העובדה שהפועל כפר סבא הפסידה ביום שישי והפועל נצרת עילית יחד עם הפועל קטמון הפסידו ביום שני לא חלחלה יותר מדי לשחקני הפועל אשקלון, שבמקום לנצל את הפסדיהן של היריבות לצמרת ולזנק למקום השני בטבלה, נחלו הפסד מביך בבית להפועל רמת גן (4:2).
כל מי שנכח באצטדיון סלה השבוע ולבש כחול לבטח יצא חפוי ראש לא רק בשל התוצאה אלא בעיקר עקב היכולת המבישה שהפגינה קבוצתו של שלומי דורה. את הטעויות המביכות שעשו שחקניו בהגנה, אלו שהובילו לשעריה של רמת גן, לא מלמדים אפילו בקרקס מדראנו הישן והטוב ונראו כלקוחים מהגנה של קבוצת תחתית בליגה ב’. אין ספק שגם חסרונו של השוער ליאור חדריאן מורגש במיוחד, כיוון שמחליפו יאיר הדר הרבה לבצע פעולות חסרות ביטחון שמעידות יותר מכול על בלבול וחוסר ניסיון. “יאיר אשם כמעט בכל השערים שספגנו”, קבע אחד מאוהדי הקבוצה. “זרקו אותו למים עמוקים, והוא כנראה עדיין לא מתאים לרמות האלה”.
חסרון משמעותי. ליאור חדריאן. צילום: אורי קריספין
חדריאן, אגב, יחזור לאימוני הקבוצה רק בעוד שלושה שבועות, ועד אשר ישוב לכושר משחק ייתכן שזה כבר יהיה מאוחר מדי עבור הפועל אשקלון. הפער כרגע מהמקום השני עומד על שלוש נקודות, אבל במועדון מבינים שעם יכולת כזו יהיה מביך לדבר בכלל על עלייה לליגת העל. האבסורד הוא שלמעשה אף מועדון, אולי מלבד נצרת עילית, לא ראוי לעלות ליגה, ומי שבכל זאת תעשה זאת תהיה הקבוצה שתדע לקחת את הנקודות מיריבותיה במשחקי הפלייאוף הקרבים.
בתוך כך, באשקלון כעסו מאוד על השחקן הצעיר אליעזר יוסף, שפתח בהרכב והשאיר את קבוצתו עם עשרה שחקנים בשלב מוקדם של המשחק ובזמן שהתוצאה הייתה 1:0 לאורדונים. יוסף סחב כרטיס צהוב שספג, ובמקום להיזהר בפעולה הבאה, רדף אחרי שחקן ועשה תאקל מאחור, שגרם לשופט להרחיקו מההתמודדות עם כרטיס צהוב שני ואדום. “במקרה כזה שיש שחקן פזיז וצעיר שעושה פעולות של חוסר ניסיון מן הראוי שהמאמן יידע לכוון אותו במהלך המשחק ולהזהיר אותו לפני”, אמר על כך גורם במועדון.
מלבד התסכול שהפגינו האוהדים במגרש, גם הרשתות החברתיות געשו לאחר מופע האימים של שחקניו של שלומי דורה, ואף צוין כי מדובר ברביעייה שנייה שהקבוצה סופגת בחודש האחרון ולמעשה מביישת את האוהדים. אתר האוהדים הרשמי אף קרא למאמן שלומי דורה להניח את המפתחות ולקחת אחריות, אך נכון לרגע זה המאמן נותר בתפקידו.
האוהדים קוראים לו לשים ת'מפתחות על השולחן. שלומי דורה. צילום: לירון מולדובן, דוברות הפועל אשקלון
יש לציין כי את השער הראשון של הרמת גנים כבש רז נחמיאס, בן העיר אשקלון, כאשר גם האקס טל איילה היה מבין המצטיינים במשחק. יציע הכבוד, אגב, נותר מיותם וסגור, כפי שהבטיח עוד קודם לכן ראש העירייה תומר גלאם.
מה קורה עם ניניס?
אחד מעמודי התווך של הקבוצה העונה הוא ללא ספק סטוריס ניניס, שבדרך כזו או אחרת מצליח לשמור על יציבות במשחקו ולספק את הסחורה. אלא שמאז נפצע הוא למעשה השאיר בור במרכז המגרש שאותו לא מצליח הצוות המקצועי למלא.
ניניס משמאל במשחק מהלכו נפצע. צילום: לירון מולדובן, דוברות הפועל אשקלון
ניניס לא שיחק בשלושת המשחקים האחרונים ונכון לעכשיו גם לא מתאמן עם חבריו לקבוצה, כך שנראה כי הפציעה שממנה הוא סובל היא רצינית משחשבו בהתחלה. “אין לנו את הלוקסוס לוותר על שחקן כמו ניניס, כולם רואים שהוא חסר לנו מאוד”, אמר גורם בקבוצה.
משפטו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני נמשך בקצב. בשלב הזה עולים הנאשמים ומציגים את גרסתם להאשמות נגדם. הפעם היה זה תורו של איש העסקים יואל דוידי, הנאשם במתן שוחד לאיתמר שמעוני באמצעות אחיו עופר.
מדובר בחקירתו הראשית, שבה הוא נחקר על ידי הסנגורית שלו עו”ד נוית נגב.
יואל דוידי עם הסנגורית עו"ד נוית נגב בבית המשפט
תחילה דוידי התבקש להציג את עצמו וסיפר: “אני בן 53, נשוי פלוס ארבעה, אשתי מורה לחינוך מיוחד, הבת הגדולה רופאה בהתמחות באיכילוב, הבת השנייה מורה לאנגלית עם תואר שני, הבן לומד משפטים. הבת השתחררה ומתחילה ללמוד רפואה.
“אני גדלתי במשפחה מאוד תומכת, בן רביעי, בן זקונים. ההורים הם פועלים שכירים, מאוד תומכים ומחזקים. בגיל 12 יצאתי לחלק עיתונים וכעבור שנתיים הסוכן חלה ושאל אם אני רוצה להחליף אותו. זאת הייתה פעם ראשונה שנסעתי לתל אביב למערכות עיתונים ‘דבר’, ‘על המשמר’. הייתי סוכן של העיתונים האלה. ילדים מהכיתה חילקו אצלי עיתונים. אחר כך הייתי קצין קישור בדרגת סמל ראשון. כשהייתי בצבא אחי יוסי עבד איתי ואחרי השחרור פיתחתי את זה עם העיתונים ‘מעריב’ ‘ידיעות’ ‘הארץ’ ‘ישראל היום’, הפצה בכל אזור הדרום. היו לי 100 עובדים. לנדל”ן נכנסתי לפני 20 שנה, רכשתי נכסים מניבים והתחלתי לקנות חנויות ודירות רק באשקלון כי אני אוהב את העיר".
הלוגו הידוע של קבוצת דוידי
דוידי התייחס גם לסיכונים שנוטל על עצמו יזם כמוהו, אך ציין שכגדול הסיכונים – כך גדול הסיכוי להרוויח. עוד הוא סיפר על עצמו, “אני מקבל החלטות מהירות, ובגלל זה אין לי שותפים. אני קם בבוקר ומחליט. אני מקבל החלטות לבד. אני יודע לקחת דף ועט ולעשות את החשבון, ואני בדרך כלל צודק, על בסיס אינטואיציות וניסיון”.
הוא התייחס גם לסיפור הקמתה של רשת “סופר האחים” בעיר: “לפני 21 שנה הייתי מפיץ עיתונים בחנויות וזיהיתי חנות בשדרות ירושלים. סופר קטן שהוא מקום עם פוטנציאל מאוד גדול, ומיד הצעתי לקנות וקניתי אותו. אחים שלי, יוסי והרצל, גם עבדו בעיתונים. קנינו אותה והיינו שותפים והחלטנו שכל אחד ייתן כמה שעות. ראיתי שאני לא יכול, אז יוסי החליף אותי. אחרי חמש שנים קנינו עוד סופר ואז שכרנו עוד סופר לתקופה ארוכה. אחרי זה אני והרצל מכרנו את החלק שלנו ליוסי”.
אחד המרכולים של סופר דוידי
עו”ד נגב: “עסקים נוספים?” דוידי: “זיכיון של חנות נעליים ושל ניו פארם, היום Be, והבן שלי ואני גם עם זיכיון של חנות צעצועים עידן 2000 במתחם שלי”.
עו”ד נגב: “ובעבר?” דוידי: “בעבר הייתי הבעלים של שלושה סניפים של קפה ג’ו באשדוד ואשקלון משנת 2008 עד 2012. היינו שותפים שווים, אהבתי את התחום והיינו שותפים חצי חצי והפרדנו את השותפות. קניתי את חלקו ואחרי זה מכרתי אותם”.
על התנהלותו העסקית אמר דוידי, “היא מאוד מיושנת, אני איש של מילה יותר, של לחיצת יד. איש שאם אני לוחץ יד ואחרי זה יציעו לי יותר כסף, אני לא אמכור. כך מכירים אותי באשקלון. זה השם שלי ואני שומר עליו. אני עובד עם עורכי דין, והם יודעים שאני פחות פורמלי ויותר איש של לחיצת יד”. הוא גם העיד על עצמו כמי שלא קורא מסמכים.
“זה אישום מופרך”
כזכור, אחד האישומים נגדו הוא ששילם לעופר שמעוני, אחיו של ראש העירייה דאז, דמי תיווך שבעצם היו כספי שוחד. הוא פירט על היכרותו עם עופר שמעוני וסיפר כי הכיר אותו בשנת 2010, ומאז הפכו לחברים, ושכבר באותה התקופה הוא הציע לו עסקת תיווך. “ישבנו יום אחד בבית קפה והוא הציע לי עסקה של חנות ברחוב אלי כהן של האחים סבג. ראיתי את החנות וחשבתי שהיא מתאימה לסופר ורכשתי אותה עם האחים שלי. עופר תיווך, והוא קיבל כסף. לא זוכר כמה. הוא קיבל במזומן”.
יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני בפגישה שנערכה שבועיים לפני המעצרים
לדבריו, לאחר בחירות 2013, שבהן נבחר איתמר שמעוני לראשות העירייה, הוא ראה את עופר במשרדו של המתווך ללו שמעוני וכי לאחר מכן עופר פתח משרד עצמאי, ויואל עצמו היה מגיע לשבת ולשתות אצלו קפה ולשוחח איתו. הוא סיפר כי עופר הציע לו עסקאות באותה התקופה, והוא ראה שעופר עובד כמתווך.
עו”ד נגב: “עלתה טענה שההעסקה של עופר היא רק בגלל שהוא אחיו של ראש העיר וששילמת לו עסקאות שהוא לא ביצע”.
דוידי: “לא העסקתי את עופר. הוא נתן לי שירותי תיווך, הוא לא עובד שלי. אין קשר להיותו אח של ראש העיר. הוא נתן לי עסקאות עוד לפני שאחיו היה ראש העיר וגם אחרי. זה לא שייך לאחיו. אם הוא מביא לי עסקה, אם היא טובה לי, עשיתי; ואם לא, אז לא עשיתי. זה אישום מופרך. כל שקל שעופר קיבל זה בגלל עבודה שהוא עשה, לא משנה אם זו עבודה גדולה או קטנה”.
יואל דוידי ועופר שמעוני
בעדותו של עופר שמעוני הוא טען כי דוידי לא שילם לו בעין יפה. על כך הגיב דוידי, “לגבי הטענה של עופר שלא שילמתי, אני שילמתי כמו שצריך ובצורה הוגנת”.
דוידי סיפר על העסקאות שהוא ביצע במרינה מול לשכירות ורכישת זיכיון של פאב הפטריקס וקפה לנדוור. הוא סיפר כי התחום לא עניין אותו עד שעופר שמעוני הציע לו את העסקאות הללו. בסופו של דבר, לאחר שהוא ביצע את העסקאות ושילם לעופר את דמי התיווך, בוטלו העסקאות, אך התשלום נשאר אצל עופר. “בינואר היו המעצרים, ואני חטפתי פגיעה רצינית וביטלתי את שתי העסקאות. ביקשתי שיחזירו לי את כספי, ועדיין לא החזירו לי את כספי, ואני מתכוון לתבוע. העסקים האלה, כפי שהאמנתי, הם מצליחים מאוד”.
בהמשך חקירתו הנגדית נשאל דוידי והשיב על עסקאות שביצע ועליהן קיבל עופר דמי תיווך, כאשר לטענת התביעה, אלו כספי שוחד. אחת העסקאות הבולטות היא עסקת מרכז יעדים. מדובר בנכס ברחוב הפנינים שבעבר פעל בו מפעל בשם יעדים, ודוידי מתכנן להקים בו מרכז מסחרי. “בתקופה הזו עופר היה איתי בקשר. “לפני שחתמתי עופר ביקש בלעדיות לפרויקט, ואמרתי לו שזאת תהיה בעיה בשבילו כי בקומת הקרקע אני רוצה שוכרים טובים, טריפל A, לשטחים גדולים, והצעתי לו למכור את הקומה השנייה, ששם זה משרדים קטנים. אז הוא הציע את דרור אלמלם מרימקס, ואני הסכמתי. אבל לא דיברתי עם דרור. עופר דיבר איתו”.
דרור אלמלם מתכונן לתחילת מתן עדותו
השופטת: “למה לא דיברת עם דרור?” דוידי: “לא מצאתי לנכון בזמן הזה. ראיתי שאני מרוויח גם את עופר וגם את דרור”.
השופטת: אם עופר נעדר כישורים למכור ללקוחות טריפל A, אתה מציע לו בלעדיות על כל העסקה?” דוידי: “מהצד שלי ראיתי יתרונות לבלעדיות. כי תמיד הייתי צריך להראות משרדים לאנשים. היתרון הוא שבבלעדיות יש מישהו שמסתובב ועושה הכול במקומי, והחיסרון הוא שאם מישהו בא אליי לקנות, אז אני צריך לשלם”.
השופטת: “אם לא היו לך פרויקטים של בלעדיות, ובניסיון היחיד שלך זה לא הוכיח את עצמו, אז למה החלטת פה כן בבלעדיות?” דוידי: “כי זה פרויקט שיותר קשה למכור כי הוא באזור התעשייה”.
השופטת: “מעבר להיכרות של עופר עם אנשים, מאיזה סיבות חשבת שנכון לתת לעופר בלעדיות?” דוידי: “מההיכרות עם עופר והניסיון שלו”.
השופטת: “עופר עשה לך רק חמישה-שישה לקוחות. איזה ניסיון?” דוידי: “ההיכרות של עופר עם המון אנשים זה יתרון”.
השלט של מרכז יעדים עם מספר הטלפון ושמו של עופר שמעוני. צילום: אלירם משה
עו”ד נגב: “מה קורה בהמשך?” דוידי: “אחרי שחתמתי עם יעדים, בשלב מסוים עופר פנה אליי ואמר לי אם אני יכול לתת לו מקדמה של 150 אלף על חשבון יעדים”.
השופטת: “תתאר את השיחה”. דוידי: “יואל, אני יכול לקבל מקדמה על 150 אלף שקל על יעדים?”
השופטת: “ביררת איתו למה הוא צריך את הכסף?” דוידי: “לא שאלתי למה הוא צריך את הכסף. בהבנתי זה נועד לכסות חובות. לא שאלתי”.
עו”ד נגב: “תתייחס לאלמנט של החברות ביחסים שלכם?” דוידי: “זה קשור. עופר לא זר לי. מכיר אותו הרבה זמן”.
השופטת: “אז למה לא נתת לו מעצמך?” דוידי: “אם היה מבקש, הלוואה הייתי נותן לו. אני מאמין שהעדיף שזה יהיה מקדמה”.
