מצבם המחפיר של ניצולי השואה בישראל עולה לכותרות בדרך כלל לקראת יום השואה שחל באביב. מסתבר שיש גם כאלה שלא מחכים לאביב ובמשך כל השנה מפעילים פרויקט ייחודי שכל מטרתו היא להעניק להם חום, אהבה ולסייע להם ללא תמורה.
למרות פער הגילאים הענק בין הניצולים שיכולים להיות הסבים והסבתות לא של התלמידים אלא של הוריהם נרקם במסגרת הפרוייקט קשר עמוק וחם בין הצעירים והזקנים. במשך השנה נפגשים התלמידים בזמנם הפנוי עם ניצולי השואה, כדי לשמח אותם, לארח להם חברה, לדבר איתם, להקשיב לסיפורים שלהם ולניסיון החיים העשיר שלהם.
את הפרוייקט הייחודי הזה יזמו נטע אסרף ויובל גואטה, תלמידות כיתה י' במקיף הנרי רונסון. "הרעיון עלה בכנס מש"צים. אחת מהמשימות היא שכל אחד צריך ליזום פרוייקט חברתי בקהילה. הן חשבו על הרעיון הזה ומפה הכל החל להתגלגל" מספרת היום יהרית דיין מפעילות הפרוייקט.
המש"ציות נטע אסרף ויובל גואטה הוגות הרעיון בטיול עם אחד המש"צים
מלבד המפגשים מחממי הלב נתקלו התלמידים גם במצב מביש של חלק מבתי הניצולים שחיים ערירים בדירות קטנות וישנות. התלמידים החליטו לקחת עליהם גם את שיפוץ ביתם של הניצולים. אלא שלזה צריך לא מעט כסף ורצון טוב של קבלנים ואנשי מקצוע שירתו לתרום כל אחד בתחומו.
לצורך גיוס תורמות וכספים יזמו התלמידים הפנינג גדול שייערך ביום שלישי הקרוב. כל ההכנסות בפנינג יוקדשו לרווחתם של נפגעי השואה ולסיוע להם.
להפנינג יגיעו כוכבי רשת שמוכרים בעיקר לנוער: הזמר רותם חן, כוכב הרשת נבו עמרני, היוטיובר מתן פרץ מפרויקט קליזו, הזמרת שיר בלעיש, הזמרת לי זוהר, השחקנית בר מיניאלי, אמילי גומברג מפרויקט קליזו, טל טלמון, יוליה בוגוסלבסקי מהעונה החמישית של 'הבנים והבנות', אורין ג'ולי, מהעונה האחרונה בהישרדות ודוגמנית נשק ועוד…
מלבד ההופעות על הבמה במהלך ההפנינג יתקיימו דוכני אוכל, צמות יצירה זרים ועוד המון דברים שיעשירו את ההפנינג וימלאו אותו בהפתעות.
בתחילת חודש אוגוסט נערכה בריגה לטביה תחרות היופי הבינלאומית Mrs/Miss Elite Queens 2019, שבה התחרו 35 נשים יפות מכל קצוות תבל. את ישראל ייצגו בגאווה ארבע מתמודדות, ובהן גם אולגה קרסנר מאשקלון.
קרסנר זכתה במקום השני והמכובד ובתואר הסגנית. "הייתה זו זכות אמיתית לייצג את ישראל וכבוד רב להיות ראויה לשאת על ראשי את כתר התחרות", היא אומרת, "היה ללא ספק מאתגר ביותר להתחרות על התואר מול הנשים היפות ביותר מכל רחבי העולם".
קרסנר, (30) נשואה לאולג ואימא לילדה בת 4, עלתה ארצה מרוסיה לפני 20 שנה, ובני המשפחה בחרו להקים בית באשקלון. "עד היום כולם מתגוררים באשקלון", היא אומרת, "אני מאוד אוהבת את העיר הזאת ואת השקט שלה והתחושה ביתית שהיא מעניקה. למרות שהעיר התפתחה וגדלה מאוד, היא עדיין לא איבדה את הייחודיות הזאת שלה".
אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
היא נחתה היישר לכיתה ד’ בבית הספר נווה דקלים ולא זוכרת את תקופת ההתאקלמות בארץ הזרה כטראומטית במיוחד: "למרות שהגעתי באמצע השנה, השתלבתי יפה מהר מאוד. בכיתה שלי היו הרבה ילדים דוברי רוסית, כך שמהבחינה הזאת היה הרבה יותר פשוט. גם אולג בעלי היה בן כיתתי, ושם הכרנו, למרות שהתחלנו לצאת רק הרבה שנים מאוחר יותר", היא מספרת.
למרות המעבר החלק יחסית, התקופה ההיא עדיין זכורה לה כמאתגר, מבחינת רכישת השפה והכרת המנטליות הישראלית. "הייתי כמו תוכי ותקשרתי הרבה בפנטומימה ותנועות ידיים. ההגירה הייתה לא פשוטה ומאתגרת, אולם מעולם לא נתקלתי בגזענות או ביחס מפלה. כשאני שומעת עולים שמספרים על כך, אותי זה מפתיע. מעולם לא קיללו אותי כי אני רוסייה ולא הקניטו. אני מאוד אוהבת את ישראל בכלל ואת העיר אשקלון בפרט, והייתי מאוד גאה לייצג את המדינה שלי ואת והעיר שלי בתחרות בינלאומית גדולה כל כך".
גאה לייצג את המדינה. אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
הכול התחיל מפנייה בפייסבוק
ההזדמנות להגיע לתחרות נקרתה בדרכה לגמרי במקרה, כשקיבלה פנייה באמצעות הפייסבוק. תחילה חשבה שמדובר במתיחה, אולם לאחר בירור קצר התברר שמדובר בעניין רציני לגמרי. "בהתחלה צחקתי. חשבתי שהתבלבלו או שההודעה הזאת קפצה לי כחלק מפרסומת", מספרת אולגה.
היא מיהרה לשתף את בעלה, וגם הוא די הופתע: "בהתחלה הוא היה שלילי ולא האמין שזה יכול להיות משהו רציני. למה שמישהו יזמין אותי לתחרות יופי בינלאומית? הרי אין לי שום נגיעה לעולם הזה. אז חפרנו ביחד והתחלנו לבדוק ומהר מאוד הבנו שזה לגמרי אמיתי".
היא נפגשה לריאיון אישי עם אלכסנדר יורצ’ק, סוכן ומנהל התחרות בארץ, סיפרה על עצמה ושמעה ממנו על התחרות. הוא סיפר לה שאחת המטרות שעומדות מאחורי התחרות היא גיוס כספים עבור ילדים יתומים, ילדים שמתמודדים עם מחלות קשות ומשפחות נזקקות. אם עד אותו רגע קרסנר עוד התלבטה בנוגע להשתתפות שלה, עכשיו כבר היה לה ברור שהיא בפנים.
מה גרם לך לקחת להשתתף בתחרות? "בהתחלה הגעתי סתם, מתוך סקרנות. אחרי ששמעתי על המטרה הנעלה של התחרות הבנתי שאני רוצה לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה. זה כבר לא היה העניין של הזכייה והכתר, זה לעשות משהו עבור האחר, להשפיע, לשנות ואולי להפוך את העולם הזה לטוב יותר".
ממה הכי חששת? "לפני התחרות המארגנים התחילו להעלות סרטונים של המתמודדות, בהם כל אחת סיפרה בקצרה על עצמה. ראיתי נשים שכל אחת מהן מובילה בתחומה, נשים חזקות ומובילות דרך. אז קודם כול הרגשתי די נבוכה להיות ברשימה אחת עם הנשים הללו וגם התחלתי לחשוש. אבל כבר בערב הראשון איתן כל החששות שלי התפוגגו והרגשתי בטוחה במקום שלי".
"הייתי תחת זכוכית מגדלת"
שבוע שלם שהתה קרסנר בריגה והייתה תחת עינם הפקוחה של 11 שופטי התחרות. "הם הסתכלו על הכול, בחנו כישורים חברתיים, התנהגות, נימוסים, ביטחון עצמי, לבוש. ממש הכול תחת זכוכית מגדלת. אבל יחד עם זאת, לא הרגשתי שאני בתחרות. הקשר הטוב שנוצר בין הבנות חיזק אותנו, והיינו יחד כקבוצה מגובשת. לא היה אגו או מלחמות. הכרתי נשים מקסימום ויצאתי עם חברות לחיים", היא מסבירה.
הכרתי נשים מקסימות וחברות לחיים. אולגה קרסנר עם משתתפות בתחרות. צילום: מארק דרייסין
את הסרטון שבו הציגה את עצמה, והוא זה שהוקרן בפני השופטים, צילמה קרסנר במרינה באשקלון. בשתי הדקות שהוקצבו לה היא סיפרה על עצמה, על המדינה והעיר שמהן באה. פוליטיקה, כך הם ביקשו, נשארה מחוץ לתחום. "סיפרתי ששירתי בצבא, אבל הם לא שאלו שאלות נוספות על כך. סיפרתי בעיקר שיש לנו מדינה צעירה, אך מאוד מתקדמת ומפותחת".
בשלב שבו היו צריכות המתמודדות לצאת אל המסלול בלבוש עממי, יצאה קרסנר עם דגל ישראל: "היות ואין לנו לבוש עממי בחרתי לצאת עם הדגל. אני מאוד אוהבת את ישראל, וזו הייתה גאווה עצומה לצעוד שם עם הדגל". לאחר מכן הפנו השופטים שאלה בהפתעה לכל מתמודדת, וקרסנר נשאלה מה לדעתה הופך אישה לאישה חזקה.
אז מה ענית? "אמרתי שאישה היא עמוד התווך של המשפחה, היא שנותנת תמיכה, אוזן קשבת ונמצאת שם עבור בן הזוג והילדים. אישה חזקה היא אישה סבלנית, שלוקחת לעצמה רגע ולא ממהרת לפעול ולהגיב בצורה אמוציונלית". "גמגמתי ונעלמו לי המילים".
אולגה קרסנר בתחרות היופי בלטביה. צילום: מארק דרייסין
הרגעים הללו על הבמה היו מורכבים במיוחד עבור קרסנר, שעד אותו רגע הגדירה את עצמה כמי שסובלת מפחד קהל. "מעבר לזה שמעולם לא הייתה לי שום נגיעה לעולם הדוגמנות, זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה עמדתי על במה ודיברתי מול כולם. יש לי פחד קהל מאז שאני זוכרת את עצמי, ותמיד חששתי לדבר בפומבי. למרות שזה מלווה אותי מילדות, זה הפריע לי בעיקר כשבגרתי והלכתי לראיונות עבודה", היא מספרת.
איך התגברת על זה? "הרגשתי שזו ההזדמנות שלי להתבגר גם על פחדים. אז מאוד מאוד התרגשתי, נלחצתי, גמגמתי ונעלמו לי המילים. אבל אחרי משפט אחד זה כבר זרם יותר, ובסוף היה ממש מוצלח. אני שמחה מאוד שהתגברתי".
חשבת שתזכי? "בימים הראשונים הייתי עסוקה בלוגיסטיקה והתאקלמות, אז לא חשבתי על זה בכלל. כשהבנתי מה הולך לקרות וקיבלתי את התכנית של התחרות, הרגשתי די בטוחה בעצמי והייתה לי הרגשה פנימית טובה. אבל עדיין, לא חשבתי שאזכה במקום הראשון. בסוף קיבלתי את המקום השני, ואני מאוד מרוצה. מעבר לזה שזה באמת היה פחות חשוב, המטרה כאן הייתה עבורי הדבר המרכזי, ואם הבאתי גם כתר – אז מה טוב".
התוצאות המאכזבות של הליכוד באשקלון נחשבים להפתעה לא קטנה, למרות שהליכוד נחלש בערים רבות בארץ. אך אין ספק שמעוז כמו אשקלון שבפעם הקודמת העניק לליכוד וכולנו כמחצית מקולות התושבים הייתה ציפייה של לפחות שמירה על הקיים. אלא שבשעות הבוקר עם פרסום הנתונים התברר שהחיבורים שעשה הליכוד עם כולנו ועם זהות של משה פייגלין לא רק שלא הגדילו את כוחה בעיר, אלא אף החלישו אותה.
מישל בוסקילה ובנימין נתניהו. צילום: תומר לוי
"הייתה ציפייה שמספר המצביעים יגדל", מודה המשנה לראש העירייה מישל בוסקילה, יו"ר סניף הליכוד באשקלון, "אבל שמרנו על הבייס האיתן בגדול. יש כמה נקודות חשובות: בני הקהילה האתיופית לא היו איתנו במערכה הזאת, הם אמר לי במפורש: ‘היום אנחנו תומכים בכחול לבן’. הם עשו זאת בצורה מאוד ברורה ועבדו בצורה מאוד רצינית עם כחול לבן. אז אם אתה רואה שינוי של החוסר במספר הקולות הקטן, זה חלק מזה".
בבחירות בחודש אפריל קיבלה מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו 29,569 קולות, כולנו של משה כחלון עוד 3,710 קולות וזהות של משה פייגלין עוד 2,418 קולות ובסך הכל: 35,697 קולות מתוך 70,010 מצביעים באשקלון. בבחירות הנוכחיות – קיבל הליכוד 28,506 קולות.
קלפי באשקלון
מישל, היה לכם גם את כחלון וגם את פייגלין. מה קרה פה?
"נעשה סדר בדברים: אנשי פייגלין לא הצביעו לליכוד, אם הביא 20 קולות זה הישג. ההשקעה ברוסים, זאת הייתה טעות. השקיעו מיליונים, ובתקציב הזה, שנתנו לרוסים בכל הארץ, הוא נתן לליברמן עוד שני מנדטים. אני אמרתי מראש שהם לא יספקו את הסחורה. כל ההשקעה בהם ירדה לטמיון. למשל, שיבצו אותם בקלפיות, אני אמרתי ‘שימו אותם בחוץ כממריצים’, גם ככה 50% מהם בקושי מדברים עברית, אז בחוץ הם היו משכנעים יותר. אני אמרתי את הדברים להנהגה. אני לא מסתתר. אם אני מסתכל על כחלון, עם כל הכבוד, הוא בא לליכוד, אבל לא התאמץ. אנשיו התאכזבו, כי הוא אמר: ‘אני נשאר בכולנו’, ובסוף הוא עזב".
ח"כ חדש בא לשכונה
ברמה המקומית זינקה "ישראל ביתנו" בכשלושים אחוזים ואילו ברמה הארצית עומדת המפלגה על שמונה מנדטים, מה שאומר שמספר 7 ברשימה, אלכס קושניר, יהפוך בקרוב לח"כ.
אלכס קושניר. צילום פבל
קושניר הוא תושב העיר, ולפני שבועיים התראיין ל"כאן דרום". בריאיון סיפר איך התחיל את חייו בעבודה במשאית אשפה עד שהגיע לתפקיד מנכ"ל משרד התיירות. "אני רוצה להודות לתושבי אשקלון", אמר קושניר, "אלה שתמכו במפלגה, אלה שתמכו בי ובעצם נתנו לנו את ההזדמנות להגן על האינטרסים של התושבים, תושבי הדרום באופן כללי ותושבי אשקלון בפרט. מעבר לזה, עם ישראל הוכיח שהוא רוצה ממשלה לאומית ליברלית רחבה, ואנחנו נפעל ונעשה הכול כדי שהדבר הזה יקרה ותקום ממשלה שתגן ותייצג את האינטרסים של רוב העם".
השבוע כולו עמד בסימן בחירות. בחירות לראשות הממשלה כמובן, אבל עבורי גם תזכורת לבחירות בין ראוי ומצוי, אחראי לרשלני, בדלנות ושוויון. בשבוע האחרון בחרתי להילחם בתופעה מעייפת ומיושנת של הנצחת שוביניזם שמרני בעיר.
בחמישי שעבר קפץ בדף הפייסבוק שלי פוסט של קניון גירון המתפאר ב"פינת גברים" שהוקמה בקניון לרווחת גברים בלבד. הפינה הוצבה במרכז הקומה העליונה ועוצבה בקפידה של סלון VIP מזמין. כורסת קטיפה, מסכים שטוחים, הבטחה לבירה ומשחקי פלייסטיישן, לא רע בכלל. רעיון נהדר להקים פינת מנוחה לבאי הקניון. למעשה, בניגוד לקניון המתחרה שבו הוצבו ספסלים לרווחת ציבור המבקרים, זה שנים שאין בקניון גירון מקומות ישיבה, למעט שולחנות האוכל במתחם המיועד לכך. אז מה הפריע לי כל כך? השלטים שממסגרים את הפינה ומיועדים לגברים בלבד מלווים בנוסח הפתטי: "גררה אותך לשופינג? הרווחת! בוא לבירה! מחכים לך בפינת הגברים".
עינב קורן
הקמפיין השיווקי הזול שמקדם מרכז קניות בשלהי שנת 2019 מעיד בעיניי יותר מהכול על זלזול באינטליגנציה של הצרכנים, גברים ונשים גם יחד. התייחסות שטחית להבחנה בין גברים ונשים ששייכת לתקופה שרחוקה מאיתנו שנות אור. לשמחתי הרבה, התקדמנו מאוד מאז המאה הקודמת, שבה נלחמו נשים על זכות ההצבעה לבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, רכישת השכלה, חופש התנועה והתעסוקה ועוד. מיצג מעליב שכזה, שמבדיל בין נשים לגברים ולכאורה נראה גימיק משעשע, הוא גרוע ומסוכן יותר עבור חברה שוויונית (או לפחות כזו ששואפת לשוויון הזדמנויות).
ההנחה שנשים הן חולות שופינג שגוררות את בני הזוג שלהם לקניות היא בעיקר פתטית ושמרנית. או לחלופין המחשבה שא-נשים יוצאים לקניות עם בת או בן הזוג כדי שישמשו קולב אנושי. המסרים הסמויים שנלווים לרעיון מעידים בעיקר על ההנחה שיחסים בין גברים לנשים מסתכמים בזוגיות כפויה, רדודה ודיכוטומית. זה לא רלבנטי יותר לתקופתנו! זו מגמה שיווקית שראויה לשנות ה-50 של המאה הקודמת (מי מכם שצפה במד-מן יודע בדיוק על מה אני מדברת). אז באותם ימים פרסמו טבק באמצעות גברים מאצ’ואיסטים ומוצרי בית ומטבח לנשים קשורות בסינר.
היום נשים וגברים יכולים ליהנות (או שלא ליהנות – אני אישית לא חובבת קניות וכך גם א-נשים נוספים סביבי) באותה מידה מחוויית קנייה, שתיית בירה או משחקי פלייסטיישן על כורסה נינוחה. האכזבה האמיתית שלי נבעה בעיקר מהעובדה שגיליתי שמי שעומדת בהובלתו של מיצג זה היא לא אחרת מאשר אישה. אין לי עניין אישי בה, למעשה היא כלל לא מעניינת אותי, ולכן גם לא אציין את שמה, אני מוטרדת בעיקר ממה שהיא מייצגת.
סופיה ברון-אזולאי, בת 55, נשואה, אימא לחמישה ילדים וסבתא לנכד. לפרנסתה היא עובדת כמנהלת חשבונות, מאמנת לשינוי הרגלי אכילה ורצה ללא הפסקה. וכן, זה עמוס בדיוק כמו שזה נשמע, אבל היא נהנית מכל רגע. היא מתמודדת עם אתגרים, מציבה לעצמה עוד ועוד יעדים חדשים וכובשת אותם בלי להניד עפעף, אבל עם המון התמדה, מחויבות ועבודה קשה. בימים אלה, למשל, היא מתכוננת במרץ למרוץ הבוז’ולה היוקרתי ולמרתון התנ"ך המרגש והמאתגר.
