אווה טוטאי בישיבת המועצה החגיגית. צילום: סיון מטודי
אווה טוטאי בישיבת המועצה החגיגית. צילום: סיון מטודי

"תחושת פספוס": אווה טוטאי נפרדת מהמועצה ויש לה מה לומר

ארבעה חודשים זו תקופת הזמן שבה הספיקה אשת החינוך הנמרצת אווה טוטאי לכהן כחברת מועצת העיר אשקלון. עכשיו היא מסבירה מה היא לא הספיקה שם, מה אכזב אותה בישיבות המועצה ואיזה טיפ יש לה לראש העירייה כשהוא בוחר אנשי מקצוע

פורסם בתאריך: 1.3.19 12:19

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק בשבוע שעבר בעניין מחלוקת חלוקת המנדטים במועצת העיר וקבע כי סיעת סש”ג של הרב יעקב אביטן תקבל את המנדט הרביעי, מה שיכניס למועצת העיר את חי דהרי. המנדט נגרע ממפלגת מופת של איתי סהר, מהלך שהוציא מחוץ למועצה את חברת המועצה הטרייה אווה טוטאי. סהר התייחס לפסיקה ואמר כי הם שוקלים כעת את המשך צעדיהם וכי אינו שולל הגשת ערעור על ההחלטה.

ארבעה חודשים בלבד הספיקה טוטאי לכהן כחברת מועצה, ללא ספק זמן קצר מדי מכדי לסכם תקופה. “נפתח ונאמר שאנחנו עדיין ממתינים לתשובה מהיועצים המשפטיים כדי שנוכל להעריך את הסיכויים שלנו בהגשת הערעור. אז אולי מוקדם מדי לסכם”, היא צוחקת. “כרגע אני נמצאת, ללא ספק, ברגשות מעורבים. מצד אחד תחושת פספוס, מצד שני יש גם הקלה במידה מסוימת”.

אווה טוטאי, איתי סהר, אברהם עשור ושי רובין

"איתי הוא ללא ספק קול אחר". טוטאי וסהר בשולחן המועצה

למה הקלה?
“צריך להבין שמדובר בפול טיים ג’וב. מלכתחילה ידענו, איתי ואני, שאנחנו באים לעבוד, ושנינו עם תודעת שירות מאוד גבוהה, גם כשמדובר בעבודה בהתנדבות. אבל האינטנסיביות שבתפקיד הזה, זה משהו שלא נגמר, לא צפיתי את זה בא בעוצמה כזאת. קריאת מסמכים, תכניות עבודה, אישור סעיפי תקציב, החלטות של ועדות, בכל דבר כזה איתי ואני לא פספסנו אף פסיק בקריאה. כל מה שלא הבנתי שאלתי, בדקתי, חקרתי והתייעצתי עם אנשי המקצוע. היה לנו חשוב לקבל את כל המידע והתשובות לפני שאנחנו מרימים את היד. וכן, מצאתי את עצמי יושבת לילות על גבי לילות ולומדת את החומר. מעבר לזה, יש הרבה מאוד פניות של תושבים, ואני בודקת עבורם, מטפלת ומעדכנת. מבחינתי מדובר במשהו שלקחתי מאוד ברצינות, וזה לקח הרבה מאוד זמן ושעות ארוכות של למידה. אז כן, יש גם מעט הקלה”.

תסבירי את תחושת הפספוס.
“באתי מתוך מטרה מסוימת והיא לשרת את הציבור. אמנם הייתה זו רק ההתחלה, אבל הרגשתי שאני יכולה לעשות ולהשפיע, ולכן גם נעצבתי מההחלטה. לא חיכיתי להזדמנות להיות חברת מועצה, אבל כשהחלטתי ללכת על זה, זה היה לחלוטין מתוך רצון להחליף את המנהיגות בעיר הזאת”.

מה לא הספקת?
“אפשר להגיד, למעשה, שלא הספקתי כלום, רק התחלתי משהו. עד עכשיו כל התקופה הזאת הייתה תקופה של למידה, בכל הזירות. אם בזירה של ההתנהלות הפוליטית ואם במקומות הספציפיים, שאותם רציתי לקדם ועליהם רציתי להשפיע. הלמידה היא מבחינתי הדבר החשוב ביותר. ההתחלה הזאת בהחלט הפיחה בי רוח של אופטימיות והבנה שאני אכן יכולה לעשות ולשנות”.

מה רצית לקדם?
“התחלתי ללמוד לעומק את כל הנושא של מרכזי הורות, שייתנו מענה רחב ומקיף להורים ולצוותים. נכנסתי לעומקם של דברים בסוגיית המכון להתפתחות הילד בעיר במטרה לבדוק איך הרשות יכולה לסייע בעניין החשוב הזה. כל הנושא של השכונות הוותיקות בוער בי. ערכנו סיורים, זיהינו מצוקות רבות ביותר. הטיפול בשכונות הללו הוא מבחינתי בבחינת ‘אל תשליכני לעת זקנה’. ודבר נוסף הוא לקדם את כל נושא תודעת השירות וההבנה של כולם שאנחנו אלה שעובדים אצל הציבור ומשרתים אותו, ולא להפך”.

“ציפיתי לישיבות יותר פוריות”

אמנם היא הייתה רק חודשים ספורים מאוד במועצה, אבל זה הספיק לה בשביל להתרשם ממנה, “תראי, בואי נגיד שהופתעתי. יכול להיות שאני צריכה להיזהר בדברים שלי, אבל אני בן אדם יותר ספונטני מאשר זהיר. מעבר לזה, אני חושבת שיש דברים שצריכים להיאמר, בוודאי כשאתה נציג ציבור, וממנו קיבלת את המנדט. הופתעתי, כי ציפיתי לישיבות הרבה יותר פוריות, דיונים עמוקים ומשמעותיים, דינמיים ומהותיים, וזה לא היה. הבנתי שאם אתה לא שואל, חוקר ובודק, אז זה לא יקרה. אנשים באים פשוט כדי להרים יד וללכת, מבחינתנו אסור שזה יהיה ככה. לא יכול להיות שיש ישיבות שבהן לא מתקיים דיון פורה בשביל ולמען הציבור, הוא אמור לראות ולשמוע ולקבל תשובות. אז אנחנו שאלנו את השאלות עבור הציבור במגוון רחב של סוגיות, קיבלנו תשובות ופעלנו בהתאם”.

הצבעה בישיבת המועצה. צילום: דוברות עיריית אשקלון

"אנשים באים פשוט כדי להרים יד וללכת". צילום: דוברות עיריית אשקלון

ואחרים לא עושים את זה?
“לא, לצערי זה בדרך כלל לא קורה. אותי זה הפתיע מאוד. מבחינתי זה בכלל לא חשוב אם אני אופוזיציה או קואליציה, השאלות צריכות להישאל ודברים צריכים להיאמר”.

איך התרשמת מחברי המועצה ומבעלי התפקידים?
“אני יכולה להגיד שפגשתי בעלי מקצוע שהרשימו אותי מאוד ביכולות שלהם ובידע המקצועי. לגבי חברי המועצה לא היה לי מספיק זמן להתרשם מהם לעומק, כדי להביע דעה. מאיתי התרשמתי בכל יום יותר ויותר. איתי הוא ללא ספק קול אחר, מדהים לראות באיזו דבקות, נחישות ויסודיות הוא ניגש לכל מסמך, לכל דיון או ועדה, שואל שאלות, מכין שיעורי בית, מגיע עם סיכומים. הוא מדהים אותי בכל פעם מחדש”.

מראש העיר הספקת להתרשם?
“אני חושבת שהכרתי איש מאוד נעים, עם כוונות טובות. מוצא חן בעיניי שהוא עורך סיורים בשכונות, אבל אני מציעה לו גם להיכנס לסמטאות והשבילים. חשוב שישים לב לבחירת בעלי התפקידים, שיהיו אלה אנשים מקצועיים בתחומם וכאלה ששולטים במטריה של התחום שהם נבחרים להיות ממונים עליו. לבחור אנשים שבאים לעבוד מתוך כוונה לשרת את הציבור ולעבוד בשבילו”.

וזה משהו שלדעתך לא קורה?
"במקומות מסוימים לא, וזה לא משהו שאני מחדשת, כי זה לא מעכשיו. עכשיו אנחנו מדברים על ראש עיר חדש, בתחילת הקדנציה שלו, ולכן אני אומרת שאני מקווה שהוא יבחן את האנשים כמו שצריך. בעיניי הדבר החשוב ביותר עבור כל מנהיג ומנהל עיר הוא לבחור את האנשים שימשכו אותו למעלה, יקדמו את העיר וייקחו אחריות מלאה”.

