ביום חמישי האחרון נמנע אסון במפגש הכביש מסילה שבצומת הכניסה לניצן. נהג אוטובוס נכנס לשטח המפגש, ככל הנראה במהירות גבוהה מהמותר, לא הבחין באמצעי האזהרה המופעלים לקראת ירידת המחסום ומעבר של רכבת משא שדהרה אל המפגש.
עם ירידת המחסום על האוטובוס, נתקע הנהג על המסילות, כאשר מאחוריו נוצר פקק שלא אפשר לנהג האוטובוס לחזור אחורה. כל זאת שניות בודדות לפני שרכבת משא שעשתה את דרכה מהנמל הסמוך התקרבה למפגש במהירות גבוהה.
מערכות ההתראה, המצוידות במצלמות מעקב תזוזה הופעלו, ומפקח המפגש שאייש את המפגש העביר התראה ממוקדת. עובדי מוקד בטיחות המפגשים קיבלו את ההתראות והודיעו באמצעות תדר החירום לכלל הרכבות בסביבה. נהג רכבת המשא שהתקרבה הספיק לבצע בלימת חירום ולעכב את כניסת הרכבת למפגש.
כאן נעצרה הרכבת לאחר בלימת החירום. צילום מתא הקטר. צילום: דוברות הרכבת
כשאמצעי לחימה כמו רימון אליו מוצמדים עשרות מסמרים גדולים או אקדח נתפסים אצל אנשים שאינם מורשים לעסוק בכך או מזוהים עם העולם התחתון ההערכה היא שהיעוד שלהם הוא לעוד אירוע פלילי שהתרחשותו עלולה לקפח גם את חייהם אזרחים תמימים.
ביום חמישי בלילה נערכה פעילות מבצעית של בלשי משטרת ישראל ולוחמי יס"מ באשקלון. הבלשים הגיעו לכתובת בשכונת שמשון, שם היה להם מידע על תיק ובו אמצעי לחימה מסוכנים אשר הושאר בארון חשמל סמוך לבניין מגורים. בשלב כלשהו הם הבחינו בצעיר מגיע למקום ולוקח את התיק. הם יצאו ממסתורם במהירות וקראו לצעיר לעצור. הוא זרק את התיק וניסה להימלט אלא שנתפס בתוך רגעים.
בתוך התיק היו אקדח 9 מ"מ עם כדורים ורימון הלם עם מסמרים שמחוברים אליו.
רימון ההלם מצופה מסמרים שנתפס. צילום: דוברות המשטרה
מדובר בצעיר בן 20 המתגורר בבניין הסמוך. לשאלות הבלשים הוא מסר להם את שמו של צעיר אחר, אשר מתגורר איתו באותו הבניין ואשר ביקש ממנו לקחת את התיק. הוא אפילו הראה להם את ההודעות שהוא שלח לו כדי שיאסוף את התיק מהמקום. החוקרים עלו לביתו של הצעיר הנוסף, תושב העיר בן 23 שקשור להחזקת אמצעי לחימה.
חוקרי משטרת ישראל פיצחו השבוע התארגנות של סחר בסמים ועצרו ברחבי הדרום 27 חשודים בפעילות ברוכה זו. אבל בין כל המעצרים המוצדקים האלה, לפעמים אנשיה של אותה משטרה מנצלים את הכוח שהחוק מעניק להם משפילים ורומסים את כבודם של אזרחים תמימים על לא עוול בכפם.
מה שקרה אתמול לאדיר דנדקר, תושב אשקלון בן 34, חושף כיצד מתנהלים שוטרי משטרת ישראל כשהם חושדים באדם במעורבות בסחר בסמים. עוד לפני שאימתו הבלשים שמדובר באדם שהם מחפשים, הם התנהגו אליו, כך הוא טוען בצורה משפילה ובוטה.
דנדקר נסע עם בנו בן השנה וחצי סמוך לתחנת המשטרה בעיר. זו היתה נסיעה רגילה ביותר כדי להביא לאישתו, שמאושפזת בבית החולים, ארוחת צהרים מבושלת. בתוך רגעים הפכה הנסיעה לחוויה שהוא לא ישכח בחיים ואולי גם בנו הקטן. האב ובנו נעצרו בפקק תנועה קטן שנוצר ברחוב הנשיא צמוד לתחנת המשטרה. "לפתע אני רואה במראה הצדדית שלי 4 בלשים יוצאים מהרכב שמאחוריי, באים אליי לרכב באקסטזה מטורפת, ממש כמו בסרטים. לא ראיתי הרבה זמן דבר כזה. פותחים לי את כל הדלתות ברכב, כל זה כשהילד הקטן שלי נמצא בכיסא מאחור כולו מבוהל. מבקשים ממני תעודת זהות שואלים אותי שאלות מוזרות כאילו יש לי 50 קילו סמים באוטו ומדברים בצורה משפילה ומזעזעת", כותב דנדקר בפוסט שפרסם שעתיים לאחר המקרה בחשבון הפייסבוק שלו, "'מה יש לך בכיסים?! מה יש לך באוטו? נהיית משלוחן אה?' באותו זמן אני אומר להם שיש לי תינוק באוטו והדיבור שלהם יכול להיות יותר יפה וללא צעקות (כמובן ללא הצלחה), אחרי דקה של טרוף באמצע הכביש הם אמרו לי "תחנה את האוטו בצד (בדיוק ליד תחנת המשטרה) קח את התינוק שלך ותעמוד מחוץ לחלון ותראה את החיפוש שאנחנו עושים לך ברכב".
אם יש מישהו שלא מכיר ויודע עד כמה אני אוהב את ראש ממשלתנו, אז הנה אני שב ומחדד את זה כאן. למה מחדד? כי כפי שמעולם לא הסתרתי את הערכתי, אהדתי, תמיכתי ואהבתי לאיש וכמובן את העובדה שאני מחזיק ממנו כאחד המנהיגים הגדולים בעולם, היום, רביעי בבוקר, לקראת השבעת ממשלת החירום / ממשלת האחדות, או איך שלא תקראו לה, אני פשוט רותח על ביבי! למה רותח? כי היו לי (ועדיין יש לי) ציפיות ממנהיג דגול ברמתו.
הרי ברור לכל שהחובה הבסיסית של מנהיג – בוודאי מנהיג נבחר – לשרת נאמנה את בוחריו, מקבלת משנה תוקף בעיקר בימים של הכרעות. לי אין ספק שמשימת הרכבת הממשלה – קל וחומר ממשלה פריטטית שבה אתה מחויב לחלוקה מהותית של העוגה – היא משימה קשה מאוד. כולם יודעים שביבי מחויב לאלה שהלכו איתו באש ובמים. או.קיי, עד כאן הכל ברור. ואם הכל ברור, אז איך זה שביבי פתאום סוטה מהמסלול בלי להביט במראה בכלל? הרי כולם גם יודעים שיש את יום המחר. ביבי יודע זאת טוב מכולם. לא סביר בעיניי שביבי ממשיך לחבוט במפלגה שמייצגת ציבור ימני-ציוני כל כך גדול באמתלות כמעט ילדותיות.
