פחות משנה מאז הוקמה ונרשמה בהתאחדות לכדורגל בישראל, קוטפת קבוצת הפוטסל של העיר אשקלון את התואר הראשון שלה – אליפות הליגה השנייה בכדורגל אולמות, ובכך למעשה מסמנת וי גדול על המטרה השאפתנית שהציבה לעצמה בתחילת הדרך: העפלה לליגה הראשונה בתוך עונה אחת בלבד.
מכ"א אשקלון עלתה למקום הראשון בטבלה כבר במחזור הפתיחה, ומאז למעשה הוליכה את הליגה ולא איבדה את ההובלה עד לסיום העונה והכתרתה כאלופה. בדרך רשמו האשקלונים שני סיבובים כמעט מושלמים מבחינתם, שכללו הפסד אחד בלבד בעשרה משחקים. בכל יתר משחקיה ניצחה הקבוצה האשקלונית את יריבותיה, ועשתה זאת בקלות יחסית. כבר במחזור השני של העונה, במשחק ביתי נגד מועדון א.אלקאסמי מבאקה אל גרבייה, דרסה אשקלון את הקבוצה החדשה מהמגזר בתוצאה החד-משמעית 1-15 ואותתה באופן ברור על כוונותיה להמשך. השועלים המשיכו להפגין עליונות גם נגד קבוצות ותיקות ומנוסות יותר, כמו ת"א-יפו (שסיימה במקום השני) ואס"א ספיר (שלישית) – שתי קבוצות שנחשבו לאיום העיקרי על אשקלון במאבק על העלייה – כאשר בסיבוב השני והמכריע מכ"א לא משאירה מקום לספק ומביסה את שתיהן בהפרש משכנע של 5 שערים בכל משחק (11-6 ו-3-8, בהתאמה). השליטה המוחלטת של אשקלון בליגה באה לידי ביטוי גם ביחס השערים הכולל של הקבוצה, כאשר זו סיימה את העונה עם 83 שערי זכות לעומת 32 שערי חובה בלבד. הפרש מטורף של 51 שערים.
שחקני הקבוצה חוגגים אליפות (צילום: אביחי אשטה)
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
את פערי הרמות בין מכ"א לבין יריבותיה לאורך העונה ניתן לזקוף בעיקר לזכות שיטת המשחק של הקבוצה האשקלונית, אותה הנחיל לה מייסד ומאמן הקבוצה, מאיר וייס. "אנחנו משחקים פוטסל (Futsal)", אומר וייס ומסביר: "פוטסל זה בעצם השם הרשמי שמוכר בעולם למשחק הקטרגל המקצועי. זה משחק שטומן בחובו הרבה מאוד טקטיקה ומצריך המון תרגול כדי ליישם אותה. זה איך לעמוד על המגרש בכל סיטואציה, זה לאן כל שחקן צריך לרוץ בלי קשר לאיפה שנמצא הכדור כרגע, זה תרגילים קבוצתיים מדויקים וזה תנועה והנעת כדור לפי תבניות מוסכמות מראש. כל אלו, בשילוב טכניקה אישית גבוהה ויכולת אלתור, הם מתכון מנצח, תרתי משמע, למיקסום היכולות של הקבוצה על המגרש.
"כשהקמתי את מכ"א ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהיא תראה. היה לי ברור שהיתרון היחסי שלנו על שאר הקבוצות יהיה בסגנון המשחק. אין בארץ הרבה קבוצות, בטח לא בליגה השנייה, שמשחקות ומבינות פוטסל. רובן משחקות את הקטרגל הרגיל שהן מכירות מהשכונה. לי היה ברור שאני לא מתכוון להתפשר בעניין הזה. מהרגע הראשון ובכל האימונים שלנו לאורך העונה תרגלתי עם השחקנים את הפוטסל. לא תמיד הם אהבו את זה, לוקח זמן להתרגל לסגנון, אבל התעקשתי כי ידעתי שזה מה שיביא לנו תוצאות".
שחקני הקבוצה בפעולה במשחק העונה מול סגניתה ת"א-יפו (צילום: אביחי אשטה)
והתוצאות אכן הגיעו ובגדול. באיזשהו שלב היה אפילו נדמה שהכל הולך לכם קל מדי ואין אתגר. זה גם מה שאתה הרגשת?
"זה לא נכון שלא היה לנו אתגר. הליגה היתה אמורה להיות ארוכה יותר, אבל שתי קבוצות, אחת מנתניה ואחת מצפת, התפרקו בגלל בעיות תקציביות, ומספר המשחקים צומצם. זה קצת איים עלינו, כי ידענו שבמצב כזה למרות היתרון האיכותי שלנו כל מעידה קטנה עלולה לאפשר ליריבות לסגור את הפער בינינו. רצינו מאוד להישאר תלויים רק בעצמנו לאורך כל העונה, ולשמחתי עמדנו בזה".
אל משחק העלייה של מכ"א בהיכל הספורט העירוני הגיעו למעלה ממאה אוהדים, שהתאספו כדי לחגוג עם השחקנים את הזכייה. המשחק נפתח בטקס הצגת שחקנים מיוחד, בו השתתפו ילדים בגילאי 4 עד 12 מבית הספר לכדורגל "פוטסל אשקלון", שליוו את שחקני הקבוצה הבוגרת של מכ"א ובהתרגשות גדולה ובזה אחר זה עלו יחד איתם לפרקט לקול מחיאות הכפיים של הקהל. במשחק עצמו ניצחה מכ"א 1-8, ומיד לאחר מכן ניתן האות להתחיל בחגיגות, שכללו קונפטי, שמפניות ושירת 'אולה', 'יש אליפות' ו'יאללה אשקלון' יחד עם האוהדים ביציע.
יישאר בקבוצה בעונה הבאה? המאמן מאיר וייס (צילום: אביחי אשטה)
ראש העיר תומר גלאם, שכיבד בנוכחותו את המשחק, בירך את שחקני מכ"א אשקלון על ההישג ואמר: "אני רואה חשיבות גדולה בפיתוח תרבות הספורט בעיר, ובטח בענף מיוחד כזה. אני מברך אתכם על העלייה. זהו כבוד גדול עבור העיר אשקלון. אני מאחל לכם הצלחה רבה בהמשך ואני סמוך ובטוח שתעשו חיל גם בליגה הראשונה". מאיר, לעומת גלאם, נשמע קצת זהיר יותר לגבי מה שצפוי לקבוצה בעונה הבאה ומבקש להנמיך ציפיות: "צריך לומר את האמת, הליגה הראשונה זה סיפור אחר לגמרי. מדובר ברמה הרבה יותר גבוהה ובקבוצות מנוסות וחזקות. אני מקווה שנצליח לחזק את הסגל הקיים כדי להתאים את עצמנו לאתגר החדש".
כבר התחלתם בהכנות לעונה הבאה?
"התחלנו בהכנות בעיקר בצד המנהלתי. השבוע קיימנו פגישה במחלקת הספורט בעירייה לטובת הקצאת מתקן ושעות אימון לעונה הקרובה, וכעת נתחיל בחיפוש אחר ספונסרים שייתמכו ויסייעו לנו כלכלית בהחזקת הקבוצה. עד עכשיו פעלנו ללא תקציב, בגלל שאנחנו עמותה חדשה, ובינתיים את כל ההוצאות מימנתי מכיסי הפרטי. וכמובן שאת כל עבודת האימון אני עושה בהתנדבות מלאה. בצד המקצועי, בקרוב נקיים מבחני כניסה לטובת איתור וצירוף שחקנים חדשים לסגל שלנו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהזמין את כל תותחי הכדורגל באזור, שחושבים שהם יכולים להתאים לנו, ליצור איתי קשר ונתאם להם מועד למבחנים. את האימונים הסדירים נפתח עוד כחודשיים, כך שאני מקווה שכבר בחודש הקרוב נתחיל לגבש את הסגל הראשוני".
האם יש סיכוי שנראה באשקלון בעונה הבאה שחקני פוטסל מנוסים וותיקים שיעברו אל מכ"א מקבוצות אחרות בליגה הראשונה?
"הייתי מאוד שמח לצרף לסגל שלנו שחקני חיזוק ברמה הזו, ואפילו כבר שוחחתי עם מספר שחקנים על האפשרות שיגיעו. זו בהחלט יכולה להיות תוספת כח רצינית עבורנו, שעשויה להפוך את מכ"א מקבוצה שתאבק נגד הירידה לקבוצה שתילחם על מקום בצמרת ואפילו על האליפות, אלא שללא ספונסר רציני ותקציב מתאים אני מתקשה לראות את זה קורה".
המפציץ – יונתן מנגיסטו (צילום: אביחי אשטה)
מעבר לשאלת השחקנים, סימן שאלה נוסף מרחף כעת גם מעל עמדת המאמן של הקבוצה. במקביל להיותו מאמנה הנוכחי של מכ"א אשקלון, מאיר הוא גם שחקן פוטסל בעצמו, אחד מבכירי השחקנים בארץ למעשה, שמשחק כבר 3 שנים במכבי ת"א מהליגה הראשונה, איתה גם זכה 3 פעמים ברציפות באליפות המדינה ונסע לייצג את ישראל בליגת האלופות בחו"ל. כעת, בעקבות העלייה של מכ"א אשקלון לליגה הראשונה והעובדה ששתי הקבוצות – אשקלון ומכבי ת"א – ישחקו באותה הליגה ויתחרו זו בזו, מאיר יאלץ לוותר על פעילותו באחד משני המועדונים. ניסינו לברר עם מאיר לגבי תכניותיו, אבל לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה. "כרגע גם לי הדברים עדיין לא ברורים", הוא אומר בזהירות. "נכון לעכשיו כרטיס השחקן שלי שייך למכבי ת"א. בעוד כחודש וחצי אנחנו נוסעים לטורניר בינלאומי בבודפשט, שישמש עבורנו גם כטורניר הכנה לקראת ההשתתפות שלנו בליגת האלופות שתגיע מיד אחר כך. אני עוד לא יודע מה יקרה לאחר מכן, אבל אני כמובן מתחייב לעשות עד אז כל מה שדרוש כדי להכין במקביל את מכ"א לעונה הבאה בצורה הטובה ביותר, כך שבמקרה הצורך אוכל להעביר את שרביט האימון בצורה מסודרת ובריאה למאמן הבא".
זה אומר שיש אפשרות שנראה אותך בעונה הבאה משחק במדי מכבי ת"א נגד הקבוצה שהקמת כאן באשקלון?
"אני לא יודע ואני גם לא חושב על זה כרגע. אני יכול רק להגיד שאת החלום הראשון שלי עם מכ"א הגשמתי כשהקמתי את הקבוצה, את החלום השני הגשמתי כשהעפלנו לליגה הראשונה, ויש לי עוד חלומות שאני מתכנן להגשים איתה בעתיד. אבל כרגע אנחנו עדיין באווירת החגיגות וחשוב לי מאוד לנצל את ההזדמנות ולהודות מכאן מכל הלב לכל מי שתמך, עזר וסייע בהגשמת החלומות האלו. תודה לקב"ה, תודה לאוהדים הנפלאים שלנו, תודה למשפחה שלי, וכמובן תודה ענקית לשחקנים השועלים, שהאמינו בעצמם ובי ונתנו את הנשמה לאורך כל העונה. אני גאה בהם ובעבודה הקשה שלהם".
ואם כבר מאיר הזכיר את השחקנים, כמובן שזו לא יכולה להיות כתבת סיכום עונה ללא חלוקת תעודות הצטיינות, בטח לא אחרי עונה כזו. אז הנה התארים שלדעתנו ראוי להעניק לכל אחד מהשועלים של מכ"א אשקלון.
המפציץ: יונתן מנגיסטו. הצטרף לקבוצה ללא שום רקע בפוטסל, אבל למד מהר מאוד את המשחק. שובץ בתפקיד הפיבוט (חלוץ) והתגלה כהימור מוצלח במיוחד, כשסיים כמלך שערי הקבוצה (23 כיבושים) וסגן מלך שערי הליגה כולה.
המנוסה: יהודה כהן. הניסיון שלו בענף וקור הרוח שלו במשחק הקנו הרבה שקט וביטחון לקבוצה. כשהוא היה על הפרקט, חבריו השועלים יכלו באופן טבעי להיות רגועים יותר.
הניסיון שלו עזר לקבוצה. יהודה כהן (צילום: אביחי אשטה)
הג'וקר: יוסי מכלוף. כדרור מעולה, אחד-על-אחד משובח, מהירות ועוצמה הפכו את יוסי לקלף שובר השוויון של הקבוצה. פעולה יצירתית אחת שלו, שברה כל הגנה.
החומה: אנדרי לאוי. השחקן שבין הקורות, שסיפר שהיה שוער פוטסל עוד באוקראינה, התגלה כשועל אמיתי. הוא האחראי העיקרי לכך שמכ"א אשקלון היא הקבוצה שספגה הכי מעט גולים בליגה.
החכם: שלום אזרד. אחד השחקנים הנבונים על המגרש. מנתח מצבים בצורה מעולה ומגיב ביצירתיות ובאופן מדויק. נכס לכל קבוצה.
יוסי מכלוף מוביל את ההתקפה (צילום: אביחי אשטה)
הכח: עזר וקנין. למרות שסבל מפציעות במשך חלקים נרחבים של העונה, הצליח הפיבוט החזק להדביק את הפער ולתרום לא פחות מ-14 שערים למאזנה של הקבוצה, הרבה בזכות הפיזיות והעוצמה החשובים שהוא מביא איתו למשחק.
האנשים למשימות מיוחדות: גד אבוחצירה, יקיר בן חמו, מאור איפרגן, מאור אלון, רועי דוקורסקי. בכל פעם שנקראו לדגל נתנו את הנשמה ו'התאבדו' על המגרש למען הקבוצה, בהגנה ובהתקפה.