השופטת: “אם היית אומר שהוא ביקש הלוואה, ולא היית שואל, זה היה ברור. אבל כשזה משהו עסקי, ואתה לא שואל, זה תמוה בעיניי. אתה עומד פה שעות, אני מתרשמת ממך שאתה פועל לפי אינטואיציות שקולות ולא מופרכות. אתה נשמע חושב על דברים, ופה זה נשמע שונה ממה שאני חושבת עליך, ואני צריכה לקבוע אם אני מאמינה לך. אתה צריך לספק לי את זה. כרגע אני בתמיהה על ההתנהלות שלך”. דוידי: “ככה אני. אם מישהו רוצה הקדמה – אני מקדים, אם מישהו רוצה הלוואה – אני נותן. אני עשיתי חשבון שאם הוא צריך לקבל 800-600 אלף שקל שכר טרחה, וזה מקדמה של 20%-25%".
השופטת לימור מרגולין-יחידי. צילום: עופר וקנין
השופטת: “זה סכום גדול לכל אדם גם אם הוא אמיד”. דוידי: “אני נותן מקדמות לכל בעל מקצוע שיבקש. אני כבר פניתי לאדריכל שיכין לי תשריטים וחשבתי שתוך חודש-חודשיים יתחיל השיווק”.
השופטת: “במרכז אביאל מישהו קיבל מקדמה?” דוידי: “לא. אם מישהו היה מבקש מקדמות, היה מקבל”.
השופטת: “בהיסטוריה שלך נתת מקדמה למישהו לפני שהוא שיווק?” דוידי: “כן. אלפונסו קיבל מקדמה כמה חודשים לפני שהוא סגר עסקה. הוא ביקש וקיבל לפני החתימה”.
עו”ד נגב: “עד כמה רגיל ושגרתי הסכם של בלעדיות ביעדים ועד כמה המקדמה?” דוידי: “אני לא הולך לאנשים ומציע להם מקדמות. אם עופר לא היה מבקש, הוא לא היה מקבל”.
למה כל כך קשה לנו להגיד מילה טובה גם שמגיע? זה לא עולה כסף.
קבוצת אמנים מוכשרים מרחבי העולם הגיעה לאשקלון לקשט לנו את העיר, והם עשו את זה בגדול. על בנייני שכונת העתיקות יש צבעים של קשת בענן.
האמנים הגיעו בשם הפרויקט “אמנים למען ישראל” בשיתוף עיריית אשקלון לשכונת עתיקות. הם ציירו על בנייני המגורים ציורים מרהיבים ומעוררי התפלאות. האמנים שמו בצד את חייהם האישיים והגיעו לישראל כדי לעשות את אשקלון יפה יותר. בעוד יש בחו”ל אנשים שחוששים מהמצב הביטחוני בארצנו, האמנים האלה נטרלו את החשש, עזבו הכול והגיעו ללב ליבה של המתיחות הביטחונית בארץ, לאשקלון, לדרום שמפחיד גם אזרחים בישראל.
כמה פעמים שמענו אנשים ממרכז הארץ שואלים אותנו “איך אתם מסתדרים עם הטילים והאזעקות?” ואנו, כתושבי הדרום, הפסקנו כבר להסביר להם שזו מציאות שלעיתים כבר התרגלנו אליה, מציאות שנכפתה.
אז מגיעים אמנים מוכשרים בקנה מידה עולמי, ובמקום להגיד להם: “וולאקם טו אשקלון” , אנחנו תוקפים: “איך לא לקחנו אמנים מקומיים?”, “הציורים מיותרים, כי קודם שיקום שכונות” ועוד.
חג פורים במהותו הוא חג של מציאות מתהפכת, גורל שנטרף. הדמויות במגילה עוברות תהליך שינוי לכל אורך העלילה בדעותיהן, החלטותיהן, מעמדן ובפרט גורלן. המנהג הקרנבלי של התחפושת והמסכה הושאל ואומץ לחיק התרבות היהודית והפך להיות ביטוי מובהק לשינוי הגורל – ונהפוך הוא. מעבר להנאה והשמחה שיש בהתחפשות, ישנה הזדמנות שמאפשרת היפוך של זהויות, הסתכלות מזווית אחרת על המציאות, כזו שמאפשרת בסופו של דבר קבלת החלטות ליצירת שינוי.
עינב קורן
אני אוהבת את הצירוף “ונהפוך הוא” כי בעיניי הוא לא רק מטבע לשון שנועד להדגיש את משמעות ההפך, אלא יש בו הזמנה ליזום שינוי, לפעול ולהשפיע על המציאות, על הגורל. האדם אדון לגורלו, ואין זו חתירה תחת התפיסה היהודית, להפך, הרי עקרון הבחירה החופשית הוא יסוד האמונה ביהדות. בידינו לפעול, לעצב ולשנות את גורלנו ולא מתוך המתנה פאסיבית לגזירת האל, אלא מתוך נטילת אחריות על הבחירות שלנו והשלכותיהן. הרי נאמר במפורש במסכת אבות: “הכול צפוי והרשות נתונה”. לנו הרשות לעשות למעננו וסביבתנו.
לכן בחרתי הפעם להציע קריאה אחרת של נהפוך הוא באמצעות ארבע המ"מים שמייצגות את ארבע מצוות פורים – מקרא מגילה, משתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (כל המצוות מתחילות באות מ’, ולכן זכו לכינוי ארבע המ"מים):
מונופול הכשרות בארץ הוא תופעה ידועה שיש להפוך בה ואותה ובהקדם. שלא תבינו לא נכון, הביקוש לכשרות בישראל הוא גדול, וציבור רחב מבקש לצרוך אוכל כשר, אך דווקא בשל כך מתבססת קרקע פורייה לבלעדיות של בעלי עניין. זה שוק רווחי למדי שמגלגל כל שנה כארבעה מיליארד שקלים בארץ בלבד.
בעיות של מבנה כוח, כסף ושליטה מאפיינות מאוד גופים בלעדיים, וכך נוצר מצב שהרבנות הראשית משיתה עלויות רבות ומיותרות על צרכני הכשרות ובפרט על בעלי עסקי המזון והמסעדנות. המחיר הכבד של תשלומי אגרה שונים, קנסות, הגבלות מחמירות שאינן עולות בקנה אחד עם ההלכה אלא נועדו להפעיל סנקציות לשם הסנקציות – כל אלו בחסות הממסד הרבני – כובלים את ידיהם של בעלי העסקים הקטנים שנפגעים מכך יותר מכול. אין ספק שזו אחת הסיבות העיקריות לקשיי השרידות של מסעדות, בתי קפה ומאפיות לאורך זמן.
כאמור, זו מדיניות של שנים שחלה על כולנו ברמה הארצית, אך לדעתי הישועה או היפוך הגורל צריכים להגיע מהרמה המקומית, מלמטה, מתמיכת הציבור בעסקי המסעדנות והמזון. כמו למשל במקרה של מסעדת פושטק, שהיא פנינה גסטרונומית מופלאה בעיר שהחלה לפעול לאחרונה תחת כשרות צהר. כשרות רבני צהר מאפשרת אלטרנטיבה הלכתית לרבנות הראשית באופן יעילות פעילותם של המשגיחים והמשגיחות מטעמם וכן העלויות הסבירות בגין השירות. עם זאת, בשל חוק איסור ההונאה בכשרות נאסר על בית אוכל להציג את עצמו ככשר ואף לרמוז על כך כל עוד אין לו תעודה מהרבנות.
רובכם בוודאי נתקלתם בפוסט של איציק עלמני, הבעלים של קונדיטוריית הבוטיק “פרלינו” בשכונת ברנע ש”זכה” לקנס על סך 2,000 שקלים בגלל אותה פרשנות גסה של הרבנות.
עלמני קיבל קנס בגלל שתלה שלט של גילוי נאות שאינו פועל עוד בחסות הרבנות. מבוי סתום בפרשנות של העניין בעצם מחייב בלית ברירה לשתף פעולה עם הרבנות, ולכן צריך להרים קול ולשנות את הגזירה, כי אפילו ה’ השאיר בידינו את הבחירה.
