גל צרויה: “אני האקס פקטור של הפועל אשקלון”

בפעם האחרונה שהפועל אשקלון יכולה הייתה להתפאר בסקורר מריח שערים זה היה בעונת 2015/14. אז הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית, כשבראשה המאמן יובל נעים ובשורותיה כיכב חלוץ מחונן, מנוסה וממש לא אלמוני בשם עידן שריקי. אותו שריקי שימש מוציא לפועל של הקבוצה והרשית 16 פעמים, שערים שהעניקו להפועל אשקלון בסופה של אותה עונה את הכרטיס הנכסף לליגה הבכירה. האם אנחנו עומדים בפני תסריט שחוזר על עצמו? נדע ככל הנראה רק בסיום העונה הנוכחית.

היום זה אמנם פחות נוצץ, והקבוצה אין שמות מפוצצים כבעבר, אבל יש לה נשק קטלני בחוד ההתקפה, שכבר הספיק למצוא את הרשת חמש פעמים בששת המחזורים הראשונים של העונה ולהפיח הרבה תקווה אצל האוהדים האשקלונים. שער נוסף שכבש "נגנב” לו אחרי שברישומי ההתאחדות שער הניצחון על הפועל ראשל”צ הוגדר כשער עצמי.

צרויה בפעולה וירטואוזית צילום: לירון מולדובן, דוברות הפועל אשקלון

מדימונה לאלפי מנשה

גל צרויה, שיחגוג בסוף החודש 29, גדל בעיר דימונה והחל את קריירת המשחק שלו במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. במשפחת צרויה יחד איתו חמישה אחים: יוני, קרן, עידן, גלית וגל, בן הזקונים. כיום צרויה מתגורר באלפי מנשה, ואת הוריו, אברהם ונירה, הוא מגיע לבקר בעיר הדרומית בעיקר בשבתות פנויות ובחגים. מאז ומתמיד הכדורגל היה חלק בלתי נפרד מחייו. הוא גדל בבית שכולו חממה של כדורגל, לאחר שאביו היה כדורגלן בהפועל דימונה ואף קפטן הקבוצה משך שנים רבות.

אחרי קריירה מטלטלת בליגות הנמוכות, הצלחות בליגה הלאומית ומשאלת לב – לתקוע יתד בליגת העל – צרויה עוצר כעת בתחנה נוספת, הפועל אשקלון. לא בכדי צרויה התחבר לכחול של אשקלון בצורה יוצאת דופן ומצליח עד כה לכבוש בצרורות. מעבר לכישרון ויכולת הסיום שלו מול השער, צרויה הוא דמות שהספיקה להתחבב על כולם במועדון. השחקנים רוחשים לו כבוד, האוהדים בתוך זמן קצר התאהבו, וגם אנשי המקצוע במועדון מעידים על טיפוס מזן אחר.

“זה לא סוד שאת גל רצינו לצרף כבר בחלון ההעברות של העונה שעברה בליגת העל”, מספר דובר המועדון שלומי לוי. “העונה גל היה אחד מבין השחקנים הראשונים שחתמו במועדון, ובאמת שהקליק איתו היה כמו באהבה ממבט ראשון. הוא התחבר בשנייה לאופי המועדון והיה בטוח בהצלחתו בקבוצה ובחיבור העתידי עם הקהל”.

הקהל של הפועל אשקלון (צילום: אורי קריספין)

לוי ניסה להסביר את מערכת היחסים החמה שנוצרה עם השחקן: “האופי הנוח של גל, האווירה החיובית שהוא יוצר סביבו והחברות שנרקמת עמו תוך שניות הביאו אל הפועל אשקלון את אחד השחקנים האהובים שידע המועדון. ההצלחה שלו עד כה לא מפתיעה אותי נוכח החריצות והרצינות שלו במשחקים. גם החיבוק החם שהנהלת המועדון ואוהדי הקבוצה מעניקים לגל הם לדעתי ערך מוסף להצלחה שלו על כר הדשא”.

“למה אני לא בליגת העל? שישלמו לי בהתאם”

את צרויה אנחנו תופסים ביום שלישי השבוע, רגע אחרי אימון הכנה שערכו האשקלונים לקראת המשחק החשוב ביום שני הקרוב מול הפועל כפר סבא. אחרי שהוא הספיק לסיים לאכול ארוחת צהריים באופן מסודר ומבוקר, כפי שהוא רגיל, הוא גם התפנה לשיחה בארבע עיניים על החיים החדשים שלו בעיר הדרומית ועל השואו הגדול שלו על המגרש בחודשיים האחרונים.

גל, פתחת את העונה בסערה – חמישה שערים בשישה משחקים – אותנו זה הפתיע. גם אותך?
“האמת שאני לא מופתע, קרתה לי בעבר פתיחת עונה שכזו, ואני שמח שזה שוב קורה. אני רק מקווה להמשיך את התקופה הזו וכמובן שהקבוצה תמשיך לנצח”.

אוהדים חוששים שבקצב הזה בינואר כבר לא תהיה פה. אתה יכול להרגיע אותם?
“את יודעת, בכדורגל אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד יום. כרגע אני פה, יש לי חוזה לשנה, אז לא נראה לי שאני אהיה במקום אחר. כיף לי פה”.

מכונת השערים של הפועל אשקלון. גל צרויה צילום: אבי אלפסי, דוברות הפועל אשקלון

יש לך סעיף שחרור בינואר?
“לא”.

יכול להיות שהמערך איתו משחק המאמן שלומי דורה זה מערך שמקל ותורם לך?
“האמת שעם כל מערך אני מסתדר. חוץ מהמשחק האחרון, ביתר המשחקים לא שיחקתי כחלוץ אלא יותר קיצוני בצד ומשם הייתי מצטרף. גם לפני שהביאו אותי שלומי דיבר איתי ואמר לי שהוא רוצה אותי יותר מאחורה קצת, למרות שבתפקוד שלי אני מוגדר כחלוץ. מה שיגידו לי אני אעשה”.

אנשים במועדון ואוהדים מכנים אותך האקס פקטור של הקבוצה. אתה מסכים עם זה?
“כן, כרגע עם איך שהדברים נראים אז כן. את יודעת, גם הביאו אותי בשביל זה. זה מה שציפו ממני, ואני שמח שזה הולך בצורה כזו, כי באמת פתחתי עונה בצורה ממש טובה, אבל בשביל זה אני פה, להביא נקודות לקבוצה”.

הרבה מרימים גבה שאתה בכלל משחק בליגה הלאומית. עם כישרון ונתונים שלך, איך זה שאנחנו לא רואים אותך משחק היום בליגת העל?
“אני יכול להגיד שזו שאלה שהרבה שואלים אותי, ואני אענה גם לך: יכולתי להיות בליגת העל השנה וגם בשנה שעברה, אבל קשה לי ללכת לקבוצה מהדלת האחורית. באים, מציעים לך כמה שקלים ויאללה בוא. ככה גם מתייחסים אליך בהתאם. אני לא רוצה ולא מוכן ללכת בצורה הזו. אני רוצה שבאמת ירצו אותי ושבאמת ישלמו לי את השכר שמתאים לי, ולא כמו ילד שעלה מהנוער. אם יבואו מאמן או קבוצה שיראו בי פוטנציאל וירצו לתת לי את התנאים שאני צריך, אז אני אשמח לעלות לליגת העל, כל שחקן רוצה לשחק שם”.

תולים בו תקוות. שלומי דורה. צילום: דוברות הפועל אשקלון

לשחק בליגת העל אומר מבחינתך גם לקבל פחות דקות משחק, פחות להיות בורג מרכזי, להיות במעמד פחות. לזה אתה מוכן?
“אין לי שום בעיה להילחם על המקום שלי כי זה חלק מהמקצוע, אבל לא יכול להיות שאתה מקבל בליגה הלאומית תנאים הכי טובים ואתה עולה לליגה שהיא יותר טובה ופתאום אתה מקבל תנאים שהם אפילו פחות מחצי, לי זה לא מתאים בכל אופן”.

אתה כבר לא ילד, מרגיש שלם עם מה שהשגת עד כה או שיש תחושת פספוס?
“תראי, בדיעבד לכל אחד יש טעויות שהוא עשה, וכן, כמובן שיש פספוס. אבל אני עדיין מאמין בעצמי ואני עדיין חושב שאני יכול להגיע לרמות יותר גבוהות ממה שאני כרגע”.

לא שמרת על יציבות במועדון אחד או שניים ועברת כמה קבוצות בקריירה. למה זה קורה?
“הייתי רוב הזמן בליגות יותר נמוכות, בעבר זה היה יותר נוח לי עם עבודה ועם עסק משפחתי, ואז קיבלתי הצעה מפתה מבני יהודה, הייתי שם שנתיים וחצי ולא הסתדרתי שם בשנה האחרונה. אחרי זה הייתי בפתח תקווה עוד שנתיים, והנה עכשיו אני פה”.

היה הרבה בלאגן בפתח תקווה בעונה שעברה. לך באופן אישי חזרו צ’קים של המועדון ונשארת בלי דירה. איך התחושות בתקופה כזו?
“זה לא כיף לקום בבוקר וללכת לעבודה שאתה לא מקבל את השכר שלך. לא קיבלתי בשלושה חודשים האחרונים שכר, ואת כל עשרת החודשים של השכירות לא שילמו לי, הכול שילמתי מעצמי. זה מצב שהוא לא קל, אבל מסתבר שגם זה חלק מהכדורגל. זה לא אידיאלי בכלל, וזו גם הסיבה שעזבתי את המועדון. אני מאוד אוהב את המקום והתחברתי לאוהדים, הייתי גם קפטן של הקבוצה, אבל פשוט לא יכולתי להמשיך שם בתנאים האלה. חיפשתי גם אתגר אחר, ואני שמח שהגעתי לאשקלון”.

“רוצה לשבור את השיא שלי ולכבוש מעל 14 שערי ליגה”

כפי שהוזכר, כבר בחלון ההעברות בחודש ינואר בעונה שעברה, ניסתה אשקלון לצרף את צרויה על מנת שיעזור לה במאבקי ההישארות בליגת העל. החלוץ, ששיחק אצל הקבוצה מאם המושבות, הביע רצון לעשות את המעבר, אבל נתקל בסירוב של קבוצתו. אשקלון נותרה ללא חלוץ פורה ונשרה לליגה השנייה, ואילו צרויה מנגד המשיך לקרוע רשתות אצל המלאבסים והגיע ל-11 שערי ליגה. “זה באמת לא סוד שכבר בשנה שעברה בינואר אשקלון הייתה אופציה מבחינתי. הקיץ שלומי דורה הגיע לפה, אז זה עוד יותר גרם לי לרצות להגיע. אני ושלומי כבר הרבה זמן רוצים לשתף פעולה, ופשוט לא יצא לנו. אני שמח שהשנה זה הסתדר”.

"המועדון הזה מתנהל ממש כמו מועדון בליגת העל". צרויה. צילום: דוברות הפועל אשקלון

הספקת להתרשם לטובה מהאנשים ומהעיר?
“לגמרי. אני יכול להגיד שממש טוב לי פה, ולרגע אין לי שום חרטה שהגעתי לכאן. נראה לי גם שרואים את זה. טוב לי פה מכל הבחינות והתנאים. המועדון מנוהל בצורה הכי טובה שיש, לא מחסירים מהשחקנים שום דבר. המועדון הזה מתנהל ממש כמו מועדון בליגת העל. מבחינת העיר, אני דימונאי במקור, ואשקלון מזכירה לי קצת את המקום שממנו באתי. אני ממש מתחבר לאנשים פה”.

האוהדים רוצים לראות את הקבוצה חוזרת לליגת העל. זו גם המטרה שלכם?
“צריך להגיד את האמת, הקבוצה התחילה עם סגל לא וואו, וזה לא היה נכון לדבר על עלייה, אבל אני חושב שתוך כדי תנועה כן דברים התחילו לזוז וכן שחקנים טובים הגיעו. לא צריך יותר מדי לבוא ולהצהיר. לדעתי אם לא נעלה ליגה, זה לא יהיה כישלון, כי אני לא חושב שיש פה סגל כזה נוצץ, אבל המטרה היא כן להיות בצמרת הגבוהה”.

אחרי פתיחה שכזו, עם כמה שערים אתה רואה את עצמך מסיים את העונה?
“כמובן שאני רוצה עם כמה שיותר. בבני יהודה הייתה לי את העונה עם הכי הרבה שערים, 14 גולים, מבחינתי אני רוצה קודם כול לשבור את השיא הזה. באופן אישי, אני עדיין רוצה לחזור לקדמת הבמה ולחזור לליגת העל, ואני מקווה שזה יהיה יחד עם אשקלון”.

מענק עלייה כלול אצלך בחוזה?
“כן”.

“גדלתי על פוסטרים של אבי נמני ומכבי תל אביב”

צרויה בן ה-29 גדל כאמור בדימונה, ומשפחתו מתגוררת שם עד היום. בגילים הצעירים הוא שיחק בהפועל באר שבע, אך כשהגיע הגיוס לצה”ל עזב את הכדורגל למשך שלוש שנות שירות. “אחרי הצבא השתלבתי בעסק משפחתי, כשבמקביל שיחקתי בליגה א’ במכבי באר שבע ובהפועל אילת בשביל הכיף, כי הכדורגל זו האהבה שלי”, הוא משחזר. “מבחינתי, זה שיש לי קריירה מקצוענית זה הגשמת חלום”.

הפועל אשקלון מול הפועל איכסל. צילום: גייל מיכאלי

אבא הדביק אותך בחיידק של הכדורגל?
“גדלתי בבית שכולו כדורגל, אבא שלי היה משחק כדורגל בדימונה, הוא היה קפטן המון שנים של הקבוצה, בזמנו הם היו בליגות גבוהות, לא כמו היום. אני לא כל כך זוכר אם ליוויתי אותו למשחקים, כי אני בן זקונים כזה, אבא שלי יחסית מבוגר, אז אני לא ממש זוכר אותו משחק, אבל מאז שאני זוכר את עצמי היה כדורגל בבית. האחים רואים, הולכים למשחקים”.

על איזו קבוצה גדלת? איזה פוסטרים היו לך על הקירות?
“אבי נמני, מכבי תל אביב”.

והלכת לשחק בהפועל באר שבע?
“מה נעשה? זה היה קרוב לבית”.

המשפחה מגיעה היום למשחקים שלך?
“כן הם מגיעים, תומכים, באים לכל מקום”.

לא לחוץ להתחתן

צרויה אמנם רווק, אך מטפח זוגיות פוטוגנית וגלויה ברשתות עם חברתו אוולין (23). לשניים יש אפילו קעקוע משותף בזרועות, ולפחות כלפי חוץ נראה שזה הולך לכיוונים טובים, ואולי גם נוכל לשמוע בשורה בקרוב.

"מאיפה את יודעת עליה?". צרויה יחד עם בת הזוג אוולין

“אנחנו שנה וחצי ביחד, אבל מאיפה את יודעת עליה?” הוא מופתע כשאני מזכירה את שמה. על השאלה אם הוא מרגיש בשל לעלות מדרגה ולהקים משפחה וילדים, הוא כבר עונה בטון מעט נבוך. “כן מדגדג לעשות את זה, אבל את יודעת, כל דבר בזמן שלו. אנחנו לא לחוצים לזה”.

אם נחזור לדבר על כדורגל, במשחק העונה הקרוב מול כפר סבא נראה אותך כובש את השער השישי?
“בעזרת השם, יותר חשוב שהקבוצה תנצח כי זה משחק מאוד חשוב. אני קונה את זה שאנחנו ננצח ושאני לא אכבוש”.

מה אתה יכול להבטיח לאוהדים?
“אני יכול להבטיח שבכל משחק נעלה ונעשה הכול בשביל שהם יהיו גאים בנו”.