יו”ר סיעת "תכלית עכשיו" יורם שפר אמר השבוע כי בתוקף תפקידו כממונה על ההנדסה לא ייתן אישור לבניית תחנת מרכזית חלופית כל עוד נצב”א לא ביקשה היתר לבניית תחנה חדשה. “אני מלווה את הנושא מחודש מאי 2014, ובינתיים אין אפילו בקשה להיתר. מי שאומר לציבור שתחנה תקום או שהתכניות לכך יאושרו תוך כמה חודשים מטעה, בלשון המעטה”, אומר שפר השבוע.
אין אפילו בקשה להיתר. גלאם, ושפר באתר בנייה אחר. צילום: אשר דיין
בשבועות האחרונים עלה שוב נושא התחנה המרכזית באשקלון לכותרות, אחרי שחלקים מתקרת התחנה נפלו ובנס לא היו נפגעים. אולם שפר לא לקח סיכון והורה על סגירת חלק מהרציפים. על פי דוח שהוכן על התחנה, עולה כי התקרה בתחנה סובלת בחלקה מנפיחות שעלולה להביא לקריסה. על פי ההמלצות, יש לבצע חציבה בתחנה ולפנות חלק מהמקומות שעלולים לקרוס.
החלק בתקרת התחנה המרכזית שנפל
על פי המכתב, נטען כי בתוך חצי שנה התחנה אמורה להיהרס, אולם שפר אומר שהדברים לא מדויקים. “אין אפילו בקשה להיתר לבנות תחנה חדשה”, אומר שפר. “כבר בשנת 2015 העברתי החלטה עקרונית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה לקדם תחנה חדשה, אך זה לא יצא לפועל.
בשורה דרמטית התקבלה בתחילת השבוע לתושבי העיר אשקלון: מענק בסך 17 מיליון שקל יתקבל ממשרדי האוצר. המענק הינו תמריץ על כך שעיריית אשקלון בראשותו של תומר גלאם הצליחה לשחרר את החסמים ליזמים ולהיות לעיר שבה נופק מספר היתרי הבנייה הגבוה ביותר בשנת 2017.
מתכוננים לפתיחת עונת הרחצה. תומר גלאם באתר העבודות. צילום: דוברות עיריית אשקלון
ראש עיריית אשקלון בפועל תומר גלאם מסביר כי הבשורה לתושבים משמעותית הרבה מעבר למענק עצמו. “המהפכה באשקלון התחילה, והנתונים הללו הם ההוכחה לכך”, אומר גלאם. “בתקופת כהונתי קבלנים הפסיקו לקבל העדפה פסולה על פי קרבתם לראש העיר, ולכן אשקלון טיפסה למקום הראשון בארץ בהענקת היתרי בנייה בזמן הקצר ביותר. קידום מתן היתרי בנייה לכל חברות הבנייה מסייע גם לקבלנים וגם לתושבים בכדי שיוכלו להיכנס אל ביתם במהרה. זאת גם הסיבה שיזמים מכל הארץ מעוניינים להגיע לבנות בעיר שלנו. כשכולם מדברים על שחרור חסמים ליזמים, אנחנו עושים זאת הלכה למעשה”.
גלאם וכחלון. צילום: משרד האוצר
לאור הבשורה כינס גלאם ביום שלישי השבוע את עובדי מינהל ההנדסה יחד עם הממונה על ההנדסה יורם שפר והודה להם: “המענק שקיבלנו הוא המון בזכותכם. ההישג הזה הוא אדיר עבור כולנו. כולכם, עובדי מינהל ההנדסה והממונה על ההנדסה סגן ראש העירייה יורם שפר, עשיתם עבודה יוצאת דופן, וללא ספק מגיעה לכם התודה על העבודה המאומצת שבזכותה אנו קוצרים את הפירות”. עוד הודה גלאם לשר האוצר משה כחלון ואמר כי המענק שהתקבל השבוע הינו חלק ממאות מיליוני שקלים שהצליח לגייס השנה. “תקצוב של עוד 17 מיליון שקלים לתושבי אשקלון זהו עוד סכום אדיר מתוך מאות מיליוני שקלים שהצלחתי בזמן קצר לגייס עבור העיר. לשמחתי, אנו זוכים לתמיכה רחבה מהממשלה וכל שקל שייכנס לקופת העירייה יושקע בתושבים ובפיתוח העיר”.
מעשה בבחור די מוצלח, ערכי, משכיל ומחונך, על הישגיו תמיד טרח ובמעשיו חלילה לא סרח. הסתדר לבדו כך או כך, מעולם לא דרש או נתמך, מאחריות מעולם לא ברח, ושום מחויבות לא זנח!
לימים הוא הגיע רחוק, תפקיד ממלכתי – זה לא צחוק! בראשות הרשות מַתְוֵוה חוק, בידו להחליט ולפסוק! אין ספק, זה כוח מתוק! אך הוא לא טומן ידו עמוק, לקח על עצמו ביושר לבדוק בכל עניין ובעיה לעסוק!
ממש מופת ודוגמה לעילא, והרי הוא אדם של מילה, אך גם הוא… מעד לנפילה כשהסתנוור מאורות התהילה כל כך חשש מרמייה ומעילה עד שמינה את חבריו ללא עילה לתפקידי מפתח מעצבי קהילה אך נטולי ניסיון ויכולת תחילה!
הקיף עצמו יועצי סרק… אך אוהבים, מקבלי החלטות הרות גורל… אך חובבים. וכל אותה העת אותו הם סובבים, כמו ירח שיכור מאורם של כוכבים. לא מצליח לראות עד כמה מאכזבים נצנוצי שווא בחשיכה מהבהבים, לבסוף, לבדו נותר עם רגשות מעורבים עם הרבה ערבויות אך ללא ערבים!
רגע לפני הבחירות המתרגשות עלינו רציתי להסב את תשומת לבכם לסוגיה חשובה ומורכבת: מינוי מקורבים.
