סא”ל טלי אהרון-קרויטורו מאשקלון עשתה לאחרונה היסטוריה, כשמונתה לתפקיד רמת”ק (ראש מנהלת תיאום וקישור) הראשונה בצה”ל. “אני, קודם כל, גאה ומתרגשת” היא משתפת “זה תפקיד שכיוונתי אליו כל השנים שלי ביחידה, 17 שנים. עבדתי קשה בשבילו, גם בתפקידי שטח וגם תפקידי מטה. שמתי הרבה דברים בצד כדי להתקדם ואני שמחה ומאושרת”. היא מספרת כי מהיום שבו קיבלה את דרגות הקצונה הראשונות שלה, אי שם בשנת 2005 היא הציבה לעצמה מטרה להיות הרמת”ק הראשונה. הדרך להגשמת המטרה הייתה ארוכה מאוד ומאתגרת, אך טלי עמדה בה בגבורה ויש לה הרבה מאוד על מה להיות גאה.
היא מתפקדת כרמת"ק בגזרת בית לחם, כאשר התפקיד שלה הוא לאפשר לאוכלוסייה מרקם חיים תקין, תוך שמירה על הביטחון בגזרתו, להיות יד ימינו של מפקד החטיבה, לשמר את התיאום הביטחוני בגזרה, לסייע בקידום פיתוח תשתיות ופרויקטים, ולסייע באמצעות כלים אזרחיים לשימור היציבות הביטחונית באזור. נוסף על כך, על הרמת”ק להיות בקיא במאפייני גזרתו ובהלכי הרוח של האוכלוסייה המתגוררת במרחב עליו הוא אמון.
"אוהבת את העבודה עם האוכלוסייה האזרחית". עם כהן דת
גזרת בית לחם היא בין הגזרות המיוחדות והמעניינות שיש ביהודה ושומרון. בתא השטח הזה נמצאים קבר רחל, כנסיית המולד וההרודיון, אשר הינם דוגמא להיסטוריה ולמורכבות הטמונים בגזרה. באזור מתגוררים למעלה מ-230 אלף תושבים – ישראלים ופלסטינים.
מה משך אותך דווקא לתפקיד הזה?
“זה נשמע אולי קצת קיטש, אבל משהו בפריצת גבולות קרץ לי. האהבה שלי לצבא ולמה שאנחנו עושים ביחידה והכל התחבר לי ביחד למשהו שאני רוצה לעשות. למזלי זה גם יצא בסוף לפועל”.
יש לך הסבר לעבודה שעד עכשיו לא הייתה אישה בתפקיד הזה?
“כן. קודם כל זה תפקיד מבצעי ביחידה סגורה וכשמגיעים כבר לדרגת סגן אלוף זה בערך באמצע שנות ה-30, כאשר רוב הנשים בגיל הזה כבר נשואות עם ילדים. זה גם המצב שלי. זה לא פשוט לעשות את השילוב הזה בין המשפחה לפעילות הזאת ביחידה סגורה. זו הקרבה, לא כל אחת יכולה לעשות את זה, לא כל אחת בנויה לזה ולא כל אחת מתחנת עם גבר שיכול לעמוד בהשלכות של דבר כזה. צריך מעטפת מאוד מאוד תומכת כדי להצליח בזה. למזלי יש לי את כל זה”.
“תפקידים חלוציים”
כשטלי בת ה-35 מדברת על מעטפת תומכת היא מתכוונת בין היתר לבעל אלעד, שהוא ראש צוות כשירות בביה”ס לשיטור בבית שמש. הם הורים לשני ילדים קטנים אייר (4.5) ולהב (3.5). היא עצמה נולדה באשקלון, אחות אמצעית לאייל ושגיא ובתם של דוד וסוניה. שני הוריה רופאים. האב, ד”ר דוד קרויטורו, הוא בעלים של רשת לרפואה אסתטית ואמה, ד”ר סוניה, היא רופאת משפחה המתמחה בסוכרת ועובדת בסניף קופת חולים “מכבי” בקריית גת. כשהייתה קטנה עברו בני המשפחה למספר שנים להתגורר בקריית מלאכי, משם לכפר אחים ולפני מספר שנים חזרו שוב לאשקלון. “כך שביסודי למדתי בקריית מלאכי ואחר בתיכון האזורי באר טוביה”, היא מספרת.
"בעל מדהים". עם הבעל אלעד והילדים
בבית הספר היא הייתה תלמידה “סבירה” כהגדרתה “לא הייתי מצטיינת. לא הייתי בכל השיעורים, אבל הצלחתי בסופו של דבר לסיים עם תעודת בגרות מלאה”. באחת הפעמים היא אפילו הצליחה להמריד את כל השכבה נגד המורה לערבית והושעתה. “עברו 20 שנה, אז נראה לי שאני יכולה לדבר על זה”, היא צוחקת, “סך הכל לא הייתי איזו ילדה מורדת, זה היה משהו נקודתי. הייתי יומיים בבית וחזרתי. אבל תמיד ידעתי לעמוד על שלי והצלחתי, בחלק מהמקרים, לגרום למערכת ללכת לקראתי. אני לגמרי בן אדם של מסגרות, אבל תמיד גם יודעת להגיד דברים שאני רוצה וחושבת”.
היא התגייסה לצה”ל בשנת 2003 היישר לקורס מש”קי תיאום וקישור במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש) ושובצה כחיילת במנהל האזרחי במדור התיאום בטחוני. בהמשך יצאה לקורס קצינים ביחידת המתפ״ש ובסיומו כיהנה כקצינת קישור במנהלת תאום וקישור בגזרת חברון. לאחר מכן היא חזרה למנהל האזרחי כמפקדת מרכז היתרים. בהמשך עברה להיות מפקדת נציגות אבו דיס בעוטף ירושלים ובהמשך תפקידה שירתה כעוזרת של ראש המנהל האזרחי, לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
כעבור שנתיים, יצאה ללימודים במכללה לפיקוד טקטי במסלול קרבי עם מסלול לימודים. היא סיימה תואר ראשון עם קציני חי”ר ובסיומו שובצה במת”ק ג’נין כקצינת תיאום אזרחי (קת”א) והייתה הקת”א הראשונה שירדה לשטח.
משם המשיכה לתפקידה סגנית רמת״ק בית לחם. “כל התפקידים אותם עשיתי היו חלוציים, מהבחינה הזאת שזו הייתה הפעם הראשונה שבה התמנתה אליהם אישה”, היא אומרת.
"המנהל האזרחי משלב נשים". עם ראש המנהל האזרחי תא"ל רסאן עליאן
הגאווה של סבתא
היא מספרת כי כבר כשהייתה בתיכון היה לה ברור שתתגייס לתפקיד משמעותי בצה”ל ותצא לקצונה. “הייתי בת 16 כשהתחלתי להתעניין מאוד בצבא ואמרתי לעצמי כבר אז שאני אהיה קצינה בכירה, מבלי שבכלל הבנתי מה המשמעויות של זה”.
והמשמעויות של זה אכן מורכבות. היא משרתת בבסיס סגור ומגיעה הביתה פעם בשבוע ובסופי שבוע וסוגרת בבסיס כל שבת רביעית. סדר היום שלה בתפקיד החדש הוא עמוס ואינטנסיבי.
את הריאיון לכתבה הזאת היא מבצעת כשהיא בדרכה להלוויה של סבתא שלה, שאחריה היא תחזור שוב מיד לבסיס. סבתה, מלכה קרויטורו ז”ל, ילידת רומניה. היא הייתה בת 90, ניצולת שואה, שנפטרה בערב יום השואה. בשנים האחרונות סבתא מלכה כבר איבדה את צלילותה, אך היא עדיין הספיקה לראות את טלי, נכדתה האהובה, על מדי צה”ל כשדרגות קצונה על כתפיה והייתה מאוד גאה. “לצערי היא לא זכתה לראות אותי בדרגות הגבוהות ולהבין את המשמעות, אבל היא תמיד אמרה שאנחנו הניצחון האמיתי שלה ושאנחנו צריכים לשמור על דור ההמשך. היא תמיד הייתה גאה בי. כשהייתי בת 12 נבחרתי מכל בית הספר לחתום, בשם כל התלמידים, על קלף לשמירה על מדינת ישראל. הקלף הזה נטמן באדמה והקימו עליו אנדרטת זיכרון לשואה. סבתא באה להיות במעמד הזה, יחד עם סבא שלי ז”ל. היא הייתה מאוד גאה בי וזה סיפור שליווה את משפחתנו כמה שנים”, מספרת טלי.
"אני רוצה להתקדם בצבא". עם מתאם הפעולות בשטחים אלוף כמיל אבו רוקון
ועכשיו את נוסעת להלוויה ומיד חוזרת לבסיס. אין לך אפילו כמה רגעים להיות עם המשפחה.
“נכון. השבוע הזה באמת אין לי אפילו רגע, במיוחד כשאני בכניסה לתפקיד. אבל החיים חזקים והחיים ממשיכים. אין לי יותר מידי אופציות, יש לי יחידה לנהל ולפקד עליה. אני אצא יום למחרת שוב, לגיחה קטנה לשבעה ונעשה מה שצריך”.
“גיבוי בבית”
בסוף השבוע תגיע טלי לביתה שבאשקלון ותהיה עם ילדיה ובעלה, שאם תשאלו אותה הוא זה שבאמת ראוי לכל התשבחות. “הוא מדהים והוא עושה הכל. עכשיו הוא גם בחל”ת, אז הוא עם הילדים כל היום. דואג להם ולכל מה שצריך בבית וגם יושב איתם ומלמד ומעסיק. אלעד משקיע בהם המון שעות ועושה את זה בצורה מדהימה. יש לי בעל מדהים, שבלעדיו כמובן שלא הייתי מצליחה להגיע לאן שהגעתי”.
איך זה עובד מבחינתך השילוב הזה של הקריירה עם המשפחה?
“מבחינתי הוא עובד מעולה. זה גורם לילדים להיות עצמאיים ובוגרים, לא תלויים באמא ולא דבוקים לה לרגל. זה מפתח קשרים טובים מאוד ומיוחדים עם האבא. כשאני מגיעה אז כמובן שזאת רק אני. הם ילדים מאוד בוגרים יחסית לגילם ומאוד מבינים. מבחינתי זה בסדר גמור. ילדים הם סתגלנים והם מקבלים בסוף אמא מאושרת. אני מאושרת וטוב לי עם מה שאני עושה ורואים את זה גם בבית”.
אבל בטח יש גם רגעים קשים?
“ברור שיש רגעים כאלה. למשל עם כל מה שקורה עכשיו, כשהילדים בבית והם צריכים יותר את אמא. אבל מוצאים את האיזון. הכי קשה לי בסבבי הלחימה בדרום, כי אני תמיד חייבת להישאר בבסיס עם החיילים והילדים מפוחדים בבית. זה מתח מטורף בין הבסיס לבית וגם פה יש איזונים שצריך למצוא אותם וזה בוודאי לא פשוט”.
"אני בטוחה במה שאני עושה". סא"ל טלי אהרון קרויטורו
את נתקלת גם בביקורת מצד הסביבה?
“כן, תמיד. למעשה רוב התגובות הן ביקורתיות, אבל אני כבר הפסקתי להסביר. פעם עוד הייתי מסבירה, היום כבר לא. אני בטוחה במה שאני עושה, יש לי את הגיבוי שלי בבית. יש לי משפחה מאושרת, שמתפקדת מצוין. צריך לראות את זה בעין כדי להבין כמה זה עובד מעולה. תמיד יש ביקורות ואני מקבלת גם את זה שלא כולם יכולים להכיל את זה. אבל יש גם הרבה פרגונים, בעיקר מנשים”.
אם היית גבר שעושה קריירה צבאית הייתה פחות ביקורת?
“אני מניחה שכן, למרות שאנחנו רואים שהחברה משנה את פניה ומתקדמת. אני חייבת להגיד שממה שאני רואה, הצבא מאוד מתקדם בעניין הזה בהשוואה למשק. המנהל האזרחי משלב נשים ומקדם נשים בצורה יוצאת דופן. אני אישית עשיתי כאן ארבעה תפקידים חלוציים. תמיד קידמו אותי לא בגלל שאני אישה, אלא כי יש לי את הכישורים המתאימים. גם לא היה פחד לשים אישה בשטח ובתפקיד מבצעי, זה אפילו לא עלה לשיח”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
מה את אוהבת בעבודה שלך?
“אני אוהבת את העבודה עם האוכלוסייה האזרחית, גם עם היהודית וגם עם הפלשתינית. אני מאוד אוהבת את הפיקוד על החיילים, המסגרת הקטנה והמצומצמת שהיא שלי ושאני אחראית עליה. אני אוהבת את המתח המבצעי ואת העובדה שאנחנו עושים הגנה על ירושלים וביטחון מדינת ישראל”.
יש לך כבר יעדים חדשים?
“כרגע אני בתחילת התפקיד הזה ומתרכזת רק בו ובהצלחה שלו, חשוב לי להצליח בו. מן הסתם בעתיד אני רוצה להתקדם בצבא. כשאשתחרר ארצה להשתלב במשרה ציבורית במשרד ממשלתי כלשהו שישלב עיסוק בביטחון”.
