יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
חג פורים מתקרב אלינו בצעדי ענק, ואיתו הנתינה והשמחה, משלוחי מנות והרבה ברכות.
באגודת הסטודנטים והסטודנטיות התחלנו לקראת פורים את משחק "הגמד והענק". המשחק הזה מחזיר אותנו לימי הילדות, הוא מרגש מפתיע, מצחיק ומחבר ברמות גבוהות ביותר. במסגרת המשחק כל אחד מהצוות לוקח שם אקראי שמוגרל והופך להיות הגמד לענק.
כידוע, כללי המשחק הם שהגמד מפתיע במשלוחי מנות, במילים חמות והפתעות יצירתיות את הענק, מבלי שהענק יודע מי הגמד שמשקיע ומרעיף עליו את כל הטוב. הגמד הוא זה שמעניק ונותן ללא תמורה, הענק הוא המקבל. כשמפרשים את המשחק הוא מקבל משמעות גדולה יותר שמתבטאת הלכה למעשה בחיי היומיום שלנו עם קרובינו וגם עם אנשים זרים שאנחנו לא מכירים.
כמה פעמים קרה לנו בחיים שנתנו גם למי שאנחנו לא מכירים? המון.
כמה פעמים נתנו המון לאנשים קרובים, והם לא הביעו חזרה הערכה וראו בנתינה והלב הרחב כמובן מאליו? קרה.
אנחנו צריכים לשאוף להיות הגמדים בחיים, לתת מבלי לצפות, להפתיע, לברך ולהגיד מילה טובה למי שמגיע. לא תמיד הגמדים מקבלים בחזרה ממי שהם נותנים לו ולפעמים אף מקבלים סטירת לחי בצורת כפויות טובה, אבל ענק אחר שלא ציפינו לו מתקן ונותן בחזרה למעניק. וכמו המשחק, גם בחיים יחסי הגמד-ענק מפתיעים.
אנחנו לומדים כל יום במי אפשר לתת אמון, מי יעריך את הנתינה העצומה שטמונה בנו, במי נכון להשקיע והיכן לא להשקיע אנרגיות שלא חוזרות בחזרה.
הנכון הוא לתת מבלי לצפות, והנכון יותר הוא להעריך את עצמנו ולדעת איפה אנחנו נותנים את הלב והנשמה. אבל החיים עגולים ומסתובבים, וגמד שמעניק ונותן מבלי לצפות הוא תמיד ענק, הקארמה מחבקת אותו ומחזירה לו כגודל הנתינה והלב הרחב. לכן בגלגל אנחנו תמיד צריכים לשאוף להיות
הגמד שנותן, אך לדעת גם להיות הענק שמקבל מילים חמות והערכה, כי שום דבר שאנחנו עושים או מקבלים אינו מובן מאליו.
ולזכור שגם הענק במהלך הגלגול של הסיבוב הוא גמד של מישהו אחר. שנזכה תמיד להיות בצד המעניק ולעשות מבלי לצפות.
