העד המרכזי | שמעוני בבית המשפט: "התביישתי. חששתי לאבד את המשפחה"

משפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני חוזר לרצף דיונים ולאחר שנשמעו בדיונים הקודמים עדי התביעה מגיע שמעוני בכבודו ובעצמו לבית המשפט כדי לפתוח את הסבב הארוך של עדי ההגנה מטעמו.

עדותו של שמעוני היא משמעותית ועשויה להשפיע על התקדמות ההליך המשפטי. לאחר דקות ארוכות של המתנה מורטת עצבים לתחילת הדיון נכנסת השופטת לאולם הדיונים ובתוך כמה רגעים נפתח הדיון. שמעוני עולה לדוכן העדים ועליו להציג את גרסתו לאירועים שנכתבו בכתב האישום.

הנחיות אחרונות לפני תחילת הדיון. שמעוני וסנגוריו דקות לפני שעלה להעיד במשפטו

סנגורו של שמעוני, עורך הדין מנחם רובינשטיין הוא שמתחיל ראשון את החקירה. תחילה הוא מבקש ששמעוני יציג את עצמו.

שמעוני: אני בן 50, נשוי ואב לחמישה, הגדול בעוד חצי שנה יחגוג בר מצווה. בעל תואר ראשון במנהל עסקים. התחלתי את דרכי אחרי עבודה במפעל טבע כאחראי על מחלקות הייצור. מנהל חברת רהיטים בשדרות. מנהל תפעול במשחטת מעוף בבאר טוביה ולאחר מכן מנהל יצור בתאגיד על בד. לאחר מכן יועץ כלכלי לשר הבריאות דני נווה מספר שנים ולאחר מכן מנכ"ל חברת 'אתרים' שבתחומה 14 קילומטרים של חוף בת"א ועסקתי בפיתוח רצועת החוף.

עו"ד רובינשטיין: איך נבחרת לשמש כמנכל חברת אתרים?
שמעוני: הייתי מועמד ונבחרתי במכרז.

עו"ד רובינשטיין: מה עשית בצבא?
שמעוני: בחיל האוויר לפני כן הייתי באורט חיל האוויר שם כיהנתי כמדריך ובשירות הייתי מדריך בבסיס תל נוף. שירתי שנה בקבע.

עו"ד רובינשטיין: מה אתה בעיר אשקלון?
שמעוני: אני נולדתי בבית החולים ברזילי באשקלון התמודדתי בשנת 2008 לראשות העיר והפסדתי בסיבוב שני על כמה מאות קולות והייתי ראש אופוזיציה ושם למדתי את העירייה. ב-2013 כבר היה לי יותר קל וניצחתי ברוב מכריע.

עו"ד רובינשטיין: קודם שנבחרת מה עשית כדי להיבחר?
שמעוני: היה אז ראש העיר בני וקנין שהיה כמה קדנציות והיה קשה להחליף אותו. אז שנתיים וחצי לפני הבחירות התחלתי חוגי בית. הכרתי כך 20 אלף תושבים. לכן כשהתמודדתי ב-2013 הגעתי מוכן.

עו"ד רובינשטיין: הייתה לך תוכנית?
שמעוני: היינו מגיעים לחוגי בית עם מצגת. לפני כן הכנתי תוכנית מקיפה והתמקדתי ברצועת חוף והסרת חסמים ליזמים. כיו"ר אופוזיציה ידעתי מה הבעיות. גם תכננתי לטפל ובמהלך הבחירות חיברו אותי לפשע ולדומרני. רק גילוי נאות, כשנכנסתי לתפקיד אני נלחמתי בפשע, גם כדי להראות שאני לא מחובר לפשע.

עו"ד רובינשטיין: מה עשית כראש עיר?
שמעוני: בתחום החינוך, באנו לבנות כשאני מתכנן שבכל גן יהיו מקסימום 30 ילדים ובכל כיתה 26 תלמידים. כשנבחרתי יצאנו לפרויקט ענק ובמשך שנתיים הצלחנו לבנות קרוב ל-90 גנים ובכל מקום בעיר ראו את זה. 120 כיתות, אולמות ספורט. מצד שני חשוב לשמור על תקציב ולשמור על מקורות הכנסה. אחד ממקורות ההכנסה החשובים היה מינהל ההנדסה שככל שהוא יעיל יותר אז מקבלים יותר היטלים ויותר הכנסות, כך שנוכל לשמור על התקציב ולהמשיך בחינוך. אשקלון היא במדד סוציואקנומי ברמה 5. אחד הדברים שאמרתי בחוגי הבית זה לעשות צהרונים בכל גני הילדים בסבסוד של 50% אחוז ושהגנים יעבדו כל השנה גם בימי החופש והחגים. והיינו העיר הזולה ביותר בארץ בצהרונים וקייטנות. זו המשימה שראיתי. אז היינו צריכים למצוא מקורות תקציביים והיינו צריכים לעשות את זה בבהילות. רציתי להיות ראש עיר מצליח. אמרו לי תחכה תעשה את זה בשנת בחירות אבל רציתי לפרוע את החוב שלי לבוחרים.
הבית שלי נמצא 7 ק"מ מהעירייה וכל יום הייתי הולך ברגל ממסלול אחר והייתי רואה מקום לא נקי הייתי מתקשר למנכ"ל העירייה ודורש לברר איך זה קרה ואחרי זה עושים דיון בנושא. זאת הייתה האווירה בעיר.

הנאשמים: יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה ואיתמר שמעוני

סנגורו מציג מסמך שמציג כתבה על מחירי הקייטנות בעיר אשקלון.

עו"ד רובינשטיין: מה היה לגבי פיתוח רצועת החוף?
שמעוני: זה המשמעותי. כששימשתי כמנכ"ל חברת אתרים ראיתי שיש באשקלון רצועת החוף כמו בתל אביב. אבל בתל אביב באו בכל סוף שבוע עשרות אלפי מבלים ועשרות אלפי מטרים של מסחר.
באשקלון היה רק 1000 מטר מסחר כשביררתי למה, גיליתי שהפשע השתלט על רצועת החוף, שיש עבריין שמקושר לדומרני שהשכיר כסאות. כשרציתי לצאת למכרז להשכרת הכסאות בחוף אמרו לי 'זה של שרון קדוש, איך אתה עושה דבר כזה?'
אבל החלטתי להמשיך במכרז ואז באו אליי ממשטרת מרחב לכיש ואמרו לי שאני מאויים בדרגה 6 ויש סכנה לחיי. הציבו לי אבטחה, אטמו לי את החלונות במשרד, והבית הפך למבצר, הילדים היו צריכים ליווי לבית הספר. ביטלנו חופשות והיה מצב שעצרו מספר גורמים שהיו שלב לפני הכנסת מטען לרכב שלי. כל זה התרחש בזמן שאני אמור להמשיך את התוכנית ברצועת החוף. בזמן הזה חתמתי על 27 צווי הריסה שחלק מהם היו של משפחות פשע כמו פריניאן וכמו גיסו של דומרני.
עבדתי צמוד עם היאל"כ והעירייה הקצתה כל מה שצריך. היינו מתואמים עם המשטרה והם ידעו כל דבר שעולה בוועדה לתכנון ובנייה. אחרי שנה הרגשתי שהעפנו אותם משם. והיום רצועת החוף יש 12 אלף שטחי מסחר ועשרות אלפי מבלים. זה לא היה קורה אם לא היינו מוציאים את אותם גורמים משם.

בשלב הזה מוצגת בבית המשפט כתבה ששודרה באולפן שישי של חדשות 2, בשנת 2014. כתבה של העיתונאי יוסי מזרחי שסיפרה על האבטחה שהוצמדה לשמעוני. בזמן השידור היה ניכר כי שמעוני מתרגש.

עו"ד רובינשטיין: דיברת על הסרת חסמים. תסביר
שמעוני: כשהייתי באופוזיציה למדתי את העירייה וראיתי שמינהל ההנדסה היה מתנהל ולא מנוהל. לא הייתה עבודה מסודרת. אנשים לא ידעו מה צריך לעשות כדי להוציא היתר. הכל היה תקוע שם וזה המקום שמניע את העיר. יזמים לא רצו להשקיע בעיר כי הם היו נתקעים שם. רציתי להפיח חיים במינהל הנדסה ולהחזיר את האמון של היזמים. עשיתי עשרות ישיבות שולחן עגול עם יזמים. כשנחקרתי והציגו לי את השולחן העגול של שוציריה הקטנה הסברתי לחוקרת טל בן אבן שעשיתי את זה עם המון יזמים וקבלנים ונתתי שמות וגיליתי שאחר כך לא דיברו איתם.

עו"ד רובינשטיין: מה קרה שם? מה זה שולחן עגול?
שמעוני: אם דיברתי על 14 ק"מ של רצועת החוף, 30% היה של המינהל ו70% פרטיים. לכן הייתי מזמין יזם ונציגיו עם מינהל ההנדסה, היעוץ המשפטי, החברה הכלכלית וכל המטרה הייתה לתת רוח גבית ליזם שיגיש תוכניות. אלא אם כן ראיתי שהתוכנית לא מתאימה. אבל הייתי נותן אור ירוק ואז זה היה מגיע למינהל ההנדסה וזה הפך לאור אדום. אפשר לומר שפרויקטים בודדים עברו את התהליך של מינהל ההנדסה. הדבר היחיד שעשינו, היו מספרי משימה לכל פרויקט והבאנו תוכנה שתעקוב אחרי המשימות ותפקידו של המנכ"ל היה לעקוב אחרי המשימות. אחד הדברים שנתקלתי, צריך לקבוע זמן תקן לתב"ע ואמרו לי שאני לא מבין. אני לא נכנסתי לזה אבל רציתי שיהיו לוחות זמנים ברורים והם לא הבינו ואמרו שאני לא מבין. זו למעשה הייתה המטרה של שולחן עגול.

איתמר שמעוני היום בבית המשפט

השופטת: לא הבנתי מה הקשר בין השולחן העגול לבין זה שיהיו תהליכים מדידים.
שמעוני: היינו מכניסים משימות שהתקבלו בשולחן העגול לתוכנה ומקציבים להם נגיד חודשיים והיינו בודקים איך זה מיושם.

עו"ד רובינשטיין: מה בנוגע לשירות?
שמעוני: כשהגעתי גיליתי שאין מחלקת פניות הציבור בעירייה. לא הייתה. הקדשתי לזה חשיבות לשירות לתושב. גייסנו אנשים והבאנו חברה שקבעה זמן תקן לכל פניה. הייתי מקבל כל שבוע רשימה והייתי רואה מה קורה עם כל פניה ומברר למה לקח זמן. יצרנו עיריות קטנות בכל שכונה וקראנו לזה משל"ט ושם התושבים היו באים במקום להגיע לעירייה. הייתי עובר על כל פנייה ופנייה.

סנגורו הציג מסמכים שהובאו מהעירייה והתביעה ביקשה לדעת מה מקורם. שמעוני אמר שהוא נטל את המסמכים האלה מהעירייה לאחר שחזר לעירייה. בתביעה התנגדו להגשת המסמך.

שמעוני אמר שלתחושתו כל פעם מנסים להחזיר אותו לחקירה כאילו השיג מסמכים בדרכים לא כשרות.

שמעוני: לאורך כל המשפט, כל מסמך שאנחנו מגישים, כל הזמן אני מותקף וכל הזמן רוצים לחקור אותי. לא שיבשתי את החקירה.

סנגורו עובר לדבר איתו לדמויות מפתח בפרשה ומבקש משמעוני לומר מיהו משה פונטה.

שמעוני: הוא החבר הכי טוב שלי. הכרתי אותו במשרד הבריאות אצל דני נוה. הוא היה יועץ פוליטי. למשה יש יכולת לטפל במשברים בין אישיים, הוא טיפל בסכסוכים של השר עם חברי כנסת ופעילים ואם השר היה רוצה לדעת מה אומר פלוני על נושא, הוא היה שולח את משה. עבדנו עד מאוחר ואם הייתי צריך לשבת עם מנהל בית חולים אז משה היה נוסע איתי כדי לפגוש צירי מפלגה ופוגש אותם שם. דני נוה היה מאוד חשוב לו הנושא הזה, הוא לא רצה שהסכסוכים הפוליטיים יתעצמו. כך עבדנו אצל דני נוה כמה שנים.

יואל דוידי ועופר שמעוני בבית המשפט

עו"ד רובינשטיין: איפה הוא היה בשנת 2008?
שמעוני: גם פה משה טיפל. בשני מישורים: אחד, כשאתה מתמודד לראשות העיר אתה צריך להיזהר שלא לפגוע בחילונים או בחרדים ומשה היה מטפל בסכסוכים אם נוצרו. הוא היה גם הגזבר של המפלגה והוא היה אמון על הצד הכספי. הוא טיפל בתרומות בהגשת הדו"חות והיה לי שקט נפשי בהלביא בוחרים.

עו"ד רובינשטיין: מה היה ב-2013?
שמעוני: הוא חזר וטיפל באותם הדברים ונבחרנו והשאר ידוע.

עו"ד רובינשטיין: עלה פה בפרשת התביעה ההלוואות בנוגע להסכמים שחתמת עליהם כדי לשלם הסכמים עם הנשים. פנית למשה, למה?
שמעוני: קודם כל, התביישתי. היו מכתבים, מכתבי סחיטה, לפני שנחתמו ההסמכים. קיבלתי את המכתבים. יש מכתב אחד שאשתי הייתה מעורבת בו ואחד שהיא לא הייתה מעורבת בו. קיבלתי את המכתבים שהיו ממש מכתבי סחיטה, פניתי לעו"ד רזניק והוא אמר שזה יכול להגיע לבית דין לעבודה וזה ייקח הרבה שנים וגם אם לא יקרה כלום, זה יפגע בשמי.

לאחר דין ודברים בין התביעה להגנה, התבקש שמעוני להתייחס לפונטה מבלי להיכנס לעניינים הקשורים ספציפית לתיק עבירות המין שכזכור נסגר.

שמעוני: פניתי למשה שהוא החבר הכי טוב שלי. נושא המכתבים היה בתקשורת והתביישתי. הכחשתי ופניתי למשה שישמור על דיסקרטיות. וידעתי שאחרי שזה הודלף לתקשורת ואני הכחשתי את זה בפני התקשורת. בין המכתב להסכם היה מבצע 'צוק איתן' ולא התעסקתי בזה כי הייתי עסוק במאות טילים שנפלו בעיר.
אני חתמתי על ההסכם בפרואר, שמונה חודשים אחרי שקיבלתי את המכתב. עשיתי את זה דרך משה שהוא הכי דיסקרטי, הסברתי למי לא לפנות, לא לאנשים שקשורים לעירייה ויזמים שלא יהיה ניגוד עניינים. הוא ידע טוב טוב למי לפנות ולמי לא. כשהייתי עושה שולחן עגול עם יזם ולא ידעתי אם הקבלן תרם משהו במערכת הבחירות אז הייתי פונה למשה, הוא היה הכתובת שלי בעניינים האלה. הוא עבר איתי שתי מערכות בחירות. ידעתי שאם אפנה למשה אז הכל בסדר.
נשאלתי בחקירה למה לא לקחתי הלוואה מהבנק, אבל לא עשיתי את זה כי בכל ערוצי התקשורת פורסם שאני צריך חצי מיליון שקל להסכם שתיקה. אם הייתי פונה לבנק אז מיד היו יודעים. אם היה לי כסף משלי הייתי משלם. העניין שזה פורסם ומזה חששתי.
אני הייתי עם אשתי בהליכי גירושים, היינו אצל יועץ זוגי וניסינו לשקם את הנישואין ואשתי התנגדה שאקח כסף מהבית. הייתי מוקף מכל כיוון. חששתי לאבד את המשפחה ואם אני יכול להצביע על הטעות של חיי זה שלא הלכתי למשטרה. הייתי צריך ללכת למשטרה ולשתף את אשתי בהכל.

איתמר שמעוני בהארכת מעצרו

עו"ד רובינשטיין: בזמן אמת מה ידעת על מקור הכספים?
שמעוני: ידעתי שהמשפחה שלי נרתמה לעזור, ההורים שלי, דני עמנואל, לא ידעתי מה הסכומים וכמה כל אחד נתן. כשנשאלתי בחקירות עניתי על מה שידעתי. זה מה שזכור לי.

עו"ד רובינשטיין: בחקירה כשנשאלת מה ענית לחוקרים?
שמעוני: שהמשפחה עזרה, אחי עופר ולא ידעתי את הסכומים.

עו"ד רובינשטיין: כשנשאלת על העניין הזה התייחסת למשה?
שמעוני: כן. שסמכתי עליו שיפעל בדיסקרטיות. לא ידעתי מה הוא אמר בחקירתו.

השופטת ביקשה לחדד את עניין מקור הכסף.

שמעוני: ידעתי על המשפחה, על דני עמנואל, על אחי עופר, על חמותי וזהו כבוד השופטת.

דניאל עמנואל בהארכת מעצרו

עו"ד רובינשטיין: כל בני המשפחה השונים מי עמד מולם?
שמעוני: אני התביישתי, אמא שלי עם כיסוי ראש ואבא שלי עם כיפה. כולם ידעו אבל התביישתי לבקש מאמא שלי כסף לזה. זה הפריע לי. היא ידעה למה, אבל אני לא ביקשתי ממנה. אני אמרתי למשה והוא פנה או שזה היה עופר.

עו"ד רובינשטיין: מה יש לך לומר על פונטה?
שמעוני: שאני מצטער שהוא פה. פניתי אליו לעזרה ואני מצטער שהוא פה.

עו"ד רובינשטיין: מה אתה יכול לספר על יואל דוידי?
שמעוני: ההיכרות הייתה מאוד שטחית. אפילו סיפרתי לשוטרים שהוזמנתי על ידי אשתו לארוחת ערב וסיפרתי מה היה שם. חוץ מזה היכרות 'שלום שלום', עכשיו תוך כדי המשפט הכרנו יותר. ידעתי שהוא יזם, מה בדיוק הפרויקטים שלו, לא ידעתי. כשעלו הנושאים של הפרויקטים שלו אז ידעתי.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

עו"ד רובינשטיין: תספר על עופר.
שמעוני: עופר הוא אחי. אני אוהב אותו. הוא היה אחד שהיו איתו עליות וירידות. יש תקופות שהוא עם הרבה כסף ויש תקופות שלא. היו תקופות שהוא היה פורח והיו תקופות שעזרתי לו. תמיד חששתי שהיו מגיעים אליי שמועות שהוא מסתובב בתחנות לוטו. הייתי קורא לו וצורח עליו והוא תמיד הכחיש את זה. זה היה סיוט מבחינתי. אני פניתי גם לעופר כי יכולתי לסמוך עליו.

עו"ד רובינשטיין: מה לגבי התיווך של עופר?

שמעוני: אני יכול לומר כשעופר היה מתווך אני דיווחתי ליועמ"שית וחתמתי על מסמכים. כשידעתי שהוא מתווך לדוידי הצהרתי מיד על כך וחתמתי על ניגוד עניינים. במהלך החקירה אמרתי לחוקרים שהראו לי מסמכים שחתמתי עליהם והסברתי להם שלא משנה מתי חתמתי על טופס ניגוד עניינים אלא איך אני מתנהל בפועל. אני הקפדתי מהרגע שידעתי, שלא להתעסק בנושא של דוידי.

סנגורו הציג את מסמך הניגוד עניינים שחתם עליו שמעוני. והוא התבקש להסביר אותו.

שמעוני: כשהודעתי ליועצת המשפטית שעופר מתווך אז התבקשתי לחתום על מסמך ניגוד עניינים כללי. והיא אמרה שאם הוא יעבוד עם יזם ספציפי אז צריך לחתום על מסמך ספציפי. עופר הלך לחיים סופר וחתם על הסכם.

שמעוני התבקש להסביר בנוגע למסמך מסוים של ניגוד העניינים.

שמעוני: היועצת המשפטית כתבה חוות דעת שאין לי ניגוד עניינים עם אלעזרא, אבל אני הייתי קם ויוצא מישיבות הקשורות אליו כדי למנוע לזות שפתיים.

שמעוני התבקש להתייחס להסכם ניגוד עניינים מול אחיו.

שמעוני: זה הסכם שנחתם בספטמבר 15. הסברתי שאני ידעתי שעופר עובד עם דוידי והצהרתי על כך. לא היה זכור לי בזמן החקירה, למה היה פער זמנים, כי אני ידעתי בחודש מרץ 15 על כך. בינואר הודעתי שהוא מתווך ולא ידעתי שהוא עובד עם דוידי. חודשיים אחרי זה ידעתי ובספטמבר הביאו לי לחתום על ההסכם הזה. אבל מרגע שידעתי לא התעסקתי בפרויקטים של דוידי. המהנדס והאדריכל העידו שלא פניתי אליהם בעניין הזה.

איתמר שמעוני בהארכת מעצרו. מאחורה: האישה רויטל

שמעוני התבקש מעורך דינו לספר על המעצר שלו.

שמעוני: 5:30 בבוקר היו דפיקות בדלת הם באו עם צו חיפוש. אשתי הייתה בהיריון והילדים היו בבית. הילדים ירדו ואני זוכר שחוקרים אמרו לי 'תבוא בלי שרוכים כדי שלא תתאבד שם'. הבן שלי שמע את זה ואת זה אני לא שוכח. חקרו אותי באותו היום, בסביבות השעה 4 אמרו לי 'אתה הולך לבית המשפט', יהיו שם תקשורת ו'אל תתייחס אליהם' כי תואשם בשיבוש. הגעתי לשם ועטו עליי מהתקשורת ואז נוסבאום אמר לי 'אתה יודע שאתה מואשם באונס', אשתי ישבה שם והיא התביישה ואני רציתי להתפוצץ ולענות ולא יכולתי. ואז לקחו אותי למעצר, לתא מבודד. היה חורף, חדר 3 מטרים האסלה בתוך החדר. אי אפשר לישון. כדי לחקור אותי ב-9 בבוקר היו מוציאים אותי ב-3 לפנות בוקר בפוסטה עם אזיקים בידיים והרגליים. הרגשה משפילה. לחקירה ב-9 הייתי כבר כל כך עייף ולא הבנתי למה מעירים אותי ב-3. בקושי ישנתי שעה כי האור היה דולק. כבר הייתי עולה לישון עם הבגדים. שאלתי למה ככה? הסוהרים, שהיו אנושיים, אמרו לי שגם הם לא מבינים. הם אמרו שהיו ראשי ערים שהיו לוקחים אותם בשבע בבוקר. מפקד הכלא בא ושאל איך אתה מרגיש והוא אמר לי שבאשקלון מעריצים אותך, יש לי משפחה שם. אמרתי לו שאני מניח תפילין וקשה לי מול אסלה. הוא אישר לי להתפלל בחדר של הסוהרים. זה היה 18 יום, לא יום ולא יומיים. שבת ועוד שבת. לא ידעתי כלום ממה שקורה בחוץ. רק בידעבד ישבתי עם רויטל והיא הראתה לי מה התפרסם. הייתי מסתובב ואמרו 'זה ראש העיר שמואשם באונס' וזה אני לא אשכח בחיים.

עו"ד רובינשטיין: באותו היום נחקרת?
שמעוני: מי שייצג אותי, אז עו"ד ירון לונדון אמר בבית המשפט שאני עצור שמונה ימים בחשד לאונס ולא מטיחים בו את העבירות.

עו"ד רובינשטיין: סיפרת על תנאי המעצר, איך זה השפיע עליך?
שמעוני: הגעתי מאוד עייף והרגשתי שאני עייף ולא ממש צלול ולא היה לי את הכוחות לענות על השאלות. החוקרים היה נראה שהם נעולים על משהו. אמרו לי איך אישרת לדוידי עוד שלוש קומות ואני לא אישרתי דבר כזה מעולם. האשימו אותי בהרבה דברים חמורים והבנתי מהחוקרת שאני אלך לכתב אישום והבנתי שזה יגיע לבית המשפט, אז אחרי כמה ימים כבר הגבתי והסברתי ועניתי בהרחבה על הכל.

עו"ד רובינשטיין: אנחנו יודעים שהייתה רשימה של אנשים שנאסר עליך לדבר איתם לאחר מעצרך.
שמעוני: הרשימה הזו הייתה תקפה עד שהוגש כתב אישום והם הפכו לעדי תביעה. יש פה יותר ממאתיים איש. רבים מהם לא נחקרו אפילו והיה אסור לי לדבר איתם. כמעט כל הלשכה שלי, כל מינהל ההנדסה, כל המחלקה המשפטית, משפחה. הדבר הזה תקע מקלות של גלגלים בניהול של העירייה, אי אפשר היה לעשות כלום, נהגתי לפי הדבר הזה. ואני עכשיו מסתכל ולא מבין למה יש כאלה ברשימה והם אפילו לא נחקרו במשטרה. חלקם עובדים זוטרים שאפילו לא ידעו שהם ברשימה ורצו לברך אותי כשחזרתי.

עו"ד רובינשטיין: למה להערכתך היו כך תנאי המעצר שלך?
שמעוני: ניסו לשבור אותי. כשאתה כל הלילה ער ועובר מתחנה לתחנה עם אזיקים בידיים וברגליים, בקור של החורף והאסירים צעקו לי 'אנס אנס'. אני הגעתי ליאח"ה רעב מאוד וביקשתי סנדביץ' לאכול והייתה התעקשות לא לתת לי. הרגשתי שרוצים לשבור אותי. בא העו"ד שלי ובכיתי. לא יכולתי כבר, זה היה 15 יום. אמרתי לו שאני מרגיש גמור. שאלתי אותו איך אשתי והוא אמר לי שהכל בסדר ואחרי שלושה ימים לא האריכו ואחרי זה הייתי במעצר בית שבועיים ואחרי זה הייתי מורחק כמה חודשים ואחרי זה חזרתי לעירייה במגבלות.

עו"ד רובינשטיין: אחרי ששוחררת נחקרת? מה ההבדל?
שמעוני: כן. זו הרגשה שונה, כשאתה בא מהבית זו הרגשה שונה. אני באמת לא מבין למה כל כך הרבה זמן, 18 יום. זה היה יכול להיעשות אחרת. גם אם זה היה כמה ימים ואחרי זה סגור בבית, אבל כל כך הרבה זמן? והיו פעמים שלא נחקרתי ברצף. יום כן ויומיים לא, היה אפשר לוותר על הסבל שעברתי שם.

עו"ד רובינשטיין: בשלב הזה מבקש הסנגור ששמעוני יתייחס לעבודה מול מהנדס העיר דאז, דוד ירון.
שמעוני: הכרתי את רוב הבעיות של מינהל ההנדסה כשהייתי באופוזיציה וכשנבחרתי אז חיים סופר אמר לי שאי אפשר לעשות את השינוי עם המהנדס והאדריכל. אני לא הסכמתי וכן עשיתי שיחה או שניים עם מהנדס העיר והוא אמר שהכל יהיה בסדר. הייתה שיחה במשרד ובאיזה בית קפה והייתה שיחה נינוחה. הצומת הזאת של מינהל הנדסה, אתה צריך שם שותף כמו מהנדס העיר. אני הגעתי רעב לתפקיד והמהנדס כבר היה הרבה שנים בתפקיד וכלום לא זז שם. ואז הגיעו לי תלונות מהרבה גורמים שהעסק שם תקוע ולא מתקדם ואז ראיתי את חוות הדעת של יעקב לוגסי שהיה יועץ ארגוני והוא תיאר את הדברים האלה והוא הגיש דו"חות שהדברים לא מתנהלים, שיש חוסר בכוח אדם, שאין יעילות ואין ניהול. כשראיתי את זה, ממש ככה, הרמתי ידיים. אמרתי למנכ"ל שאם אתה רוצה לעשות, אז תעשו בצורה יפה.

"עייף ושחוק". מהנדס העיר לשעבר, דוד ירון, בבית המשפט

עו"ד רובינשטיין: עלה פה הנושא של הקמת גני ילדים וכיתות בשנת 2014 גם בבית הספר אסף מימון. מה היה שם?
שמעוני: לא היה נתון בעירייה של צפי הרישום של כיתות א' בעיר וההגירה החיובית בעיר אל מול הכיתות שיש. לא היו נתונים והתחלנו לאסוף נתונים ממשרד החינוך והבנתי שאם לא נפעל יהיו 1000 תלמידים ללא קורת גג. הצבתי יעד ל-30 ילדים בגן ושאלתי את המהנדס איך אפשר לעשות את זה? הוא אמר שאי אפשר. אז פניתי לגלעד אורן והוא אמר שאפשר. הדבר האחרון שציפיתי זה קצת רגישות לאלף תלמידים, אבל אני נתקלתי בעובד שכבר עבר הכל והוא עייף ושחוק.

עו"ד רובינשטיין: המהנדס אמר במשטרה שיש לחץ ודרישות מהמנכ"ל ממנו.
שמעוני: החוקרים לא הבינו שזו התנהלות בעירייה כמו בת"א, שם עבדתי צמוד לחולדאי והמנכ"ל שם היה מעורב במינהל ההנדסה. בחקירה שאלו אותי ממתי מנכ"ל מתעסק במינהל ההנדסה? עניתי שזה חלק מהעבודה שלו, אם יש חסמים, אז כן צריך לשבת לדבר איתם ולהתעסק איתם. הם אמרו שראשי ערים קודמים לא עבדו כך, אבל בגלל זה קיבלתי עיר כזאת. איפה שמענו שמנכ"ל עירייה לא יכול להתערב באגף הכי חשוב בעירייה. התפיסה שלי היתה שונה ממה שהחוקרים חשבו. אם תב"ע צריכה להיות מאושרת ב-2016 ולא הצליחו, זו אחריות של המנכ"ל, כי הוא אמון על הכל. גם לא הלכו לראות את זה ולבדוק את הטענות שלי. המנכ"ל היה בוכה לי למה אני נותן לו להתעסק ולנהל את מינהל ההנדסה. מהנדס העיר יש לו ידע רב, אבל הוא לא יודע לנהל. כשהמנכ"ל אמר לי שהוא רוצה לסיים את התפקיד של המהנדס והאדריכל לא רציתי, כי זה היה בתקופה של אחרי 'צוק איתן'. כשאמרתי להם שתב"ע צריכה להיות קצובה בזמנים, הם אמרו שאני לא מבין.

יגיע להעיד? חיים סופר

עוד הוסיף שמעוני: אני לא אמרתי למנכ"ל תלחץ בעניין של דוידי או תלחץ בעניין הזה. מנכ"ל העירייה היה חדור וידע שיש יעדים. לא יכול להיות שנבנה גנים בעשרות מיליונים ומאיפה שצריך להכניס כסף במינהל ההנדסה כלום לא יזוז. לכן המנכ"ל טיפל בזה.

לאור זאת ששמעוני הזכיר שוב את מנכ“ל העירייה חיים סופר, התקיים דיון בעניינו של חיים סופר. השופטת שאלה האם הוא יגיע להעיד. התובעת אמרה שעו"ד גבריאל רפפורט, המייצג את איתמר שמעוני, הצהיר שחיים סופר לא יגיע להעיד.

עו"ד רובינשטיין אמר שזה עדיין לא הוחלט והוא יודיע בזמן הקרוב את החלטתו. ובתביעה תהו מדוע סנגוריו של שמעוני סותרים זה את זה.

לבסוף הוחלט שבימים הקרובים יודיעו הסנגורים אם בכוונתם לזמן את חיים סופר להעיד. השופטת אמרה שהמשקל שהיא תייחס לדברים שאמר שמעוני על חיים סופר יהיה תלוי "במידה ואזכה לראות את חיים סופר באולם".

שמעוני התבקש להתייחס לאדריכל העיר אריק ברששת.

שמעוני: היה נראה לי בהתחלה שיש מה לעבוד איתו. הוא נפגש עם חיים סופר וכשהוא יצא מהפגישה, היו דברים שהתפרסמו באתר אשקלון 10 היה שם 'זבובים על הקיר' וראיתי פרסום שאריק ברששת פוטר. קראתי את זה באתר ולא היה לי נוח שחיים עושה צעד שאני לא מסכים איתו. ניהלתי שיחה עם חיים סופר ואמרתי לו שאני לא מסכים לזה ושאני רוצה אותו איתי. במהלך אותה התקופה ההתברר לי שגם אצל האדריכל תקועים דברים, לא ראיתי שהוא יכול להוביל שינוי.

שמעוני: "לא היה לי נוח מהפיטורים שלו". אריק ברששת

שמעוני הסביר שדברים בסיסיים נתקעו ולא היה ניתן לדעת אילו תוכניות יאושרו ויוכלו להכניס כסף לעירייה. הוא הסביר שבגלל זה חיים סופר התעסק במינהל הנדסה.

שמעוני: כשעבדתי בעל בד היו תנאי ייצור נאותים ולא האמנתי שנצליח לעמוד במשימה שהעובדות יגיעו ברמת היגיינה גבוהה עם שיער אסוף ובלי איפור, והצלחנו. עשיתי דברים במקומות אחרים אבל פה בעירייה זה היה קשה ולכן חיים סופר נטל את המושכות במינהל ההנדסה.

עו"ד רובינשטיין: תתייחס למשה פוקס.
שמעוני: איש נחמד. ארכיון מהלך. כשהייתי רוצה לברר עניין על תוכנית מ-89' הייתי קורא לפוקס. להבדיל מהמהנדס ומהאדריכל הוא כן הסכים לשינוי. הוא רצה לעזור ולספר. היינו יושבים בישיבות ועולה חסם בנושא של יזם, אז משה פוקס היה מעלה רעיון להסיר אותו. כולם הרגישו איתו כך. הרגשתי שהוא מייעץ לי וכשהאדריכל לא ידע משהו הייתי פונה לפוקס והוא ידע את הכל. אני מבין את התחושה של המהנדס והאדריכל שהוא כאילו "סוכן" אבל הוא תמיד היה שם לכל פתרון. אמרו לי אתה שולט במינהל ההנדסה ולוקח את פוקס לפני ישיבת ועדה וככה אתה שולט. אני הסברתי שאני רציתי לקדם תוכניות ואיתו הרגשתי שאני יושב עם מישהו שאפשר לסמוך עליו. אם אני הייתי מגלה ממנו שיש תוכנית למשל שרוצים לבנות מגורים מעל קניון גירון אז הוצאתי את התוכנית הזאת מסדר היום. כי זה דבר שרציתי לבדוק אותו. משה פוקס הוא נכס לעירייה ולתושבים בעיקר היום כשהדברים לא ממוחשבים.

שמעוני: "הוא נכס לעיר". משה פוקס

עו"ד רובינשטיין: נדבר על רועי רביב.
שמעוני: אפשר להתרשם מהעדות שלו עם הקריאות אליי. אני עד היום מנסה להבין מאיפה השנאה אליי. הוא ניהל את הקמפיין של בני וקנין ב-2013 והוא היה מלא השמצות ולכלוכים בתיבות הדואר. קשרו אותי לדומרני והיה קמפיין אגרסיבי. אני לא הבנתי מאיפה השנאה אליי. הם הפסידו בבחירות ואחרי זה הם פתחו אתר 'אשקלון 10', עם דורון נקשרי, שלמה כהן ושלומי סויסה. ידעתי שתהיה ביקורת עליי, אבל יש צהובון אחד שכותב דברים שקריים והבינו שזה מקום ששונא את איתמר.

שמעוני: "מאיפה השנאה אליי?" רועי רביב בפתח בית המשפט

עו"ד רובינשטיין: ראית בזה שיטה?
שמעוני: כן. הייתה שיטה.

עו"ד רובינשטיין: האתר הזה, הוא הפריע לך?
שמעוני: אני איש ציבור ובוודאי שזה מפריע לי. בעיקר הדברים השקריים. הגשנו תביעת דיבה נגד האתר, נגד בעליו. בחקירה שלי אמרה לי החוקרת שאין תביעות והן לא קיימות. כשהתחלנו את ההליך הפלילי והעו"ד אמיר רוזנברג שאל אם אני רוצה לנהל את שני ההליכים יחד ואמר שזה יהיה קשה. קיבלתי את מה שאמר והקפאנו את ההליכים. כשאתפנה, בעזרת השם, מההליך הזה, אמשיך את ההליכים האחרים.

עו"ד רובינשטיין: תתייחס בבקשה לדורון נקשרי. מה לדעתך היה לו נגדך?
שמעוני: אצל נקשרי אני כן יכול לומר. כשאנחנו נלחמנו בפשיעה היו מקומות שעבדו בלי רישיון עסק והיה מועדון 'הלופט' שבו מגיעים צעירים ושותים לשוכרה. וכשהלכנו לסגור את המקום ואז התברר שהמקום הוא על שם שמעון ארג'ואן שמחובר לדומרני ומי שהפעיל את המקום והגיש בקשות זה דורון נקשרי.

'הגיש בקשות". דורון נקשרי. צילום: פבל

עו"ד רובינשטיין: מה הקשר שלו להפועל אשקלון?
שמעוני: היה מקרה ששחקן בנוער לא שולב במשחק וזה היה הבן של נקשרי והוא כעס והיכה את המאמן וזה הוצג בערוצי התקשורת. אני מאוד כעסתי שמכים מאמן, קבוצת הנוער הייתה שייכת לחברה העירונית ודרשתי לטפל בעניין הזה. המאמן השעה את הבן של נקשרי ואז אשתו של דורון באה לפגישה איתי ואמרה שהלקחים הופנמו ואני הסכמתי שהוא יוחזר מההשעיה. ואז המאמן הפסיק את ההשעיה.

עו"ד רובינשטיין: עו"ד איתן צוריאל העיד שאתה אמרת שלחצת אותו בעניין כופר החנייה של בניין פאר שבבעלות יואל דוידי.
שמעוני: את איתן אני מאוד הערכתי. הוא ביקש לפרוש וביקשתי ממנו להישאר. מאוד סמכתי עליו שהוא רוצה לעזור. מאוד הפריע לו חוות הדעת החיצוניות. מאוד חיבבתי אותו, לא יכולתי לצעוק עליו "תמצא פתרון". מעולם לא באתי ודיברתי איתו בצורה מאיימת או קולנית שימצא פיתרון. אבל הייתה בעיה משפטית ודרשתי שימצא פתרון. זה היה עם מלון 'גלים גלים' ועם המלון של בני ברון ועם מגרש 17 של אלי אלעזרא. להגיד שהפעלתי לחץ וצעקתי ועשיתי אין ספור ישיבות בנושא בניין פאר אבל לא זכור לי שעשיתי אולי ישיבה אחת בעניין פאר.

"מאוד הערכתי". עו"ד איתן צוריאל

עו"ד רובינשטיין מציג מסמך על שיחת טלפון בינו לבין עו"ד איתן צוריאל, היועץ המשפטי לשעבר של עיריית אשקלון

שמעוני: אני שוחחתי עם איתן על כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" על ניגוד העניינים שהייתה בישיבה מול אלי אלעזרא. נזכרתי שצוריאל ליווה אותי בזמן אותה הישיבה אמר לי שאין בעיה לשבת בישיבה שאין בה החלטות קונקרטיות. אז התקשרתי לאיתן צוריאל כדי לאמת את מה שהיה באותה תקופה ואיתן אמר לי "אתה צריך להגיד שאתה מקדם תוכניות באופן כללי". אני בסך הכל הייתי צריך אימות לדברים שהוא אמר אז.

סנגורו של איתמר שמעוני, עו"ד מנחם רובינשטיין, מסכם את היום הראשון של עדות המרכזית:

הסתיים יום הדיונים והמשך עדותו של שמעוני תתחדש ביום שני הבא.