סופיה ברון אזולאי
ברון-אזולאי מתאמנת ושומרת על כושר כבר שנים ארוכות, אבל לתחום הריצה הגיעה לגמרי במקרה ולא בנסיבות משמחות כל כך. היא אמנם מעידה על עצמה שהיא גרועה בתאריכים או, כהגדרתה, "יש לי זיכרון של זבוב", אבל את היום שבו אובחנה כחולה בשלבקת חוגרת היא זוכרת היטב. "26 באפריל 2017. התחלתי לסבול מכאבי תופת בגוף", היא משחזרת, "חשבתי תחילה שזו שפעת והתחלתי לקחת כדורים, אך הכאבים לא פחתו. בהתחלה לא היו לי על הגוף הנגעים האופייניים לשלבקת, אלא היו רק כאבים בצד שמאל של הגוף, כאבים מאוד-מאוד חזקים. אחרי מספר ימים דיברתי עם חברה ושאלתי אם גוש בשד יכול לעשות כאבים מהסוג הזה, כבר חשבתי על הגרוע מכול". החברה ביקשה ממנה לבדוק אם יש על גופה פריחה, ואכן, סופיה איתרה על היד השמאלית שלה שתי נקודות קטנות, שתחילה לא נראו מזיקות כלל. אך החברה בכל זאת המליצה לה לבדוק שלבקת חוגרת. בסוף השבוע שלאחר מכן היא המשיכה להתפתל מכאבים ואף ניגשה למוקד לרפואה דחופה, ושם נאמר לה שאין קשר בין התסמינים שהיא מתארת למחלה. כשהגיעה לרופא המשפחה שלה, התברר שהיא אכן חולה במחלה, וברון-אזולאי קיבלה את הטיפול התרופתי המתאים בו במקום.
סופיה ברון אזולאי
שלבקת חוגרת היא זיהום ממשפחת ההרפס, הגורם למחלה להתבטא בשלפוחיות על פני העור וכאבים עזים. "זה, למעשה, אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח אצל ילדים. רק מי שחלה בילדותו באבעבועות נושא את הנגיף. הוא נשאר רדום בגוף ובשלב מסוים עלול להתפרץ ולהפוך לשלבקת חוגרת", מסבירה סופיה.
אצל מרבית האנשים לא ניתן לזהות את הסיבה להתעוררות הנגיף. אך לרוב מדובר בהתפרצות כתוצאה מהיחלשות של מערכת החיסון, שיכולה לנבוע גם כתוצאה ממצב של סטרס ומתח. השלפוחיות חולפות בדרך כלל בתוך שבועות מספר, אך הכאבים עלולים להימשך תקופה ארוכה, בעיקר אם המחלה מסתבכת, ואצל סופיה אכן היה סיבוך.
יש לך השערה מה גרם להתפרצות הנגיף אצלך? "אצלי זה קרה בעקבות שינוי במצב הנפשי. בתקופה שקדמה להתפרצות טיפלתי באימא שלי ובאחותי, שהיו זקוקות לעזרה שלי, בצורה מאוד אינטנסיבית. אמרתי לבני המשפחה שאני מרגישה שאני קורסת פיזית ונפשית. שבוע לאחר מכן התפרצה המחלה".
איך הסיבוך של המחלה בא לידי ביטוי אצלך? "נשארתי עם פגיעה במערכת העצבים בצד שמאל של הגוף, רקמת השריר נפגעה, וזה גרם לרגישות מאוד חזקה. לא הצלחתי לתפקד, כל נגיעה שם גרמה לי לקפוץ וסבלתי מכאבים נוראיים".
"עובדת בלרפא את עצמי"
מיד לאחר האבחון קיבלה סופיה את הטיפול התרופתי המקובל, ובנוסף גם תרופות נרקוטיות חזקות מאוד, שנועדו להקל על הכאבים. אולם הכאבים לא פסקו. "המשכתי לסבול והגעתי לחדר המיון, שם התברר לי שהתרופות הנרקוטיות לא יעילות לכאבים שנובעים ממערכת העצבים, וקיבלתי תרופה חזקה אחרת".
המצב אמנם התחיל לאט לאט להשתפר, אך ברון-אזולאי עדיין הייתה מושבתת והמשיכה לסבול מכאבים. היא החליטה לשים הכול בצד ולהתמקד אך ורק בהבראה שלה. "עשיתי טיפולי פיזיותרפיה, דיקור, מדיטציות, שיניתי תזונה. הגדרתי את זה כך שאני עובדת בלרפא את עצמי. שיניתי את אורח החיים שלי ולאט לאט הצלחתי גם להפסיק עם התרופה, למרות שאמרו לי שיכול להיות שאצטרך לקחת אותה חודשים ארוכים ואפילו שנה".
איך עושים את זה? "בעזרת המון הקשבה לעצמי ולגוף שלי ומנוחה נפשית. זה לא תמיד פשוט, אבל דווקא בתקופות כאלה את לומדת לפרגן לגוף שלך ולהיות קשובה לו. החלטתי שזו העבודה שלי והבנתי שאני חייבת לשחרר את כל רעשי הרקע מסביב".
איך הצלחת לשחרר? "בזכות הרבה מאוד אהבה עצמית, וזאת לא מילה גסה. הבנתי שאם אני רוצה שתהיה לי היכולת להעניק לאחרים ולהיות עבורם, אני צריכה בראש ובראשונה לטפל בעצמי, לפרגן לעצמי את המנוחה הזאת ולדאוג לעצמי. זה מה שיאפשר לי להעניק גם לאחרים אחר כך".
"רצה חמש דקות ומתנשפת"
כל אותו הזמן היא, כמובן, גם לא יכלה להתאמן ונאלצה לזנוח את חדר הכושר. כעבור שלושה חודשים היא לקחה מאמן כושר אישי וניסתה לחזור לאימונים שהיא כל כך אוהבת, אך זה לא היה פשוט. "היה לי מאוד קשה להתאמן עם יד אחת שכמעט לא מתפקדת והרגשתי שאני סובלת ממגבלה די רצינית".
סופיה ברון אזולאי. צילום: מיקי כהן
זמן קצר לאחר מכן היא שמעה שמקימים בחדר הכושר שבו היא מתאמנת קבוצת ריצה שהמטרה שלה היא להכשיר רצים שישתתפו במרוץ "סמסונג תל אביב", שהיה אמור להתקיים כחודשיים לאחר מכן, בחודש פברואר 2018. "עד אז לא רצתי בכלל, אבל הבנתי שאני צריכה לנסות עכשיו דברים אחרים. עוד קודם לכן ניסיתי רכיבה על אופניים, אך גם שם הרגשתי את המגבלה ביד. חשבתי שריצה זו יכולה להיות אופציה טובה, כיוון שבה לא צריכים את הידיים".
לא חששת? "לא. אבל בהתחלה די התאכזבתי מהגוף שלי. הייתי בטוחה שאקח את הריצה בקלות, כאחת שמתאמנת יום-יום ונמצאת בכושר טוב, אבל מסתבר שלא. הייתי הדיסלקטית של הקבוצה".
איך זה בא לידי ביטוי? "הייתי תמיד אחרונה. בקושי רצה חמש דקות וכבר מתנשפת ועוצרת ואומרת למאמנת שאני לא מסוגלת יותר. זה היה בכלל לא קל כמו שציפיתי".
למרות הקושי הרב בתחילת הדרך, ברון-אזולאי לא ויתרה. היא המשיכה להגיע לאימונים וראתה את השיפור מדי יום. "אהבתי את זה כי הרגשתי שאני משתפרת ושיש לאן להתקדם". והיא התקדמה די מהר, ואחרי חודש של אימונים כבר רצה חצי שעה ללא הפסקה. "זה היה בשבילי פשוט וואו. הדהים אותי איך הגוף פשוט משתנה מריצה לריצה", היא אומרת.
סופיה ברון אזולאי. צילום: יואב שמעון
חודשיים בלבד אחרי שהתחילה להתאמן היא הגיעה ליעד הראשון ורצה 10 ק"מ במרוץ בתל אביב. "אחרי המרוץ הזה נשארו שבת אצל הבת שלי בתל אביב והייתי מפורקת, לא הצלחתי לזוז כמעט, ונשארנו בבית כל היום. היום כשאני נזכרת בזה, זה מצחיק אותי".
"נפלתי ונפצעתי"
זו הייתה עבורה רק יריית הפתיחה. קצת יותר משנה וחצי חלפה מאז המרוץ הראשון, והיום נמצאת סופיה במקום אחר לגמרי. היא הצטרפה לקבוצת ריצה, השתתפה בכמה מרוצים נוספים והתחילה להציב לעצמה עוד ועוד יעדים. בהמשך נרשמה לחצי מרתון וינה, 21 ק"מ כביש, שהתקיים בחודש אפריל 2019, שאליו היו לה 10 חודשים להתכונן. היא החלה להתאמן במרץ, אלא שבדרך התקבלה לקבוצת "יעלות המדבר" של חברת מרתון ישראל וניו-באלנס ישראל. "הם נוכחו לדעת שפחות נשים משתתפות במקצי ריצה ארוכים, חצי-מרתון ומרתון, במיוחד אם מדובר בריצת שטח. אז הקימו את הנבחרת הזאת, שאליה בחרו 13 נשים מתוך 300 שהתמודדו. נבחרו נשים שרצו עד אז 10 ק"מ מקסימום במטרה לאמן אותנו לחצי מרתון מדברי תוך שלושה חודשים בלבד. המדריכה, אורנה אלטמן המדהימה, אימנה אותנו בשטחים והכינה אותנו לריצה".
וכך בתוך שלושה חודשים בלבד התייצבה סופיה על קו הזינוק של חצי-מרתון מדברי, והיה זה חצי-המרתון הראשון שלה. "זו הייתה ריצת שטח מאוד-מאוד קשה, עם הרבה עליות וירידות ושטח סלעי. רצתי על חלוקי נחל גדולים מאוד, נפלתי פעמיים ונפצעתי קצת, אבל לא ויתרתי. בזכות הרבה רצון ועזרה מחברים סיימתי את המרוץ הזה".
