בשבת האחרונה נערכה תחרות האביב המסורתית "אליפות הרצליה הפתוחה" בג'ודו, בהשתתפות כ-600 ספורטאים, שנערכה באולם הספורט של תיכון ה'יובל'. מועדון הג'ודו העירוני "מיטב אשקלון" רשם נציגות מכובדת למדי אשר כללה לא פחות מ-25 ספורטאיות וספורטאים אותם הדריך והכין ביום התחרות עוזר המאמן שי אשגרי בהיעדרו של המאמן הראשי אייזיק מיקאילוב שיצא לחופשה קצרה לפני החלק האחרון והמכריע של העונה.
ליה בוגוסלבסקי בחליפה הלבנה עם מדליית הארד (צילום: אלכס פרסקובסקי)
התחרות הנוכחית התקיימה עבור המועדון האשקלוני בסימן הדור הצעיר – דור ההמשך של "מיטב אשקלון" – כאשר חלק מספורטאים הצעירים הנמנים על קבוצת "הגוזלים" הם בעצם אחים ואחיות הקטנים (ובחלק מהמקרים אף גדולים שהצטרפו בעקבות הצלחת בני המשפחה הצעירים) של הספורטאים הותיקים של המועדון. כך בתחרות קבוצת ילדי גן "גנבה את ההצגה" והפכה לכוכבי מחזור הבוקר של יום התחרות ולאהובי הקהל רביעיית מהעיר של שמשון ודלילה: טל רוזין, נועם אשרף, מרק קרסנר ואלן ברודסקי.
בתחרות "האמיתית" בקבוצות ילידי 2007-2011 קטפו ספורטאי "מיטב אשקלון" לא פחות מ-16 מדליות: 7 זהב, 4 כסף ו-5 ארד.
בתואר אלופי הרצליה לשנת 2019 ומדליות זהב זכו לאון דמידובסקי, יניב קוזנצוב, תומר ליטוינוב, הראל ויספפר, יסמין אשורוב, גלב שלודיאק וליאור פרסקובסקי.
דילני קוזנצוב משמאל עם מדליית הכסף (צילום: אלכס פרסקובסקי)
אל המקום השני ומדליות כסף הגיעו ליאב אשגרי, מקס קרסנר, דילני קוזנצוב ומתן צ'רנומורסקי (השניים האחרונים ערכו את הופעת הבכורה שלהם בזירה הארצית).
במקום השלישי ומדליות ארד זכו נתנאל אשורוב, יהונתן ברודסקי, ליה בוגוסלבסקי , טל לאון וג'ורג' אברם.
נבחרת 'מיטב אשקלון' (צילום: אלכס פרסקובסקי)
ג'ודוקאי מיטב אשקלון ממשיכים בהכנות לחלק החשוב והמכריע של העונה הנוכחית כאשר גולת הכותרת היא אליפות ישראל שתיערך במהלך חופשת פסח. בסוף חודש מרץ צפויה משלחת של 8 ספורטאים ממיטב אשקלון להמריא לתחרות בינלאומית בלטביה בהשתתפות יותר מ-800 נציגים מ-17 מדינות. ניסוי כלים נוסף צפוי על הבמה המקומית – ביום חמישי הבא, 21.03 במהלך חופשת פורים – ייערכו קרבות מסקרנים במסגרת "אליפות אשקלון הפתוחה-פורים 2019". ניתן לצפות בתחרות החל מהשעה 17:00 באולם לאומנויות הלחימה במרכז הספורט העירוני באשקלון (רח' כורש 1 – הכתובת המדוייקת למעוניינים לראות מקרוב את כוכבי העתיד של הג'ודו הישראלי).
בעיריית אשקלון החליטו כי בשל תאונות דרכים רבות שהתרחשו בשנים האחרונות בצומת הרחובות יעקב מרידור ושד' יצחק רבין בשכונת ברנע יש לאסור את הפניה המסוכנת שמאלה מרבין למרידור.
מצב הצומת ועומסי התנועה ברגעים אלה בצומת רבין-מרידור
הנהגים בשכונה הצפונית מכירים את הסיכון שבפניה שמאלה בעוד כלי רכב שועטים בשד' רבין מצפון לדרום. נהגים שלא אומדים נכון את מרחק הרכב המתקרב מצפון ואת מהירותו מנסים להתגנב שמאלה ובעקבות כך, בדרך כלל, מתרחשות תאונות בצומת הזה פעם אחר פעם.
אחת מיני רבות. תאונה ברבין פינת מרידור. צילום: אלירם משה
ביום ראשון הקרוב, בשעות הבוקר תאסר הפניה שמאלה ובתוך שעות או ימים תחסם הפניה פיזית על ידי אבני שפה שיוקמו במקום ויבוטל הנתיב השמאלי שנפתח במאה מטרים שלפני הפניה שמאלה.
דגים משמשים למאכל בכל רחבי העולם. הם מקור ראשי לחלבון עבור יותר ממיליארד בני אדם. קיימות דרכים מגוונות להכנת דגים למאכל, בהן ניקוי הדג ואכילתו נא, בישול, אפייה, טיגון, צלייה, אידוי והחמצה.
איך אתם אוהבים את הדג שלכם? פילה או דג שלם? היתרון בפילה דג הוא שאין בו עצמות, והאכילה נוחה יותר. כשאוכלים דגים שלמים, יש לשים לב לעצמות הדג ולהיזהר שלא להיחנק מהן. רוב האנשים אוהבים יותר לאכול פילה דג מטעם הנוחות, ולכן אספנו כאן מתכונים לפילה דג שיכול להוות מנה ראשונה מצוינת בכל ארוחה.
מדליוני דניס טונה אדומה וירקות שורש צלויים
חומרים:
6 יחידות פילה דניס חתוך לשניים
200 גרם טונה אדומה חתוכה לקוביות גדולות
2 יחידות סלק
2 יחידות קולורבי
2 יחידות דלעת ערמונים
שמן זית
מלח ים
פלפל שחור גרוס
100 גרם תרכיז רימונים
50 מ”ל רוטב סויה
1 כפית שמן שומשום
1 כף דבש
אופן הכנה: את הסלק והקולורבי עוטפים בנייר אלומיניום וצולים בתנור בחום של 180 מעלות למשך כשעתיים. את דלעת הערמונים חותכים לחצאים, מורחים בשמן זית וצולים כ-25 דקות ב-180 מעלות, מוציאים וחותכים למעוינים. את מדליוני הדניס מורחים היטב בשמן זית, מלח ים ופלפל שחור גרוס.
את הסלק והקולורבי מקלפים וחותכים למעין סירות קטנות. מתבלים בתרכיז רימונים, שמן זית ופלפל גרוס ומשאירים בקערה כשעה לקבלת טעם. בקערה נפרדת מערבבים סויה, דבש ושמן שומשום ומניחים את קוביות הטונה למספר דקות. מחממים מחבת טפלון לחום גבוה וצורבים את הדניס תחילה מצד העור ולאחר מכן מצד הבשר. לאחר מכן צורבים את הטונה קלות ומוציאים.
להרכבת המנה: מסדרים את הירקות הצלויים בצורה אקראית. מעליהם מניחים את הדניס והטונה, מזלפים שמן זית מעל, משלימים טעמים במלח ים. מקשטים בעלי אפונה או עשב תיבול אחר ומגישים.
פילה דניס על פירה אפונה
חומרים:
4 יחידות פילה דניס
6 שיני שום פרוסות
1/4 כוס שמן זית
1 גמבה אדומה קלויה וחתוכה לרצועות
מיץ מ-2 לימונים
1 כוס יין לבן
חופן פטרוזיליה קצוצה
מלח גס
פלפל שחור גרוס
לפירה:
500 גרם תפוחי אדמה קלופים
100 מ”ל שמנת מתוקה רותחת
100 גרם חמאה
200 גרם אפונה טרייה
מלח דק
מעט אגוז מוסקט מגורד
אופן הכנה: לפירה: מבשלים את תפוחי האדמה והאפונה עד לריכוך. מסננים ומועכים למחית חלקה. יוצקים את השמנת הרותחת, חותכים את החמאה לקוביות ומבליעים אותה פנימה. מתבלים במלח ומוסקט ומערבבים היטב .
לדג: מורחים את פילה הדניס במעט שמן זית ומתבלים במלח גס ופלפל שחור גרוס ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 10 דקות. להגשה: מניחים פירה אפונה באמצע צלחת, מעליו את פילה הדניס והפלפלים הקלויים.
מה גרם לך לבחור בעבודה שלך מלכתחילה? ומה את אוהבת בה? “הייתי נהגת בשירות הצבאי שלי, וכשהשתחררתי התחלתי לעבוד כנהגת הסעות ולאחר מכן כסדרנית בתחנת מוניות. בשלב מסוים החלטתי לעבור להיות נהגת. אבא שלי היה נהג מונית הרבה שנים, זה לא שהייתי מצטרפת אליו לנסיעות בתור ילדה, אבל תמיד אהבתי את ההגה. בעבודה שלי אני אוהבת את זה שאני בעל הבית של עצמי, אף אחד לא יושב לי על הראש ואומר לי מה לעשות. מעבר לזה, אני הרבה פעמים מרגישה סוג של פסיכולוגית, כי אנשים שנוסעים איתי מספרים לי את כל הצרות שלהם, ואני מקשיבה ומייעצת. לפעמים אלה סיפורים מאוד קשים שעושים לא טוב על הלב, ואני לוקחת אותם איתי הביתה גם אחרי יום העבודה. אבל אני אישה שאוהבת לעזור ומאוד מסופקת מזה. כבר קרה שפגשתי את אותם אנשים שוב, והם אמרו לי תודה על זה שהייתי שם עבורם ברגע קשה”.
שגית שמואלי. נהגת מונית
מה גורם לאנשים לפתוח את הלב בפני אדם זר? יש לך הסבר לזה? “דווקא בגלל שאני אדם זר הם מרשים לעצמם, כי הסיכוי שנתראה שוב הוא די קלוש. לפעמים קל יותר להיפתח דווקא מול אנשים שלא מכירים, הם לא ישפטו אותך ולא יעבירו ביקורת. ולפעמים זה פשוט עניין של רגע קשה, שבו הכול צף דווקא בנסיעה עם אדם זר”.
היום קל יותר להיות נהגת מונית מפעם? “היום יותר קשה דווקא. הכביש נהיה מאוד לא פשוט, התנועה עמוסה ומורכבת. כך שזה מלווה בהרבה מאוד מתח, לחץ ועצבים. אבל עדיין אני מעדיפה את זה מאשר לשבת במשרד ושיגידו לי מה לעשות”.
הנוסעים עדיין מופתעים לראות אישה מאחורי ההגה? “כשהתחלתי הייתי בין הנהגות הבודדות בעיר, אולי אפילו היחידה, אז היו הרבה מאוד הערות ופרצופים מופתעים. היום כמובן שכבר פחות, אבל עדיין מעירים ואומרים וואו. כמעט בכל יום אני נתקלת במבטים מופתעים והערות על כך שאני אישה. עדיין יש סטיגמה כזאת שנשים לא יודעות לנהוג, אבל אנחנו יודעות לעשות הכול וגם לשלב בתוך כל זה בית ומשפחה”.
למה לדעתך העיסוק שלך עדיין נתפס כגברי? “יש הרבה סכנות לאישה שהיא נהגת מונית, צעירים שמתפרעים, שיכורים וסתם כאלה שעלולים לתקוף. לצערי, שמענו על מקרים כאלה לא פעם. אני לא חוששת ומעולם לא חששתי, כי אירועים כאלה יכולים לקרות גם לגברים. בצעירותי עבדתי גם לילות, היום אני מסיימת בחמש והולכת הביתה לילדים שלי”.
את רואה את העבודה כעבודה גברית? צריך תכונות אופי מסוימות כדי לעבוד בה? “צריך להיות בן אדם חזק, פייטר, לא פראייר, עירני ולהיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. אני חושבת שאלה התכונות, ואם יש לך אותן ואתה אוהב את ההגה, אז העבודה הזאת יכולה להתאים לך, וזה לא משנה אם זה גבר או אישה”.
ספרי על חוויה לא שגרתית מעבודתך. “יש המון דברים מצחיקים ומוזרים. פעם אחת עלה למונית נוסע באזור רחוב שדרות עופר וביקש להגיע לבת ים. הוא נתן לי 350 שקלים עבור הנסיעה ויצאנו לדרך. אלא שכעבור ארבע דקות, ברחוב יהודה הלוי, הוא ביקש שאני אעצור בצד. לא הבנתי למה, אבל עצרתי. הוא אמר, ‘הגענו. תודה רבה' וירד. ניסיתי להחזיר לו את הכסף, אבל עוד לפני שהספקתי להבין מה קרה, הוא פתח בריצה ונעלם”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
יעל אלמקייס
בת 38, נשואה ואימא לשלושה, מורה לנהיגה 15 שנה
מה גרם לך לבחור בעבודה שלך מלכתחילה? ומה את אוהבת בה? “מעולם לא חשבתי על המקצוע הזה כאופציה, אבל תמיד ידעתי שאני אוהבת את תחום ההדרכה ושאעסוק במשהו שקשור לזה. במקביל נהיגה זה משהו שתמיד אהבתי, והמשפחה שלי הייתה בעסקי הרכבים. אז אבא שלי המליץ לי לשלב את שני הדברים ולהיות מורה לנהיגה, ולא הבנתי איך זה שלא חשבתי על זה קודם. דווקא בגלל שזה נחשב מקצוע גברי זה אתגר אותי יותר. אז הלכתי ללמוד את המקצוע, ומאז אני כאן, כבר 15 שנה. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי”.
