תואר ראשון בפסיכולוגיה: מה לומדים ולאן ממשיכים

התואר הראשון בפסיכולוגיה נמשך שלוש שנים ומקנה בסיס רחב בהבנת ההתנהגות האנושית, בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר. מי שרוצה לעסוק בטיפול יצטרך להמשיך לתואר שני ולהתמחות, אבל גם לבוגרי התואר הראשון נפתחות לא מעט אפשרויות תעסוקה. ריכזנו את מה שחשוב לדעת לפני שנרשמים.

פסיכולוגיה נחשבת לאחד התחומים המבוקשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. יש מי שמגיעים אליה מתוך סקרנות להבין למה אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים כפי שהם מתנהגים, ויש מי שרואים בה צעד ראשון בדרך למקצוע טיפולי. לפני שנרשמים, כדאי להבין מה לומדים בתואר הראשון, מה הוא מאפשר ומה עוד נדרש בהמשך הדרך.

מה לומדים בפועל בתואר הראשון?

מי שמצפה לשלוש שנים של שיחות על נפש האדם עשוי להיות מופתע. באקדמיה פסיכולוגיה נלמדת כמדע, ולכן חלק נכבד מהתואר מוקדש לסטטיסטיקה ולשיטות מחקר. לצדם לומדים פסיכולוגיה התפתחותית, קוגניטיבית וחברתית, פסיכולוגיה פיזיולוגית שעוסקת בקשר בין המוח להתנהגות, תיאוריות אישיות ופסיכופתולוגיה. בשנה השלישית כותבים בדרך כלל עבודה סמינריונית שמבוססת על מחקר.

רוב הספרות המקצועית כתובה באנגלית, כך שקריאה שוטפת של מאמרים מדעיים היא חלק קבוע מהשגרה בלימודים.

האם אפשר לעבוד כפסיכולוג אחרי תואר ראשון?

לא. לפי חוק הפסיכולוגים, רק בעלי תואר שני לפחות בפסיכולוגיה, ממוסד שמוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, רשאים לעסוק במקצוע ולהציג את עצמם כפסיכולוגים. מי שרוצה לעסוק בטיפול צריך להשלים תואר שני באחת המגמות, ולאחריו התמחות באחד משישה תחומי המומחיות המוכרים בישראל: קלינית, חינוכית, שיקומית, רפואית, תעסוקתית או התפתחותית. ההתמחות נמשכת שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים במשרה חלקית, ובמגמות הקליניות נדרשת לא פעם גם המתנה ארוכה עד שמתפנה מקום להתמחות.

הקבלה לתואר השני תחרותית. לצד ממוצע ציונים גבוה, בדרך כלל נדרש גם ציון במבחן מתא"ם, שנערך פעם בשנה בחודש אוקטובר ובודק ידע בשיטות מחקר ובסטטיסטיקה והבנה של טקסטים מדעיים באנגלית.

מה אפשר לעשות עם התואר הראשון עצמו?

לא מעט בוגרים משתלבים בשוק העבודה כבר אחרי שלוש שנים. השילוב בין הבנה של התנהגות אנושית ליכולת לנתח נתונים מתאים לתפקידים במשאבי אנוש, בגיוס ובהדרכה בארגונים, למכוני מחקר, לעמותות ולמסגרות שיקום וחינוך. התואר משמש גם בסיס ללימודי המשך בתחומים קרובים, כמו ייעוץ ארגוני, ייעוץ חינוכי, לקויות למידה וטיפול בהבעה וביצירה.

איך בוחרים תכנית לימודים?

התכניות במוסדות השונים לא זהות. יש מסלולים חד-חוגיים, יש כאלה שמשלבים חוג נוסף, ויש תכניות שבנויות סביב התמחויות יישומיות. באקדמית תל אביב-יפו, למשל, לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים במתכונת של לימודי יום ומשלבים קורסים בסוציולוגיה. במהלך התואר אפשר לבחור התמחות בניהול משאבי אנוש, בחוויית משתמש (UX), בפסיכולוגיה של הספורט או בגישות טיפוליות בנוכחות בעלי חיים. בשנה הראשונה הסטודנטים משתתפים בעצמם במחקרים בפסיכולוגיה ומתרגלים סטטיסטיקה בתוכנת SPSS, וכך מכירים את עבודת המחקר מבפנים עוד לפני שהם מתכננים מחקר משלהם. בהמשך אפשר לבחור קורסים התנסותיים, כמו עבודת שדה מודרכת בפסיכולוגיה רפואית.

מי שיודע כבר בתחילת הדרך לאן הוא מכוון יכול לבחור שם במסלול משולב, שמסתיים בתוך שלוש שנים וחצי בתואר ראשון בפסיכולוגיה ובתואר שני בלימודי משפחה או בלימודי צעירות. לסטודנטים מצטיינים יש תכנית נפרדת, שבוגריה יכולים להגיש מועמדות לתואר השני בפסיכולוגיה במכללה בלי מבחן מתא"ם.

שאלות שכדאי לשאול לפני שנרשמים

הצעד הראשון הוא להגדיר את המטרה: עבודה מיד אחרי התואר או המשך לתואר שני. מי שמכוון לטיפול צריך לקחת בחשבון דרך של שבע שנים לפחות, שלוש לתואר הראשון, שנתיים לתואר השני ושנתיים של התמחות, ולהשקיע בציונים כבר מהשנה הראשונה. מי שמעדיף כיוון ארגוני או טכנולוגי יכול לחפש תכנית עם התמחות שמתאימה לתחום שמעניין אותו. בכל מקרה, שווה לעיין בתכנית הלימודים המלאה של כל מוסד ולהשוות בין הקורסים, ההתנסויות המעשיות ותנאי הקבלה.

מטעם האקדמיה תל אביב יפו