שני זוגות משקפיים יכולים להיות מיוצרים לפי אותו מרשם ועדיין להרגיש אחרת בזמן ההרכבה. הסיבה היא שהמרשם מגדיר את התיקון האופטי הדרוש, אבל אינו קובע לבדו כיצד העדשה המוגמרת תמוקם ותתפקד מול העיניים. תכנון העדשה, המסגרת שנבחרה, המרחק בין האישונים, גובה ההתאמה והאופן שבו המשקפיים יושבים על הפנים יכולים להשפיע גם הם על התוצאה, במיוחד בעדשות פרוגרסיביות או מותאמות אישית.
בטל אופטיקה מסבירים שכאשר זוג חדש מרגיש שונה מהקודם, לא כדאי למהר להסיק שהמספר אינו נכון. לפעמים ההבדל קשור לסוג העדשות, למדידות, למסגרת או למיקום שלה מול העיניים. לכן כדאי להסתכל על הזוג כמערכת שלמה ולא על המרשם כנתון היחיד שקובע את ההתאמה.
איך אותו מרשם יכול להרגיש אחרת במסגרת אחרת?
העדשה אינה פועלת בנפרד מהמסגרת. היא מותקנת בתוכה ונמצאת במרחק ובזווית מסוימים ביחס לעיניים.
כאשר עוברים למסגרת אחרת, גם המיקום הזה יכול להשתנות. מסגרת אחת עשויה לשבת קרוב יותר לעיניים, אחרת מעט רחוק יותר, ובין דגמים יכולים להיות הבדלים גם בזווית שבה העדשות נמצאות מול הפנים ובקימור של המסגרת.
בעדשות מסוימות, ובעיקר בתכנונים מותאמים אישית, ניתן להביא בחשבון נתונים כאלה כחלק מתכנון העדשה. לכן שני זוגות בעלי אותו מרשם אינם בהכרח זהים מבחינה אופטית כאשר הם מורכבים בפועל.
גם סוג ותכנון העדשות יכולים להיות שונים. אם זוג חדש מרגיש אחרת, כדאי לכן להשוות לא רק את המספר שנכתב במרשם אלא גם את העדשות, המסגרת והמדידות ששימשו להכנת כל זוג.
מה יכול להשתנות גם כשהמספר נשאר זהה?
המרשם יכול להישאר ללא שינוי, בעוד פרטים אחרים בזוג משתנים.
בין הנתונים שיכולים להיות שונים:
- סוג ותכנון העדשות.
- המרחק בין האישונים ומיקום העדשות ביחס לכל עין.
- גובה ההתאמה בתוך המסגרת.
- המרחק בין העדשות לעיניים.
- הזווית שבה המסגרת מונחת על הפנים.
- הקימור של המסגרת ביחס לפנים.
לא כל הנתונים האלה נדרשים באותה רמת פירוט בכל סוג עדשה. בעדשות פשוטות יותר חלקם עשויים להיות פחות מרכזיים, בעוד שבעדשות מותאמות אישית או בעדשות הכוללות כמה אזורי ראייה ניתן להתייחס לפרמטרים נוספים כחלק מהתכנון.
העיקרון פשוט: אותו מספר אינו אומר שכל שאר התנאים שבהם העדשה עובדת נשארו זהים.
למה מיקום האישונים ביחס לעדשות חשוב?
אחת המדידות הבסיסיות בהתאמת עדשות היא המרחק בין האישונים. המטרה היא למקם את העדשות בהתאם למיקום העיניים בתוך המסגרת.
בחלק מהעדשות נמדד גם גובה ההתאמה, כלומר המיקום האנכי של העין ביחס למסגרת כאשר היא יושבת בצורה שבה צפויים להשתמש בה.
במקום לחשוב על המדידות האלה כעל מספרים טכניים בלבד, אפשר לראות בהן את החיבור בין המרשם לבין המשקפיים המוגמרים. המרשם מגדיר איזה תיקון נדרש, והמדידות עוזרות למקם את העדשות כך שהתכנון שלהן יתאים למיקום העיניים.
הדבר חשוב במיוחד בעדשות פרוגרסיביות, שבהן אזורים שונים בעדשה מיועדים לראייה למרחק, לטווח הביניים ולקריאה.
למה חשוב לכוון את המסגרת לפני המדידות?
כדי שהמדידות ישקפו את השימוש בפועל, כדאי לבצע אותן כאשר המסגרת כבר יושבת בצורה נכונה על הפנים.
אם מסגרת נמצאת גבוה או נמוך מהמצב שבו היא תורכב ביום-יום, או אם הזווית שלה משתנה לאחר המדידה, גם היחס בין העיניים לעדשות משתנה.
זו הסיבה שבהנחיות מקצועיות להתאמת עדשות פרוגרסיביות נהוג קודם לכוון את המסגרת כך שתשב בנוחות ובמיקום הרצוי, ורק לאחר מכן למדוד את המרחק לכל עין ואת גובה ההתאמה.
גם מדידה מדויקת צריכה לשקף ככל האפשר את המיקום שבו המשקפיים צפויים לשבת בשימוש היומיומי.
לכן בחירת משקפי ראייה אינה מסתיימת בבחירת מסגרת ובהעברת המרשם. סוג העדשות, המסגרת והמדידות צריכים להשתלב זה בזה.
מה קורה כשהמסגרת מחליקה במהלך היום?
מסגרת שמחליקה משנה את מיקומה ביחס לעיניים. לפעמים מדובר בעיקר בבעיה של נוחות, אבל כאשר מיקום העדשה הוא חלק חשוב מהתכנון, השינוי יכול להיות מורגש גם בראייה.
אם אתם מרימים שוב ושוב את המשקפיים על האף, מזיזים אותם כדי לראות בנוחות רבה יותר או משנים את תנוחת הראש כדי למצוא אזור ברור יותר, כדאי לציין זאת בזמן ההתאמה.
התנהגות כזו אינה מוכיחה שהמרשם אינו מתאים. לעיתים נדרש רק כיוון של המסגרת או המוטות. במקרים אחרים כדאי לבדוק גם את המדידות, את סוג העדשות ואת האופן שבו המסגרת משתלבת איתן.
לכן יציבות המסגרת אינה רק עניין של נוחות. היא עוזרת לשמור על היחס בין העיניים לעדשות כפי שתוכנן בזמן ההתאמה.
למה ההבדל יכול להיות מורגש במיוחד במולטיפוקל?
בעדשות מולטיפוקל קיימים אזורים המיועדים לטווחי ראייה שונים. באמצעות חלקים שונים של העדשה עוברים בין ראייה למרחק, טווח ביניים וקריאה.
לכן מיקום העדשה ביחס לאישון וגובה ההתאמה הם נתונים חשובים במיוחד בתכנון ובהתאמה של עדשות כאלה.
גם מידות המסגרת רלוונטיות. תכנון העדשה צריך להתאים לשטח הקיים בתוך המסגרת, ולעיצובים שונים של עדשות פרוגרסיביות עשויות להיות דרישות שונות מבחינת גובה ההתאמה.
זו אחת הסיבות שלא כל מסגרת מתאימה באותה מידה לכל סוג עדשה. מסגרת יכולה להיראות מתאימה מבחינת רוחב, צבע וסגנון, אך עדיין צריך לבדוק שהיא מתאימה גם לתכנון האופטי שנבחר.
אילו סימנים כדאי לתאר לאופטומטריסט?
אי אפשר לדעת לפי התחושה בלבד אם מקור הקושי נמצא במרשם, בעדשה, במדידות או במסגרת. עם זאת, יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:
- הראייה נעשית נוחה יותר כאשר מרימים או מורידים מעט את המסגרת.
- המשקפיים מחליקים שוב ושוב במהלך היום.
- צריך לשנות את תנוחת הראש כדי להגיע לאזור שבו הראייה ברורה יותר.
- זוג חדש מרגיש שונה באופן משמעותי מזוג קודם למרות מרשם דומה.
- הראייה נוחה בפעילות אחת אך דורשת מאמץ לא צפוי בפעילות אחרת.
הפרטים האלה אינם מאפשרים לאבחן לבד מה הסיבה, אבל הם נותנים מידע שימושי לבדיקת התמונה המלאה: המרשם, העדשות, המדידות והמסגרת.
במיוחד כאשר זוג חדש אינו מרגיש כפי שציפיתם, לא כדאי להניח מראש שכל אי-נוחות מחייבת שינוי במספר.
למה ההתאמה לא מסתיימת לאחר התקנת העדשות?
גם לאחר שהעדשות הותקנו בתוך המסגרת חשוב לבדוק כיצד הזוג המוגמר יושב על הפנים.
המסגרת צריכה להיות ישרה, יציבה ונוחה, בלי להחליק או לשנות את מיקומה באופן קבוע. בעדשות פרוגרסיביות ומותאמות אישית חשוב במיוחד שהמיקום בפועל יתאים ככל האפשר למיקום שעליו התבססו המדידות.
אם לאחר מסירת המשקפיים מתברר שהם מחליקים, יושבים בזווית שונה או גורמים לכך שצריך לשנות את תנוחת הראש כדי לראות בנוחות, כדאי לבדוק את ההתאמה ולא להתרגל מיד לתחושה.
הבדיקה הסופית מחברת למעשה בין כל שלבי התהליך: המרשם, סוג העדשות, המדידות והמסגרת שבה הן הותקנו.
אותו מרשם הוא רק חלק מהתמונה
כאשר זוג חדש מרגיש שונה מהקודם, טבעי לבדוק קודם אם המספר השתנה. אבל המרשם הוא רק אחד מהנתונים שקובעים כיצד המשקפיים יתפקדו בפועל.
העדשות צריכות להתאים לצורך הראייתי, להיות ממוקמות נכון ביחס לעיניים ולהישאר במיקום המתאים גם בזמן השימוש. המסגרת צריכה להתאים לסוג העדשות ולשבת בצורה יציבה ונוחה.
בטל אופטיקה מסבירים שכדאי להתייחס למשקפיים כמערכת שלמה שבה המרשם, תכנון העדשות, המדידות והמסגרת עובדים יחד. לכן אם זוג חדש מרגיש שונה למרות שהמרשם דומה, כדאי לבדוק את כל המרכיבים האלה לפני שמגיעים למסקנה שהמספר עצמו אינו מתאים.
מטעם טל אופטיקה


