למה פיני ביטון מאמין שאיילת שקד תהיה ראש ממשלה?
6 Comments“השקד פורח”
הפגישה עם איילת שקד לא הייתה מתוכננת. למרות שזה זמן רב אני משווע לשיחה עם האישה שהגדרתי פעם כ”גולדה מאיר הבאה” ( לא, לא במראה, רק התפקיד!).
נדנדת ההנהגה במפלגת ימינה לא מצליחה לבלבל אותי. הגם שכרגע נראה כי נפתלי בנט הוא המנהיג המוביל של המפלגה בעת הזאת, עבורי, איילת הייתה ונשארה מספר אחת והקלף החזק של המפלגה הימנית, נציגת הציבור הדתי לאומי. חרף הנסיגה במנדטים, ימינה הייתה ונשארה המפלגה הימנית הגדולה ביותר מלבד הליכוד. הדעת נותנת שמפלגה זו תהיה חלק מהממשלה כמעט באופן טבעי. אבל ה"דעת" כנראה לא מדברת פוליטיקה והתוצאה היא ששקד ובנט בחוץ.
פיני ביטון. צילום: פבל
כפי שפתחתי, הפגישה עם איילת שקד לא הייתה מתוכננת, אבל שיחה קצרה התקיימה. שיחה שבה היא שמחה לגלות שאילולא אהדתי הבלתי מסויגת לביבי, הייתי בוודאי בוחר ימינה ורק בזכותה. סיכמנו שיתקיים ריאיון בעתיד הלא רחוק ושאוכל לשאול כל מה שאני רוצה. האמת היא שכושר האיפוק שלי אינו מן המשובחים ותוך כדי השיחה האקראית שאלתי שאלות ככה, "על הדרך" והיא ענתה כמעט על כולן, אבל בעיקר משום שזו הייתה מין שיחת היכרות ראשונה פנים מול פנים השיחה סויגה מראש "שלא לציטוט".
שמחתי לגלות בין הדברים שהיא עדיין מכוונת "הכי גבוה" והרשיתי לעצמי לשאול האם אני יושב מול ראשת הממשלה בעתיד הנראה לעין? בבהירות ובלי הינד עפעף אישרה את המטרה שלה: כיסא ראש הממשלה. כבר אמרתי שככה אני אוהב פוליטיקאים: חדים, ברורים, מכירים בערך עצמם וגורמים לכל מי שסביבם להכיר בזה, פשוט בולדוזרית! מכאן מבינים את הכמיהה של רבים בליכוד שהיא תחבור לצמרת המפלגה ותתברג בעשיריה הפותחת, כי אין ספק שאיילת שקד הינה תוספת כוח משמעותית לליכוד.
דווקא הימים האלה מוכיחים זאת לאין שיעור. היא לא זעקה "גוואעלד" על מה שעושה בית המשפט, אלא היא ביצעה בשקט מהלכים שוברי הגמוניה של תפיסה רווחת בצמרת המערכת המשפטית. היא התחילה תהליך שאמור היה לגרום לכך שהיא תתקבל בזרועות פתוחות על ידי ביבי היישר לצמרת הליכוד. טוב נו, את מה שקרה בפועל כולכם יודעים. הקשר "המיוחד" בינה לבין שרה נתניהו כבר שרף כמה אלפי מילים של השערות מכאן ומשם כשאיש עדיין לא הצליח להוציא מאיילת או מביבי (או משרה) את הסיבה לאיבה הסמויה/גלויה שרוחשת הגברת נתניהו לגברת שקד. וזאת אולי השאלה המרכזית שנשארה פתוחה ומרחפת באוויר עד לריאיון המיוחל. אני לא משלה את עצמי שאקבל תשובה חותכת לשאלה הזאת ומשום כך, מרשה לעצמי לנבור ולהשחיל חצאי שאלות ורמיזות על מנת "לדוג" משהו לפחות ככותרת. תראה פיני, היא אומרת, בנושא שכל כך מעניין אותך רק אומר לך שלי אישית אין כלום נגד איש מקרבתו של נתניהו. המשכתי בשלי, אולי הצלחתי ואולי לא, אבל השורה שהשתרבבה בין התשובות המתפתלות הייתה כזאת: שרה לא הצליחה להכניע את איילת ולהפוך אותה למשרתת האישית שלה (מוכר לכם?). או.קיי. סיימנו בחיוך ובהסכמה שריאיון מלא יתקיים בקרוב. אני מרשה לעצמי לומר לה שאני מקווה שהריאיון יתקיים כשהיא כבר חלק מההנהגה המרכזית ולא בעתיד הרחוק. ימים יגידו.