"לא הכול ורוד"
חודש אחרי שהתחילו להתאמן השתתפו ה"יעלות" גם במרוץ התנ"ך הבינלאומי. המרוץ, שכונה בתחילה "מרוץ איש בנימין", הפך עם השנים למרתון התנ"ך ומתקיים מדי שנה בסוכות בהפקת חברת מרתון ישראל הסוחפת אלפי אצנים מהארץ ומכל העולם. הוא משחזר את הריצה ההיסטורית מהסיפור התנ"כי, מספר שמואל א’ על איש בנימין וריצתו אל עלי הכהן הגדול בשילה הקדומה, בעקבות התבוסה לפלישתים. אורכו של המרתון המלא הוא 42.2 ק"מ. המרוץ כולל ארבעה מקצים, אשר בסופם יקבל כל משתתף מדליית חרס ומגן מיוחד למשתתפי המרתון המלא.
סופיה ברון אזולאי עם המדליות
סופיה וה"יעלות" רצו את מקצה ה-10 ק"מ, ובעוד כחודש היא תעשה אותו שוב. "כל המרוצים של מרתון ישראל הם ייחודיים ומיוחדים, ולכן יש כאלה שאני חוזרת אליהם פעם שנייה, כמו מרוץ התנ"ך. נוכחתי לדעת שיש הרבה רצים באשקלון, אבל מעט מאוד מתחברים לריצות שטח משום מה. אני, באופן אישי, מאוד אוהבת ריצות שטח, זו אמנם ריצה קשה יותר אבל היא גם חווייתית הרבה יותר. הרבה רצים בשביל המהירות, אני רצה בשביל הנפש. בריצת שטח את מתמוגגת מהנוף, עוצרת, פורשת ידיים ומסניפה את האוויר".
משם המשיכה סופיה לחצי-מרתון טבריה ובאפריל 2019 הגיעה לחצי-המרתון בווינה, שבתכנון היה אמור להיות החצי הראשון שלה, אבל היה כבר השלישי. אל המרוץ הזה היא הגיעה עם הקבוצה של המאמנת האשקלונית לי מזרחי: "שקיבלה אותי בידיים פתוחות ומיד אמרה לי, ‘את איתנו’. החוויה בחו"ל הייתה מדהימה, שונה לחלוטין ממה שהכרתי בארץ. הקהל מעודד לאורך כל הדרך, וזה משהו מדהים. כבר נרשמתי גם לחצי-מרתון פראג, שייערך בעוד כחצי שנה".
סופיה ברון אזולאי
כשאת מספרת את כל זה, זה נשמע כמעט קל. "לא הכול ורוד. הרבה פעמים יש קשיים, אבל מתגברים על הכול. לפעמים היציאה לאימון ריצה היא אימון מנטאלי. בחודשי הקיץ, למשל, מאוד קשה לצאת, אבל מתגברים על הקושי. אני מזכירה לעצמי כל פעם מחדש את הכיף שבמהלך הריצה ובעיקר אחריה. את יוצאת לריצה נוכח כל הקשיים ומגבלות, וכשאת מנצחת את עצמך, זו הרגשה של אושר".
"התחלתי להעניק לעצמי"
בין כל אימוני הריצה והמרוצים האינטנסיביים ברון-אזולאי, הנשואה לאורי, היא, כאמור, גם אימא לחמישה ילדים – קארין (30), ניר (29), מאי (25) והתאומים שחר וטל (23) – וסבתא לנכד בן שנה. היא עובדת במשרה מלאה כמנהלת חשבונות בעסק המשפחתי ובארבע השנים האחרונות גם עוסקת באימון מנטאלי לשינוי הרגלי אכילה. תחילה העבירה גם סדנאות לבישול בריא, אך בגלל חיידק הריצה שדבק בה נאלצה לוותר על זה מפאת חוסר זמן.
יום רביעי, 10 בבוקר, שעות ספורות אחרי סגירת הקלפיות כאשר מעל 90% מהקולות כבר נספרו. בשורה התחתונה: אין מנצח! אני מרשה לעצמי לומר: כולם הפסידו. הפחד מסיבוב שלישי, שעל פי התוצאות נראה ריאלי באופן הזוי, אמור לגרום לי ולרבים מאיתנו לעצור רגע ולחשוב: האם באמת כולנו הפסדנו? האם לא ניתן להוציא מים מהסלע הקשה הזה? הווייז שברכב שלנו לרוב יבקש מאיתנו לחשב מסלול מחדש כשנטעה בדרך. כאן החיים והמציאות מסמנים לכולם לעצור רגע ולחשב מסלול החדש.
נתניהו וגנץ. צילום: אמיל סלמן
אני, הידוע באהדתו העצומה לביבי, כותב דברים אלה לא בנפש חפצה, אבל בהחלט מתוך דאגה אמיתית ואחריות: חייבים ממשלת אחדות.
בואו נחשוב לרגע מה קרה כאן. במהלך חמישה חודשים נקלענו לשתי מערכות בחירות. מערכות רוויות מ"כל טוב" הארץ בספינים והכפשות מכל עבר. וראו זה פלא: בשתי המערכות התוצאה כמעט זהה.
אני איש ימין מובהק (ביטחוניסט, אפשר לומר), אבל במקביל גם דמוקרט קנאי. אני אדם חילוני בהגדרה, אבל קנאי למסורת ישראל על כל רבדיה ושלוחותיה. אז כאיש ימין ודמוקרט קנאי אני מחויב לקבל את זה שיש כאן גם שמאל ואני חייב להתחשב בו. וכאיש חילוני הקנאי למסורת ברור לי שחייבים לשמור מכל משמר על הסטטוס קוו הקיים בכל הנוגע לזכויות הדתיים והחילונים במרחב הציבורי וגם במרחב הפרטי. כביטחוניסט ברור לי ולכולכם שחייבים להמשיך את המדיניות של ביבי בצפון עם הקשחה והחזרת הרתעה בדרום. בנושא הגרעין כולם תמימי דעים שביבי מנהל את זה מצוין.
או-קיי, אחרי כל דברי הציונות ששפכתי כאן, מה נשאר לי לעשות כדי לצאת כשלפחות חצי תאוותי בידי לנוכח התוצאות? פשוט, ממשלת אחדות רחבה. ממשלה שמביאה לידי ביטוי את כל הצרכים של כל השותפים בה. מאחר שאני לא נאיבי, אז הנה השותפים הראשונים: ביבי, גנץ, ליברמן, אחר כך חרדים, העבודה-גשר, והרי לך ממשלה חזקה שאיש כמעט לא יכול להיות לשון מאזניים מלבד שתי הגדולות.
פיני ביטון. צילום: פבל
איך עושים את זה? הרי גנץ אמר בלי ביבי, ליברמן בלי חרדים, וחרדים בלי לפיד. קודם כול חוזרים למשפט מהמקורות: "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו".
אז ככה: גנץ וביבי יכולים להיות ברוטציה שמאפשרת לביבי להתחיל ראשון בו בזמן שביבי ממשיך ומנקה עצמו מכל אשמה (ב"ה), ועל הדרך גנץ, שהוא טירון, ואלה העובדות, מתפקד כממלא מקום ומכין את עצמו לתפקיד לאחר שנתיים. ליברמן מקבל את חוק הגיוס, כפי שביקש, ומתחייב לקבל שזה יהיה בהדרגה ובהתאם לצורכי צה"ל: כששירות לאומי הופך לחובה ומאפשר לחרדים ערוץ נוסף של שירות בלי להתמודד עם הקשיים ההלכתיים.
כשהחרדים מסכימים לסטטוס קוו וחוק הגיוס במלואו, מתבטלת המניעה להיותם שותפים בקואליציה. יאיר לפיד לא יוכל לטרפד מהלך כזה.
עסקת המאה תחייב ממילא את הממשלה להתכנס לתוך הנושא המדיני, מה שידרוש הסכמה רחבה. זה יפתח את הדלת להצטרפות העבודה-גשר.
הכול כמובן בערבון מוגבל ותלוי בכמה באמת רוצים הפוליטיקאים לשים את טובתנו לפני כל שיקול.
אורו של אייל ז"ל
גילוי נאות: האיש המיוחד שעליו אני הולך לכתוב כאן הוא קרוב משפחה שלי. מעטים מאוד בעיר שלנו מכירים אותו. לא בגלל שהוא לא גר כאן כבר שנים רבות, אלא בגלל אופיו הייחודי וצניעותו, הרבה למרות היותו אדם ענקי. לאיש הענקי, שאפשר לומר עליו לצערנו זכר צדיק לברכה והלך מאיתנו לפני שנתיים בדיוק בתאונת גלישה, קוראים אייל סנוף (למי שמכיר, אייל, הבן של יוסי הצורף הוותיק).
למה הרגשתי צורך עז לכתוב עליו? תראו, קוראיי היקרים, לעיתים יפקוד את חיינו אדם מן היישוב, איש פשוט, שמן הסתם לא נדע את גדולתו אלא אחרי לכתו. ככה קרה לי עם אייל זכרו לברכה. איש צעיר שהכיר לפני שנים רבות את איריס (אחייניתי שתיבדל לחיים ארוכים) בטיול. היא מתל אביב, הוא מאשקלון, איפה הכירו? באמריקה. וככה אחרי זמן יתחתנו ויקימו בית לתפארת כאן באשקלון, ואייל הצעיר והשאפתן, שעבד כמהנדס בקרלסברג, יחליט שהוא רוצה לשנות כיוון וילך להיי טק. ובעזרת השם והכישרון יעשה חיל בתחום, מה שיאפשר לו ולבני ביתו היקרים חיי רווחה. בין היתר, יתקרב לבורא ויתחיל לקיים מצוות ואפילו יקים בית תפילה בחדר סמוך למשרד שלו בעזריאלי. אחלה, הכול סבבה.
עד שביום אחד שחור משחור, דווקא בשבוע שבו הכניסו לחופה את בנם היקר אריאל וכשההכנות לקראת שבת בעיצומן, ייקח אייל, חובב הגלישה המושבע, את הגלשן וילך לשחרר מעט מתח ולעשות את מה שהוא כל כך אוהב. לדאבון הלב, מהגלישה הזאת הוא לא חזר. עצוב, כואב, בלתי נתפס, אבל זה מה שנגזר. ואז בהלוויה עולה איש עם זקן ומספר על אייל ועל הנתינה שלו. ועוד אחד ועוד אחד. וככה בשבעה בכל יום נחשף עוד סיפור, ואתה מתחיל להבין שהיה כאן בתוכנו מלאך! פשוט מלאך.
הפרשה קובעת "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ". כמה רוע וחוסר חמלה יש בהולכת שולל, קל וחומר הולכת שולל של החלש מכול – עיוור. הסופר יהודה נוריאל טוען שגם כיום במוסדות גדולים, בחברות עסקיות, ההטעיה והמרמה היא כלי עבודתם המרכזי, וכל העיוורים והתמימים – אנחנו, האזרחים הקטנים. נשמע מוזר. בואו נלך לפוליטיקה. האם הפוליטיקה, שאת גדולתה וגם כיעורה ראינו השבוע, אינה מושתתת על הבטחות שווא ועל ערפול? האם לא מתייחסים אלינו כעיוורים? אני מבקש, ברשותכם, להרחיב את הנאמר בפרשה – אסור להטעות עיוור, אסור להטעות כל אדם ואסור להוליך שולל איש. בבית, בעבודה ובכל מקום.
בפרשה מופיעה בחירת עם ישראל כעם סגולה. דוד בן-גוריון, ראש ממשלתנו הראשון, עמד על הקושי המוסרי העולה מבחירת ישראל, וציין "האמנם ייתכן כי אלוהים יַפלה בין עם לעם, ויבחר לעצמו עם אחד?" המדרש קבע כי התורה הוצעה לכולם: "כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל – לא על ישראל בלבד נגלה אלא על כל האומות". לפי המדרש, פנה ה’ לכל העמים: "לא הייתה אומה באומות שלא הלך ודיבר ודפק על פתחה אם ירצו ויקבלו את התורה". אך כל העמים סירבו לקבלהּ. ואז "בא אצל ישראל", והם אמרו "נעשה ונשמע". לצד תשובה זו של חז"ל, הציע בן-גוריון מענה נוסף ומקורי, שלפיו "לא אלוהים בחר בישראל, אלא ישראל בחר באלוהים". ככתוב ביהושוע: "וַיּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ: לא, כִּי אֶת ה’ נַעֲבֽד וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה’ לַעֲבד אוֹתוֹ. וַיּאמְרוּ: עֵדִֽים… וַיִּכְרת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּכְתּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלהִים" (יהושוע כ"ד, כ"א-כ"ו). למעשה, חיבר בן-גוריון בין ספר יהושע ובין הפסוקים בפרשה על בחירת ישראל וכתב: "על-ידי בחירת ישראל באֵל אחד ויחיד, נעשה ישראל לעם נבחר, לעם סגולה".
אייל חסאן. צילום: פבל
הרב יוסף חיים מבגדד (1909-1835), הידוע בשם "הבן איש חי" (על שם ספר ההלכה הגדול שלו), פירש באופן מיוחד את הצירוף "עם סגולה". לדעת "הבן איש חי" בביטוי "סגולה" הכוונה היא לסימן הניקוד סֶגול, שיש בו שלוש נקודות שוות. הוא קובע שכדי להיות עם סגולה, עלינו להיות שלמים בשלושה תחומים: קדושת המחשבה, קדושת הדיבור וקדושת המעשה. כלומר אנחנו צריכים לשמור על שלושת הרבדים האלה של האישיות, גם על מה שחושבים, גם על מה שאומרים וגם על מה שעושים. אם ננהג כך, נזכה לחופש משלושת השעבודים של האדם: לאדם, לאויב (גלות) וליצר הרע. במילים פשוטות, כדי להגיע לחירות אמיתית עלינו לחשוב טוב, לדבר טוב ולעשות טוב. כמה פשוט, כמה קשה! זו המשמעות להיותנו עם נבחר.
ומכאן לסוגיה נוספת. בפרק מגדיר משה סוף סוף את בני ישראל לעם. משה אומר "שמע ישראל.." ומוסיף "הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם". כמה עוצמה יש ברגע מכונן זה. משה מחזק את כוחם כקבוצה, כעדה, בעלת אמונה משותפת.
עוד תאונת דרכים קטלנית בכבישי הדרום. בשעה 15:25 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על תאונת דרכים בין אוטובוס ורכב פרטי, בכביש 232 סמוך לצומת חלץ.
חובשים ופראמדיקים של מד"א הוזנקו למקום והחלו לטפל באישה כבת 58 שמצבה הוגדר בינוני עד קשה, כשהיא לכודה ברכב.
מסוק מד״א הוזנק לאירוע.
האוטובוס והמכונית הפרטית. צילום: דוברות המשטרה
פראמדיק מד״א נתנאל יאמין, וחובש רפואת חירום במד״א בועז צברי, סיפרו: ״הפגיעה ברכב הייתה קשה. במושב הנהג ברכב הפרטי ישבה אישה בת 58, היא הייתה לכודה בתוך הרכב, וסבלה מפגיעה רב מערכתית. תוך כדי פעולות חילוץ מורכבות בסיוע הכבאים, הענקנו לה טיפול רפואי שכלל קיבועים ותרופות, ולאחר החילוץ העברנו אותה בניידת הטיפול הנמרץ למסוק מד״א שנחת בסמוך לזירת האירוע, והיא פונתה לבית החולים במצב לא יציב״.
בית הספר האזורי ניצן בקיבוץ ניצנים נמצא בימים אלה במרכזו של סכסוך בין ועד הורי בית הספר לבין ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו. אל רביבו מצטרף מנהל מתנ"ס המועצה יוסי דהרי שחיצי ההורים מופנות גם אליו.
ההורים טוענים כי התנהלותם של ראש המועצה ומנהל המתנ"ס פוגעת בבית הספר ובתלמידיו דבר שמבחינתם לא יכול לעבור לסדר היום. ועד ההורים הפיץ מכתב לכלל ההורים ובו הוא מציין כי למרות הפגיעה לכאורה בבית הספר בשנה שעברה, הם הסכימו להחריש ולהבליג כדי שראש המועצה יכנס לתפקידו באופן המיטבי ביותר.
איתמר רביבו בישיבת המועצה. צילום: יאיר הרוש
במכתב מפרטים ההורים את סעיפי הפגיעה אשתקד לטענתם:
"המועצה גרעה סכום של 80,000 שקלים מהתקציב השנתי של בית הספר, לא עמדה בהתחייבות לתקצוב של 150,000 שקלים על ידי ראש המועצה הקודם, המועצה ביקשה לפטר את הספרנית ללא ידיעת והסכמת הנהלת בית הספר, המועצה מונעת מבית הספר ליזום הכנסות ממתקני בית הספר, המועצה החריפה את המאבק בכך שהציגה דרישה לגביית תשלומי מים מבית הספר יום לאחר שנשלח מכתב מוועד ההורים. הנפגעים הראשיים הם ילדינו וזה לא יעבור על סדר היום!", כתבו.
לטענתם ניסו לפנות לראש המועצה רביבו כדי להגיע לפתרון המשבר אך לדבריהם רביבו בחר להחזיק בעמדותיו ולא להיפגש למציאת פתרון משותף.
ההורים טוענים כי המועצה התחייבה שתשפץ ותשדרג את מגרש הכדורגל ותרכוש ציוד ספורט מתכלה לשימוש בית הספר בתמורה לכך שחוג הכדורגל שמפעיל המתנ"ס יתקיים בו. גם קייטנות הקיץ של המתנ"ס התקיימו בבית הספר. ההורים טוענים שמנהל המתנ"ס, דהרי התחייב לרכוש ציוד ספורט מתכלה בשווי 4,000 שקלים, התחייב לדאוג שהסעות הטיולים בשנת הלימודים הנוכחית יסובסדו על ידי קק"ל ב-50% ולא עמד בהתחייבויותיו.
לפני חודש הנהלת בית הספר החליטה להשכיר ולאפשר לספק חיצוני להשתמש במגרש הכדורגל שלו ולהפעיל חוג תמורת תשלום. בעקבות כך מנהל המתנ"ס ביקש מהנהלת קק"ל, כך טוענים ההורים, להפסיד לסבסבד את הסעות הטיולים של תלמידי בית הספר.
מאבק על גב ילדי החוגים. (אילוסטרציה: shutterstock, צילום: Sergey Novikov)
עוד ההורים טוענים כי המועצה מחוייבת להפריש 70% מהכנסותיה מהחוגים שעושים שימוש במתקניה לקופת הניהול העצמי של בית הספר ולא עושה זאת.
הרוח החיה שעומד מאחורי המאבק הוא יו"ר ועד ההורים, גלי ברדה, תושב מושב גיאה, בן 45, אב לתלמיד בכיתה ג'. "הוא לא רואה אותנו ממטר. הוא מנסה לעשות הפרד ומשול בין ועד ההורים למנהלת בית הספר. לא מקובל עליו שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, הוא לא מצליח להבין את הרעיון המאוד פשוט שוועד בית הספר הוא למען תלמידי בית הספר ולא לשום מטרה אחרת. נכון שבהרבה מקומות ועדי הורים מתנגחים עם המנהלת אבל עם המנהלת אין לנו שום בעיה", מספר היום ברדה.
אליזבט בורדוקובסקי בת 11 מבית הספר 'ארלוזורוב' ולורן טנג'י בת 6 וחצי מבית הספר 'אגמים', הן בין הזוכות בתחרות הארצית 'הנסיכה הקטנה של ישראל' שהתקיימה לאחרונה בחדרה.
מטרת התחרות, הנערכת בתמיכת ובחסות הליגה העולמית ליופי ופנאי, היא להפגין את ההישגים היצירתיים של המשתתפים, לאתר כשרונות חדשים ולקדם את החינוך התרבותי והאסתטי של הילדים ובני הנוער.
