה לביקורת קשות בארץ ובעולם, חובה לקרוא את ספרו של ד"ר יואל שילה היוצא בימים אלו, "השגחה פרטית" העוסק באכזריותו של העם הפולני, אכזריות בה נתקל הרב צבי אייזן ז"ל, אחד מניצולי השואה שהצליח לברוח ממחנה המוות אושוויץ בפולין. הוא מגולל את סיפור החיים הכמעט בלתי-יאמן של הרב צבי אייזן, חסיד גור ומושבניק.
הרב צבי אייזן זצ"ל במושב קוממיות
ד"ר שילה הוא מרצה ליהדות במכללה האקדמית אשקלון. הספר "השגחה פרטית" נכתב במסגרת קורס כתיבה ביוגרפית שהעביר ד"ר שילה בחסות המועצה האזורית שפיר, והוא יצא לאור בסיוע יד ושם. אחד הלומדים בו סיפר על הרב אייזן, אחד מחשובי אנשי הרוח מחסידות זו, ששילב את האמונה בחינוך ובעבודת כפיים.
כבר ממילותיו הראשונות והמצמררות של הספר אפשר להבין את הנס הגדול שקרה לרב. "מוקדם בבוקר נפתחה הדלת, ואני פרצתי החוצה אל חיי, פרצתי אל ריצת חיי. בלילה הקודם בא אלי אבי זצ"ל בחלום. 'הרשל! תציל את עצמך! מחר יאספו אתכם וייקחו אתכם למשרפות! ותציל איתך גם את שייע-וולף'. מכל משפחתי נשארתי האחרון והיחיד בעולם".
בהמשך הספר מצוטט הרב אייזן במשפטים שכאילו כוונו מראש כנגד החוק הפולני, המונע את סיפור מעורבותם של הפולנים בשואה. "הפולנים הם אנשים ארורים. אמנם, כשעוד היינו בלודז' לפני שהגענו לאושוויץ, הפולנים שפגשנו היו בסך-הכל די בסדר. יחסית התנהגו כמו בני אדם. קצת הצקות, קצת התנכלויות, קצת אנטישמיות- לא נורא. אבל במחנה, הפולנים האלה איבדו צלם אנוש".
ואז עובר ד"ר שילה בספרו לתיאורים המצמררים: "באושוויץ שלטו עלינו אסירים פולנים מרושעים. תחביב קבוע מרושע במיוחד היה חביב על העבריינים הנאלחים ששמרו עלינו. ריקודי מוות. הארורים נעלו נעלי-שלג מסומרות במיוחד לצורך זה. אוספים קבוצה גדולה של אסירים, משכיבים אותנו על האדמה בצפיפות מרבית, ומתחילים לדרוך, לקפוץ ולרקוד על גופינו".
האירועים הרבים לציון היום העצוב בו מתייחדת מדינת ישראל ועם ישראל עם זכרם של ששת מיליוני הקדושים שנספו בשואת אירופה, ינעלו הערב בטקס ממלכתי שיתקיים בקיבוץ יד מרדכי מדרום לאשקלון.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; שר האוצר, משה כחלון, מזכ"ל תנועת השומר הצעיר, איתי זידנברג וראש מועצת חוף אשקלון, יאיר פרג'ון – יישאו דברים.
דגם גטו ורשה במוזיאון יד מרדכי. צילום: תיירות יד מרדכי
העצרת תחל בשעה 19.30, הערב (חמישי), מוצאי יום השואה, לרגלי האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'.
העצרת תציין השנה 75 שנה למרד גטו ורשה, ו–75 שנה לעלייה על הקרקע של חברי הקיבוץ. במהלך העצרת יצוינו אירועים מרכזיים בתולדות העם היהודי, מאז "ליל הבדולח" (בשנת 1938) ועד להכרזה על הקמת המדינה – "מליל העלטה לליל ההחלטה".
אמש בשעות הערב, בפעילות ממוקדת של בלשי המשטרה במרכז ירושלים נגד סחר והפצה של סמים מסוכנים, הבחינו בלשי המשטרה במספר 'קליינטים' המגיעים לרחוב הסמוך לאחד מבתי המלון ושם נפגשים עם 2 חשודים שעפ"י החשד מכרו להם סמים מסוכנים.
בלשי תחנת 'לב הבירה' בירושלים שחשדו כי החשודים שוכרים חדר בבית המלון הסמוך וממנו פועלים להפצת הסמים, פשטו על חדרם ובחיפוש במקום תפסו סמים מסוג 'מריחואנה' המחולקים למנות עפ"י החשד לשם סחר, כ – 5000 ₪ במזומן ו – 6 מכשירים ניידים שעפ"י החשד שימשו את החשודים בביצוע העבירה.
שני החשודים תושבי אשקלון בני 19 נעצרו והובאו לחקירה בתחנת לב הבירה בחשד לסחר והספקה של סמים מסוכנים והחזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית.
תלמידי מגמת תקשורת במקיף ב' באשקלון, בית החינוך אשר מנוהל מזה מספר שנים על ידי רשת אמי"ת, בחרו כפרויקט גמר לתעד את סיפורו של ניצול שואה בסרט דוקומנטרי ובכך להנציח את סיפורו.
תלמידי מגמת תקשורת לומדים בין היתר את מקצוע הצילום והקולנוע, ועוברים הכנה מקצועית בצילום, עריכה וראיון בהדרכת המורה לתקשורת עדיאל לוי ורכזת המגמה גלית מזוז. מה שנותר הוא רק להוציא אל הפועל את מה שלמדו.
תלמידי מגמת התקשורת של אמי"ת מקיף ב'
את ניצול השואה ישראל בן דורי, יליד רומניה, הכירו התלמידים דרך סגן מנהל בית החינוך יעקב שטרן, אשר אימו שרדה יחד עם ישראל, את שואת יהודי טרנסניסטריה ברומניה.
במפגש עם ישראל חילקו התלמידים ביניהם את תפקידי הריאיון והצילום ותיעדו את ישראל מספר את סיפור הצלתו האישי, וכיצד כנער צעיר הצליח להציל גם את אימו ממוות.
לאחר הצילום השקיעו התלמידים שעות רבות של עבודה בעריכת הסרט, אשר יוקרן ביום השואה בפני כל תלמידי בית הספר.
בעקבות ההכרות עם תלמידי המגמה, הגיע ישראל בן דורי לביקור במקיף ב' אשקלון וסיפר את סיפורו לכל התלמידים.
הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך בהיכל התרבות במעמד ניצולי שואה, תושבי העיר, ראש העיר בפועל, תומר גלאם וחברי מועצת העיר.
מקהלות בתי הספר בהופעה. צילום: אלדד עובדיה
בטקס מרגש, שנערך בסימן '70 שנה למדינת ישראל', עלו לבמה ניצולי שואה, מלווים בנכדיהם ונציגים מטעם בני הנוער, והדליקו משואות לזכר ששת מיליון הנרצחים. כמו כן הופיעו מקהלות בתי הספר 'רותם', 'כרמים', 'מצפה ברנע' ולהקת 'כינור דוד'.
מקהלות בית הספר ריגשו. צילום: אלדד עובדיה
מוקדם יותר, נפגשו בני נוער רבים מאשקלון ברחבת היכל התרבות למעגלי שיח יחד עם ניצולי שואה מעמותת עמ"ך ורכזי תנועות הנוער.
לא נשכח. צילום: אלדד עובדיה
ראש העיר בפועל, תומר גלאם, נשא את הדברים הבאים בטקס המרכזי:
"לפני מספר חודשים נפגשתי עם דוד אריאל, ניצול שואה, תושב אשקלון. בעיתוי סימלי, זה היה יום בו השמיים זעקו. הם היו אפורים וגשם זלעפות כיסה את העיר. ואני, יושב לצד דוד ושומע ממנו את הסיפור שלו, את הזוועות שעבר כילד. בפרטי פרטים הוא סיפר לי מה שעבר עליו. על הפרידה מאבא, על ימים שלמים ללא אוכל ועל התגלמות הרוע איתה נאלץ להתמודד והוא בן 13 בלבד. הדמעות זלגו מעצמן.
תומר גלאם מול ניצולי השואה. צילום: אלדד עובדיה
הסיפור של דוד, שמיד נקרין חלק ממנו, הוא אחד מיני רבים. העולם שתק בזמן שנשים, ילדים וקשישים נרצחו בדם קר. זו הייתה תעשיית מוות שפעלה בשיטתיות ובברוטאליות שאי אפשר לתאר במילים. שישה מיליון יהודים, אחינו ואחיותינו נטבחו על ידי הצורר הנאצי.
אל מלא רחמים. צילום: אלדד עובדיה
הערב אני עומד כאן, נרגש. מביט בכם, ניצולים יקרים, לוחמים ורוצה לומר לכם תודה. תודה, כי בזכותכם אנחנו כאן היום. תודה שלמרות הקושי והזוועות שעברתם אתם בוחרים לשתף אותנו בסיפורים האישיים שלכם. תודה שהייתם שם בכל הצמתים החשובים: במלחמה על עצמאותנו, בפיתוח התעשייה, בבניית הארץ ובעיצובה של התרבות וההשכלה הגבוהה. בכל מקום.
גלאם מדליק משואה עם משפחות הניצולים. צילום: אלדד עובדיה
לצערי עשרות שנים עברו והאנטישמיות עדיין קיימת ובועטת. עדיין ישנם מכחישי שואה שמרימים ראש ומסרבים להודות כי מעל אדמת אירופה פעלה מכונת השמדה נאצית. עלינו בכל עת להוקיע ולזעוק: לא עוד!
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח החלו לפני זמן קצר בכל רחבי הארץ וכמובן גם באשקלון.
הטקס המרכזי יתקיים בשעה 19.45 בהיכל התרבות:
ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה בסימן '70 שנה למדינת ישראל' – הטקס יתקיים, במעמד ניצולי שואה ובני משפחותיהם, הנהלת העירייה וחברי מועצת העיר.
אירועים וטקסים נוספים:
ערב יום השואה, יום רביעי, 11.04.18:
17:00 | טקס יום השואה של ארגון 'עמך' בבית 'יד לבנים'.
18:30 | 'מפגש הידברות' מעגלי שיח רב דורי בין ניצולי שואה ותנועות הנוער באשקלון ברחבת 'היכל התרבות'. בשיתוף מחלקת תרבות, נוער וספורט בעירייה.
19:30 | 'זיכרון בסלון באשקלון' – עדות של יהושוע ורשבסקי ניצול שואה מאשקלון שיספר את סיפור הישרדותו בפאב הנשיא באשקלון, הקהל הרחב מוזמן. חפשו סולנים נוספים בעיר באתר https://www.zikaronbasalon.com
חודש לאחר שפרסמנו כאן לראשונה על עתירה של הורים נגד העירייה וההגרלות שהיא מבצעת לקבלת תלמידים לכיתה א' לשנת הלימודים הבאה הגיעו הצדדים לספסלי בית המשפט. שם נחלו ההורים הפסד מוחץ.
בתחילת השבוע פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע כי יש למחוק את העתירה שהוגשה נגד העירייה בעניין ההחלטה לביטול נוהל איחוד אחים בבית הספר 'לאומנויות'.
עיריית אשקלון
כזכור, המדובר בשני עותרים, אשר פנו לבית המשפט וטענו כי החלטת הרשות לביטול נוהל איחוד אחים נעשתה שלא כדין. כמו כן, טענו העותרים שיש לבטל את ההחלטה ולהשאיר את נוהל איחוד אחים בבית הספר 'לאומנויות' מאחר וביטול הנוהל יפגע בשוויון.
בנוסף לעתירה, הגישו העותרים בקשה לבית המשפט להוציא צו אשר ימנע מהרשות לבצע את ההגרלה שנקבעה יום למחרת הגשת העתירה עד להחלטת בית המשפט בנושא.
בית המשפט דחה את בקשתם של העותרים לקבלת צו, מאחר ופעלו בשיהוי רב וקבע כי על הרשות להגיב לעתירה. ההגרלה התקיימה במועד הקבוע בנוכחות הגורמים הרלוונטיים ויועץ משפטי כנדרש במקרים מסוג זה.
אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב/ingimage
בתגובה המקדמית לעתירה, נימקה העירייה את החלטתה בכך כי, בניגוד לטענות העותרים, ביטול נוהל איחוד אחים מחזק את עקרון השוויון, במיוחד לאור הנחיות משרד החינוך אשר קובעות כי אחד התנאים להישארותו של בית הספר 'לאומנויות' בית ספר ייחודי, הוא ביטול נוהל איחוד אחים בבית הספר.
יתרה מכך, הובהר לבית המשפט כי אף אם לא היו מתקבלות הנחיות ממשרד החינוך, הרי שההחלטה נמצאת בסמכות הרשות ובהתאם לפסיקה, בית המשפט לא מתערב בהחלטות הרשות אלא במקרים חריגים בהם החלטת הרשות בלתי סבירה. במקרה דנן החלטת הרשות סבירה אף אם לא היו מתקבלות הנחיות משרד החינוך.
החופים כבר גדושים מתרחצים אבל לפחות מבחינה רשמית עונת הרחצה תפתח ביום שני הקרוב. שירותי ההצלה ישובו להינתן משעות הבוקר ועד הערב. בעיריית אשקלון דיווחו היום בחגיגיות ההיערכות הרבה הושלמה. כל שש החופים המוכרזים בעיר: חוף הגן הלאומי, החוף הנפרד, חוף דלילה, חוף דלילה צפון החדש, חוף בר-כוכבא דרום וחוף בר-כוכבא צפון ישובו לעבוד.
נערכים לפתיחה המחודשת. צילום: אחי בנאי
שירותי ההצלה יינתנו בכל ימות השבוע, לרבות שבתות וחגים, עד ל-08.10.18 על פי הפירוט הבא: בחודשים אפריל ואוקטובר בין השעות 07:00-17:00 בימות השבוע ובין השעות 07:00-17:00 בשבתות וחגים; בחודשים מאי וספטמבר בין השעות 07:00-17:00 בימות השבוע ובין השעות 07:00-18:00 בשבתות וחגים; בחודש יוני בין השעות 07:00-18:00 בימות השבוע ובין השעות 07:00-19:00; בחודשים יולי ואוגוסט בין השעות 07:00-19:00 בימות השבוע ובין השעות 07:00-19:00 בשבתות וחגים.
מיישרים את החול בחוף.
בערב יום הכיפורים, 18.10.18 יינתנו שירותי הצלה עד השעה 12:00 ובחוף הנפרד עד השעה 14:00 וביום הכיפורים, 19.10.18 לא יינתנו כלל שירותי הצלה.
החוף הנפרד יהיה פתוח לנשים בימים ראשון, שלישי וחמישי ולגברים בימים שני, רביעי ושישי. בשבתות וחגים החוף יהיה פתוח לציבור הרחב. אחד החידושים בעונת הרחצה הבעל"ט הוא מיתוג החופים שהחל באמצעות האגף לשיפור פני העיר והחטיבה לתיירות בחברה הכלכלית ובמסגרתו יוחלפו ההצללות בחופים, יוצבו מקומות ישיבה ועצי דקל להשלמת המראה. כמו כן, סוכות המצילים יעברו מתיחת פנים, ייצבעו ויגודרו מחדש ובמוקדים שונים לאורך החוף יוקמו מגרשים ייעודיים למשחקי כדור שונים. הפרויקט ייצא לדרך בשבועות הקרובים בעלות של שלושה וחצי מיליון שקלים ויושלם במהלך העונה.
אפילו עם מטוס. כך זה אמור להראות לאחר המיתוג. הדמיה: אחי בנאי
עוד דיווחה העירייה, כי השנה התחדש צוות המצילים של העירייה באופנוע ים מתקציב משרד הפנים, ככלי עבודה חשוב שיסייע להציל חיי אדם ולהבטיח את שלומם של עשרות אלפי המתרחצים, שצפויים לפקוד את חופי אשקלון בעונת הרחצה הקרובה. האופנוע החדש מצטרף לשלושת האופנועים שכבר נמצאים בשימוש.
סוכת המצילים בחוף בר כוכבא דרום, שנפגעה במהלך עונת החורף, נמצאת בשלבים האחרונים של בנייה ושיפוץ והיא תוצב מחדש במהלך חודש מאי.
גם השנה יופעלו המזנונים בחופים בכל ימות השבוע עד רדת החשיכה ומחירי המזון והמשקאות שיימכרו בהם יהיו תחת פיקוח. באי החוף יוכלו לשכור כיסאות ושמשיות במחירים מוזלים שלא יעלו על 5 שקלים לכיסא ו-10 שקלים לשמשיה ולמיטת שיזוף.
עדנה אוחיון היא אחת הנשים המוערכות באשקלון. היא מיסטיקנית ונומרולוגית שזה אומר שרק תראו לה את הלבן בעיניים שלכם והיא תדע עליכם הכל . ראו הוזהרתם והשבוע היא אצלנו בדף הבית
שופינג : אוהבת עם חברה
לא יכולה בלי: קפה עם חלב + הילדים שלי
חולשה ל:סבא שלי
כשאת רואה גבר יפה: בוחנת את העיניים שלו
הלוואי ש: שהייתי גרה במנהטן בדירה ענקית עם מרפסת ענקית שמשקיפה על כל ניו יורק
חבל ש: שלא נולדתי באמריקה
מזל ש: שאני חזקה ואנרגטית
פנטזיה: להיות כל חודש בארץ אחרת בלי לעשות חשבון לכסף
סמל סקס: אין תגובה
מה לעולם לא תעשי ליד בן זוגך: לעולם לא אפגע בו או אשפיל
בערב יום השואה יפתח פאב הנשיא את המקום. בשונה מיום רגיל, אשר בו פוקדים את הפאב צעירים לשתות בירה, יגיע למקום ניצול השואה יהושוע ורשבסקי, תושב העיר אשקלון, ניצול מחנה ההשמדה טרבלינקה שמשפחתו נספתה בזוועות ויספר את עדותו. הקהל הרחב מוזמן להגיע ולהשתתף בערב.
נפגשתי עם יהושוע ואשתו חיה, זוג מקסים שמתגורר בשכונת אפרידר לא הרחק מפאב הנשיא. הסיפור של יהושוע מתחדד השנה לנוכח החוק הפולני לאסור האשמה של פשעים של פולנים נגד יהודים, כשבעצם אחיו נרצח בידי מקומיים פולנים. חשוב להשמיע את האמת ההיסטורית ולא לתת להכחשת שואה לעבור. יהושוע יצא בעבר למסעות לפולין ונרגש מאוד להגיע לערב ולספר את סיפורו לצעירים ולתושבי העיר ליד המקום שהוא מתגורר בו.
יהושוע ורשבסקי ואשתו (במרכז)
זוהי השנה השלישית שאני מעורב בפרויקט. הפעם אני מרכז את הפרויקט באשקלון. אני דור שלישי לניצולי שואה מצד אימי, וחשוב לי שליום הזה תהיה משמעות שונה, מעבר לטקסים והסרטים שאנו רגילים לראות על המסך בכל שנה.
לוחמי האש מתחנת אשקלון מוזעקים כעט מידי יום לשריפות, ברובן הן שריפות קטנות שמסתיימות ללא נפגעים. אבל מסקנות חקירותיו של חוקר השריפות בתחנת אשקלון מגלה היום כי ישנה תופעה של אזרחים שמזלזלים בכלל הפשוט והידוע שבדלי סיגריות מכבים ורק לאחר מכן זורקים אותם לפח. בתחנת הכיבוי המקומית מדווחים היום שרק לאחרונה פרצו 3 שריפות בבניינים רבי קומות ברחוב בן גוריון וברחוב ניצנים שהסתיימו בנס לא קטן וחיי אדם היו מוטלים על הכף בגלל בדליי סיגריות.
מסתור כביסה שרוף. צילום: דוברות כב"ה דרום
לוחמי האש אשר הגיעו למקומות השריפות בכל אחד מהאירועים זיהו שריפה ועשן סמיך במסתורי כביסה ובפרגולות, ונאלצו לפנות דיירים מהדירות ולאוורר את הדירות מעשן. בכל אחת מהשריפות נגרם נזק לרכוש פרטי ומשותף.
מיטה שנשרפה רק בגלל סיגריה בוערת. צילום: דוברות כב"ה דרום