בנימין נתניהו ואיילת שקד. צילום: אוליבייה פיטוסי
לא סביר בעיניי שציבור שלם שבחר בנט שקד וחבריהם בידיעה ברורה שהוא שם את יהבו על ביבי יקבל כתף קרה מהמנהיג של הגוש כולו. יכול להיות שביבי, אחרי שהצליח לפרק את כחול לבן, מהמר על הפיכתה למפלגת ימין? יכול להיות שנמאס לו להיות תלוי בגוש שלמעשה החזיק אותו בחיים בשלושת המערכות האלה? מוזר, לא? אין לי רצון להגדיר את ההחלטה הזאת שלו במילים שלי, כי הלקסיקון הצר שלי יוביל כנראה לשימוש במילים הכי נהירות לנו אנשי הימין (החל בחוסר אמון וכלה בבגידה בבוחרים).
אבל בסופו של יום, ההתנהלות הזאת תפגע קשה באמון של אנשי מחנה הימין כולו גם בליכוד וגם בנתניהו! אפילו ה"ביביסטים" הכי חזקים לא אוהבים את המהלך הזה! אנחנו אנשי אמונה ואמון. ערכים שככל הנראה בהיעדרם הפכה מפלגת העבודה לצל של עצמה. אסור שנגיע לשם. אסור שנבעט בערך של השותפות. חוץ מזה איילת שקד, בנט, פרץ וסמוטריץ' הם לא רק כוח פוליטי ונציגים של זרם גדול מאוד ביהדות. הם אנשים שהוכיחו עשייה ויכולות בשטח. כלום הכל זה שיקולים צרים? כלום לא נמאס לבוחרים שלך מהשנאה היוקדת של שרה לשקד ובנט? ומה זה אומר לנו הציבור? שבשורה התחתונה השיקול האישי הצר מנצח את טובת העם, המדינה (ואולי גם טובת הליכוד בכלל)?
פיני ביטון. צילום: פבל
היום יום רביעי, שעת בוקר. הסימנים הברורים מצביעים על כך שימינה מחוץ לממשלה. אם כך יהיה בסופו של דבר אני מודיע לך ביבי האהוב שלנו שאתה מתחיל לפרק את הבלוק הערכי ואחרי שהבלוק הזה יתפרק, הדרך להתרחקות הליכוד מהציבור הימני תהיה קצרה מאוד על כל המשתמע מכך. שבור חזרה ימינה! אתה הבנת את זה ביבי?
הדרום מאבד סבלנות
ובאותו עניין, ציבור מצביעי הליכוד האשקלוני מאוכזב, כעוס ואפילו חש כנבגד עם פרסום רשימת השרים המתהווה בליכוד. הציבור בדרום כולו כעוס. לא פחות! היעדרם של אבי (אברהם) דיכטר ומיקי זוהר מרשימת השרים של הליכוד מהווה מכה קשה לדרום בכלל ולאשקלון בפרט. אני מנסה להבין את מערכת השיקולים של ביבי ולא מצליח לי.
אם השיקול הראשון הוא בחירת מי שנשכב בשבילך על הגדר אז מיקי זוהר אמור להיות לפחות שני ברשימת השרים. אם השיקול הוא גם נאמנות למנהיג גם ייצוג הולם למרחב גדול במדינה וגם הפקת לקחים ממערכות בחירות כושלות (קרי, מה שקרה עם המפלגות הערביות) אבי דיכטר חייב להיות שר. אחרי שארדן ככל הנראה ייצא לארה"ב לא יהיה לנו נציג בממשלה. לנו, כן לנו.
תבינו קוראים יקרים אולי זאת דרישה לא הגיונית לדרוש נציג לעיר בממשלה. אחרי הכל, אם לכל עיר יהיה נציג, (ולא שחלילה אני מתעלם מהשר איציק כהן כאשקלוני וכאחד השרים המוצלחים ביותר בשנים האחרונות). תהיה כאן ממשלה של כ-80 שרים לפחות. יחד עם זאת, אשקלון החבוטה ארטילרית בכל סבב לחימה, שהביעה תמיכה גורפת במנהיגותו של ביבי בכל מערכת בחירות, חרף המצב הביטחוני הקשה שנכפה עלינו בכל פעם מחדש, חייבת שימשיך להיות לה נציג סביב שולחן הממשלה וגם בוועדות החשובות (אלה שיעסקו במעמדה של העיר כפי שהובטח על ידי ביבי לא אחת).
השבוע עם ציון ל”ג בעומר, שוב קיבלנו מבט חטוף מהעבר להווה וגילינו שכל הסימנים היו שם אבל אנחנו אלו שגרועים בלפרש אותם. עוז חזר ביום ראשון לגן והיה נלהב ונרגש בבוקר כשלקחתי אותו ובצהריים כשהגעתי לאסוף אותו. חמוש בסיפורים מרתקים על בר כוכבא, רבי שמעון בר יוחאי ושאר כוכבי ל”ג בעומר, התעקש להבין דווקא את סיפור המגיפה הקטלנית בקרב תלמידיו של רבי עקיבא. עוז סיפר לי בפירוט ובשכנוע רב על התפרצות המגיפה שקטלה כ-24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא משום שלא נהגו בכבוד זה בזה. המגיפה הסתיימה לפי המסורת ביום ל”ג בעומר כשפסקו התלמידים להתעמר ולהילחם זה בזה. פתרון נהדר ומורכב בפשטותו שלא כולל מסיכות, כפפות או שמירה על מרחק מגע.
נרגש מהתובנה שהגיע אליה, אמר לי עוז בתמימות הילדית שלו: "אז אם כולנו נכבד אחד את השני, נוכל לסלק את הקורונה". למעשה, ככל שחושבים על זה, מה שדווקא סייע למיגור המגיפה ההיא היה הפתרון ההפוך ממה שאנחנו נאחזים בו עכשיו – הם התקרבו בלב, בגוף ובנפש כדי להילחם במגיפה. הבטתי בו גאה במיוחד וחייכתי כששינן בשמחה כלל חשוב בתורה: "ואהבת לרעך כמוך". בין שזו הסיבה האמיתית להפצת הקורונה או הדרך להתמודד איתה, נראה לי שהבנתי כראוי את מהות הסיפור.
עינב קורן. צילום: נועם דוד – גלימפס הפקות
החודשיים האחרונים חשפו צדדים אנושיים, אכפתיים ומרגשים של אחדות ושותפות גורל. כולנו התרככנו יותר, הבלגנו, נרגענו ונחשפנו לסיפורי התנדבות והירתמות אישית עבור הכלל. ומה עכשיו? חוזרים לנקודת המוצא? האם אנחנו זקוקים פעם בפעם לטלטלה כזו כדי שנצליח לראות מעבר? לכבד?
אני אישית לא בנויה לעוד משברים, בטח לא בזמן הקרוב, מיציתי ומניחה שגם אתם. רודפת שגרה אנוכי. ככל שאני מנסה להיות אופטימית ולמצוא את הטוב שיצא מהתקופה הזו, מנקרת בי המחשבה שיש לכולנו זיכרון קצר, קצר מדי. אם יש משהו ששיווענו לו מאד זה לצאת לטיולי טבע עם הילדים וברגע שהתירו את פתיחת שמורות הטבע, נרשמנו מיד למסלול בוקר בנחל עיון שבצפון הרחוק.
השכמנו ב-5 לפנות בוקר שמחים ונרגשים בדרך למפל התנור. יש לנו ארץ יפהפייה והכבישים הריקים נפתחו לפנינו אפילו כשירד גשם. הטיול היה נהדר ומהנה פי כמה בגלל הציפייה הרבה שלנו ושל הילדים מבילוי משפחתי מחוץ לחצר הבית. בדרך חזרה, עלה פוסט שרץ בפייסבוק עם תמונה איומה של שועל שנחנק מצנצנת מזון שמטיילים השאירו בשטח. מה, כבר? רגע…הרי התפעלנו כולנו מיופיו של הטבע שנשמר בזמן שהיינו צפונים בבתים. כבר שכחנו לכבד אותו?
חשבתי על סדרת הצילומים הנפלאה של שועלי אשקלון שתיעד בכישרון רב אדי ישראל, צלם וחבר. לרגע הבליחה אצלי המחשבה שזה מקסים שהשועלים יכולים לחיות בינינו בלי שנאיים זה על זה במרחב המשותף. רק לרגע, כי מיום שנשוב לדרוך בשבילי הדיונות, החוף והמרינה אנחנו נדרוס את השטח ונשאיר טביעת רגל אקולוגית עצומה.
פרשות השבוע שלנו מתרחשות בהר סיני – ושם במקום המיוחד והכי גבוה מבחינת קדושה ניבטים עקרונות סוציאליים וערכיים נצחיים. כמה יפה שבְּהַר סִינַי התורה מדברת על שמיטת קרקעות, דיני עבדים ואיסור ריבית ואומרת שהקדושה והקרבה לאל מתחילים בהתנהלות חברה מוסרית וצודקת. הפרשה שלנו מבהירה כי מטבע העולם יש מעמדות, עשירים ועניים, יש הזדמנויות עסקיות ויש אילוצים כלכליים. ומה נדרש מאיתנו – הגינות והוגנות חברתית.
התורה מבקשת סייע לחלש, להלוות ללא ריבית, איני רוצה לבקר חלילה אבל זו העת שהמדינה תפתח ידה ליבה וכיסה ותסייע לעצמאים ולמובטלים. הקורונה מסוכנת, ללא ספק, אבל משבר כלכלי וחברתי מסוכן לא פחות וחשוב שהממשלה שאך הוקמה תפעל בנדון. שנת השמיטה שבה עוסקים בהרחבה מבקשת מבעל הקרקע לשמוט את הקרקע – כלומר לא לעבד את הקרקע ולוותר על פרנסה של שביעית מהזמן. זה טוב לאדמה? כנראה. זה טוב לאדם? בואו נבחן.
אייל חסאן. צילום: פבל
רעיון השבת, יום מנוחה לאדם מעמלו ומתן אפשרות לחשיבה והבנה, מיושם על עבודת האדמה. האיסור על עבודת האדמה בשנת השמיטה מחייב אותו לחלוק את יבול האדמה, המועט שנותר, עם העניים, העבדים והבהמות, מחברת את האדם לסביבתו כשווה בין שווים.
השמיטה, למעשה קוראת לחידוש הברית בין האדם, החברה והאדמה. ובנוסף, האדם השומט את הקרקע מבין ורואה שהאדמה השייכת לאל מניבה גם בלעדיו ולכן, אולי השמיטה רומזת לכל עשיר, לכל מנהיג, להפסיק "לעשות רוח", לחזור שוב למקום צנוע יותר מבחינה תודעתית, ולהבין שלפעמים הדברים מסתדרים גם בלי שנתערב. במילים פשוטות: כל מנהל, כל מנהיג כל אבא או אמא, וכל אדם צריך לדעת גם "לזוז הצידה" להצטנע גם כדי לתת לדמויות שלידו להיות משמעותיות.
חברות וחברים, השבוע ציינו את ל"ג בעומר (ללא מדורות). בל"ג בעומר לפני אלפי שנים נפסקה המגיפה שבה מתו 24 אלף תלמידי חכמים של רבי עקיבא. הגמרא (יבמות סב') מספרת לנו שזה קרה כיוון ש"לא נהגו כבוד זה לזה". כנראה, מרוב הרצון להגדיל תורה "שכחו" לנהוג כבוד זה בזה. וזה בדיוק מתחבר למסרי הפרשה – עלינו להקים חברה צודקת ומוסרית, המאזנת בין כל המעמדות ובין האדם לסביבתו.
ומעט אקטואליה – המילה "קוממיות" המופיעה בפרשה הנה מילה יחידאית (רק פעם אחת בתנ"ך) "אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". אלפי שנים אחר כך ב"מגילת העצמאות" נכתב: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית…". באותה מגילת עצמאות הזכיר בן גוריון את המילה היחידאית הזו (קוממיות) ושם דיבר בן גוריון על צדק חברתי וחברת מופת ברוח חזון הנביאים. והנה, כמה נדיר שהתורה שלנו מבהירה כי כל העונשים הקשים והמפחידים זה בעיקר בגלל מה? בגלל השמיטה שלא שמרנו, ובגלל חטאים מוסריים כבדים. לימוד תורה הנו ערך עליון, אבל דווקא שמיטת האדמה, שמיטת חובות, ומצוות היובל הן שהכי חשובות לאל. היש יותר צדק חברתי מזה?
אם עדיין לא נתקלתם בשם מור רביעי, אז זה הזמן. כי בחודשים האחרונים הצעירה האשקלונית הזאת כובשת את הקהל בסערה, עם שלושה שירים חדשים שגרפו כבר מיליוני צפיות ביוטיוב, כאשר אחד מהם “תקרא לי מאמי” כבר נושק לעשרה מיליון צפיות. קשה להאמין שעד לפני פחות משנה היא הייתה אלמונית לחלוטין, עד שהתגלתה באינסטגרם על ידי הזמר והיוצר עדן חסון ומשם הכל הפך להיסטוריה.
תוך זמן קצר היא הוחתמה בחברת “שרית הפקות”, ועברה הליך מיתוג שהשאיר אותה על הבמה רק עם שמה הפרטי – מור. ללא שם משפחה, כמו מדונה או ריטה וזה מלמד לא מעט על הציפיות שתולים בה. היא החלה לעבוד במרץ והפכה לזמרת שכבר החלה לצעוד על המסלול להצלחה, אבל אז הגיע משבר הקורונה וברגע שנדמה היה לקריטי ביותר בקריירה המתחילה שלה, הכל לפתע נעצר, “בדיוק הייתי בעלייה והרגשתי שהנה הגיע הזמן שלי לעבוד קשה, לתת את כולי ולהוכיח ואז פתאום הכל נעצר. בהתחלה הייתי מאוד מבואסת ומודאגת”, משתפת מור.
"הגיע הזמן שלי". מור על הבמה. צילום: פרנסיסקו די סטסיו
מי שלא הוריד אפילו לרגע את הרגל מהגז והמשיך לעבוד בכל הכוח ולהעניק לרביעי תחושת ביטחון, היה המנהל האישי שלה, רועי פרנקו. “הוא כל הזמן הרגיע אותי ודאג לבדוק מה עוד אפשר לעשות, למרות הנסיבות. גם ברמה האישית תמיד דאג לוודא שהכל בסדר ושאני מסתדרת. ממש כמו משפחה”, היא מספרת.
את השבועות הראשונים של הסגר העבירה מור בבית הוריה ולקחה על עצמה את קדחת הניקיונות לפסח. “אמא שלי עובדת בבית החולים ‘ברזילי’ וכשהתפרץ הנגיף היא התבקשה להגיע ולסייע במיון. היא עבדה המון שעות, כמעט ולא הייתה בבית וזה היה מאוד קשה. בזמן הזה אני ואחותי הקטנה אוריה לקחנו על עצמנו את הניקיונות. היינו קמות בבוקר, שמות מוזיקה שאנחנו אוהבות ומתחילות לנקות. עשינו את הכל בכיף ובשמחה ואפילו נהנינו מזה”.
הופעה במגבלות הקורונה
לאחר התקופה הראשונית המורכבת והמבולבלת קיבלה מור הזדמנות לחזור להופיע, אבל בדרך קצת שונה. היא נסעה עד לקריות ושם, במשך כארבע שעות, הופיעה על משאית שעברה בין השכונות ושמחה את התושבים. “לא הייתה בכלל התלבטות אם לעשות את זה או לא. היה לי ברור שאני מתמגנת, שומרת על כל הכללים ויוצאת להופיע. לקחתי את ההזדמנות הזו בשתי ידיים. אנשים יצאו אלינו, שרו ורקדו במרפסות ובעיקר חייכו ושמחו. זה חימם לי את הלב וממש מילא אותו, לראות את החיוכים והשמחה של כולם, אחרי חודש קשה במיוחד. אין תחושה טובה מזו”.
"רוצה לגרום לאנשים להתרגש". מור. צילום: רן יחזקאל
התשוקה להמשיך לשיר ולהקליט המשיכה לבעור ברביעי והולידה רעיון יצירתי במיוחד, שהוביל גם לשיר חדש. “פנינו לעוקבים שלי באמצעות האינסטגרם ושאלנו אותם איזה שיר הם היו רוצים שאני אקליט, קצבי או שקט יותר. החלטנו שנקליט שיר חדש בהתאם להצבעת הקהל”, מספרת מור, “הם בחרו בשקט וכך נולד השיר החדש שלי ‘כואב כמוני?’, שכתב אותו עדן חסון האלוף”. עשרה ימים אחרי צאת השיר הוא צבר כבר 1.3 מיליון צפיות. “היו לי המון התלבטויות ופחדים לפני שהשיר יצא. בכלל לא הייתי בטוחה שזה זמן טוב להוציא שיר חדש ופחדתי שהוא לא יצליח. לשמחתי אנשים מאוד אהבו אותו ואני מקבלת הרבה מאוד תגובות חמות. מבחינתי זה לגמרי לא מובן מאליו וזה אושר גדול”.
אולפנה ושירות לאומי
מור בת ה-19, ביתם של אדווה ויוסף, נולדה וגדלה באשקלון. היא מגיעה ממשפחה דתית ולמדה באולפנת צביה בעיר. כבר בשנה האחרונה שלה ללימודים החלה מור לעלות סרטונים שלה שרה לאינסטגרם. “אנחנו משפחה שמאוד אוהבת מוזיקה וגם אמא שלי אוהבת לשיר”, מספרת מור, “המוזיקה מלווה אותנו תמיד. מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה ושומעת מוזיקה בכל הזדמנות שיש לי. מוזיקה היא כמו אוויר בשבילי”.
"אמא שלי תמיד פרגנה". מור והוריה אדווה ויוסף
ואת גם באה ממשפחה דתית. “נכון, אני באה ממשפחה דתית וגם אני מגדירה את עצמי דתיה. זה אומר שאני שומרת שבת וחגים ומאוד-מאוד מאמינה בה’. כולנו מאוד מאמינים. למזלי גם המנהל האישי שלי, רועי פרנקו, הוא כמוני והמשרד של ‘שרית הפקות’, בו אני מיוצגת לא עובד בשבת. זה היה אחד מהעקרונות שלי שעמדתי עליהם כבר בהתחלה, כי שמירת השבת מאוד חשובה לי. כך שמהבחינה הזאת אנחנו מסתדרים מצוין”.
זה אומר שאם תצטרכי להופיע בשבת, גם אם זה יהיה משהו מאוד גדול, לא תעשי את זה? “בשום מצב לא, ולא משנה בכלל מה יציעו לי”.
ואיך השירה שלך מסדרת עם העובדה שאת דתייה ממשפחה דתית? “האמת שהיו לי המון המון מחשבות לגבי זה בהתחלה, אבל זאת הדרך שבחרתי בה בסופו של דבר. אני מאמינה שכל בן אדם בוחר לעצמו את הדרך שלו. אני מאמינה שאני יכולה לעשות את זה בדרכי ולשמור על הכבוד שלי. המוזיקה היא עבורי דרך לתת מעצמי לסביבה, לשמח ולתרום מעצמי וזה מה שאני בוחרת לעשות. השבוע, למשל, הופעתי בבית-ספר לילדים עם מוגבלויות, שרתי להם ושימחתי אותם. אני חושבת שזאת מצווה לעשות דבר כזה וזה גורם לי לאושר”.
בחודשים שקדמו לקורונה לוח הזמנים של רביעי היה עמוס מאוד בעבודה, מאחוריה היו כבר שני סינגלים ‘תקרא לי מאמי’ ו’מחזיק לי את היד’, אליהם הצטרף, כאמור, לפני כשבועיים הבייבי החדש ‘כואב כמוני?’ את כולם כתב והלחין עבורה עדן חסון והפיק יעקב למאי. בין הופעות, הקלטות, צילומים וראיונות רביעי עושה במקביל גם עושה שירות לאומי בגן לחינוך מיוחד באשקלון, “אני מאוד מתחברת לילדים, הצוות מדהים. כיף לי לתרום מעצמי לעסוק גם בעשייה מהסוג הזה”, היא אומרת.
ההתחלה: אירועים משפחתיים
היא זוכרת את עצמה שרה ומופיעה מגיל צעיר מאוד, בהתחלה הייתה זו אמה שדרבנה אותה ודחפה. “בכל אירוע או מפגש של המשפחה היא הייתה לוקחת את המיקרופון ומבקשת שישמעו אותי שרה, זה קרה כל הזמן ובכל הזמנות. מיד אחר כך הייתי מוצאת את עצמי עם המיקרופון, שרה”.
זה לא הביך אותך קצת בהתחלה? “בהתחלה התביישתי. אמא שלי תמיד פרגנה לי והחמיאה לי, אבל איפשהו בתוך תוכי חששתי שהיא מעריצה אותי כי היא אמא שלי, והיא לא באמת אובייקטיבית. הרי בשביל אמא הילד שלה הוא תמיד הכי טוב בעולם”.
"כולם היו המומים". עדן חסון ומור. צילום: ענת אלטמן
אך עם הזמן החלה מור לצבור ביטחון וככל שהתגובות המפרגנות והתומכות שהיא קיבלה גדלו, כך גדלה האמונה שלה בעצמה. “גיליתי שלא רק אמא שלי חושבת שאני שרה יפה, אלא גם אנשים רבים אחרים חושבים ככה ומתחברים למוזיקה שלי” היא מספרת. בשנה שעברה, כשעוד הייתה תלמידת כיתה י”ב, אזרה מור אומץ והעלתה סרטון שלה שרה. “הייתי שרה קריוקי בחדר שלי ומצלמת את עצמי. אז בהתחלה זה בכלל לא עלה, רק שלחתי למספר חברות מאוד מצומצם. אבל הן התחילו לדרבן אותי ושכנעו אותי לעלות את הסרטונים לאינסטגרם. אז בהתחלה העליתי רק ל’סטורי’ ואנשים שראו את זה שם ביקשו ממני לעלות את זה גם לקיר”.
“ההורים שלי היו בשוק”
מור שרה בעיקר שירים של הזמר עדן חסון, אותו היא מעריכה ואוהבת מאוד. ואז באחד הסרטונים היא החליטה לתייג גם אותו, ללא שום ציפייה שהוא יגיב לה. “תמיד הערצתי אותו והערכתי אותו”, היא אומרת, “הוא זמר מדהים ומוכשר בעיני, הוא מביא סגנון וצבע אחר של מוזיקה ואני ממש ממש מתחברת אליו. אז חברות שלי אמרו לי שאני חייבת לתייג אותו באחד מהביצועים שלי ושהוא חייב לראות את זה. אז אמרתי לעצמי מה כבר יכול להיות, מקסימום הוא יראה את זה ולא יגיד כלום. לא האמנתי בחיים שזה מה שיקרה”. ומה שקרה הוא שחסון צפה בביצוע של מור, כתב לה וביקש להיפגש עימה. “בהתחלה הוא כתב לי ‘מהממת ממש ריגשת אותי’. הייתי בהלם וגם כל האנשים שהיו סביבי היו המומים שעדן חסון הגיב לי. ואז הוא כתב שהוא רוצה את המספר שלי כדי ליצור איתי קשר”.
האמנת שזה קורה? “האמת, בהתחלה חשבתי שזה אינסטגרם פיקטיבי ושעובדים עליי. אני זוכרת שנכנסתי לעמוד ממנו נשלחה ההודעה וראיתי שזה באמת עדן. בהתחלה לא עיכלתי, התרגשתי מאוד והשתגעתי בבית. מיד הראיתי להורים שלי וכולם היו בשוק, לא האמינו שדבר כזה קורה”.
מה הדין במקרה שבית המשפט קובע במפורש כי הצוות רפואי התרשל בניהול לידה, אולם הנזק ממנו סובל התינוק הוא נזק תורשתי (גנטי) ? האם בית המשפט יטיל בכל זאת על בית החולים את החובה לפצות את היולדת ?
תפקידו העיקרי של עו"ד מומחה לרשלנות רפואית לא מסתכם בהוכחת קיומה של רשלנות בטיפול הרפואי, אלא גם לשכנע את בית המשפט שקיים קשר בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם, המכונה בשפה המשפטית: "קשר סיבתי".
העדר אותו "קשר סיבתי", כפי שיפורט בדוגמא בהמשך, יכול להביא במקרים חריגים לסיטואציה בא למרות קיומה של רשלנות רפואית מובהקת, בית המשפט דוחה את התביעה ומותיר את הנפגע ללא פיצוי כספי.
תביעת רשלנות רפואית בלידת תינוק עם מחלה גנטית נדירה
התובע הגיש באמצעות הוריו תביעת רשלנות רפואית.
בכתב התביעה שכותרתו היתה רשלנות רפואית שיתוק מוחין, טענו התובעים כי בית החולים התרשל בטיפול באמו של התינוק וכי כתוצאה מהתרשלותם נולד התינוק כשהוא סובל מנזק אורגני למוח ומנכות.
בכתב התביעה נטען כי התובעת ילדה בבית החולים את בתינוק וכי בעקבות רשלנות בית החולים נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך.
התובעים צירפו חוות דעת של מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, שטען כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות כלפי האם בכך שהתעלם מתלונותיה במהלך החודש האחרון להריונה ובמחדלם גרמו לנזקים מהם סובל התינוק.
בית החולים טען כי גם אם הייתה רשלנות, מדובר במחלה גנטית נדירה שלא ניתן היה לגלותה וכי החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ וכי דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת ולכן לא כל מקרה של נזק שנגרם לתינוק, טרגי ככל שיהיה, יטיל אחריות ברשלנות רפואית.
מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט
בית המשפט נדרש להכריע האם בשל החשד לחוסר תנועות העובר עליהם התלוננה האם היה צורך להקדים את הלידה וליילד את התובע? האם היתה מצוקה עוברית בסמוך ללידה? האם נזקיו של התובע הנם כתוצאה מהמצוקה העוברית? האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי האם נזקיו של התובע הנם גנטיים ומהו היחס בין נזקי התובע על רקע האירועים שקדמו ללדת ו/או על הגורם הגנטי?
כדי לענות על השאלות הרפואיות הסבוכות בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו ובחוות דעתו נאמר באשר למהלך הלידה כי ניהול הלידה עצמה היה לקוי לכאורה מהעדר ניטור רציף והעדר אינפורמציה מסודרת בשעות האחרונות שלפני הלידה.
נוכח האמור בית המשפט קבע כי הוכח כי ניהול הלידה לא היה תקין ולא היה סביר, שכן ביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות, השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא באלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק.
בית המשפט קבע כי סביר יותר שמדובר במצוקה תת חריפה אשר יתכן והייתה לסרוגין במהלך החודש האחרון להריון.
לפיכך, באשר לקשר סיבתי אפשרי: התוצאה היתה איחור התפתחותי רב תחומי שיכולה להיות משנית להיפוקסיה – אמנם לא מאוד קשה ולא רציפה, אך משמעותית מספיק בכדי לפגוע במוח המתפתח של עובר ותינוק בלידתו, אולם על כך לא היה תיעוד רפואי.
בית המשפט הזכיר בהקשר זה, כי קיימת הלכה כי בהעדר רישום רפואי, הן בשל רישום לקוי או בשל אי שמירה עליו, נכון להכיר בקיומה של עילת תביעה בגין "נזק ראייתי" אשר עומדת לניזוק נגד בית החולים או הרופאים, שהיה מחובתם לערוך את הרישומים ולשמור עליהם.
רמת הזהירות הנדרשת מרופא בחדר לידה
בית המשפט ציין כי אם נתמקד ברמת הזהירות הנדרשת מרופא, החב חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) למטופל כי אז מה שנדרש ממנו הוא לנקוט באותם אמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, חובתו היא לנקוט באותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בהם בנסיבות העניין בגילוי של הפגם ובריפויו.
שאלת ה"קשר הסיבתי" בין הרשלנות לנזק
בית המשפט עבר לבדוק את שאלת הקשר הסיבתי, כאשר בשלב ראשון נבחנה השאלה, האם היתה מצוקה עוברית וכן כתוצאה ממה נגרמו נזקי התובע, ולאחר מכן את השאלה הנוספת, האם התובע סובל מנזק גנטי.
בית המשפט ציין כי יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע הנזק וכיוצא בהם שיקולים המבטאים את רעיון האשמה, והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות העניין.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט ציין כי נקודת המוצא לכל דיון ביחס לרשלנות רפואית הוא הכלל הידוע לפיו חובה על איש צוות רפואי לפעול במיומנות, כפי שרופא סביר או מיילדת סבירה צריכים לפעול באותם נתונים.
עם זאת, בסופו של דבר בית המשפט פסק כי מקור הנזק הוא גנטי וכי ניהול הלידה אמנם לא היה תקין, אולם אין קשר בין הרשלנות הרפואית לנזק שנגרם לתינוק, במילים אחרות לא מתקיים אותו "קשר סיבתי" בין הרשלנות לנזק שכן אופי המחלה – היותה גנטית, למעשה "ניתקה" את הקשר בין הפעולות הרשלניות של הצוות הרפואי לבין הנכות שנגרמה לתינוק שעל פי גישת בית המשפט הייתה מלכתחילה נכות "בלתי נמנעת".
למעלה מחודשיים לאחר שהופסקו הלימודים בשל משבר הקורונה ושבועיים לאחר שהחלו הלימודים בכיתות הנמוכות והגנים, הודיע ראש העירייה תומר גלאם כי עד ליום שני הקרוב תושלם חזרתם של כל תלמידי העיר אשקלון לספסל הלימודים.
כיתת לימוד. צילום: סיון מטודי
מתווה החזרה ללימודים של כל שכבות הגיל יתבצע בשני שלבים:
שלב ראשון – ביטול הקפסולות והקבוצות: ביום ראשון הקרוב, ישובו לשגרת לימודים מלאה כל גני הילדים, כיתות א'-ג' והחינוך המיוחד. כולם ילמדו יחד ללא חלוקות לקבוצות לימוד.
שלב שני – כל מערכת החינוך חוזרת: ביום שני הקרוב, יצטרפו אליהם גם תלמידי כיתות ד'-י'. היום הנוסף נועד, כך אומרים בעירייה, על מנת לאפשר לצוותים החינוכיים יום היערכות נוסף.
ההורים והתלמידים מבית הספר מקיף ב' יכולים לנשום לרווחה: רשת אמי"ת תמשיך לנהל את בית הספר גם בשנה הבאה.
למרות שהיה צורך לצאת למכרז, כעת מדובר בהמשך ניהול לשנה אחת וזאת לאחר היתר של משרד החינוך להמשיך שנה נוספת ללא מכרז וזאת בשל משבר הקורונה.
ההסכמה של הרשת להמשיך בניהול בית הספר מתקיימת לאחר הבנות אליה הגיעה הרשת עם העירייה. מה שכן, מנהל בית הספר רפי מימון לא ימשיך בתפקידו ועתיד לצאת מכרז לתפקיד זה. מיכל פלג, מנהלת החטיבה בבית הספר צפויה להתמודד לתפקיד זה.
לא ממשיך. רפאל מימון, מנהל מקיף אמי"ת ב'
אבי בן קמחי, יו"ר וועד ההורים של בית הספר מסר: "שמחתי לשמוע על המשך שיתוף הפעולה של רשת אמי"ת במקיף ב'. מהיום נשלב ידיים ביחד לקדם את ילדינו בבית הספר".
כזכור, רשת אמי"ת הודיעה לפני מספר חודשים כי היא פורשת מניהול מקיף ב' בעקבות חילוקי דעות עם העירייה.
"הבקשות לתקצוב מהעירייה להבראת בית הספר במהלך השלוש שנים הקרובות לא הסתייע, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצדנו כמו גם מצידך רפי, לשנות את המשוואה" כתבה אז הנהלת הרשת במכתב למימון וציינה: "ההבנה שאנו נשארים בתחומים רבים – לבד, לא אפשרו לנו להמשיך את עבר המשימה הגדולה והחשובה".
חברת החשמל כבר הצליחה כמה וכמה פעמים, בתואנות שונות, לדחות את השבתת יחידות יצור החשמל המזהמות בתחנת הכח רוטנברג. עתה נראה כי גם מגיפת הקורונה מנוצלת כדי להשיג דחייה נוספת שהשבתת היחידות.
בחודש פברואר 2020 המשרד להגנת הסביבה סירב לבקשת חברת החשמל לדחייה בת 8.5 חודשים בלוחות הזמנים להשבתת היחידה השלישית בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, בשל טענת החברה לסיכון לאספקת החשמל.
הארובה בתחנת הכח רוטנברג. צילום: יוסי וייס
תחת זאת, ולאור חוות דעת שהתקבלה ממשרד האנרגיה שלפיה "השבתה של יחידה 3 ברוטנברג תגרום לכך שרזרבת הייצור תרד אל מתחת לסף התכנוני המותר, באופן שיסכן את אמינות אספקת החשמל", המשרד החליט לתת לחברת החשמל אורכה בת חודשיים וחצי בלבד להשבתת יחידה 3.
בזמן זה, כך הודיע המשרד בעת הודעת הדחייה, חברת החשמל תידרש להגיש בקשה לשינוי היתר פליטה בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, וטיוטת תיקון ההיתר תפורסם להערות הציבור.
הבקשה לשינוי היתר פליטה אכן פורסמה להערות הציבור בתאריך 17 במארס 2020, ולא התקבלו הערות מן הציבור.
אתמול בתום פעילות סמויה במהלכה נאספו ראיות כנגד חשודים בעבירות אלימות, סחר בסמים, הימורים, נהיגה תחת השפעת סמים, ושהייה בלתי חוקית, עברה המשטרה לפעילות מבצעית גלויה בפיקוד מפקד מרחב לכיש.
חיפושים בבתים. צילום: דוברות המשטרה
מאות שוטרים, לוחמי מג"ב, יס"מ ויחידת כלבנים, פעלו אתמול החל משעות הבוקר המוקדמות במספר אתרים בגזרת מרחב לכיש שבתחום מחוז דרום, לרבות חיפושים, עיכובים ומעצרים של 27 חשודים המהווים עפ"י החשד מחוללי פשיעה באזור.
במסגרת המבצע, נערכו חיפושים על פי צו בית משפט ונתפס חומר החשוד כסם, כגון: 1.8 קילו קנאביס, 395 גרם חשיש, 40 גרם הרואין, 9 גרם קוקאין, לצד רכוש החשוד כגנוב ואלפי שקלים החשודים כפדיון סחר בסמים שיועברו להליך חילוט.
אבשלום יעקובי, אחד מאנשי החסד הידועים בעיר אשקלון ומדורג כמספר 5 ברשימת שס"ג, צפוי להיכנס למועצת העיר עם פרישתו של הרב יעקב אביטן. כזכור, הרב אביטן נבחר לתפקיד שר הדתות והוא ייכנס לתפקידו עם כינונה של הממשלה החדשה.
בשיחה הערב עם יעקובי הוא התבשר על המינוי של הרב אביטן ואמר: "מגיע לו, הוא אדם משכמו ומעלה. אדם מיוחד זה אדם שיודע לתת ולעזור ועושה עבור כל אדם בלי קשר למפלגה שעומדת מאחוריו. זאת שמחה גדולה עבורנו".
יעקובי, הוא איש אשר בבעלותו עסקים שונים אך ידוע כמי שייסד עמותות חסד בעיר כמו "תפארת ימין" ופועל בתחום כבר שנים רבות. בעבר הועלה שמו כמי שצפוי לכהן בתפקיד יו"ר המועצה הדתית באשקלון ובקדנציה הקודמת אף התגלע סכסוך בינו לבין חבר המועצה, אברהם עשור בשל טענות לאי קיום רוטציה. סכסוך שאף הגיע להכרעה בבית דין רבני.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
מלבד הכיסא במועצה, מתפנה גם תפקיד סגן ראש העירייה בשכר, כאשר לא מעט חברי מועצה רואים עצמם כמי שאמורים לכהן בתפקיד זה.
מועצת חכמי התורה של ש"ס בראשות הרב שלום כהן, קיבלה הערב את המלצת יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי והכריעה כי שר הדתות יהיה סגן ראש עיריית אשקלון, הרב יעקב אביטן מאשקלון.
שר הפנים אריה דרעי עם ראש העירייה תומר גלאם הרב יעקב אביטן וסגן שר האוצר יצחק כהן. צילום: דוברות עיריית אשקלון
הרב יעקב אביטן, בן 50, הנחשב לאחת הדמויות הנערצות בעיר, נולד בשנת תש"ל באשקלון. בן לרב יצחק אביטן, הרב האזורי בבאר טוביה, ולרבנית מזל אביטן. הרב אביטן למד בישיבה קטנה "אוהל משה" בבני ברק ובישיבה גדולה "קול יהודה" בבני ברק. בגיל 19 הוסמך לרבנות. הוא מכהן כרב מגיל 20, בתחילה כרב מושב בית שקמה הסמוך לאשקלון ולאחר מכן כרב המועצה האזורית חוף אשקלון.
בשנת 2013, שלושה חודשים לפני פטירתו, קרא לו הרב עובדיה יוסף והורה לו לרוץ בראש תנועת ש"ס למועצת עיריית אשקלון. הרב אביטן נבחר למועצת העיר, מונה לממונה על אגף החינוך בעירייה והמשיך לכהן במקביל כרב המועצה האזורית חוף אשקלון.
הנחיות הממשלה לאור משבר הקורונה מחייבות את העסקים המעוניינים לחזור לפעילות לעמוד בתנאים שונים, המכונים תנאי התו הסגול. מטרתם למנוע הדבקה והפצת גל שני של וירוס הקורונה ולוודא כי מתבצע מעקב אחר הנכנסים לעסק.
כך למשל, נדרשים בעלי העסקים לתעד ברישום את הנכנסים והיוצאים מהעסק, למדוד חום בכניסה ולהקפיד על כללי ההתקהלות והריחוק החברתי. עסקים רבי אינם יכולים לעמוד בכך ונדרשים להשקיע בכך זמן ומשאבים ולעתים נאלצים לא לפתוח או לפעול בציות חלקי להנחיות.
בדיוק לצורך הזה נכנסים שני פיתוחים חדשניים מיזמי העיר אשקלון:
חברת וובו-טק הוקמה על ידי אלירן סוויסה וטל מסילטי, תושבי אשקלון, ומציגה פתרון קל ופשוט לשימוש, מבוסס על הטלפון הסלולרי של לקוחות העסק. באמצעות סריקה של ברקוד המסופק על ידי החברה, מתבצע רישום אוטומטי של הנכנסים לעסק ע"ב תעודת זהות בלבד על מנת לצמצם פגיעה בפרטיות. מאגר הנתונים נותר אוטומטית, נשמר בענן ומאפשר לדעת את שעות הכניסה לעסק. בעל העסק יכול לגשת באופן מאובטח לנתונים באופן חופשי.
טל מסילתי מימין ואלירן סויסה
סמנכ"ל השיווק של החברה, טל מסילטי, אמר לנו כי: ״אנחנו גאים להיות חלק מפיתוח אשר יקל על בעלי העסקים באשקלון בישראל ובאשקלון בפרט. הדבר היחיד שהלקוח צריך לעשות זה לפתוח את המצלמה של הטלפון ללא שום אפליקציה, לסרוק את הברקוד, אוטומטית קופץ לו קישור לאתר שם הוא מכניס תעודת זהות, מספר טלפון ומפה המכשיר כבר יזכור אותו לתמיד" מסביר טל מסילתי ומוסיף "כל פעם שהוא יגיע לבית עסק שעובד איתנו הוא רק סורק את הברקוד ויכול להיכנס לחנות. זה מאפשר מעקב של הלקוחות בבית העסק וזה חוסך בכח אדם כי יש עסקים שהיו צריכים להעסיק עובד שצריך להתעסק ברישום. אנחנו עוזרים לעסקים הקטנים להתפתח ולעבור את התקופה הזו".
שכונת ברנע גדלה וגדלה, בניינים חדשים נחנכים, בנייתן של וילות חדשות מסתיימת אבל השכונה הנחשבת הגדולה ביותר באשקלון, עם כ-60 אלף תושבים נותרה מהשבוע ללא סוכנות דואר בה ניתן לשלוח חבילות או לבצע תשלומים או פעולות אחרות ממגוון הפעולות שמציעה חברת דואר ישראל.
אנשי העסקים האשקלוניים, האחים יואל והרצל דוידי רכשו את הסופר עם הסוכנות יחד והחלו להפעיל את המקום.
השבוע הגענו למקום ונוכחנו לדעת כי כמו בסוכנות הוותיקה במונטיפיורי שנסגרה מחוסר כדאיות, גם זו הגיעה לאותה מסקנה. השלט אמנם נותר בחזית בניין המרכז המסחרי ומחכה שמישהו יוריד אותו, אך כל תכולת הסניף, הדלפקים, המחשבים והמדפים כבר פונו מהמקום והסופרמרקט הצמוד גדל מעט בזכות השטח שהתפנה.
מדפי מכולת במקום עמדות סוכנות דואר.. סופר ברנע ברחוב חיים סלע. צילום: אלירם משה
"לא כלכלי להיות היום סוכן דואר. לא מכסים את ההוצאות. כל מה שאני מקבל אני משלם לעובדים. יוצא שאני לא מרוויח כלום ואפילו מפסיד" מסר לנו השבוע, מי שהפעיל את הסוכנות, איש העסקים הרצל דוידי והוסיף "היו לי שתי פגישות איתם והם לא מוכנים לשמוע, לא מוכנים לשפר את ההצעה מעבר למה שקיבלתי. הודעתי להם שאני פורש, נתתי להם שלושה חודשים וזהו, זה נגמר".
איש העסקים הרצל דוידי.
על פי נתוני דואר ישראל מידי חודש קיבלה הסוכנות כ-3000 לקוחות.
הסוכנות נסגרה ללא הודעה מוקדמת ועד היום מגיעים מידי כמה דקות תושבים בשכונה כדי לקבל את אחד משירותי חברת הדואר אך מגלים את דבר סגירת הסוכנות. כעת במקום לסור לסוכנות הדואר הקרובה למקום מגוריהם נאלצים התושבים המתוסכלים להמר באיזה מבין שבע יחידות הדואר שנותרו באשקלון יש פחות עומס בתור כששתי הסוכנויות הקרובות נמצאות או בשכונת נווה דקלים או רחוב אורט שבשכונת אפרידר.
סוכנות הדואר נסגרה והסופר התרחב. צילום: אלירם משה
"נתתי את השירות הכי טוב ודאגתי שתמיד יהיו שתי עמדות פעילות, דאגנו שהכל יהיה מתוקתק ובסוף ראיתי שאני לא מרוויח כסף" אמר דוידי והוסיף "כואב לי על מאות אנשים שבאים מידי יום לכאן, לא רציתי לסגור אבל לא היתה לי ברירה".
בימים האחרונים למרות ההנחיות מרגישים תושבים רבים בישראל כי פחת הצורך לענוד מסיכות על האף והפה אלא שבדרום העיר אשקלון ובקיבוץ זיקים המציאות היא דווקא הפוכה. בשבועות האחרונים התקבלו באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, תלונות של תושבי קיבוץ זיקים בעניין ריחות חריפים של אדי דלק.
בעקבות כך, יצאו פקחי האיגוד למקום בכדי לאתר את מקור הריח. הפקחים שסיירו בקיבוץ עצמו ולאחר מכן באזור התעשייה הדרומי של אשקלון כדי להבין מה מקור ריח הגז החריף. בהמשך הגיעו לשער הכניסה של מתחם קצא"א, חשו בריח חריף בעוצמה 5, בעל מאפיינים של דלק בדומה לריח אותו חשו כשסיירו בקיבוץ זיקים, המגיעים באופן ברור וחד משמעי מחוות המיכלים של קצא"א.
מיכל נפט במתחם קצא"א
באותו היום, כך דווח, קצא"א ביצעה פעולות טעינה במקשר ימי, שעלול להיות מקור משמעותי לפליטות לאוויר של אדי הדלק המצטברים בבטן האנייה.
הנהלת איגוד ערים לאיכות הסביבה בנפת אשקלון ביקשו מקצא"א לקבל את פירוט הפעילות במקשרים הימיים – כמו שהם מחויבים בתנאי רישיון העסק שלהם אך לפי דברי אנשי האיגוד עדיין לא התקבלה שום התייחסות לבקשתם.
עוד טוענים באיגוד כי בהתאם לתנאי רישיון העסק, נדרשת קצא"א להפעיל את המסוף הימי בהתאם לנהלים לפיהם נאסרה פעילות טעינה בנמל הימי שלה כאשר כיווני הרוח הינם בין דרום מערבית 250 מעלות לצפון מערבית 330 מעלות. קצא"א, כך מסרו השבוע באיגוד, ביצעה פעולות פריקה וטעינה בניגוד לנהלים ובכך גרמה על פי החשד ליצירת מטרדי ריח ואף לפגיעה באיכות האוויר היות ומדובר בחומרים כגון בנזן העלולים להיות מסרטנים כלפי תושבי קיבוץ זיקים.
פורקים גזים ופוגעים בתושבי אשקלון. צילום: קצא"א.
באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, ביקשו להזכיר כי כבר לפני מספר שנים הם עסקו בעמידתה של קצא"א בתנאי רישיון העסק שלה ובעקבות אותה התערבות, נדרשה קצא"א והתקינה מערכת למישוב אדים בנמל הימי. לפי המידע המצוי ברשות האיגוד, מערכת זו החלה את שלב ההרצה בחודש מאי 2018, ולמיטב ידיעת האיגוד, מערכת זו אינה פועלת באופן שגרתי על כל מתקני המסוף הימי של קצא"א.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, שוחח הבוקר עם השר לביטחון פנים היוצא, גלעד ארדן ואיחל לו הצלחה רבה בתפקידו החדש כשגריר ישראל באו"ם ובארה"ב.
בפתח הדברים הודה גלאם לשר על פעילותו למען העיר אשקלון, בשגרה ובמיוחד בעתות חירום ואמר לו: "רק לפני כחודש שיתפנו פעולה בנושא אכיפת הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות נגיף הקורונה באשקלון ואין לי ספק שהצעדים שנקטנו עשו את שלהם והביאו אותנו לתחתית רשימת הערים עם חולי קורונה בישראל".
גלעד ארדן ותומר גלאם. צילום: אשר דיין
גלאם גם הוסיף ואיחל לו הצלחה בתפקיד החדש, "אני משוכנע שגם בו אתה תעשה חיל ותשמור על האינטרסים הבינלאומיים של מדינת ישראל ביד רמה ובצורה בלתי מתפשרת. תושבי אשקלון גאים בך כמי שנולד וגדל בעיר, וכיום משמש במגוון תפקידים בכירים ומשמעותיים בישראל", אמר גלאם.
