הסכם הגג שנחתם בעיר אשקלון, נמצא כעת בשיא ביצועו, העגורנים שסובבים את העיר נראים היטב כמעט מכל מקום בה וכעת ניתן גם לראות זאת גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אשקלון היא מהמובילות בערי ישראל בהתחלות בניה.
על פי נתוני למ"ס שפורסמו בשבוע שעבר ושסקרו את החודשים יולי 2019 – יוני 2020 נמצאת אשקלון בצמרת הרשימה המכובדת של ערי ישראל המובילות בהתחלות בניה לשנה החולפת, עם 2085 יח"ד שנבנו בה השנה, במקום השלישי אחרי תל אביב וירושלים.
בניה בעיר היין. צילום: אפגד
מדובר על עלייה של למעלה מפי ארבע במספר התחלות הבניה (437%) ביחס לאשתקד (יולי 2018-יוני 2019) בה החלו להיבנות 388 יח"ד בלבד.
בצמיחה היחסית באחוזים עם גידול של 437%, כאמור, אשקלון נמצאת במקום השני אחרי בית שמש.
טבלת התחלות הבניה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בין החברות שתרמו לזינוק הזה היא חברת הבנייה "אפגד", שהחלה השנה בשיווק ובניה של 340 יח"ד בשכונת עיר היין ובשכונת אפרידר. יעל דקל-הניג סמנכ"ל שיווק בחברה אמרה: "העלייה הדרמטית שאנו רואים בנתונים בשנה האחרונה הם ביטוי בשטח של התכניות האדירות לפיתוח העיר ולהפיכתה של אשקלון למטרופולין אמיתי של למעלה מרבע מיליון תושבים בתוך פחות מעשור, כשגולת הכותרת היא שכונת עיר היין, שעתידה להיות השכונה הגדולה ביותר באשקלון עם 11,500 אלף יח"ד חדשות".
לאחר שבחודש שלפני חודשיים דיווחנו כאן על הנצחת שמותם של מספר אנשי ציבור שהלכו לעולמם התכנסה וועדת השמות בעיריית אשקלון ואישרה שוב את הנצחת שמותם של כ-18 אנשים נוספים, חלקם רבנים ואחרים אנשי חינוך ופעילי ציבור ברחובות, כיכרות, גנים ציבוריים ומבנים.
רחוב על שם הרב עובדיה יוסף ז"ל
בערים רבות כבר הונצח שמו הגאון ומהנהיג הרוחני הבולט הדור האחרון הרב עובדיה יוסף זצ"ל וכעת הגיעה גם תורה של אשקלון. הרב עובדיה יוסף זכור לרבים מאיתנו, היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973-1983, והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה ועד ליום פטירתו. הרב היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1970. הרב נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו 'מרן' ו'פוסק הדור'. המיקום המיועד – השדרה המרכזית של שכונת אגמים מזרח, מפארק אלון ועד אגמים, מקביל לשדרות יצחק רבין.
הרב עובדיה יוסף ז"ל. צילום: מיכל פתאל
רחוב על שם הרבי מליובאוויטש ז"ל
גאון רוחני נוסף שזוכה עשרות שנים לאחר מותו לשם רחוב על שמו באשקלון הוא הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ') זצ"ל. הרבי כיהן כאדמו"ר חסידות חב"ד משנת 1951, עם פטירתו הקים את מפעל השליחים ובתי חב"ד ברחבי העולם, משנתו התפרסמה בחייו ולאחר פטירתו בספרים רבים. דמותו של הרב מלווה עדיין את חסידיו בכל מערכי חייהם, לא רק בשינון דרשותיו אלא גם במנהגיו והליכותיו. הרב יסד רשת בתי ספר וגנים 'רשת אוהלי יוסף יצחק' במדינות צפון אפריקה, ישראל ואוסטרליה. המיקום המיועד – בשכונת 'אגמים'.
רחוב על שם הרב יעקב אבוחצירא זצ"ל
עוד אושרה קריאת רחוב ע"ש הרב יעקב אבוחצירא זצ"ל – היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, ומגדולי רבני מרוקו. נחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו. סבו של הבבא סאלי ומאבות משפחת אבוחצירא. המיקום המיועד נמצא בשכונת רמת אשכול.
רחובות על שמות רבני העיר: הרב שרביט והרב בלוי
גם רבני הערים שנפטרו והלכו לבית עולמם רק בשנים האחרונות זכו וכל אחד מהם יונצח ברחוב על שמו: הרב יוסף שרביט זצ"ל – נבחר ב-1973 למועצת הרבנות הראשית של ישראל (דיין), וכיהן כרבה הראשי (הספרדי) של אשקלון. המיקום המיועד – שכונת רמת אשכול.
הרב יוסף שרביט והרב יוסף חיים בלוי זכרם לברכה. צילום רפרודוקציה
הרב יוסף חיים בלוי זצ"ל – כיהן כר"מ בישיבת אשקלון וכרבה הראשי (האשכנזי) של אשקלון. המיקום המיועד – שכונת רמת אשכול.
רחוב על שם שלמה אביבי ז"ל
עוד אישרה ועדת השמות קריאת רחוב ע"ש שלמה אביבי ז"ל – שימש כמחנך בבתי ספר ויצא לשליחות חינוכית במרוקו, שם הקים וניהל בית ספר יהודי. שלמה אביבי התמנה למפקח החינוך הדתי במחוז דרום של משרד החינוך. ב-1977 שימש כחבר בוועדה הקרואה לענייני אשקלון וכממונה על אגף החינוך בעירייה. שלמה אביבי גם הקים וניהל את בית הכנסת 'תפארת ישראל' במתנ"ס 'בית ווסק', והעביר שיעורי יהדות לעולים מאתיופיה שנקלטו בעיר. מיקום מיועד – סמוך לרחוב ד'יזרעאלי בשכונת ברנע.
כיכר על שם חיים אביבי ז"ל
כיכר ע"ש חיים אביבי ז"ל שטבע את חותמו בעשייה ציבורית רבת השנים לטובת ציבור העובדים ברחבי הארץ ותושבי אשקלון. חיים אביבי החל את דרכו המקצועית במועצת פועלי אשקלון ומשם פילס את דרכו לצמרת הסתדרות העובדים, שם התמנה למזכ"ל האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים וכן כיו"ר מועצת מנהלי קרן פנסיה והשתלמות. בכך שעבד עם שירות התעסוקה ועם ביטוח לאומי, סייע להמוני תושבי אשקלון והסביבה. המיקום המיועד – כיכר בצומת הרחובות בית אל ואברהם שטרן.
שביל ע"ש וובה ברוק ז"ל
ברוק נלחם למען הקהילה האתיופית מול הכמרים, שניסו להמיר את יהדותם של הקהילה האתיופית, ובכך מנע התבוללות. כשעלה לארץ והתיישב באשקלון היה נציג הקהילה בעיר, שימש כהורה לעולי אתיופיה בעיר שעלו ללא משפחתם, סייע למעוטי יכולת ולהכנסת כלה וחתן תחת חופתם. המיקום המיועד – בסמוך לרחוב אליעזר מילרוד בשכונת שמשון המחבר לשכונת אגמים.
קריאת שצ"פ ע"ש יפים רבובסקי ז"ל
רבובסקי פעל רבות מיום עלייתו לארץ והתיישבותו באשקלון למען קהילת דוברי הרוסית בעיר, הקדיש לכך את כל זמנו הפנוי. בזכותו הוקם בעיר מועדון לווטרנים של מלחמת העולם השנייה, והוקם קיר זיכרון במועדון. בנוסף, היה ממייסדי אתר של ארגון הווטרנים 'ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה'. הנצחת מורשת הקרב הייתה עיסוקו העיקרי של יפים, וכל זאת בהתנדבות מלאה. המיקום המיועד – בשכונת כוכב הצפון.
שצ"פ ע"ש מרים עוזר סיטבון ז"ל
עוזר סיטבון הייתה המיילדת הראשונה באשקלון עוד לפני פתיחת ביה"ח ברזילי (ביצעה את הלידות בבתים). המיקום המיועד – בסמוך לשכונת המתנחלים.
כיכר ע"ש ד"ר מיכאל לביא ז"ל
לביא הקים את ביה"ח ברזילי והיה מנהלו הראשון. בעברו היה ד"ר לביא לוחם בצבא האדום וקצין רפואה ראשי של חיל האוויר.
ד"ר מיכאל לביא, מנהלו הראשון של בית החולים ברזילי. צילום: דוברות ברזילי
בשנת 1983 קיבל את תואר 'יקיר העיר אשקלון'. המיקום המיועד – הכיכר בכניסה המערבית לבית החולים ברזילי.
רחוב ע"ש שולמית (קישיק) כהן ז"ל
שולמית כהן הייתה מרגלת מטעם מדינת ישראל בלבנון במשך 14 שנים, נתפסה ונדונה למוות בתלייה, עונשה הומתק, וכך ריצתה 6 שנות מאסר ושוחררה במסגרת חילופי שבויים בשנת 1967. המיקום המיועד – בחיבור בין רחוב חיים משה שפירא לרב יצחק ניסים בשכונת שמשון.
כיכר ע"ש שלמה חוגי ז"ל
חוגי שימש כיו"ר השוק הסיטונאי. נתן תרומות לבתי כנסת, סייע לנזקקים בעיר ומשפחות קשות יכולת, בנוסף היה פעיל בעמותת מתן בסתר. שלמה הקים קבוצת אגרוף לנערים המוגדרים בעלי צרכים מיוחדים. שלמה היה פעיל בוועדה למען השוטר במשטרת אשקלון. המיקום המיועד – הכיכר בכניסה לרחוב העבודה (במפגש הרחובות עם דוד רמז ולכיש).
אנדרטת הנצחה ע"ש משה צבי מנדל ז"ל
מנדל ייסד והקים את עמותת י"ש באשקלון ואף היה יושב ראש העמותה, משה יזם והקים את האנדרטה לזכר מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה ולזכרם של קדושי השואה בגן העתידני
מנדל מקבל אות הוקרה על פעילותו. צילום: ניסן ראובני
בנוסף התנדב במשמר האזרחי במשך 25 שנים. המיקום מיועד – בגן העתידני.
אולם ספורט ע"ש נתן פרידמן ז"ל
פרידמן ייסד את אגודת אליצור אשקלון בכדורעף וניהל אותה כ-23 שנים. נתן זכה בגביע המדינה באזרבייג'אן עוד לפני שעלה לארץ, ובשנת 1983 מונה למאמן נבחרת הנוער של אזרבייג'אן עד סוף 1990 (מאמן יהודי במדינה מוסלמית).
ממייסדי הכדורעף בעיר. נתן פרידמן ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה
פרידמן היה גם שופט בתחרויות בברית המועצות. ב-1991 עלה לארץ לאשדוד וב-1993 עבר לאשקלון והתחיל לפתח את ענף הכדורעף בעיר. על שמו קבוצת הכדורעף "אליצור נתן אשקלון".
האולם שייקרא על שמו כבר קיים ופועל מזה מספר שנים סמוך לבריכה העירונית ברחוב שד' עופר.
תושב אשקלון צבי סבג, הודה והורשע היום בבית משפט השלום באשקלון בכך שאיים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשתו ובנו בחשבון הפייסבוק שלו. במסגרת הסדר טיעון שנחתם עמו, נקבע כי ייגזר עליו עונש של חודשיים מאסר על תנאי.
נציגת התביעה, עו"ד אדר לר הסבירה ואמרה כי "במציאות היום יומית הטעונה אנחנו עדים להתפתחות של שיח אלים וכלפי נבחרי ציבור בפרט. שיח שקל לדברו מאחורי המקלדת ויכול לגלוש לאיומים של ממש. גם אם הדברים נאמרים בשעת כעס הרי שמדובר במעשים שמדוברים בעבירה ויש לתת את הדין".
יחד עם זאת היא ציינה כי יש להקל בעונשו של סבג, בן ה-50, מאחר והוא לקח אחריות על המעשה וכן התייחסה למצבו הרפואי והכלכלי ולכך שהוא נטול עבר פלילי.
השופטת ענת חולתא, קיבלה את הסדר הטיעון וגזרה עליו חודשיים מאסר על תנאי שיופעלו אם סבג יעבור עבירה דומה בשלוש השנים הקרובות.
עוה"ד נתנאל לגאמי ואלכסי גלפגט מהסניגוריה הציבורית שייצגו את סבג, מסרו: "לאחר שיג ושיח עם גורמים בכירים בפרקליטות שבמסגרתו הוצגו הקשיים בתיק, הן בפן הראייתי, בפן המהותי והנורמטיבי, הוסכם בין הצדדים כי המדינה תסתפק בענישה מקלה ביותר, צופה פני עתיד בלבד שאינה כוללת רכיב כלכלי כלשהו. למרות שלדעתנו הנאשם יכול היה להיות מזוכה בסופו של ההליך, הנאשם בחר לקחת אחריות על מעשיו, ולהודות במעשה המיוחס לו. אנו שמחים שהמדינה הבינה כי מדובר במקרה מיוחד והציגה עמדה העונשית הוגנת".
אחד הפוסטים המסיתים שכתב סבג
על פי כתב האישום, שהוגש נגדו, ב-4.11.2019 יצר סבג חשבון משתמש בפייסבוק בשם "צביקה סבג". הוא הצמיד תמונת פרופיל לחשבון שיצר – ציור של ראש הממשלה עם חבל תליה לצווארו. תחת הקטגוריה "אודות" בעמוד הפרופיל שלו הוא כתב: "שונא שנאת מוות את בנימין שרה ויאיר נתניהו ואת כל מי שמשתף איתם פעולה".
מגיפת הקורונה ממשיכה לשבור שיאים כמעט בכל קנה מידה ברחבי הארץ ובמחלקות הקורונה שבבית החולים ברזילי באשקלון נאלצו ביממה האחרונה לקבוע את מותן של עוד שתי חולות קורונה: בת 96 מאשקלון וחולה נוספת בת 87 תושבת נתיבות. שתיהן, כך נמסר מברזילי, סבלו ממחלות רקע.
בשתי מחלקות הקורונה בברזילי מאושפזים נכון לבוקר יום רביעי 47 חולים בנגיף הקורונה: 9 במצב קל, 14 במצב בינוני ו-24 במצב קשה, מתוכם 4 מונשמים.
בדיקת קורונה. צילום: אוהד צויגנברג
על פי משרד הבריאות נכון להבוקר 914 מתושבי אשקלון מוגדרים כחולים פעילים. 400 מהם אובחנו חיוביים לנגיף רק בשבוע האחרון. עד היום אובחנו 2,841 מתושבי אשקלון כחיוביים לנגיף. רובם כבר החלימו על פי ההגדרות של משרד הבריאות ו-23 נפטרו.
השנה האחרונה היא שנה סוערת במיוחד עבור ראש ארגון הפשיעה בני שלמה ממושב חלץ. שלמה, הוא יריבו של ראש ארגון הפשיעה, שלום דומרני והוא נחשב ליעד מודיעיני בכיר של המשטרה. היא החלה עם מעצרו של שלמה בשדה התעופה בחשד להפצת חשבוניות פיקטיביות בחצי מיליארד ש"ח וזה המשיך עם מעצרו בחשד לסחיטה באיומים של בעל חוב.
בזמן שהתיק הכלכלי נגדו עדיין נשקל ונבדק בקרב גופי אכיפת החוק, התיק של הסחיטה באיומים הגיעה אל סופו בהודאה והרשעה של שלמה. במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין סנגוריו של של שלמה לפרקליטות מחוז דרום, נקבע כי שלמה יודה ויורשע בסחיטה בכוח ואיומים וירצה 23 חודשי מאסר. עוד נקבע כי בנוסף לעונש המאסר, ייגזר גם גם מאסר על תנאי של 12 חודש, קנס בגובה 15 אלף ש"ח ופיצוי לקורבן של 5,000 ש"ח. מאחר והקורבן ביקש שלא לקבל את הפיצוי הוחלט כי כספי הפיצוי יועברו לעמותת "אור שלום".
שטרות כסף. צילום: דוברות המשטרה
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד הילה דרימר יאיר מפרקליטות מחוז דרום – פלילי, לפני כארבע שנים נפגש בני שלמה עם א' בפגישה אמר לו שהוא חייב לו מיליון ש"ח, כאשר א' תהה עלה מה חוב? השיב לו שלמה כי הוא חייב 650 אלף ש"ח לשלושה אנשים וכי החוב עבר אליו והוא מוסיף עליו 350 אלף ש"ח וגובה אותו ממנו. א' הסביר לו כי אין לו חובות כלפי שניים מאותם בעלי חוב, ולגבי האדם השלישי אין לו בעיה לשלם ואף העביר עבור כך שלושה צ'קים בגובה של 50 אלף ש"ח כל אחד מהן.
אבל בני שלמה, כך על פי כתב האישום, לא ויתר ובמשך מספר חודשים היה בעצמו ובאמצעות אחרים יוצר קשר עם א' ודורש ממנו שישלם את יתרת החוב שהוא חייב לו. באחת השיחות הציע לא' לשלם את החוב בתשלומים ובתמורה החוב יצמח רק ב-250 אלף ש"ח נוספים.
כשהבין שלמה כי א' לא מתכוון לשלם לו את דמי הסחיטה שדרש ממנו, אז הוא התקשר אליו, על פי כתב האישום, זה התרחש באזור של אוקטובר – נובמבר 2017, ואמר לו שהם צריכים להיפגש. השניים קבעו להיפגש למחרת בבית קפה סמוך לצומת לטרון. למחרת, הגיע א' למקום המפגש כאשר שלמה הגיע אף הוא עם ג'יפ ובו שלושה אנשים נוספים.
שלושת האנשים יצאו מהג'יפ ושלמה דרש מא' להיכנס לג'יפ ולהתיישב לידו בכיסא הקדמי. א' נכנס והתיישב וכששניהם לבד ברכב נעל שלמה את דלתות הג'יפ ודרש ממנו שימסור לו את מפתחות הרכב שלו ואת הטלפון הסלולרי שהיה ברשותו. א' הביא לו אותם ושלמה העביר אותם לשלושת האנשים שהיו מחוץ לרכב והחל בנסיעה לכיוון מושב חלץ שם מתגורר שלמה. האחרים נסעו אחריהם ברכבו של א'.
בני שלמה בבית המשפט
בהגיעם למושב חלץ פתח שלמה את השער חשמלי של משק ביתו, נכנס עם הג'יפ לתוך מתחם הבית וסגר אחריו את השער החשמלי. הרכב של א' יחד עם שלושת האנשים האחרים נשארו מחוץ למתחם ביתו של הנאשם בסמוך לשער החשמלי. מתחם ביתו של שלמה מגודר ובסמוך לשער הכניסה מוצב מתקן לשומר.
שלמה וא' המפוחד יצאו מהג'יפ, שלמה נכנס לבית וכעבור זמן קצר יצא ותקף את א' במכות אגרוף חזקות לפניו, מעוצמת התקיפה נפל א' ושלמה בתגובה בעט בו מספר בעיטות לבטנו ולצלעותיו כשהוא שכוב על האדמה כאוב ומדמם. בהמשך, נעמד שלמה מעל א' ששכב על האדמה, הצמיד לפניו סכין יפנית גדולה שאחז בידו תוך שהוא אומר לו, "עכשיו אני חותך אותך, כשאני אומר לך משהוא תעשה ואל תשאל שאלות".
למעלה מ-10,000 ערכות הפגה עושות את דרכן בימים אלו לילדי הגנים העירוניים ולתלמידי כיתות א'-ג', כדי לשמח את הילדים בתקופת הסגר בחגים ולהעסיק אותם ביצירה מהנה ומעשירה.
כל ערכה מגיעה עם תיק בד שימושי הכולל לוח מחיק, בצק פלסטלינה, חוברת צביעה, משחק זיכרון וצבעים להנאתם של הילדים. האריזה והחלוקה נעשות על ידי עובדי אגף תרבות נוער וספורט במנהל החינוך ועל ידי מתנדבים שגויסו לטובת העניין, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות.
ערכות ההפגה מוכנות באיצטדיון ומשם לבתי הילדים. צילום: סיוון מטודי
ראש העירייה, תומר גלאם: "כולנו חווים כיום ימים לא קלים, ככל שמתמשך המאבק בנגיף הקורונה. הסגר מעיב עוד יותר על מה שאמורה הייתה להיות אחת התקופות היפות בשנה עבור משפחות רבות. יזמנו את חלוקת ערכות ההפגה כדי להקל על הילדים, וגם על ההורים, ולו במעט, בתקווה שהתקופה הזו תחלוף ואני משוכנע שנצא ממנה מחוזקים ומאוחדים יותר".
בפתחם של הימים הנוראים חשבנו שיהיה נכון שנדבר מעט על סליחה.
במיוחד בימים אלה של לחץ וקושי טוב שנעצור לרגע ונביט במעשינו וביחסינו כלפי אחרים.
בתפילות הסליחה בראש השנה וביום כיפור אנו שרים ומבקשים מהאל, אבינו שבשמיים: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו".
סבי ז"ל הסביר לי מה ההבדל בין השלוש:
סליחה- היא שאני מכיר בכך שמי שביקש סליחה שגה ואני סולח, לא שוכח אבל סולח.
מחילה- היא סליחה עם מחיקת העלבון- גם סולח וגם שוכח.
כפרה- היא דרגת הסליחה הגדולה ביותר- גם סולח, גם שוכח וגם מוכן לעשות למענך דברים אפילו שפגעת בי: סלחתי, שכחתי, התגייסתי למענך.
תהליך סליחה הוא תהליך שבו אדם שנהגו בו שלא כראוי בוחר לשחרר את הטינה והכעס, ובוחר להתייחס למי שעשה את המעשים הפוגעים והלא צודקים עם חמלה.
הכעס שאנחנו מחזיקים על אנשים שפגעו בנו משול לגחל לוהט שאנחנו אוחזים בידינו. הכעס אינו משפיע בהכרח על האדם שעליו אנחנו כועסים אבל הוא שורף אותנו. תהליך הסליחה מאפשר לנו לשחרר את האחיזה בגחל השורף על מנת שאנחנו נרגיש יותר טוב בגוף ובנפש.
כאשר אדם בוחר לסלוח, אין הכוונה שהוא בוחר לשכוח את מה שקרה, או להצדיק את המעשים ואת מי שעשה מעשים פוגעניים.
מטרת הסליחה היא לאפשר חישוב מסלול מחדש: חמלה ופיוס ביחסים. אפשר לסלוח לאדם, אפילו שבשום פנים ואופן אין סליחה למעשיו. המעשים נותרים לא מקובלים ולא מוצדקים בכל המובנים.
מהצד השני, אמירת המילים "אני סולח לך" או "אני מקבל את ההתנצלות שלך" לא תמיד מספיקה כדי להגיע למצב של סליחה אמיתית מהלב.
סליחה היא מעשה: סוג של עבודה שצריך הסולח לבצע. סליחה עשויה לקרות אפילו מבלי לדבר עם האדם שעשה את המעשים הפוגעניים. סליחה היא שינוי רגשי שקורה בתוך האדם שעשו לו משהו שפגע בו. מדובר בסוג של שחרור, של הקלה מהכעס, מהזעם ומהתסכול שנצברים בתגובה לפגיעה בנו.
לאחרונה הלך מאתנו אחד מגדולי הדור, מורנו הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל שפירש פירוש יפה לפסוק: "כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא" (תהילים פרק קל פסוק ד)- "כדי שיראו ממך וייזהרו שלא לקלקל את המעשים הלאה. לולא הייתה סליחה, היה אדם מניח שאין לו תקנה, ולאחר שנכשל היה מידרדר עוד ועוד".
הרב שטיינזלץ מסביר כי בלי סליחה האדם הנפגע נכנס למעין לולאה בלתי נגמרת של ייסורים, כעס ומצוקה והוא נפגע שוב ושוב: פעם במעשה או במחדל שעשו לו ואז שוב ושוב בייסורי הכעס, התסכול וההשפלה שהנפגע חש. גם מי שפגע באחר עלול לסבול מחרטת וייסורים אבל לעיתים אגו נפוח או פנקסנות קטנה ("עשו לי אז החזרתי") גורמת לפגיעה חוזרת.
חשוב שנסלח לאחרים ועוד יותר מזה שנסלח לעצמנו: גם אנחנו חוטאים פעמים רבות כלפי נשמתנו וגופנו וראוי שנבקש סליחה ונשוב מדרכנו הרעה.
לסליחה יש יתרונות בריאותיים: מחקרים רבים מצאו שלסליחה יש השפעה חיובית על היבטים רבים בחיינו :
ברמה הגופנית: ירידה בלחץ דם, ברמות כולסטרול ובקצב לב, עם איכות שינה משופרת.
מבחינה חברתית: מקיימים יחסים טובים יותר והדבר מביא לירידה במתח.
מבחינה רגשית: ירידה ברמת הדיכאון, החרדה והכעס, עליה בתחושת אושר ואופטימיות. ובאופן כללי נהנים מרווחה גבוהה יותר.
ברור שלאדם סלחן יהיו יחסים יותר טובים עם אנשים, פחות חומות של כעס וטינה, ולאנשים יהיה קל ונעים להיות במחיצתו. אך מה יש בסליחה שמשפיע בצורה כל כך גורפת על כל כך הרבה היבטים בחיים? על הצד הפיזי, על ההרגשה, על המצב החברתי. זה נשמע כמו פטנט לחיים טובים.
תאונת דרכים קשה: הולכת רגל בת 70 שחצתה את הכביש במעבר חציה בפינת הרחובות יהודה הלוי שדרות עופר באשקלון, נפצעה קשה מרכב חולף. חובשים ופראמדיקים של איחוד הצלה ומד"א העניקו לה טיפול רפואי והיא פונתה לבית החולים ברזילי.
זירת התאונה. צילום: איחוד הצלה
"הענקנו סיוע רפואי להולכת כבת 70 רגל שנפגעה מרכב", סיפר מיכאל ראשיד חובש "איחוד הצלה", "הגברת שסבלה מפגיעת ראש וגפיים פונתה למרכז הרפואי ברזילי כשהיא במצב קשה".
שוטרים בזירת התאונה
למקום הוזעקו גם שוטרים ובוחן תאונות דרכים פתח בחקירה.
תגידו מזל טוב למנחם וירין בטיטו, שנישאו בשבוע שעבר בחצר בית הספר באר עמ"י במועצה האזורית באר טוביה. בני הזוג, שניהם תושבי אשקלון, תכננו להינשא לאחר ראש השנה, אך בשל הנחיות משרד הבריאות והוראת הממשלה להטיל סגר החל מערב ראש השנה, הם החליטו להקדים את המועד.
אמו של החתן, נורית בטיטו, מורה בבית הספר באר עמ"י במועצה האזורית באר טוביה, חשבה על פתרון יצירתי וסברה שדווקא בחצר הירוקה והפסטורלית של בית הספר, ניתן יהיה לקיים חופה וקידושין- וכך היה.
"העמדנו את בית הספר לרשות החתן והכלה ללא היסוס וראש המועצה נתן ברכתו לאירוע בבית הספר", סיפר מנהל בית הספר, תומר אמנו, "כמערכת חינוכית החותרת לחסד ונתינה ראינו באירוע זה זכות עצומה".
מימין לשמאל: יעקב בטיטו, החתן מנחם והכלה וירין ונורית בטיטו, האם-המורה. צילום: מאיר לביא
יעקב בטיטו, אבי החתן: "בשבועיים האחרונים היינו מכווצים מאי הודאות והתרוצצנו מאולם אחד לאולם אחר ובסוף מצאנו את האור בבאר טוביה. פנינו למנהל בית הספר תומר אמנו והוא פנה לראש המועצה, קובי אביבי והסביר לו שאם לא נקיים את החתונה, אז נהיה במצב בעייתי. ובאמת קיבלנו את ברכת הדרך ובתוך יממה קיבלנו את האישורים הנדרשים. ראש המועצה עשה שירות טוב ושימח את החתן והכלה".
מימדי התפרצות נגיף הקורונה באשקלון ממשיכים לעלות מיום ליום. עד עתה 2,766 מתושבי העיר כבר אומתו כנשאי נגיף הקורונה מאז פרוץ המגיפה.
1,806 החלימו אך מספר החולים הפעילים ממשיך לטפס והבוקר הגיעה כמות החולים הפעילים תושבי אשקלון לכ-945 חולים, כשרק ביממה האחרונה נוספו לכמות זו 21 חולים נוספים
בשבוע האחרון בוצעו 6,122 בדיקות קורונה בתושבי העיר כאשר כ-7% מהבדיקות חזרו עם תוצאה חיובית לנגיף, כ-436 מתושבי העיר.
על פי נתוני משרד הבריאות ופיקוד העורף כ-2,177 מתושבי אשקלון אמורים להיות בימים אלה בבידוד ביתי.
בדיקת קורונה. צילום: מוטי מלרוד
עד היום 22 מתושבי אשקלון נפטרו בעודם חולים בקורונה.
במרכז הרפואי ברזילי הגדילו את כמות המיטות בשתי מחלקות הקורונה ואם בעבר תפוסת המחלקות המרבית היתה 40 מיטות כיום שתי המחלקות יכולות לטפל ב-66 חולים.
הבוקר דיווחה הנהלת המרכז הרפואי כי כמות המאושפזים חולי קורונה הגיעה לכ-47 כאשר 10 מהם במצב קל, 12 במצב בינוני ו-25 במצב קשה, מתוכם 4 מונשמים.
יום שישי בצהריים, לפני כמה שבועות, הטלפון של הווטרינר העירוני של אשקלון ד”ר מיכאל שפירו מצלצל עם דיווח על כלבה שנדרסה בעיר. הדיווחים הללו עושים לו מצד אחד כאב לב על מה שעברה הכלבה, אך מצד שני גם עושים לו טוב כי הכלבה הזאת זכתה שעבר לידה מישהו אכפתי שדאג להתקשר ולא הותיר אותה מתבוססת בדמה.
אז הוא עזב הכל, לקח איתו את ביתו הקטנה, ושניהם יצאו יחד לעוד הרפתקה, שהפכה כבר מזמן לחלק משגרת חייה של הילדה. ולמרות שזה לגמרי לא מובן מאליו, ד”ר שפירו מסרב לתת דגש על העניין הזה ומתייחס אליו בצניעות יתרה. “זה קורה כל הזמן”, הוא אומר, “אם נמצא בעל חיים פצוע או במצב שמצריך טיפול מידי, הוא חייב לקבל את הטיפול. אין פה משהו הרואי”.
"מתחבר אליהם אישית". ד"ר שפירו עם כלב. צילום: אלדד עובדיה
מה היה באותו אירוע? “סיימתי לעבוד בשתיים עשרה, אספתי את מיכלי מהגן ובאחת וחצי כבר קיבלתי הודעות ווטסאפ על כלבה שנדרסה באזור התעשייה ויש לה רגליים שבורות. אז אין פה מה להתלבט יותר מידי. אמרתי למיכלי שאנחנו נוסעים והיא הייתה מבסוטית. אספנו את הכלבה, היא קיבלה טיפול ראשוני פה, אבל הפציעה הצריכה טיפול רחב יותר, אז לקחנו אותה לבית-החולים הווטרינרי בבית דגן. זאת גם חוויה מיוחדת לילדה, היא נסעה עם הכלבה מאחורה, וכשהגענו קיבל את הכלבה צוות מדהים שהחל לטפל בה. אנחנו בינתיים הסתובבנו בבית-החולים, הראיתי לה סוסים ואת אשפוז החתולייה, היא אכלה שוקולד ואחר כך הלכנו לאכול צ’יפס וחזרנו הביתה. זה משהו שנעשה על בסיס קבוע. זה שוחק לפעמים, אבל אני עושה את העבודה שלי ואנחנו נהנים. זאת הרפתקה, שאתה נכנס אליה ולא יודע איך אתה יוצא בסופו”.
"הפכתי להיות איש החתולים".אילוסטרציה: תנו לחיות לחיות
זה היה מבחינתך אירוע חריג? “בכלל לא”, הוא אומר ומסביר כי האירוע הזה הוא לחלוטין חלק בלתי נפרד משגרת עבודתו. “המקרים האלה הם יום-יומיים. אם אנחנו מקבלים קריאה מאזרח תושב העיר שדיווח על בעל-חיים פצוע במוקד 106, אז קודם כל אותו בעל חיים הוא בר מזל שמישהו התייחס אליו וביקש עזרה עבורו. ושנית, התפקיד שלנו הוא לסיים את התהליך, שרק מתחיל בזה שאספנו אותו מהרחוב”.
מקרה כמו זה עם הכלבה ועוד מקרים דומים הפכו אותו לאהוד ונערץ בקרב קהילת חובבי בעלי החיים. בעיניהם הוא נחשב לגיבור, כזה שחיבור מיוחד ואישי לבעלי החיים, רגישות ותחושת השליחות, הם הדברים שמאפיינים את עבודתו.
“הפכתי להיות ‘איש החתולים’”
ד”ר שפירו הגיע לאשקלון לאחר שחיפש משרה ‘רגועה’ יותר, אבל כשעובדים עם הלב, כנראה שפשוט אי אפשר להוריד הילוך. גם היום, הוא מוצא את עצמו מגיע בשעות לא שעות לקריאות, מטפל בבעלי החיים הזקוקים לו ולא חוזר לעיסוקיו עד אשר הוא בטוח שהם בידיים טובות.
האהבה לבעלי החיים עבורו נמתחת גם אל הבית הפרטי שלו, הוא עצמו מגדל בביתו שבקיבוץ מפלסים, כ-20 חתולים, אותם הוא כבר מזמן הפסיק לספור. רובם הגדול, כאלה שהחלימו ממצבים בריאותיים מורכבים מאוד והיה בעייתי לשחרר אותם חזרה למרחב הציבורי. יש לו גם כלבה, שגם אותה הוא הציל ואימץ, אבל היא פחות הסתדרה עם החתולים וכרגע גרה עם הוריו. בחודשים הקרובים הוא כבר מתכנן לאמץ עוד אחת, הפעם כזאת שתחייה בשמחה לצד צי החתולים שחי בבית. “אנשים מעירים לי על זה, מתלוננים על פרעושים ולכלוך. אני כמו ‘מאכילי החתולים’ באשקלון וחווה גם את אותן התגובות מהשכנים שלי. אבל אין מה לעשות, הפכתי להיות ‘איש החתולים’”. אז ‘איש החתולים’ יצרף בקרוב גם כלבה, ויש כבר ברת מזל אחת שהוא שם עליה עין. “היא כנראה עיוורת, גדולה. הגיעה אלינו לפני שבועיים עם הכשת נחש, טיפלנו בה והיא פשוט מדהימה. יש כבר מספר משפחות שרוצות לאמץ, אז עמדתי בתור”.
פינת האכלת חתולים. צילום: אלירם משה
אתה ממש מתחבר אליהם ברמה האישית. “כן. כל מי שיבוא ויהיה איתנו שם יראה שאי אפשר שלא. זה מאפיין את כל הצוות שלנו. את ד”ר נטליה, שבוכה מידי פעם בצד כשהיא רואה חתול במצב קשה. את זיווה, הכלבנית המדהימה את הפקחים שלנו, אלי אופיר ודני ומריה. זה צוות מאוד-מאוד מיוחד של אנשים עם רגישות מאוד גבוהה”.
תופעת הרעלת הכלבים, שפקדה את אשקלון לפני כחצי שנה, היא משהו נוסף שמדיר שינה מעיניו. אומנם נראה כי התופעה המחרידה פסקה לאחרונה, אך ד”ר שפירו מדגיש כי עבודת הרשות והמשטרה בעניין הזה לא תיעצר, עד אשר יגיעו לחקר האמת ויתפסו את האדם שעשה זאת. “התופעה פסקה ולא קיימת כבר חצי שנה. אבל אני, ראש העיר ורשויות החוק מתייחסים לזה מאוד ברצינות. גם ראש העיר מתייחס לאירוע הזה מאוד בחומרה וחשוב לו להשקיע משאבים כדי למצות את החקירה בעניין הזה. אני בקשר שוטף עם המשטרה ורק לפני יומיים שוחחתי עם מפקד התחנה על הנושא. גם במקרים של עבירות כלפיי בני אדם, יש לפעמים חקירות שנמשכות תקופה ארוכה, עד שתופסים את המבצע וכך גם במקרה הזה. אז החקירה ממשיכה וכל מי שחשב שנעזוב את זה בשקט טעה. אנחנו נמשיך לחקור ולהיות עם היד על הדופק ואנחנו נגיע אליו בסופו של דבר. מי שחוקר את זה זו משטרת ישראל ואני מסייע לה בכל אינפורמציה וכל הנתונים שיש בידנו. אנחנו נמצא את האחראים לדבר המזעזע הזה”.
אחד הכלבים שהורעל למוות. צילום: דוברות העירייה
“לא צריך לפחד ממספר החולים”
הווטרינר העירוני ד”ר מיכאל שפירו, שהוא גם בעל תואר שני בבריאות הציבור, מונה לאחרונה לתפקיד חדש ומאתגר מאוד בעיריית אשקלון- הממונה על תיק הבריאות בחירום. תפקיד מורכב לכל הדעות, בעיקר כשמדובר בעיר שמוגדרת ‘אדומה’. “צריך לזכור כל הזמן שה’קורונה’ היא אירוע מורכב ומאתגר מאוד, כזה שהאנושות לא התמודדה איתו במאה השנים האחרונות. אבל אני גם חייב לציין שאני גאה מאוד, להיות חלק מהצוות המקצועי, הנחוש והערכי של עיריית אשקלון, שמובל על ידי ראש העיר, שמפגין מנהיגות יוצאת דופן. צוות ערכי וציוני, שאוחז בהגה ומקבל החלטות נכונות מאוד. אני יכול להגיד לציבור שהוא יכול להיות רגוע ולסמוך על האנשים שמובילים את המשבר הכל כך מורכב הזה”.
בדיקת קורונה. צילום: מוטי מלרוד
איך קרה שנכנסנו לרשימה של הישובים האדומים? “זאת אפידמיה שהיא כלל עולמית, ואנחנו רואים שיש גלים של תחלואה בכל העולם. אנחנו מחלקים את ישראל לתאי שטח של ערים, אבל אפשר להסתכל עליה כעל תא שטח אחד. ובתא השטח הזה אנחנו חווים עכשיו תחלואה משמעותית. כשיש מאפיינים של צפיפות ומגע בין אנשים, אז לקורונה קל יותר להתפשט”.
אבל יש את אותם המאפיינים גם בערים אחרות ועדיין מספר החולים בהן נמוך בהרבה. “צריך לדעת להסתכל על המספרים האלה בצורה נכונה. המספרים באפידמיולוגיה, הם הרבה פעמים אינם אבסולוטיים ומשקרים. המאמץ העירוני שלנו הוא לאתר כמה שיותר חולים. לא צריך לפחד מהמספרים. הרי אם ממוצע הבדיקות החיוביות הוא בערך 9 אחוז ארצי, אז בעיר שלנו הוא נמוך מהארצי, תלוי באוכלוסייה שאנחנו דוגמים. אז המשוואה היא פשוטה, אם נעשה אלף בדיקות נקבל כשמונים חולים. אבל אם נעשה אלפיים בדיקות, כבר נמצא פי שניים חולים וכך הלאה. אז אפשר לעשות פחות בדיקות, לאתר פחות חולים, ולהיות ‘כתומים’ או ‘ירוקים’ על הגרף. אבל זאת לא שיטה נכונה. כי בפועל יש חולים והם מסתובבים בינינו וממשיכים להדביק. ולכן ראש העיר הנחה חד משמעית, שצריך לאתר כמה שיותר חולים ולהתמודד עם המצב. אז הוא נתן הוראה ברורה ונכונה להגדיל את מספר הבדיקות לאוכלוסייה. הקמנו את המרכז לבדיקות והרצנו בשבוע שעבר למעלה מאלפיים בדיקות. מצאנו חולים, אבל הם יושבים עכשיו בבית ולא מדביקים אנשים נוספים. כי בוצעו גם חקירות אפידמיולוגית, כדי שמי שבא במגע עם החולים האלה יכנס לבידוד. אנחנו נמשיך לפעול ככה גם בשבועות הקרובים. אז בשורה התחתונה אנחנו מגלים הרבה חולים כי אנחנו מבצעים הרבה מאוד בדיקות. אבל בצורה הזאת אנחנו מצמצמים את מקדמי ההדבקה בעיר ומצילים חיים. לא צריך לפחד מהמספרים הללו”.
“הקורונה כאן כדי להישאר”
לדבריו של ד”ר שפירו בשבועות האחרונים הם פועלים ללא לאות ועושים פעולות משמעותיות כדי לצמצם את התחלואה בעיר. “אנחנו פועלים במספר צעדים, כשהמטרה היא להוריד את מקדם ההדבקה של הווירוס. אנחנו רוצים שבן אדם אחד חולה, לא ידביק שניים או יותר אנשים, אלא פחות מאדם אחד. במצב כזה התחלואה בעיר תלך ותרד”, הוא מסביר, “ראש העיר, תומר גלאם, מוביל תוכנית מקיפה לצמצום התחלואה בעיר. אז קודם כל אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמץ בהסברה. הדבר השני הוא האכיפה. ראש העיר נותן על זה דגש משמעותי מאוד וכך כל אגף הפיקוח, מושקע בזה כולו. מאמץ שלישי נעשה מול החולים, כדי לאפשר להם לקיים בידוד כמו שצריך שלא ידביקו אנשים נוספים. אז כל מי שרוצה לצאת למלוניות, יוצא ללא חסמים בירוקרטיים. אנחנו בעירייה נכנסים בצומת הזה של קבלת ההחלטות. כל תושב שיש לו בעיה, שיפנה למוקד 106 ואנחנו נקדם את זה. להערכתי בעוד שבועיים או שלושה, כאשר החולים הנוכחיים יחלימו רובם, נמצא פחות חולים בתוך האוכלוסייה. בגלל המאמץ שמושקע עכשיו בבדיקות. מבחינתי תאורטית, אם היה ניתן לבדוק את כל תושבי אשקלון, הייתי עושה את זה עכשיו.
ד"ר שפירו בחרבת תחנת הבדיקה העירונית בהיכל התרבות. צילום: סיוון מטודי
מגלה הרבה מאוד חולים, מגיע למקום מספר אחד בארץ, אבל קוטע את שרשרת ההדבקה כי כולם היו נכנסים לבידוד ומפסיקים להדביק ותוך שבועיים היינו מצמצמים את התחלואה. אנחנו גם עושים מאמצים בעניין של ההסברה והחקירות האפידמיולוגיות. בימים אלה העירייה מכשירה אנשים חדשים, שזה יהיה תפקידם. חלק מהבעיות בעניין הזה הן שאחרי שגילו שאדם חולה, והוא היה במגע עם מאה איש לדוגמה, אז צריך להודיע לכולם שהם צריכים להיכנס לבידוד. החקירה הזאת היא מאוד ארוכה. צריך עוד אנשים. אז אנחנו, כעיריית אשקלון, נכנסים מתחת לאלונקה הזאת על מנת לתגבר את מערך החקירות. אחרי שנעשה את כל זה, אנחנו נוריד את התחלואה”.
זה בהנחה והציבור יהיה ממושמע, אתה מרגיש סוג של התרופפות בעניין הזה? “אני רואה הרבה מאוד תושבים מאוד ממושמעים. גם אם מדובר על כאלה שצריכים להיות בבידוד, וגם אם מדובר על תושבים שמדווחים על כאלה שהם יודעים עליהם שהם אמורים להיות בבידוד, אבל מפרים אותו. צריך לשים את הדברים על השולחן, זה מורכב להיות כל הזמן במשמעת הזאת, לשמור על מרחק, לעטות מסיכות, לשטוף ידיים באופן תדיר מאוד. אבל אנשים מאוד משתדלים ועושים את המיטב שהם יכולים. צריך לזכור שהקורונה תחייה איתנו לפחות בשנה הקרובה ותמיד יהיו אנשים חולים שאפילו לא יודעים על כך. אז אסור שתהיה התרופפות וצריך להמשיך ולעשות כמה שיותר בדיקות כדי לאתר חולים כל הזמן ולא צריך להתבייש שהם קיימים. זה גם חייב להיות משהו רציף, זה לא מהלך של שבועיים או שלושה וזהו”.
סגר לילי באשקלון
אז לדעתך הסגר אפקטיבי? “סגר הוא כלי אפידמיולוגי מאוד יעיל ואפקטיבי. הבעיה שיש לו הרבה השלכות אחרות, כלכליות, חברתיות ונוספות ולכן, לא ממהרים להשתמש בו. אבל כשרואים שהתחלואה עולה וקשה להשתלט על הגל הגבוה הזה, זה נכון להפעיל את הכלי הזה לפרק זמן מסוים ולהוריד את התחלואה. זאת יחד עם הידיעה שהיא עדיין תמשיך להתקיים באוכלוסייה. סגר לא יעלים את הקורונה לגמרי. אבל אנחנו יודעים שכשנצא מהסגר, כל אירוע בודד של תחלואה יטופל נכון ובמהירות. אז הקורונה כאן כדי להישאר ואנחנו צריכים ללמוד לחיות נכון לצידה”.
“העבודה שלי זאת לא פינת ליטוף”
ד”ר שפירו בן ה-45, אב לילדה בת 4 ומתגורר כאמור, בקיבוץ מפלסים. הוא עלה ארצה בגיל 13 מאוזבקיסטן, יחד עם הוריו וארבעת אחיו, ובני המשפחה השתכנו בחולון. את הקליטה בארץ הוא זוכר כחוויה חיובית מאוד ומעצימה. “למדתי בתיכון ‘דה-שליט’ והקליטה הייתה מאוד חלקה”, הוא מספר, “התחברתי לחבר’ה טובים, ואנחנו חבורה ששומרת על קשרי חברות מאז ועד היום. באופן כללי ילדים נקלטים מהר מאוד וסופגים בקלות יחסית מקומות חדשים. אבל במקרה שלי מה שכנראה עזר מאוד זה החיבור לאנשים ולחברים הנכונים”.
בתום לימודי התיכון הוא התגייס לצה”ל, מהר מאוד יצא לקצונה, התקדם בתפקידים ובסולם הדרגות ונראה היה שהוא בדרך לקריירה צבאית ארוכת שנים. אך בגיל 27, כשהוא בדרגת רס”ן ורגע לפני שקיבל תפקיד כסמג”ד בחיל התותחנים, החליט שפירו לחשב מסלול מחדש. “הרגשתי שמיציתי את העניין שלי ומימשתי את יכולות ההשפעה. אתה רוצה להרחיב אופקים, ידע ולעשות גם דברים אחרים בחיים. הצבא הוא, אומנם, תחום מאוד חשוב ומשמעותי, אבל יש עוד תחומים”.
ד"ר שפירו וראש העירייה , תומר גלאם ברחבת תחנת הבדיקה העירונית בהיכל התרבות. צילום: סיוון מטודי
אז הוא השתחרר והחל להתלבט בעניין המשך דרכו בחיים. על הפרק היו מגוון תחומים, בהם אדריכלות, מדעי המחשב, רפואה וגם, כמובן, וטרינריה. לאחר התלבטות לא פשוטה, בחר ד”ר שפירו ללכת עם הלב. “מאז שהייתי ילד אהבתי בעלי חיים ותמיד היו לי בבית חתולים וכלבים. זאת הייתה אהבה גדולה מאוד, אבל לא משהו חריג. יחד עם זאת תמיד הרגשתי שהלב שלי שם ולכן בסוף זה מה שהכריע”.
הוא התקבל ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות והחל את הפרק החדש בחייו. מדובר בלימודים של כ-8 שנים, שכוללים בתוכם תואר ראשון במדעי בעלי-חיים, לאחר מכן לימודים מוכווני וטרינריה ולסיום שנה מעשית בבית-החולים הווטרינרי בבית דגן. “סטודנטים, שמסיימים לימודי וטרינריה בארץ, יוצאים רופאים טובים מאוד. השנה המעשית הזאת מקנה הרבה מאוד ידע וכלים. הלימודים הם ברמה מאוד-מאוד גבוהה והצוותים מקצועיים ומדהימים”.
ולמרות זאת, נשמע שמדובר בתקופה תובענית וקשה מאוד. “לא הייתי מגדיר את הלימודים כתובעניים ולא קלים. הם מעניינים, מלמדים ובדרגת קושי טובה, אבל לא משהו שאי אפשר לעמוד בו. יש איזשהו סטראוטיפ על כך שלימודי רפואה הם מאוד-מאוד קשים. בוודאי שצריך ללמוד והרבה, לקרוא, לדעת, לחקור ולזכור. אבל לדעתי, כל אדם שסיים את לימודי התיכון יכול ללמוד גם רפואה. זה, כמובן, תלוי ברצון שלו. אני אומר שאם מישהו תמיד חלם להיות וטרינר, אין שום סיבה שהוא לא יגשים את החלום שלו. זה אפשרי ואין ממה לפחד. זאת עבודה מרתקת ומקצוע מדהים”.
אפשר ללמוד את מקצוע גם אם אין אהבה גדולה מאוד לבעלי-חיים? “זאת שאלה מורכבת. אני מוצא שבעבודה הזאת, אהבה מאוד-מאוד גדולה לבעלי-חיים היא דווקא זאת שמקשה. אתה רואה מקרים קשים יום-יום. בעלי חיים סובלים ופצועים ובמצבים קשים מאוד. ואתה חייב להיות שם ולטפל בהם, זאת לא פינת ליטוף. אז אתה גם מוצא את עצמך, הרבה פעמים, מקבל החלטות קשות. אתה לא יכול להיות וטרינר אם זה לא בא מבפנים ומהלב, אך יחד עם זאת חייב גם לדעת להפריד את הרגש. זה מקצוע לא קל, ואתה חווה את זה יום-יום”.
המחוז הדרומי של משטרת ישראל סיים את היערכותו לסגר שהחל היום, המחסומים ביציאות מהערים נפרסו, עובו הסיורים וכוחות המשטרה הפועלים בשטח למניעת התקהלויות ולאכיפת תקנות הסגר.
אוכפים את הסגר. צילום: דוברות המשטרה
אוכפים את הסגר. צילום: דוברות המשטרה
מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם סופר, קיים היום הערכת מצב מיוחדת בה עמד מקרוב על ההיערכות לסגר שהחל היום. בסיומה יצא לסיור במחסומים שהוקמו בכניסות לערים,נפגש עם השוטרים והחיילים שהוצבו במקום ושמע מקרוב על ההכנות והפעילות שנעשית על ידם.
אוכפים את הסגר. צילום: דוברות המשטרה
ניצב סופר ציין כי ינתנו דוחות גם למי שמתכננים לחזור הביתה בצאת החג או בערב.
"אנו ערוכים היטב לאכיפת הסגר, השוטרים מבינים את המשימה שהוטלה עליהם ואני מתרשם עד כה כי הציבור פועל על פי ההנחיות וכפי שמצופה ממנו, באחריות מלאה. במידה ותהינה הפרות של התקנות לשעת חירום, יינתנו דוחות בהתאם למה שנקבע. אני מאחל חג שמח לשוטרים ולבני משפחותיהם ולכל בית ישראל".
זהו, השנה הכי מוזרה, הכי מיוחדת והזויה שאנחנו זוכרים הסתיימה. מעל כל הישג ספורטיבי כולנו נזכור מהשנה הזאת את התפרצות מגיפת הקורונה שאף אחד לא ציפה לה. למרות זאת, למי שלא זוכר, היו חיים גם לפני הקורונה, וקצת חיים ספורטיביים גם אחריה, למרות שיש הטוענים שללא קהל זה לא נחשב. וגם בשנה כזאת, חובה לבחור מצטיינים, אז במדור הספורט של “כאן דרום” נרתמנו למשימה ובחרנו את 10 אנשי הספורט של אשקלון בשנה האחרונה. שישה אנשים מתוך עשרת הנבחרים לא עוברים את גיל 22, זה בהחלט מעיד על העתיד הוורוד שיש לספורט האשקלוני ודבר שמעורר תקווה שבשנים הקרובות יהיו הישגים משמעותיים לספורט בעיר.
בכדורגל הפועל אשקלון רשמה עונה איומה ונוראית שירדה לליגה א' לאחר מאבק עיקש והפחתת 9 נקודות. נקווה שבקרוב סאגת הפירוק של המועדון תיגמר וירכוש אותה רוכש שירים אותה למעלה, למקומות להם היא ראויה.
נקודות אור הם השחקנים הצעירים רז שלמה, שביט מזל ולידור נקשרי להם צפוי עתיד מזהיר בכדורגל.
בכדורסל אליצור איתו אכזבה, בעיקר בשל פציעות רבות של שחקנים חשובים, והעונה היא מכוונת אך ורק לעליית ליגה עם מסע רכש מרשים. אולם נקודת אור בכדורסל בעיר הגיעה דווקא מהאגודות האחרות בעיר- קבוצת הבוגרים של אסא אשקלון וקבוצת הבוגרות של הפועל בנות אשקלון שהעפילו לליגה הארצית.
בכדורעף, קבוצת הנשים של אליצור-נתן אשקלון סיימה עונה גדולה במקום הראשון (וויתרה על העלייה לליגת העל מטעמים כלכליים), בנוסף הגיעה לחצי גמר גביע האיגוד שלבסוף כלל לא שוחק עקב הפסקת העונה בשל הקורונה.
בכדורעף הגברים רפאל גונצ'ריוק המשיך להוכיח למה הוא נחשב להבטחה ענקית ושיחק בליגת העל עם מכבי אשדוד.
בג'ודו ובריצה אלן בבק והספורטאית הבכירה בעיר כיום, דיאנה ויסמן הביאו כבוד רב לעיר עם זכיות בטורנירים נחשבים בארץ ובחו"ל.
ועכשיו, לרשימה:
אלן בבק
בבק עם המדליה על הפודיום (צילום: אלכס פרסקובסקי)
אלן בבק, בגיל 17 בלבד, הפכה השנה לספורטאית הבכירה של אגודת הג’ודו המפותחת של העיר, מיטב אשקלון כשזכתה באליפות הארץ עד גיל 23. תלמידת מקיף ה’ בעיר התחרתה בקטגוריית משקל מעל 78 ק”ג – המשקל הפתוח – וגברה על כל יריבותיה בדרך לפסגת הפודיום. לאחר מספר לא מבוטל של זכיות באליפויות המדינה לגילאים הצעירים – ילדים וקדטים. אלופת ישראל הטריה היא בעלת חגורה חומה בג’ודו ומעבר לשגרת אימונים מפרכת עוסקת בשנים האחרונות גם בהדרכת הדור הצעיר של מיטב אשקלון ובסיוע לצוות המקצועי באימונים ובתחרויות. בבק הביאה כבוד רב לאשקלון עם זכייתה באליפות הארץ ותקווה רבה לעתיד. מאמנה אייזיק מיקיאלוב טוען כי בהחלט יש פוטנציאל לייצוג אשקלוני באולימפיאדה בעתיד, והציפיות מהספורטאית האשקלונית הצעירה בשמיים.
“אני מאוד שמחה שבחרתם בי ומאוד נרגשת, הבחירה בי מוכיחה כי באמת הגעתי להישג גבוה”, אמרה הספורטאית הצעירה, והוסיפה: “קשה לסכם את השנה הזאת שהייתה שנה מאוד קשה עם כל מה שקורה עם הקורונה. היו תקופות בהן לא היה אפשרי ללכת לאימונים וכלל לא התקיימו תחרויות. אבל לפני הקורונה הייתי אומרת שעבדתי קשה כדי להגיע לאליפות ישראל עד גיל 23 ושהזכייה הייתה שווה את זה. אני מצפה שבשנה הבאה אני אשרת בצה”ל כלוחמת ויעביר את השירות שלי בהנאה”.
רפאל גונצ’ריוק
רפאל גונצ'ריוק. צילום: לירון מולדובן
כבר בגיל 17, רפאל גונצ’ריוק הוא שחקן הכדורעף הבכיר ביותר באשקלון, ואחד השחקנים המבטיחים בארץ. לאחר שבגיל 13.5 התחיל לשחק בבוגרים, השנה רפאל שיחק בליגת העל במדי מכבי אשדוד והציג יכולת טובה שהובילה את קבוצתו לסיים במקום השביעי והמכובד. בנוסף נכלל בסגל נבחרת הנוער של ישראל. בטורניר בסלובניה בו סיימה הנבחרת במקום החמישי, גונצ’ריוק האשקלוני הציג יכולת נפלאה וזכה לליברו המצטיין בטורניר. בנוסף זכה לאחרונה ביחד עם אחיו ריצ’רד, בטורניר כדורעף החופים לזוגות שנערך בחוף ניצנים. העונה, האשקלוני הצעיר שנחשב לאחת ההבטחות הגדולות בארץ בענף הכדורעף צפוי לחזור הביתה ולנסות להוביל את אליצור-נתן אשקלון להישגים.
"מחמיא מאוד להיבחר בין אנשי הספורט הבכירים באשקלון. אני מתרגש שהגעתי לאן שהגעתי, הכל בזכות עצמי ובזכות האנשים הקרובים אליי והמשפחה שלי", אמר גונצ'ריוק, והוסיף: "אני מסכם את השנה הזאת כאכזבה גדולה למרות שקיבלתי הרבה ניסיון וידע, אין לי הרבה איך לסכם את העונה כי היא לא באמת נגמרה בגלל הקורונה. בעונה הקרובה אני חוזר לאליצור-נתן אשקלון אחרי שתי עונות בליגת על ואני מצפה לזכות באליפות ובגביע ולעזור כמה שאני יכול בקבוצות הנוער והילדים כדי שהענף יתפתח ויותר ילדים יבואו לשחק כדורעף".
לידור נקשרי
לידור נקשרי במדי הפועל אשקלון. צילום: שלומי לוי, דובר הפועל אשקלון
עבור הפועל אשקלון השנה האחרונה הייתה שנה שחורה. מועדון הכדורגל של העיר נשר לליגה השלישית לאחר עונה של קרבות תחתית. אך בתוך כל החושך, בלטה נקודת אור אחת מעל כולם, מדובר בקיצוני/חלוץ הצעיר, לידור נקשרי. שחקן ההתקפה האשקלוני, שהוא גם בנו של סגן ראש העיר והממונה על הספורט דורון נקשרי, גדל במועדון ומגיל צעיר סומן כהבטחה. הוא עבר במחלקת הנוער של מכבי חיפה ו-מ.ס אשדוד ובגיל 16 חזר הביתה לאשקלון. השנה, בגיל 22, חווה נקשרי את עונת הפריצה שלו כשקיבל את הקרדיט בהרכב מהמאמן מוטי איווניר ובתמורה הציג מהירות, דריבל מרשים וראיית משחק יוצאת דופן, ואפילו השוואות לברק יצחקי בצעירותו כבר הגיעו. לאחרונה עבר השחקן להפועל קטמון ירושלים, קבוצת צמרת בליגה הלאומית, ששואפת לעלות לליגה הבכירה. האשקלוני הצעיר משמש כשחקן הרכב קבוע בקבוצה הירושלמית ונחשב לאחת ההבטחות הגדולות של אשקלון בתחום הכדורגל, שנמצא בתקופה חשוכה מבחינת העיר.
"אני שמח וגאה על הבחירה בי לרשימת אנשי השנה בספורט! עברתי שנה מורכבת, שנה מוצלחת מאוד מבחינה אישית אך מצערת מבחינה קבוצתית בשל הירידה של קבוצת הפועל אשקלון לליגה א'. השנה נתתי את כל כולי למען ההצלחה האישית והקבוצתית ולשמחתי הוכחתי זאת עם החתמתי בקבוצת הפועל ירושלים. יגעת ומצאת – תאמין!", אמר נקשרי, והוסיף: "בשנה הקרובה אמשיך להשקיע בהתמקצעות האישית ובמשחק הקבוצתי מתוך מטרה לסייע ולהעלות את הקבוצה ליגה, להוכיח כי ההחתמה שלי אכן משתלמת לשני הצדדים ואני מקווה שאצליח להוביל את הליגה בהבקעת שערים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות הניהולי, המקצועי, לאוהדים ולשחקני קבוצת הפועל אשקלון על שנה מאתגרת ומלמדת. אני מאחל להם המון הצלחה ושנזכה לראות את הקבוצה פורחת. שנה טובה".
אנה יבסיקובה
אנה יבסיקובה. צילום: אליצור נתן אשקלון
זו הייתה שנה מוצלחת עבורה שחקנית הכדורעף מאשקלון. יבסיקובה סיימה את העונה השלישית שלה במדי קבוצת הנשים של אליצור-נתן אשקלון, ובגיל 38, הובילה את הקבוצה להישגים מרשימים- זכייה באליפות (באליצור-נתן כזכור בחרו לוותר על העלייה לליגת העל מטעמים תקציביים) והעפלה לחצי גמר גביע האיגוד, שלא התקיים עקב הפסקת העונה בשל הקורונה. היא נחשבת לשחקנית הטובה ביותר בליגה, שחקנית שעברה דברים בקריירה ושיחקה עם קבוצה מבאקו, איתה הגיעה למקום השלישי באליפות אירופה.
"אני מעריכה מאוד את הבחירה ומודה לכל מי שתמך בי", אמרה יבסיקובה, והוסיפה: "הייתה שנה מעניינת ומוזרה, מגפת הקורונה שיבשה לנו את החיים והשפיעה רבות על הלך הרוח. אני מקווה להיות בריאה ולעזור לקבוצה לשחזר את ההצלחה גם בשנה הקרובה".
עידן דניאל
קבוצת הבוגרים של אסא אשקלון רשמה עונה מדהימה. הקבוצה סיימה את העונה עם מאזן מושלם כשניצחה את כל 16 המשחקים בהם השתתפה העונה והעפילה לליגה הארצית. מי שאימן את הקבוצה והוביל אותה לעלייה, בגיל 38, הוא עידן דניאל, המאמן הבכיר של האגודה מזה שנים ואחד מהאנשים שהביאו אותה למעמדה הבכיר בכדורסל ישראלי, בעיקר בזכות מחלקת הנוער המוצלחת שלה. דניאל האשקלוני ימשיך לאמן את קבוצת הבוגרים של אסא אשקלון גם העונה בליגה ארצית, ותוך כדי להמשיך לקדם את דור העתיד של הכדורסל בעיר.
"הבחירה מאוד מחמיאה לי, אני חושב שאת הקרדיט אני חייב לחלוק עם השחקנים והצוות המקצועי שלי שמלווה אותי לכל אורך הדרך", אמר המאמן האשקלוני, והוסיף: "אני חושב שאחד היתרונות שלנו כקבוצה היה החיבור שלנו וזה שרצנו כמה שנים יחד. כשראיתי שאנחנו בשלים לעשות את קפיצת המדרגה עשינו חיזוק נקודתי ועם תקציב נמוך מאוד הצלחנו לעלות ליגה עם מאזן מושלם. בשנה הבאה נשחק בליגה הארצית שהיא מאוד תחרותית בשנים האחרונות ויש בה קבוצות עם תקציבים מאוד גדולים, בנינו השנה קבוצה מאוד צעירה ואני מקווה שנצליח להתחבר ולהתחרות עם כל קבוצה ולשאוף תמיד לחלק העליון של הטבלה".
בראש השנה נהוג לערוך סעודה חגיגית. בסעודות ליל החג נהוג לערוך סדר אכילה מיוחד הכולל אכילת מאכלים המכונים “סימנים” ואמירת תפילות לפני אכילת אותם המאכלים אשר דומה מבחינת הצליל לשם המאכל.
ישנו מנהג לאכול מאכלים מתוקים כסימן לשנה מתוקה ומנגד יש הנמנעים אף מלאכול מאכלים מסוימים שטעמם מלוח או חמוץ. כך נפוץ המנהג שאת הלחם שבוצעים בתחילת הסעודה אין טובלים במלח אלא בדבש.
נוהגים גם לברך שהחיינו בסעודה ובלילה השני מברכים על פרי חדש, כאשר רבים נוהגים לברך על חבוש.
אוהבים חבוש? שניים מהמתכונים ישדרגו לכם אותו.
חג שמח ושנה טובה!
אוכף טלה במילוי בשר ופירות יבשים
חומרים:
1 אוכף טלה (פתוח למילוי רולדה)
400 גרם בשר טחון
2 יחידות בצל קצוץ
2 שיני שום קצוצות
50 גרם משמש מיובש קצוץ
50 גרם שזיף מיובש קצוץ
חופן צנוברים קלויים
חופן פטרוזיליה קצוצה
מלח גס
פלפל שחור גרוס
1 כפית בהרט
שמן זית לפי צורך
אופן הכנה: מחממים מחבת עם מעט שמן זית ומטגנים את הבצל מעט. מוסיפים את השום והבצל ומבשלים עד שצבעו של הבשר הופך להיות אפור. מתבלים במלח, פלפל שחור גרוס ובהרט ומוסיפים פנימה את הפטרוזיליה, הצנוברים, המשמש והשזיף, מערבבים היטב ומניחים בצד לקירור. פורסים את הכתף על משטח עבודה ומשטחים מעל את מלית הבשר. מגלגלים לרולדה וקושרים בעזרת חוט שיכול להיכנס לתנור. על גבי מחבת רחב מחממים שמן זית וצורבים את רול הכתף מכל הצדדים. עוטפים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות למשך שעה ורבע. מוציאים, מסירים את נייר האלומיניום ומחזירים לתנור ל-15 דקות נוספות, פורסים לפרוסות עבות מעט ומגישים.
ביום שישי לפני שבועיים, התארגן חיים לוגסי לקראת השבת. הוא התקלח, התלבש וכשהתכוון לצאת לבית הכנסת כדי להתפלל את תפילת השבת הוא החל לחוש כאבים בחזה והתמוטט. צוות רפואי שהגיע אליו התחיל לבצע עליו עיסויים ופינה אותו לבית החולים תוך כדי החייאה, אך כשהגיע לבית החולים ולאחר ניסיונות רבים, נקבע מותו.
חיים לוגסי ז"ל
אחיו הצעיר ממנו הוא שמעון לוגסי, יו”ר ארגון “נר דוד אבי” ויועצו של שר הדתות, הרב יעקב אביטן. הוא קיבל את ההודעה מיד לאחר כניסת השבת ועם ההודעה המרה והקשה התמודד שבת שלימה עד צאתה כדי להודיע למשפחה ולהוריו המבוגרים.
במוצאי השבת, בחצות לילה נטמן חיים ז”ל לאחר שהספידו אותו, הרב יעקב אביטן, האח שמעון לוגסי, האלמנה ובתו שאמורה להתחתן בקרוב.
שמעון מספר על האח חיים שהיה “מאוד בדרן ובעל שמחת חיים פשוט כשמו כן הוא. הוא עבד כנהג אוטובוס בחברת אפיקים וקודם באגד תעבורה, בחור נקי ומסודר מאוד בהופעותיו וכן במידותיו המיוחדים, בעל חסד שאהב להקשיב לאחר, חיוכו היה מאיר פנים לכלל הנוסעים ותמיד דאג להסיר דאגה ומכאוב מאחרים”, סיפר שמעון.
לפני 4 וחצי שנים, הלך לעולמו הרב יוסף שרביט, מי שהיה הרב הראשי של אשקלון במשך 56 שנים. במהלך חייו הוא שכל את בנו מיכאל במלחמת יום הכיפורים, והקים לזכרו את בית הכנסת “יד מיכאל” בשכונת ברנע.
ביום חמישי שעבר, סייר בבית הכנסת, ראש העירייה, תומר גלאם והנחה לקדם את הקמתו של חדר מורשת לזכרו של הרב שרביט. החדר יאופיין במוטיבים המזוהים עם הרב, אורח חייו והליכותיו, והוא יכלול את כתביו וספריו של הרב לאורך השנים.
ראש העירייה בסיור בבית הכנסת. צילום: סיון מטודי
יחיאל שרביט, בנו של הרב אמר כי מדובר במפעל הנצחה חשוב ומשמעותי, “לצד בית הכנסת שנקרא על שם אחי מיכאל זכרו לברכה, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, רצינו להקים מקום בסמוך שישמש גם את הדורות הבאים ויספר על פועלו ומורשתו הרוחנית והציבורית של אבינו זכרו לברכה. כעת, לאחר שנים, אנחנו רואים את זה קורה. תודה מיוחדת לראש העיר ולכל העוסקים במלאכה לקידום ההנצחה”.
ממשיכים להוביל בערכים: חברי קבוצת הנוער העירונית “נוער למען חברה שווה” הפועלת באשקלון קיבלו את אות הנשיא להתנדבות לשנת תש”ף 2020. הגשת המועמדות נעשתה על ידי אגף תרבות נוער וספורט שבעירייה, זאת לאחר הפעילות הענפה שביצעו חברי הקבוצה במהלך תקופת הקורונה למען אזרחים ותיקים בעיר, ובכלל, כדרך חיים עבורם במהלך כל ימות השנה.
את “נוער למען חברה שווה”, הקים יעקב פיזנברג, לפני כחמש שנים. פיזנברג מוכר בעיר בתור סייף מחונן שהביא לא מעט כבוד לעיר אשקלון כאשר זכה בתחרויות שונות ואף באליפות ישראל בסיף. אלא שמעבר לכך הוא גם פועל בהתנדבות ואף מגייס לכך בני נוער.
יעקב פיזנברג. צילום: עדי תשובה
פיזנברג סיפר בעבר ל”כאן דרום” על הקמת הקבוצה, “בתקופת הבגרויות של כיתה י”א וההכנות לאליפות העולם בסייף, ראיתי כתבה בטלוויזיה על הבדידות הנוראית של הקשישים וניצולי השואה. בנוסף לבדידות, סיפרו הקשישים שהם נאלצים לבחור בין תרופות לבין אוכל כי מה שהם מקבלים בסוף החודש פשוט לא מספיק. באותו הרגע הבנתי שלהתבאס מהכתבה זה לא דבר שיעזור לקשישים והחלטתי לעשות מעשה. פניתי למאפיית ‘בית מאפה השלום’ בעיר וביקשתי שאת מה שנשאר במאפיה בסוף היום הם יתרמו לי ואני אחלק לקשישים. אליי הצטרפו עוד כמה חברים וככה בעצם הקמתי את פרויקט ‘נוער למען חברה שווה’, פרויקט המונה כיום 130 בני נוער מבתי ספר שונים בעיר אשר מגיעים מידי שבוע אל כ-300 קשישים וניצולי שואה. במסגרת הפרויקט בני הנוער מפיגים את תחושת הבדידות של הקשישים, חוגגים ימי הולדת לקשישים בודדים, מבצעים פעילויות פנאי ועוד”.
העוברים והשבים ברחוב בית אל בשכונת הסיטי הבחינו זה מכבר בביתן האבטחה שהוקם בכניסה לביתו של השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן. במקום מוצב מאבטח במשך 24 שעות ביממה, אשר בודק ומתשאל את הנכנסים לבית. תחילה הוא מקבל אישור להכניס אדם מסוים לבית ורק אז מגיע שלב התשאול.
עבור מי שמכירים את הרב אביטן, זה נראה לא טבעי. מדובר באיש שתמיד מעורב בציבור, תמיד קיבל כל אחד מהציבור ועמדת המאבטח נראית חריגה. גם הוא עצמו מרגיש ככה, “זה רק מפריע לנו אנחנו לא רגילים לזה. אבל יש חוקים של המדינה”, הוא מסביר.
המאבטח הזה כאמור, נמצא שם בכל שעה. יחד עם זאת, יש גם מאבטח שמלווה אותו בסיורים וביקורים בכותל המערבי או בשטחים, והוא לא ממש מתחבר לנוהל הזה. “זה נעשה למגינת ליבי” הוא אומר, “ניסינו להוריד את זה אבל זה החוק”.
לומד תוך כדי תנועה. הרב אביטן על דוכן בכנסת. צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
כבר שלושה חודשים שהוא מחזיק בתואר השר לשירותי דת, כאשר הוא פועל ובעיר לומד תוך כדי תנועה. משרדו אחראי על כל שירותי הדת בישראל, קבורה, נישואים, כשרות וכדומה. לצד זאת תחומי אחריות על הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים, המקומות הקדושים. זה המשרד ובזה הוא מטפל במקביל לפניות ציבור, ופניות תושבים באשקלון וחוף אשקלון.
תקציב המשרד עומד על כשמונה מאות מיליון ש”ח. אלא שרוב תקציבו לא נמצא בבסיס התקציב, אלא רק התקציב למועצות הדתיות. את כל מה שעבר לכך, אומר הרב אביטן, צריכים שרי ש”ס לגייס באמצעות מה שנקרא “כספים קואליציוניים”. “תמיד אומרים ‘כספים קואליציוניים דתיים לוקחים’, אז למדתי מה זה כספים קואליציוניים. מגיע הרב דרעי ולוקח את הכספים הללו ומביא למשרד ואומר לי ‘זה אתה עושה רק מבני דת’. זאת אומרת אתה רוצה לבנות בית כנסת או מקווה, אז הכסף הזה שכולם צועקים ‘געוואלד’, אתה בונה איתו מקווה בקיבוץ של השומר הצעיר, או בונה איתו בית כנסת בשכונה חילונית. הכספים הקואליציוניים חוזרים לציבור הכללי”.
"הכספים הקואליציוניים חוזרים לציבור הכללי". הרב אביטן חונך בית כנסת בקיבוץ נגבה, השבוע
“בסוף ‘השר’ ייגמר”
סדר היום של הרב אביטן מתחיל בשעה 6 בבוקר עם תפילת שחרית ומסתיים בשעות הקטנות של הלילה. השינה הזאת לא תמידי מספיקה לו והוא “גונב” מעט תנומות גם בנסיעות הארוכות לאורכה ולרוחבה של הארץ.
אבל יש משהו מוזר. כשהרב אביטן מונה לתפקיד שר, היה ברור כי כבר לא נראה אותו בחופות והלוויות ולא בגני ילדים, ובטח לא באזכרות. אבל הפתעה! הוא עדיין שם. עוד לפני שהוא היה שר, זה היה נראה כמעט בלתי אפשרי ובלתי אנושי להשתתף בכל כך הרבה אירועים שמחים ועצובים, אז עכשיו כאשר הוא שר בממשלה, איך הוא מוצא זמן לכל זה? דוגמה: הריאיון עם הרב נקבע ליום שישי בצהריים, אבל הוא התקשר לדחות אותו כי הוא צריך להספיק לסיים חופה שהוא מקדש בה והספדים בשתי הלוויות וזה רק ביום שישי עד הצהריים.
"הגעתי למקומות שאצלם זו מסורת". הרב אביטן בפתיחת שנה"ל
איך אתה מצליח לתמרן בין כל העיסוקים הללו? “לפעמים אני מגיע לאשקלון לאזכרה אחת וחוזר לירושלים” הוא מספר, “אני לא יכול לוותר על הציבור האשקלוני וחוף אשקלון. אני קשור איתם. אני מתחיל את הבוקר בגני ילדים וכיתות, בפתיחת שנת הלימודים הגעתי למקומות שאני אצלם זאת כבר מסורת. רציתי להגיע לעוד אבל לא יכולתי, אז הקצבתי לעצמי קצת זמן”.
מה זה קצת זמן? בשעה 10:00 בבוקר הוא כבר היה אמור לנסוע לכיוון ירושלים, אז בין השעות 8:00 ל-10:00 הוא הספיק לבקר בגן ממלכתי, גן ממ”ד, בית ספר יסודי ממלכתי, בית ספר יסודי ממ”ד, תיכון ממלכתי ותיכון ממ”ד. כאשר בכל אחד ממוסדות החינוך הללו הוא נכנס, אמר דברי תורה ובירך את התלמידים בשנת לימודים מוצלחת.
"מחכים לי לקביעת מזוזה". הרב יעקב אביטן בקביעת מזוזה
“לפעמים אני מגיע הביתה ב-10 בלילה, מחכים לי לקביעת מזוזה של מספרה”, הוא מספר, “גם אם אני בא ל-5 דקות אנשים מעריכים את זה. אני משתדל להגיע, אני לא מצליח כמו פעם להגיע לכולם, אבל אני מאוד משתדל. אני לא מצמצם, אם אני פיזית כאן אני אגיע ואם יש לי חלון להגיע ולחזור, אני אעשה את זה. אני לא מרחם על עצמי. באתי מהצפון באירוע והייתי צריך להיות ביבנה, אז נסעתי לאשקלון לאזכרה ואז חזרתי ליבנה ומשם לירושלים. למרות שיכולתי לחתוך ישר לירושלים”.
ישיבות הממשלה המידיות והתכופות לאור משבר הקורונה הצליחו לפגוע עוד קצת בזמינות שלו, כך קרה בשבוע שעבר, ביום חמישי, עד השעה 15:00 הוא היה סגור כרב מקדש בחופה. אלא שאז הגיע הטלפון מלשכת ראש הממשלה על ישיבת ממשלה שאמורה להתקיים בשעה 17:00, “לכל הזוגות אני אומר מראש שהכל זה על תנאי, אם אני פנוי באותו היום. הכל תלוי באותו היום, אני כבר לא פנוי כמו פעם. אבל משתדלים לעשות למען אשקלון, כי בסופו של דבר ‘השר’ ייגמר ואני אחזור לכאן אז אני לא יכול להיות בנתק. אתה חייב לשמור על הבית ואשקלון וחוף אשקלון זה הבית”.
הרב יעקב אביטן מקדש זוג. צילום: הרצל סולימני
אתה אוהב את עבודתך כשר? “טייטל לא עושה לי את זה והגינונים לא מרגשים אותי. בורא עולם שם אותי באיזה מקום ואני באתי והכל היה מושבת. לא משנה מה הדרך, לא קלה ולא פשוטה, אבל בורא עולם נתן לי בינה ויצאתי במכה אחת בבליץ למינוי רבנים בכל רחבי הארץ. יצאנו לתהליך שחלק רצו לעצור אותנו. עשינו את זה. עכשיו אני יוצא במבצע להקמת מועצות דתיות בכל הארץ. הקמתי כבר 4 מועצות דתיות. בכל הארץ יש ממונים ואנחנו דואגים להרכבים”.
מה עם אשקלון? “אני בניגוד עניינים על אשקלון, זה היועצים המשפטיים החליטו. אוטוטו נבוא לממשלה ומישהו אחר יטפל באשקלון וחוף אשקלון בנושאי דת. אבל אנחנו עוזרים לאשקלון בהרבה דרכים אחרות”.
שר בהפתעה
זה לא סוד שרבים רואים ברב אביטן הרב הראשי הבא של אשקלון, לא מעט בזכות זה שהוא מהווה באשקלון סמל ליהדות מאירת הפנים והמקרבת. אפילו הוא עצמו רואה בתפקיד הזה חלום והיו מי שתהו אם המינוי לשר נועד כדי להוריד אותו מהחלום הזה עבור תפקיד בכיר לא פחות.
גנזת את החלום הזה? “אפילו לא לרגע אחד. זה היעד. זה תפקיד שאני עושה אותו כבר 30 שנה, גם כשהיו פה רבנים ראשיים. את מכירת החמץ האחרונה של שני הרבנים הראשיים, בפסח לפני שהם נפטרו, אני עשיתי. כל החתונות שהרב שרביט קידש אני עשיתי איתו ביחד. אני הייתי בן בית אצל שני הרבנים, מסורת, לא באתי לתמונה והלכתי”.
"הייתי בן בית אצלם". הרב יוסף שרביט והרב יוסף חיים בלוי זכרם לברכה. צילום רפרודוקציה
טוענים שאריה דרעי רוצה למנות את הרב משה אבוחצירא לתפקיד. “אנחנו בערב ראש השנה, ואפילו אם היה פורים עזבו אתכם מדיבורי סרק. כל אחד בורא עולם מייעד אותו למקום שלו”.
אז תפקיד השר שקיבלת, זה לא תפקיד שקיבלת במקום רב העיר? “אפילו לא לרגע אחד”.
לחזק את דבריו מספר הרב אביטן כיצד נודע לו שהוא נבחר לתפקיד שר הדתות ומגלה כי זה נעשה בניגוד לרצונו. “אני לא ביקשתי ולא דרשתי, כשהיו לי פניות בעבר, אני סירבתי. אני הודעתי כמה פעמים שאני לא רוצה שום דבר. יום לפני הרכבת לממשלה, התקשר אליי הרב דרעי ואמר לי ‘אם נגיד, שישימו אותך שר הדתות וגם ראש הוועדה למינוי דיינים, מה אתה אומר?’ אמרתי ‘בשום פנים ואופן’. הוא אמר לי ‘זה שר’. אמרתי לו ‘אתה יודע מה הייעוד שלי, מה הרצונות שלי’. הוא יודע שרק אשקלון ושום דבר לא מעניין אותי. הוא אומר לי ‘אתה יכול להיות שר הדתות, מינוי דיינים, כדאי’”.
חשב שמדובר בחקיין. הרב יעקב אביטן והשר אריה דרעי
בשלב כלשהו הרב אביטן אפילו חשב שמדובר בחקיין של דרעי שמנסה למתוח אותו, אבל דרעי הצליח לשכנע אותו כי הוא ולא אחר מדבר איתו. “אמרת לו שאני לא רוצה שר ולא רוצה שום דבר. הוא שמע אותי, ואמר לי ‘טוב, לא הייתה שיחה בינינו. לא דיברנו’. מה לי ולזה?”.
באותו היום חגג הרב אביטן יום הולדת 50 וציין אותם באופן מצומצם עם כמה חברים בודדים. “היו לי שתי אזכרות באותו היום, אז קבעתי עם החברים בשמונה וחצי לאחר מכן. אני נוסע, מגיע למקום ופתאום מישהו מתקשר אליי ‘אתה שר הדתות?’. אמרתי ‘אני? מה פתאום?’. אז הוא מספר לי שיש ידיעה כזאת באיזה אתר. אני כותב לאריה דרעי מסרון ‘מה קורה כאן?’ אז הוא כותב לי ‘מזל טוב. ברכה והצלחה’. ואז חזרתי לבית, כי ההורים שלי לא ידעו, אשתי לא ידעה, הילדים לא ידעו, ואז פתאום מלא טלפונים וכל העולם בשנייה ידע על זה. ככה זה היה, לא ידעתי על זה לפני כן כלום”.
אפשר לומר שאתה וכל מדינת ישראל ידעתם על המינוי הזה ביחד. “כן, שר הפנים הפתיע. זה מאלוהים. לאחר מכן התברר שחקרו ובדקו ומועצת החכמים אישרה את זה. אבל זאת בהחלט הייתה הפתעה”.
הרב יעקב אביטן
כבר שנים ארוכות שהרב אביטן נמצא בבמה הציבורית, למעלה מ-30 שנה ברבנות, מאז שהפך לרב הכי צעיר בארץ ומילא שורה של תפקידים רבניים. כמו גם בפוליטיקה אליה נכנס בשנת 2013 בראש רשימת ש”ס, אז כיהן כחבר מועצת העיר וממונה על החינוך כללי ובקדנציה לאחר מכן כסגן ראש העיר. לקראת תפקידו בממשלה הוא פרש ממועצת העיר, אך מציין כי הוא עדיין מעורב בנעשה בין חברי הרשימה שלו, “כל חברי המועצה כפופים אליי בלי יוצא מן הכלל. כמו שציינתי אני עדיין עוקב בדרכים שלי”.
גם חבר המועצה אברהם עשור הצטרף לש”ס. “זה עניין טכני, אבל בלב הוא תמיד היה בש”ס”.
הנואם הצעיר. הרב יעקב אביטן נואם כרב צעיר
מתוך תקופת הכהונה שלו כסגן ראש העירייה הוא מזכיר פעילות אחת שהייתה מאוד חשובה עבורו וזה ההכרה במוסדות החינוך החרדיים. אלה מוסדות המכונים המוכש”ר (המוכר שאינו רשמי) שכעת זוכים לתקציבים שווים כמו כל מוסדות החינוך בעיר, “בסגנות תמיד עשיתי דברים בשקט, מעולם לא ישבתי בכיסא כ’סגן ראש העיר’ – תמיד פעלתי יחד עם כולם בקבלת ההחלטות. בתקופה הזאת קרו דברים מדהימים בחינוך הדתי: שיפוצים של גנים, שיפוצים במוסדות של המוכשר. עשיתי מהפיכה בחינוך – בעבודה איטית ועקבית הכנסתי את כל בתי הספר של המוכש”ר תחת חסותה של עיריית אשקלון”.
לדבריו, כעת יש להנהלות של בתי הספר הללו תקציבים רבים וכי ההורים יכולים כעת לדרוש מהמנהלים השקעה גדולה יותר בתלמידים “יש להם כיום עשרות אלפי שקלים שהבאתי אך ורק למען השקעה בילדים. לא קיבלתי תודה ואני לא מחכה לה. אבל זה בסדר, אנחנו כאנשי ציבור יודעים לשמוע רק טענות ומענות ואני שמח על כך ורגיל לכך. יש הרבה שיודעים להגיד תודה, אבל פה זה לא קרה ואף אחד גם לא טרח להרים טלפון. אבל אני בכל מקרה עוקב ולא אתן לכסף הזה להגיע למקומות לא נכונים”.
"יש הרבה מקומות בעיר". הרב אביטן עם דגם האנדרטה שהקים ליד יד לבנים
הייתה מחלוקת בנושא בית הגמלאי שמתכונן להקים אותו סמוך ליד לבנים. ניסו לערב אותך בזה? “אני פועל למען העיר אשקלון ועושה הכל למענה. מי שיודע, יודע. לא כולם צריכים לדעת הכל. אני רק יכול לומר, שכשנכנסתי לעירייה, כיהנתי לראשונה בוועדה למשפחות נפגעי איבה שאף אחד לא רצה להשתתף בה. עם הזמן דאגתי למשפחות, השוויתי את מעמדן למשפחות חללי צה”ל, ולאט לאט עקב לצד האגודל בניתי את האנדרטה לנפגעי האיבה בבית יד לבנים. המקום הזה מיועד לזיכרון. העיר גדולה, יש הרבה מקומות שניתן לבנות בהם דברים”.
“אי אפשר להחריג הפגנה”
אנחנו נמצאים בתקופת הקורונה. תקופה בה מתקבלות החלטות הרות גורל. מצד אחד בריאות הציבור, מצד שני מפרקים את הכלכלה. כעת התקבל ההחלטה להטיל סגר ארוך לתקופת החגים. סגר שישבש ממש את החיים לתושבים ובעיקר יפגע בעצמאיים.
איך מקבלים החלטה להטיל סגר ולכמה ימים? “בוא נגיד את האמת. אנחנו במצב שאף אחד לא יודע עדיין כלום. זה מצב של ניסוי וטעייה. אף אחד לא יגיד לך שהוא מומחה. בסוף צריך לקבל החלטות ואיזונים וזה מה שאתה נדרש לעשות. אתה מתפלל, שומע את המומחים, ועושה את השקלולים. יושבים בישיבות מיטב המוחות, אנשי המל”ל ואנשי ראש הממשלה ודנים בסוגיות הללו. יושב קבינט הקורונה שעות רבות ומגיע להכרעות. אני לא חבר בקבינט, אריה דרעי יושב שם והוא האיש הכי חכם בממשלה הזאת”.
"מצב של ניסוי וטעייה". סגר לילי באשקלון
אבל לא מקבלים את דעתו. הוא התנגד לעוצר הלילי. “מקבלים את דעתו. הוא היה בעד התכנית ובעד סגר אבל תוך שמירה על איזון. תמיד יש טענות וגם לנו יש תלונות למה אפשר לטוס לכל מיני מקומות בעולם ולאומן אי אפשר לטוס? מה פתאום הפגנה 15 אלף איש מותר ובתי כנסת עשרה אנשים אסור? אני לא מסין את זה. צריך להחזיר את אמון הציבור. אי אפשר להחריג הפגנה ושאף אחד לא יספר שבהפגנות לא היו נדבקים”.