“חשבתי שהוראה זה הכי משעמם”

טוטאי (54), נשואה לאורי ואימא לארבעה ילדים, היא אשת חינוך מנוסה ומוערכת מאוד. בעלת תארים מתקדמים בחינוך וגם תואר ראשון ושני במשפטים ועו”ד שמתמחה בתיקי נוער. במשך 31 השנים שבהן עסקה בחינוך היא ניהלה שלושה בתי ספר וגידלה דורות של תלמידים. תחילה שימשה מורה מחנכת בבית ספר לחינוך מיוחד מעיין שרה, ואף ניהלה אותו 11 שנים. בפרק זמן זה הקימה וניהלה גם את "כיתות בית החולים" בתחנה לנער ולמתבגר בבית החולים ברזילי, מה שכיום בית ספר שקד. בהמשך ניהלה את בית הספר דקל, ובשמונה השנים האחרונות ניהלה את בית הספר אילנות באשדוד לילדים ולבני נוער בעלי יכולות תקינות המתמודדים עם הפרעות התנהגות.

אתי סהר, שלמה כהן, אווה טוטאי ושרה זכריה

טוטאי וסהר עם שלמה כהן ושרה זכריה

עם כל הרזומה העשיר הזה זה יישמע אולי מפתיע שהיא הגיעה לתחום החינוך ממש במקרה, אפילו מתוך פשרה. היא גדלה בשכונת אפרים צור, בת למשפחה עם עשרה ילדים, עברה ילדות לא פשוטה בשכונה הדרומית של העיר והתייתמה מהוריה בגיל צעיר מאוד. אף שמשחר ילדותה חלמה ללמוד משפטים, כשהגיע הזמן לקבל את ההחלטה הגורלית, נסיבות חייה לא אפשרו לה להגשים את החלום. “לא יכולתי להרשות לעצמי להתרחק מהעיר ולהתמסר ללימודים תובעניים”, היא מספרת, “חיפשתי לימודים שישאירו אותי באשקלון וגם יאפשרו לי לעבוד במקביל. מכללת אחוה הקרובה יחסית הייתה זו שענתה על שני הדברים הללו. חשבתי אז שמקצוע ההוראה הוא הדבר הכי משעמם שיכול להיות. אבל שכנעתי את עצמי שחשוב שלפחות יהיה לי משהו ביד, מקסימום לא אעסוק בזה. זאת הייתה לגמרי פשרה עבורי”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

מהר מאוד הבינה טוטאי שהתבדתה, וכבר בשנה הראשונה ללימודים היא התאהבה במקצוע. “באותה תקופה גם נולדה בתי הבכורה, ופתאום הבנתי איזו אחריות ניתנת לי בידיים, וככה התייחסתי לעבודה שלי במשך כל השנים שלאחר מכן”.

תומר גלאם נואם בטקס. צילום: פבל

"שישים לב בבחירת בעלי תפקידים". גלאם. צילום: פבל

למרות האהבה שלה למקצוע, הקידום המהיר שלה והעובדה שהיא עשתה את עבודתה תמיד מהלב ומתוך תחושת שליחות אמיתית, תחושת הפספוס על כך שלא למדה משפטים ניקרה בה במשך שנים רבות. “זה ליווה אותי כל הזמן הזה ולא הרפה. ואז כשהייתי בת 40 החלטתי שהגיע הזמן לעשות את זה והלכתי ללמוד משפטים”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"


מהר מאוד היא מצאה את כיוונה גם בתחום הזה, עשתה תואר ראשון ושני, התחילה לעבוד בתיקי נוער וגם הצליחה מאוד. כשכבר חשבה שחייה קיבלו כיוון קצת אחר, קיבלה הצעה לנהל את בית הספר אילנות באשדוד. “מטרת העל של המקום הזה הייתה לקדם תלמידים עם הפרעות התנהגות, כאלה שלא הצליחו להשתלב בבתי ספר רגילים, לעבור איתם תהליך משמעותי, לצמצם פערים ולהחזיר אותם לבתי הספר רגילים בקהילה. כשיש מוסד כזה שזו המטרה שלו וכשבאים אליי ומבקשים ממני לבוא ולנהל אותו, לא יכולתי להגיד לא. אז הגעתי וניהלתי את בית הספר שמונה שנים”.

