משטרה. צילום אילן אסייג

"זה פוגע בתושבים ובמשטרה": לאן נעלמו השוטרים הקהילתיים באשקלון?

עד לפני שנים ספורות כמעט בכל שכונה בעיר אשקלון הייתה תחנת שיטור קטנה שבה ישב שוטר קהילתי שפעל בקרב התושבים, פתר סכסוכים ואפילו עזר למשפחות שנקלעו למצוקה. היום יש רק שניים כאלה בכל העיר, ומטבע הדברים הם גם נגישים פחות. השוטרת הקהילתית לשעבר יפה נחום חושבת שזה פוגע גם בתושבים וגם במשטרה, אבל במשטרה אומרים בתגובה: “מדובר במהלך של התייעלות ושימוש מושכל בשוטרים”

פורסם בתאריך: 21.2.20 13:39

“מרכז השיטור הקהילתי (מש”ק) ממוקם בשכונה שלך, קרוב אליך, ומשרתים בו שוטרים ושוטרות המכירים את צורכי המקום ואת מאפייניו. מש”ק מספק את מרבית שירותי המשטרה הניתנים לאזרחים, במטרה למנוע פשיעה או לצמצמה באופן משמעותי ולשפר את השירות המשטרתי באמצעות קירובו לתושבי המקום”, כך מסבירים באתר האינטרנט של משטרת ישראל מהו השיטור הקהילתי.

עוד מצוין שם כי שירותי משטרה הניתנים במרכז השיטור הקהילתי הם למשל הפעלת תכניות למניעת פשיעה ופרויקטים מיוחדים לעולים ולבני נוער, פתרון סכסוכים בין אישיים, טיפול בבקשות אזרחים לאישורים שונים ועוד.

יחידת השיטור העירוני ברחוב יוספטל

אז באשקלון היו עד לא מזמן תשעה שוטרים כאלה, כל אחד ישב במשרד משלו בשכונות השונות של העיר, ועכשיו, כך לטענת גורמים במשטרה, נשארו רק שניים, שכל אחד מהם אחראי על חצי עיר, אחד בצפון ואחד בדרום, ובנוסף שוטר קהילתי אחד שנמצא רק בבית החולים ברזילי.

“ככה זה כשמחפשים להפוך את המשטרה ליותר מבצעית ויותר כוחנית, כי השיטור הקהילתי נחשב לשיטת עבודה רכה שלא הוציאה שום תוצאות”, אומר גורם במשטרת אשקלון. “היו תשע נקודות במקומות שונים בעיר, אחד בבית חולים, אחד לעדה האתיופית, אחד בכל שכונה ואחד בניצן. היו פה חבורה של תשעה שוטרים קהילתיים שנתנו מענה טוב לתחנת אשקלון שתרמו לתחושת הביטחון ולסולידריות של האזרח מול המשטרה. הם ייצגו נאמנה את מה שכולם רוצים שזה יהיה, וברגע שהורידו את זה והשתמשו בשיטה הכוחנית, הרבה דברים השתנו, ויכולים להעיד הטלפונים שמקבלים המש”קים עד היום, שאזרחים מבקשים מהם לבוא ולעזור, והם לא יכולים לעזור”.

נקודת שיטור קהילתי ברמת אשכול

נקודת שיטור קהילתי ברמת אשכול

“המשטרה תשלם בעתיד את המחיר”

לדברי אותו הגורם, מאז שנת 99’ גדל הפרויקט הזה ברחבי העיר לסוג של מעצמה, עד שגדלו לתשע נקודות עם עשייה רבה. לפני כשנתיים וחצי החלה מגמת של צמצום הנקודות, והם התחילו להבין שכבר לא יהיה שיטור קהילתי.

במה שונה שיטור קהילתי משוטר רגיל?
“יש אנשים שמפחדים מלכתחילה לפנות לשוטר כי זה גורם מרתיע. הורים מאיימים על ילדים: ‘לא תאכל, יבוא שוטר’. אצל שוטר קהילתי זה: ‘הנה השוטר הקהילתי שעוזר לכולם’, זאת הייתה האווירה אצלם. לא דיברו עליהם כמישהו מאיים, אלא כגורם סמכותי מטעם המדינה שהוא שוטר שעוזר לאנשים, ולא להפך. וגם כאשר שוטר קהילתי מעניש מישהו, זה לאכוף את החוקים שהמדינה מתבססת עליהם ולא מעבר לזה”.

מה המחיר שהמשטרה תשלם בגלל המגמה הזאת?
“המחיר יהיה בעתיד, לא עכשיו. המש”קים יצרו דמות של המשטרה, ובהחלטה אחת ביטלו אותה, ואם אתה תרצה להחזיר אותה מחדש, המשטרה תצטרך שנים של עבודה. המש”קים יצרו תדמית של מקום שניתן לפנות אליו בכל דבר, מקור לעזרה, לאמינות, לסיוע, לחברות. מקום שאתה יכול לומר דברים מבלי לחשוש שתיחשף. האנשים האמינו שמשטרה שיש בה את המש”קים זה מקום טוב, ולא כמו שמדברים עליהם. בלי שירצו הם מהווים יחסי ציבור טובים למשטרה”.

ניידת משטרה בזירת האירוע

ביום-יום מה עושה מש”ק?
“אם השוטר מגיע לבית ספר, הילדים שנמצאים בכיתה א’-ח’ רואים את השוטר שמגיע כל הזמן, זה לא שוטר שמפחדים ממנו. באותה נשימה השוטר מעביר להם הרצאות ומלמד אותם על החוקים, ומי שלא יציית יקבל עונש. הם מבינים שיש צד מלטף ויש צד חוקי שמעניש. כשהם ייתקלו בזה, זאת לא תהיה להם טראומה, כי הם מבינים שלשוטר יש צד כזה ויש גם צד כזה.

“דבר שני, יש שיתוף פעולה עם קהילה, אם זה עובדים סוציאליים, רווחה, רופאים, מחלקה פסיכיאטרית, עירייה, לסייע להם בכל מיני דברים. זה מתחיל בעובדי עירייה שמפנים זבל ורכב חוסם שהמש”ק מאתר להם את בעל הרכב וכלה במנהלי מחלקות בעירייה שלמשל מקיימים ישיבה בנוגע לנוער שמפריע בספסלים בשכונות מסוימות ואיך יוצרים איכות חיים טובה. אז המש”ק נמצא שם כנציג המשטרה שמכיר את השכונה באותן הישיבות”.

לדעתך, התדמית של המשטרה תיפגע בגלל המהלך הזה?
“לפי דעתי כן. עכשיו עדיין יש את האפקט של המש”קים שביצעו פעולות רבות. אבל אני מאמין שעם הזמן יתחילו בעיות וסכסוכי שכנים שלא יקבלו טיפול הולם שורשי, והבעיות יגדלו, והיו מקרים של סכסוכי שכנים שהסתיימו ברצח, ואת זה ניסו המש”קים למנוע בכך שיצרו אווירה טובה, יחסי שכנות טובה, וזה היה המוטו של התפקיד שלהם”.

תחנת משטרת אשקלון. צילום: אלירם משה

תחנת משטרת אשקלון. צילום: אלירם משה

גורם במשטרת אשקלון אומר כי את כל השוטרים הקהילתיים לקחו לסיור, “כל אחד נאבק בדרכו איך לחזור לתפקידים הראויים להם. זה תפקיד שהיה יוקרתי והפך להיות שולי. חבל שזה ככה”.

איש רווחה שפועל בעיר מספר כי הבסיס של השיטור הקהילתי בשכונות היה סוג של אגף רווחה קטן, “משפחות שלא היה להן אוכל, היו באים לשם. ממש כך”, הוא אומר. הגורם המשטרתי מאשר את הדברים ומספר כי השוטרים הקהילתיים “היו עובדים בגמ”חים, מאתרים משפחות נזקקות ודואגים להן, כי יש כאלה שמתביישים לקבל הטבות. יפה נחום, למשל, בגלל שיש לה לב גדול ומרוב שהיא נכנסה לתפקיד יתר על המידה, היא הייתה מוציאה כסף משלה ונותנת לאנשים שיקנו להם מצרכים. היא עשתה אתה זה לא פעם ולא פעמיים”.

“אין כבר נגישות וזה פוגע”

יפה נחום הייתה אחת השוטרות הקהילתיות הכי אהובות והכי ידועות בעיר אשקלון. היא הייתה השוטרת הקהילתית של שכונת שמשון במשך שנים ארוכות, ומי אם לא היא מכירה את החשיבות הגדולה של השיטור הקהילתי.