משתיק קול. כמו שבוודאי נוכחתם אם קראתם את הטורים שלי עד כה, תרבות השתקת הקול (אם ניתן לכנות בריונות תרבות) קשה לי מאוד, ואני נלחמת בה בכל הזדמנות. לכולנו יש את הזכות לבטא ולהשמיע את דעתנו, גם כשזו לא מתיישבת עם דעת אחרים, בין אם הם אנשים מהיישוב, נבחרי ציבור או שועי עולם.
השבוע יצא שיר חדש נוסף של הכוכב המקומי אופק אדנק "you my life" שבאופן לא מפתיע זכה כבר ביממה הראשונה שלו לעשרות אלפי צפיות. אף שמדובר במספר בהחלט מרשים, עבור אדנק, ששיריו הקודמים זכו עד כה למיליוני צפיות, מדובר עדיין בנתון התחלתי, והיד עוד נטויה. “אני לא ממש עוקב אחרי הצפיות”, הוא אומר, “בשעות הראשונות ראיתי שהמספר הגיע ל-20 אלף וזהו, מאז לא בדקתי. נכון שאני רגיל למספרים הרבה יותר גבוהים, אבל בסופו של דבר אחרי כל מספר כזה עומד מישהו שצפה, וזה כבר מרגש ומספק אותי”.
גם הפעם, כמו ביתר שיריו, אדנק הוא זה שכתב את הטקסט. “זה שיר על אהבת נעורים”, הוא אומר, “לא כתבתי אותו על מישהי ספציפית. אבל בוודאי שכבר יצא לי לחוות אהבה, כרגע אני לא במקום הזה”.
את השיר הראשון שלו, שהוא גם הלהיט הכי גדול שלו עד כה, הוציא אדנק לפני כשנה וחצי. היום עומד "בואי, בובה" על למעלה משישה מיליון צפיות. “זה שיר משוגע, שהציף את כל אשקלון, ומכאן הגיע לכל רחבי הארץ. הוא נכתב חפיף, חלק מסתלבט עם חברים והתפוצץ ברמה מטורפת. כשאני יוצר, אני בהחלט מצפה לעניין והצלחה, אחרת לא הייתי עושה את זה. אבל בהחלט לא ציפיתי לסדר גודל כזה”.
“החיים לא פשוטים, אבל למדתי אותם”
אחרי הלהיט הגדול הוציא אדנק ארבעה שירים נוספים, שנסקו גם הם. את כל הטקסטים הוא כותב בעצמו, ולא פעם מדובר על תכנים שאינם פשוטים לעיכול, בעיקר כשמדובר בבני נוער.
"יש סמים ואלכוהול בקרב כל בני הנוער". אדנק. צילום: פבל
לאיזה שיר אתה הכי מתחבר? “אני אוהב את כולם, אבל יש לי משהו קצת אחר לשיר "עושים את הבלאגן", שמדבר על החבר’ה הצעירים שיושבים בשכונה ועל כל מה שקורה להם”.
“האימא לא נרדמת בלילות שלה בכלל איך הילד נפל, זה מרגיש כמו חלל ישיבות בשישי, כן, ככה זה הנוהל סמים קלים ולאלכוהול, ככה זה הנוער ישיבות בשישי, כן, ככה זה הנוהל סמים קלים ולאלכוהול, ככה זה הנוער” (מתוך “המצב של היום” – מילים: אופק אדנק)
אתה כותב על ישיבות עם סמים ואלכוהול, זה משהו שאתה מכיר מקרוב? “אני כותב על דברים כפי שאני רואה אותם מהזווית שלי, לא בהכרח דברים שאני חוויתי באופן אישי. יש סמים ואלכוהול בקרב כל בני הנוער, זה משהו שקיים. מעבר לזה, כשבאים משכונות לא פשוטות וחווים דברים קשים, אז זה מביא איתו הרבה מאוד תסכולים. כל אחד מוציא את התסכול שלו בדרך אחרת. יש כאלה שהולכים לאלימות, מישהו אחר בורח לסמים ולאלכוהול. לי יש דף ועט, אני כותב ופורק הכול”.
"“אני אישית לא חוויתי גזענות". אדנק. צילום: ארז טגניה
“לידי הבולשת רואה קצת מעורפל השוטר עליי, ואני צועק אבל למה את הבלש פגשתי לפשע לא פזלתי בסך הכול רציתי לשבת ולשתות בספסל הכחולים הגיעו וירו עליי חשמל יוסף סלמסה, אתה גיבור על” (מתוך “המצב של היום” – מילים: אופק אדנק)
יש טקסטים על גזענות והסתבכות עם שוטרים, משהו שנתקלת בו באופן אישי? “אני אישית לא חוויתי גזענות, גם כשהייתה תקופה שבה גרנו במושב והיינו המשפחה האתיופית היחידה. גם עם החוק מעולם לא הסתבכתי. אני אולי ילד קפיץ, אבל זה לא היה לכיוון הזה אף פעם. אני כמובן מכיר הרבה אנשים שאכן חוו דברים כאלה ואחרים וגם הסתבכו. זה מה שיפה פה, שאני יכול לכתוב גם על דברים שלא קרו לי באופן אישי. החיים לא פשוטים, אבל למדתי אותם”.
"הגענו לאשקלון כי ההורים רצו לשנות קצת אווירה". אדנק בשכונה. צילום: פבל
משפט קשה לנער בגילך. “יש עניין כזה שמסתכלים על בני נוער ככאלה שלא מבינים שום דבר מהחיים שלהם, כי הם עדיין צעירים. זה לא נכון, כי אני חוויתי מספיק כדי להבין שהחיים מורכבים. כשאני כותב על הדברים האלה, אני יודע על מה אני כותב. ושוב, זה לאו דווקא דברים שאני עברתי באופן אישי, אבל אלה דברים שאני רואה מזווית הראייה שלי”.
“אנחנו משפחת ג’קסון”
הוא בסך הכול בן 16, יש לו אחות גדולה ושתי אחיות קטנות. אביו מספן עובד כנהג אוטובוס, ואימו אסתר מורה בבית ספר בתל אביב. כל בני המשפחה מחוברים מאוד למוזיקה: “אנחנו משפחת ג’קסון האמהרית”, צוחק אופק, “אחיות שלי שרות מדהים, אימא שלי שרה ומשחקת בהצגות, ואבא מנגן על מגוון רחב מאוד של כלי נגינה. לצערי הם לא מתפרנסים מזה, אבל בלב כולם אנשי במה. כולם מאוד גאים בי, מעורבים, תומכים ורוצים לקחת חלק”.
הוא נולד בארץ והעביר את רוב ילדותו במעברים בין הערים השונות. לאשקלון הגיעו בני המשפחה לפני כחמש שנים, קודם לכן גרו בבית שמש. “אנחנו משפחה שנודדת ממקום למקום”, אומר אדנק, “הגענו לאשקלון כי ההורים רצו לשנות קצת אווירה”.
"הייתי בעיקר נעדר הרבה מביתה ספר או נעלם באמצע היום". אדנק. צילום: פבל
בני המשפחה מתגוררים בשכונת גן הוורדים. כשהגיעו לעיר החל אופק את לימודיו בכיתה ו’ בבית הספר רמב”ם. בחטיבה למד במקיף ב’, בשנה שעברה עבר לבית הספר אורט אדיבי, אולם גם שם התקשה להחזיק מעמד. היום הוא לומד בכיתה י”א במסגרת היחידה לקידום נוער. “זה כמו בית ספר קטן כזה. יש מעט תלמידים ומקבלים יחס אישי והקלות. כאן מקשיבים לך, יותר מאשר נכנסים בך”.
האמונה של האדם בכוחותיו, ביכולת שבו, בכישרון שלו, בדרך שלו, תביא אותו, בסופו של דבר, להגשים את היעדים, שהציב לעצמו. אנו נוטים לחשוב על ביטחון עצמי או לחילופין, על חוסר ביטחון כתכונת אופי, אך מדובר בתחושה אישית אשר משתנה במהלך החיים בהתאם למעשינו ולסיטואציות השונות אליהן נקלענו במהלך הזמן.