מבחינה אתית וחוקית חל איסור מובהק על העדפת מקורבים או נפוטיזם (העסקת קרובי משפחה) במערכת ציבורית דמוקרטית. בפקודת העיריות (מסמך משפטי תקף מימי המנדט הבריטי) נוסף תיקון בשנת 2001 שמוקדש כולו לסייגים להעסקת קרוב משפחה. הפירוט שם ברור ומדויק וחל על כלל הרשויות המקומיות בישראל ואף מגדיר היטב את כללי המינוי.
ואכן, תופעת העסקת בני משפחה נבלמה כמעט באופן מוחלט במשרדים ממשלתיים וציבוריים. עם זאת, מינוי פוליטי הוא תופעה עמומה יותר ולהגדרת מינוי זה פרצות שונות מבחינה אתית בגלל שהוא שנוי במחלוקת.
חִשבו רגע על מסע הבחירות של המועמדים לראשות העיר בשנה האחרונה. כל אחד בנה אסטרטגיה ייחודית, הגדיר חזון ומצע בחירות, הקדיש את מרצו, זמנו והונו לטובת ההזדמנות להיבחר על ידי הציבור. כל מועמד כינס סביבו מעגל של אנשי שלומו, תומכים ובעלי עניין… חבריו למסע ולמשא! והרי זה טבעי ולגיטימי דווקא בגלל תרבות הבחירות בישראל, שלצערנו מוּעדת לעיתים קרובות לפרובוקציות וחתרנות בין מחנות המועמדים, בפרט בישורת האחרונה כשלפעמים ישנה תחושה שכל האמצעים כשרים לטובת המטרה, גם במחיר הפגיעה האישית במועמד אחר, בסביבתו ומשפחתו.
קבוצה של גולשי גלים, דייגים ואנשים שאוהבים את הים פתחה השבוע במאבק נגד העבודות שמבצעת החברה הממשלתית להגנה על מצוקי חוף הים התיכון, בחופיה של אשקלון. “התכנית כוללת הצבת גיאוטיובים בתוך המים וזאת לאורך כל רצועת החוף הצפונית של אשקלון, באורך של 1.2 ק”מ. מדובר בהתערבות ברוטלית בטבע, שאינה מהווה פתרון ואף תיצור בעתיד בעיות קשות יותר”, מסביר עומרי בוזחיש, פעיל מרכזי במטה המאבק
התערבות ברוטלית בטבע. בוזחיש
הגיאוטיובים שעליהם מדבר בוזחיש הם למעשה יריעות גיאו-טכניות מלאות בחול, אשר מוטבעות בעומק של כמה מטרים בים ונועדות למיתון של עוצמת הגלים. עבודה מסוג זה נעשתה כבר מול מלון הולידיי-אין וכעת מתקדמת צפונה.
אסדה להנחת הגיאוטיובים בקרקעית הים.
“הגאוטיובים לא נוסו כלל בארץ, ואנחנו העיר הראשונה שהולכת להשתמש בשיטה הזו”, מוסיף בוזחיש, “היא בוודאי עדיפה משובר גלים, כי קל מאוד לפרק אותה, אך עדיין, לא זו הדרך. קל להשתמש באשקלון, עיר פריפריה, כעיר ניסוי לשאר חלקי הארץ”.
אין חולק על העובדה שחופי אשקלון ספגו בעשורים האחרונים פגיעה קשה מאוד, הבאה לידי ביטוי בצמצום ניכר של שטח החוף והתמוטטות המצוק והכורכר ונסיגה שלו. המלון שנבנה במרחק של עשרות מטרים מהחוף מצוי היום מטרים ספורים משפת המצוק. לכן הוקמו שם מיגוני המים המוטבעים.
“זה הבית של הגולשים”
“אם כבר מתערבים בטבע בצורה כזאת ברוטלית שתשחית לנו את הנכס היחידי שיש לעיר, צריכים לעשות זאת רק איפה שחייב, כלומר באזור הולידיי-אין”, אומר בוזחיש, “מקטע זה הוא באמת תחת סיכון גבוה, והוא חייב טיפול מיידי. עם זאת, ללא הגנה יבשתית לא יישאר סיכוי לצוק ולדעתי הוא לא יחזיק יותר מארבעה חורפים קשים”.
המצוק באשקלון
בימים אלה מתבצעות עבודות בחוף גוטה, וכעת המטרה של חברי מטה המאבק היא לעצור אותן. “זה החוף המרכזי של גולשי הגלים, ומאות תושבים פוקדים חוף זה עשרות שנים, זה הבית שלהם. אזור זה איננו מהווה סיכון לאיש ואפשר ורצוי לעצור את העבודות הימיות לפני שלא תהיה דרך חזרה”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
על איזו פגיעה אתם מדברים? “פרויקט זה יכול לגרום לנזק חסר תקדים בכל המובנים. ההיסטוריה של אשקלון מלמדת שכל פעם שהתערבו התערבות ברוטלית בים זה הוביל להרס. חוף בר כוכבא, שהיה אחד החופים הגדולים ביותר בארץ, לאחר בניית שוברי הגלים בדלילה, רצועת החוף התכווצה משמעותית. אותו דבר קרה גם לאחר בניית המרינה באשקלון, דבר שגרם לאסון אקולוגי ולמצב שאנו חיים בו היום. כלומר הפתרון המוצע רק יעביר את הבעיה לחופים הצפוניים יותר ויגרום לנזק חסר תקדים, שיפגע בעתיד הלא רחוק גם בשמורות הטבע. במהלך זה אפשר פשוט להיפרד מהחופים היפים של אשקלון. אנחנו נהפוך לעיר תחת מצור של שוברי גלים, 75 אחוז מרצועת החוף יהפכו להיות תחת שוברי גלים, מרינה או גאוטיובים. הגולשים נפגעים, הדגה תיפגע, והחופים יהיו מזוהמים. בנוסף, ענפי ספורט שלמים כמו גלישת גלים, קייט-סרף, צלילה חופשית הולכים להיפגע אנושות, דווקא כאשר ענפים אלה החלו להתפתח בעיר בצורה יוצאת דופן. חשוב לציין שהגיאוטיובים גם מהווים סכנת חיים של ממש, אני אישית נחבלתי לא פעם, ובאחד המקרים הייתי בסכנה של ממש ונאבקתי במשך 20 דק כדי לצאת מהמצב שנקלעתי אליו”.
הגולשת האשקלונית לודמילה מטבייב. אילוסרציה
מה אתם דורשים? “אנו דורשים לעצור את הפרויקט במיידי, ובמהלך זה נוכל לבחון את ההשפעה של הגיאוטיוב באזור הקריטי של מלון הולידיי-אין. בכך אפשר יהיה קודם כול לראות אם הפתרון בכלל עובד. משנים עברו למדנו וחווינו במו עינינו מספר כשלים, שגם בזבזו הרבה כסף וגם הרסו את החוף כליל. חשוב לציין שצריך לפתור את בעיית המצוק, אבל לא בדרך כזאת ברוטלית שתחריב את הים. יש לנו רצועת חוף קטנה שצריך לשמור עליה, רצועת חוף יפיפייה, יש הרבה מאוד פתרונות אפשריים”.
רצועת חוף קטנה. לא נשמור עליה? צילום: אלעד הלר
למשל? “לדוגמה פתרון יבשתי לחלק שמצפון לגוטה על ידי טראסות, בדיוק כמו בחוף בר כוכבא. שם הצוק לא מהווה סיכון לאף אחד ויש מקום לעבוד וליצור שיפוע לצוק שמוגן על ידי מסלעה. במהלך זה אנחנו לא פוגעים בחופי הים שלנו, בנוסף, המהלך ינגיש את החופים לרחצה ויגדיל את התיירות בעיר. אפשרות נוספת שעלתה כבר לפני מספר שנים על ידי יואב נקש, גולש שתרם רבות לשמירה על המצוק, היא הקמת ריף מלאכותי. פתרון זה יוביל רק לדברים טובים. החיסרון היחידי בו אלה העלויות הגבוהות, אבל אני מניח שהרבה כסף כבר נשפך על ניסיונות קודמים שלא היו יעילים”.
המרכז לנפגעי גזענות פנה השבוע למיב”ע מבחני תיאוריה סניף אשקלון ולמשרד התחבורה בטענה כי הסניף הפלה נבחן על רקע צבע עורו ומוצאו. הנבחן הוא אבבה טמסגן, תושב העיר בשנות ה-30 לחייו יוצא אתיופיה, שהגיע לפני כשבועיים וחצי להיבחן במבחן התיאוריה, במסגרת הליך הוצאת רישיון לרכב פרטי.
לאחר שסיים את המבחן ניגש לפקידה במקום וביקש לדעת מה תוצאת הבחינה. בשלב זה, כך על פי הפנייה של המרכז, אמרה לו הפקידה שהוא עבר את המבחן בהצלחה. “אולם מנהלת שנכחה במקום הודיעה למרשי כי היות שהוא אינו דובר עברית רהוטה והיות שבמהלך החודש החולף הוא נכשל בשתי הפעמים בהן הוא ניגש למבחן העיוני, אין זה סביר שהוא הצליח במבחן מבלי להעתיק. משכך סירבה להנפיק למרשי אישור כי עבר את המבחן העיוני בהצלחה ואף הזמינה למקום משטרה”, נכתב.
בפנייה החתומה על ידי עו”ד אורי נרוב, המייצג את טמסגן מטעם המרכז לנפגעי גזענות, נכתב עוד כי טמסגן ניסה להסביר כי לא העתיק במבחן, אלא שההסברים שלו “נפלו על אוזניים ערלות ועם הגעת המשטרה למקום, הוא נלקח, כאחרון העבריינים, לתחנת המשטרה באשקלון”.
בתחנת המשטרה, כך נטען, נערך עליו חיפוש גופני, אולם לאחר שלא נמצא דבר אשר יעיד על כך שהוא העתיק בבחינה הוא שוחרר לדרכו. “זאת ועוד, למיטב ידיעת מרשי גם בדיקת הסרטונים מהמצלמות המוצבות בסניף, לא העלתה דבר שיעיד על כך שמרשי העתיק במבחן”, ציין עורך הדין.
“אין בדל הוכחה להעתקה”
למרות התקרית הלא נעימה, טמסגן לא ויתר ובחלוף מספר ימים שב שוב אל הסניף וביקש לקבל לידיו את האישור המיוחל ושוב נתקל בסירוב. “כל תחנוניו לא הועילו לו וכל ניסיונותיו לקבל הסבר מניח את הדעת לכך שנמנע ממנו האישור בשעה שאין ולו בדל של הוכחה לכך שהוא העתיק במבחן, עלו כולם בתוהו”, מסביר עו”ד נרוב.
לוח התמרורים. משרד התחבורה
בנוסף גם נמסר לו, לדבריו, כי יוכל לגשת שוב למבחן העיוני רק בחלוף תקופה של שנה וחצי ממועד המבחן האחרון אליו ניגש, “אולם אף אחד לא טרח להסביר לו מה הסיבה לכך. לנוכח מצב דברים זה מרשי עזב את הסניף בבושת פנים, ומבלי שניתן לו האישור המבוקש”, נכתב.
“דעה קדומה וגזענות”
לטענת עורך הדין מדובר בהתנהלות שהיא בניגוד לחוק. “התנהלותכם גרמה לביזוי, השפלה וסבל ונודף ממנה ניחוח כבד של הפליה פסולה על רקע צבע עור ומוצא” הוא כתב. עוד הוסיף: “נראה שהסיבה היחידה שמרשי נחשד בהעתקה נעוצה בדעה קדומה וגזענית לפיה העובדה שמרשי, המשתייך לציבור יוצאי אתיופיה, עבר את המבחן העיוני בהצלחה אינה סבירה והגיונית שכן הוא חסר מסוגלות לכך”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בנוסף, ציין עורך הדין כי חומרת המקרה מתעצמת עוד יותר לנוכח העובדה שאף על פי שהמשטרה לא מצאה ולו בדל של הוכחה להעתקה במבחן, הן בחיפוש הגופני שנערך עליו והן בסרטונים שנלקחו ממצלמות האבטחה המוצבות בסניף, הם עמדו על סירובם ולא הנפיקו לו את האישור. “על אף שמרשי נכשל פעמיים במבחן העיוני הוא לא התייאש, המשיך לשקוד על לימודיו, ניגש שוב למבחן העיוני ועבר אותו בהצלחה. אולם בשונה מיתר המבחנים, מרשי נחשד על ידכם בהעתקה במבחן, וזאת אך על בסיס עמדה מפלה וגזענית הנובעת מצבע עורו ומוצאו של מרשי. התנהלותכם זו עולה כדי פגיעה אנושה בכבוד האדם ובזכות לשוויון של מרשי. לדאבון הלב, נראה כי במקרה דנן הרימה הגזענות את ראשה המכוער”. עוד ציין כי מדובר ב“חשדות סרק המבוססים על הנחה מפלה וגזענית, הקושרת בין צבע עורו ומוצאו לבין כישוריו ויכולותיו”.
“אירוע משפיל”
בהמשך ציין עורך הדין כי הפרת הוראות חוק איסור הפליה מהווה עוולה אזרחית המזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50 אלף שקל וכן מהווה עבירה פלילית. ולכן דרש לפצות את טמסגן בסכום הנ”ל. כמו כן נדרש למסור לו ללא כל דיחוי את האישור על כך שעבר את המבחן ולנקוט צעדים נגד מנהלת הסניף, אשר נהגה בגזענות לכאורה, על רקע מוצא וצבע עור.
השתתפתי השבוע בוועידת החינוך שהתקיימה באשקלון עירי. ראשית, תודה רבה על עצם כינוסה של ועידה שכזו שכולה דיברה חינוך – חינוך באשקלון. הנושאים שנבחרו היו מאלה שמעסיקים את צרכני ומשרתי מערכת החינוך והאנשים שייצגו כל תחום אנשי מקצוע ראויים הם. גם ארגון היום היה מופתי – יישר כוח.
יחד עם זאת, בפרסום הכנס נכתב "תינתן במה לרעיונות חדשניים ולקיים דיון בנושאים הבוערים…", ובפתיח של דברי המנחה נאמר שנעסוק "בהתמודדות העיר עם אתגרי החינוך". שמחתי לשמוע על ה"הישגים". לצערי, חסרו לי, מאוד, "האתגרים" ו"ההתמודדות" עימם.
ועידת עדי ישראל לחינוך. צילום: פבל
שמעתי מראש העיר, בפועל, על הישגי הבגרות במקיפים, אך לא שמעתי על האתגר שבחסר בבתי ספר טכנולוגיים לאותם בני נוער שהמקיפים לא מספקים את צרכיהם. הם, הם האתגר. כיצד מספקים להם מסגרות שיזהו את חזקותיהם וימצו את יכולתם?
לא שמעתי על כל אותם ילדים ובני נוער בסיכון, אותם אלה שבמקרה הטוב, יושבים בכיתה ו"מחממים את הכיסא" ובמקרה הפחות טוב, בלשון המעטה, נושרים נשירה סמויה או גלויה מהמערכת. הם, הם האתגר. איך אנחנו מסייעים להם בהתמודדותם?
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
התקיים פאנל, מרגש בעיני, בדבר חיוניות "מועצת הנוער", חבריה ופעולותיהם (גאווה של ממש). ובכל זאת, חסר לי מאוד לדעת איזה פעולות נעשות כדי להתמודד עם קירוב בני הנוער שאין מאחוריהם תמיכה של הורים שידם משגת, כלכלית או מנטלית, להוביל את ילדיהם לשאוף ולרצות. הם, הם האתגר. איך ממצים את הפוטנציאל של כל אחד ואחת?
הורי התלמידים בבית הספר ממ"ד ברנע יכולים לנשום לרווחה: שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים ומנהל בית הספר, דביר שפרן, נכנס לתפקידו. כזכור, משבר שנוצר בין משרד החינוך לעיריית אשקלון על רקע מינוי מנהלים לבתי ספר בעיר, גרם לעיכוב בכניסתו של שפרן לתפקיד.
דביר שפרן (מימין) בביקור של שר החינוך בבית הספר אתרוג. צילום: משרד החינוך
אלא שהמשבר הסתיים וכבר אתמול, במסגרת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, נערכה פגישה בין שפרן, לסגן ראש מינהל חינוך, יובל זוזט ומפקחת בית הספר, אביה ורטשלג.
במהלך הפגישה, שנערכה במינהל החינוך, נקבע כי ביום שני הקרוב, 20.08.18, יקיים שפרן שיחת היכרות עם כלל הורי בית הספר במטרה לפרוש בפניהם את משנתו ואת תוכנית העבודה הצפויה במהלך שנת הלימודים הקרובה. לפגישה יתלוו סגן ראש מינהל החינוך וצוותו ומפקחת בית הספר.
זה לא קורה הרבה, אבל בישיבת המועצה האחרונה ירדה הצעה של היועצת המשפטית של העירייה עו”ד הילה רווח לאשר מכרז למכירת מגרש ברחוב הטייסים. לכאורה, מדובר בעוד סעיף טריוויאלי שלא אמור לעורר עניין רב, אלא שבמקרה הזה הוא עורר עניין רב במיוחד.
מדובר במגרש שנכון להיום נועד לבניית בית מלון. כך הוא הוצג לחברי המועצה לפני כשנה כשנדרשו לאשר את מכירתו, וכך הוא הוצג גם בעת המכרז. אל המכרז הזה ניגשו שלושה, וההצעה הגבוהה הייתה של חברת “מבנים ונתיבים”. האומדן של העירייה על שווי המגרש עמד על 16 מיליון שקל, ואילו ההצעה הגבוהה עמדה על מעט יותר מ-18.5 מיליון שקל.
"ההיגיון ינצח". שלמה כהן
ההצעות הללו הובאו לאישורם של חברי ועדת המכרזים, אלא שמי שהסב את תשומת לבם של חברי הוועדה לעניין מסוים היה חבר המועצה שלמה כהן, ששאל שאלה שנראית תמימה על פניה, אך אין ספק כי הוא ידע על מה הוא מדבר: “אני מבין שהייעוד של המגרש הוא מלונאות. למה לא לשנות ייעוד למגורים, כך ערכו יעלה ויותר כסף ייכנס לקופת העירייה? המגרש נמצא במיקום שמתאים למגורים יותר מאשר למלונאות”, הוא תהה בקול וגרם לשאר חברי הוועדה למקד תשומת לב במכרז הזה.
בין מלונאות למגורים
רק כדי להבין: מגרש המיועד למלונאות שוויו נמוך בהרבה ממגרש המיועד למגורים. כך למשל המגרש הזה כמלונאות הוערך ב-16 מיליון שקל, אך אם הוא יהפוך למגרש לבניית בנייני מגורים, יזנק שוויו לפי ההערכות לכ-50 מיליון שקל ולפי הערכות אחרות לכ-80 מיליון שקל.
"אנחנו חייבים לזכות את המציע". עו"ד הילה רווח
מי שבין היתר השיבה לדבריו של כהן היא היועצת המשפטי עו”ד רווח, שאמרה לו כי אלה טיעונים שהוא היה אמור להעלות בדיון המקדים במועצה ואף הצביעה על סיכון בשל תביעה שעשוי להגיש בעל ההצעה הגבוהה ביותר, “לאחר שאישרתם במועצה מכירת המגרש, ויצאנו למכרז בו קיבלנו הצעות כשרות. אנחנו חייבים לזכות את המציע בעל ההצעה הטובה ביותר. יש שאלה של סיכון מול סיכוי. הסיכוי שאנחנו ניאלץ לא לזכות את המציע ונביא לפגיעה באותו מציע שאמור להיחשב כזוכה יביא לסיכון גבוה מול המציע בבית משפט, בו הוא ידרוש את זכותו על המגרש כזוכה במכרז. כמו כן, לא בטוח שניתן יהיה לשנות ייעוד מאחר ומדובר במגרש לתיירות. משרד התיירות לא בטוח שיאשר שינוי ייעוד”, אמרה רווח.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
המכרז הזה, אגב, התפרסם בפעם השנייה, לאחר שבפעם הראשונה לא היה זוכה. רווח הסבירה בוועדת המכרזים: “נעשו בדיקות ביחד עם מר אלברט אלקובי (ראש מינהלת הסכם הגג לשעבר), וכשהבנו שייקח שנים לשינוי הייעוד, אם בכלל יאושר על ידי משרד התיירות, הוחלט לפרסם פעם נוספת את המכרז”.
"הכחיש לחלוטין". אלברט אלקובי. צילום: אלמוג סוגבקר
אלא שמי שבדק את העניין מול אלקובי היה שלמה כהן וממנו הוא שמע דברים אחרים, “נאמר כי הייתה התייעצות עם אלברט אלקובי שאישר מכירת המגרש, אני התפלאתי על כך. דיברתי איתו אחרי הישיבה והוא הכחיש לחלוטין, הוא אפילו טען שבפעם הראשונה שהמכרז פורסם הוא ביטל את המכרז ורק לאחר שהתפטר פורסם המכרז בשנית”, אמר כהן לרווח והיא השיבה לו: “ציינתי שאלברט אלקובי אישר זאת מתוך אינפורמציה שהגיעה אליי”.
שמועות והודעות
סביב מכירת המגרש הזה נפוצו שמועות כאלה ואחרות, חלקן אף הגיעו לאוזניה של רווח והיא אמרה כך בוועדה: “הופצה הודעה בין החברים היושבים פה כי לכאורה היו דברים בלתי תקינים שנעשו בקשר למכרז זה. ביקשתי ממפיץ ההודעה שיגיע אליי כדי שנבדוק את הדברים, אולם הוא לא הגיע אליי. קיימת טענה כי העירייה פועלת לשינוי הייעוד למגרש זה ממלונאות למגורים וכי ערך המגרש יגיע ל-50 מיליון שקל, לכאורה”, אמרה רווח וביקשה לדעת מה עמדת מינהל ההנדסה.
בעוד מתמודדים ממשיכים לשדר עמימות באשר לזהות מי שישובצו במקומות הנוספים ברשימתם, סיעת 'תכלית עכשיו' מפרסמת כעת שם נוסף שיעמוד במקום השלישי ברשימה לבחירות למועצת העירייה. ראש הרשימה יורם שפר, החליט להציב במקום השלישי את היועצת העסקית חן אהרוני, תושבת שכונת הרצוג. "ראיתי איך יורם פעל בשכונה, ואפילו הגיע לישיבות שלנו כדי לשמוע את כולם. כיצד הוא עושה הכל בצנעה ובמקצועיות ומאוד התחברתי אליו", הסבירה היום אהרוני. שפר שנראה כי גמלה בליבו ההחלטה להציב אחריו פנים חדשות בפוליטיקה המקומית ולא לחבור לדמויות פוליטיות מוכרות, הבטיח להציב בארבעת המקומות הראשונים ברשימתו שתי נשים. לאחר שחשף בשבוע שעבר את השם הראשון, עזרא עוזר הוא חושף כעת את זהותה של האישה הראשונה שתוצב במקום השלישי. אהרוני בת ה-37 נשואה לניר, קצין בקבע, ולזוג שלושה ילדים. בהשכלתה היא מהנדסת תעשייה וניהול, ויועצת עסקית המתמחה בתחום הלוגיסטיקה והתפעול.
לתת הקלות לבעלי העסקים. חן אהרוני. צילום: יח"צ
אהרוני נחשבת לפעילה מרכזית בוועד שכונת הרצוג, בפורום ההורים של בית הספר "כרמים", מלווה עסקים באשקלון ועוד. היא מתעתדת לפתח את התחום העסקי באשקלון דרך החברות במועצת העיר.
בעיריית אשקלון דואגים ליידע את התושבים באמצעות שלטי חוצות בהישגים בשלל תחומים, כמו גם בתחום החינוך. ייתכן שגם לנתונים שפרסם משרד החינוך אתמול יראו בעירייה כהצלחה. אבל אנחנו שואפים תמיד להתקדם והמשך לעלות ולכל הפחות לשמור על הישג קודם.
משרד החינוך פרסם אמש את רשימת 292 בתי הספר המצטיינים בישראל לשנת הלימודים תשע"ח. ההצטיינות היא התחום הערכי, החברתי והלימודי. המדד גם מצפה מבתי הספר שיחוללו שיפור משמעותי בהשוואה לאשתקד ולא ינוחו על זרי דפנה.
חמישה בתי ספר מאשקלון זכו להיכנס לרשימה המכובדת שגם העניקה ציון לכל מוסד: 1 הגבוה ביותר ו-4 הנמוך ביותר. בית הספר לבנות 'אור חיה' המופעל על ידי ארגון חב"ד זכה בדירוג הגבוה 1, אורט הנרי רונסון ומקיף עירוני ד' זכו בדירוג 3 ובית הספר לאומניות ואולפנת צביה זכו בדירוג 4.
מקיף ד'. צילום: אלירם משה
הישג מרשים? לפני שנתלים ברחבי העיר שלטי חוצות המציינים את ההישג בתקופה רגישה מעין זו, תרשו לנו לקלקל את החגיגה.
אם נשווה את התוצאות השנה לעומת אשתקד נגלה כי מדובר בירידה שאינה מוסיפה כבוד לעיר ולקברניטיה. גם השוואה בין התוצאות של אשקלון ביחס לערים אחרות בדרום, מגלה עד כמה המצב לא מרנין.
שלטים והישגים. קמפיין החינוך העירוני האחרון
בשנה שעברה זכו 8 בתי ספר מאשקלון להיכלל ברשימה בתי הספר המצטיינים בישראל והשנה ירידה של כמעט 40%.
בשנה שעברה ישיבת צביה הובילה בגאווה את בתי הספר האשקלונים עם הדירוג 1 שנחשב הגבוה ביותר. השנה הישיבה נדחקה מהרשימה והיא כלל אינה מופיעה בה. גם מקיף א' ואורט אפרידר נעדרו ממנה.
השנה ישיבת צביה לא הרשימה. שר החינוך ותומר גלאם בסיור בישיבת צביה. צילום: אייל אסרף.
בתי הספר היחידים שהצליחו לשרוד הם כאמור 'אור חיה', אולפנת צביה, אומנויות, מקיף ד' ואורט הנרי רונסון.
פרשת שופטים פותחת בחוק המלך. החוק המופיע בפרשת השבוע רחוק מהדגם המקובל של מלך. בניגוד למלכי ישראל המפוארים כמו דוד ושלמה, החוק קובע שלמלךְ אין נכסים: “לא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים”, ”לא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים”, “וְכֶסֶף וְזָהָב לא יַרְבֶּה לּוֹ”. ומה כן יש לו? הנחיה לשמור מצוות ולקיים תורה.
מטרת כל אלה “לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ” – אין ייעוד, אין תפקידים, המלוכה בעלת תפקיד לא ברור ותואר סמלי. למעשה, יש כאן ניגוד ברור: להיות עם ולהרגיש בלי – מצד אחד שום תשים מלך, מצד שני הסתייגות מהמלך ואיסורים רבים. ולכן רבים הפרשנים הסבורים כי לא מדובר במצווה אלא ברשות. התלמוד נחלק בסוגיה זו. ר’ יהודה קבע שזו מצווה. לדעתו ר’ ישנה מצווה גמורה להקים מסגרת מדינית לעם ישראל היושב בארצו, משום שרק מסגרת מדינית יכולה למלא את המשימות הלאומיות המוטלות על ישראל, כמו מלחמת עמלק ובניית בית הבחירה. ואילו ר’ נהוראי קבע שזו רשות, וההוכחה – כאשר בני ישראל ביקשו מלך משמואל, שמואל רתח מכעס – “וירע הדבר מאוד בעיני שמואל” – והקב”ה ממש אילץ אותו לשים מלך.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
מצווה או רשות. כמה יפה שתורתנו ידעה את חולשת בן האנוש, את הסכנה שבעוצמה ואת העובדה שבמנהיגות ובכל כוח טמונים יסודות ההשחתה. ואיך מאזנים אותם? באמצעות בלמים, הצנע לכת וסייגים שיתעלו את הכוח לעשייה חיובית. אז וגם היום חייבים לשמור על המנהיג מפני השחתת מידות אפשרית מפני כוח יתר.
ומכאן לסוגייה נוספת – בחינוך אנו אומרים “התלמיד במרכז”, בארגון אנו אומרים “האדם במרכז”. מדובר בצורך המעיד על חשיבות התלמיד\האדם וההכרח לטפל בו היטב. מוטיב זה בולט בפרשת השבוע – ואיך? בדיני המלחמה.
בפרשת השבוע מופיעים דיני המלחמה. התורה בוחרת במודע לראות את האדם במרכז, ולכאורה בניגוד להיגיון – בצבא המשימה קודמת לאדם. כל מערכה היא מבחן עליון ברמה לאומית, צבאית ואישית. הצורך לגייס את כלל משאבי העם, להילחם ולנצח – טבעי וברור. ולכן סביר שמתבקשת גישה הרואה את הכלל לפני הפרט – הצבא לפני הלוחם.
גישת פרשת השבוע שלנו שונה. במתן הפטורים מגיוס יש דאגה מיוחדת לפרטים: היא מכירה ב”ירא ורךְ לבב” ומשחררת אותו לביתו “ולא ימס (יפחיד) את לבב אחיו כלבבו” – הרחקת החלשים מקטינה את הסיכון להחלשת המורל.
חודשיים לפני הבחירות לראשות העירייה ולמועצת העירייה, תנועת 'עתיד באשקלון' מודיעה על תמיכתה במועמדותו של אבי עייש לראשות עיריית אשקלון.
יורי זמושצק
מבחינת עייש מדובר בהישג משמעותי. יורי זמושצ'ק העומד בראש התנועה, שכמעט כל בוחריה הם יוצאי חבר המדינות, הוא איש ציבור בכל רמ"ח איבריו וכיהן בעבר בתפקיד סגן ראש העיר לאחר, שבבחירות ההן זכתה רשימתו ב- 5 מנדטים למועצה.
עייש ציין שזמושצ'ק והוא רואים עין בעין את המלחמה בשחיתות כדגל וכי העירייה זקוקה לרה – ארגון ושידוד מערכות במבנה ובמנגנון וזאת כדי להבטיח שקיפות אבסולוטית וזרימה טובה של המידע.
פרשת המסרונים השקריים שנשלחו לפני כחודש לכעשרות אלפים מתושבי אשקלון מתגלגלת ככדור שלג. מאז שנשלחו המיסרונים של כך שלכאורה שמעוני עשוי להיעצר עד תום ההליכים בגין שיבוש מהלכי משפט ועל כך שהוא לא יכול לכהן כראש עיר.
המיסרון נגד שמעוני שקיבלו רבים מתושבי העיר. מי עומד מאחריו?
לפני מספר ימים פרסם אמנון גלולה, פעיל מטה בחירות של שמעוני פוסט ובו רמיזה כי מי שעומד מאחורי המיסרונים הוא לא אחר מיועץ התקשורת ליאור חורב המעניק המעניק בתקופה זו שירות לראש העירייה הפועל, תומר גלאם המתמודד כמובן על ראשות העיר. גלולה שאל שאלה "האם האיש העומד מאחורי הודעות SMS המזוייפים הוא הקמפיינר של תומר גלאם?" ומיד גם עונה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים "ליאור חורב ידוע כקמפיינר המומחה בהשמצות והכפשות כנגד יריבו של לקוחו, אחת הדרכים היא שליחת SMS מזוייפים המעלילות על האובייקט".
אמנון גלולה
חורב לא נשאר חייב והתקשר לפני יומיים לגלולה וביקש ממנו להסיר את הפוסט אלא שגלולה לא ניאות לבקשתו של חורב והשיחה התגלגלה לאיומים והכפשות. "אתה כתבת אמנם עם שגיאות, אמנם עילג כמו חמור, אבל בוא… גלולה הזמין אותו שהוא יבוא וחורב השיב בזו הלשון "ביום שאני אבוא אליך אתה תהיה מגובס מרגל ועד ראש" וזו רק חלק מתמלול השיחה. "אני בשביל אחד כמוך לא מניע את האוטו. אתה פחדן, אתה הבדיחה של העיר. אתה עבריין מחזיק מפתחות. בוא". השיחה נמשכת "כשאתה תחליט שאתה מסוגל להתמודד ולא להיות איזה שוויש שמנקה את החרא של איתמר תבוא. על מה שכתבת אתה תשלם את המעט כסף שאיתמר לא משלם לך".
כאשר גלולה לא מתרגש מדבריו של חורב ואפילו הופך אותם ללגע, נראה כי האחרון יוצא מכליו ומתנסח בצורה שקשה להאמין שמדובר ביועץ תקשורת וקמפיינר מוביל במדינה "אתה אפילו לא נקניקיה של זוגלובק. גם אף אחד לא מפחד ממך. החברים שגדלו איתך קוראים לך עבריין צעצוע" כשגלולה מנסה להסביר לו שכתב רק את האמת יורד חורב עוד נמוך ומאיים על גלולה שיפרסם עליו פרסום בסגנון 'me too' שבו לכאורה אישה תפרסם לראשונה על מעלליו המיניים. "אז אתה מרשה לי לכתוב את האמת שאישתך גם תראה? מחפש מי טו? אחלה. רק תזכור שנתת לי אישור".
מתרגשים וספורטיביים במיוחד חגגו השבוע חברי קבוצת מתחם הכושר MPT יומולדת שנה! לחגיגות התאספו כל הצוות והמתאמנים המתמידים לאימון חגיגי במיוחד שלווה במוזיקה, נשנושים (בריאים כמובן) והרבה הרבה אנרגיות. אז שיהיה במזל טוב!
סגן ראש העיר, רמי סופר הודיע לפני שעה קלה על החלטתו להתמודד גם הפעם למועצת העיר. מי שעקב אחר מערכות הבחירות האחרונות זוכר שסופר, שמשתדל להופיע מעל כל במה חבוש בכובע מצחייה כחול, ניסה את מזלו כבר כמה מערכות בחירות ללא הצלחה. באותה תקופה הוא התגורר בשכונת גבעת ציון ונשא את דגל הדאגה לתושבי השכונות הפחות חזקות ונחשבות בעיר.
בבחירות האחרונות, בהן רץ סופר כמספר 2 של עו"ד אבי קריסי, הצליח קריסי לבדו להיכנס, אלא שבמסגרת הסכם רוטציה, כעבור שנה וחצי, פינה קריסי את מקומו סביב שולחן המועצה עבור סופר. בתחילת כהונתו היה סופר דמות מובילה, ואולי גם שנויה במחלוקת בין חברי האופוזיציה לקואליציית שמעוני והרבה לתקוף אותו בכל ישיבת מועצה. בין כל הטלטלות שעברה מועצת העיר עם השעייתו של שמעוני ניקרה בדרכו ההזדמנות להתמנות, למרות היותו סיעת יחיד, לסגן ראש העירייה בפועל, תומר גלאם.
