תושבת הדרום בת 28 הגיעה לפני כשבוע למרכז הרפואי ברזילי כדי ללדת את בנה השני. זו לא הייתה עוד לידה רגילה שהתחילה בצירים והסתיימה בבכי המיוחל של התינוק, אלא בניתוח קיסרי מתוכנן שבמהלכו חייה של האישה עלולים היו להיות בסכנה. בזכות צוות רחב ומיומן שנערך מראש וטיפול חדשני שבוצע בבית החולים הצליחו הרופאים להציל את רחמה, מנעו סיבוכים עתידיים והביאו לסוף המיוחל בו היא מחזיקה את הרך הנולד.
לדבריו של פרופ' אייל ענתבי, מנהל מערך למיילדות וגינקולוגיה בברזילי, הסוף כלל לא מובן מאליו. האישה הגיעה לבית החולים עם שליה נעוצה. מדובר בתופעה מסוכנת שבה השליה דבוקה ומשתרשת באופן לא תקין בדופן הרחם. בעוד שבהריון רגיל שבו מתרחשת השרשה תקינה של השליה אל דופן הרחם והשליה יוצאת בשלמותה לאחר הלידה, במקרה של שליה נעוצה רקמת השליה נעוצה לרחם של האם וקיים קושי בהתנתקותה מדופן הרחם לאחר הולדת התינוק. היות והשליה מקבלת הזנה מכלי דם ענפים ורחבים הסכנה המרכזית היא, דימום מסיבי בלתי נשלט המסכן את חיי האם. בניסיון למנוע את הדרדרות המצב מבוצעת הפרדה ידנית של השליה ובמקרים מסוימים אף כריתה מלאה של הרחם. המשמעות של פרוצדורה כזו היא קריטית ובעצם שוללת מהאישה את היכולת להביא ילדים לעולם.
עוד מציין פרופ' ענתבי כי התופעה שהייתה יחסית נדירה לפני כשלושה עשורים נמצאת במגמת עלייה בכל שנה. הסיבה לכך היא העלייה בניתוחים הקיסריים. ככל שהאישה עוברת יותר ניתוחים קיסריים, אם מבחירה ואם בגלל בעיות רפואיות, כך עולה הסיכון להתרחשות שליה נעוצה וזאת בעקבות ההדבקות שלה לאזור הצלקת שנוצרה ברחם לאחר הניתוח. נשים שבהריונן מתגלית שלית פתח והן עברו ניתוחים קיסריים קודמים הן בעלות סיכון גבוה ביותר להתפתחות שליה נעוצה, סיכון היכול להגיע ל-60% ומעלה.
"היתרון העצום הוא שניתן לאבחן את תופעת השליה הנעוצה טרם הלידה על-ידי בדיקת אולטרסאונד", אומר פרופ' ענתבי. "בזכות אותו אבחון אנחנו יכולים להיערך נכון ובהתאם ללידה. אנחנו עוקבים אחרי מצבה של האישה, מכינים אותה לניתוח קיסרי ומקימים מערך שלם של צוות רב מקצועי, רופאים מקצועיים מקשת רחבה של מיומנויות שונות שכולל בין היתר גניקולוגים, רדיולוגים פולשניים, המטולוגים ועוד, וזאת על מנת, להתכונן בצורה מדויקת לניתוח ולהיות ערוכים לכל תרחיש".
דר אלה איבשין מנהלת חדרי הלידה במרכז הרפואי ברזילי. קרדיט צילום: דוד אביעוז, צילום רפואי ברזילי
בעבר הדרך השכיחה ביותר לטיפול בשליה נעוצה הייתה ביצוע ניתוח קיסרי וכריתת רחם מתוכננים מראש. אומנם קיימים מצבים בהם השליה נעוצה בדופן הרחם רק באופן חלקי, הטיפול השמרני הוא הוצאת השליה באופן ידני וקשירת כלי דם המזינים את האזור המדמם. אלא שבמקרה שבו נתקלו בברזילי היה מדובר בשליה הנעוצה באופן חמור לשריר הרחם. האישה, שהייתה מודעת לסיכון הגבוה לכריתת הרחם, ביקשה מהרופאים לעשות הכל כדי להציל את רחמה. הם, מצדם, התגייסו בצורה מקצועית ורב מקצועית כדי לאפשר את הצלת הרחם ומניעת סיבוכים חמורים לאם וליילוד. עקב המצב החמור וכדי למנוע אירוע של דימום פתאומי ולא מתוכנן, הלידה הוקדמה לשבוע ה-35 להריון. הצוות הרפואי נערך במתכונת רב מקצועית לביצוע ניתוח קיסרי שבמהלכו יינתן טיפול חדשני באמבוליזציה לעורקי הרחם. במהלך הניתוח מבצעים הרדיולוגים הדמיה של כלי הדם ומאתרים את אילו המזינים את השליה. לאחר מכן, הם מחדירים צנטרים המגיעים לעורקים של מיטת השליה. הניתוח הקיסרי מתחיל בצורה שגרתית עד להוצאת העובר. הוצאת העובר מתבצעת שלא מהחתך המקובל בדופן הרחם התחתון, אלא מחתך גבוה יותר שהוא מרוחק מהשליה. לאחר הוצאת העובר הצוות לא מפריד את השליה, אלא ממתין לפעולת הרדיולוגים המזריקים חלקיקים קטנים אשר סותמים את העורקים המזינים את השליה. רק לאחר חסימת כלי הדם מתחיל צוות המנתחים לבצע הפרדה עדינה של השליה. עם הפרדת חלק מהשליה שוב מתבצעת אמבוליזציה וחוזר חלילה עד להוצאה מוחלטת של השליה מהרחם.
המפתח להצלחת הטיפול הוא עבודת צוות רב תחומי, ובמערך המיילדות והגינקולוגיה הוחלט על שילוב של מומחים שכלל רופאי היריון בסיכון גבוה, מיילדים בכירים, רדיולוגים פולשניים, המטולוגים ועוד. בזכות המקצועיות, ההערכות הקפדנית ומיומנויות הצוות הרפואי הוכתר הטיפול בהצלחה ורחמה של האישה ניצל. כמה ימים לאחר מכן היא יצאה ממחלקת היולדות עם בנה השני ועם היכולת להביא ילדים נוספים לעולם, "מדובר בטכניקה אלגנטית לשימור הרחם שבוצעה בצורה מקצועית והסתיימה ללא אירועים חריגים", אומר פרופ' ענתבי. "ההליך אינו הליך שגרתי המבוצע בכל בית חולים, ואנו גאים בעובדה שיש לרשותנו מומחים מצוינים בשטח הרדיולוגיה הפולשנית, ציוד מתקדם, וטכנולוגיה חדישה. זאת, ביחד עם יחס אישי ורצון לענות על כל צרכיה ורצונותיה של היולדת המובילים להצלחות ולהישגים. חרטנו על דגלנו את בטיחות המטופלת ואנחנו עשינו, עושים ונעשה הכל על מנת לקיים את ההבטחה שלנו".
פרופ' ענתבי מנהל את המערך המיילדות והגניקולוגיה במרכז הרפואי ברזילי מזה 14 שנים. הוא פרופ' חבר בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון ומזכיר האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. פרופ' ענתבי הוא בעל ניסיון קליני נרחב, הכולל התמחות בבית החולים הדסה, השתלמות עמיתים ברפואת האם והעובר בארה"ב, והוא גניקולוג בעל שם שהתמקצע בתחום המיילדות והאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה ובהריון בר סיכון.
יחד עם צוות מקצועי, מנוסה וקשוב הם מעניקים ליולדות ולאימהות לעתיד טיפול מסור מאין כמוהו, בשימת דגש יוצאת דופן על צרכיהן האישיים ועל העדפותיהן האינדיבידואליות בתקופה המיוחדת והרגישה אותה הן חוות.
במערך המיילדות והגניקולוגיה קיימים 11 חדרי לידה, חדר פרטי לכל יולדת ואגף ממוגן שבו שלושה חדרים ומיון מיילדותי, המנוהלים על-ידי כ-30 מיילדות מיומנות ומקצועיות וכ-40 רופאים המטפלים בכ-5,000 לידות בשנה, מתוכן אלפי לידות בסיכון. המחלקה מאובזרת בכל הטכנולוגיות החדשות, בחדרי לידה מרווחים ובאפס הפרדה בין האם לילוד. מעל הכל, מעניקה היחידה תחושת בית ואווירה משפחתית ואינטימית בין הצוות הרפואי לאימהות הטריות. לאחרונה מוזגו מחלקת הילודים ומחלקת היולדות לגוף אחד, בהתבסס על הנחת היסוד כי לאחר הלידה ממשיכים האם והרך הנולד להוות יחידה אחת.
"אני גאה על צוות ייחודי, ערכי, בעל מוטיבציה ומחויבות מקצועית ליולדת, שנבנה במשך השנים", מסכם פרופ' ענתבי. "העלייה התמידית במספר הלידות במרכז הרפואי ברזילי היא תוצאה ישירה של מדיניות המרכז והמחלקה – להציב בראש סדרי העדיפויות את נושא הבטיחות של המטופלת. מערך המיילדות והגניקולוגיה מציע לנשים לא רק מכשור רפואי חדשני, אלא גם צוות אנושי המלווה את האם לכל אורך שלבי ההיריון, החל ממעקב צמוד, הדרכה בנושאים שונים, החלטה משותפת עם האם על הדרך הטובה ביותר ללדת, ועד ליום הלידה המרגש".
פרופ אייל ענתבי מנהל מערך מיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי ברזילי. קרדיט צילום: דוד אביעוז, צילום רפואי ברזילי
כתבה שיווקית