אווה טוטאי. צילום: שגיא נסים

אווה טוטאי. צילום: שגיא נסים

ההחלטה להצטרף לפוליטיקה

מיד אחרי שסיימה את התפקיד הזה היא פרשה, והיום היא מלווה מנהלים חדשים שנכנסים למערכת. זמן קצר אחר כך גם קיבלה החלטה להצטרף לפוליטיקה המקומית. “אני אדם שאתגרים מאוד מושכים אותו”, היא אומרת, “החלטתי לסייע בתחום בפוליטי מתוך כוונה להחליף את ההנהגה בעיר, אבל לא התכוונתי להיות בפרונט. איכשהו זה הוביל לשם, וכשאני לוקחת על עצמי משהו, אני עושה את זה עד הסוף”.

איך את רואה את החינוך היום?
“קודם כול ולפני הכול המכון להתפתחות הילד ומרכזי ההורות, אלה שני מקומות משמעותיים מאוד שמהם הכול מתחיל, ולצערי הם חסרים היום במערכת. המכון, כמי שמזהה קשיים של ילדים בגילאים מאוד צעירים, מאבחן ומטפל. זאת מבחינתי פעולת המניעה הראשונה בעיצוב מערכת החינוך, שדרכה הילדים נכנסים למערכת החינוך כבר מהמקום שנוח להם. המרכז להורות משמעותית גם הוא קריטי, שכן הגורמים המשפיעים ביותר על הילד, היום יותר מתמיד, הם ההורים והמשפחה. לכן כל כך חשוב להשקיע בהורים, להעצים ולכוון אותם. הבית הוא המקום הבטוח והאוהב, ואם אין בבית הורים פנויים, אז לילדים אין למי לפנות ואת מי לשתף. שלא נדבר על כל הנושא של הורים מול מערכת החינוך והצוותים החינוכיים. יש כאן שני גופים משמעותיים, כשבטווח ביניהם עומד הילד, וחייב לדעת לתווך ביניהם בצורה נכונה. בנוסף, כמו שאין שכונה בלי בית כנסת, אסור שתהיה שכונה בלי בית ספר. לא כי אני מזלזלת בבתי הכנסת, בדיוק ההפך, כי אני חושבת שכל מקום שיש בו ילדים קדוש בדיוק כמו בית כנסת. החינוך הוא הכול, וככה צריכים להתייחס אליו”.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

6 תגובות
  1. מוטי בן ארוש הרצליה

    אווה היקרה זה רק עניין של זמן עד שאת לוקחת את תפקיד ראש העיר…בהליכה

  2. נירית ברש אשדוד

    כתבה מעוררת השראה, כמו האישה שבכתבה. רק מי שעבד איתה יודע כמה החינוך בנפשה. אצל אווה הילד במרכז אינו רק סיסמה

  3. דניאל כהן

    אווה את ענקית אשקלון הפסידה אשת חינוך ממדרגה ראשונה ההפסד הוא לא רק לפולטיקה האשקלונית אלה לכל העיר אשקלון .
    העיריה חייבת להציע לאווה לנהל את אגף החינוך בעיריית אשקלון זה הזמן לראש העיר להציע תפקיד זה המותאם לאווה .קחו יוזמה כדי שלא תתחרטו לעתיד של ילדי אשקלון .

  4. רותי הרוש

    אווה אשת אשכולות ,מקצועית ומנוסה.נוכחותה בפוליטיקה המקומית היתה מביאה ערך מוסף לאוכלוסייה,לחינוך ולהעצמת הילדים. אני מאחלת לה בהצלחה בהמשך עשייתה באשר תהייה ומקווה בעבורה ועבורנו שניזכה לראותה שוב בין מקבליי ההחלטות בעיר.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אווה היא כלום ושום דבר הייתה מנהלת הכי גרוע בתולדות העיר

  6. מיכאל

    אווה חברת ילדות שלי. כיום אני גר בראשל"צ 27 שנים..
    ואווה היתה כילדה מיוחדת במינה .
    בגישה ובהתלהבות לעשות ובקידם דברים עוד בנערותנו
    ראינו נערה מלאת שמחת חיים ומפרגנת אמיתית לסביבה. אני ואישתי מקוויםלראות אותה ראשת בעיר
    באשקלון.
    הרווח כולו של העיר המנומנת זה שנים
    אווה בהצלחה בכל אשר תיפני ותלכי כיף לשמוע.
    מיכאל ואירית שטרית

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר