חג השבועות ופרשת נָשֹׂא מחוברות השנה זו לזו. כמה יפה שבחג מתן תורה קוראים את מגילת רות שעיקרה גמילות חסדים. רות המואביה זכתה להיות סבתא רבה של דוד המלך וגיבורת החג בזכות חסדיה לחמותה. דמותה של רות מיוחדת – רות היא אישה המונעת מהרגש ואפשר לראות זאת בהחלטתה להישאר לצד נעמי, החלטה אשר אינה מובנת מאליה לאור הנסיבות. רות עושה כרצונה ואינה נכנעת למוסכמות חברתיות ודתיות שבוודאי היו חזקים בתקופתה, היא נחושה לדאוג לחמותה ומלמדת אותנו שיעור באומץ וחסד.
ומכאן לפרשת השבוע שעוסקת בעיקר בלוויים ומתארת את תפקידיהם השונים של משפחות שבט לוי. עבודת הקודש אינה נתונה לבחירתו של הלוי. בין אם רצה ובין אם לאו מחויב וכפוי הוא לעבודה זו . בחודש שעבר התמלאנו התרגשות כאשר חטיבות חי"ר איכותיות בצה"ל ניהלו את העיר בני ברק. זו הייתה שעה יפה של אחדות. וכמה יפה שעיר שרובה מקדשת את ההימנעות מגיוס מחבקת את החיילים.
אייל חסאן. צילום: פבל
ואגב, אחד הטיעונים המקובלים של הציבור החרדי להצדקת הימנעות תלמידי הישיבות מצבא ועבודה היא שהם בני לוי של דורנו. וכמו בני לוי שעשו את עבודת המשכן, חיו על חשבון הציבור ולא התגייסו או יצאו לשוק העבודה, כך גם תלמידי הישיבות. מעבר לכך שמשה דרש מכל שאר השבטים לצאת למלחמה "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?", טיעון זה לא תואם את המציאות מכמה טעמים – האחד, עם כל הקושי שבלימוד תורה כל היום, בני לוי לא למדו תורה כל היום אלא ביצעו עבודת כפיים קשה. ובנוסף, עבודת הלוויים כללה סיכון נורא של מוות במקרה שיגעו באחד מכלי הקודש. סכנה זו הייתה יומיומית יותר מזו של מי שיצא למלחמה. ואם שני טיעונים אלו לא מספקים נלך להצעתו של הרב יואל בן נון שפסק "הייתי קורא לבני הישיבות הקדושות להתנדב למשימות של חילוץ והצלת חיים בייחוד בשעת חירום, ובזה לזכות ולהתקרב למעלתם של בני לוי באמת". במילים פשוטות, פטור גורף לכל תלמידי הישיבות בנימוק שהם הם "בני לוי" ראוי לבחינה, לטעמי.
ומכאן, לנזירות מול איזון ולצורך בהתרחקות מקיצונית דתית. הנזיר בפרשה מבטא את אמונתו באל בהתרחקות משגרה אנושית – מראהו מיוחד (לא מסתפר), הוא מונע את עצמו מיין והנאות אחרות. התנזרות קרובה לריסון. הריסון הוא ערך חינוכי מעולה לדתיים וגם לאנשים (כמוני), שאינם דתיים: בריסון מגלים איפוק, כובשים תאוות ומאוויים, זונחים לא פעם את ה"בא לי" ומוותרים לעתים למען הזולת והחברה. לפיכך הנזירות נראית חיובית. עם זה, כפי שתראו מיד, הנזירות אינה כה זכה ומופתית.
מבלי להתייחס למניעי הנזיר וההתבלטות של מראהו התורה והגמרא דרשו ודורשים מן האדם לקחת חלק בכל תחומי החיים האנושיים הטבעיים והמקובלים – אכילה ושתייה, משפחה, קהילה ועבודה וכל היוצא באלה תוך ריסון והגבלה על חלק מהפעולות. במילים פשוטות, אין לסלק מעולם הפעילות האנושית שום תחום, מלבד העבודה הזרה. ראוי לרסן אכילה ושתייה אך לא להתנזר מהם, לא ראוי להתנזר מחיי המשפחה או הקהילה, לא ראוי להתנזר מחיי המלאכה. ראוי לפעול ולהתרסן. לא ראוי להתנזר.
גזר הדין במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, מתקרב. עד כה התקיים, דיון אחד, מתוך שניים, בשלב הטיעונים לעונש במסגרתו הגיעו עדי אופי וסיפרו בשבחם של המורשעים בתיק וזאת על מנת להביא את השופט להקל בעונשם.
ראשונת העדות בדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הייתה אוסנת אלעזרא, מי שנבחרה לתפקיד מנהלת אגף השירות בתקופת שלטון שמעוני.
אוסנת אלעזרא
היא סיפרה שמה שאפיין את העבודה תחת שמעוני היה הקשר עם התושב. “מיתגנו את הנושא של התושב הוא המרכז. עבדתי בעירייה 17 שנים”, היא העידה על עצמה, “ולראשונה בשנות עבודתי בעירייה שיניתי תפיסה שהייתה לי מתושב שהיה סוג של מטרד, לתושב שהפך למשאב. וזה בזכותו של איתמר, ששם אותו בצורה מאוד ממוקדת בכל עבודת העירייה”.
עוד היא העידה כי “היו הרבה מקרים שראש העיר הגיע למשפחה במצוקה ומכיסו האישי נתן כסף למשפחה. יש גם מקרים, כמו ברמת אשכול, שם השכונות מאוד חלשות, נושא תשתית החשמל היא מאוד רעועה. היו המון שריפות במקומות האלה. ודירות היו נשרפות מחשמל שהיה פועל בצורה לא בהתאם לסטנדרט. איתמר היה מארגן תוך יממה עובדים, והיו מגיעים לשם עם כוחות וצובעים, וזה לא במסגרת הסטנדרט הרגיל והתקציב הרגיל של עיריית אשקלון”.
“ראה לנגד עיניו את טובת התושב”
אוסנת קשרה בעדותה גם בין הרצון של שמעוני לשפר את השירות לתושב לבין זה שהוא היה מאוים בכך שציינה כי שמעוני פיתח את רצועת החוף על מנת לשפר את השירותים במקום, “בין היתר, עם מפעילי חוף הים. אחד הספקים היה גורם פלילי באשקלון, שאיתמר לא נרתע ממנו, וראה לנגד עיניו את טובת התושב”.
היא הזכירה גם את תקופת צוק איתן וסיפרה כי למרות הכאוס הגדול ביום הראשון, מה שאפיין את אותה התקופה היה הסדר והשליטה. היא סיפרה כי שמעוני התעניין בכל יום בתלונות התושבים ובדרכי הטיפול בהם וכן דאג להתאווררות שלהם, “זה מאפיין את איתמר ואת דרכו”, סיכמה.
התובעת, עו”ד הילה גבאי שאלה אותה ממתי היא עובדת באגף השירות והיא השיבה: “ממרץ אפריל 2014. אני גיסתו של היזם אלי אלעזרא”.
התובעת שאלה אותה “את מכירה את הקשרים וניגוד העניינים שהצהיר איתמר בקשר ליזם?”, אך סנגורו של שמעוני, עו”ד שרון נהרי נזעק מיד והתנגד לשאלה בטענה כי זה לא קשור לעדות האופי.
התובעת עו"ד הילה גבאי
התובעת השיבה וציינה את דו”ח מבקר המדינה שעסק במינוי של אוסנת אלעזרא לתפקיד מנהלת אגף השירות, “בגלל הקשר של העדה ליזם, גיסתו של אלי אלעזרא שהוא היזם איתו היה מצוי איתמר שמעוני בקשרים, יש קשר מאוד הדוק מבחינת ניגוד העניינים, ויש משמעות כשהעדה באה ומעידה לטובת הנאשם”, אמרה עו”ד גבאי.
השופט בני שגיא קיבל את טענת הסנגור ואמר כי אינו מתיר את השאלות בכיוון הזה, אך התובעת המשיכה באותו הקו ושאלה את אוסנת: “בקשר למועמדות שלך במכרז, מבקר המדינה קבע שתנאי הסף שלך הותאמו לכישורים שלך, ומכלול הליקויים בהליך המכרז”. השופט הגיב לכך ואמר: “אינני מתיר את השאלה. העדה אינה נמצאת בחקירת משטרה”.
“ראש עיר של פעם במאה”
אחריה עלה לעדות, יצחק בריגה, מי שהיה מנהל אגף חינוך בעירייה והיום הוא מנהל בית הספר רמב”ם. הוא הפליג בדברים על שמעוני ואמר: “אציין שאדם כזה כראש עיר, אני יכול לצפות שיהיה אחד למאה שנים, לא נתקלים בדמות כריזמטית, מובילה, יוזמת ומחוללת מהפכות. המבנה הארגוני של מערכת החינוך השתנה לחלוטין. התקבלו מכרזים של בעלי תפקיד במערכת החינוך, וכולם מקצועיים שחוללו מהפכה במערכת החינוך”.
יצחק בריגה
בריגה דיבר על השינוי בנראות מבחינת שיפוצים ובניית גני ילדים ומוסדות חינוך, “ראינו אדם נחוש, שאכפת לו מכל אזרח, אבל הכל בדרך המקצועית. זאת אומרת הוא ראה את הדברים הלכה למעשה, ומערכת החינוך יודעת לראות את הדברים הקטנים ולבנות מערכות הרבה יותר רציניות. ראינו מהפיכה עם אחוזי הזכאים לבגרות בעיר, שיפור בציוני המיצ”ב, מערכת שההורים מקבלים תשובות, דבר שלא היה בעבר”, העיד.
וזקף לזכותו של שמעוני את הארכת הצהרונים במה שסייע לראש שקט בקרב הורים עובדים. הוא דיבר על הישיבות שעסקו בנושאי חינוך, “המפגשים שאיתמר מקיים כראש עיר עם אנשי החינוך והצוות, מעלים רעיונות, יושבים בישיבות משותפות, ואיתמר הוא המוביל והיוזם. הוא קשוב, אמפטי לכולם, רואה את הדברים בצורה מאוד אחראית, ואינו נכנס לדברים המקצועיים אלא בשיתוף פעולה מגיעים להחלטות”, סיפר בריגה.
התובעת שאלה את בריגה: “הבן שלך ניהל את הקמפיין האחרון של נאשם 1?” בריגה: “כן”.
תובעת: “ולפני כן הוא היה ראש מטה הצעירים של איתמר לפני שנבחרת לתפקיד?” בריגה: “כן”.
תובעת: “הייתה ביקורת בדוח מבקר המדינה על הבחירה שלך” בריגה: “כן, אבל לא נמצא שום דבר”.
“הביא לתפקיד נשמה יתרה”
העד הבא היה עו"ד משה ג’רפי מי שאף הוא נבחר, בתקופת איתמר שמעוני, למנהל אגף ניהול מערכות עירוניות. הוא סיפר על העבודה לצד שמעוני, “הדבר שהכי בלט בעיני אצל איתמר, זה הלהט והרצון שלו לעשות טוב לעיר. עבודה הייתה ממש סביב השעון 24/7. הוא התייחס לעניין האסטרטגי ולעניין הכי קטן, באותו אופן. יצא לי לעבוד במרוצת השנים עם מקבלי החלטות וראיתי שהוא הביא לתפקיד נשמה יתרה.
עו"ד משה ג'רפי
זה בא בדברים הכי קטנים והכי גדולים. הוא רץ על הרבה מאוד פרויקטים במקביל, אם זה פיתוח רצועת החוף, הסכם הגג ב-10/15, זה הרחבה של העיר בסדר של 20 אלף יחידות בעשור וחצי. הוא דחף את קידום תכנית זו עם כל המשרדים”, העיד ג’רפי. הוא סיפר גם כי היה מקבל משמעוני טלפונים בשעות מוקדמות בבוקר ובשעות מאוחרות בלילה, “הוא חי את העיר בצורה בלתי רגילה”, אמר.
“חילק סלי מזון בעצמו”
העד הרביעי שעלה הוא הרב שמואל גרוזמן, מנכ”ל אגודת חב”ד באשקלון שסיפר כי עוד לפני ששמעוני התיישב על כיסא ראש העיר הוא היה מסייע ועוזר לקיים את אירועי בר המצווה למשפחות נזקקות שמארגנת חב”ד בעיר. הרב גרוזמן סיפר כי הליכים שנתקעו במשך עשרות שנים שוחררו תוך זמן קצר תחת שמעוני, זאת למרות ש”מדובר במי שלא תמכנו בו בבחירות”. הוא הביא לדוגמה את מערך מוסדות החינוך של חב”ד שהיו תחת מסגרות לא מפוקחות באופן רשמי, אך שמעוני דאג להכניס אותם תחת הפיקוח של ממ”ד.
הרב שמואל גרוזמן
הוא העיד כי שמעוני כראש עירייה היא קשוב ומעורב בכל הנושא של חלוקת מזון לנזקקים בחגי ישראל וסיפר כי פעם אחת “יום לפני פסח איתמר התקשר אלי ואמר שיש חמש משפחות שלא הגיעו, ושאכין את הארגזים ואני בא לקחת את זה. הוא כראש עיר הגיע למשפחות אלה ובידיו חילק את זה”.
“יואל הוא איש חסד וצנוע”
לאחר מכן החלו להעיד עדי האופי לטובתו של היזם יואל דוידי. ראשון העדים היה שמעון לוגסי, עוזרו האישי של שר הדתות ומי שעומד בראש ארגון החסד “נר דוד אבי”.
הוא העיד כי כבר למעלה משני עשורים שדוידי תומך בארגון שלו עם גישה מיוחדת שלפיה הוא לא עושה טובה לארגון בכך שהוא תורם לו אלא הארגון עושה לו טובה שהוא מקבל ממנו תרומות.
לפני כשלושה חודשים הגשימה עו”ד הילה רווח חלום. היא עשתה, אולי, את אחד הצעדים הכי משמעותיים בקריירה שלה ופתחה משרד עצמאי. זה קרה זמן קצר בלבד אחרי שסיימה את תפקידה כיועצת המשפטית של עיריית אשקלון. אבל אז הגיעה הקורונה ורווח, שרגילה תמיד לעבוד בהילוך גבוה, נאלצה בעל כורחה להוריד את הרגל מהגז. “זה דווקא בא לי טוב”, היא מפתיעה, “כשעזבתי את העירייה כולם אמרו לי לקחת חופש, לנוח ולטייל. אבל כבר למחרת פתחתי תיק ורציתי להתחיל לעבוד. המקום נכנס לשיפוצים ונפתח בדיוק ב-15.3, התאריך הידוע לשמצה. כך שיצא שהקורונה אילצה אותי לשבת ולנוח. המנוחה הזאת הייתה טובה לי, לילדים, לבית. משהו שלא היה לנו הרבה מאוד שנים בגלל העבודה שלי. אז נחתי ועבדתי קצת מהבית תוך כדי, וזה היה הרבה יותר שפוי”.
12 שנים עבדה רווח במחלקה המשפטית של עיריית אשקלון, מתוכן חמש שנים בתפקיד המשפטי הבכיר. למרות שחמש השנים הללו היו סוערות ומלאות תהפוכות בעיר בכלל ובעירייה בפרט, הרהורי העזיבה של רווח את התפקיד החלו לנקר בה דווקא עם תום מערכת הבחירות המוניציפלית האחרונה. “עברתי קדנציה מעניינת ומאתגרת ואמרתי לעצמי שזהו, כשהיא תסתיים גם אני אסיים”.
"הוא גם חבר שלי". תומר גלאם והילה רווח
כי מיצית? “לא, אני לא אוהבת להשתמש במילה הזאת כי אני לא חושבת שאפשר למצות תפקיד כזה, כל הזמן יש אתגרים חדשים. אז אין כאן עניין של מיצוי, אבל יש פה עניין של זהו, הגיע הזמן ללכת לשלב הבא. והרגשתי שבגיל שלי ובתקופה שבה אני נמצאת בחיים שלי זאת הנקודה הנכונה. הרגשתי עכשיו אני עם כוחות להתחיל משהו חדש וללכת לדרך חדשה ועצמאית”.
דובר על כך שהעזיבה שלך הייתה על רקע יחסים עכורים עם מנכ”לית העירייה אירית נתן. “בין כל יועץ משפטי ומנכ”ל יש עליות ומורדות. זה טבעי ולגיטימי ואם זה לא קורה, זה לא טבעי. זה לא נבע משם, זאת החלטה שקיבלתי בגלל שהגעתי לנקודה שבה החלטתי שזה הזמן הנכון בשבילי לעשות את הצעד הזה. לא היה שם שום דבר קיצוני אחר”.
"לא לקחתי חופש". רווח. צילום: עדי תשובה
איך הגיב ראש העירייה לעזיבה שלך? “בסוף הוא הבין אותי, כיבד את ההחלטה שלי תמך בי. אנחנו בקשר טוב ואני עוזרת להם כשצריך. אין יועץ משפטי עדיין אז הם צריכים קצת עזרה ואני פה בשבילם והכל בסדר”.
איך בכלל הייתה העבודה מול תומר גלאם? “תומר הוא גם חבר שלי. אז היה נוח לעבוד מולו, מישהו שהכרתי קודם, עברנו כברת דרך וחווינו יחד דברים. היה נוח שהוא זה שעומד בראש ואיתו צריך להמשיך לממש את החזון”.
"עליות ומורדות". רווח (משמאל) והמנכ"לית אירית נתן
למרות זאת, בבחירות האחרונות היו מי שטענו כי היא דווקא תומכת ביריבו איתמר שמעוני. “זה הצחיק אותי”, היא אומרת, “אני אפילו לא במקום של להתייחס לזה, כי אלה שטויות. מי שמכיר אותי לא היה מעלה בדעתו להגיד דבר כזה. היו טענות כאלה מצד המקורבים של תומר, אבל אני גם יודעת שתומר בעצמו ידע את האמת. אני ממש לא פועלת ולא פעלתי לטובת אף אחד. בכל תקופת בחירות התפקיד של הלשכה המשפטית הוא מאוד משמעותי, ועברתי מספיק תקופות כאלה. תמיד הייתי אחראית על השילוט בחירות, שזה הכי מלוכלך שיש וכל מי שהתנהל מולי בתקופות האלה ראה שאין לי משוא פנים, אני פועלת בהתאם לחוק”.
“מרגישה פספוס”
רווח (44) נשואה לרונן ואמא לשלושה ילדים (15,13.5,11.5). היא נולדה בחולון, אבל הגיע להתגורר בעיר כשהייתה רק בת 3 “כך שאני מגדירה את עצמי לגמרי אשקלונית”, היא אומרת. אביה, דוד גבאי, היה במשך שנים רבות קבלן חשמל שעבד באופן עצמאי. אימה גידלה את הילדים וכשאלה גדלו היא פתחה משפחתון בביתה. היא גדלה במשפחה דתית והתחנכה במסגרות דתיות ובנערותה, הוריה התחזקו עוד יותר ונהיו חרדים. את לימודי התיכון שלה סיימה בהצטיינות בבית הספר רוגוזין בעיר.
משפחת רווח בהרכב מלא
ואיך את מגדירה את עצמך? “אני לא. כמי שגדלה בבית דתי מאוד, קשה לי להגדיר את עצמית חילונית, אז אני פחות מתעסקת בהגדרות. אני מאמינה בדרך שלי ושומרת בדרך שלי”.
זאת גם הסיבה שלא התגייסת לצבא? “נכון. אבא שלי ביקש שלא אתגייס, זה היה לו מאוד חשוב. אני רציתי להתגייס מאוד-מאוד. אני חושבת שאם הייתי נלחמת אבא בסופו של דבר היה מקבל, אבל העדפתי לכבד את מה שהוא ביקש. כך שבסופו של דבר זה לא משהו שעורר ויכוח בבית, תמיד הייתי ילדה טובה שמקשיבה להורים”.
אני עדיין שומעת נימה של פספוס? “נכון, עד היום אני מרגישה פספוס. מההיכרות שלי עם עצמי אני יודעת שזאת מסגרת שבה הייתי תורמת המון וממצה את עצמי עד הסוף. בטוח שהייתי הופכת להיות קצינה בתפקיד משמעותי”.
“טראומות לא פשוטות”
החלופה של רווח לשירות הצבאי הייתה שירות לאומי, אותו היא עשתה במשך שנתיים בבית החולים ‘הדסה עין כרם’ בירושלים. והייתה זו עבורה תקופה מעצבת ומשמעותית לא פחות. “בשלב הראשון היה לי חשוב לעשות את השירות מחוץ לבית, לצאת מהכנפיים שלי ההורים, להיות עצמאית ולעשות משהו משמעותי. אני גם מאוד אוהבת את ירושלים, כך יצא שהגעתי ל’הדסה’” היא מספרת.
התקופה היא אמצע שנות ה-90, כשהבירה בוערת עם מחבלים מתאבדים שמתפוצצים באוטובוסים. “תקופת הפיגועים”, כפי שנהוג לכנות את השנים הקשות שידעה אז המדינה. ורווח, בסך הכל נערה צעירה בת 18, עדה יום-יום למראות הקשים של ההרוגים והפצועים. את השנה הראשונה בשירות היא עשתה בחדר המיון ובשנה השנייה עברה ליחידת הטראומה החדשה שנפתחה אז בבית החולים, בניהולו של פרופ’ אבי ריבקינד הידוע.
פרופ' אבי ריבקינד. צילום: דניאל בר און / ג'יני
איך התמודדת עם השירות הכל כך מורכב הזה? “בזמן אמת תפקדתי. הוכחתי את עצמי מהר מאוד ונתנו לי עוד ועוד סמכויות. הייתה עליי אחריות גדולה מאוד. גם העובדה שסמכו עליי גרמה לי להיות בטוחה עוד יותר ביכולות שלי. זה היה, לכאורה, ‘רק’ שירות לאומי שאמור להיות מצומצם יחסית, אבל אני פרצתי גבולות ועשיתי הרבה מעבר. באותה זמן לא הרגשתי שום קושי רגשי או נפשי”.
יש איזה אירוע שאת זוכרת במיוחד? “כן, דווקא לא מפיגוע. הייתה ילדה בת 4 שהגיעה לבית החולים אחרי תאונת דרכים, היא הייתה ללא רוח חיים. במקביל אירע פיגוע והצוות היה עסוק בלקלוט את הפצועים ולטפל בהם. מישהו היה צריך להכין את הילדה, לפני שהוריה יבואו להיפרד ממנה. היא הייתה במצב שאי אפשר היה לתת להורים לראות, היה צריך לשטוף אותו ולסדר את הבגדים שלה. הבנתי שמי שצריך לעשות את זה זאת אני. המראה שלה ובכלל האירוע הזה ליוו אותי הרבה מאוד זמן”.
עו"ד הילה רווח. צילום: עדי תשובה
את עדיין ‘סוחבת’ שאריות של זה? “לא, לא. לשמחתי ממש לא. הצלחתי לטפל בזה בצורה ממש טובה ואין לי סיוטים וחרדות כבר הרבה מאוד זמן. זאת הייתה תקופה בהחלט לא פשוטה, אבל גם מעצבת. חיזק אותי מאוד לדעת שאני יכולה להתמודד ולהתגבר על טראומות מאוד לא פשוטות”.
מה למדת על עצמך מהתקופה ההיא? “שאני חזקה הרבה מעבר למה שחשבתי ושאפשר לסמוך עליי. שאני רק נראית שברירית וחייכנית, אבל אני יודעת להתמודד עם סיטואציות מורכבות. זאת תקופה שהשפיעה הרבה מאוד על מי שאני היום ועיצבה אותי”.
טופס “מקורבים” ריק
למרות המורכבות, השירות של רווח עבר על מי מנוחות ומיד אחריו היא טסה למספר חודשים לארצות-הברית ל’טיול אחרי צבא’. כששבה ארצה החלה לעבוד אצל אחיה הגדול סמי, שהייתה לו חברה לעבודות חשמל ופיתוח בשדרות. שני דברים חשובים ומרכזיים קרו לה במהלך עבודה שם, היא הכירה את רונן, מי שיהפוך לבעלה ואבי ילדיה ונחשפה לתחום המשפטים, שיהפוך לקריירת חייה. “האמת שיש לי שלושה אחים גדולים שלמדו משפטים, כך שזה משהו שתמיד היה בבית. לאבא שלי תמיד היה חלום שנלמד כולנו משפטים ונפתח משרד גדול ומשותף. והנה, הגשמנו לו אותו, כל אחד בדרכו. כשעבדתי אצל סמי טיפלתי לו במכרזים וכך נחשפתי לתחום שמאוד עניין אותי”.
תוך זמן קצר נרשמה רווח ללימודי משפטים ובמקביל החלה לעבוד אצל אחיה, עו”ד יוסף גבאי.
"לא הסתובבתי בחוגים שלו". רווח ואיתמר שמעוני
למה דווקא בתחום האזרחי? “פלילי לא התאים לי, צריך אופי מאוד מיוחד בשביל זה. באופן כללי קשה לי רגשית ונפשית עם דיני נפשות, לחרוץ גורלות. התחום האזרחי הוא אחר ויותר קל במובן הזה. התחום הציבורי בכלל תמיד משך אותי. זה משפטים עם ערך מוסף, כי אתה עושה לטובות הציבור. זה לא רק עו”ד שמייצג לקוח, בפרט כשאתה מייצג רשות. אני נבוכה להשתמש במילה ‘שליחות’, כי היא גדולה כזאת, אבל זאת באמת הרגשת שליחות, כשמייצגים את הציבור ועושים למענו. זאת לא קלישאה”.
במהלך לימודיה היא נישאה לרונן וזמן קצר לאחר שסיימה את בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין היא החלה לעבוד אצל עו”ד סער רשף. במקביל נולדו לה שני ילדים צפופים ונראה היה שרווח הגיעה לנחלה. “היה לי נוח. עבדתי עד שלוש וחצי והייתי כל כולי עם הילדים ולמענם”, היא מספרת, “המשרד של סער נתן, בין היתר, שירותים לעירייה אשקלון ואני התחלתי להכיר את כל מה שקורה ברשות. ואז חבר סיפר לי שיצא מכרז לתפקיד בלשכה המשפטית בעיריית אשקלון והחלטתי ללכת על זה”.
מה משך אותך בתפקיד? “העיסוק הציבורי עניין אותי. יצא לי לייצג את העירייה כעורכת דין חיצונית, כשעבדתי אצל סער והרגשתי שיש בזה סיפוק מסוג אחר. יש כאן עשייה שבה אתה רואה תהליך, איך דברים מתפתחים ובסוף גם יוצאים לפועל. ושוב, כמו שאמרתי, הרגשתי שזו שליחות”.
"העיסוק הציבורי הוא שליחות". רווח. צילום: עדי תשובה
חשבת שתקבלי את התפקיד? (צוחקת) “ממש, ממש לא. היו כאלה שאמרו לי שלא שווה להתאמץ ולהגיש מועמדות כי הכל בעירייה ‘תפור’. לא הכרתי אף אחד בעירייה, אני חושבת שהייתי היחידה שטופס ה’מקורבים’ שלה נשאר ריק לחלוטין. ולמרות זאת החלטתי לנסות ולגשת ובסוף גם התקבלתי, לשמחתי”.
היה זה בשנת 2007, כשרוני מהצרי כיהן כראש העירייה ורווח החלה לעבוד כעורכת דין ותובעת עירונית במחלקה המשפטית. “אני באתי מהתחום הפרטי ואני רגילה ש’זמן זה כסף’. הגעתי וגיליתי פער גדול מאוד, שנבע מכך שהרבה זמן לא אישרו תקן והיה היעדר כוח אדם. אז מיד הכנסתי הילוך גבוה והתחלתי לעבוד והכנסתי רוח חדשה ורעננה למחלקה. בהמשך, הצלחתי לייעל תהליכי עבודה בכל תחום שבו נגעתי”.
ומבחינה מקצועית איך דברים עבדו? “מבחינה מקצועית התרשמתי מיד מאוד לטובה. מצאתי אנשים מקצועיים, שלמדתי מהם המון וכל הזמן”.
“לא הייתי בברנז’ה”
רווח המשיכה באותו התפקיד גם לאחר סיום כהונתו של רוני מהצרי ולאחר מכן בכל תקופת כהונתו של בני וקנין. לאחר היבחרו של איתמר שמעוני ועם פרישתו של היועץ המשפטי, עו”ד איתן צוריאל, יצא המכרז לתפקיד הנחשק והיא החליטה לנסות את מזלה. “האמת, שבהתחלה שקלתי להתמודד לתפקיד רק כדי לייצר לעצמי בעתיד אופק קידום”, היא מספרת, “זאת מאחר ואני לא מחוברת פוליטית, לא הכרתי אז לא את איתמר ולא את חיים סופר”.
החליפה אותו. רווח ועו"ד איתן צוריאל
לדבריה מי ששכנע אותה לקפוץ למים ולהתמודד לתפקיד היה, דווקא, תומר גלאם שהיה אז ממלא המקום של שמעוני. היא החליטה לנסות בכל זאת וניגשה לתפקיד יחד עם 11 מועמדים נוספים, רבים מהם בעלי ניסיון וותק גדול יותר משלה ובהם שני שמות לפחות ש”סומנו” כמובילים. בסופו של ההליך הייתה זו רווח שזכתה בתפקיד. הבחירה בה לוותה בהרמת גבות ונטען אז כי היא תפסה את מקומם של טובים ומנוסים יותר כי שמעוני חיפש עורכת דין צעירה, כזאת שאפשר להכתיב לה.
איך הרגשת עם הביקורת הזאת? “צחקתי. היה איזה אירוע לפני שהתפרסם המכרז שדווקא הוכיח אחרת, שאני מתנהלת ללא מורא. היה מכרז למכירת מגרש ואני, במסגרת התפקיד, טיפלתי במכרז הזה. שתי ההצעות הגבוהות ביותר במכרז היו: אחת של 18 מיליון שקלים והשנייה של 15 מיליון שקלים. הערבות הבנקאית של ההצעה הגבוהה יותר הייתה פגומה, בהנהלת העירייה מאוד מאוד רצו שההצעה הגבוה עם הערבות הפגומה תתקבל כדי שלקופת העירייה ייכנס הרבה יותר כסף. אני לא הסכמתי לכתוב חוות דעת שהיא בניגוד לפסיקת בית המשפט. לקחתי בחשבון שאם אעמוד איתנה ואגיד שאני לא מוכנה להוציא תחת ידי חוות דעת לא נכונה זה עלול אולי ‘לעלות’ לי, אבל לא הייתי מוכנה להתפשר והלכתי עם האמת שלי. מספר חודשים אחר כך זכיתי בתפקיד. זה רק סיפור אחד קטן. אז הצחיק אותי שחשבו שאני נבחרתי כי אני את שאפשר להכתיב לה. הוכחתי מספר פעמים שאני לא, אבל את זה המבקרים לא ידעו”.
"ראיתי את עצמי כגורם מקצועי נטו". רווח כיועצת המשפטית של עיריית אשקלון
למה לא יצאת להגן על שמך הטוב? “זה לא באופי שלי להתראיין ולהגיד את ה’אני מאמין’ שלי, למרות שכל הזמן חיפשו אותי ורצו לשמוע את תגובתי. אני לא האמנתי בשיווק הזה, ראיתי את עצמי כגורם מקצועי נטו. אני עושה את העבודה שלי ללא משוא פנים ומה שעניין אותי זה רק העיר והתושבים, זהו. אני הייתי נאמנה לתפקיד”.
איך הייתה העבודה תחת שמעוני? “מאתגרת. הוא הגיע עם המון כוחות ורצון להפוך את העיר, כך שהעבודה הייתה מאוד קשה מבחינת השעות והדרישות ועבדנו מסביב לשעון, אבל בסוף היה מאוד מעניין”.
שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין הודיע לפני שעה קלה כי בכוונתו למנות את פרופ' חזי לוי למנכ"ל המשרד. זאת בכפוף לאישור הממשלה. הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון שהציב לעצמו אדלשטיין עם כניסתו לתפקיד – מינוי מנכ"ל מקצועי.
השר יולי אדלשטיין ומשה בר סימן טוב. צילום: משרד הבריאות
תא"ל (במיל') פרופ' לוי (64), נשוי לרבקה, אב לשלושה ילדים וסב לנכדה. נולד להורים ילידי עיראק. שימש כקצין רפואה ראשי עד לשנת 2007. לאחר מכן מונה לסמנכ"ל בכיר וראש מינהל רפואה במשרד הבריאות. בשנת 2012 נבחר לשמש כמנהל בית החולים ברזילי באשקלון, ובשנת 2018 הוענק אות מפעל חיים מטעם שר הבריאות לעוסקים במקצועות הבריאות.
לוי, מומחה לכירורגיה, השתתף במלחמת לבנון הראשונה ולאחר מכן עמד בראש משלחת לסיוע הומניטרי של צה"ל לקוסובו והשתתף במשלחות רפואיות לסיוע הומניטרי בזאיר, קניה, מקדוניה, טורקיה ורואנדה. כקצין רפואה ראשי בנה מחדש את משק הציוד הרפואי בצה"ל.
פרופ' חזי לוי עם המנכ"ל בר סימן טוב וראש הממשלה. צילום: אורי קריספין
"פרויקט חייו" של פרופ' לוי היה הקמת חדר המיון, בית חולים קרקעי וחדרי ניתוח הממוגנים של ברזילי הנחשבים כיום לאחד הממוגנים והטכנולוגיים ביותר בעולם.
המאבק על בית הכנסת בשכונת אגמים עולה מדרגה. בשבועות האחרונים אירעו חיכוכים בין אנשי הרב גלעד בן ברוך ואנשי חב"ד בשכונת אגמים על רקע מאבק השליטה במבנה בית הכנסת. המאבקים הגיעו השבוע לשיא כאשר המשטרה התערבה ופינתה את המתפללים מהמקום.
גורמים מטעם חב"ד טוענים כי המבנה מגיע להם על רקע פעילותם בשכונה, אך לדבריהם ראש העירייה הבטיח את המבנה לרב גלעד בן ברוך על רקע תמיכתו בבחירות.
חסימה של הכניסה שבוצעה על ידי אחת הקבוצות
למרות שהתקיימו שיחות בין הרב לוי פלס מחב"ד לבין הרב גלעד, נדמה כי העובדות שקבעו אנשי חב“ד בשטח על ידי כניסה לבית הכנסת עצמו וקיום תפילות בו, גרמו לרב גלעד בן ברוך להחריף את הטון נגדם.
בהודעה שפורסמה ביום מטעם הרב הוא הודיע על פתיחת בית הכנסת ואף העניק לו שם – "משכן מוהר"ן" על שם רבי נחמן מברסלב.
בית הכנסת ברחוב מפל התנור באגמים. מי יפעיל אותו. צילום: אלירם משה
"בימים הקרובים ואי"ה יפתח בגיל ורון, בית הכנסת המרכזי בשכונתנו אגמים המאחד בתוכו את כל תושבי השכונה, נשים וגברים, מבוגרים וילדים, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים וכל אדם באשר הוא מתוך מאור פנים חרדת קודש ויחס אישי וחם", נכתב בהודעה מטעם הרב.
עוד נטען בהודעה כי כבר 18 שנים שהוא וחסידיו נודדים בין שכונות העיר תוך הבטחות מצד ארבעה ראשי עירייה.
אמנם בהודעה נכתב כי ישנה תקווה שהעירייה תמצא מקום הולם לאנשי חב"ד אשר נמצאים "בעשרות מוקדים בעיר אשקלון", אך יחד עם זאת בהתייחסו להתנהלות בשכונת אגמים נכתב מטעם הרב כי "עם זאת לא נסבול כל מעשה אלימות ואיומים בטענת כל אלים גבר, בתקופה האחרונה בו בתי הכנסת נסגרו, ולא נתנו אישורים להתפלל ברבים, הגיעו מחרחרי ריב שוודאי ששם אותו מוסד קדוש לא קרוי עליהם, ושם רבם האדמו"ר הטהור והחסיד האמיתי לא מול עיניהם, וניסו לקבל לידם את השליטה בית הכנסת ללא כל אישור מאף גורם מוסמך בעיריית אשקלון והמוסדות השונים המוסמכים, תוך שימוש בזרוע, ובאופן לא חוקי, ובשל כך נאלצו השבוע להתפנות על ידי פקחי עיריית אשקלון".
במהלך פעילות יזומה של בלשי משטרת ישראל בוצע אתמול לפנות בוקר חיפוש על פי צו בית משפט בדירת החשוד בסחר בסמים באשקלון.
במהלך החיפוש נתפס בדירה גוש של סם מסוכן מסוג קריסטל במשקל של 31.5 גרם ברוטו, משקלים, שקיות, כלי פריצה, מכשירי קשר וכסף מזומן.
31.5 גרם קריסטל זה הרבה מאוד. צילום: דוברות המשטרה
החשוד, בשנות ה-30 לחייו, נעצר ונלקח לחקירה בתחנת המשטרה.
אתמול הוא הובא לדיון בבית משפט השלום באשקלון ומעצרו הוארך ביומיים כדי לאפשר לחוקרים למצות את החקירה.
החקירה נמשכת.
משטרת ישראל תמשיך להפעיל מגוון אמצעים ויכולות מבצעיות ומודיעיניות, במטרה להילחם בתופעות פשיעה חמורות, וסיכול של הפצת סמים מסוכנים על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ובטוחה לאזרחים שומרי החוק ולמצות את הדין עם מבצעי העבירה.
חג השבועות כבר כאן, היום (רביעי) וביום חמישי תקיים עיריית אשקלון הפנינג שבועות חגיגי ומפנק במיוחד במסגרתו יוצבו מתחמים באווירת החג בעשרה מוקדים ברחבי העיר בליווי מוסיקה מהנה וקירות צילום ממותגים לכל המשפחה.
הפנינג שבועות. צילום: דוברות העירייה
בכל מתחם יחולקו לתושבים מארזים, ללא תשלום, הכוללים חוברת מתכונים של מיס פטל עם רעיונות מתוקים לשולחן החג ומגש אלומיניום בצורת לב לעוגות שיכילו את מאכלי החג.
"אנחנו שמחים לחדש את שגרת השמחה בעיר ומתרגשים להזמין אתכם להפנינג שבועות הגדול שלנו שיגיע היישר אל התושבים בשכונות השונות בעיר" אמר ראש העירייה, תומר גלאם והוסיף "יחד נחזור לחגוג את החגים בצורה בטוחה, בריאה ומהנה".
עיריית אשקלון משדרגת את השירות לתושב: כחלק מתכנית הדיגיטציה שמוביל אגף מערכות מידע וחדשנות בעירייה הטמיע האגף הפעלת שירות תמיכה בווידאו בסיוע חברת 'קרביין' אשר תספק את הטכנולוגיה הייחודית.
המערכת יעילה במיוחד בעת מתן תמיכה לאוכלוסיות מבוגרות ולבעלי מוגבלויות בכך שהיא מספקת תצפית חזותית נוחה ומהירה.
היתרון במתן שירותי תמיכה בווידאו היא היכולת של המוקדן לאמוד מרחוק את פרטי הפנייה ואף לפתור אותם ללא צורך בהמתנה להגעת נציג פרונטלי. בזכות פלטפורמה מתקדמת זו, צופים בעירייה כי יבוצע שיפור ניכר ביכולת לספק שירות לתושבי העיר וכן בהתאמת המענה העירוני לשירותים המסופקים בערים מרכזיות בארץ ובעולם.
עיריית אשקלון הגישה לאחרונה בקשה לקחת חלק בפרויקט האנרגיה הסולארית הגדול בישראל, להטמעת מערכות אנרגיה סולאריות בשטחה, במסגרת קרן התמיכות של מפעל הפיס. מדובר בסך כולל של 4 מבני ציבור בעלי שטח גג פנוי, ביניהם מבני חינוך ומרכזים קהילתיים בעיר. המערכות יותקנו בכ-6200 מ"ר של גגות, שעל פי ההערכות צפויים להפיק כ-0.7 מגה וואט חשמל "ירוק" לשנה.
משרד האנרגיה, מפעל הפיס והשלטון המקומי, השיקו תכנית להאצת הטמעת אנרגיה סולארית ברשויות המקומיות. בהתאם לתכנית, הקים מפעל הפיס קרן תמיכה המעניקה לרשויות מקומיות הלוואות בריבית נמוכה במיוחד, עבור התקנת מערכות ייצור אנרגיה סולארית על גגות מבני ציבור, אשר תוחזר במשך כ-7 שנים. מערכות אלה ייצרו עבור הרשויות המקומיות אנרגיה ירוקה, חיסכון בהוצאות החשמל וכן יגבירו את ההתייעלות באנרגיה.
תאים פוטו וולטאים לייצור חשמל ירוק. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
אגף הקצאות במפעל הפיס מוביל את ניהול הקרן, כולל פיתוח מודל עסקי לרשויות בשיתוף עם משרד האנרגיה, שגם ילווה מקצועית את פעילות הקרן ביישום התכנית יחד עם מרכז השלטון המקומי, שיהיה אמון על הקשר השוטף והליווי בתחום אל מול הרשויות המקומיות.
עיריית אשקלון היא אחת מתוך 141 רשויות ברחבי הארץ שהגישו בקשה להשתתף בפרויקט. מדובר בסך כולל של כ-1240 מבנים, בעלי שטח גג פנוי וביניהם: בתי ספר, מבני מועצה, מרפאות, מעונות יום, מתנ"סים, קאנטרי קלאב ועוד. בסך הכל כמיליון מ"ר שיוקצו לייצור אנרגיה סולארית, שעל פי הערכות צפויות להפיק כ-116 מגה ואט חשמל "ירוק" לשנה.
"צאיג תקשורת", בבעלותו של איש התקשורת רועי צאיג, תנהל את האסטרטגיה התקשורתית של התאחדות מעונות היום הפרטיים. צאיג נבחר לנהל את התיק בתקופה מאתגרת בה הגנים הפרטיים חוו משבר עמוק בעקבות תקופת הקורונה.
צאיג בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת בר אילן, בעל למעלה מ-13 שנות ניסיון בתחום התקשורת. רבים זוכרים אותו באשקלון ככתב מוניציפלי בעיתון "זמן הדרום". בהמשך הוא עבד כדובר עיריית בת-ים, ובימים אלה הוא משמש גם כשדר ספורט ברדיו דרום.
בשנת 2014 הקים צאיג משרד האסטרטגיה ויחסי הציבור ומאז צבר ניסיון רב בתחומים רבים ביניהם תחום החינוך והתחום המשפטי.
המציאות הנפיצה בין ישראל לארגוני המחבלים ברצועת עזה וסבבי הלחימה החוזרים ונשנים הפכו את גזרת הדרום לגזרה הפעילה ביותר גם של פיקוד העורף. בשלוש השנים האחרונות פי שפיקד על המחוז הדרומי בפיקוד העורף הוא אל"ם יוסי כהן, שמסיים בימים אלה את תפקידו.
במהלך השבוע נפרד אל"ם כהן ממספר רשויות במחוז הדרום לקראת סיום תפקידו.
טקס הפרידה ממפקד מחוז הדרום בפקידו העורף אל"ם יוסי כהן. צילום: סיוון מטודי
מלבד פגישה בלשכת ראש עיריית אשקלון תומר גלאם הוא ערך סבב נרחב של פגישות פרידה דומות גם באשדוד, בבאר טוביה, בקריית מלאכי, בקריית גת, במועצה אזורית לכיש , במועצה אזורית חוף אשקלון, במועצה אזורית יואב, בגן יבנה ובזירת דרום של חיל הים.
בשלוש השנים האלה ליווה כהן, תושב כפר מימון, את רשויות הדרום במצבי חירום השונים ביניהם הסלמות, הפרחות בלוני תבערה וגם לאחרונה את הלחימה בהתפרצות נגיף הקורונה.
בית התפילה היהודי נחשב מאז ומעולם כמקום שמאחד, מלכד, משרה שלום ואחווה ומחדד את האמונה כי יהודים הם למעשה אחים על אף השוני שלעתים קיים ביניהם.
מה שקורה בימים האחרונים במבנה שמיועד להיות בית כנסת בשכונת אגמים הוא בינתיים רחוק מלהיות מאחד ומקרב.
עד עתה הקימה העירייה בשכונה החדשה שלושה בתי כנסת: האחד מופעל על ידי עמותה המזוהה עם הרב יאשיהו פינטו, השני על ידי עמותה המזוהה עם הרב יצחק ברדה. המבנה השלישי ממוקם ברחוב 'מפל התנור' שבמזרח השכונה, בנייתו כמעט הסתיימה ובשל חוסר הקצאה של העירייה מתנהל עליו בימים אלה מאבק בין שתי חסידויות.
חסימה של הכניסה שבוצעה על ידי אחת הקבוצות
לפני כחודש ימים החלו קבוצת מחסידי חב"ד תושבי השכונה יחד עם עוד עשרות מתפללים שאינם מזוהים עם חב"ד להתפלל במבנה. החסידים הכניסו ציוד למקום, שולחנות, כיסאות, ארון קודש, ספריות וסידורים והחלו לקיים במקום את כל התפילות בימי חול וגם בשבת. המקום, כך כבר הם קוראים לו נקרא בית חב"ד – אגמים.
אלא שמסתבר שדעתם של חסידים אחרים אינה נוחה עם תקיעת היתד של חב"ד בשכונה. אתמול הגיעו תלמידיו של הרב גלעד בן ברוך המזוהה עם חסידות ברסלב ונכנסו למקום על אף שהדלת היתה נעולה. כשהגיעו המתפללים לתפילת המנחה הם מצאו אותם בתוך אולם בית הכנסת ומסרבים לצאת.
השוטרים בפתח בית הכנסת לאחר שהוציאו את המתפללים. צילום: באדיבות המתפללים
במהלך תפילת הלחש בתפילת מנחה, כך טוענים המתפללים, אחד מתלמידי הרב בן ברוך החל להפריע למהלך התפילה. העימותים במהלך הערב, יש לציין, לא הגיעו לכדי אלימות פיזית או מילולית אבל עצם הגעת צוות של שוטרים הגיעו למקום המחישה עד כמה הצדדים אינם קרובים להסכמות. השוטרים ביקשו מהמתפללים לצאת מהמבנה וביקשו מאנשי חב"ד לנעול את המקום.
על סלע המחלוקת: מי מבין שתי החסידויות תקבל לידיה את הפעלת המקום. בעירייה עדיין לא התקבלה החלטה, מאחר והדבר אמור לעבור הליך ששל ועדת הקצאות שתחליט למי להעניק את המבנה וזה אולי מה שגרם לתלמידים של הרב בן ברוך להגיע למקום ולהפגין בצורה לא אלימה את המחדל, לדבריהם, שמאפשר לחב"ד להיכנס למקום מבלי שקיבלו אותו בצורה חוקית.
"העירייה החליטה שלא יקרה שום דבר במקום. עוד לא החליטו למי להקצות וכשיחליטו להקצות אז יאללה קדימה: או לרב גלעד או לחב"ד. חב"ד השתלטו על המבנה בלי ועדת הקצאות בלי כלום, עשו לעצמם דין ותפסו חזקה במבנה. לחב"ד יש מספיק מבנים בעיר, הבטיחו את זה לרב גלעד כמו שהבטיחו את זה גם להם ומה שיחליטו שיחליטו, אבל שיחליטו", מסר היום אלון טרמצ'י מאנשי הרב גלעד בן ברוך באשקלון והוסיף: "המצב הזה לא יכול להימשך. אם יחליטו שרוצים להקצות את זה לחב"ד אז 'אהלן וסהלן'. אנחנו לא עבריינים, לא מסיגי גבול ולא רוצים לתפוס חזקה בכח. אין סיטואציה כזו. אבל אם מישהו בא ועושה דין על דעת עצמו זה לא בסדר. זו הנקודה. אם יש חוק הוא חוק לכולם. ברגע שתהיה החלטה של ועדת ההקצאות אז מי שיקבל אותו שיקבל אותו כדין".
במקרה בו עובד המועסק במקום עם חומרים מסוכנים מפתח מחלה, לא פשוט לדעת בוודאות האם הסיבה נובעת ממקום עבודתו. כיצד נוכל לדעת בדיעבד מתי החלה המחלה ובאיזה מקום היא התפתחה אצל עובד שעבד במספר מקומות עבודה לאורך השנים? לשאלה מתי "התחילה" מחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה חשיבות רבה כפי שיפורט בהמשך, אך נתחיל בהבנת המושגים הבסיסיים:
מהי "מחלת מקצוע"?
בניגוד לתאונות "רגילות" בעבודה, כגון תאונת עבודה נפילה מגובה, תאונה עם מכונה בעבודה, החלקה על רצפה רטובה וכו', מחלת מקצוע היא רשימה סגורה של מחלות שהופעתן או התפתחותן קשורה או נגרמה עקב העבודה, כלומר, מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה מתוך רשימה מוגדרת של מחלות.
איך מוכיחים מחלת מקצוע?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונה בעבודה או כמחלת מקצוע. על מנת להכריע בשאלה האם חלה אדם במחלת מקצוע, כמשמעותה בחוק, יש לבדוק האם התמלאו במקרה שלו התנאים הקבועים בתקנות בקשר לאופי עבודתו ומשכה והחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו. רשימת מחלות המקצוע מפורטות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.
ממתי מתחילה הזכאות?
ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מקצוע כפגיעה בעבודה ובהעדר זכאות לדמי פגיעה – עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגמלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד.
ההבחנה בין תאונה "רגילה" לבין "מחלת מקצוע"
הבחנה זו בין פגיעה מסוג תאונה לבין פגיעה מסוג מחלת מקצוע חשובה לעניין מועד היווצר עילת התביעה בגינן: בעניין תאונה "רגילה" המועד הקובע לגביה הוא מועד קרות התאונה, בעוד שלגבי מחלת מקצוע המועד הקובע הוא מועד הזכאות לגמלה, שהוא מועד תחילת הנכות. מועדים אלה הם כאמור מועדי היווצרות עילת התביעה בגין הפגיעות בעבודה משני הסוגים.
למי פונים?
במקרה של ספק מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה, שידריך את העובד כיצד להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי שנוטה להקשות על נפגעי מחלות מקצוע בגלל הקושי בהוכחת הקשר בין המחלה לתנאי העבודה. עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל עורך דין מומחה לדיני עבודה נחשב גם עורך דין מחלת מקצוע ויש לוודא כי עורך הדין מנוסה בתביעות מול ביטוח לאומי.
מענק על מחלת מקצוע
כאשר מדובר במחלת מקצוע, החוק יחול על מי שהזכאות למענק נוצרה לגביו ביום התחילה או לאחריו. בבוא בית הדין לעבודה ליישם את הוראת החוק לעניין תשלום המענק, בשים לב למועדים הרלוונטיים הקבועים בחוק בהקשר של הגשת תביעה לביטוח לאומי לאחר מועד היווצרות עילת התביעה, עולה לבירור השאלה מהו מועד היווצרות העילה, בפגיעה בעבודה על כל סוגיה (תאונה רגילה, מחלת מקצוע וכו'). ככל שמדובר בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, עילת התביעה קמה במועד קרות התאונה. ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מקצוע כפגיעה בעבודה ובהעדר זכאות לדמי פגיעה – עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגמלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד.
מועד תחילת הנכות
לעניין מועד היווצרות העילה, קיים שוני משמעותי בין תאונת עבודה מחד לבין פגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע מאידך. השוני בין הפגיעות מן הסוגים השונים בקשר למועד היווצרות עילת התביעה אך מתבקש וכמעט ברור מאליו, נוכח אופיין השונה של הפגיעות. שהרי התאונה בעבודה ניתנת לאתר בזמן ובמקום, ואך ברור הוא כי עילת התביעה בגינה צומחת במועד בו אירעה, בעוד שפגיעות בעבודה מסוג מחלת מקצוע, מעצם טיבן מבשילות ומתגבשות לאורך זמן, ועל כן נקבע בפסיקה כי עילת התביעה לגביהן קמה במועד תחילת הנכות.
עיון בהוראת התחולה שבחוק מעלה כי הבחנה זו בין הפגיעה מסוג תאונה לבין פגיעה מסוג מחלת מקצוע, לעניין מועד היווצר עילת התביעה בגינן, היא העומדת בבסיס הוראת החוק שקבע לעניין תאונה כי המועד הקובע לגביה הוא מועד קרות התאונה, בעוד שלגבי מחלת מקצוע המועד הקובע הוא מועד הזכאות לגמלה, שהוא, כך כבר הבהרנו, מועד תחילת הנכות. מועדים אלה הם כאמור מועדי היווצרות עילת התביעה בגין הפגיעות בעבודה משני הסוגים.
צוותי מד"א נקראים מעת לעת לטפל באנשים שנכנסו למים וטבעו. הבוקר קרה מקרה דומה אך לא מדובר כלל בטביעה.
בשעה 11:15 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על גבר שהתמוטט על רקע רפואי לאחר שיצא מהמים בחוף זיקים.
ניידת טיפול נמרץ הוזעקה למקום. "הייתי בסמוך לחוף כשקיבלתי את הדיווח באפליקציית הכוננים של מד"א ומיד יצאתי לאירוע. הגבר שכב על החול כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה" סיפר חובש רפואת חירום של מד"א, ינון לוי שהגיע ראשון למקום והוסיף "המצילים סיפרו לי שהוא יצא מהמים, חש ברע והתמוטט והם ביצעו בו פעולות החייאה בהדרכה בסיסיות. מיד התחלתי בטיפול רפואי מתקדם, חיברתי אליו את מכשיר הדפיברילטור שיש ברשותי ככונן מד"א והוא קיבל מכת חשמל. ליבו שב לפעום, מצבו התייצב והוא חזר לנשום".
ניידת טיפול נמרץ של מד"א בחוף זיקים. צילום: דוברות מד"א
צוות טיפול נמרץ של מד"א הגיעו למקום העניקו לו המשך טיפול רפואי כולל תרופות ופינו את הגבר לחדר הטראומה המרכז הרפואי ברזילי כשמצבו קריטי.
תושבי שכונת אגמים הופתעו לגלות אתמול בצהריים כי אחד מנתיבי הנסיעה המרכזיים המובילים לשכונה נחסם למעבר כלי רכב. מדובר בנתיב של שדרות עמק חפר היוצא מכיכר שפירא עד לכיכר נחלת תנינים.
כבר אתמול בצהריים הועלה סרטון של אחד מתושבי השכונה שתהה על כך והבוקר העירייה מסרה העירייה הסבר לכך: "לצורך ביצוע מעבר תת קרקעי להולכי רגל מתוך השכונה לפארק ה'אקו-ספורט' המתוכנן ייחסם נתיב התנועה".
פרשת הפצת התמונות האינטימיות של מגישת הטלוויזיה והרדיו שרון פרי הגיעה היום לסיומה בבית המשפט השלום בבאר שבע.
בית משפט קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר היום עונש של 45 חודשי מאסר בפועל על סאבר אבו עצא שהורשע לאחר שמיעת ראיות כי פרץ לרכבה של פרי, גנב מהרכב את הטלפון הנייד שלה, חדר לגלריית התמונות שלה וביצע בה הטרדה מינית באמצעות פרסום תמונותיה האינטימיות שצילמה ולא תארה לעצמה שעוד מישהו מלבדה ייחשף להן.
שרון פרי. צילום: אסף עברון
בית המשפט הטיל על אבו עצא פיצוי למגישת הטלוויזיה בסך של 16,000 ש״ח ושלילת רישיון הנהיגה שלו למשך 3 שנים.
הפרשה התפוצצה כזכור בספטמבר שנת 2016. פרי, אז תושבת מושב גיאה, הגיעה בשעות הבוקר לחוף הנפרד באשקלון ובזמן ששהתה סמוך לו, רכבה נפרץ והתיק שלה נגנב ממנו כאשר הטלפון הנייד בתוכו.
מגרש החניה בכניסה לחוף הנפרד. צילום ארכיון: משרד מבקר המדינה
בשעות הערב נכנס הגנב לחשבון הפייסבוק שלה וכתב הכמה פוסטים לכאורה בשמה, הוא גם נכנס לחשבון האינסטגרם שלה ופרסם את תמונותיה האינטימיות. בתוך שעות בודדות ממאות עוקבים כבר היו לה אלפים.
את פרי הפרשה תפסה בעת שהיתה בעיצומו של שידור רדיו. המידע על מה שמתחולל ברשת הכה בה בעוצמה רבה. התמונות הועתקו והופצו בקבוצות וואטסאפ.
פרי מיהרה להתלונן במשטרת אשקלון, שם נפתחה חקירה. הגנב, שהבין שמה שעשה חמור הרבה יותר ממעשה קונדס, מיהר לפרמט את הטלפון ולמכור אותו. החוקרים הצליחו לאתר את הטלפון מיד כשהופעל על ידי צעיר אחר שטען שרק זה עתה רכש את הטלפון המשומש ומסר לחוקרים את פרטיו של המוכר אבו עצא, אז בן 25 המתגורר בפזורה הבדואית.
פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לחברת אלבר, לבעלים ויו"ר דירקטוריון החברה – אלי אלעזרא ולשורת בכירים בחברה כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע. בין הבכירים, ינון עמית – ששימש מנכ"ל החברה עד לראשית שנת 2015, אורן אלעזרא מנכ"ל החברה הנוכחי, אירית פרנקו – מי שהיתה סמנכ"לית הכספים, ורעות בנודיס – מנהלת הרכש.
אורן אלעזרא
כתבי החשדות מגוללים תכנית רחבת היקף וחוצת גבולות שרקמו והוציאו לפועל המעורבים במסגרתה בוצעו עבירות, כל חשוד בהתאם לחלקו, של קבלת היתרי ייבוא מקביל ורישיונות יבוא במרמה ממשרד התחבורה, זיוף הסכמים עם סוכני הפצת רכב בחו"ל, עבירות הברחה של כלי רכב בניגוד לפקודת המכס, עבירות על חוק מע"מ וחוק מס קנייה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות הלבנת הון.
על פי כתבי החשדות, בשלהי שנת 2013 התקבלה החלטה בחברת אלבר על הקמת תחום פעילות של יבוא מקביל של כלי רכב לישראל. לנוכח מגבלות שנקבעו בדין על ייבוא מקביל של כלי רכב, רקמה חברת אלבר ביחד עם גורמים נוספים תכנית, שמטרתה להונות את משרד התחבורה ולהציג לו מסמכים מזויפים על מנת לקבל היתר ייבוא מקביל עבור חברת אלבר. אלבר פעלה באמצעות מי שהיה המנכ"ל, ינון עמית, והבעלים, אלי אלעזרא, כאשר הגורמים הנוספים איתם קשרה קשר וחברה לצורך גיבוש התכנית והוצאתה אל הפועל היו חברת חיים לוי טרייד אין בע"מ והבעלים והמנהל מטעמה, דניאל לוי וחיים לוי, וכן איש עסקים אמריקאי בתחום ענף הרכב.
אותו איש עסקים אמריקאי, שהפך בהמשך לעד מדינה בפרשה, זייף עבור חברת אלבר הסכמים ומסמכים, שהותאמו לדרישות הדין, לפיהם אלבר התקשרה לכאורה עם חברה אמריקאית בשם אוטוניישן (AUTONATION), שהיא סוכן מורשה של יצרני הרכב טויוטה והונדה. בפועל, כך טוענים בפרקליטות, אלבר לא התקשרה כלל עם חברת אוטוניישן או גורמים מטעמה החתומים לכאורה על ההסכמים והמסמכים. אלבר הגישה את ההסכמים המזויפים וכן מסמכי תקינה מזויפים למשרד התחבורה וקיבלה על בסיסם במהלך שנת 2014 היתר ורישיונות לייבא לישראל כלי רכב מתוצרת טויוטה והונדה.
סניף אלבר מכירת רכב באשקלון
על בסיס ההיתר ורישיונות היבוא אשר התקבלו במרמה, הבריחה חברת אלבר מארה"ב לישראל, עד לפתיחת החקירה נגדה בחודש יולי 2015, לא פחות מ-1,839 כלי רכב, אשר נרכשו תמורת סכום השווה לכ-176 מיליון ש"ח.
במסגרת התכנית ועל מנת להסתיר את העובדה שכלי הרכב נרכשו לצורך ייצוא מחוץ לארה"ב, רכשה אלבר את כלי הרכב מסוכנויות מקומיות וספקים שונים בארה"ב באמצעות מספר רב של חברות, חלקן חברות קש שהוקמו רק לצורך רכישת כלי הרכב על ידי אותו איש עסקים אמריקאי. על אף שכלי הרכב נרכשו מסוכנויות וספקים שונים בארה"ב, זייפו החשודים באמצעות איש העסקים האמריקאי גם חשבוניות ספק ומסמכים נוספים הנחזים להיות מטעם חברת אוטוניישן, וזאת לנוכח ההסכמים המזויפים שעל בסיסם התקבל היתר היבוא ועל מנת להגישם למכס יחד עם הצהרות הייבוא.
על מנת להשתמט מתשלום מסי ייבוא נמנעה אלבר מדיווח על עלויות הרכישה האמיתיות של כלי הרכב. בהצהרות הייבוא של כלי הרכב הצהירה אלבר על עלויות רכישה כוללות הנמוכות בלמעלה מ-4 מיליון ש"ח מהעלויות האמיתיות.
בנוסף, על פי החשד בוצעו עבירות של רישומים כוזבים במסמכי התאגיד של חברת אלבר. הרישומים הכוזבים נועדו ליישב את הפער בין הכזב שבחשבוניות לבין התנועות הכספיות מחברת אלבר לחברות שבשליטת איש העסקים האמריקאי, שבאמצעותו נרכשו כלי הרכב.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כתבי החשדות מייחסים נסיבות מחמירות לביצוע העבירות, הנובעות מהתחכום, השימוש בגורמים בחו"ל, ההיקף הכלכלי והפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הבטיחותיות והצרכניות של משתמשי כלי הרכב.
כתב החשדות מתאר גם ביצוע עבירות הלבנת הון על ידי המעורבים בכך שייבאו את כלי הרכב, המהווים רכוש אסור שמקורו בעבירות. עבירות הלבנת הון בוצעו גם בהעברת למעלה מ-180 מיליון ש"ח על ידי אלבר לאיש העסקים האמריקאי על מנת שיקים עבור חברת אלבר חברות קש אמריקאיות וירכוש באמצעותן ובאמצעות חברות נוספות כלי רכב תוך הצגת מצג כוזב. אלבר והמעורבים מטעמה ביצעו גם עבירות הלבנת הון בכך שמכרו ללקוחות בישראל למעלה מ-950 כלי רכב מתוך כלי הרכב אותם ייבאו תמורת סך של למעלה מ-168 מליון ש"ח, ובכך שרשמו בבעלותה של אלבר למעלה מ-540 כלי רכב ששווים עומד על למעלה מ-73 מיליון ש"ח, והכל בידיעה שמדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירות.
עבירות הלבנת הון נוספות נעשו על פי כתב החשדות על ידי חברת חיים לוי טרייד אין, בעליה ומנהלה, אשר בהתאם להסכם שיתוף פעולה שחתמו, אלבר רכשו ממנה למעלה מ-155 כלי רכב תמורת סך של למעלה מ-27 מיליון ש"ח ומכרו את כלי הרכב ללקוחות כסוכן, בידיעה שמדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירות.
בחברת אלבר טוענים כי הם דווקא נפלו קורבן לתרגיל עוקץ, וכך נמסר מטעמם: "מזה כ-5 שנים ששמם של אלי ואורן אלעזרא שורבב לפרשיית היבוא המקביל, עליו החליט שר התחבורה, ישראל כץ, שהכריז כי ישבור את המונופול ובמסגרתו הצליחה אלבר להוזיל את מחירי מכוניות טיוטה בישראל בעשרות אלפי שקלים למכונית. כעת קיבלנו את האפשרות להציג את העובדות בשימוע ולשים קץ לשמועות, בכך שנראה את הראיות, החד משמעיות, שיש בידינו המוכיחות שחור על גבי לבן, כי רב הנסתר על הגלוי בסיפור הזה וכי החברה ובעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה. מדובר במקרה מובהק של הרצחת וגם ירשת".
מבצע אכיפה מוגבר נגד עבירות תנועה באזור מרחב לכיש ובתוך הערים אשדוד ואשקלון, קרית גת, קרית מלאכי ושדרות
במסגרת פעילות מניעה והמאבק בקטל בכבישים פעלו אתמול שוטרי מרחב לכיש, יחידות של מחוז דרום ביחד עם שוטרי אגף התנועה ארצי בשיתוף של מסוקי מערך האווירי של משטרת ישראל באזור מרחב לכיש בפעילות אכיפה ממוקדת. מטרת הפעילות: הגברת ההרתעה ושמירה על חיי ציבור משתמשי הדרך.
השוטר אנטה עוצר עוד רכב לבדיקה. צילום: דוברות המשטרה
הפעילות בוצעה באופן יצירתי תוך שימוש בניידות גלויות/סמויות, ושילוב מגוון רחב של אמצעים טכנולוגים.
מיקוד האכיפה התבצע נגד עבירות בריונות ומסכנות חיים, בדגש לעבירות המהירות הגורמות לתאונות דרכים, עבירות היסח הדעת, אי ציות לרמזורים ותמרורים.