סגן ראש העיר, רמי סופר
סופר החזיק את תיק הרווחה ופעל, כך לדבריו, להקמת בתי כנסת וקידומם של שלל פרוייקטים לרווחתם של מעוטי יכולת ונכים. אחת מהסוגיות שהעסיקו אותו בתקופה האחרונה היא שאלת העסקתו בשכר כסגן ראש העיר לאחר שמשרד הפנים לא אישר את העסקתו בשכר היות והוא נמצא בניגוד עניינים עם מנכ"ל העירייה דאז חיים סופר, קרוב משפחתו.
פרובוקציות. רמי סופר משליך בישיבת המועצה את אחד המקומונים ארצה. צילום: סיוון סבג אסולין
משהחלו רוב הסיעות את מערכת הבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר תהו רבים מתי יכריז סופר על המשך דרכו והיום כאמור הוציא סופר את ההודעה שהיתה צפויה.
שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים ומסתבר כי אמנם נבחרו מנהלים חדשים לשני בתי ספר: ממ"ד ברנע ומקיף ו' החדש שבניית חלקים ממנו נשלמים בימים אלה בשכונת ברנע.
כאמור, המנהלים נבחרו אבל מאבקי כוחות בין מנהל החינוך בעירייה למשרד החינוך מונעת את אישור המינויים על ידי הנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך.
בית הספר ממ"ד ברנע התקשה בשנים האחרונות ברישום אליו. ההורים העדיפו בתי ספר תורניים אחרים כמו אסף מיימון, נווה ציון ועוזיאל. מי שהרים את הכפפה הם הורים בגרעין התורני 'קהילת ברנע' שמתגוררים בשכונה הצפונית והחלו לקדם מהלך שבית הספר ממ"ד ברנע יהפוך לתורני ויבצע מהפיכה שתהפוך אותו שוב למבוקש בקרב ההורים.
ההורים איתרו יחד עם העירייה את דביר שפרן, מנהל בית ספר בגבעת זאב בעל המלצות רבות שעשה כבר מהפיכה בבית ספרו. אחוזי הרישום לבית ספרו הכפילו את עצמם עד כדי כך שבשל הביקוש הרב בשנה הבאה יתפצל בית הספר לשניים.
דביר שפרן (מימין) בביקור של שר החינוך בבית הספר אתרוג. צילום: משרד החינוך
שפרן קיבל את ההצעה והסכים לאתגר להגיע לבית הספר באשקלון ומתכוון בימים הקרובים, מתוך תחושת שליחות ורצון להפיץ חינוך איכותי, להעתיק את מקום מגוריו יחד עם רעייתו ו-11 ילדיהם לאשקלון.
בעיריית אשקלון אישרו את בחירתו של המנהל עטור השבחים שמצופה ממנו לחולל את המהפכה בממ"ד ברנע. אלא שהשבוע גילו ההורים ב'קהילת ברנע' כי עתידו של בית הספר ושל חינוך ילדיהם נלקחו כבני ערובה במאבק בין הנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך לבין עיריית אשקלון.
משרד הקליטה דואג להבאת עולים התפוצות לישראל אך לבד מסל הקליטה שמקבל כל עולה ישנו גם פרוייקט סיוע שלא כל העולים מכירים. לאחר שהעולים השתכנו בארץ ראוי גם שירכשו השכלה גבוהה ויעסקו לרווחתם בתפקידים בעלי משמעות.
לשם כך קודמה "תק"א" – תכנית קדם אקדמית ייעודית שמפעיל מנהל הסטודנטים במשרד העלייה והקליטה בסיוע של משרד החינוך (האגף לחינוך מבוגרים). התכנית פועלת בשלושה מקומות בכל הארץ: אשקלון, תל אביב וירושלים.
במסגרת הפרויקט לומדים הסטודנטים לעתיד, אנגלית ועברית אקדמית בנוסף לשיעורים אחרים כדי להתכונן למבחנים פסיכומטריים ולבחינה בעברית.
עולים ובקרוב כבר יהיו גם סטודנטים. צילום: חורחה נובומינסקי (לע"מ)
משתתפי התכנית זוכים לדמי קיום ממשרד העלייה והקליטה בסך 1000 ₪ בחודש, מגורים מסובסדים, ליווי אישי של מדריך ועובד סוציאלי, פעילות חברתית, ייעוץ והכוון לבחירת מסלול לימודים, הכולל מבחני אישיות, נטיות וכישורים – ממוחשבים, ומפגשים אישיים עם פסיכולוג תעסוקתי, הכנה לפסיכומטרי ועוד.
השנה התקיים לראשונה קורס הכנה למבחן יע"ל (ידע עברית לאקדמיה) ובחינה ייעודית למשתתפים, במימון מלא של משרד העלייה והקליטה.
לפני זמן קצר התקיים טקס סיום חגיגי של מחזור ה- 41 לתכנית קדם אקדמית: 64 עולים שהגיעו לארץ ממדינות שונות בתבל לפני פחות משנה סיימו בהצלחה קורס בן חמישה חודשים ומוכנים להתחיל את לימודיהם להשכלה הגבוהה.
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
43 ממשתתפי המחזור האחרון באשקלון הם בעלי תואר ראשון ומיועדים לתואר שני, לעומתם 21 מהמשתתפים הם ללא תואר ומיועדים לתואר ראשון.
כצפוי רוב המסיימים הם דוברי השפה הרוסית: 22 עולים מרוסיה, 20 עולים מאוקראינה, 3 מבלרוסיה ו-2 מאזרבייג'ן. בנוסף לאלה 4 עולים מארה"ב, 4 מארגנטינה, 4 מצרפת, 1 מוונצואלה, 1 מפנמה, 1 מגיאורגיה ו-2 מברזיל.
