המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ממשיך לטפח את הדור הצעיר וכחלק מפרויקט של המשרד להקמת כ-200 גני משחקים בפריפריה, הסתיימה בימים אלה הקמת גני משחקים ראשונים בישובים גילת ותפרח שבנגב. בימים אלה המשרד פועל להקמת מאות גני משחקים בלמעלה מ- 80 רשויות מקומיות בנגב ובגליל בעלות הכוללת של כ- 60 מיליון ₪.
גני המשחקים שיוקמו יעמדו בתקנים המחמירים בעולם, מונגשים ומאפשרים אינטגרציה לילדים בעלי מוגבלויות.
גן משחקים. שעשועים. צילום: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
"הילדים הם דור העתיד ועלינו להעניק להם את מירב הכלים לאיכות חיים טובה יותר, החל מחינוך בלתי פורמאלי ועד לפעילויות בשעות הפנאי, כי אין כל סיבה שלילד בפריפריה לא יהיה גן משחקים מתקדם ליד הבית. המתקנים שאנחנו במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל מקימים, מונגשים לילדים עם מוגבלויות וכוללים מתקני משחק וספורט, הצללה וריצפה למניעת זעזועים המקטינה את הסיכוי לפציעות" מסר השבוע מנכ"ל המשרד, אריאל משעל "הקמת המתקנים הנה צעד נוסף לחיזוק שעות הפנאי לכל המשפחה לרווחת מאות אלפי תושבי הנגב, הגליל והפריפריה החברתית. בעקבות הקמת גני המשחקים כמות גני המשחקים ברשויות המקומיות ברחבי הנגב, הגליל והפריפריה החברתית תגדל בכ-8% וישנן רשויות שאלו גני המשחקים הראשונים שנבנים בהן ואנו ממשיכים לפעול להעצמת הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתחומים נוספים למען התושבים."
גן משחקים ושעשועים. צילום: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
ראש העירייה יוצא לשטח. בשבוע שעבר קיים ראש העיר, תומר גלאם, סיור עם תושבי שכונת 'גבעת הפרחים' במטרה לשמוע, להכיר ולראות בעיניים את פניות התושבים בשכונה.
גלאם עם תושבי גבעת הפרחים. צילום: אלדד עובדיה
לגלאם הצטרפה שורה ארוכה של בכירים בעירייה: ממלאת מקומו, סופה ביילין, סגניתנו, מיריי אלטיט, המשנים, איתי סהר ומישל בוסקילה, חברי המועצה יעקב חוטובלי ואווה טוטאי, ראש מינהל תפעול, מישל ברק, מנהל אגף שפ"ע, חן סעדה, מנכ"ל תאגיד 'מי אשקלון', שי חזוט, ועד השכונה ונציגות מתושביה.
כפי שפורסם ב"כאן דרום", היום בחרה הוועדה למינוי עובדים בכירים באירית נתן לתפקיד מנכ"לית עיריית אשקלון. נתן, האישה הראשונה בתפקיד זה, תחל את תפקידה בתחילת חודש פברואר הקרוב.
נתן, בת 68, סא"ל במיל' מתגוררת בראש העין, שימשה בתפקידיה האחרונים כמנכ"לית מועצת גני תקווה, מועצת באר יעקב ומנכ"לית עיריית ראש העין במשך עשר שנים. היא בעלת תואר ראשון בפקולטה למדעי החברה ובוגרת קורס מנהלים באוניברסיטת 'בר אילן' וקורס דירקטורים במכללה למינהל.
"מקצוענית". אירית נתן. צילום: זאב שטרן
יושב ראש האופוזיציה, איתמר שמעוני, הביע תמיהה לנוכח מינויה של נתן בגיל כל כך מתקדם, "ראשית אני מאחל לה עד 120 אבל חושב בהחלט שזה לא הגיל להתחיל תפקיד כל כך משמעותי ובכיר בעירייה בכלל וכמובן שבעירנו", מסר שמעוני.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
יחד עם זאת, הוא איחל לה בהצלחה בתפקיד, "חתמנו על הסכם הגג שבו עבודה ארוכת טווח ומשמעותית לפיתוח העיר בכל המישורים. תחבורה, רצועת החוף, תשתיות חינוך, פיתוח תעבורה וכבישים רחבים בעיר ועוד פרויקטים שימצבו את העיר אשקלון כעיר המובילה במדינת ישראל. לצורך כך צריך מנכ"ל איכותי ומוביל. אני מקווה שאירית אכן כך ואני מאחל לה הצלחה. הצלחתה היא הכרחית וחשובה לעיר ותושביה".
עו"ד יצחק דדון ממשרד ורון יורם עורכי דין באשקלון מציין כי רבים לא תמיד יודעים מהן הזכויות המגיעות להם "ישנה חשיבות רבה לפנייה למשרד עורכי דין בעל ותק וניסיון בתחום תביעות נזיקין ורשלנות רפואית. במשרדנו מסייעים ללקוחות מרגע הפנייה בכל הקשור בטיפול בתביעת. אנחנו מלווים אותם בכל התהליך מול כל הגורמים הרלוונטיים דוגמת חברות ביטוח והמוסד לביטוח לאומי וכמובן במהלך התביעה עד לסיומה".
עו"ד דדון מספר על תושבת העיר אשקלון נאלצה להרים קשיש כבד ונפגעה בגבה. היא הגישה תביעה באמצעות ורון יורם ושות' משרד עורכי דין ובסיומה קיבלה פיצוי של 800,00 שקלים. "המקרה אירע לפני כ-6 שנים כשתובעת הגיעה לביתו של הקשיש ששקל כ-100 ק"ג. התובעת, אישה צנומה התריעה בפני האחראים עליה כי מדובר באיש כבד וכי אינה יכולה להחליף את בגדיו או לעזור לקשיש לעבור ממצב ישיבה לעמידה. מכיוון שהמטופל מוגבל הוא נתמך בתובעת וכשניסתה לעזור לו לקום הרגישה לפתע כאב חד בגבה ולא יכלה להמשיך לתפקד". התובעת הפסיקה את עבודתה והתקשרה לבן זוגה שפינה אותה לקבלת טיפול רפואי. היא נשלחה ל- CT ואובחנה כסובלת מפריצת דיסק קשה. לבסוף עברה המטפלת ניתוח קיבוע בגבה בבית החולים בלינסון.
לאחר שמצבה התייצב פנתה האישה לעו"ד יצחק דדון יצחק ממשרד עורכי הדין ורון יורם ושות' על מנת שייצג אותה מול מוסד הביטוח הלאומי ומול חברת כוח האדם בה היא עבדה. תחילה הוגשה תביעה למוסד הביטוח הלאומי, שם נבדקה במספר וועדות רפואיות שקבעו את נכותה הרפואית ותפקודית בשיעור של 49% לצמיתות. לאחר מכן הוגשה תביעה כנגד חברת כוח האדם ובתביעה נטען כי הנתבעת התרשלה בכך שעל אף הודעות חוזרות ונשנות מצד המטפלת על הקושי בהרמת הקשיש לא נעשה דבר על ידה. כמו כן לא ניתנה למטפלת הדרכה ביחס להרמה ראויה ותקינה, הנהיגה שיטת עבודה לקויה. הנתבעת בכתב הגנתה ניסתה להתנער מהאשמות כנגדה וטענה כי המטפלת פעלה בניגוד לנהלים וכי היה אסור עליה להרים את המטופל. לאחר שהתיק נקבע להוכחות ולבסוף הסכימה הנתבעת לפיצוי המטפלת. "בעזרת הפיצוי שתקבל מרשתי היא תוכל לדאוג לעצמה לטיפולים עתידיים, עזרה וכמובן פיצוי בגין הפסדי שכר שנגרמו לה" סיכם עו"ד דדון.
ורון יורם ושות' משרד עורכי דין שמים דגש על טיפול אישי, ייעוץ מקצועי וליווי הלקוחות לאורך כל התביעה. הניסיון, המקצועיות והידע הרב של עורכי הדין במשרד יבטיח שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר בתביעות הקטנות והקשות כאחד.
תלונות של הורים על האוכל המוגש לילדיהם בצהרונים ברחבי העיר הוציאו בתחילת השבוע את ראש העירייה, תומר גלאם מלשכתו. גלאם הגיע במפתיע לגן חבצלת בשכונת אפרידר על מנת לעמוד מקרוב אחר איכות המזון שמוגשת לילדי אשקלון במסגרת הצהרון.
ראש העיר לא הגיע לבדו. התלוו אילו ראש מינהל החינוך בעירייה, יובל זוזט ומנהלת מחלקת גני הילדים בעירייה, ליז כהן.
השלושה הגיעו לגן ללא תיאום מוקדם, שוחחו עם הגננות, הסייעות ועם הילדים בגן ואף ישבו עמם לאכול.
ראש העירייה תומר גלאם משוחח עם הגננת לפני שהיא מגישה את האוכל לילדים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"בעקבות פנייה של מספר הורים בנושא הקייטרינג בצהרונים יצאתי באופן אישי לביקורת באחד הגנים בעיר והנחיתי – היכן שיידרש, האוכל יוחלף" מסר גלאם והוסיף "לילדי אשקלון מגיע את האוכל הטוב ביותר וזוהי התחייבות".
השלושה הבטיחו כי ימשיכו לבצע ביקורות בגנים נוספים על מנת לעמוד מקרוב אחר איכות המזון שהילדים מקבלים במסגרת הצהרונים.
משפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני חוזר לרצף דיונים ולאחר שנשמעו בדיונים הקודמים עדי התביעה מגיע שמעוני בכבודו ובעצמו לבית המשפט כדי לפתוח את הסבב הארוך של עדי ההגנה מטעמו.
עדותו של שמעוני היא משמעותית ועשויה להשפיע על התקדמות ההליך המשפטי. לאחר דקות ארוכות של המתנה מורטת עצבים לתחילת הדיון נכנסת השופטת לאולם הדיונים ובתוך כמה רגעים נפתח הדיון. שמעוני עולה לדוכן העדים ועליו להציג את גרסתו לאירועים שנכתבו בכתב האישום.
הנחיות אחרונות לפני תחילת הדיון. שמעוני וסנגוריו דקות לפני שעלה להעיד במשפטו
סנגורו של שמעוני, עורך הדין מנחם רובינשטיין הוא שמתחיל ראשון את החקירה. תחילה הוא מבקש ששמעוני יציג את עצמו.
שמעוני: אני בן 50, נשוי ואב לחמישה, הגדול בעוד חצי שנה יחגוג בר מצווה. בעל תואר ראשון במנהל עסקים. התחלתי את דרכי אחרי עבודה במפעל טבע כאחראי על מחלקות הייצור. מנהל חברת רהיטים בשדרות. מנהל תפעול במשחטת מעוף בבאר טוביה ולאחר מכן מנהל יצור בתאגיד על בד. לאחר מכן יועץ כלכלי לשר הבריאות דני נווה מספר שנים ולאחר מכן מנכ"ל חברת 'אתרים' שבתחומה 14 קילומטרים של חוף בת"א ועסקתי בפיתוח רצועת החוף.
עו"ד רובינשטיין: איך נבחרת לשמש כמנכל חברת אתרים? שמעוני: הייתי מועמד ונבחרתי במכרז.
עו"ד רובינשטיין: מה עשית בצבא? שמעוני: בחיל האוויר לפני כן הייתי באורט חיל האוויר שם כיהנתי כמדריך ובשירות הייתי מדריך בבסיס תל נוף. שירתי שנה בקבע.
עו"ד רובינשטיין: מה אתה בעיר אשקלון? שמעוני: אני נולדתי בבית החולים ברזילי באשקלון התמודדתי בשנת 2008 לראשות העיר והפסדתי בסיבוב שני על כמה מאות קולות והייתי ראש אופוזיציה ושם למדתי את העירייה. ב-2013 כבר היה לי יותר קל וניצחתי ברוב מכריע.
עו"ד רובינשטיין: קודם שנבחרת מה עשית כדי להיבחר? שמעוני: היה אז ראש העיר בני וקנין שהיה כמה קדנציות והיה קשה להחליף אותו. אז שנתיים וחצי לפני הבחירות התחלתי חוגי בית. הכרתי כך 20 אלף תושבים. לכן כשהתמודדתי ב-2013 הגעתי מוכן.
עו"ד רובינשטיין: הייתה לך תוכנית? שמעוני: היינו מגיעים לחוגי בית עם מצגת. לפני כן הכנתי תוכנית מקיפה והתמקדתי ברצועת חוף והסרת חסמים ליזמים. כיו"ר אופוזיציה ידעתי מה הבעיות. גם תכננתי לטפל ובמהלך הבחירות חיברו אותי לפשע ולדומרני. רק גילוי נאות, כשנכנסתי לתפקיד אני נלחמתי בפשע, גם כדי להראות שאני לא מחובר לפשע.
עו"ד רובינשטיין: מה עשית כראש עיר? שמעוני: בתחום החינוך, באנו לבנות כשאני מתכנן שבכל גן יהיו מקסימום 30 ילדים ובכל כיתה 26 תלמידים. כשנבחרתי יצאנו לפרויקט ענק ובמשך שנתיים הצלחנו לבנות קרוב ל-90 גנים ובכל מקום בעיר ראו את זה. 120 כיתות, אולמות ספורט. מצד שני חשוב לשמור על תקציב ולשמור על מקורות הכנסה. אחד ממקורות ההכנסה החשובים היה מינהל ההנדסה שככל שהוא יעיל יותר אז מקבלים יותר היטלים ויותר הכנסות, כך שנוכל לשמור על התקציב ולהמשיך בחינוך. אשקלון היא במדד סוציואקנומי ברמה 5. אחד הדברים שאמרתי בחוגי הבית זה לעשות צהרונים בכל גני הילדים בסבסוד של 50% אחוז ושהגנים יעבדו כל השנה גם בימי החופש והחגים. והיינו העיר הזולה ביותר בארץ בצהרונים וקייטנות. זו המשימה שראיתי. אז היינו צריכים למצוא מקורות תקציביים והיינו צריכים לעשות את זה בבהילות. רציתי להיות ראש עיר מצליח. אמרו לי תחכה תעשה את זה בשנת בחירות אבל רציתי לפרוע את החוב שלי לבוחרים. הבית שלי נמצא 7 ק"מ מהעירייה וכל יום הייתי הולך ברגל ממסלול אחר והייתי רואה מקום לא נקי הייתי מתקשר למנכ"ל העירייה ודורש לברר איך זה קרה ואחרי זה עושים דיון בנושא. זאת הייתה האווירה בעיר.
הנאשמים: יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה ואיתמר שמעוני
סנגורו מציג מסמך שמציג כתבה על מחירי הקייטנות בעיר אשקלון.
עו"ד רובינשטיין: מה היה לגבי פיתוח רצועת החוף? שמעוני: זה המשמעותי. כששימשתי כמנכ"ל חברת אתרים ראיתי שיש באשקלון רצועת החוף כמו בתל אביב. אבל בתל אביב באו בכל סוף שבוע עשרות אלפי מבלים ועשרות אלפי מטרים של מסחר. באשקלון היה רק 1000 מטר מסחר כשביררתי למה, גיליתי שהפשע השתלט על רצועת החוף, שיש עבריין שמקושר לדומרני שהשכיר כסאות. כשרציתי לצאת למכרז להשכרת הכסאות בחוף אמרו לי 'זה של שרון קדוש, איך אתה עושה דבר כזה?' אבל החלטתי להמשיך במכרז ואז באו אליי ממשטרת מרחב לכיש ואמרו לי שאני מאויים בדרגה 6 ויש סכנה לחיי. הציבו לי אבטחה, אטמו לי את החלונות במשרד, והבית הפך למבצר, הילדים היו צריכים ליווי לבית הספר. ביטלנו חופשות והיה מצב שעצרו מספר גורמים שהיו שלב לפני הכנסת מטען לרכב שלי. כל זה התרחש בזמן שאני אמור להמשיך את התוכנית ברצועת החוף. בזמן הזה חתמתי על 27 צווי הריסה שחלק מהם היו של משפחות פשע כמו פריניאן וכמו גיסו של דומרני. עבדתי צמוד עם היאל"כ והעירייה הקצתה כל מה שצריך. היינו מתואמים עם המשטרה והם ידעו כל דבר שעולה בוועדה לתכנון ובנייה. אחרי שנה הרגשתי שהעפנו אותם משם. והיום רצועת החוף יש 12 אלף שטחי מסחר ועשרות אלפי מבלים. זה לא היה קורה אם לא היינו מוציאים את אותם גורמים משם.
בשלב הזה מוצגת בבית המשפט כתבה ששודרה באולפן שישי של חדשות 2, בשנת 2014. כתבה של העיתונאי יוסי מזרחי שסיפרה על האבטחה שהוצמדה לשמעוני. בזמן השידור היה ניכר כי שמעוני מתרגש.
עו"ד רובינשטיין: דיברת על הסרת חסמים. תסביר שמעוני: כשהייתי באופוזיציה למדתי את העירייה וראיתי שמינהל ההנדסה היה מתנהל ולא מנוהל. לא הייתה עבודה מסודרת. אנשים לא ידעו מה צריך לעשות כדי להוציא היתר. הכל היה תקוע שם וזה המקום שמניע את העיר. יזמים לא רצו להשקיע בעיר כי הם היו נתקעים שם. רציתי להפיח חיים במינהל הנדסה ולהחזיר את האמון של היזמים. עשיתי עשרות ישיבות שולחן עגול עם יזמים. כשנחקרתי והציגו לי את השולחן העגול של שוציריה הקטנה הסברתי לחוקרת טל בן אבן שעשיתי את זה עם המון יזמים וקבלנים ונתתי שמות וגיליתי שאחר כך לא דיברו איתם.
עו"ד רובינשטיין: מה קרה שם? מה זה שולחן עגול? שמעוני: אם דיברתי על 14 ק"מ של רצועת החוף, 30% היה של המינהל ו70% פרטיים. לכן הייתי מזמין יזם ונציגיו עם מינהל ההנדסה, היעוץ המשפטי, החברה הכלכלית וכל המטרה הייתה לתת רוח גבית ליזם שיגיש תוכניות. אלא אם כן ראיתי שהתוכנית לא מתאימה. אבל הייתי נותן אור ירוק ואז זה היה מגיע למינהל ההנדסה וזה הפך לאור אדום. אפשר לומר שפרויקטים בודדים עברו את התהליך של מינהל ההנדסה. הדבר היחיד שעשינו, היו מספרי משימה לכל פרויקט והבאנו תוכנה שתעקוב אחרי המשימות ותפקידו של המנכ"ל היה לעקוב אחרי המשימות. אחד הדברים שנתקלתי, צריך לקבוע זמן תקן לתב"ע ואמרו לי שאני לא מבין. אני לא נכנסתי לזה אבל רציתי שיהיו לוחות זמנים ברורים והם לא הבינו ואמרו שאני לא מבין. זו למעשה הייתה המטרה של שולחן עגול.
איתמר שמעוני היום בבית המשפט
השופטת: לא הבנתי מה הקשר בין השולחן העגול לבין זה שיהיו תהליכים מדידים. שמעוני: היינו מכניסים משימות שהתקבלו בשולחן העגול לתוכנה ומקציבים להם נגיד חודשיים והיינו בודקים איך זה מיושם.
עו"ד רובינשטיין: מה בנוגע לשירות? שמעוני: כשהגעתי גיליתי שאין מחלקת פניות הציבור בעירייה. לא הייתה. הקדשתי לזה חשיבות לשירות לתושב. גייסנו אנשים והבאנו חברה שקבעה זמן תקן לכל פניה. הייתי מקבל כל שבוע רשימה והייתי רואה מה קורה עם כל פניה ומברר למה לקח זמן. יצרנו עיריות קטנות בכל שכונה וקראנו לזה משל"ט ושם התושבים היו באים במקום להגיע לעירייה. הייתי עובר על כל פנייה ופנייה.
רק בת שש וכבר נבחרה להוביל את קמפיין בגדי הים המוביל לעונת הקיץ הקרובה. הדוגמנית הקטנה, אדל שילמן מאשקלון, נבחרה להוביל את קמפיין בגדי הים של "פלפל קידס" מקבוצת "גוטקס".
רק בת 6. אדל שילמן. צילום: אמיר יהל
בסוף השבוע האחרון, היא כבשה את המצלמה עם אינסוף חיוכים ופוזות למצלמה, והציגה את הדגמים החדשים של בגדי הים שיככבו בעונת הקיץ המתקרבת בים ובבריכה.
חולמת להיות דוגמנית על. אדל שילמן. צילום: אמיר יהל
כשהיא נשאלה מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, היא השיבה ללא היסוס: "דוגמנית על".
אנשי בנק הדם של מגן דוד במחוז הדרום יודעים כבר כי יום אחד בשנה מוקדש לתלמידי כיתה י"ב של אמית ב' באשקלון. גם השנה נמשכה המסורת בה תלמידי י"ב המתכוננים לבחינות הבגרות האחרונות וכבר מתכננים את חגיגות סיום חוק לימודיהם יצטלמו לתמות המחזור ומיד לאחר מכן יעברו לחדר התרמת הדם ובכך יסייעו לשירותי בנק הדם הלאומי לספר מנות דם לחולים ופצועים הנזקקים לכך.
בחדר אחד הועמדה עמדת צילום ואילו בחדר הסמוך נערך צוות של ניידת בנק הדם עם המזרקים והמבחנות הגדולות. התלמידים עמדו בתור להצטלם – ולתרום דם.
במבצע הנוכחי השתתפו עשרות תלמידי כתות י"ב מחזור נ"ה ואליהם הצטרף הצוות החינוכי.
מנהל אמית ב, יניב עקיבא תורם דם בתחנת התרמת הדם שהוקמה במקיף ב. צילום: גלית מזוז
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו, קיים הבוקר פגישת עבודה והיכרות ראשונה עם עו״ד משה מור יוסף, מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב. במפגש נכח מנכ"ל המועצה דורון בן שלומי, גזבר המועצה אלעד פרץ וסמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, רן בנימין.
"אני מברך את ראש המועצה החדש על תפקידו החדש. סקרתי בפניו את הפעילויות ושיתופי הפעולה המוצלחים שיש לרשות לפיתוח הנגב עם המועצה. יש יתרות תקציב שניתן עדיין לנצלן ובינתיים אנו עובדים על החלטת ממשלה שניתן יהיה ליישם גם בחוף אשקלון" מסר מור יוסף לאחר הפגישה והוסיף "יש גם תקציב ממשרד האוצר שבשבועות הקרובים נעביר אותו למועצה לטובת פעילויות הפגה. נראה שאנשי המועצה ייהנו מבחור צעיר, דינאמי והרבה אנרגיות חיוביות".
ראש המועצה איתמר רביבו אמר כי הוא מצפה להמשך שיתוף פעולה פורה עם המשרד.
עם ישראל אוהב לרכוש באינטרנט וגם תושבי אשקלון נוטלים חלק בחגיגת הצרכנות הזולה באתרי הסחר האלקטרוני. התחום בכללו ממשיך לשבור שיאים משנה לשנה.
מנתוני חברת דואר ישראל לסיכום שנת 2018 עולה, כי למעלה מ-65 מיליון חבילות נמסרו השנה מחו"ל במשקל כולל של 14,100 טון. בשנת 2017 נמסרו 61 מיליון חבילות עליה של 4 מיליון. מדובר בשינוי מהותי בתמהיל החבילות, שגדלו משמעותית בכ-23% במשקל וכ-7% בכמות הפריטים מול שנה קודמת.
נתוני חבילות מחו"ל לשנת 2018 של דואר ישראל. צילום: דוברות הדואר
אם נחפש את המקום של אשקלון בדירוג נמצא אותה במקום ה- 11 בארץ בהזמנת חבילות, הנתון הוא יחסי כמובן לגודל האוכלוסייה עם 1.5 מיליון חבילות כאשר כל תושב אשקלון הזמין מחו"ל 9.6 חבילות בממוצע.
מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל. צילום: שמעון מלול
אגב, תל אביב היא העיר שתושביה הזמינו הכי הרבה חבילות עם 5.1 מיליון חבילות. אך ביחס לגודל אוכלוסיה, היא מדורגת במקום ה–12 השנה, כשכל תושב ת"א הזמין השנה 9.53 חבילות בממוצע.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כדי להתמודד עם עומס החבילות הקימה חברת הדואר אלפי מרכזי מסירה בחנויות ובבתי עסק שונים הפזורים בכל רחבי הארץ. גם באשקלון הוקמו עשרות נקודות כאלה המחולקות לפי אזורים אליהם מגיעים הלקוחות לאחר קבלת הודעת SMS ומקבלים את חבילותיהם.
למרות מאמצי הממשלה, שנת 2018 הסתיימה עם עלייה במחירי הדירות בחלק גדול מהיישובים בישראל כשאשקלון ממוקמת בעשרת הערים בהן מחירי הדירות עלו הכי הרבה.
מבדיקה שנערכה על ידי אתר יד2 עולה כי מחירי הדירות באשקלון עלו בשנה החולפת ב-3%. על פי הנתונים, בסוף 2017 דירת 4 חדרים עלתה בממוצע 1.256 מיליון שקל ובסוף 2018 המחיר הממוצע טיפס ל-1.289 מיליון שקל עלייה של כ-33 אלף שקל.
פרויקט אביסרור באגמים. הדמיה: רן ון דן ברגן
יורם אביסרור סמנכ"ל חברת אביסרור הבונה אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ מסביר כי ניתן לראות שלמרות הבנייה החדשה בעיר אשקלון, כמו בשכונות אגמים ושכונת היין בהן יבנו פרוייקטים של מחיר למשתכן, הפוטנציאל של עליית מחירים עדיין גבוה לעומת העיר אשדוד הסמוכה. "באשקלון המחירים עדיין ברי השגה לזוגות צעירים ומשפרי דיור ביחס לאשדוד".
ישיבת צביה זכתה הערב במקום הראשון באליפות הסייבר העירונית לאחר שגברה על נבחרות הסייבר של ארבעה בתי ספר תיכוניים באשקלון. האליפות נערכה היום באשכול הפיס אשקלון והשתתפו בה נבחרות חמישה בתי ספר תיכוניים: מקיף א', ישיבת צביה, אומנויות, אורט הנרי רונסון ואורט אפרידר.
האליפות התקיימה במסגרת שיתוף פעולה בין בתי הספר ומתוך רצון להעצים את תלמידי הסייבר בעיר, שמתמודדים במהלך השנה בתחרויות סייבר ארציות וכמעט מידי שנה מוכיחים כי בתי הספר באשקלון מהמובילים בתחום.
בזמן שחבריהם מנצלים את הזמן מול המסך בצפיה בקליפים הם כותבים עוד בוט. תלמידי מגמת הסייבר בישיבת צביה
מגמת הסייבר היא מגמה דיי חדשה במערכת החינוך בישאל ובעולם. במסגרת המאמצים לקדם את הרמה ואת היכולות של התלמידים נערכות מידי שנה תחרויות ארציות. האליפות העירונית היא מתקיימת ברציפות מדי שנה מאז 2015. המיזם הוא שיתוף פעולה של מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקרן רש"י שמפעילה גם את תוכנית הסייבר הלאומית לנוער.
שיעור מגמת הסיבר בחדר המחשבים של הישיבה
תלמידי אשקלון שהשתתפו באליפות הסייבר נדרשו להתמודד באמצעות שיתוף פעולה עם בעיות הדורשות רקע בתכנות. התחרות מאפשרת להם להתמודד בעבודת צוות על פרויקט גדול המבליט את חשיבות הכתיבה המודולרית וניהול גרסאות נכון.
המשתתפים כתבו "בוטים" המתמודדים אחד נגד השני תחת מנוע המשחק המריץ אותם באופן סימולטני. מטרת כל מתחרה היא להשיג יותר נקודות, בדרך כלל על ידי איסוף מטרות והבאתן ליעד לפני היריב המתחרה. כל שלב בטורניר הוא סבב הרצה של מספר בוטים, כאשר כל משחק שרץ בטורניר מזכה את הקבוצה המנצחת בו בנקודות.
השבוע נחנך את מרכז הידע הקהילתי החדש של עמותת תפוח הראשון שהוקם באשקלון.
במרכז החדש שנפתח במתנ"ס בית ווסק ישנן כיתות לימוד, מתוכן 2 כיתות שהוקצו באופן קבוע לטובת פעילות תכנית נטע (תנועת הנוער הטכנולוגית של עמותת תפוח). בנוסף לכך הוקמה במקום מעבדת FIXIT – מעבדה קהילתית לתיקון מחשבים המשמשת את קהילת העיר, המופעלת ע"י חניכי נטע במסגרת לימודיהם ומעורבותם למען הקהילה. במעבדה הותקן ציוד תקשורת של בזק. באחת מכיתות המרכב הותקנו 22 עמדות מחשב, מהם 10 מחשבים נייחים ו- 12 מחשבים ניידים לשימוש החניכים והחניכות. 2 כיתות נוספות ניתנות – בשעת הצורך – לשימוש של תפוח בתיאום מול המתנ"ס.
מנכ"ל בזק שהקימה את המרכז, דודו מזרחי ומנכ"לית עמותת תפוח, דפנה ליפשיץ הובילו את חנוכת המרכז. עוד נכחו באירוע ההשקה סגנית ראש העיר אשקלון, מיריי אלטיט, ראש מנהל החינוך אשקלון, יובל זוזט ומנהל אגף תרבות נוער וספורט אשקלון, נמרוד גלנטה.
עמותת תפוח פועלת ליצירת שיווין טכנולוגי בישראל באמצעות פיתוח והפעלת תכניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים.
בזק מלווה את העמותה כבר עשור, כחלק מהאסטרטגיה של החברה להתמקד בצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. במסגרת זאת, סייעה החברה להקמתם והפעלתם של 21 מרכזי ידע ותקשורת (מרכזי תפוח) קהילתיים בכל רחבי הארץ.