ראש העירייה, תומר גלאם אליזבת בורדוקובסקי. צילום: פוטו יוסי את עוזי
חמש בנות מכל חלקי הארץ לפי קבוצות גיל זכו בתואר וכאמור, בין הזוכות שתי בנות העיר שנבחרו לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית שתתקיים השנה בטורקיה ובה ישתתפו מדינות נוספות ברחבי העולם.
התחרות מהווה הזדמנות נהדרת להציג את התרבות והמסורת אשר אופיינית לכל מדינה וליצור קשרי תרבות בין ילדי המדינות השונות.
בחמשת העשורים שחלפו מיצבה עצמה המכללה האקדמית אחוה כאבן שואבת לסטודנטים המעוניינים בשילוב של מצוינות אקדמית ותעודת הוראה איכותית.
בית הספר לחינוך באחוה, בהובלת פרופ' אורית אבידב-אונגר זוכה להערכה ויוקרה וממצב עצמו כחממת גידול למורי העתיד הודות לחשיבה פורצת דרך, חדשנות ויזמות, כשמגוון מסלולי הלימוד וההתמחות מותאמים בצורה אפקטיבית וייעודית לאתגרי המאה ה-21.
במהלך הלימודים ייחשפו הסטודנטים במכללה האקדמית אחוה לסביבת לימודים חדשנית, תוכן לימודי מעודכן, טכנולוגיה תומכת ופרויקטים חברתיים. זאת מתוך ראייה רחבה המבקשת לטפח אנשי חינוך החושבים מחוץ לקופסא, מגלים אקטיביות, יצירתיות ומנהיגות חינוכית.
להחשף לסביבת לימודים חדשנית ומעודכנת (צילום: יהודה חביב)
פרופ' אורית אבידב-אונגר דיקן הפקולטה לחינוך: "הראייה המערכתית הרחבה שלנו על תואר אקדמי ואיכותו מאפשרת לסטודנטים במכללה מגוון רחב של שילובים שלא קיימים במקומות אחרים. כך למשל ניתנת האפשרות לתואר B.A בפסיכולוגיה ותעודת הוראה בחינוך מיוחד, תואר B.Sc במדעי החיים ותעודת הוראה למדעים. החיבורים הייחודיים מאפשרים תארים ראשונים במגוון תחומים מבוקשים יחד עם תעודת הוראה איכותית. בנוסף, הפקולטה לחינוך מובילה מהפכה בהכשרת מורים.
החל משנת הלימודים הבאה תופעל תכנית בסימן יזמות וחדשנות לצד דגש על דיגיטל כאמצעי ללמידה משמעותית וחווייתית כמו גם חשיפה לדיסציפלינות מדעיות שונות באמצעות המרכז לניורופדגוגיה הפועל במכללה".
בית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחווה מעניק תואר ראשון בחינוך (B.Ed) ותעודת הוראה, במגוון רחב של מסלולי לימוד ותחומי התמחות. מסלולי הלימוד בתואר ראשון: חינוך לגיל הרך, חינוך לבית ספר יסודי ועל-יסודי, חינוך מיוחד, מסלול ייעודי לדוברי ערבית. היצע רחב של אפשרויות מותאמות אישית ניתן למצוא גם בתחומי ההתמחות במסלולי הלימוד השונים: אנגלית, מתמטיקה, ספרות, מדעים, לשון עברית, ספרות והיסטוריה.
בית הספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית אחוה מעניק תואר שני .M.Ed, מוסמך בחינוך ו-M.Teach מוסמך בהוראה במגוון מסלולי לימוד.
הלימודים בבית הספר לחינוך הינם לימודים אקדמיים ארבע-שנתיים. בתום הלימודים יהיו הבוגרים זכאים לתואר ראשון .B.Ed ולתעודת הוראה. בשנה הרביעית ללימודים עוברים הסטודנטים התמחות (סטאז’) בשילוב לימודים עיוניים.
בנוסף, מציעה המכללה גם מסלולים להסבת אקדמאים להוראה בכל התחומים המוצעים בחינוך.
מכשירים היום את מורי המחר
באחוה השכילו להבין את אתגרי המחר העומדים לפתחם של המורים במאה ה-21. על מנת לתת מענה איכותי הכולל למידה אקטיבית וממוקדת תוכן המשלבת אימון, יישום ורפלקציה קבוצתית ואישית הוקם מרכז BE – מרכז הסימולציה של מכללת אחוה. המרכז, אשר מאובזר במיטב הטכנולוגיות המתקדמות, מאפשר לסטודנטים התנסות בתרחישים אפשריים מעולם המציאות. ההדמיות מאפשרות תהליכי למידה מבוססי התנסות חווייתית תוך פיתוח מיומנויות רגשיות, חברתיות ואקדמיות.
סדנאות הסימולציה מאפשרות התנסות בתרחישים מעוררי קונפליקט על מנת לתרגל מענה מיטבי תוך ביסוס הביטחון העצמי של הסטודנט ויצירת סביבה בטוחה.
בשורת החדשנות במכללה האקדמית אחוה באה לידי ביטוי בהכשרת יזמי חינוך. מורים אשר מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסא ומעודדים את תלמידיהם לעשות כן. לפיכך, לא רק תכני הקורסים והתכנים במכללה עודכנו ושודרגו, גם מערך הכשרת הסטודנטים עבר מהפכה של ממש והוא כולל היבטים של ספורט, מוזיקה ואומנות בהתבסס על מחקרים ניורו-פדגוגים תוך הטמעה של הקשר בין חקר המוח ללמידה איכותית.
בפקולטה לחינוך חרטו על דגלם להכשיר מורים שמחנכים למנהיגות ומפתחים יוזמות חינוכיות וחברתיות. במהלך ההכשרה יפגשו הסטודנטים באחוה עם יזמים פורצי דרך במערכת החינוך בישראל ובעולם, יתנסו ביישום סטארט-אפים בשדה החינוכי ובסדנאות המשלבות שיטות הוראה חדשניות. זה ועוד, תכנית ההכשרה כוללת גם קורסים ייעודים הכוללים רובוטיקה לגיל הרך, למידה באמצעות משחק וחוויה, ניו מדיה, עתידנות בחינוך לצד הרצאות מרתקות ממיטב יזמי החינוך.
תכנית ייחודית זו מאפשרת לכל סטודנט להיחשף לגישה חינוכית-יזמית המתמקדת בתלמיד ומותאמת אישית. רוצים להצטרף לסיירת מורי המחר?
מעודדת מחשבה מחוץ לקופסא – מכללת אחוה (צילום: יפעת גולן)
המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון
בין צומת אשדוד לצומת כנות נמצאת קריית החינוך של הדרום, 200 דונם הכוללים כל מה שסטודנט להוראה יכול לבקש. הודות למיקום האסטרטגי המאפשר נגישות תחבורתית, משתמשי תחבורה ציבורית ישמחו לגלות כי אוטובוס או רכבת יחסכו להם את התנעת הרכב. ביקור קצר בנווה המדבר המוריק יפתח בפניהם את האופציה ללינה במקום במעונות ייעודיים לרווקים ולנשואים במחיר מסובסד. זה ועוד, לאחר יום לימודים ארוך ומשמעותי יוכלו הסטודנטים להנות ללא עלות משפע מתקני הספורט במתחם הכוללים בריכת שחייה חצי אולימפית, סאונה, ג'קוזי, מגרשי טניס, אצטדיון כדורגל ואתלטיקה קלה, היכל ספורט ועוד. כל זאת בכדי שתוכלו להתרכז במה שבאמת חשוב – לימודי הוראה איכותיים ועדכניים עם מיטב המרצים.
המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון מציעה לימודי תואר בוגר בהוראה B.Ed ותעודת הוראה במגוון מסלולים – הגיל הרך, מסלול בית הספר היסודי ומסלול ייעודי לבית הספר העל יסודי, חינוך מיוחד, חינוך מוזיקלי – תואר ב-B.Ed.Mus ותעודת הוראה לנגינה בקבוצות. גולת הכותרת של המכללה היא המסלול היוקרתי המהווה אבן שואבת לסטודנטים רבים בכלל, ולסטודנטים דתיים בפרט – תואר בוגר הוראה B.Ed בין-מסלולי לחינוך גופני.
מגוון רחב של מסלולים (צילום: דוברות גבעת וושינגטון)
לא רק ספורט
מכללת גבעת וושינגטון מיצבה עצמה כמכללה המובילה בתחום החינוך הגופני הודות לשילוב של שפע מתקני הספורט ברמה הגבוהה ביותר המוצעים בקמפוס לצד קורסים והכשרות עדכניות. בוגרי המסלול נמנים עם צמרת אנשי החינוך בתחום ומועסקים במוסדות החינוך הטובים בתחום.
המסלול לחינוך גופני, הינו מסלול רב גילי, המכשיר מורים לתואר ראשון להוראת החינוך הגופני הן בחינוך הפורמאלי לגילאי גן – י"ב והן לחינוך הבלתי פורמאלי – מתנסי"ם, אגודות ספורט וכד'.
המסלול המבוקש נותן מענה מיטבי לבני הציונות הדתית הודות להפרדה מלאה בשיעורים המעשיים. ובכך למעשה זוהי המכללה היחידה בארץ שמכשירה את מורי העתיד לחינוך גופני במגזר הדתי.
הלימודים העיוניים במסלול לחינוך גופני מתקיימים בכיתות ובמעבדות למדעים כאשר הקורסים המעשיים מתבצעים במתקני הספורט החדישים הנמצאים בקמפוס וכוללים אולמות ספורט, מגרשי טניס חדרי כושר ומחול, בריכת שחייה ואצטדיון משולב לאתלטיקה קלה ולכדורגל.
הסטודנטים במסלולי הלימוד השונים יכולים לבחור מתוך מבחר התמחויות איכותיות: תנ"ך, חינוך מיוחד, אנגלית ספרות, מדעים, מתמטיקה, הגיל הרך ומוזיקה.
הסטודנטים במסלולי ההוראה השונים יכולים לשלב קורסים מהיחידה ללימודי תעודה ובכך להעשיר את רזומה ההתמחות שלהם ולקבל הסמכה נוספת ללא תשלום נוסף. כך למשל למתמחים בחינוך גופני תינתן האפשרות לשילוב קורסים בהדרכת ספורט במקצועות שונים.
מסלול יוקרתי במיוחד המעניק פטור מלא משכר הלימוד הוא המסלול למצטייני הוראה, זוהי תכנית המכשירה את סיירת מורי המחר המגיעים עם נתוני קבלה גבוהים ומקבלים את מיטב הכלים להתפתחות מקצועיות שבסופה יהיו מורים מעוררי השראה.
יחס אישי וליווי מקצועי
שמה של מכללת וושינגטון נודע בעיקר בעקבות היחס החם והמכיל לסטודנטים ולסטודנטיות שלה, הרואים בקמפוס – את ביתם. הודות לגמישות מחשבתית ניתנת האפשרות ללימודי קורסים מקוונים בלימוד עצמי המועברים באמצעות האינטרנט ומאפשרים אפיק למידה משמעותי נוסף. כמו כן, הרמה האקדמית הגבוהה והשאיפה למצוינות מגיעה יחד עם אווירה משפחתית מתוך ראייה מערכתית כי רשת ביטחון זו תהווה את המעוף להצלחת הסטודנטים. אלפי בוגרי המכללה בחמישים שנות קיומה, יעידו כי מלבד הכשרה מקצועית ומעשית מעולות ניתן במכללה דגש מיוחד על שילוב נכון ומותאם אישית בשוק העבודה מה שמאפשר השתלבות מהירה במערכת החינוך ויישום הנלמד בשטח.
מסלול בטוח להשתלבות במערכת החינוך (צילום: דוברות גבעת וושינגטון)
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
מחמאות מקיר לקיר בקרב הבוגרים, אלפי סטודנטים מרוצים, מחלקת מחקר מתקדמת ופעילות חברתית ענפה. כשכל זה קיים ביתר שאת, ברור כיצד הפכה מכללת קיי לאחד ממוסדות הלימוד האיכותיים ביותר בדרום
עד לפני מספר שנים זה עדיין היה בגדר שמועה שרק מעטים מביני עניין ידעו, אך בשנים האחרונות כבר רבים מבינים כי מכללת קיי בבאר שבע הפכה לאחד ממוסדות הלימוד המבוקשים והאיכותיים ביותר בדרום לסטודנטים המבקשים להיות הדור הבא של אנשי החינוך בישראל.
המכללה הוותיקה שפועלת כבר משנת 1954 צברה במשך השנים הרבות ניסיון וידע רב בהכשרת מורים, גננות ואנשי חינוך בתחומים השונים. מכללת קיי הייתה החלוצה בהובלת תהליך האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל, ובשנת 1994 קיבלה הכרה מלאה בכל מסלולי ההכשרה והיא בין המכללות הראשונות אשר זכו לקבל הכרה בלימודי התואר השני.
במכללה לומדים נכון להיום יותר מ-3,000 סטודנטים במגוון המסלולים השונים, ביניהם החוג לאומנות, לחינוך מיוחד, חינוך גופני ועוד. מעבר למסלולי ההוראה, עוסקת המכללה רבות גם בחיבור לקהילה ובתוך כך תורמת רבות לפיתוח הפריפריה הדרומית בכלל, ולעיר באר שבע בפרט.
מכללה ותיקה בעלת ניסיון רב (צילום: דוברות מכללת קיי)
החיבור לקהילה במרכז
המכללה חרתה על דגלה את הנושא החברתי, ועל כן התרומה לקהילה מהווה חלק אינטגרלי מדרישות הקורס בתוכניות לימוד רבות. כך למשל הסטודנטים במגמת החינוך הגופני מקיימים פעילות גופנית ומחנכים לתזונה נכונה בבתי אבות, מועדונים לנוער בסיכון, במרכז לבריאות הנפש ובמוסדות נוספים. הסטודנטים יוצרים קשר חם ומיוחד עם חברי הקהילה בה הם מתנדבים, ולעתים רבות הפעילות ההתנדבותית נמשכת עוד שנים רבות לאחר תקופת הלימודים.
תכנית נוספת המשלבת תרומה משמעותית למען הקהילה היא תכנית "שבילים", במסגרתה משתתפים הסטודנטים בפרויקט חממה ליזמות חברתית, במהלכו הם בונים פרויקט למען הקהילה, החל משלב החשיבה על הרעיון, דרך התכנון ועד ליישומו של הפרויקט. ינון, אחד ממשתתפי התכנית סיפר לנו: "מדובר בתכנית שבאמת משנה את המציאות. מרכזים כאן אנשים סופר איכותיים ומוכשרים, שהמכנה המשותף של כולם הוא הרצון לעשות טוב. לא רק לדבר על שינוי ועל מעורבות חברתית, אלא מפשילים שרוולים ובאמת עוסקים בעשייה מבורכת ותורמת. אני מקווה שסטודנטים שקוראים את זה יעשו את הדבר הנכון ויצטרפו לתכנית".
בנוסף לכך, אגודת הסטודנטים של המכללה מקיימת שלל פעילויות התנדבות לכלל הסטודנטים, כמו למשל "מבצע שמחה" בבית החולים סורוקה לפני החגים, במהלכו מחלקים הסטודנטים תפוח בדבש לפני ראש השנה, סופגניות לפני פורים וכדומה.
פעילויות התנדבות רבות (צילום: דוברות מכללת קיי)
לא מוותרים על המחקר
בשונה מהרבה מכללות אחרות, מכללת קיי משלבת בין ההוראה לבין מחקר ומקדמת במסגרת זו פעילות מחקרית ענפה. המהלך מאפשר לחברי הסגל להתקדם במסלול האקדמי ולהרחיב את הידע העומד לרשות הקהילה. כך במהלך השנים הוציאה המכללה מחקרים ומאמרים חשובים ופורצי דרך בתחומים רבים כמו: הכשרת מורים, היסטוריה של ארץ ישראל, אוריינות, פסיכולוגיה, ייעוץ חינוכי ועוד תחומים רבים נוספים.
פעילות המחקר נותנת למכללה יתרון מובהק על פני מכללות אחרות, בכך שהיא הופכת את סגל ההוראה לאיכותי יותר ומאפשרת למכללה כל הזמן להתקדם ולהתפתח, ללמוד שיטות חדשות, ולהיות תמיד מעודכנים בשיטות ההוראה הטובות והמתאימות ביותר.
החינוך לפני הכל
"הציבור מבין כי החינוך זה הדבר החשוב ביותר היום", מספרת הילה, שסיימה את לימודיה במכללה לפני מספר שנים והיום עובדת כמחנכת בבית הספר יסודי. "הערכים והחינוך שאנחנו מנחילים היום לילדים, הם אלו שיובילו אותם בעוד עשרים–שלושים שנה, כשהם בעצמם יהיו מבוגרים. החינוך הוא הכלי המרכזי ואולי היחיד שמאפשר לעצב את איכות האוכלוסייה שתהיה כאן בעתיד. לכן בחרתי בתחום הכל כך חשוב הזה, ואני שמחה שבחרתי במכללה מובילה ואיכותית כמו מכללת קיי, שבאמת מעניקה לסטודנטים שלה הכשרה מקצועית ואיכותית שמאפשרת השתלבות מהירה בשוק העבודה".
הסיטואציה שבה בני זוג יוצאים לשופינג, הפכה מזמן לחומר גלם עבור סטנדאפיסטים ועבור סדרות טלוויזיה. בקבוצות הגברים בפייסבוק כדוגמת "אבא פגום" ודומיהן כבר ישנם סרטונים, סיפורים וממים משעשעים שבעיקר נסובים סביב מה שמצטייר בתור "השעמום" של הגבר שנאלץ להיגרר למסע הקניות.
בקניון גירון החליטו לקחת את הדבר הזה צעד אחד קדימה והקימו עמדה של "שמירת גברים" שנועדה, כך לפי יוזמיה, להעביר את זמנם של הגברים המגיעים עם בנות זוגם לקניון בכיף.
פינת הגברים בקניון גירון. צילום: לוק אנד ליסן
על פי הרעיון, האישה "מפקידה" את בן הזוג שלה ומקבלת פתקית עם מספר, ממש כמו בעמדת שמירת חפצים. ומה עושים שם הגברים? הם יכולים לשתות (בחינם) בירה שימזוג להם הברמן, לשחק בסוני פלייסטיישן ולקראו מגזינים. "חשבנו על דרך פרקטית ומשעשעת לעזור לנשים להביא איתן את הגברים לקניון", מסבירה חגית עיני סימון, מנהלת השיווק ויחסי הציבור של הקניון, "רוב הגברים, בניגוד לרוב הנשים, ממצים את חוויית הקניות מהר, גם כשיש חנויות אופנה רבות הרלוונטיות אליהם. אז למה לא לתת להם סיבות נוספות להישאר? הם יכולים לשבת בנוח, לשתות, לשחק בפלייסטיישן, לקרוא מגזין מעניין ולהטעין את הנייד שלהם. פינוק אמיתי. ככה האישה יכולה להמשיך את השופינג שלה בלי לחץ, הגבר נהנה וכולם מרוצים".
חגית עיני סימון, מנהלת השיווק, קניון גירון
על פי הקונספט, לאחר השופינג, מגיעה האישה עם הפתקית ומקבלת בחזרה את הגבר. הכניסה למתחם היא לגברים מעל גיל 20 והוא פתוח בכל יום בין השעות 17:00-20:00 וימי שישי בין השעות 11:00-14:00, "הגבר הוא כמובן לא חפץ, אבל חשבנו שהפרוצדורה הזו תהיה משעשעת עבור הזוגות", מוסיפה עיני סימון, "אנחנו דואגים לכל באי הקניון – לאלה שחשוב להם השופינג יש מגוון רחב של רשתות ומותגי אופנה מהמובילים בארץ, ולאלה שפחות מעניין אותם בנינו את המתחם הכי מפנק שיש".
כך נראתה פינת הגברים ביום הבחירות
עיני סימון מדגישה שמדובר במיזם ייחודי וראשון מסוגו בישראל, "אשקלון מכילה בתוכה קהל גדול של אוהבי אופנה וקניון גירון שמאז ומתמיד היה הקניון של העיר גאה לשים את אשקלון על המפה הארצית כאחד מהקניונים המובילים בעולם הקימעונאי".
עינב קורן
אלא שלא כולם רואים בעין יפה את המיזם הזה, "'פינת הגברים' שהוקמה השבוע בקניון גירון הוכיחה שוב כיצד גימיק שיווקי מסחרי יכול בקלות לרמוס את ערך השוויון במרחב הציבורי", אמרה עינב קורן, מנהלת בתחום החינוך ובעלת טור בכאן דרום, "השימוש הציני של מרכז קניות גדול בעיר ברידוד השיח והיחסים בין גברים ונשים, הוא פשוט מעליב! תארו לכם פינת כזו בבית ספר, האם זה היה עובר בקלות? בהומור? המרחב הציבורי שלנו מעביר ומטמיע מסרים סמויים וגלויים ואסור לנו לתת יד להבחנה זולה שכזו. שופינג הוא לא עניין ייחודי לנשים, גם אנחנו אוהבות לשתות בירה ולשחק בפלייסטיישן. הרעיון של פינת מנוחה הוא נהדר אבל ראוי שיהיה לרשות כולם! ואם הקניון רוצה להרחיב את מעגל הקונים אזי שימצא פתרון למשפחות שמגיעות, חדר הנקה כמו שצריך וגם נגישות לאנשים עם מוגבלויות כי המרחב שם לא מאד ידידותי".
לאחר לילה של חוסר ודאות ברמה הארצית ובוקר שממשיך באותה המגמה, מגיעות לפחות התוצאות הסופיות של ההצבעה באשקלון. באופן כללי, נרשמה עלייה קלה במספר המצביעים ביחס לבחירות הקודמות, אז הגיעו 70,010 מצביעים, ואילו בבחירות הפעם הגיעו 70,918 מצביעים.
על פי התוצאות הסופיות, מסתבר שמפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו נחלשה מעט ביחס לבחירות הקודמות. בבחירות הקודמות גרפה הליכוד 29,569 קולות, שהם 42.61% מקולות המצביעים, ואילו בבחירות הנוכחיות השיגה המפלגה 28,506 קולות, שהם 40.47% מקולות המצביעים.
תוצאות הבחירות הסופיות באשקלון
הבאה בתור היא הפתעת הבחירות – ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, שזינקה מעלה: בבחירות הקודמות קיבלה המפלגה 9,113 קולות, שהם 13.13% מקולות המצביעים, ואילו הפעם השיגה המפלגה 12,923 קולות, שהם 18.35% מקולות המצביעים.
שלטי בחירות באשקלון
המפלגה של ליברמן אף ניצבת במקום השני בעיר ועקפה את מפלגת כחול לבן, שהשקיעה המון באשקלון, והצליחה להגדיל את כוחה. בבחירות הקודמות השיגה המפלגה בראשות בני גנץ ויאיר לפיד 10,974 קולות, שהם 15.81% מקולות המצביעים, ואילו בבחירות הנוכחיות הם התחזקו מעט והשיגו 12,210 קולות, שהם 17.33% מהקולות.
ברמה הארצית מפלגת ישראל ביתנו עומדת על כ-9 מנדטים, מה שאומר שמספר 7 ברשימה, אלכס קושניר יהפוך בקרוב לח"כ. קושניר, הוא תושב העיר שלפני שבועיים העניק ריאיון ל"כאן דרום" ובו סיפר איך התחיל את חייו בעבודה במשאית אשפה עד שהגיע לתפקיד מנכ"ל משרד התיירות.
תוצאות הבחירות הסופיות באשקלון
אחריהם ברשימה היא רשימת ש"ס, שגם התחזקה בצורה יפה. בבחירות הקודמות היא הביאה 4,708 קולות, ואילו בבחירות הנוכחיות הביאה 7,155 קולות.
מפלגת ימינה בראשות איילת שקד הביאה 3,345 קולות, ואחריה מפלגת העבודה-גשר, שהביאה 2,270 קולות.
מספר יפה של קולות באשקלון. עוצמה יהודית
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר הביאה תוצאה יפה באופן יחסי של 1,851 קולות. יהדות התורה הביאה 1,017 קולות, ואילו המחנה הדמוקרטי הביאה 503 קולות.
ההתעמרות של מוסדות וגופים שונים בנכים ובאוכלוסיות חלשות נמשכת. לפני למעלה משלושה חודשים פרסמנו כאן את סיפורו הכואב של שלומי ארביב, גבר תושב אשקלון, קטוע רגליים שמתגורר לבדו בדירה של עמיגור בשכונת שמשון באשקלון.
ארביב סיפר לנו על הקושי שלו לעלות ולרדת במדרגות בפתח ביתו. הוא סיפר לנו על שמונה שנים שבהן הוא ממתין שעמיגור תתקין לו מעלון חשמלי, מתקן שיאפשר לו לצאת ולשוב לביתו בשלום ובבטחה.
בינתיים כשהוא צריך לצאת מהבית הוא צריך לקרוא למספר אנשים שירימו אותו באויר, יורידו את כסא הגלגלים שלו ויחזירו אותו אליו. לעיתים אין איש שיכול לעזור לו ושלומי בלית ברירה מנסה את כוחו ומזלו, נופל, נפצע ומפונה באמבולנס לבית החולים.
לאחר מסכת של טפסים ואישורים ארביב התבשר שמשרד הבינוי והשיכון תקצב את התקנת המעלון. אלא שחברת הדיור הציבורי עמיגור, זו שבבעלותה הדירה שבה מתגורר ארביב מאז שהוא ילד, מתמהמהת בלשון המעטה מלהתקין לו את המעלון שהמשרד הממשלתי אישר וכאמור גם תקצב.
שלומי ארביב ממתין בפתח ביתו למעלון
כתגובה לכתבה הקודמת, השיב לנו דובר עמיגור, ארז שני בזו הלשון: "המקרה מוכר ואושר תקציב על ידי משרד הבינוי והשיכון להתקנת המעלון. התקנת המעלון דורשת תכנון, אישור קונסטרוקטור והיתר מהרשות המקומית ועמיגור פועלת נמרצות להשיג את ההיתרים הנדרשים. המעלון יותקן בשבועות הקרובים ויעשה מאמץ נוסף לזרז את ההתקנה".
אטרקציות ימיות באשקלון עדיין אין בשפע והיום מסתבר שגם כשיש מעטות הן זוכות להתנכלות שהופכת את הבילוי ללקוחותיהן לסיוט.
כך קרה אתמול בשעות הצהריים מול חופי אשקלון. ספינת שייט ועליה עשרות נופשים ומבלים הפליגה מהמרינה אל מול חופי העיר.
במהלך ההפלגה התקרב לספינה אופנוע ים בצורה מסוכנת. יושבי הספינה ביקשו מהרוכב שעל האופנוע שיתרחק מהספינה אך הרוכב ביצע תמרון, כמו שזה נראה בסרטון באופן מכוון, וגרם לנחשול מים שהותז בעצמה לעבר יושבי הספינה ביניהם ילד כבן 4. האופנוע נמלט מהמקום.
אוהבים את אשקלון? בואו לראות אותה בתמונות מרהיבות. ביום חמישי האחרון נצבעה המרינה באשקלון בעשרות תמונות יפהפיות של העיר אשקלון שצולמו על ידי תושבי העיר, זאת במסגרת השקת תערוכת הצילומים החברתית 'אשקלון אהבתי', שמתקיימת זו השנה השנייה ברציפות בשיתוף עיריית אשקלון, החטיבה לתיירות בחברה הכלכלית לאשקלון ומרכז הצעירים. אוצר התערוכה הוא אדי ישראל, צלם ומנהל את בית הספר לצילום 'חשיפה' באשקלון.
בזכות המכנה המשותף של התערוכה, הלוא הוא אשקלון והאהבה אליה, מבקריה יכולים לקבל הצצה לתמונות מהקמת העיר ומשנותיה הראשונות, תמונות של ממצאים ארכיאולוגים מלפני 5,000 שנה ותמונות עכשוויות המשקפות את ההווי המיוחד של החיים בעיר החוף המיוחדת.
אוצר התערוכה אדי ישראל עם ראש העירייה תומר גלאם וצלמת מהתערוכה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
לתערוכה קדמה היערכות של חודשים בראשיתם נתבקשו התושבים לשלוח תמונות של העיר שצולמו על ידם בקטגוריות שונות, כמו: תרבות, בילוי וספורט תחרותי וחובבני, חברה וקהילה, אורבניזם, טבע וסביבה, חשיפה ארוכה, התחדשות, הכי בבית, עיר של אהבה, האחר הוא אני, הסיפור שלנו, השביל הזה מתחיל כאן ותעשייה. מעל 1,300 תמונות הגיעו ולאחר סינון קפדני של ועדה שהתכנסה לטובת העניין נבחרו 56 תמונות שצולמו על ידי 43 צלמים, תושבי העיר.
חלק מהצלמים בטקס פתיחת התערוכה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
בתערוכה מוצגים צילומים של תושבי אשקלון: סלבה וייצר | אביבה חיים | סיון מטודי | מיטל סיטרוק | גל בן עזרא | אוראלי אמזלג | יוסי הראל | דניאל סבח | גל סופר | איתמר כוכבי | פזי קרמר | לידיה ג'אן | מקסים זגרודני | הלנה עצמון | הודיה דוד זדה | ליבנת ברעם | אלון אברמוביץ | דיתי אבניאלי | מאיה סופוב | חני אייזנשטיין | שמעון נוה | אורן שוורץ | אושרת מסיקה | ענבל בן דור | רונית יהודאי מימון | שוקי אמזלג | קובי גילאון | יונתן פורמן | ענבל קריסטין | שני עשוש | הנרייטה פושקש | ואדים לוין | דן פיקוס | ניסים נחום | רבקה קובלסקי | מיכל קירקובסקי | סמדר עטר חיים | לירון בר | רוני ינאי | דדו עזריאל | עדי דאוד | יוסי שבי | אביב כהן.