כאשר אנו חווים כישלונות רבים, תסכולים רבים וחוסר הצלחה ביעדים שלנו. אנו מתפתים להאמין כי זוהי תכונה אשר איתה אנו חייבים להשלים או מאמינים כי זהו גורלנו. אנו חווים קושי לנסות לשנות את המצב, קושי בלהאמין בהצלחה וכל זאת מהפחד להיכשל שוב וכך מגבירים את הידרדרות הביטחון.
אמנה מספר סימנים המעידים על חוסר ביטחון: – קושי בקבלת החלטות עם שיקול דעת יעיל. – תחושת חוסר ערך ונחיתות במידות מסוימות. – מתח נפשי ואי שקט. – חווית כישלון כאירוע משמעותי ואילו הצלחה כאירוע לא משמעותי. – הימנעות ממצבים העשויים להסתיים בכישלון. – נמנעים מניסיונות להשיג הישגים והצלחות.
תרצו או לא, בפוליטיקה הכול עניין של טיימינג וחוש ריח טוב. העובדה היא שמפלגות מבוססות כמו כולנו של משה כחלון וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן ואפילו מרצ מדשדשות בסביבות אחוז החסימה, ואילו משה פייגלין עם זהות זוכה לתמיכה מציבור רחב של מצביעים. הסקרים, על מגרעותיהם, חוסר הדיוק ונדנדת המספרים שבהם, מדברים על בין שלושה לשבעה מנדטים.
באופן די מפתיע דווקא הנושא שבזכותו הוא כנראה ייכנס לכנסת לא נמצא בראש סדר העדיפויות, כך לפחות על פי המצע והמיקום של האיש שבא מעלה ירוק והביא איתו את הנדוניה של המפלגה. רון צפריר, מספר תשע ברשימה, הוא חולה סרטן ומראשי המאבק לשחרור החסמים באספקת קנאביס רפואי. סוגיית הלגליזציה של סמים קלים, ובתוכה גם פתרון משבר הקנאביס הרפואי, הפכה לאחד מגורמי המשיכה העיקריים של זהות, ולסוגיה הזו מתברר מתחברים עשרות אלפי אזרחים.
פייגלין, שנחשף לקנאביס הרפואי בעת מחלתו של אביו ואז גם הכיר את הסטנדאפיסט עידן מור (המוכר בשם הבמה גדי וילצ’רסקי), הבין בחושיו המחודדים שיש כאן הזדמנות. פייגלין יטען שמדובר בסוגיה שנמצאת בליבת העקרונות שלו בדבר צמצום מעורבות המדינה, הן בלגליזציה של הסמים הקלים לכלל הציבור ובוודאי באספקה חופשית של קנאביס רפואי לחולים הנזקקים לו. פייגלין טוען כי הכשלים בשוק נגרמים מחברות גדולות החוסמות את הדרך לאחרות ומקבלות תמיכה ממשלתית לכך. הבחור צודק. ובכל זאת, המצע של זהות הוא סוג של פרדוקס.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
בקווי היסוד של זהות יש מה שנראה כסתירה פנימית: מדינה יהודית המשיבה את מרב החירות לאזרח, מבצרת את ערכי המשפחה והקהילה, מקיימת כלכלה חופשית, מממשת את ריבונותה בכל חלקי ארץ ישראל שבשליטתה, ובראשם בהר הבית, וחותרת לסיום מצב הלוחמה ושפיכות הדמים באמצעות ניצחון על אויביה. איך מבצרים את ערכי המשפחה ומשיבים את מרב החירויות לאזרח? איך חותרים לסיום מצב הלוחמה? בדרכי שלום משא ומתן והסדר? לא. באמצעות ניצחון על אויביה.
בין החברים בזהות אפשר למצוא את הרב חיים אמסלם, פליט ש”ס. איש שאני מאוד מעריך בשל היותו איש פתוח, מכיל ומקרב, האיש שהעז לצאת נגד ש”ס ומהלכיה ה”צבועים” כהגדרתו, שבמקום לייצג את הספרדים ולהחזיר עטרה ליושנה, שולחת את בניה להתחנך אצל הליטאים, על כל המשתמע מכך.
הפרדוקס נמשך: “המפלגה דוגלת גם בהיתר נישואין לכל אחד לפי רצונו ודרכו, בביטול רישום הנישואין הממשלתי, וביטול מונופול הרבנות בכשרות". אבל באופן פרדוקסלי המצע דווקא מעמיק מאוד את מעורבות הדת במדינה, על פי העיקרון שלפיו: “המוסדות הממלכתיים של המדינה צריכים להיות מחויבים להלכה ולמסורת ישראל”.
כך, למשל, הוא מציע הקמת בתי דין לפי המשפט העברי, אם כי מסייג כי רק מי שירצה בכך יבוא בפניהם. בנוסף, הלכה אורתודוקסית היא זו שתקבע את הגיור. יהודי שאינו מוכר ככזה על פי ההלכה יוכל לעלות לארץ, אך לקבל רק מעמד של תושבות ולא אזרחות. בקיצור חלב עם בשר ולא בהפרש השעות הנדרש על פי ההלכה, אלא לפי כושר העיכול.
קנאביס. המנצח הגדול של הבחירות? אילוסטרציה: דוברות המשטרה
פייגלין ידוע בחושיו המחודדים, אותם החושים שהובילו אותו אל ממפלגת השלטון הליכוד כדי לשנות מבפנים ולהשפיע. האמת היא שחרף העובדה שהוא עצמו לא שרד בליכוד, השינוי שעברה מפלגה זו מימין ליברלי עם אהדה למסורת למפלגת ימין עמוק סופר-שמרנית עם מאפייני דת ומדינה אולטרה אורתודוקסיים מעיד כי פייגלין הצליח לחולל מהפכה גם אם לא יודו בכך בכירי הליכוד. בתוך הליכוד הוא פעל בחטיבת מנהיגות יהודית ואף השאיר בה ממשיכי דרכו, כגון ציפי חוטובלי. לאחר שהתמודד פעמיים על מנהיגות הליכוד, מול ביבי – עליו כנראה נכתב השיר “איך זה שכוכב אחד לבד מעז..” – ב-2015 הוא נבעט החוצה על ידי נתניהו והקים את זהות – תנועה ישראלית-יהודית.
אין לי מושג ירוק כמה קרוב לסקרים הוא יגיע עם מפלגתו החדשה. אין לי מושג ירוק מה באמת יוביל את המפלגה במידה והיא תיכנס לכנסת, הקו המשחרר את המדינה מהתערבות בחיינו או הקו השמרני שנמצא באותו מצע ונאמר באותה נשימה. דבר אחד בטוח: האהדה לה הוא זוכה בעיקר בגלל רכיבה על נושא בוער ואקטואלי היא הקלף המנצח. המצע עצמו יכול לדבר בעשר שפות, אבל הכותרת היא העיקר.
פרשת ויקרא עוסקת בצורה אינטנסיבית בעבודת הקורבנות במשכן, ויש הרואים בה את רעיון הקרבת הלב.
לא הייתי רוצה להיות כהן בתקופת המקרא, כי כשקוראים בצורה מהירה ומודרנית את הפרש,ה זה נשמע מאוד קשה ואכזרי, ואתה חש כאילו מסופר על בית מטבחיים ענקי. מצד שני, בתקופת המקרא הקורבנות היו דבר שגרתי, ואסור לשפוט את הכתוב במשקפיים של ימינו.
ברשותכם, נדון בדברים הטובים והפחות טובים העולים מפרשה זו. הרבה פסוקים מספרים על איך שוחטים, כמה שוחטים ועוד במקום שהשכינה שורה בו. לא מעט כועסים על המתת בעלי החיים המשלמים בחייהם גם על חטאי בני האדם, ויש המתקשים לראות בהקרבת בהמה דרך של כפרה ואומרים שזוהי דרך פשוטה מדי לתקן את אשר קלקל האדם במעשיו.
למה?
הרמב”ם בספרו "מורה נבוכים" כתב: “חלק זה מן התורה, של הקרבת הקורבנות, בא בתחבולה אלוהית, כדי להעתיק את עבודת האלילים לעבר שמו יתברך”. במילים פשוטות: האל ידע שאין “זבנג וגמרנו”, אי אפשר במכה אחת לוותר על הקורבנות שהיו הווי יומיומי. לא ניתן באופן ישיר וחד להפסיק הריגת בעלי חיים לזבח. עם ישראל יתרגל לאט לאט לרעיון המונותיאיזם, יקריב באופן מוסדר קורבנות לאל, יימנע מקורבנות אדם ויתבדל מן הגויים. לפיכך, עברנו מטריפת בשר עיוורת לאכילה והקרבה מודעת של המזון הבשרי – כל כך מקפידים על מה נכנס לפה ומתעלמים ממה שיוצא מפינו – ובמיוחד כעת כאשר מנהיגינו מתחרים מי קוטל את חברו חזק יותר, מי מסית ומי מפלג. ואני שואל – למה? ומה משמעות הקורבן?
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
האדם נדרש להתקרב לאל באמצעות קורבן. בואו נצא מהקורבנות ונחפש את הרעיון והתיקון החינוכי. המילים "קורבן" ו"להתקרב" בעלות אותו שורש. אדם שמקריב קורבן משנה מצב. הרעיון הוא שאדם משנה מצב ולא נמצא בסטטיות. כשעוזבים את דם האיברים והקורבנות ויורדים לעומק – מבינים כי כשמתקרבים למישהו, נדרשים לוותר ולהקריב עבורו. בחיים שלנו כשמתאהבים בבת זוג או בבן זוג, מקריבים לא מעט מן החופש. מוותרים כי אוהבים. מוותרים כדי להתקרב.
הפרשה שלנו עוצרת ומתמקדת גם בקורבן החטאת המתייחס לחטא בשגגה, שאדם לא היה מודע או לא התכוון להרע או פעל בחוסר תשומת לב או חוסר זהירות. התורה מדגישה את האחריות גם כאן – לאדם יש אחריות גם על חטא שביצע ללא כוונת זדון, ועצם לקיחת האחריות מאפשרת לחוטא בשגגה לעבור דף ולהמשיך הלאה.
והפרשה ממשיכה גם אל קורבן האשם בתפריט הקורבנות, והפעם נפגשים עם קורבן אָשָם. כשמו כן הוא. על אדם רובצת תחושת עומק של אשמה על עוון חמור.
בעוד בצפון העיר כבר ניתן לראות את קטע ההכנות לסלילת הכביש הראשון של כביש היציאה הצפונית שאך לפני שנה כתבנו כאן על תחילת העבודות להקמתו ובימים אלה, במערבה של העיר, החלו עבודות להקמתו של כביש משמעותי נוסף שעשוי להקל על עומסי התנועה במיוחד בתוככי שכונת שמשון.
הטרקטורים הגיעו השבוע לרחוב חיל הים והחלו לישר את השטח שבו יסלל הכביש בשיהיה בעל שני הנתיבים לכל כיוון. התוכניות להקמת הכביש כבר מונחות שנים רבות בוועדות לתכנון.
היה מי שטען כי סלילת הכביש תפגע בשמורה הטבע שקיימת מדרום לתוואי הכביש אך לאחר שנים עברה העירייה את כל מוסדות התכנון והוציאה את הפרוייקט לביצוע.
מיקומו של הכביש עשוי לאפשר בעתיד תכנון וביצוע של כניסה ויציאה חדשים מהפארק הלאומי, באם תתקבל החלטה על כך.
יו"ר ההסתדרות במרחב אשקלון, רמי גואטה, שלח אתמול מכתב ליו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), ארז כלפון, שבו התריע על נסיגה של הנהלת החברה מהבנות שהושגו לגבי תנאי העבודה של העובדים. מדובר בכ-250 עובדים. "לא נהסס לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו, על מנת להבטיח את זכויות עובדי החברה וקיום ההסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים בחברה", כתב גואטה.
בניין ההסתדרות החדשה מרחב אשקלון. צילום: אלירם משה
תחת הכותרת: "חזרה מההסכמות וההתחייבויות לחברת קצא"א ועובדיה", כתב גואטה: "צר לי כי אנו מצויים במצב בו הנהלת החברה מודיעה באופן חד צדדי על חזרתה מההתחייבויות שניתנו פעמים רבות לוועד העובדים ולהסתדרות, כבסיס למעבר העובדים לחברה החדשה – קצא"א ב'. התחייבויות אלו הינן הבסיס עליו הושתתו יחסי העבודה והדיונים בין הצדדים, למעבר תקין ויעיל של העובדים בין החברות".
במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן" שווקו בהצלחה, על ידי רשות מקרקעי ישראל, שלושה מתחמים לבניית 506 יחידות דיור בבנייה רוויה, מתוכם 354 יחידות במסלול מחיר למשתכן והיתר בשוק החופשי.
"אפרידר החברה לשיכון ולפיתוח ישראל בע"מ" וחברת "י.ח. דמרי בנייה ופיתוח בע"מ" הן הזוכות במכרז לרכישת זכויות חכירה לבניית 506 יחידות דיור בשלושה מתחמים בבניה רוויה בשכונת עיר היין באשקלון. למכרז התקבלו שתי הצעות. למתחם הרביעי לא התקבלו הצעות.
בנייני מגורים באשקלון. צילום: אלירם משה
להלן ניתוח מחירי דירות לפי שטחי דירות שונים:
מחירי הדירות באשקלון מבטאים הנחה של 17-18% ממחיר דירות דומות בשוק:
המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 828,413 ש"ח. המחיר משקף הנחה של למעלה מ-180 אלף ש"ח ממחיר השוק העומד על 1,010,882 ש"ח.
המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 968,479 ש"ח. המחיר משקף הנחה של למעלה מ-200 אלף ש"ח ממחיר השוק העומד על 1,173,928 ש"ח.
המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,155,235 ש"ח. המחיר משקף הנחה של למעלה מ-230 אלף ש"ח ממחיר השוק העומד על 1,391,322 ש"ח.
מסעדת קינוחי בוטיק כשרה בד"ץ המתמחה בייצור יוגורט בטעמים משתנים, גלידות ביתיות וקינוחי שחיתות מפוארים. המקום מציע חוויה יוצאת דופן בסצנת הקינוחים הישראלית וצובר מוניטין ברחבי הארץ כפורץ דרך ובעל גישה מרעננת וחדשנית לעולם המתוקים המיוחדים.
יוגוס נולדה לפני כשנתיים כאשר זוג צעיר מאשקלון החליט להקים את היוגורטייה הראשונה בעיר. רעייתו של השף, מספרת שהשניים היו נוסעים למרכז בשביל ליהנות מיוגורט עד שלבסוף החליט בעלה לפתוח יוגורטייה מיוחדת באשקלון כמחווה רומנטית עבורה.
קינוחים מושחתים ביוגוס. צילום: נעמה עציץ
העסק מציע מגוון עשיר של מאכלים ומשקאות המבוססים על מתכונים ייחודים של הבעלים המתמחה בהכנת קינוחים מפתיעים בהגשתם וטעמם.
כוכב התפריט הוא הקיורטוש, המאפה ההונגרי המפורסם והייחודי בצורת הגשתו המהודרת ליוגוס. בעלי המקום עבר הכשרה בהונגריה בה עבד עם המקומיים ודאג לייבא לארץ את המתכון בנוסף לתנור מיוחד. הקיורטוש מיוצר במקום, מוגש טרי ומתחרה על מקומו כאחד הקינוחים היצירתיים והטעימים שיש לסצנת המתוקים להציע.
במרכז התפריט, מוצעים מבחר של יוגורטבטעמים משתנים בהתאם ליום, רצונות הלקוחות ולמוזה של השף. הטעמים הדומיננטיים כוללים את המנגו והפירות יער לצד הטעמים המפתיעים כמו יוגורט בטעם רימון, אוריאו ומלון.
בנוסף ליוגורטים, התפריט מציע גלידות מייצור מסורתי איטלקי מחומרי גלם איכותיים ובטעמים מפתיעים כמו אבוקדו ושוקולד צ'ילי. בנוסף ליוגורט וגלידה, התפריט שופע בקינוחים עם אפשרויות טבעוניות ותוספות כמו מיצים, שייקים, עוגות וריבות המוכנות במקום ומייצרות לפי בקשות הלקוחות.
ככל שהעסק צובר תאוצה, השף ממשיך לדחוף את גבולות התפריט ולהרחיב את ההיצע הקולינרי שלו ואת קהל הלקוחות אליו הוא פונה. בעלי המקום מספרים: "אנחנו כל הזמן משתפרים, לומדים וחוקרים. אנחנו מחדשים דברים, ממציאים את עצמנו מחדש ודואגים שקהל הלקוחות שלנו ימשיך להיות מופתע לטובה בכל ביקור. אנחנו מקום שכונתי, חמים ונעים. אנשים מגיעים אלינו מרמת הגולן ועד אילת, הספקנו להופיע בטלוויזיה מספר פעמים, והטעמים הייחודים והחוויה הכוללת של המקום גורמים לאנשים לחזור".
החוויה הייחודית של יוגוס מפתיעה את לקוחותיה גם במנות המוכרות כמו הופל בלגי והפנקייקים "אין לנו מנות סטנדרטיות, אצלנו ופל בלגי זה לא הופל הרגיל והמוכר… הכול מוגש בצורה מאוד מושחתת עם שפע של תוספות מוגזמות ללא הגבלה וטעמים חדשים. אופן ההגשה אצלנו מותאם ללקוח בצורה אישית, במטרה לפגוע בדיוק לחיך של כל אחד ולספק חווית אכילה לא שגרתית".
יוגוס מציעים שירותים נוספים כגון קייטרינג לאירועים, משלוחים וניהול אירועים מיוחדים במקום המותאמים ללקוחות עם טעמים לפי הזמנה. עם תפריט המציע מעל 60 סוגי תוספות, עוגות גלידה לפי טעם אישי, גלידות פרווה חדשניות וכמובן המאפה ההונגרי קיורטוש, היוגוס הוא ההמלצה מספר אחת שלנו באשקלון למקום מפתיע עם קינוחים מעולים, שיעניק לכם חוויה שלא תשכחו.
אחד הדברים שמלהיבים אותנו הוא לצאת להסתובב ולחפש מקומות מגניבים בהם נוכל למצוא מאכלים טעימים ומיוחדים. אתם אולי תקראו לזה גרגרנות, אבל עבורנו זה תחביב מתוק וכיף. באחד המסעות שלנו אחר המאנץ' המושלם, הגענו לגלידרייה מעולה שהצליחה להפתיע אותנו בדיוק אחרי שכבר חשבנו שראינו הכל.
גלידה "ג'ט לק" (משחק מילים שנון) היא בדיוק מסוג הקינוחים שאנחנו אוהבים להיתקל בהם בלי התראה מוקדמת. הגלידריה האשקלונית, שנפתחה כדי לתת לתושבי האזור משהו קטן ומתוק להתענג עליו ברגעים קשים, מציעה מקום מעולה לכל מי שרוצה לצאת לדייט רומנטי שישבור את הקרח, לחגוג יום הולדת עם משפחה או חברים, או סתם לכל מי שהבין שגלידה זה מאכל האלים.
גלידות, וואפל בלגי, פנקייקים וכל מה שטעים. צילום: ג'ט לק ישראל
מי שכבר זכה להכיר את "ג'ט לק" יודע שאפשר למצוא במקום מגוון קינוחים מעולים שלא מפסיקים להפתיע כל פעם מחדש. הרעיון במקום הוא לאפשר לאנשים להנות מקינוח מושחת מבלי להרגיש אשמים – כי כל אחד צריך להתפרק מדי פעם על הר של גלידה.
"באים אלינו כל הזמן אנשים שרוצים להנות מכל הקינוחים המעולים שאנחנו מציעים. אנחנו כל הזמן חושבים על טעמים חדשים, קינוחים מעניינים וגימיקים שיטריפו את הקהל. בסופו של דבר אנחנו עושים את זה בשביל האנשים ואנחנו תמיד רוצים להפתיע כל מי שמגיע ולספק להם חוויה שלא ישכחו". משתף הבעלים של הסניף.
מסתבר שהגלידה המעולה שהמקום מציע היא לא היחידה למשוך את תשומת לב קהל הגרגרנים, ואליה מצטרפים מגוון קינוחים שמתחרים כל אחד על תואר "הקינוח המושחת ביותר".
בין הקינוחים המעולים במקום תוכלו למצוא:
גלידה – ג'לאטו קרמית ומתוקה במגוון טעמים: פררו רושה, קינדר בואנו, סניקרס, אוריאו ועוד.
וואפל ג'ט – וואפל בלגי מעולה שמגיע עם זילופים של שוקולד לבן ושוקולד חום אגוזים וכמובן גלידה לבחירתכם.
מגדל וואפל – וואפל בלגי בצורת מגדל שמגיע עם זילופי שוקולד, תוספת שחיתות (הפתעה), גלידה וקצפת.
פנקייק ג'ט – הפנקייק המפורסם של הרשת, במילוי רוטב לבחירתכם, עם קצפת וגלידה.
יוגורטים, מילקשייקים, פרישייקים ועוד..
מתחילים דיאטה! מיד אחרי זה.. צילום: ג'ט לק ישראל
אם אתם פודיז אמיתיים ובעניין של צילום קינוחים – טרנד שכובש בשנים האחרונות את העולם בסערה – כדאי שתיקחו בחשבון שהקינוחים של ג'ט לק הם מבין הדוגמנים הנחשבים והנחשקים באזור. מגדל הוואפל, הפנקייק, המילקשייקים וכל הגלידות, מוגשים עבורכם במיוחד כך שתוכלו לעשות סשן צילומים שלא יבייש גם צלם של נשיונל ג'יאוגרפיק.
אגב, אם אתם מרגישים כמו דובוני אכפת לי שרק רוצים להישאר בבית מתחת לשמיכה ולראות איזה סרט טוב, אבל לא יכולים לוותר על קינוח, בוודאי תשמחו לשמוע ש"ג'ט לק" עושים גם משלוחים. אתם יכולים להשאיר את המפתחות של הרכב על השידה, להחזיר בחזרה את הג'ינס לארון ולחזור להתפנק מול נטפליקס. מהרגע שהזמנתם את הקינוחים, השליח יצא אליכם בהקדם ויגיע כמו אביר על סוס לבן להציל אתכם ממפלצת המאנצ' שתקפה אתכם.
בין אם אתם חסידי גלידות קרמיות, מעריצים של גלידות סורבה (לטבעונים), פנאטים של פנקייקים או סתם מאנצ'יסטים של וופל בלגי, ב"ג'ט לק" תוכלו למצוא את "זריקת המתוק" היומית שלכם (ואולי אפילו השבועית). מוזמנים להכין את המצלמה ולקפוץ לבקר.
בתום מאבק שכנועים מפרך הצליחה הנהלת אגודת הסיף המקומית, הפועל אשקלון, לשכנע את איגוד הסיוף הארצי לקיים את אליפות ישראל בחוה"מ פסח באשקלון. אלא שכעת מתברר כי לאור המחיר הגבוה שנתבקשו לשלם להיכל הספורט ויתרו באיגוד על העניין והתחרויות תתקיימנה בגני תקוה ובעכו.
איגוד הסיף הסכים לשלם 3,500 ש"ח עבור שכירת האולם ואילו בחברה העירונית המפעילה את היכל הספורט דרשו 6,000 ש"ח ולא הסכימו להתגמש. הדבר הביא לביטול ההחלטה על קיום התחרות הארצית באשקלון. "אני בעבר הייתי מקיים תחרויות באשקלון פעמיים בשנה עד 2014, כאשר ראש המודח, איתמר שמעוני, ביטל לי את זה", אומר יו"ר אגודת הפועל אשקלון בסיף וסגן יו"ר האיגוד הארצי, מר שרלי אופלגר ל'כאן דרום'. "היום מבקשים כפול כסף על תחרות כזו וזה בלתי אפשרי עבורנו".
אופלגר שב והדגיש כי התחרויות לא ייערכו בשבת, על אף שיש לאגודה אפשרות להפעיל את היכל הספורט בשבתות פעמיים בשנה לצורך תחרויות. "אני שכנעתי את האיגוד הארצי לקיים את התחרות היחידה שלא נערכת בשישי-שבת כאן באשקלון. המועדון הכי גדול בארץ בסיף, אחת האגודות הגדולות בעולם, לא שיחקה בבית שלה כבר 5 שנים".
היכל הספורט אשקלון. צילום: אורי קריספין
אמנם לא מדובר באירוע בסדר גודל בינלאומי עם אירוח בעיר, אך מדובר באירוע נוסף שחושף את העיר אשקלון בפני שאר הארץ, כאשר הקבוצה שמייצגת את העיר נחשבת כיום לאחת החזקות בעולם ורק לא מכבר חזרה לאחר שהודחה בסיבוב השני של הגביע העולמי בסיף. היכל הספורט הוא תחת החברה העירונית שקובעת את המחירים ובמידת הצורך גם מסבסדת כפי שקרה בתחרויות נוספות בעיר כמו ערב הקרבות של 'אקדמיית זורי' שאף הוא ייערך בחול המועד פסח והוא בחסות עיריית אשקלון.
שדרוג החופים בעיצומו, במסגרתו נצבעו סככות המציל והצללה והותקן מתחם בטון לשטיפת הגוף והרגליים שיאפשר יציאה נקייה מהחוף ללא חול.
בחוץ כבר מרגישים סימנים של אביב ועליית הטמפרטורות כבר מבשרות את בואה של עונת הרחצה בחופים. בעירייה אשקלון מתכוננים כבר לפתיחת העונה ולשובם של המצילים לסככות ההצלה. זה יקרה בעוד חודש ימים ב 12/4, שבוע בדיוק לפני ערב חג הפסח.
מקלחות החוף החדשות בחופי אשקלון. צילום: דוברות העירייה
ראש העיר, תומר גלאם, הגיע יחד עם בכירי העירייה לסיור בחופי הרחצה, בר כוכבא ודלילה, כדי לראות בעיניו את מה שכבר נעשה לקראת פתיחת העונה.
בסיור נכחו מ"מ ראש העיר, סופה ביילין, חבר המועצה הממונה על החופים, יוחאי יפרח, המשנה לראש העיר, איתי סהר, ראש מינהל תפעול, מישל ברק, מנהל מחלקת חופים, אריה לוי וגורמי מקצוע נוספים מהעירייה ומהחברה הכלכלית.
ראש העיר ובכירי העירייה מסיירים בחופים. צילום: דוברות העירייה
הבוקר התקיים תרגיל בבניין גורד שחקים בשד' הציונות באשקלון כחלק מהיערכות תחנת אשקלון למציאות הביטחונית. התרגיל דימה פגיעה ישירה של רקטה בגורד שחקים והתפתחות שריפה והרס בקומות הגבוהות. בתרגיל השתתפו כוחות משטרה,מד"א,פיקוד העורף ועיריית אשקלון.
תרגיל של פגיעת רקטה ברב קומות באשקלון. צילום: דוברות כב"ה
תרגיל זה בא לבחון את המוכנות המבצעית של כבאות והצלה לישראל תחנת אשקלון יחד עם יישום לקחים לסריקה בבניינים ועד לזיכוי מוחלט של הבניין יחד עם שיתוף פעולה בין גורמי ההצלה בשטח.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"תחנת אשקלון התמודדה עם לא מעט תרחישי אמת", מסר מפקד תחנת אשקלון טפסר/מ יגאל זוהר "לצערנו ומניסיון העבר פעלנו באירועים שהיו כמעט זהים לתרחישים שאנו חווים היום בתרגיל. נמשיך לשפר ולהתייעל בכדי להישאר מקצועיים וטובים ביותר".
אירוע של רעידת אדמה שגורמת לגל צונאמי שבו הים עולה על גדותיו ושוטף את העיר אשקלון, הוא לא תרחיש דמיוני בכלל. התמונות של גלי הצונאמי בתאילנד הן בלתי נשכחות ולכן גם באשקלון נערכים לקראת אירוע כזה.
משטרת ישראל יחד עם משרד החינוך ורשות החירום הלאומית ערכו הבוקר תרגיל לאומי המדמה אירוע חירום של רעידת אדמה ובעקבותיה גל צונאמי המכה בחופי מדינת ישראל. במהלך התרגיל שנערך בעיר אשקלון, פונו תלמידי בית ספר "נוף ים ב'" הממוקם בתחום "שטח הצפה" בעת צונאמי.
התלמידים פונו מבית הספר. צילום: דוברות המשטרה
במסגרת התרגיל בין היתר תורגלו בתי ספר שונים ונבחן הליך חירום בו נדרשו בקרות אירוע שכזה לפנות את התלמידים מבין כתלי המוסד החינוכי, כאשר אחת ממטרותיו העיקריות של התרגיל הנה העלאת מודעות ברב תלמידי בתי הספר להתנהגות נכונה ובטוחה.
המשטרה נערכה ליד בית הספר. צילום: דוברות המשטרה
"ביטחון הציבור ושלומו הוא יעדנו המרכזי. אנו ערוכים לתת מענה מקצועי ויעיל ביותר לציבור לרבות פריסת כוחות רחבה בשטח במטרה אחת עיקרית- הצלת חיי אדם, וזאת יחד עם כלל גופי החירום וההצלה", נמסר מהמשטרה.
היום התקיים הפנינג בחירות בבית הספר מקיף עירוני א' באשקלון, כאשר תלמידי שכבות י"א-י"ב ומורי ועובדי בית הספר הצביעו במדגם בחירות מיוחד. צוות אזרחות בראשות הרכז צביקה לייבוב יחד עם כיתה י"ב3 , הכינו כיתת בחירות שדימתה קלפי עם וועדת בחירות מסודרת. התלמידים הצביעו בהצבעה אלקטרונית שאותה הכינו תלמידי הכיתה.
ועדת הקלפי של מקיף א'
החל משעות הבוקר המוקדמות החל הפנינג הבחירות כאשר נציג המפלגות הציבו שולחנות עם חומרי הסברה, חולצות ושלטים. התלמידים הגיעו במהלך היום למתחם המפלגות שוחחו עם נציגי המפלגות וחלקם אף ניהלו עימם ויכוחים ענייניים. הנציגים שיבחו את המעורבות הגבוהה וההבנה הרבה שגילו התלמידים בשאלות כלליות אודות המפלגות השונות.
ישראל זיו והתלמידים
יושב ראש סיעת שס"ג באשקלון הרב יעקב אביטן שהגיע לייצג את ש"ס לא הסתיר את התפעלותו. "אני לא בטוח עד כמה הצלחתי לשכנע את התלמידים לבחור בנו, אבל גיליתי תלמידים נבונים מאוד, עם דעות ברורות ושאלות ענייניות שהציגו. הצגנו את עמדתנו ולמרות הפערים האידאולוגיים היה מעניין מאוד".
גם נציג העבודה ומועמד הדרום ברשימה, ישראל זיו, שיבח את התלמידים, "אני שמח על ההזדמנות להגיע ולהציג את עמדתנו לפני התלמידים, זה היה יום מיוחד , הפנינג מוחלט שבו חווינו קשת של דעות והתלמידים בחרו בסופו של דבר על פי השקפתם".
מפלגת מרצ
מועמד הדרום לליכוד, שלמה קרעי, שהגיע גם הוא, שוחח עם התלמידים והציג בפניהם את חזון הליכוד. נציגי כחול לבן זכו גם לתלמידים רבים שהגיעו לשוחח עימם על הרשימה ותוכנה.
רשימה שזכתה לעניין רב הייתה רשימת בט"ח (ביטחון חברתי) בראשות סמיון גרפמן האשקלוני אך העניין הרב לא בא לביטוי בסופו של דבר בקלפי. נציגים נוספים הביעו הערכה לסדר ולארגון ובעיקר להצבעה האלקטרונית שהתנהלה על פי כל הכללים בצורה טובה מאוד.