רנ"ג בדימוס, יפה נחום. צילום: יח"צ

רנ"ג בדימוס, יפה נחום. צילום: יח"צ

היא מודעת למהלכים שצמצמו את מספרם, וזה כואב לה. “נשארו שניים-שלושה מתוך תשעה, שזה דבר שפוגע באוכלוסייה”, היא אומרת, “אין כבר את הנגישות שהייתה לקשישים ולמוגבלים, וזה ממש פוגע וזה חבל. ואני אומרת שהשוטרים הקהילתיים הם אלה שעשו את שינוי התדמית לשוטר. שוטר קהילתי הוא יותר נגיש לאוכלוסייה שנמצאת בסביבה שלו. התושב לא צריך להגיע לתחנה להגיש תלונה ואישורים וכו’, יש לו את השוטר בשכונה שלו. השוטר הקהילתי היה עושה פרויקטים על פי הבעיות שיש באותה השכונה. היו הדרכות בבית ספר וגנים, שזה הוסיף עוד לשינוי התדמית של השוטר”.

מתי למשל התושב נעזר בשוטר הקהילתי?
“נגיד קרתה לו פריצה בבית, הוא פונה לשוטר הקהילתי, כי הוא כבר מכיר אותו והוא חבר של כולם. נגיד כשיש סכסוך שכנים, אז השוטר לא עוזב אותם עד שהוא רואה שהכול הסתדר, הוא ממש חבר. בסכסוכי שכנים בעיקר זה היה פותר המון בעיות לסיירים ולשוטרים בתחנה. זה גם פותר לחקירות בקבלת תלונות, וממש מקל על תחנה. כמו שציינתי, יש את הפרויקטים שכל שוטר קהילתי מאמץ לעצמו בכל שכונה. כמו למשל אצלי, היה פרויקט של ‘שמשון ללא סמים’ – זה שוטר רגיל לא יכול לעשות”.

הפרויקט שעליו מדברת יפה נחום היה סיפור הצלחה שאף הביא אותה בשנת 2012 לקבל אות הצטיינות מטעם נשיא המדינה, זאת לאחר שהצליחה להוציא לא מעט תושבים ממעגל הסמים. וכך נכתב בנימוקים לקבלת האות: “רס”ב יפה נחום משמשת שוטרת קהילתית בשכונת שמשון באשקלון, מהווה כלפי התושבים דמות איכותית, אכפתית, הפועלת רבות לקידום איכות חייהם. אחד המודלים הייחודיים שפיתחה הוא מודל ‘שמשון ללא סמים’. במודל זה הצליחה, בסיוע גורמי רווחה וגורמי טיפול, להחזיר נרקומנים לחברה, למעגל העבודה, בהיותם נקיים מסמים ומתפקדים כאחד האדם. רס”ב יפה נחום מוצאת פתרונות למצבים קשים ומורכבים, ובזכות אישיותה ומנהיגותה, היא מצליחה לטפל לבדה באירועים בצורה מעוררת התפעלות”.

יפה נחום בפעילות בבית ספר עם המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו

היום, כך מסבירה נחום, שוטר רגיל לא יכול להפעיל מודל שכזה. “יש פרויקטים של הסברה לקשישים ולנוער, התחנה לא מסוגלת לעשות את זה לבד. אלה פרויקטים שרק שוטר שחי בתוך הקהילה יכול לעשות אותם. כי הוא מכיר את התושבים, הוא מכיר אותם אחד אחד. לפעמים הוא מגיע לשכונה ושומע מה חסר להם, זה ייעוץ בכל דבר. סתם דוגמה, אצלי בעתיקות זה היה עמיגור, ביטוח לאומי, כל הדברים האלה, שעזרתי להם למלא טפסים ולמי פונים. דברים כאלה במשטרה לא עושים. זה דבר שמסייע לתדמית המשטרה”.

“עשינו גמ”חים בשכונה”

היום יפה נחום כבר לא שוטרת. היא בגמלאות, אך עדיין היא מתנדבת ומגיעה עם מדים לבתי ספר וגני ילדים. היא מרגישה איך הגישה הזאת משנה את התדמית אצל הילדים והנוער. “אני כבר לא השוטרת המפחידה”, היא אומרת ומסבירה שזה כך היה בדיוק עם השוטרים הקהילתיים, “אנחנו מכירים כל כך טוב את השכונה עד שלפעמים אם היה קורה משהו, היו אומרים לי ‘אם לא תטפלי ,אני אביא שוטר’, עד כדי כך הם ראו בי חברה יותר מאשר שוטרת. מעבר לזה עשינו גמ”חים בשכונה, עשינו דברים שהם לא תפקיד המשטרה. אנחנו הכרנו את האוכלוסייה מקרוב ונכנסו לבתים של התושבים ועירבנו עובדות סוציאליות במקרים עם ילדים או קשישים בודדים. לשוטר הרגיל הקלאסי אין לו את הזמן לדבר הזה וזה מה שמשנה את תדמית השוטר”.

נחום טיילה בהולנד וראתה איך עובד שם השיטור הקהילתי במודל דומה לישראל אבל עם הרבה הרבה יותר כוח אדם. פה לעומת זאת מקצצים אותם. “שני השוטרים היום חולשים על כל העיר, וכששוטר אחראי על המון שטחים, הוא לא מספיק לעשות את כל העבודה שהוא צריך לעשות. פעם אם התקשרת בגלל סכסוך שכנים, הוא היה המגיע במקום. היום ייקח לו זמן, כי האוכלוסייה גדלה והוא פחות נגיש ממה שהיה. פעם היו לנו שעות קבלת קהל שאני יושבת במשרד ומגיעים אליי. היום בגלל כמות האוכלוסייה כמעט אין הגעה למשרד אולי רק טלפון שמופץ”.

כשוטרת קהילתית הצלחת למנוע אסון?
“אני גרתי בשכונת שמשון, וכשהייתי מגיעה לסכסוך שכנים, והם היו רואים אותי, הם כבר היו מצטערים ומתנצלים וכבר משלימים. זה משהו שקורה כשהשוטר הקהילתי בא מאותה השכונה זה נותן לו הרבה בגלל שמכירים אותו ומכבדים אותו יותר. המשרד שלי היה ביוספטל, ופעם אחת אני יצאתי החוצה וראיתי מטפלת עם קשיש בן 90 על ספסל. פתאום הקשיש התעלף, אני ישר ניגשתי אליו, הנשמתי אותו, למרות שצעקו לי לא לעשות את זה, והוא חזר לחיים. במקרים שהיו ילדים שהיו אמורים להוציא אותם מהבית היו מקרים שאני המלצתי שהם לא יצאו ושנוכל לסייע להם וטוב שהם בחיק המשפחה. נגיד בפרויקט של ‘שמשון ללא סמים’, מתוך 38 יש 18 שיצאו לחברה ועובדים והקימו משפחות, ועד היום הם מודים לי על זה והם לא שוכחים לי את זה”.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי הם דוחים טענות אלה על הסף וכי “מדובר במהלך פנים ארגוני של התייעלות ושימוש מושכל בשוטרים אל מול המשימות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בין היתר בשנת 2019 בירידה בעבירות הרכוש ובעלייה במספר העצורים החשודים בעבירות אלה. עוד נמסר כי המשטרה פועלת רבות ועל בסיס קבוע לשיפור השירות והקשר עם התושבים וכי כל פנייה שמתקבלת בנושא נבחנת לגופה”.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. מיכאל בר-דב

    האמת הפשוטה היא שמ"י סובלת מחוסר אמצעים (תקציב). אין פרופורציה בין המטלות שלה; שכר השוטרים הנמוך וחוסר בכ"א.
    אלה סדרי העדיםויות של הממשלה.
    אני הייתי עד בשני מקרים של פעילת השוטר השכונתי באפרידר. בשניהם הוא הגיע לפתרונות שהניחו את דעתם של כל המעורבים בלי להזדקק לפתיחת תיקים או למעצרים.
    חבל ששמו קץ לשירות חשוב זה.

  2. עדי

    שימוש מושכל בשוטרים?
    מה זה?
    אנחנו במצב שאזרחים צריכים לטפל השוטרים. ראה אום אל חיראן, גזענות בקרית מלאכי, מקרה סולומון טקה, לצערנו, שר טיפש, שמעכב מינוי מפכ"ל למשטרה, ועוד יוצא בהצהרות טפשיות, לא יניב פרי.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר