גם איומים לא יעצרו את דוד בן-אברהם בדרך להקמת 'היכל החתול' באשקלון

חבר המועצה דוד בן-אברהם מעורר עניין רב בשבועות האחרונים, בעיקר בשל המיזם שאותו הוא מקדם – 'היכל החתול', אלא שהשבוע הוא הרגיש שהעניין בו קצת חורג ומוגזם והוא הגיש תלונה במשטרה בגין איומים. "יש סביב זה הרבה רעש בתקופה האחרונה, אבל אני לא יודע אם האיומים קשורים לבית החתול" אומר בן-אברהם.

הוא מספר כי כבר מספר ימים שהוא מקבל הודעות מאיימות בדף הפייסבוק שלו, אך מתעלם. מה שגרם לו בסופו של דבר להגיש את התלונה, היה מפגש עם אדם אלמוני בבית קפה בעיר, "ראיתי מישהו שהתקרב לעברי והוא החל לצעוק לי שאני עבריין והוא ידאג לסגור איתי חשבון. אין לי מושג מי האיש הזה ומעולם לא פגשתי אותו. אני לא יודע אם זה רציני ואיך בכלל לקחת את כל העניין הזה, אבל הרגשתי שאני צריך לפנות למשטרה שתחקור את זה ואני אהיה יותר שקט", הוא אומר ומדגיש: "אני חייב לציין שמעולם לא הסתבכתי עם החוק בשום דרך וצורה, מעולם לא נחקרתי במשטרה ולא נחשדתי בשום דבר. אני שומע גם את השמועות וכנראה שמדברים עליי כי אני מהווה איום. כבר שנה אני חבר מועצה ואף אחד לא באמת מכיר אותי ואת העשייה שלי וחבל. רק עכשיו כש'בית החתול' עלה לכותרות, כסוג של בדיחה אנשים נחשפים אליי ואני שמח על כך. חשוב לי שהציבור יכיר אותי ויידע להעריך אותי כחבר מועצה", הוא אומר.

בן אברהם: "מי שלגלג היו חברי האופוזיציה". צילום: דוד לוי

בישיבת המועצה האחרונה, עלתה לסדר היום הצעתו של בן-אברהם להקים באשקלון את 'היכל החתול' שינה בהמשך את שמו ל'בית החתול' וכבר זכה לשם לועזי – 'CatShkelon – Park'. ההצעה אומנם עברה במועצה, אך זכתה להתנגדות שגבלה בזלזול מצד חברי מועצה אחרים. אין ספק שההצעה של בן-אברהם להקים באשקלון בית שכולו קודש לחתולים, די תמוהה ויש מי שיטען כי היא מתאימה יותר לפרבר שוויצרי שקט ופחות לתקופה הלא קלה שעוברת על העיר. אבל מבחינתו של בן-אברהם, לא מדובר בסדר עדיפויות והפרויקט הזה יכול להתמשש במקביל לפרויקטים אחרים. "אני לא עושה היררכיה ולא שם את זה בראש סדר העדיפויות, אני אומר שאפשר גם וגם ואין צורך לבחור בין זה לדברים אחרים. כל הדיבור הזה כאילו נגמרו הדברים החשובים שצריך לטפל בהם בעיר ונשארו רק החתולים הוא מיותר לחלוטין, מה גם שמי שאומר את זה בכלל לא יורד לסוף דעתי ולא מבין את מטרת העל של 'בית החתול'", הוא אומר.

אז מה בעצם המטרה?

"המיזם הזה לא נועד לחתולים, הוא קודם כל נועד לנו, לטובת חינוך דור העתיד שלנו. זה מיזם מדעי-חינוכי והומאניטרי. זה יהיה אתר תיירותי ומרכז תרבות ופנאי שיש בכוחו כדי למשוך תיירים וחובבי חתולים. יחיו בו חתולים חסרי בית אבל הוא גם יהווה בית ספר לחמלה עבור הילדים שלנו, יהיו שם אולמות והרצאות והם יוכלו ללמוד על יחס ראוי והומאני לבעלי החיים, כי משם הכל מתחיל. אנחנו נתקלים בסיפורי זוועה על התעללויות בבעלי חיים ומשם זה זולג החוצה ומשפיע על היחס שלהם לחברים, למבוגרים ולסביבה בכלל. רק השבוע סיירתי במדורות ל"ג בעומר על מנת לוודא שלא משליכים חתולים לאש, זה בלתי נתפס שקיימת בכלל תופעה כזאת. אז בבית החתול אנחנו נדאג לחנך אחרת ונעשה את זה גם בצורה חווייתית ומהנה, יהיה שם גם תיאטרון מיוחד לילדים וכיתות לימוד. לאחרונה עלה גם רעיון לערוך שם מפגשי תראפיה באמצעות חתולים, עבור ילדים שזקוקים לכך. לא קל לראות בעלי חיים סובלים והייתי מאוד שמח לראות שהם מקבלים תנאים נאותים, אבל יש כאן הרבה מעבר לכך".

ובכל זאת, אתה יכול להבין למה זה עורר מעט גיחוך?

"לא. כי לראות בעלי חיים שסובלים זה לא מצחיק וחשוב לטפל בזה. כי לראות בני נוער וילדים שמתעללים בבעלי חיים זה לא מצחיק וצריך לטפל גם בזה, זה העתיד שלנו. מי שהתנגד ולגלג היו חברי האופוזיציה וזה בסדר, כי זה התפקיד שלהם והם עושים אותו נהדר. אני יכול להגיד שבהזדמנויות אחרות שמעתי מהם דברים אחרים לגמרי".

"אתר תיירותי". הדמיה של היכל החתול

זווית אחרת למיזם 'היכל החתול'

"נצטרך לגייס כסף מתרומות"

ההצעה של בן-אברהם נמצאת עדיין בחיתולים, עד כה התקבלו חוות דעת של מומחים ושורטטו סקיצות ראשוניות של המתחם. אך לטענתו עדיין מוקדם מדי לדבר על עלויות ואפילו מקום אופציונאלי עדיין אין. "אני שומע את כל הדיבורים והספקולציות והכל נועד כדי ללבות את האש סתם, אין עדיין מקום ואפילו לא נבחנו אופציות ולא העלנו הצעות. אני בכלל לא יודע אם יש שטח מתאים לכל הדבר הזה ויכול להיות שגם בסופו של דבר יתברר שאין", הוא אומר.

לדבריו בשבוע הבא צפוי להתכנס הצוות המקצועי של העירייה כדי להמשיך ולבדוק את העניין הזה לעומק. "נצטרך להביא חוות דעת נוספות ולפנות גם למשרד החינוך, משרד התיירות ומשרד החקלאות. זה פרויקט רחב היקף שמשלב בתוכו שלושה משרדים ממשלתיים".

יש הערכה כמה עולה פרויקט כזה?

"לא, אין לי עדיין וגם לא הגשתי הערכה כזאת יחד עם ההצעה. צריך לבחון את כל הדברים לעומק ורק אחר כך לחשב עלויות. בכל מקרה אני מניח שנצטרך לגייס את הכסף בעיקר מתרומות".

בן אברהם: "לראות בעלי חיים שסובלים זה לא מצחיק". צילום: אורי קריספין

אומנם 'בית החתול' חשוב לבן-אברהם אך גם הוא מבין, שלא מדובר בנושא בוער שיש לקדמו בכל מחיר. "הטענה כאילו שזה הדבר היחיד שאני שם בראש סדר העדיפויות היא לא נכונה. זה לא בוער ולא דחוף וגם אם יתברר שבסופו של דבר אי אפשר יהיה לבצע את זה באשקלון, גם זה בסדר", הוא אומר.

ואתה תקבל את זה בהשלמה למרות שזה היה אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני שחתמתם עם גלאם?

"אם יהיו נימוקים חשובים ונכונים ואני אראה שזה באמת לא מתאפשר, אז בוודאי שאקבל את זה. אני מודה לחברי סיעת אשקלון ביתנו, ליו"ר סופה ביילין, לבוריס מנור ויורי ברנט שתמכו בפרויקט הזה והבינו את החשיבות שלו. אני גם מודה לתומר גלאם שתמך ובכלל בישיבה האחרונה רק הבנתי עוד יותר כמה נכון עשינו שתמכנו בו. תומר איש חכם ושקול, מנהל את הישיבות בנועם ובשקט ולא נכנע לפרובוקציות".

"בגיאורגיה היה לנו הכל"

בן-אברהם (46), נשוי ואב לשלושה ילדים, עלה ארצה בשנת 1992 מגיאורגיה. בשנה הראשונה התגורר בנתניה ובאשדוד ולאחר מכן הגיע לאשקלון, בה הוא מתגורר עד היום. "עליתי לארץ לבד, בגיל 21 והשארתי את המשפחה שלי מאחור", הוא מספר. "באתי ממניעים ציוניים בלבד, למרות שידעתי שזה הולך להיות לא קל. בגיאורגיה היה לנו הכל, בית יפה וחיים שקטים ומסודרים כלכלית, אבל הרגשתי שזה לא המקום שלי".

לדבריו, הוריו עוד ניסו להניא אותו מהמהלך, אך לבסוף הצטרפו גם הם אליו תוך מספר חודשים. "אבא שלי ז"ל עוד ביקר בארץ לפני שהחלטתי לעלות והוא התרשם לרעה. הוא אמר שאין כאן כבוד הדדי ואין תרבות 'איך אני אמור לפרנס את המשפחה?' הוא שאל אותי. לא היו לי תשובות, זאת הייתה מריבה סוערת אל תוך הלילה, בסופה שכנעתי אותו שארץ ישראל היא הבית, למרות הקשיים שצפויים לנו", הוא מספר.

אך מהר מאוד האופטימיות אותה חש בגיאורגיה התחלפה גם אצלו בחשש כבד. "הבנתי שאף אחד לא באמת מחכה לי פה בזרועות פתוחות ורק אז נפל לי האסימון שאני צריך להיאבק ולהילחם. הגעתי כספורטאי מצטיין בתחום ההיאבקות החופשית הפופולארי מאוד בגיאורגיה, חשבתי שאני אצליח בו גם כאן, אבל זה נזנח והתחלתי להיאבק על חיי כדי לשרוד", הוא מספר.

בן אברהם: "באתי לישראל ממניעים ציוניים". צילום: אורי קריספין

החלום של לכבוש את הארץ כספורטאי מצטיין, התנפץ ובן-אברהם למד חשמלאות והחל לעבוד בתחנת הכוח רוטנברג. באותה תקופה עלו ארצה גם הוריו והם הקימו את ביתם בשכונת נווה הדרים. אלא שהשקט לא שרר בבית משפחת בן-אברהם לתקופה ארוכה. תוך שנים בודדות לקה אביו באירוע מוחי, כשהוא בן 57 בלבד והבן דוד נשאר שוב המפרנס היחיד של הבית. לאחר תקופה ארוכה של שיקום נראה היה שמצבו של האב השתפר, אך אירוע מוחי נוסף וקשה יותר הכריע אותו הוא נפטר קצת לפני יום הולדתו ה-60. "אבא שלי היה איש מיוחד במינו, כל מה שלמדתי בחיים זה בזכותו. לילד הבכור שלי, שנולד ארבעה חודשים אחרי שהוא נפטר קראתי על שמו", הוא מספר.

על שמו של אביו הוא הקים גם את ההוסטל לקשישים – 'בית אברהם' בשכונת עתיקות בעיר. "רציתי שהיה לקשישים בית חם וקורת גג נעימה ומחבקת. אך לצערי בשנת 2011 נאלצנו לסגור כי המקום התקיים מתרומות והיה כבר מאוד קשה לגייס את הכסף", הוא מספר. במקביל החל בן-אברהם את פעילותו הציבורית, סייע לגמלאים עולים וקידם פרויקטים בתחום החינוך לנוער עולה.

בן אברהם: "חשוב לי שהתושבים יכירו את העשייה שלי". צילום: אורי קריספין

"שמועות חסרות בסיס"

בשנת 2012 הוא ייסד את חברת 'יומנים', רשת סביבה חינוכית, חברתית וטכנולוגית והוא משמש כמנכ"ל שלה עד היום. 'יומנים', כך הוא מספר, היא חלק מחברת ההחזקות הבינלאומית Dnevnik.ru ואחד מהמיזמים הבינלאומיים שפועלים במסגרת משרדי החינוך ב-8 מדינות. "החברה קיבלה את האישור של משרד החינוך והפכה לספק רשמי של המשרד למתן שירותים בתחום הטכנולוגיות השונות שיש להן ממשק למאגר המידע של המשרד החינוך", מסביר בן-אברהם. "זאת הצלחה אדירה, שמקדמת מאוד את תחום החינוך בישראל. אני איש שדוגל בחינוך וערכים וחשוב לי לפתח את התחום הזה בארץ כי זה העתיד שלנו. חשוב לי שהתושבים יכירו את העשייה שלי ולא ייגררו אחר ספקולציות ושמועות חסרות בסיס", הוא מסכם.