יעל אלמקייס, מורה לנהיגה
איך אנשים מגיבים כשהם רואים מורה לנהיגה? “זה נראה להם מוזר. תמיד אומרים וואו ומרימים גבה. אין ספק שבעבר זה בכלל היה שונה בנוף והגיבו הרבה יותר, אבל גם היום עדיין מופתעים”.
למה לדעתך זו עדיין נתפסת כעבודה גברית? “אני חושבת שכל מה שקשור לנהיגה נתפס עדיין כגברי. מצד אחד אנחנו מתקדמים בתפיסות שלנו, מצד שני יש תחומים שבהם אנחנו עדיין מקובעים. עם השנים נוצרה סטיגמה שנשים לא יודעות לנהוג, וזה משהו שמלווה אותנו. בגלל שהגברים כביכול יותר טובים בזה, אז נראה שזה מקצוע לגברים. אגב, בכל הבדיקות והסקרים שנעשו עלה שנשים נוהגות טוב יותר ופחות מעורבות בתאונות”.
העובדה שאת אישה במקצוע כזה היא יתרון? “בוודאי. קודם כול צריך הרבה סבלנות, זה משהו בסיסי. אני לא אומרת שלגברים אין סבלנות, אבל כשאת אישה זה אחרת. צריך יכולת אלתור ותגובה מהירה. בגלל שאני אישה, אני גם פונה לאוכלוסייה הדתית, והרבה נשים באות אליי. מעבר לזה, לנשים יש פחות אגו על הכביש, הן פחות מושפעות מלחץ חברתי בעיקר בגילאי העשרה, הן נוהגות יותר שקול ותמיד שואלות הרבה שאלות כדי להבין גם קצת מעבר. אנחנו מביאות משהו אחר למקצוע הזה, גישה שונה ואווירה יותר נינוחה ורגועה”.
יעל לצד רכב העבודה שלה
ספרי על חוויה שזכורה לך במיוחד. “הגיעה אליי תלמידה שעברה כמה וכמה מורים לנהיגה, וכולם התייאשו ממנה, אמרו לה שלא תצליח להוציא רישיון, ושאם כבר, עדיף לה ללמוד על אוטומט. היא רצתה ללמוד על גיר רגיל, התעקשה ובאה אליי כמוצא אחרון. היו לה לא מעט קשיים פיזיולוגיים, וזה באמת היה מאתגר, אבל היא הייתה נחושה, התמידה ואמרה שהיא לוקחת בחשבון שזה ייקח הרבה זמן. היו שיעורים שהיו מסתיימים בבכי ומפח נפש, אבל נלחמנו ביחד. בסוף הצלחנו, ותחושת הסיפוק הייתה אדירה. זאת המהות בעבודה שלי, יש בה הרבה מאוד אתגר וסיפוק. למרות השנים, אני מתרגשת בכל פעם מחדש כשתלמיד שלי יוצא לטסט. אני מסתכלת על הרכב המתרחק, ותמיד יש לי פרפרים בבטן. זה משהו שלא השתנה, ואני מקווה שגם יישאר ככה”.
כבכל שנה, כשמגיע יום האישה הבינלאומי לפתחו של חודש מרץ אני מוצאת עצמי בתחושות די מעורבות. קשה לי לחגוג במיוחד משהו שהוא בטבע שלי. הרי לא בחרתי להיות אישה – נולדתי כזו, ועם הזמן למדתי שאין סיבה להתנצל, להצטדק או לחגוג את ההוויה שלי רק בגלל היכולת האנטומית שלי להוליד.
ריבוי ימי הציון (יום המשפחה, יום הילד, יום הדמוקרטיה וכו’) שהתווספו ללוח השנה שלנו מעידים על כך ששינוי דרוש פה, אז בואו נפעל לקדם אותו ופחות לחגוג אותו. יום האישה הוא למעשה לא חגיגת הנשיות, מקורו בכלל במפגן סוציאליסטי, (בהמשך אפילו קומוניסטי) שקרא לשוויון זכויות הנשים הפועלות בראשית המאה ה-20.
חתירה לשוויון זכויות והזדמנויות לנשים היא בהחלט מטרה ראויה שקל להזדהות עמה, גם אם אינך אישה. כאמור, ציון יום זה החל לפני יותר מ-100 שנים ומעמדן של הנשים דאז לעומת היום נדמה רחוק שנות אור, אך עדיין יש שאני נדרשת לעמוד באופן עקבי על זכויותיי והכרה ביכולותיי על אף ומתוקף היותי אישה. פערי השכר בין גברים ונשים בתפקידים דומים, אי שוויון במתן הזדמנויות לפיתוח מקצועי, הומור שמסגיר תפיסות עומק על נשים ביחס לנהיגה, חשיבה אמוציונלית או סתם סקסיזם זול, כל אלה עדיין נוכחים בתבניות החשיבה של כולנו. קשה לנער אבק שהצטבר במשך דורות על שמיכת טלאים שחיממה משפחות שלמות ושארגו נשים בעצמן. בסופו של דבר, דיכוי מתעצם כשיש מי שמוכן לקבל אותו ולפעמים אפילו לחבקו.
עינב קורן
אז למה הרגשות המעורבים? כי אנחנו עדיין שבויים במתח שבין פמיניזם לשוביניזם, בין שחרור האישה בגלוי לכליאתה ברובד הסמוי. מטפחים כוח נשי אבל במידה 36 ומטה, מעודדים הגשמה עצמית אבל שופטים את האימהוּת הקרייריסטית, סודקים את תקרת הזכוכית אבל מדביקים בכוח את החריצים או מגבילים את גובה התקרה.
למה עדיין? כי כבר בתלמוד יש סיפור ייחודי על כוחה של אישה, שיש בו מן הפמיניזם והשוביניזם החז”לי גם יחד. הסיפור הוא על רבן גמליאל שנשאל על ידי הקיסר איך אתה מסביר את העובדה שאלוהיכם הוא גנב? הרי הוא הפיל תרדמה על האדם הראשון וגנב ממנו צלע לברוא את האישה. לשמע הטענה ביקשה בתו של רבן גמליאל מאביה להשיב לשאלתו של הקיסר. היא פנתה לקיסר וביקשה שיביאו לפניה שופט כי היא רוצה להתלונן על גנב שפרץ לבית בלילה, גנב את כד הכסף והשאיר במקומו כד זהב. הקיסר בתגובה לשמע הבקשה ענה בציניות מתבקשת ואמר: “הלוואי שיבוא עלינו כל יום גנב כזה”. הבת החכמה מיד הציגה את הנמשל לקיסר ואמרה לו: “ולא היה זה נהדר לו לאדם, שנטל ממנו ה’ צלע וברא לו את האישה שתשמש לו שפחה?” הקיסר שלא הסתפק במשל, ענה לה: “טוב, אבל למה הוא לא עשה את זה בגלוי? למה בסתר?” הבת הגיבה במהירות וביקשה שיביאו לה נתח של בשר והחלה לעבד את הבשר הנא מול הקיסר, הכינה לו אומצה עסיסית והציעה לו לאכול. הקיסר שצפה בכל תהליך הבישול איבד מתאבונו ואמר לה שהוא אינו מעוניין באומצה כי היא מאוסה עליו לאחר שראה כיצד הוכנה. הבת השיגה את מטרתה והבהירה לקיסר שכשם שהוא נרתע מהאומצה כך גם היה נרתע האדם מהאישה אם היה עד להליך בריאתה.
לא בטוח שיש עוד ליגה בעולם בה קבוצה יכולה להרשות לעצמה להיות כל כך חסרת יציבות ובכל זאת להמשיך מידי שבוע לראות עצמה מועמדת בכירה לעלות ליגה.
הליגה הלאומית, שידועה בהיותה פתוחה לחלוטין מידי שנה, גם העונה מספקת לנו ליגה די שוויונית.
הפועל אשקלון, שניצחה 10 משחקים, הפסידה חמישה וסיימה בתיקו 11 פעמים, היא סמל מובהק לקבוצה רעועה ובלתי עקבית. אחרי שלפני שלושה שבועות הוציאה ארבעה שערים מהרשת עם תבוסה קשה להפועל עפולה ולפני שבועיים השיבה ברביעייה משלה לרשת של הפועל מרמורק החלשה, היא שוב הציגה את מנטרת הנדנדה כאשר השבוע סיימה ב-0:0 משמים עם בני לוד.
האבסורד הוא שאותה הפועל אשקלון רחוקה רק שלוש נקודות מהשנייה הפועל כפר סבא ולמעשה הכל עוד פתוח עבורה. נגמרו הימים בהם קבוצה הייתה צריכה להקיז דם, לייצר שרשרת של ניצחונות ולהציג כדורגל מרשים כדי להתברג בצמרת הגבוהה.
נכון להיום, להפועל אשקלון לא מגיע לעלות ליגה. היא לא מספיק סקסית ואטרקטיבית, מאכזבת ברוב המשחקים ואין בשורותיה שחקן ששווה לקנות כרטיס עבורו. ליבנו עם 200 מאוהדי אשקלון שעשו השבוע את הדרך לנס ציונה, רק כדי לראות 90 דקות עצובות של שממה ושיממון ואפס מצבים מצידה של אשקלון. כמה נורא שיחקה הקבוצה? עד כדי כך שרק בדקה ה-88 היה זה עוז פרץ שבעט את הבעיטה הראשונה של אשקלון למסגרת ויצר את המצב הראשון שלה במשחק.
רבים מהאוהדים שפקדו את המגרש, הלינו על שיטת המשחק של המאמן שלומי דורה שלדבריהם לא מספיק התקפית. "לא יכול להיות שהוא יעלה עם שלושה בלמים, שני מגינים ועוד שלושה קשרים הגנתיים. ככה אי אפשר להבקיע שערים. מה שעבד מול מרמורק שהיא הקבוצה החלשה בליגה לא יכול לעבוד מול כל קבוצה", הסביר אחד מהאוהדים.
דבר נוסף שהסב את תשומת ליבם של האוהדים היה שוערה השני של הקבוצה יאיר הדר, שכזכור ממלא את מקומו של השוער הבכיר ליאור חדריאן שסובל מפציעה בשבועות האחרונים, אשר עלה במשקלו באופן בולט. יש מאמן שוערים בשם גיא נחשון שצריך בהחלט לתת את הדעת על כך. ובכל זאת, מי שהיה לנקודת האור במשחק היה שחקן הבית אליעזר יוסף, שאמנם לא הבריק אך כן הפגין מחויבות, ירד לגליצ'ים ונלחם. יש לציין כי במהלך המשחק אוהדי הקבוצה הרבו לקלל את הבלם עומרי לוזון, אותו לא בדיוק מחבבים עקב הייחוס המשפחתי שלו, ולאחר המשחק אביו עמוס אף שוחח עם האוהדים בצורה שלא הוגדרה כנעימה.
האם יציע הכבוד ייפתח מול רמת גן?
ביום שני הקרוב תארח הפועל אשקלון את הפועל רמת גן באצטדיונה הביתי, ושאלת השאלות שעומדת על הפרק היא האם תומר גלאם יעמוד במילתו ויסגור את יציע המכובדים. כזכור, במשחק הבית לפני שבועיים, גלאם הביע חוסר שביעות רצון באשר לחלוקת ההזמנות למקורבים ולכאוס שהדבר גרם והורה למנהל האצטדיון שלא לאפשר יותר את פתיחת היציע במשחקי הבית.
כעת, כאשר אשקלון תארח את רמת גן, יהיה בהחלט מעניין לראות האם יישאר אותו יציע יתום. עד לרגע זה באשקלון לא ידעו להגיד מה קורה בעניין זה והאם ישנה החלטה חד משמעית.
בתוך כך, בפן המקצועי אשקלון תפגוש את שחקנה לשעבר טל איילה שכזכור שיחק באשקלון אשתקד בליגת העל וירד עמה ליגה. איילה היה אמור לחתום באשקלון גם בחודש ינואר האחרון אחרי שהדברים היה סגורים בין הצדדים ונותרה רק חתימה, אך ברגע האחרון עשה פניית פרסה אחרי שהבין את הלך הרוח במועדון, ובחר לחתום ברמת גן ולא באשקלון, למרות מועמדתה לעלות ליגה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כך או כך, במשחק הקרוב הקהל יצפה מהמאמן שלומי דורה לשחק בצורה פתוחה במגרש הביתי ולהעלות הרכב התקפי שיכלול רק שני בלמים, שכן ניצחון יוכל להקפיץ את אשקלון בטבלה, להגדיל את סיכוייה לעלות לליגת העל ולהגיע בפורמה טובה לקראת משחקי הפלייאוף.
"בסופו של דבר עם כל העונה הרעה הזאת עוד אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בליגת העל. אם דבר כזה יקרה זה יהיה דבר מתוק אבל גם בלתי הגיוני בעליל", אמר גורם במועדון. על אף משחק הליגה בשני מול האורדונים, יש מי שכבר לוטש עיניים לקראת קרב הצמרת מול הפועל קטמון בעוד שבועיים אשר ייערך באצטדיון טדי ונחשב למשחק עונה עבור שתי הקבוצות.
אליצור איתו אשקלון של העונה ידועה כקבוצה שמביאה ניצחונות כנגד כל הסיכויים, בעיקר במשחקי חוץ, ובועטת בדלי במשחקים שנחשבים 'קלים' על הנייר במשחקי הבית. לא ברור האם השבוע נשברה מעט הסטיגמה הזו לאחר שחניכיו של אבי סוכר הצליחו להעניק נחת לאוהדים מצד אחד עם ניצחון שני ברציפות שסוף סוף הושג בבית, אך מאידך מול מוליכת הטבלה שלא הפסידה בחוץ במשך 15 חודשים ועבורה היה זה בסך הכל ההפסד השלישי העונה.
אבי סוכר במדי אשקלון. צילום: פבל
אליצור מצידה עשתה ניצחון ענק שלא מותיר ספק לגבי איכות השחקנים בקבוצה ובעיקר רוח הלחימה.
נכון שקשה לה לשמור על יציבות אך כעת היא כבר נמצאת בחלק העליון של הטבלה ועם האוכל בא התיאבון.
באגודת הסטודנטים והסטודנטיות התחלנו לקראת פורים את משחק "הגמד והענק". המשחק הזה מחזיר אותנו לימי הילדות, הוא מרגש מפתיע, מצחיק ומחבר ברמות גבוהות ביותר. במסגרת המשחק כל אחד מהצוות לוקח שם אקראי שמוגרל והופך להיות הגמד לענק.
כידוע, כללי המשחק הם שהגמד מפתיע במשלוחי מנות, במילים חמות והפתעות יצירתיות את הענק, מבלי שהענק יודע מי הגמד שמשקיע ומרעיף עליו את כל הטוב. הגמד הוא זה שמעניק ונותן ללא תמורה, הענק הוא המקבל. כשמפרשים את המשחק הוא מקבל משמעות גדולה יותר שמתבטאת הלכה למעשה בחיי היומיום שלנו עם קרובינו וגם עם אנשים זרים שאנחנו לא מכירים.
כמה פעמים קרה לנו בחיים שנתנו גם למי שאנחנו לא מכירים? המון.
כמה פעמים נתנו המון לאנשים קרובים, והם לא הביעו חזרה הערכה וראו בנתינה והלב הרחב כמובן מאליו? קרה.
היום מצוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי ועמותת 'אור ירוק' בחרה לכבוד היום החגיגי את מעורבותן של נשים בתאונות סרכים באשקלון.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018 אירעו באשקלון 78 תאונות דרכים עם מעורבות של נהגת אישה ו- 119 תאונות דרכים במעורבות של נהג גבר. מספר הנשים שנפגעו בתאונות דרכים באשקלון אשתקד עומד על 123 נשים (נוסעות ונהגות), מתוכן אישה אחת נהרגה, כזכור כשרכב פגע בה בצומת נאות אשקלון.
צוותי מד"א מטפלים בפצועה. צילום: אלירם משה
אם ניקח את נתוני העשור האחרון (2009-2018) נגלה כי 784 נהגות היו מעורבות בתאונות באשקלון לעומת 1,318 גברים.
במשך שנים רווחת בארץ תפיסה לפיה נשים נוהגות פחות בטוח מגברים, אך מסתבר שהסטיגמה הזו לא בדיוק נכונה ובמקרים רבים נשים דווקא נוהגות בטוח יותר.
למרות ההנחהה כי נשים נוהגות פחות שעות ביממה מאשר גברים, חדותם של הנתונים ועוצמתם של הפערים מציגים תמונה ברורה אודות מי הנהג הבטיחותי יותר.
כמה נהגות וכמה נהגים? צילום: אלירם משה
הקנה מידה ארצי עולה כי 14% בלבד מהתאונות הקטלניות (בהן הרוג אחד לפחות) שהתרחשו בתחום העירוני בשנת 2018 היו במעורבות רכב הנהוג בידי אישה.
בשנת 2018 אירעו 200 תאונות קטלניות בתוך הערים, מתוכן ב- 29 תאונות בלבד היו מעורבות נהגות – נשים.
פיתוח הגוף הינו סיגול אורח חיים מסוים שנועד לפתח את השרירים ולחטב את הגוף. אימוני המשקולות, כח, התנגדות ואירובי בשילוב של הקפדה על משטר תזונתי ושעות שינה סדירות. מטרת פיתוח הגוף בתחרויות היא להציג את רמת מסת השריר וחיטובו של הגוף כמו גם את הסימטריה והאסתטיקה הכוללת.
בתחילה היה ענף זה מזוהה בקרב גברים, אך כיום יותר נשים מעורבות ועוסקות בתחום פיתוח הגוף. בעולם התחרותי ישנן קטגוריות שונות בפיתוח הגוף הנקבעות על פי מסת שרירים נמוכה ועד מסת שרירים גבוהה, משקל, גובה, גיל ועוד.
ישנם מפתחי גוף המשתמשים בתוספי מזון שונים ולעיתים אף בסטרואידים אנאבוליים ובחומרים אחרים. אך כמובן גם לפי ניסיון אישי וגם לפי עובדות שטח ומחקרים שונים אפשר להגיע לתוצאות גוף חטובות ללא שימוש בחומרים אסורים אלא בעזרת שילוב של התמדה באימונים המתאימים, תזונה וכמובן הגנטיקה האישית של כל פרסונה.
אף על פי שכתבי עת מקצועיים המתמחים ברפואת ספורט מתייחסים לתחום זה כאל ענף ספורט ולא כאל תחרות יופי, זאת בטענה שאורח החיים מחייב אימוני ספורט קשים באופן קבוע, בעולם עדיין קיימת מחלוקת האם ספורט זה יוכרז כספורט אולימפי.
הבהרה: כדי להגיע לגוף חטוב ומפוסל עלינו להתחייב למשטר אימונים אינטנסיבי וקבוע + משטר תזונתי אינדיבידואלי לכל מבנה גוף. כדי להצליח בתהליך זה עלינו להפחית את רמות השומנים בגופנו (לוודא שצורכים שומן בריא כגון חומצות שומן רוויות, אומגה 3 …(כמובן במינון הנכון). יש לצרוך חלבונים אשר צריכתם מותאמת אישית לספורטאי, החלבון הוא אבן הבניין של השרירים לכן במידה ויש קושי בצריכת הכמות הנדרשת מאוכל, ממליצה לשלב אבקת חלבון לתזונה היומיומית. פחמימה בכמות ובסוג המתאים לצורך המתבקש, זהו המקור שלנו לקבל אנרגיה וקלוריות במידת הצורך.
זכרו! אימוני ספורט אלה נועדו לכלל האוכלוסיה! בין אם זה למטרת חוזק הגוף, בריאות או יופי ואסתטיקה וכל זאת לפי טעם המתאמן.
אחרי שלא הסתרתי את דעתי האישית על היותי איש ימין והצהרתי ללא מורא ש”הפעם ביבי בכל הכוח”, טרח מישהו לסמס לי וכמעט היה מוכן להתערב שהמדינה אכלה אותה, כי לבני גנץ ויאיר לפיד יש הפעם צוות שיודע לבטא דף מסרים שבלוני ועליי להסביר מדוע למרות כתב החשדות אני עומד על דעתי ש“רק ביבי יכול”, הרי ידוע שבית הקברות מלא בכאלה שאין להם תחליף, אז למה אני עומד על דעתי שלביבי אין כזה בנמצא?
"אני לא זקוק לרב – אני מחפש ראש ממשלה". בנימין נתניהו. צילום: אוליבייה פיטוסי
נכון שלתפקיד ראש ממשלת ישראל היה עדיף איש בעל מוסר מהמעלה הראשונה, מישהו שמזכיר את מנחם בגין ז”ל, מישהו צמחוני כזה, שמעולם לא נאף, מעולם לא שתה, כל חייו דיבר רק אמת ועשה רק צדקה וחסד. היות ואני לא מחפש ולא זקוק לרב עבור בית הכנסת שלנו, אני מחפש ראש ממשלה – ואיך אמר וכתב אחד מחבריי שמבין דבר או שניים בפוליטיקה ומחשיב גם את הפוסטים שעולים ברשתות החברתיות: “בחייאת פיני, תכתוב בטור שלך שאני רוצה שבראש ממשלת ישראל יעמוד בן זונה אמיתי, שידאג לאינטרסים של המדינה. אחד כזה שיכול לעמוד שמונה שנים מול נשיא עוין של המעצמה הגדולה בעולם. אחד כזה שיודע לתחמן ולהקסים את שועי העולם. אחד כזה שאף אחד לא אוהב אותו, אבל כולם רוצים את קרבתו. לא אכפת לי שהוא מקבל מתנות יקרות. לא אכפת לי שאשתו מזמינה חמגשיות ב-360 אלף שקל במשך חמש שנים. מצדי שתזמין חמגשיות במיליון שקל לחודש”.
ואני מוסיף שלא אכפת לי אם אשתו היא מכשפה שרבה עם כל העובדים בבית ראש הממשלה, שהיא לוקחת כביסה לחו”ל כדי לכבס אותה על חשבון המדינה. לא אכפת לי אם הבן שלו הוא בטלן המבקר במועדוני חשפנות. לא אכפת לי אם אומרים עליו שאין לו חברים כי הוא משתמש וזורק. לא אכפת לי גם אם אומרים שהוא שקרן ותחמן. לא אכפת לי שהוא מזמין מזרן יקר מאוד למטוס שהוא טס בו ברחבי העולם! אני רוצה שיגיע לכל מקום רענן ובשיא כוחו. לא אכפת לו שהולכים להזמין עבורו מטוס ב-750 מיליון שקל (או אפילו דולר). הוא שווה כל שקל! אני מסתכל על השורה התחתונה, ומה שאני רואה שם זה אותי ועוד רבים בעולם פעורי פה, גם אם הוא טועה לפעמים (ובינינו, מי לא טועה?), גם אם צעדיו לפעמים מאוד לא ברורים ונפתלים.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
בסופו של יום, כשמסכמים את השנים הרבות שבהן שימש שר אוצר, שר חוץ וראש ממשלה, ועכשיו גם שר ביטחון, הוא מקבל תעודת הצטיינות יתרה. לצורך המחשה, סיפור שקראתי השבוע: פעם באו לנשיא ארצות הברית אברהם לינקולן להתלונן על הגנרל הכי טוב שלו. אמרו לו שהוא שותה כל יום ארגז ויסקי. אתם יודעים מה ענה לינקולן? “תבררו לי איזה ויסקי הוא שותה, ואשלח כל יום ארגז כזה לכל אחד מהגנרלים האחרים”, אז… רק ביבי. כי בינינו, בואו נראה מה האלטרנטיבה: גנץ. הרי אפילו בהנחה שגנץ היה רמטכ”ל מעולה, וגם על זה יש מחלוקת, מי מעלה בדעתו שאדם בלי ניסיון ציבורי יכול להיכנס לנעליים כל כך גדולות?
מילא אם היה רץ לראש רשות מקומית, אולי. אבל ראבק, גנץ, מה נסגר איתך? מצטער, אין לנו את הלוקסוס להמר עליך או על מישהו אחר. אין מרווח טעויות כאן! אנחנו המדינה אולי המורכבת בעולם. מדינה קטנה עם בעיות שאין אפילו למעצמות. ביבי הוכיח בשנים האחרונות יכולת וירטואוזית ברמה מדינית וכלכלית. בעניין החברתי יש מה לשפר, אבל בשביל זה להמר על מדינת הלאום היחידה של העם היהודי? המחשבה על גנץ עומד ונואם בעצרת האו”ם כשהוא נזקק לעזרת לחשנית מעוררת פחד יותר מאשר מצחיקה. המחשבה על יאיר לפיד באותה סיטואציה על קופסת שימורים… טוב נו, עדיף לצחוק על זה. בקיצור… ביבי. למה? כי אין לי ארץ אחרת.
פסיקה בררנית
הפסילה של חבר הכנסת בן ארי על ידי היועמ"ש באה כאילו בהמשך ישיר להתנהלותו בתיקי נתניהו.
אין לי הרבה מילים טובות על בן ארי, בטח לא אחרי התבטאויותיו הנוגעות לסירוב פקודה וגם אלו שמריחות ריח חריף של גזענות. אנחנו אנשי ימין, לא פשיסטים. אבל שוב, ראבק אדון יועמ”ש: איך בדיוק אתה מצפה שנקבל החלטה שמסתמכת על סעיף 7 א' לחוק הכנסת, כשבאותה נשימה אתה מוותר למפלגות הערביות (בל”ד ורע”ם תע”ל), שנופלות בדיוק באותו סעיף. כלום הביטוי "פסיקה בררנית" כבר לא עושה עליך רושם? אדון יועמ”ש, בוא ניגש ברשותך לסעיף 7 א' ככתבו וכלשונו: “רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: 1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; 2) הסתה לגזענות; 3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינה או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל”.
עכשיו, בוא נעשה סדר אדון יועמ”ש: לפי פסקה 2 (הסתה לגזענות), אתה פוסל את בן ארי. וואלה, בסדר, אני איתך. יש הצדקה.
אם כך, בוא נלך לפסקה 1 – שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם תמצא חבר כנסת אחד מהרשימות הערביות שלא שולל את קיומה של מדינה ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אני מוותר לך. אבל זהו, שאין כזה, אדון יועמ”ש. ברגע שיהיה ח”כ ערבי שמקבל את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית הוא כבר לא יהיה ח”כ ערבי, כי הוא יסולק מהרשימה. אפילו אחמד טיבי הפרגמטיסט ענה לשאלה בנושא זה: "בשום פנים ואופן". מדינת ישראל מבחינתו היא מדינת כל אזרחיה ובשום פנים ואופן לא מקובלת עליו כמדינת הלאום של העם היהודי. יש יותר אבסורד מזה?
נתוני שנת 2017 שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כמה וכמה נתונים מעניינים על החיים באשקלון. הנתונים שהגיעו למערכת 'כאן דרום' חושפים נתונים שיפתיעו או לא את רבים מהקוראים.
נכון לסוף שנת 2017 תושבי אשקלון מנו כ-138,000 תושבים, כ- 67,000 מהם הם גברים והיתר כ-71,000 הן מן הסתם נשים. 87.3% מתושבי העיר יהודים. באותה השנה גם עזבו את העיר 3,175 תושבים אך היגרו אליה 4,270 חדשים. מה שאומר הגירה של 1095 תושבים בסך הכל. כמו כן, 885 תושבים נפטרו אך לעומת זאת, 2,639 תינוקות נולדו.
אם נפרוס את העוגה לשכבות הגיל נמצא כי כ-28% הם צעירים עד גיל 17 ו-6.6% הם מבוגרים מעל גיל 75 וכל היתר הם בגילאים בין 17 ל-75.
כ-30% מסך תושבי העיר הם עולים חדשים שעלו אחרי שנת 1990.
שטחה של העיר אשקלון הוא 51.3 קמ"ר, והצפיפות, נכון לסוף שנת 2017, היא 3,041 תושבים לכל קמ"ר.
פשיעה ומשפט
כמה עבריינים מתגוררים בעיר? על פי הנתונים הנכונים לשנת 2016, בעיר אשקלון מתגוררים 454 איש אשר הורשעו בעבירות פליליות.
עצור. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
39.4% מהם על עבירות כלפי הסדר הציבורי, 21.6% עבירות אלימות, 1.3% עבירות מין, 17.4% עבירות רכוש והשאר עבירות אחרות. על פי הנתון הזה, באשקלון מתגוררים שישה עברייני מין.
כמה מובטלים?
בתחום השכר אפשר למצוא כי כ-1,440 מתושבי העיר קיבלו דמי אבטלה כל חודש כאשר 570 מהם הם גברים והיתר נשים. הגיל הממוצע של האשקלוני שמקבל דמי אבטלה עומד על 42. כל יום קיבלו המובטלים האשקלונים בממוצע 132 שקלים. למעלה מ-20,000 מתושבי העיר קיבלו קצבאות זקנה ושארים. 5600 אשקלונים קיבלו הבטחת הכנסה.
קופות חולים
בתחום הבריאות ניתן לראות שכ-48% מתושבי העיר חברים בקופת חולים 'כללית' שנחשבת לגדולה במדינה, 27.7% במכבי, 12.1% במאוחדת ו-11.7% בלאומית.
קופת חולים מאוחדת, ברנע אשקלון. צילום: דוברות עיריית אשקלון
מחונכים או משכילים?
בתחום החינוך ניתן לראות כי באשקלון היו 22,287 תלמידים ב-873 כיתות כאשר בממוצע בכל כיתה למדו כ-26 תלמידים.
אחוז הזכאים לתעודת בגרות עומד 73% מתלמידי אשקלון. 46% מהתלמידים שסיימו כיתה י"ב החלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בתוך 8 שנים מיום סיום לימודים בתיכון.
מתוך כלל אוכלוסיית אשקלון רק 2.5% הם סטודנטים. אם נתמקד על טווח הגילאים 20-25 אזי נגלה כי 12% מהם הם סטודנטים.
כמה מים צורך האשקלוני?
בצינורות העיר הזרימה חברת מקורות לטובת אשקלון למעלה מ-14 מיליון קובים של מים.
כ-12.6 מיליון קוב היו לצריכה ביתית וכל היתר לחקלאות, לגינון לתעשיה או לבנייה.
מונה מים. צילום: אלירם משה
כל אשקלוני, בוגר כתינוק, השתמש בביתו בממוצע ב-54 קוב בשנה.
התחלות בניה
בשנת 2017 החילו לבנות ברחבי העיר 1,677 דירות ב-300 אלף מטר רבוע. מחצית מכמות זו סיימו לבנות וקיבלו טופס איכלוס.
בסך הכל בעיר אשקלון בנויות 47,939 דירות.
וילה בבניה. אילוסטרציה: הראל מעוז משה
תחבורה
באשקלון היו בשנת 2017 כ-48,000 כלי רכב. 41,000 מהם כלי רכב פרטיים. ממוצע הגיל של הרכבים באשקלון הוא 7 שנים.
ברחבי העיר ארעו כ-170 תאונות דרכים עם נפגעים: אחת מהן קטלנית, 16 קשות וכל 153 הנותרות תאונות קלות.
דיור
בשנת 2017 התנהלו בתחום העיר 44,000 משקי בית. בכל משק בית כ-3.1 נפשות בממוצע.
65% מסך כל משקי הבית התגוררו בדירה משלהם, 35% גרו בשכירות.
לב פרשת פקודי, שבדרך כלל מתחברת לפרשת ויקהל, הינו חנוכת המשכן, והפרשה נחתמת כך: “וַיְהִי בַּחדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן”. דווקא בראש חודש ניסן – חודש הגאולה משיעבוד מצרים – הושלמה בניית המשכן, המהווה אות ומופת ליכולת הנתינה הייחודית של עם ישראל והעבודה יחד כקולקטיב. המסר כאן: תהליך גאולה פרטית, כמו גם זו הלאומית, לא יכול להתקיים ללא נתינה מכל הלב, איש לרעהו, כדי להקים משכן שבו תשרה ההשראה והשכינה.
הפרשה כוללת דוח מאוד מפורט של משה על מה נתרם מהעם עבור המשכן ומה נעשה בתרומות הללו. זה דוח המהווה דוגמה נאמנה להתנהגות של כל מי שמופקד על כספי ציבור. כאשר אנו מדברים היום על שקיפות ועל אחריות, על דין וחשבון של מנהיגות, כדאי לקרוא היטב את הפרשה הזו וללמוד מהי שקיפות ומהו מתן דין וחשבון, והמדרש (ר’ שמואל בן נחמן) קובע לימוד לדורות שגם האדם הצדיק ביותר מחויב להיזהר זהירות עצומה בענייני ממונות.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
בהמשך מוצג החושן שעל בגדי הכהן הגדול, בדומה לתמונה בתעודת זהות של עם צעיר שאך זה הונפקה. 12 האבנים היקרות משובצות באופן אחיד ושונות בצִבען ובמראן, בדיוק כמו שבטי ישראל. בכל אחת מן המשבצות של החושן מתגלה אבן מיוחדת: פטדה, ברקת, אודם ועוד. כל אחת שונה מחברותיה. ושוב, אין אבן יפה אל מול אבן עלובה, אין אבן זולה אל מול אבן יקרה. כל אבן בחושן היא טובה, כמו האבנים שסביבותיה, כל אבן בחושן היא יפה, בצבע המיוחד שלה, שונה מהאבנים שסביבותיה. הצגת ייחודו של כל שבט והחיבור לאלוהים, דרך הכהן הגדול, בהירה. זה מה שעשו בוני המדינה בתש”ח, זה חזון קיבוץ הגלויות של נביאי ישראל, וזה מה נדרש ממנהיגנו כעת — לדבר אל כל העם, ולא אל ימין או שמאל, דתיים או חילונים, נשים או גברים. בואו נלמד מעיקרון אבני החושן.
הפרשה והחושן מבהירים לנו שאפשר להכיל שונוּת תחת מתווה אחד. וכך בכיתה לכל ילד איכות מיוחדת, והמורה שחפץ שהוראתו אומנותו תצליח, חייב להכיל ולקדם כל ילדה וילד באופן ייחודי ונבון.
ביום שני השבוע, התמלא היכל התרבות באשקלון מפה לפה בשוחרי תרבות, כיסא אחד לא נותר מיותם. הסיבה? קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שהתקיים לראשונה באשקלון.
הקהל הרב נהנה מהקונצרט המוזיקלי המרהיב בו השתתפו 80 נגני התזמורת הפילהרמונית שהיו על הבמה, כשעליהם מנצח מאסטרו אי-אן שו ועל הפסנתר, הכוכב הצעיר תום בורו.
גלית כהן. צילום: סיון מטודי
בין באי ההיכל הייתה גם מנהלת ההיכל החדשה, גלית כהן; מנכ"ל החברה הכלכלית, יוסי דיין, ועוד רבים ומכובדים נוספים. עם סיום הקונצרט הקהל הריע לתזמורת עוד דקות ארוכות ושיבח את צוות ההיכל על הבאת התזמורת לראשונה לאשקלון.
כנס חשיפה ראשון למתעניינים בחינוך מונטסורי התקיים בסוף השבוע שעבר. אל הכנס, שהתקיים בבית הקפה "גוונים בקפה", הגיעו עשרות הורים לשמוע הרצאה בנושא.
היוזמה להקמת בית הספר קמה בעקבות רצון משותף של הורים, אשר גיבשו את הרעיון ואת המודל לבית ספר מונטסורי מוכר ורשמי, והציגו אותו לראש מינהל חינוך מר יובל זוזט. לאחר הפגישה עם זוזט קיבלו היוזמות מאיה אמסלם, רונית דורות וענבר ליבוביץ' משימה לאסוף את פרטיהם של המתעניינים על מנת להוכיח את היתכנותו של בית הספר כבר בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
ד"ר עפר מרבך משוחח עם ההורים שרוצים בי"ס מנוטסורי
על פי האתר של מרכז מונטסורי, "החינוך המונטסורי הוא חינוך מדעי שמטרתו להתבונן בילדים, להאמין בהם וליצור עבורם סביבה מלאה בעזרים מונטסוריים ייחודיים, שתפקידם לעורר סקרנות ולעודד למידה ספונטנית דרך הצלחה וסיפוק. הסביבה מתוכננת בקפידה כדי לתת מענה הולם לצרכים הלימודיים של כל ילד וילדה הנמצאים בכיתה ולקדם התפתחות חברתית, נפשית ופיזית".
היוזמות אומרות כי מספר הנרשמים לכנס היה גבוה. כבר בבוקר ההרשמה אזלו כל 100 הכרטיסים, וההיענות בפועל ,למרות מזג האוויר הסוער, הייתה אף מעבר לכך.
נהגי אשקלון סבלו בחודשיים האחרונים משיבושי תנועה קשים ומחסימות כבישים בדרום העיר: רחוב שד' אברהם עופר וציר התנועה המשמעותי שד' יצחק רבין מכיכר הטניס דרומה. גם רחוב יהודה הלוי והרחובות הקטנים המסתעפים ממנו זכו לעבודות חידוש ושדרוג.
השיבושים והחסימות היו הכרח כדי להביא לסיומם של שני הפרוייקטים החשובים במהלכם שודרגו הרחובות האמורים ומלבד זאת נוספו מקומות חניה, הקמה מערכת תאורה, שודרגו מדרכות, בוצעו עבודות גינון והוקמה תשתית השקייה ובמספר מקומות הוצב ספסלים ועוד…
עבודות השדרוג בשד' עופר, כללו הוספת מעגל תנועה בצומת עם רח' הסוכנות היהודית.
העבודות ב'רבין' כללו הוספה ופיתוח נופי של שני מעגלי התנועה דו מסלוליים בכניסות לשכונת 'אגמים', הוספת מדרכות בצדי הכביש וריהוט רחוב, שדרוג הפיתוח הנופי של אי התנועה, שדרוג הכביש, עבודות השקייה וגינון. שני מעגלי התנועה החליפו צמתים אשר ארעו בהם מספר לא מבוטל של תאונות דרכים והיו מסוכנות.
כיכר הטניס. צילום: אשר דיין
שלושת מעגלי התנועה עודכנו באפליקציית waze כבר בימים הראשונים לעבודות, עוד לפני שהפרוייקט הושלם.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, העניק תעודת הוקרה למתנדבת המטה העירוני לבטיחות בדרכים ומשטרת התנועה, ענת לוי אנקווה, לאות הערכה ותודה על פעילותה יוצאת הדופן למען נושא הבטיחות בדרכים בעיר.
לוי אנקווה מתנדבת מזה שנתיים וחצי ובמסגרת פעילותה היא מדריכה את כל תלמידי כיתות ט' בבתי הספר בנושא תקנות התעבורה של האופניים החשמליים – אותן תקנות שנכנסו לתוקף לאחרונה ואוסרות, בין היתר, על רכיבה ללא קסדה, מתחת לגיל 16 ותוך כדי שימוש ודיבור בסלולארי.
הכל עניין של תחבורה. רוכבי אופניים חשמלים. צילום: יח"צ.
העיסוק העיקרי של לוי אנקווה הוא כאחות ראשית בקופת חולים. כך שהיא משלבת את פעילותה ההתנדבותית בנוסף לעבודתה.
ענת מגיעה לבית הספר לבושה במדים משטרתיים ומנהלת דיון מקצועי עם התלמידים בנושא הבטיחות בדרכים.