בשנת 2008 עלתה לכותרות הכלבייה העירונית של אשקלון, לאחר שנחשף בתכנית התחקירים "כלבוטק" שהווטרינר העירוני דאז ד”ר יואב צדוק פעל לכאורה בניגוד לנהלים כאשר הרדים כלבים. גם הארגונים לזכויות בעלי החיים התערבו, ויחד עם הרבה פעילים בתחום, חלקם מפורסמים מאוד, הם יצאו לרחובות, זעקו את כאבם של בעלי החיים, דרשו את פיטוריו של צדוק נוסף לשינויים משמעותיים בהתנהלות הכלביות בכל רחבי הארץ.
בסופו של דבר, צדוק סיים את תפקידו כשנה לאחר שהתפוצצה הפרשה. מי שתפס את מקומו ומונה לתפקיד מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית אשקלון, לאחר שעמד בתנאי המכרז, הוא מי שהיה הסגן שלו: ד”ר גדי שרביט. שרביט הגיע לעיריית אשקלון בשנת 2001, והוא תפס את מקומו של צדוק בשנת 2010.
לא אוהבים המתות
אף על פי שחלפו מאז כמעט תשע שנים והכלבייה שופצה, השתדרגה וכמעט שאינה דומה למה שהכרנו בעבר, נדמה שפרשת צדוק עדיין מרחפת כעננה מעל ראשה. “הסטיגמה עד עכשיו קיימת ויש שמועות כאלה ואחרות חדשות לבקרים”, אומר ד”ר שרביט. “אנחנו דואגים לרווחתם של בעלי החיים ונותנים להם את התנאים הטובים ביותר שאפשר. ולמרות זאת, גם אני אומר שזה לא המקום הכי סימפטי עבור בעלי החיים. גם אני הייתי מעדיף שלא יהיו פה בכלל כלבים וחתולים, אבל מה לעשות שהמציאות מחייבת. למעשה, הסטיגמה הזאת היא לא רק על הכלבייה באשקלון, אלא על כל הכלביות ברחבי הארץ. צריך להבין שכלביות עירוניות מחויבות לפעול בהתאם לדרישת החוק ולהיצמד אליו. לצערי, זה לא תמיד עומד עין בעין עם איך שרואים את הדברים הפעילים למען בעלי החיים”.
כלבים בכלוב בכלבייה. צילום: פבל
מה למשל? “למשל הם לא אהבו כשנכנס החוק לפיו כלבים ללא היסטוריה של חיסונים ייכנסו לכלבייה למשך 30 ימים. הפעילים התנגדו ועשו הרבה מאוד רעש. למשל, שכלבים שנשכו נכנסים להסגר ולתצפית של 10 ימים כדי לוודא שאין להם כלבת. הבעלים לא אוהבים את זה, לנו זה לא תמיד נעים, ובטח שהכלב לא מבין מה הוא עושה שם. בכלביות פרטיות לא מקפידים על זה, אבל אנחנו כלבייה רשותית ואנחנו מחויבים להקפיד על הדברים הללו, גם אם זה לא נעים לחלק מהצדדים. אז אנחנו מנסים לעשות הכול כדי למצוא את העמק השווה בין רווחת בעלי החיים לשמירה על בריאות הציבור”.
חצר הכלבייה. צילום: פבל
יש בעלים שמסרבים להסגיר את הכלבים שלהם? “ברוב המקרים מדובר בבעלים שומרי חוק, אבל כמובן שיש גם כאלה שמסרבים, ואז אנחנו נדרשים לערב את המשטרה. כלבת זו מחלה קשה וחשוכת מרפא, אנחנו רוצים לשמור קודם כל על הציבור. בשלוש השנים האחרונות מדינת ישראל רושמת עלייה מדאיגה של מקרי כלבת. אנחנו מדברים על כ-60 מקרים בשנה. ולכן אנחנו מחויבים לעשות הכל כדי למנוע התפשטות נוספת ובוודאי זליגה של המחלה לאזור הדרום. יש אכיפה נוקשה בעניין הזה וגם מתן קנסות לבעלי כלבים שלא מחסנים”.
לא הזכרת המתות. זה עדיין קיים? “בשנים האחרונות מעט מאוד. רובם בעלי חיים זקנים מאוד וחולים מאוד, שאנחנו גואלים אותם מייסוריהם. לאחרונה היה זה כלב זקן שקיבל אירוע מוחי ומאוד סבל. לפניו כלבה שסבלה מכשל כלייתי ולא יכלה לעמוד על הרגליים. מעבר לזה לא צריך להמית, בטח שלא כלבים בריאים. אבל אני אומר את זה בצורה הכי גלויה שאפשר, הכול תלוי בציבור, באימוצים ובהירתמות שלו למנוע התרבות על ידי עיקור וסירוס. אנחנו מחויבים להחזיק כמות מסוימת של כלבים בהתאם לשטח של הכלבייה. מעבר לזה, זה כבר צער בעלי חיים בפני עצמו. כלומר, ארבעה כלבים לא יכולים להיות בתא אחד, כי זה יוצר סבל ומקור להתפרצות מחלות. אז למרות שבשנים האחרונות לא עשינו את זה, אם ניאלץ לעשות את זה, נעשה בשל העומס וכורח המציאות. לא בגלל שאנחנו אוהבים לעשות את זה”.
חצר הכלבייה. צילום: פבל
“חסר להם סרט ופופקורן”
ד”ר שרביט קיבל לידיו כלבייה “בעייתית”, כך הוא מגדיר אותה. ובשנים האחרונות היא עברה שדרוגים ושיפוצים. “הכלבייה לא הייתה מתוכננת נכון והייתה מאוד קטנה”, הוא מסביר, “נתקלנו בבעיות של תשתיות ותנאים לא נאותים. בחורף היה קר מאוד ולא היו פתרונות הולמים, לא הייתה חצר, התאים היו מאוד קטנים, לא הייתה חתולייה ולא היו תאים לגורים”.
הם פיתחו תשתיות, בנו מרפאה רשותית, הגדילו את התאים, בנו חצר מרכזית עם מתקני שעשועים, ויש בה אפילו בריכת מים, שבה יכולים הכלבים להשתכשך בימי הקיץ החמים. נבנה תא מיוחד לכלבים חולים וכלבות בהיריון או אחרי המלטה, הוקמו תאי בידוד לגורי חתולים. בשנה האחרונה הם דואגים גם לטיפולים רפואיים לבעלי חיים חסרי בית שנמצאים חולים ופצועים. המטרה היא לשקם אותם באופן מלא ולאחר מכן למצוא להם בית.
גם כוח האדם הוגדל והוחלף. “הוספנו כלבן ורופאה שנותנת מענה בכל יום. בתחילת הדרך סבלנו מכוח אדם לא מקצועי, שלא מחובר לבעלי חיים וגרם להרבה מאוד בעיות לתפעול הכלבייה. בשנים האחרונות הוחלפו כל האנשים הללו”.
כמו כן, הורחבו שעות קבלת הקהל, וכעת ניתן להגיע לכלבייה בכל יום בין השעות 14-10 וביום שלישי אחר הצהריים. “התושבים יכולים להגיע, לאמץ כלבים ולחפש את בעלי החיים שלהם”, אומר ד"ר שרביט “בנוסף, שכללנו את מערכות המחשוב וכל מה שקשור לשבבים. היום אנחנו מיד מודיעים לבעלים על כל כלב עם שבב שנמצא, ואם הם לא עונים, שולחים מכתב בדואר רשום. אין מצב שכלב יגיע אלינו, והבעלים לא ידעו מזה”.
ד"ר גדי שרביט וחבר. צילום: פבל
גם את ימי החורף הקרים, שאנו חווים ממש עכשיו, מעבירים בעלי החיים בכלבייה העירונית בנעימים. זאת הודות לבניית מערך חימום חדש, שכולל תנורים, וילונות גלילה ובידוד חשמליים, שאוטמים את התאים לחלוטין ומונעים כניסה של קור. “כעת אנחנו מפעילים חימום גם כשקריר, והאווירה בכלבייה מאוד נעימה. אני תמיד אומר שרק חסר להם סרט טוב ופופקורן”, הוא צוחק.
“יש לי בבית חצי גן חיות”
שרביט, חיפאי במקור ומתגורר כעת בגן יבנה, בקרוב מתכנן לעבור לגור באשקלון. הוא מספר שכבר כילד היה לו ברור שבבוא היום הוא יהיה וטרינר. “אני זוכר את עצמי מסתובב על פיגומים של בתים ומחפש חתולים וכלבים חולים, לוקח אותם הביתה ומטפל בהם. אני לא זוכר תקופה שבה לא היו לי בעלי חיים בבית. תמיד הייתי מאוד מחובר אליהם ואהבתי אותם. אני חושב שאצלי האהבה לבעלי חיים היא משהו מולד. גם היום יש לי בבית חצי גן חיות, כלבים, חתולים, נחש, תוכים, דגים ומה לא. בעבר היו לי הרבה יותר, אבל מגיעים לשלב בחיים שמבינים שצריך לצמצם קצת”.
קשה לו לצמצם כי לא פעם הוא גם מתחבר רגשית, אף שמאוד מנסה שזה לא יקרה. “זאת נקודה מאוד רגישה”, אומר שרביט בכנות, “אבל אתה חייב לפתח חסינות, כי כמות הכלבים שאתה מקבל היא מאוד גדולה, ויש תנועה מתמדת שלהם. ללא החסינות הזאת, פשוט אי אפשר יהיה להמשיך לתפקד. אבל תמיד יש לי חמלה מאוד גדולה כלפיהם, וחשוב לי שהם יקבלו את התנאים הטובים ביותר”.
חצר הכלבייה. צילום: פבל
למרות החסינות שפיתח, רק לאחרונה כמעט ואימץ בעצמו כלבת קולי שהגיעה לכלבייה וכבשה את לבו. “מאוד נקשרתי אליה וכבר התחלתי לחשוב איך היא תסתדר עם הכלבים שיש לי בבית. בסוף מצאנו לה בית. האמת שהיה לי קשה לראות אותה עוזבת. אבל בסופו של יום היא הלכה למשפחה טובה, וברור שזה עדיף מאשר שתישאר איתי ואני אשחק איתה בחצר של כלבייה”.
כלב נעול במרפסת בגשם
נכון לכתיבת שורות אלה בכלבייה באשקלון 56 כלבים, המספר הזה משתנה, כמובן, מיום ליום. “גם 56 כלבים זה הרבה יחסית. המטרה שלנו היא לצמצם את המספר הזה משמעותית. אני אהיה מאוד מרוצה אם נעמוד על כ-40 כלבים. זה איזשהו חזון, אנחנו עובדים על זה ואני אופטימי”.
אנחנו חיים בעידן רץ, כולנו ממהרים, לא תמיד עם סיבה, אנחנו רצים ורצים ולפעמים אולי מבלי לשים לב שאנחנו על אוטומט יומי. במקום ליהנות מהרוח שברכבת הרים, אנחנו רצים מבלי לעצור לנשום את הרגעים שבחיים.
צריך לעצור, לחוות, להרגיש! את הריצה נשאיר לספורטאים.
השבת עצרתי! למען האמת, כל חיי אני עוצרת בשבת – היא השלווה שלי. אני שומרת שבת ומחוברת מאוד לדת. אך מעבר לקשר הדתי, המתכונת של העצירה בשבת כל כך מדויקת. מדויקת כמו השבת שעשיתי עם הסטודנטים בירושלים.
הסטודנטים מאשקלון בירושלים
נסענו כ-70 סטודנטים כחלק מפרויקט “לגעת ברוח” לסמינר משמעותי חמישי, כולל שבת בכותל.
רגע משמעותי בסמינר היה בבית הכנסת היפה ביותר בארץ שנמצא במנהרות הכותל. התפילה שם והשהות בשישי בערב לפני הקידוש היא בין הדברים המרגשים והמעירים שאפשר לחוות. בין התפילות שרנו שירי שבת. הייתה בבית הכנסת שמחה ושלווה אמיתית שמילים לא יכולות לבטא ולהסביר.
אחרי בית הכנסת המשכנו לכותל, ואין תחושה דומה לשישי בערב בכותל. הקיר הזה הוא פיסת היסטוריה שלמה שמסמלת יותר מהכול את ניצחון היהדות, את משאלות הלב של יהודים מכל רחבי העולם.
הסטודנטים בתמונה משותפת במוצאי שבת
לאחר נגיעה בקודש המשכנו לסעודת שבת חגיגית, שרנו וחתמנו את הסעודה בישיבת מעגל ענק של כל המשתתפים, שיתפנו בתחושות ומעבר לכך עצרנו. עצרנו ושיתפנו באופן אישי בקבוצה על רגעי האושר בחיינו. הסטודנטים שיתפו בסיפורים אישיים, מטלטלים ומרגשים, ובהישרדות היומיומית. גם אני שמתי הכול בצד, לא הייתי יו”ר, הייתי יפה, מול המון סטודנטים שבשבת הזו גרמו לי להרגיש שאני בשבת עם משפחה.
אכיפת חוקי התנועה באשקלון נמשכת. כשקצין משטרה פוסל רכב ומורה לאחסן אותו במגרש שהקצתה לכך המשטרה ובעליו של הרכב אינם עושים כן, הדבר מעלה את החשד המהיר שבעליו של הרכב ממשיך להשתמש בו בניגוד לחוק ומסכם בכך הת שלומם של משתמשי הדרך.
לפני מספר ימים גילו איששו בלשי משטרת אשקלון את החשש הזה.
דו"ח תנועה ופסילת הרשיון שקיבל בעבר לא עזרו. צילום: דוברות המשטרה
בפעילות משותפת שנערכה על ידי בלשי המשטרה ושוטרי התנועה בעיר אשקלון, נעצר צעיר תושב העיר יליד (34) נוהג בזמן שרשיון הנהיגה שלו בפסילה לאחר שקצין משטרה פסל אותו בפניו.
לא זו בלבד אלא שבנוסף לכך, הוברר שהרכב עצמו היה ללא טסט לאחר שקצין משטרה החליט בעבר להוריד אותו מהכביש עקב ליקויים ולמרות הוראת המשטרה הרכב לא אוחסן במגרש איחסון כמתחייב. עוד עלה חשד כי עבריין התנועה נוהג בהשפעת סם מסוכן.
הנהג כמובן התבקש לעלות לניידת המשטרה ונלקח אל תחנת המשטרה שם נחקר.
בסיום החקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים לאחר שרכבו הושבת על ידי קצין משטרה כעת הגין סעיף נוסף למשך 90 ימים.
יחד עם השבתת הרכב הוא קיבל לידיו זימון לבית המשפט שיחליט כיצד לענוש אותו.
אמנם כבר אמצע ינואר, אבל סוף סוף החורף הגיע. קר ורטוב בחוץ, והפתרון המושלם תמיד יהיה מרק חם.
מרק הוא תבשיל נוזלי, המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל.
בבישול המרק ניתן למצות את טעמם של מאכלים שבצורה אחרת קשה לאכול או למצות אותם, כגון שורשים ופקעות, גבעולים, גרעינים, דגנים או עור ועצמות. מרקים מוכנים בכל העולם וממגוון רחב מאוד של מרכיבים.
המרק נאכל כבר בימי קדם, עוד לפני שהומצא סיר המתכת המודרני. אז בושל המרק ככל הנראה בתוך בורות שלתוכם הוכנסו אבנים לוהטות ומאוחר יותר בקדירות חרס.
בתקופות רבות נחשב המרק ל”אוכל של עניים”, כיוון שאף אם המרק היה דל במרכיבים מוצקים, הנוזלים שבו מילאו את הקיבה.
כמו כן, המרק לכאורה זול יותר ממאכלים אחרים מפני שרובו הוא מים וניתן להכין אותו משאריות של מאכלים אחרים, גם כאשר הם לא בשיא טריותם.
מרק טום יאם
חומרים:
2 ליטר מים
1/2 ראש ג’ינג’ר חצוי
1 גבעול למון גראס שבור
5-4 עלי קפיר ליים
1 בצל לבן חתוך לשישיות
1 גזר חצוי
2 שיני שום חתוך גס
חופן גבעולי כוסברה
1 עגבנייה חתוכה לשישיות
1 ראש דג טרי (לא סלמון)
200 גרם משחת טום יאם
800 מ”ל חלב קוקוס
10 גרם מלח
20 מ”ל פיש סוס (רוטב דגים)
20 גרם מחית קארי אדום
להגשה:
4 פטריות שיטאקה מושרות במים חמים ל-10 דקות ופרוסות
רצועות מ-1/2 גזר
3 גבעולי בצל ירוק קצוצים
חופן נבטים טריים
אופן הכנה:
את כל החומרים מלבד מחית הטום יאם המלח והפיש סוס שמים בסיר ומביאים לרתיחה של 10 דקות.
מנמיכים לאש בינונית כ-1/2 שעה נוספת,לאחר מכן מורידים את הסיר מהאש ונותנים לטעמים להתמזג בציר כשעה לפחות.
מסננים את הציר ומביאים לרתיחה נוספת יחד עם חלב הקוקוס ומשחת הטום יאם. מצמצמים על אש בינונית כ-15 דקות.
בסוף הבישול מוסיפים את הפיש סוס והמלח.
מגישים עם בצל ירוק קצוץ, רצועות גזר, רצועות שיטאקה לאחר השרייה ונבטים טריים.
כשהיא מצויה במשבר הקשה ביותר שפקד אותה העונה, הפועל אשקלון מארחץ את הפועל ראשון לציון. הקבוצה של שלומי דורה לא הצליחה לכבוש במשך 5 משחקים ברציפות, בהם השיגה 2 נקודות בלבד מתוך 15 אפשריות והתדרדרה עד למקום השישי.
כבר בדקה ה-2 אליאור משעלי היה חתום על החמצת ענק לאחר הרמה מצוינת של אור חסידים והחלוץ מקרוב נגח החוצה. בדקה ה-26 הזדמנות כפולה לאשקלון הסתיימה עם הצלה של בן וייצמן מבעיטה של ערן ביטון.
