ד"ר זהר לנדאו. קרדיט לצילום: דוד אביעוז, היחידה לצילום רפואי ברזילי
ד"ר זהר לנדאו. קרדיט לצילום: דוד אביעוז, היחידה לצילום רפואי ברזילי

מחלקה זהרת

בשבוע שעבר התקיימה חניכת אגף הילדים החדש במרכז הרפואי ברזילי. לכבוד ההשקה קיימנו ריאיון אישי עם ד"ר זהר לנדאו, מנהלת מחלקת הילדים החדשה במחלקה החדשה

פורסם בתאריך: 4.3.19 08:16

מאת: נדב כהן, תוכן שיווקי

"מחלקת ילדים אולי נראית כמו יחידה פשוטה, ולמעשה מדובר בארגון מאוד מורכב", מסבירה בפתח דבריה ד"ר זהר לנדאו, מנהלת החדשה שנכנסה לתפקיד לפני מספר חודשים, "מלבד הרופאים, האחיות ואנשי כוח העזר שמופיעים בחזית המחלקה, ישנה עשייה רבה שלא נראת במבט ראשון, כמו פעילות שוטפת של עובדת סוציאלית, דיאטנית ואנשי חינוך נוספים. כל האנשים הללו צריכים לעבוד יחד כתזמורת כדי שהכל יתפקד ויתנגן עבור הילדים על הצד הטוב ביותר." מדגישה לנדאו.

"מחלקת הילדים בברזילי, נותנת מעטפת לכל צרכי הילד ומשפחתו. לנו ברור שאשפוז של ילד חולה מהווה תקופה של מתח מתמשך עבור בהורים והמשפחה. לכן אנחנו מנסים לתת מענה לכל הבעיות הקשורות באשפוז", המנהלת אומרת בנחת מתוך משרדה החדש, ומעד לחלון מתארגנת השקה חגיגית לכבוד פתיחת המחלקה.  "אפשר לומר, שלפני מספר חודשים הגעתי למחלקה בתנאים שקצת דומים למדינת עולם שלישי, עם צפיפות קשה וילדים שמאושפזים במסדרון. היום, התמונה הזאת צבעונית, שונה לחלוטין ומתגשמת עבורנו בתוך המחלקה".

"להיות מנהלת מחלקה, אומר שחלק לא מבוטל מהזמן שלי אני מקדישה לעניינים שהם לא רפואה ממש. במיוחד בתקופת המעבר למבנה החדש, מצאתי את עצמי מתעסקת עם שאלות שלהם לא נתתי את דעתי מעולם קודם לכן. ההיערכות ליום המעבר שהיתה מורכבת ברמת בירידה לכל פרט קטן שקשור למחלקה החדשה, כמו אילו מיטות צריך להזמין? או למשל, איזה ציורים יהיו מצוירים על הקירות בחדרים?" ובתור ציירת בשעות הפנאי, יש לה תביעת עיין בנושא.

הערכות מוקדמת למעבר, ושלוש שעות מהילד הראשון לאחרון

ואז הגיעה שריקת הפתיחה והמערך המתוכנן יצא לפעולה. "היו מספר רב של ילדים שהעברנו איתנו מהמחלקה הישנה לחדשה. ביום המעבר היו מאושפזים גם ילדים חולים במצב קשה, שמטופלים בחמצן, ומחוברים למוניטורים. היינו צריכים להעביר אותם ברחבי בית-החולים תוך כדי המשך מתן טיפול מתאים. היה מרגש לראות את התגובות שלהם ואת השמחה בעיניים כשהם נכנסו למחלקה מרווחת והמוארת".

"תהליך ההעברה הסתיים בתוך שלוש שעות מתחילת המעבר של הילד הראשון ועד שהאחרון הגיע להמשך מנוחה במחלקה החדשה." מספרת ד"ר לנדאו ברגישות וממשיכה לשרטט בפנינו את קווי המתאר של המעבר. "לשמחתי ולשמחת כולנו, עברנו למחלקה מדהימה מבחינת היופי, הציוד, הנוחות והמרחב", מתגאה המנהלת, "ומלבד המעבר בין מבנים ולוגיסטיקה, גם רוח הצוות נשמרה ועברה איתנו למשכן החדש. חשוב שכולם ידעו שהלב של המחלקה זה הצוות שלנו. גם בתנאים הקשים הצוות היה ונשאר מאיר פנים ומקצועי ביותר לילדים ולמשפחות".

"בדרך-כלל, במקרים כאלה של התחדשות מבנית, למעבר ישנו גם ממד נוסטלגי", מספרת לנדאו, "למחרת, המחלקה הישנה נהרסה כדי להתחיל שם בנייה מחודשת לצורך מעבר של המחלקה הנוירולוגית, שעכשיו גם לה מגיע התייחסות הולמת."

קשר עמוק עם ילדים מטופלים שהופכים מבוגרים

בתפקידה הקודם כמנהלת יחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בבית-החולים 'וולפסון', עבדה לנדאו תחת ניהול צוות קטן יחסית של 7 אנשים. "היום, כמנהלת מחלקת ילדים עובדים תחת ניהולי מעל לעשרים רופאים וההתנהלות התקינה של המחלקה הינה באחריותי".

לנדאו ממשיכה להסביר את תפקידה, "המשמעות היא שצריך לדאוג לצד הרפואי, אך גם לדברים אחרים הכוללים את רווחתם של העובדים, לנסות לקדם את האנשים כמה שיותר מהבחינה המקצועית והאישית. אני בהחלט מרגישה מחויבת לילדים ולצוות, ותחושה של אחריות כבדה שלא מרפה ממני. גם כשאני לא נמצאת במחלקה פיזית אני דואגת להיות מעודכנת כל הזמן בכל עניין  שקורה." היא מסבירה.

"מבחינתי, המעבר בין להיות אנדוקרינולוגית ילדים במשרה מלאה, לבין ניהול מחלקה בברזילי, הוא במובן מסוים 'שינוי מקצוע'. במרפאה של אנדוקרינולוגיה עקבתי אחרי ילדים עם בעיות רפואיות כרוניות, כמו סוכרת נעורים, במשך תקופה ארוכה ואינטנסיבית שנמדדת לפעמים בחמש עשרה שנה, מזמן האבחנה של הילד ועד לגילאי 20-25. אני רגילה להכיר את הילדים ובני משפחותיהם היכרות עמוקה עד כדי אינטימית, ופתאום הם התבגרו לי מול העיניים והפכו לאנשים. לעומת זאת, לרוב הילדים שמאושפזים במחלקה יש בעיות חריפות שחולפות לאחר מספר ימים, ולכן במקרים כאלה לצערי, ההיכרות הופכת פחות מעמיקה. אני אוהבת את ההיכרות העמוקה עם הילדים והמשפחות שלהם, ולכן אני ממשיכה לעבוד יום בשבוע כאנדוקרינולוגית ילדים".

כבר לא פריפריה

"אי-אפשר לעשות תפקיד של ניהול מחלקה בלי גב של משפחה תומכת. בעלי והילדים שלי איתי לאורך כל הדרך ותומכים בי. הם אפילו כבר לא מאבדים סבלנות כשאני מנהלת שיחות טלפון חוזרות עם המיון והמחלקה, שיחות שלא ממש נגמרות. יותר מזה, המשפחה שלי מקבלת את זה שאני מגיעה הביתה מאוחר מאד וממשיכה עוד לעבוד בשעות הקטנות. כשאני מגיעה הביתה, זה לא תמיד כדי לנוח. אני מקפידה לקרוא חומר מקצועי וכותבת מאמרים בעצמי, כך שיש במקצוע הזה שיעורי-בית שלא נגמרים גם אחרי שעות העבודה."

ד"ר לנדאו, היא אמא לשני ילדים בוגרים, בני 22 ו- 26, מתארת את שגרת הנסיעות: "אנחנו גרים בתל אביב, ולפני שקיבלתי את המשרה בברזילי חששתי מאד מהמרחק, מהנסיעות ומהעייפות שמגיעה בעקיבותם." מתארת ד"ר לנדאו תוך כדי הנחת רווחה ומוסיפה, "בני לומד תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון והבת שלי השתחררה לאחרונה מהצבא, כל אחד מתמקד בענייניו ובעיסוקיו ברוב שעות היום, ואפשר לומר שאני מתגעגעת למשפחה שלי.

"בעלי עובד באזור תל אביב, אבל בימים בהם אני כוננית וחייבת להישאר באשקלון הוא מגיע מהמרכז להיות איתי. זה לא כל-כך נורא, מרחק נסיעה של 40 דקות ואנחנו כאן. אשקלון היא כבר לא פריפריה. היום המרכיב של הנסיעות נראה לי המרכיב הפעוט והלא משמעותי מול התוכן של התפקיד".

תוך כדי הריאיון, ההתארגנות מאחורינו נמשכה: בדיקת הסאונד נערכה ברקע, הפודיום מוקם והסרט ההיסטורי נמתח. ביום שלישי, ה-20.2, נחנך אגף הילדים בכנס חגיגי בנוכחות ד"ר לנדאו, מנהל המרכז הרפואי החולים פרופסור חזי לוי, ובהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. מעבר לחשיפה התקשורתית של האירוע, טקס גזירת הסרט המיתולוגי היווה התחלה חדשה  למחלקת הילדים  ולציבור הצעיר באזורנו.

ד"ר זהר לנדאו. קרדיט לצילום: דוד אביעוז, היחידה לצילום רפואי ברזילי

ד"ר זהר לנדאו. קרדיט לצילום: דוד אביעוז, היחידה לצילום רפואי ברזילי


כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

באותו נושא

תגובות

תגובה אחת
  1. תביעת עיין

    ראוי שלפני שכתבה מתפרסמת היא תעבור הגהה. תביעת עיין?? מביש

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר