אגירת אנרגיה סולארית בעסק — איך מתאימים סוללה לשגרת העבודה

בשעה שתיים בצהריים, גג של מפעל יכול לייצר יותר חשמל מכפי שהציוד צורך באותו רגע. כמה שעות אחר כך, קו הייצור עדיין עובד והתפוקה מהגג יורדת. כדי להבין אם סוללה יכולה לגשר על הפער, צריך לדעת כמה חשמל נשאר פנוי לטעינה, כמה חשמל יידרש בהמשך ובאיזה קצב הסוללה תצטרך לספק אותו. שילוב סוללה עם מערכות סולאריות מתחיל אפוא במדידה של שני דברים שקורים באותו אתר, הייצור על הגג והצריכה בתוך המבנה.

מתחילים בנתונים לפי שעות

שני עסקים יכולים לצרוך אותה כמות חשמל בחודש ולדרוש פתרונות שונים. בית מלאכה שעובד בעיקר בשעות האור עשוי להשתמש בחלק גדול מהתפוקה בזמן הייצור. בית קירור בגודל דומה עשוי לצרוך חשמל בקצב יציב גם אחרי השקיעה. כדי להבדיל בין המצבים, מציבים את נתוני הייצור ואת נתוני הצריכה על אותו ציר זמן. השעות שבהן הייצור עולה על הצריכה מצביעות על הזדמנות לטעינה. השעות שבהן הצריכה עולה על הייצור עוזרות לזהות מתי הפריקה יכולה להחליף רכישה מהרשת.

לעסק חקלאי יש סיבה נוספת לבדוק את הנתונים לאורך השנה. בבית אריזה עונתי, למשל, צריכת החשמל בזמן הקטיף יכולה להיות שונה מאוד מהצריכה בחודשים שבהם הפעילות מצומצמת. גם התפוקה מהפאנלים משתנה עם עונות השנה ומזג האוויר. אם בוחנים רק שבוע עמוס, אפשר להעריך היטב את צורכי אותו שבוע ולפספס תקופות שבהן הסוללה תיטען או תיפרק באופן חלקי. מדידות מתקופות פעילות שונות מאפשרות להעריך כמה אנרגיה באמת תעבור דרך הסוללה בשנה טיפוסית.

מפרידים בין קיבולת להספק

קיבולת, שנמדדת בקוט״ש, מתארת את כמות האנרגיה שהסוללה יכולה לספק לאורך זמן. הספק, שנמדד בקילוואט, מתאר את הקצב שבו היא יכולה לספק את האנרגיה ברגע נתון. נניח שעסק רוצה להפעיל ציוד שצורך 40 קילוואט באופן רציף במשך שלוש שעות. לשם כך נדרשים 120 קוט״ש של אנרגיה זמינה לציוד והספק פריקה של לפחות 40 קילוואט. זהו חישוב להמחשה. בבחירת ציוד בפועל בודקים את הקיבולת השימושית ואת ההפסדים במערכת.

עכשיו נניח שאותו עסק צריך לספק 60 קילוואט למשך שעתיים. כמות האנרגיה הנדרשת נשארת 120 קוט״ש, אבל הספק הפריקה הדרוש עולה. ההבדל חשוב בעסק שבו כמה מכונות פועלות במקביל לפרק זמן קצר. אם הסוללה יכולה לספק רק חלק מההספק באותו רגע, יתרת הביקוש תגיע מהרשת בזמן פעולה רגילה. בדיקת ההספק והקיבולת יחד מראה איזה חלק מהצריכה אפשר לכסות וכמה זמן אפשר להמשיך לספק אותו.

קובעים מתי לטעון ומתי לפרוק

בפרויקט של אגירת אנרגיה סולארית , מערכת הניהול מתזמנת את פעילות הסוללה לפי מטרת הפרויקט. אם המטרה היא לכסות את צריכת הערב, אפשר לתכנן פריקה שמתאימה לשעות העבודה של הציוד. אם המטרה היא הזרמה לרשת, תזמון הפריקה תלוי גם בחלון השעות הרלוונטי ובמגבלות החיבור. לדוגמה, אם צוות הניקיון מסיים את עבודתו בשבע בערב אבל מדחסי הקירור ממשיכים לפעול עד הלילה, תזמון הפריקה צריך להביא בחשבון את השינוי בעומס אחרי שבע.

לאחר התקנת מערכת אגירת אנרגיה סולארית, אותם מדדים עוזרים לבדוק איך המערכת מתפקדת. אם בשעות הערב נרכשת מהרשת כמות גדולה מזו שנחזתה, אפשר לבדוק אם הסוללה התחילה את הערב בטעינה חלקית, אם הצריכה עלתה בעקבות שינוי במשמרות או אם זמני הפריקה אינם תואמים עוד את הפעילות. כל אחד מהמקרים מצביע על כיוון בדיקה שונה.

סולארפאוור מבית אורד מערכות בקרה מציעה בדיקת היתכנות ותכנון למתקנים קיימים ולפרויקטים חדשים. כדי להשוות בין שתי הצעות, אפשר לבקש מכל מתכנן להראות כיצד הסוללה המוצעת תעבוד ביום קיץ טיפוסי, ביום עם ייצור נמוך וביום שבו העסק פועל במתכונת מצומצמת. בכל אחד מהמקרים אפשר להשוות כמה חשמל זמין לטעינה, מה הסוללה יכולה לספק בשעות היעד וכמה חשמל עדיין יירכש מהרשת. כך אפשר לקרוא את נתוני המפרט לצד שגרת העבודה שהמערכת נועדה לשרת.

בשיתוף סולארפאוור